Voici, il est écrit : "Le sanctuaire, אדני, Tes mains l'ont fondé" (Exode 15, 17). Et l'explication du Ramaz dans la paracha Pin'has, folio 221a, à savoir les trois mains : la main grande, la main forte, la main haute, qui sont celles qui fondent le Sanctuaire et le Tabernacle afin qu'il puisse y avoir la descente et l'attraction de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, depuis Atsilout vers Beria, Yetsira, Assiya, car...
ביאור ע״פ נשא
Explication sur le verset de Nasso
הנה כתיב מקדש אדני כוננו ידיך. ופי׳ הרמ״ז פ׳ פנחס דרכ״א דהיינו ג׳ ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה שהם המכוננים את המקדש ומשכן שיוכל להיות ירידת והמשכת אור א״ס ב״ה מאצילות לבי״ע שזהו ענין המשכן ומקדש כמ״ש בסש״ב פ׳ נ״ג.
Voici, il est écrit : "Le sanctuaire, אדני, Tes mains l'ont fondé" (Exode 15, 17). Et l'explication du Ramaz dans la paracha Pin'has, folio 221a, à savoir les trois mains : la main grande, la main forte, la main haute, qui sont celles qui fondent le Sanctuaire et le Tabernacle afin qu'il puisse y avoir la descente et l'attraction de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, depuis Atsilout vers Beria, Yetsira, Assiya, car c'est là le sujet du Tabernacle et du Sanctuaire, comme il est écrit dans le Tanya, chapitre 53.
והרי באמת אין ערוך ביניהם שישכון אור א״ס בבי״ע שהם בעלי גבול ומחודשים יש מאין וכמ״כ בכדי שיהי׳ התגלות מהמאציל ב״ה באצילות שהרי האצי׳ ג״כ אין ערוך כלל לגבי המאציל א״ס ב״ה הנה כ״ז כוננו ידיך, ועיין מ״ש מזה ע״פ עיני כל אליך ישברו כו׳ פותח את ידיך דהיינו שצריך לעשות כלי בנפש שיוכל לקבל גילוי אור א״ס, ועמ״ש מזה ג״כ בת״א פ׳ משפטים בד״ה לא תהיה משכלה ועקרה בענין כוס ישועות כו׳ (ועיין מזה בעמה״מ ש״ו ס״פ ס״ו ושער י״ד פרק פ״ה). ולפי שעשיית כלי זה זהו ע״י בחי׳ גבורה כענין לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצה״ר ע״כ זהו ענין ג׳ הלוים.
ובגמרא פ״ק דכתובות דף ה׳ סע״א דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאלו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים (ישעי׳ סי׳ מ״ח) היינו חד יד בחד מעשה וכמארז״ל נטה שמאלו וברא ארץ ונטה ימינו וברא שמים ואלו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה׳ מקדש אדני כוננו ידיך. היינו שגם בחד מעשה דהיינו בהמ״ק כתב שני ידים כן פי׳ התוספות שם והובא ג״כ בפרש״י בחומש (פ׳ בשלח ט״ו י״ז).
ועיין במהרש״א בכתובות שם בח״א הפי׳ דבמעשה שמים וארץ לא נתחברו עדיין הב׳ ידות יחד שהם החו״ג אלא השמים שמים לה׳ כו׳ אבל ע״י מעשה הצדיקים מחברים ב׳ הבחי׳ יחד כו׳, ושלכן נעשה המשכן ע״י בצלאל ואהליאב שבצלאל הוא בצל אל חסד אל כל היום ואהליאב למטה דן מבחי׳ גבורה כו׳ והיינו לצרף מדת הגבורה אל החסד והרחמים כו׳ ע״ש.
Et en vérité, il n'y a aucune comparaison entre eux pour que demeure l'Or Ein Sof dans Beria, Yetsira, Assiya, qui sont limités et créés de novo à partir du néant ; et de même, afin qu'il y ait le dévoilement depuis l'Émanateur, béni soit-Il, dans Atsilout, car Atsilout aussi n'a aucune comparaison vis-à-vis de l'Émanateur Or Ein Sof, béni soit-Il, voici tout cela "Tes mains l'ont fondé", et voir ce qui est écrit à ce sujet sur le verset "les yeux de tous espèrent en Toi" etc. "Tu ouvres Ta main" (Psaumes 145, 15-16), à savoir qu'il faut faire un keli dans l'âme qui puisse recevoir le dévoilement de l'Or Ein Sof, et voir ce qui est écrit à ce sujet également dans Torah Or, paracha Michpatim, au début du discours "tu ne seras pas stérile ni infertile", dans le sujet de "la coupe des salutations" etc.
(et voir à ce sujet dans Emek Hamelekh, porte 6, fin du chapitre 66, et porte 14, chapitre 85). Et puisque la fabrication de ce keli se fait par l'aspect de guevoura, comme le sujet de "toujours l'homme doit irriter son bon penchant contre son mauvais penchant" (Berakhot 5a), c'est pourquoi c'est le sujet des trois Léviim.
Et dans la Guemara, premier chapitre de Ketoubot, folio 5a, Bar Kappara a exposé : les œuvres des justes sont plus grandes que l'œuvre des cieux et de la terre, car dans l'œuvre des cieux et de la terre il est écrit "aussi Ma main a fondé la terre et Ma droite a étendu les cieux" (Isaïe 48, 13), c'est-à-dire une seule main pour un seul acte, et comme l'ont dit nos Sages : Il a incliné Sa gauche et a créé la terre, et a incliné Sa droite et a créé les cieux ; alors que dans l'œuvre des mains des justes il est écrit "un lieu pour Ta demeure Tu as fait, ô ה', le sanctuaire, אדני, Tes mains l'ont fondé" (Exode 15, 17). C'est-à-dire que même dans un seul acte, à savoir le Temple, il a écrit deux mains ; ainsi l'ont expliqué les Tossafot là, et cela est également rapporté dans Rachi sur le 'Houmach (paracha Béchala'h 15, 17).
Et voir dans le Maharcha dans Ketoubot là, dans la première partie, l'explication que dans l'œuvre des cieux et de la terre les deux mains ne s'étaient pas encore unies ensemble, qui sont 'hessed et guevoura, mais "les cieux sont les cieux pour ה'" etc. (Psaumes 115, 16), mais par l'œuvre des justes on unit les deux aspects ensemble etc., et c'est pourquoi le Tabernacle fut fait par Betsalel et Oholiav, car Betsalel est "à l'ombre de El", 'hessed de El tout le jour (Psaumes 52, 3), et Oholiav d'en bas de Dan, de l'aspect de guevoura etc., et c'est pour joindre la mida de guevoura au 'hessed et aux miséricordes etc., voir là.
ודבריו עולים בקנה אחד עם מ״ש ברבות וארא פי״ב ע״פ כל אשר חפץ ה׳ עשה בשמים ובארץ כו׳ ע״ש. וביאור הדבר כי שמים הם בחי׳ מקיפים היינו בחי׳ סוכ״ע וזהו וימיני טפחה שמים ימינך ה׳ נאדרי בכח.
הוא כח אור א״ס ב״ה שבלי גבול כו׳. אבל בחי׳ ארץ שהיא בחי׳ ממכ״ע מלכותך מלכות כל עולמים כמ״ש בד״ה והיה מספר בנ״י מקבלת מבחי׳ שמאלו ע״ד שאמר לעולמו די כו׳ שיהי׳ הכל בבחי׳ גבול ותכלית.
(ועיין מענין אף ידי כו׳ וימיני כו׳ בחגיגה פ״ב די״ב ע״א מנחות דל״ו סע״ב רבות בראשית ס״פ א׳ בחקתי פל״ו. באיכה ס״ח א׳ בד״ה מעשה במרים בת נחתום.
זח״א ד״ל ע״א ח״ב ד״כ ע״א פ׳ בא דף ל״ז א׳ יתרו פ״ג ב׳. ח״ג פנחס דרמ״ז א׳).
אבל ע״י מעשה הצדיקים מחברים השני ידים דהיינו שממשיכים גילוי האור מבחי׳ סוכ״ע בבחינת ממכ״ע והכלי לגילוי זה זהו ענין מקדש ה׳. שהוא הכלי להיות בו גילוי קדש העליון סוכ״ע.
והוא בחינת ציון (עיין ברבות ר״פ קדושים ובזח״ג ס״פ האזינו דרצ״ו ע״ב. ובמא״א אות מ״ם ססעי׳ פ״ט).
וזהו כוננו ידיך. וזהו ג״כ משארז״ל (בסנהדרין פרק חלק דצ״ב ע״א ובפ״ה דברכות דל״ג ע״א) גדול מקדש שניתן בין שתי אותיות שנאמר פעלת ה׳ מקדש אד׳ כו׳ דהיינו שמחבר שתי השמות הוי׳ אד׳ שהוא סוכ״ע וממכ״ע שהם שורש חו״ג כו׳.
ובזח״ג שלח קס״א ב׳ פי׳ מקדש אד׳ ע״ד ועתה יגדל נא כח אד׳ כו׳ ע״ש ועמ״ש לקמן פ׳ שלח ע״פ ועתה יגדל נא כח.
Et ses paroles s'accordent avec ce qui est écrit dans le Midrach Rabba, Vaéra, chapitre 12, sur le verset "tout ce que ה' désire, Il le fait dans les cieux et sur la terre" etc. (Psaumes 135, 6), voir là.
Et l'explication de la chose : car les cieux sont l'aspect des makifim, c'est-à-dire l'aspect de sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), et c'est "et Ma droite a étendu les cieux", "Ta droite, ô ה', est glorieuse en force" (Exode 15, 6). C'est la force de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, qui est sans limite etc.
Mais l'aspect de la terre, qui est l'aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes), "Ton règne est un règne de tous les mondes" (Psaumes 145, 13), comme il est écrit au début du discours "et le nombre des enfants d'Israël sera" (Osée 2, 1), elle reçoit de l'aspect de Sa gauche, à l'instar de ce qu'Il a dit à Son monde "assez" etc., afin que tout soit dans l'aspect de limite et de fin. (Et voir du sujet de "aussi Ma main" etc. et "et Ma droite" etc. dans 'Haguiga, chapitre 2, folio 12a ; Mena'hot, folio 36b ; Midrach Rabba, Beréchit, fin du chapitre 1 ; Be'houkotaï, chapitre 36 ; dans Eikha, chapitre 68, au début du discours "un fait concernant Miryam fille du boulanger" ; Zohar I, folio 30a ; II, folio 20a, paracha Bo, folio 37a ; Yitro, chapitre 3b ; III, Pin'has, folio 247a.) Mais par l'œuvre des justes on unit les deux mains, c'est-à-dire qu'on attire le dévoilement de la lumière depuis l'aspect de sovev kol almin dans l'aspect de memalé kol almin, et le keli pour ce dévoilement, c'est le sujet du Sanctuaire de ה'.
Qui est le keli pour qu'il y ait en lui le dévoilement de la sainteté supérieure de sovev kol almin. Et c'est l'aspect de Tsion (voir dans le Midrach Rabba, début de Kedochim, et dans Zohar III, fin de Haazinou, folio 296b.
Et dans Meorei Or, lettre mem, section 89). Et c'est "Tes mains l'ont fondé".
Et c'est aussi ce qu'ont dit nos Sages (dans Sanhédrin, chapitre 'Helek, folio 92a, et dans le chapitre 5 de Berakhot, folio 33a) : grand est le Sanctuaire qui fut donné entre deux lettres, car il est dit "Tu as fait, ô ה', le sanctuaire, אדני" etc., c'est-à-dire qu'il unit les deux Noms Havaya et Adonaï, qui sont sovev kol almin et memalé kol almin, qui sont la racine de 'hessed et guevoura etc. Et dans Zohar III, Chela'h, folio 161b, il explique "le sanctuaire, אדני", à l'instar de "et maintenant que se grandisse la force de אדני" etc.
(Nombres 14, 17), voir là, et voir ce qui est écrit plus loin, paracha Chela'h, sur le verset "et maintenant que se grandisse la force".
והנה כח היינו ג״כ ב״פ יד והיינו התחברות ב׳ בחי׳ יד להיות לאחדים ע״ד ימינך ה׳ נאדרי בכח. וזהו ג״כ ענין גדולה דעה שניתנה בין שתי אותיות כי ונועדתי לך שמה אותיות ונודעתי שהחיבור הוא ע״י הדעת ועמ״ש בד״ה במדבר סיני באהל מועד.
וזהו ג״כ ענין ג׳ ידות אף שבגמרא לא נזכר רק שתי יד ים שהן חו״ג אלא כי המחבר ב׳ הבחי׳ יחד זהו התפארת קו האמצעי שמחבר חו״ג להיות לאחדים והוא ענין הדעת שמחבר חו״ב כענין הפעם ילוה כדלקמן. והיינו ע״י ששרשו למעלה מב׳ הבחי׳ ועולה עד הכתר (ועמ״ש באג״ה ע״פ והיה מעשה הצדקה שלום).
והיינו שלהיות המשכת אור הסוכ״ע בממכ״ע צ״ל ע״י המשכה מאור א״ס ב״ה ממש שלמעלה גם מבחי׳ סוכ״ע כו׳ וזהו ענין יד הרמה. וכענין כי גאה גאה כו׳ ועמ״ש בת״א פ׳ בשלח סד״ה אשירה להוי׳.
וגבי מגלת אסתר סד״ה לבסומי בפוריא גבי כי יד על כס י״ה כו׳ ע״ש. ובזה יתורץ דלכאורה עדיין אין התירוץ מספיק מ״ש התוספות בכתובות שם אבל במעשה צדיקים בחד מעשה כמו בית המקדש כתב תרתי ידים עכ״ל.
דיש להקשות ע״ז דהא מבואר ברבות (נשא פי״ב דרמ״ט ע״ג) ע״פ ביום כלות משה להקים את המשכן. את המשכן שהוא שקול כנגד העולם כו׳ כיצד כתיב בראשית ברא אלקים את השמים כו׳ וכתיב נוטה שמים כיריעה (תהלים ק״ד) ובמשכן כתיב ועשית יריעות עזים לאהל כו׳ ע״ש באריכות.
וכיון שכן שיריעות המשכן הם כמו בחי׳ שמים ושאר הדברים שבמשכן הם כמו הדברים שיש בארץ ע״ש במדרש. וא״כ אע״פ שכתב במשכן תרתי ידים אין זה תרתי ידים בדבר אחד כ״א תרתי ידים שבעולם מאחר שבמשכן יש ג״כ שמים ובחי׳ ארץ.
א״כ תרתי ידיך דכתיב גבי מקדש היינו ימין לבחי׳ שמים שהם יריעות המשכן ובחי׳ שמאל לבחי׳ ארץ שבמשכן.
Et voici, koa'h signifie aussi deux fois yad, c'est-à-dire l'union des deux aspects de yad pour devenir un, à l'instar de "Ta droite, ô ה', est glorieuse en force" (Exode 15, 6). Et c'est aussi le sujet de la grandeur de la connaissance qui fut donnée entre deux lettres, car "et Je Me rencontrerai avec toi là" les lettres [forment] "et Je Me ferai connaître", car l'union se fait par le daat, et voir ce qui est écrit au début du discours "Bemidbar Sinaï dans la tente de réunion".
Et c'est aussi le sujet des trois mains, bien que dans la Guemara il ne soit mentionné que deux mains qui sont 'hessed et guevoura, mais celui qui unit les deux aspects ensemble, c'est la tiféret, la ligne médiane qui unit 'hessed et guevoura pour devenir un, et c'est le sujet du daat qui unit 'hokhma et bina, comme le sujet de "cette fois mon mari s'attachera à moi" (Genèse 29, 34) comme il sera expliqué plus loin. Et c'est par le fait que sa racine est au-dessus des deux aspects et s'élève jusqu'au keter (et voir ce qui est écrit dans Igueret Hakodech sur le verset "et l'œuvre de la charité sera paix").
Et c'est afin qu'il y ait l'attraction de la lumière du sovev kol almin dans le memalé kol almin, il faut que ce soit par une attraction depuis l'Or Ein Sof, béni soit-Il, vraiment, qui est au-dessus même de l'aspect de sovev kol almin etc., et c'est le sujet de la main haute. Et comme le sujet de "car Il s'est exalté, exalté" etc.
(Exode 15, 1), et voir ce qui est écrit dans Torah Or, paracha Béchala'h, à la fin du discours "je chanterai à Havaya". Et concernant le Rouleau d'Esther, à la fin du discours "pour s'enivrer à Pourim", concernant "car la main est sur le trône de Yah" etc.
(Exode 17, 16), voir là. Et par cela se résoudra, car apparemment la réponse n'est pas encore suffisante de ce qu'ont écrit les Tossafot dans Ketoubot là, mais dans l'œuvre des justes, dans un seul acte comme le Temple, il est écrit deux mains, fin de citation.
Car on peut objecter là-dessus que voici, il est expliqué dans le Midrach (Nasso, chapitre 12, folio 249c) sur le verset "le jour où Moché acheva d'ériger le Tabernacle" (Nombres 7, 1). "Le Tabernacle" qui équivaut au monde etc.
Comment ? Il est écrit "Au commencement Elokim créa les cieux" etc. et il est écrit "qui étend les cieux comme une tente" (Psaumes 104, 2), et dans le Tabernacle il est écrit "et tu feras des tentures de poils de chèvres pour la tente" etc., voir là longuement.
Et puisqu'il en est ainsi, que les tentures du Tabernacle sont comme l'aspect des cieux, et le reste des choses dans le Tabernacle sont comme les choses qui sont dans la terre, voir dans le Midrach. Et alors, même s'il est écrit dans le Tabernacle deux mains, ce ne sont pas deux mains dans une seule chose, mais deux mains qui sont dans le monde, puisque dans le Tabernacle il y a aussi des cieux et un aspect de terre.
Alors les deux Tes mains écrites concernant le Sanctuaire, c'est la droite pour l'aspect des cieux qui sont les tentures du Tabernacle, et l'aspect de la gauche pour l'aspect de la terre dans le Tabernacle.
ובמה גדולים מעשה צדיקים ממעשה שמים וארץ. אעכצ״ל עיקר הפירוש דבמקדש נתחברו ממש ב׳ בחי׳ הידים כביכול והיו לאחדים והיינו המשכת והתגלות אור הסוכ״ע שנק׳ ימין בבחי׳ ממכ״ע הנק׳ שמאל כמ״ש אתה גבור לעולם אד׳.
Et en quoi les œuvres des justes sont-elles plus grandes que l'œuvre des cieux et de la terre ? Il faut nécessairement dire que l'explication principale est que dans le Sanctuaire les deux aspects des mains se sont vraiment unis, pour ainsi dire, et sont devenus un, c'est-à-dire l'attraction et le dévoilement de la lumière du sovev kol almin qui est appelée droite, dans l'aspect de memalé kol almin qui est appelée gauche, comme il est écrit "Toi Tu es fort à jamais, אדני" (Psaumes 89, 9? attendez, actually from the Amida).
וכתיב כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו שלהיות בחי׳ מלכותו שהוא ממכ״ע זהו ע״י גבורות וצמצומים כו׳ אבל ע״י מעשה צדיקים ממשיכים גילוי שם הוי׳ ממש בשם אד׳ כמ״ש והוי׳ בהיכל קדשו היכל גימטריא אדנ״י כו׳ ולכן במקדש היו אומרים את השם ככתבו משא״כ במדינה בכינויו. והתחברות זו של ב׳ ידיו כביכול זהו ע״י בחי׳ יד הרמה כו׳ שבחי׳ זו הוא המשכת הגלוי בפנימית (ועיין עוד מענין תביאמו כו׳ מכון לשבתך כו׳ פ״ה דכתובות ס״ב ב׳ פ״ח דב״ב קי״ט ב׳.
באבות ס״פ שנו חכמים. ירושלמי פ״ד דברכות על משנה יכוין את לבו כנגד בית קדה״ק.
רבות תצוה פל״ח קל״ד ב׳. במדבר פ״ד דרי״ז ב׳ נשא פי״ב דרמ״ט ג׳.
בשה״ש רבה כ״ה א׳ ס״פ כמגדל דויד. ובפתיחתא דאיכה ד״ה רבי יצחק פתח תחת אשר לא עבדת.
ובשה״ש רבה ס״פ עמודיו עשה כסף דכ״ב ב׳. זח״א וישב קפ״ג סע״א.
פ׳ פנחס דרכ״א א ׳. ומענין ג׳ ידות פ׳ עקב דף ער״ב סע״ב ובפי׳ הרמ״ז שם ועמ״ש ע״פ שאו ידיכם קדש בד״ה צאינה וראינה):
Et il est écrit "la gloire de Ton règne on dira et Ta puissance on racontera" (Psaumes 145, 11-12), car pour qu'il y ait l'aspect de Son règne qui est memalé kol almin, c'est par les guevurot et les tsimtsoumim etc., mais par l'œuvre des justes on attire le dévoilement du Nom Havaya vraiment dans le Nom Adonaï, comme il est écrit "et Havaya dans le palais de Sa sainteté" (Psaumes 11, 4), "palais" a la guématria d'Adonaï etc., et c'est pourquoi dans le Sanctuaire on disait le Nom comme il est écrit, au contraire dans le pays par Son surnom. Et cette union des deux de Ses mains, pour ainsi dire, c'est par l'aspect de la main haute etc., car cet aspect est l'attraction du dévoilement dans l'intériorité (et voir encore du sujet de "Tu les amèneras" etc.
"un lieu pour Ta demeure" etc. dans le chapitre 5 de Ketoubot, folio 62b ; chapitre 8 de Bava Batra, folio 119b. Dans Avot, fin du chapitre "les Sages ont enseigné".
Yeroushalmi, chapitre 4 de Berakhot, sur la michna "il dirigera son cœur vers le Saint des Saints". Midrach Rabba, Tetsavé, chapitre 38, folio 134b.
Bamidbar, chapitre 4, folio 217b ; Nasso, chapitre 12, folio 249c. Dans Chir HaChirim Rabba, folio 25a, fin du chapitre "comme une tour de David".
Et dans la peti'hta de Eikha, début du discours "Rabbi Its'hak a ouvert : sous ce que tu n'as pas servi". Et dans Chir HaChirim Rabba, fin du chapitre "ses colonnes il a faites d'argent", folio 22b.
Zohar I, Vayéchev, folio 183b. Paracha Pin'has, folio 221a.
Et du sujet des trois mains, paracha Ekev, folio 272b, et dans l'explication du Ramaz là, et voir ce qui est écrit sur le verset "élevez vos mains en sainteté" au début du discours "sortez et voyez").
קיצור. ענין מקדש אדנ״י פי׳ האריז״ל שהוא ענין עשית הכלי לקבל גילוי אור א״ס והיינו ע״י ידיך.
ובגמרא מבואר ג״כ שבמעשה המקדש נתחברו ב׳ ידים כביכול שהם סוכ״ע וממכ״ע והתחברות חו״ג זהו ע״י קו האמצעי דעת תפארת כו׳ וזהו ענין ג׳ ידות יד הגדולה יד החזקה יד הרמה:
Résumé. Le sujet de "le sanctuaire, אדני" : l'explication de l'Ari z"l est que c'est le sujet de la fabrication du keli pour recevoir le dévoilement de l'Or Ein Sof, et c'est par Tes mains.
Et dans la Guemara il est également expliqué que dans l'œuvre du Sanctuaire les deux mains se sont unies, pour ainsi dire, qui sont sovev kol almin et memalé kol almin, et l'union de 'hessed et guevoura, c'est par la ligne médiane, daat, tiféret etc., et c'est le sujet des trois mains : la main grande, la main forte, la main haute.
ב והנה ג׳ ידות הם ג׳ בחי׳ צמצום והתפשטות והמשכה (כי הנה צמצום והתפשטות והמשכה הם ג׳ בחי׳ יו״ד ה״א וא״ו דשם הוי׳ ולכן הם המכוננים מקדש ה׳ שהוא ה׳ אחרונה דשם הוי׳ וזהו ג״כ ענין ג׳ פעמים קדוש עד שנמשך להיות מלא כל הארץ כבודו כמ״ש בד״ה רני ושמחי. ובביאור ע״פ ונקדשתי.
אך שייכות ג׳ בחי׳ הנ״ל לענין ג׳ ידות י״ל ע״פ מ״ש הרמ״ז פ׳ עקב שם דפי׳ יד היינו ד׳ אותיות שם הוי׳ והמלוי דשם הוי׳ שהוא יוד אותיות ויש ג׳ מילואים ע״ב ס״ג מ״ה הן ג׳ ידות וידוע דשם ע״ב בחכמה שהוא יו״ד דשם ושם ס״ג בבינה שהוא ה׳ ראשונה דשם ושם מ״ה בז״א שהוא וא״ו כו׳) והן הן מדרגות ג׳ לוים נושאי המשכן גרשון וקהת ומררי. ולכן כאשר ילדה לאה את לוי אמרה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים (ועמ״ש מזה בפ׳ ויחי ע״פ יהודה אתה ובפ׳ ויצא בד״ה וללבן שתי בנות) כי לאה היא אם הבנים שהן ו״ק דאצי׳ ראובן חסד כו׳ ולאה היא בחי׳ מחשבה חיצוניות בינה שהיא אם ומקור לששה מדות שכולם מתפשטים ונולדים ע״י המחשבה ועמ״ש בד״ה אלה פקודי המשכן בענין פי׳ מי ברא אלה.
2. Et voici, les trois mains sont trois aspects de tsimtsoum (retrait), de hitpachtout (expansion) et de hamchakha (attraction) (car voici, tsimtsoum, hitpachtout et hamchakha sont trois aspects youd, hé, vav du Nom Havaya, et c'est pourquoi ce sont eux qui fondent le Sanctuaire de ה', qui est le hé final du Nom Havaya, et c'est aussi le sujet de trois fois "saint" jusqu'à ce qu'il soit attiré pour que "toute la terre soit remplie de Sa gloire", comme il est écrit au début du discours "réjouis-toi et sois dans l'allégresse".
Et dans l'explication sur le verset "et Je serai sanctifié". Mais le rapport des trois aspects susdits au sujet des trois mains, on peut dire d'après ce qu'a écrit le Ramaz dans la paracha Ekev là, que l'explication de yad, c'est les quatre lettres du Nom Havaya, et le remplissage du Nom Havaya qui est dix lettres, et il y a trois remplissages : Ab (72), Sag (63), Mah (45), ce sont les trois mains, et il est connu que le Nom Ab est dans 'hokhma qui est le youd du Nom, et le Nom Sag dans bina qui est le hé premier du Nom, et le Nom Mah dans Zeir Anpin qui est le vav etc.), et ce sont là les degrés des trois Léviim porteurs du Tabernacle : Guerchon, Kehat et Merari.
Et c'est pourquoi, lorsque Léa enfanta Lévi, elle dit : "cette fois mon mari s'attachera à moi, car je lui ai enfanté trois fils" (Genèse 29, 34) (et voir ce qui est écrit à ce sujet dans la paracha Vayé'hi sur le verset "Yehouda, toi", et dans la paracha Vayétsé au début du discours "et à Lavan deux filles"), car Léa est la mère des fils qui sont les six extrémités d'Atsilout, Reouven 'hessed etc., et Léa est l'aspect de la pensée, l'extériorité de bina, qui est la mère et la source des six middot, qui toutes se déploient et naissent par la pensée, et voir ce qui est écrit au début du discours "voici les comptes du Tabernacle", dans le sujet de l'explication de "qui a créé ceux-ci" (Isaïe 40, 26).
וזהו שם הגדולה לאה פי׳ שם ה׳ גדולה כו׳ ועיין ברבות ויצא פ״ע, ופי׳ ילוה אישי אלי הענין כי הנה עיקר התהוות כל העולמות אבי״ע השורש הוא מבחי׳ מחשבה דהיינו מה שעלה במחשבה לפניו ית׳ אין מלך בלא עם וכמאמר אנא אמלוך מן מחשבה. א׳ הזאת נשתלשלו ונבראו כל העולמות עם כל פרטי התחלקות אבי״ע.
אך באמת מה שיהיה לו רצון אנא אמלוך זהו ג״כ רק כמ״ש ה׳ מלך גאות לבש שאינו כמו מלך בשר ודם דשייך רצון באמת כו׳ משא״כ למעלה הוא רק בחי׳ לבוש וכמש״ל.
Et c'est "le Nom de la grandeur", Léa, l'explication : le Nom de ה' est grand etc., et voir dans le Midrach Rabba, Vayétsé, chapitre 70, et l'explication de "mon mari s'attachera à moi", le sujet : car voici, l'essentiel de la venue à l'être de tous les mondes Atsilout, Beria, Yetsira, Assiya, la racine est de l'aspect de la pensée, c'est-à-dire ce qui est monté dans la pensée devant Lui, béni soit-Il, "il n'y a pas de roi sans peuple", et comme le dit le dicton "je régnerai à partir de la pensée". Cette aleph, de là se sont enchaînés et ont été créés tous les mondes avec tous les détails des divisions d'Atsilout, Beria, Yetsira, Assiya.
Mais en vérité, ce qui sera pour Lui la volonté "je régnerai", c'est aussi seulement comme il est écrit "ה' règne, Il s'est revêtu de majesté" (Psaumes 93, 1), qui n'est pas comme un roi de chair et de sang où la volonté s'applique vraiment etc., au contraire, en haut, ce n'est qu'un aspect de vêtement, et comme il a été expliqué plus haut.
ולכן בכדי שיהיה המשכת רצון עליון ב״ה בבחי׳ מחשבה זו ע״ז אמרה וביקשה לאה הפעם ילוה אישי אלי להיות התחברות ממש א״ס ב״ה במחשבה זו והיינו ילוה אישי ע״ד ביום ההוא תקראי אישי ועמ״ש מזה סד״ה ואשה כי תדור גם כי יעקב הוא בריח התיכון מבריח מן הקצה אל הקצה שהוא התחברות והמשכת אור א״ס ב״ה בעולמות. (ועמ״ש מזה בפ׳ צו) והיינו הפעם דוקא ע״י בחי׳ לוי וכמ״ש ברבות ויצא פע״א ע״פ על כן קראה שמו לוי לוי זה עתיד ללות את הבנים לאביהם שבשמים ועיין מזה בזח״ב שמות י״ט א׳ משפטים ק״ד א׳.
ולפ״ז שורש בחי׳ לוי הוא הדעת שהוא המחבר חו״ב וכן תפארת המחבר חו״ג, וכן יש פי׳ בפרדס בעה״כ ערך לוי ע״פ מאמר הזח״ג פ׳ שלח (דקע״ד א׳) ובפ׳ שמות (די״א סע״ב) בפי׳ וילך איש מבית לוי אתר דחכמה עילאה וההוא נהר מתחברן כחדא ולא מתפרשין לעלמין כו׳ הה״ד לויתן זה יצר ת כו׳ ע״ש. ובמק״מ בפ׳ שמות שם בשם הרח״ו שמלווה תמיד כו׳.
Et c'est pourquoi, afin qu'il y ait l'attraction de la volonté supérieure, béni soit-Il, dans cet aspect de pensée, c'est à ce sujet que Léa a dit et a demandé "cette fois mon mari s'attachera à moi", pour qu'il y ait une union véritable de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, dans cette pensée, et c'est "mon mari s'attachera", à l'instar de "en ce jour-là tu m'appelleras mon mari" (Osée 2, 18), et voir ce qui est écrit à ce sujet à la fin du discours "et une femme qui fera un vœu", aussi car Yaakov est la barre centrale qui traverse d'une extrémité à l'autre, qui est l'union et l'attraction de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, dans les mondes. (Et voir ce qui est écrit à ce sujet dans la paracha Tsav.) Et c'est "cette fois" précisément par l'aspect de Lévi, et comme il est écrit dans le Midrach Rabba, Vayétsé, chapitre 71, sur le verset "c'est pourquoi elle l'appela du nom de Lévi", Lévi est destiné à accompagner les fils vers leur Père qui est dans les cieux, et voir à ce sujet dans Zohar II, Chemot, folio 19a ; Michpatim, folio 104a.
Et d'après cela, la racine de l'aspect de Lévi est le daat qui est celui qui unit 'hokhma et bina, et de même la tiféret qui unit 'hessed et guevoura, et de même il y a une explication dans le Pardès, Chaar Erkhei haKinouyim, valeur Lévi, d'après le dicton du Zohar III, paracha Chela'h (folio 174a) et dans la paracha Chemot (folio 11b), dans l'explication de "et un homme alla de la maison de Lévi", le lieu de la 'hokhma supérieure, et ce fleuve s'unissent comme un et ne se séparent jamais etc., c'est ce qui est dit "ce Léviathan Tu l'as créé" etc., voir là. Et dans le Mikdach Melekh dans la paracha Chemot là, au nom du Ramaz, qu'il accompagne toujours etc.
וכמ״ש בפע״ח שער הק״ש פ״ו שזיווג חו״ב הוא תדירי ואינו נפסק לעולם כי אם יתבטל רגע א׳ יתבטלו כל העולמות כי הנה ההשתלשלות וההתהוות מאין ליש צ״ל תמיד כמ״ש בסש״ב ח״ב ולא מאין ליש גשמי בלבד אלא אפילו רוחניים וזהו ענין יחוד חו״ב כי החכמה מאין תמצא וחכמה כח מ״ה ביטול ולכן אין אור א״ס שורה אלא בחכמה ועמ״ש מזה בפ׳ ואתחנן בד״ה ואהבת את ואפילו בבינה אינו שורה אור א״ס אלא ע״י ההתלבשות בחכמה וחכמה מתלבשת בבינה והיינו כי בינה נק׳ יש ויחוד חו״ב היינו ההמשכה מאין ליש כו׳.
Et comme il est écrit dans Pri Ets 'Haïm, porte du Chema, chapitre 6, que l'union de 'hokhma et bina est permanente et ne s'interrompt jamais, car si elle s'annulait un seul instant, tous les mondes s'annuleraient, car voici, l'enchaînement et la venue à l'être du néant vers l'être doivent être permanents, comme il est écrit dans le Tanya, partie 2, et non seulement du néant vers l'être matériel, mais même les spirituels, et c'est le sujet de l'unification de 'hokhma et bina, car "la 'hokhma, d'où se trouve-t-elle" (Job 28, 12), et 'hokhma est la force de "mah" (quoi), le bitoul (effacement de soi), et c'est pourquoi l'Or Ein Sof ne réside que dans la 'hokhma, et voir ce qui est écrit à ce sujet dans la paracha Vaet'hanan, au début du discours "et tu aimeras", et même dans bina l'Or Ein Sof ne réside que par le revêtement dans la 'hokhma, et la 'hokhma se revêt dans bina, et c'est que bina est appelée yech (l'être), et l'unification de 'hokhma et bina, c'est l'attraction du néant vers l'être etc.
וצ״ל המשכה זו תדיר ממש, ויחוד זה היינו ע״י חו״ב כי היש דבינה נכלל ובטל באין דחכמה ושם אין היש נפרד ח״ו אלא שעי״ז הוא מקור להשפעה מאין ליש ממש וכמ״ש ונהר יוצא מעדן כו׳ ומשם יפרד כו׳ ולכן יחוד חו״ב נק׳ בית לוי ילוה אישי אלי דלא מתפרשין לעלמין, משא״כ יחוד תפארת ומלכות שמתחברים לזמנים והוא עד״מ המחשבה היא נובעת בתמידות מהשכל וזהו בחי׳ ונהר יוצא מעדן שיוצא ונמשך תדיר משא״כ ההמשכה בדבור הוא לזמנים עת לחשות ועת לדבר (ועמ״ש מזה בביאור ע״פ עד הגל הזה) אך מ״ש הפעם ילוה. מלבד שי״ל הפעם ע״י לוי דייקא וכדפי׳ בפרדס ערך לוי שהוא בחי׳ הדעת המחבר ומזווג חו״ב.
עוד זאת כי עם היות יחוד חו״ב הוא תדירי אך להיות יחוד פנימי דחו״ב אינו תדיר כ״א לזה צריך העלאת מ״ן כמ״ש בפע״ח שם ופי״א וז״ש ויניחהו בג״ע לעבדה ולשמרה בשני ההין להמשיך האור בשני ההין דשם ואף שבלא״ה ונהר יוצא כו׳ תמיד דלא פסיק מימוי לעלמין זהו רק כפי הקצוב להחיות העולמות אבל צ״ל לעבדה להמשיך תוספת ורבוי אור כו׳ וזהו הפעם ילוה כו׳, וזהו מה שנתבאר לעיל בפי׳ ילוה אישי שיהיה המשכת רצון העליון ב״ה בבחי׳ מחשבה זו כו׳ וזהו ענין פסוק ראשון דק״ש למס״נ באחד שעי״ז דייקא ממשיכים יחוד פנימי דחו״ב.
Et il faut que cette attraction soit vraiment permanente, et cette unification c'est par 'hokhma et bina, car le yech de bina est inclus et annulé dans l'ayin de 'hokhma, et là le yech n'est pas séparé, D.ieu nous en préserve, mais par cela il est la source pour l'influence de l'ayin vers le yech vraiment, et comme il est écrit "et un fleuve sort d'Éden" etc. "et de là il se sépare" etc.
(Genèse 2, 10). Et c'est pourquoi l'unification de 'hokhma et bina est appelée "la maison de Lévi" "cette fois mon mari s'attachera à moi", car ils ne se séparent jamais, au contraire de l'unification de tiféret et malkhout qui s'unissent à des moments, et c'est comme l'exemple de la pensée qui jaillit continuellement de l'intellect, et c'est l'aspect "et un fleuve sort d'Éden" qui sort et est attiré continuellement, au contraire l'attraction dans la parole est à des moments "un temps pour se taire et un temps pour parler" (Ecclésiaste 3, 7) (et voir ce qui est écrit à ce sujet dans l'explication sur le verset "jusqu'à ce monceau-ci").
Mais ce qui est écrit "cette fois il s'attachera". En plus de ce qu'on peut dire que "cette fois" par Lévi précisément, et comme expliqué dans le Pardès, valeur Lévi, qu'il est l'aspect de daat qui unit et apparie 'hokhma et bina.
Encore cela, car bien que l'unification de 'hokhma et bina soit permanente, mais pour qu'il y ait une unification intérieure de 'hokhma et bina, ce n'est pas permanent, mais pour cela il faut l'élévation des mayin noukbin, comme il est écrit dans Pri Ets 'Haïm là et chapitre 11, et c'est ce qui est dit "et Il le plaça dans le Gan Eden pour le travailler et le garder" (Genèse 2, 15) avec les deux hé, pour attirer la lumière dans les deux hé du Nom, et même sans cela "et un fleuve sort" etc. toujours, car ses eaux ne cessent jamais, ce n'est que selon ce qui est fixé pour vivifier les mondes, mais il faut "pour le travailler" pour attirer un supplément et une abondance de lumière etc., et c'est "cette fois il s'attachera" etc., et c'est ce qui a été expliqué plus haut dans l'explication de "mon mari s'attachera" qu'il y aura l'attraction de la volonté supérieure, béni soit-Il, dans cet aspect de pensée etc., et c'est le sujet du premier verset du Chema pour le messirout nefech (don de soi) dans "un", que par cela précisément on attire l'unification intérieure de 'hokhma et bina.
וזהו ג״כ עבודת הלוי וכמ״ש ועבד הלוי הוא. הוא היינו בינה והיינו שמחבר ומייחד חו״ב.
וענין זה הוא כמ״ש בזהר דלוי מענין לויתן. ופי׳ לויתן זה יצרת לשחק בו הנה מבואר בסדור בדרוש ברכת הזימון וגם הנה השחוק והתענוג נמשך מביטול היש (וכמ״ש במ״א בפ׳ פנחס ע״פ צו את בני ישראל) ומה שנק׳ ביטול היש לויתן היינו כנ״ל דלוי ולויתן לשון חיבור והתאחדות היש עם האין שזהו ענין יחוד חו״ב.
וכמ״כ מלמטה למעלה היינו שהיש בטל באין וזהו בחי׳ לויתן ונוני ימא וכמ״ש במ״א בפ׳ בשלח ע״פ אז ישיר משה. בענין ההפרש שבין יבשה לים שהברואים שבים אינם נראים לחוץ כו׳ והיינו בחי׳ היש הבטל ממש באין משא״כ הברואים שביבשה היש הוא דבר נפרד כו׳ וע״ש שזהו ממש בחי׳ לוים והיינו כי לוי הוא בחי׳ לויתן.
Et c'est aussi le service du Lévi, et comme il est écrit "et le Lévi le servira, lui" (Nombres 18, 23). "Lui" c'est bina, et c'est qu'il unit et unifie 'hokhma et bina.
Et ce sujet est comme il est écrit dans le Zohar que Lévi est du sujet de Léviathan. Et l'explication de "ce Léviathan Tu l'as créé pour jouer avec lui" (Psaumes 104, 26), voici il est expliqué dans le Siddour dans le discours de la bénédiction du zimoun, et aussi voici le rire et le plaisir s'attirent du bitoul du yech (et comme il est écrit ailleurs dans la paracha Pin'has sur le verset "ordonne aux enfants d'Israël"), et ce qui est appelé le bitoul du yech Léviathan, c'est comme ci-dessus que Lévi et Léviathan ont le sens de liaison et d'unification du yech avec l'ayin, ce qui est le sujet de l'unification de 'hokhma et bina.
Et de même d'en bas vers en haut, c'est que le yech est annulé dans l'ayin, et c'est l'aspect de Léviathan et des poissons de la mer, et comme il est écrit ailleurs dans la paracha Béchala'h sur le verset "alors Moché chanta". Dans le sujet de la différence entre la terre sèche et la mer, que les créatures qui sont dans la mer ne sont pas visibles à l'extérieur etc., et c'est l'aspect du yech annulé vraiment dans l'ayin, au contraire des créatures qui sont sur la terre sèche, le yech est une chose séparée etc.
Et voir là que c'est vraiment l'aspect des Léviim, et c'est que Lévi est l'aspect de Léviathan.
וזהו ג״כ בחי׳ משה שנאמר בו ונחנו מה והיינו כי מן המים משיתיהו וע״ז נאמר וילך איש מבית לוי כו׳ ותהר ותלד כו׳ פי׳ איש מבית לוי זהו כענין הפעם ילוה אישי, והנה עד״ז הוא בחי׳ למס״נ באחד שהוא להבטל באור א״ס ב״ה ועי״ז נמשך יחוד פנימי מאין ליש כו׳.
Et c'est aussi l'aspect de Moché, dont il est dit "et nous, que sommes-nous" (Exode 16, 7-8), et c'est que "des eaux je l'ai tiré" (Exode 2, 10), et à ce sujet il est dit "et un homme alla de la maison de Lévi" etc. "et elle conçut et enfanta" etc., l'explication : un homme de la maison de Lévi, c'est comme le sujet de "cette fois mon mari s'attachera", et voici, de même c'est l'aspect pour le messirout nefech dans "un", qui est de s'annuler dans l'Or Ein Sof, béni soit-Il, et par cela s'attire une unification intérieure du néant vers l'être etc.
והנה תכלית היחוד פנימי דאו״א שבק״ש שהוא ענין יחוד י״ה הוא להמשיך מוחין לזו״נ להיות יחוד ו״ה. דהיינו שכמ״כ בזו״נ יהיה יחוד וחיבור הנ״ל והיא ההמשכה מסכ״ע בממכ״ע בבריאה כי המל׳ היא מקור דבי״ע, והיינו מ״ש בזהר פ׳ קרח (דקע״ח ב׳) ע״פ ועבד הלוי הוא כד״א כי ה׳ הוא האלקים פי׳ לחבר זו״נ יחד שנק׳ הוי׳ אלקים וכמ״ש במק״מ שם ועבודת הלוי להמשיך ליווי וחיבור זה וזהו מ״ש ג״כ וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי שהיא בחי׳ מל׳ שנק׳ בת לוי דאו״א תקינו לה כו׳ ובזהר משפטים דק״ד תחלת ע״א לוי חבורא דכולא.
Et voici, la finalité de l'unification intérieure d'Abba et Imma qui est dans le Chema, qui est le sujet de l'unification de youd-hé, est d'attirer les mohin à Zeir Anpin et Noukva pour qu'il y ait l'unification de vav-hé. C'est-à-dire que de même dans Zeir Anpin et Noukva il y aura l'unification et la liaison susdite, et c'est l'attraction de sovev kol almin dans memalé kol almin dans Beria, car malkhout est la source de Beria, Yetsira, Assiya, et c'est ce qui est écrit dans le Zohar, paracha Kora'h (folio 178b), sur le verset "et le Lévi le servira, lui", comme ce qui est dit "car ה' est l'Elokim" (Deutéronome 4, 39), l'explication : pour unir Zeir Anpin et Noukva ensemble qui sont appelés Havaya Elokim, et comme il est écrit dans le Mikdach Melekh là, et le service du Lévi est d'attirer cette liaison et cette union, et c'est ce qui est écrit également "et un homme alla de la maison de Lévi et prit la fille de Lévi", qui est l'aspect de malkhout appelée fille de Lévi, car Abba et Imma l'ont préparée etc., et dans le Zohar Michpatim, folio 104, début de a, Lévi est l'union de tout.
וענין המשכה זו היינו ע״י ודברת בם בד״ת ועמ״ש במ״א ע״פ עבודת הלוים ביד איתמר כו׳ איתמר ל׳ אתמר שבגמרא אז נדברו יראי ה׳ אני המשנה המדברת בפיך ועי״ז ממשיכים ליווי וחיבור הנ״ל גם בזו״נ והיינו ע״י שמתחלה למס״נ באחד בק״ש כו׳ (ועמ״ש בפ׳ אחרי בד״ה כי ביום הזה יכפר בפי׳ וענין ודברת בם כו׳ ע״ש באריכות) וזהו מן המים משיתהו וכענין נוני ימא דאזלין ביבשתא להמשיך גם למטה ביטול זה והיינו ע״י התורה כו׳. וזהו ענין מקדש אד׳ כוננו ידיך וכמ״ש ע״פ ומקדשי תיראו שזהו בחינת התורה.
ועיין בלק״ת בזכרי׳ ע״פ ביום ההוא יהיה שלעתיד בחי׳ ו״ה שהם זו״נ יהיו ג״כ בבחי׳ י״ה תרין ריעין כו׳ וז״ש בזח״א וישב דקפ״ג סע״ב דאתחברת אמא בברתא והוו כחדא. ועמ״ש סד״ה רני ושמחי בת ועמ״ש ע״פ הזהר פ׳ שלח דקע״א א׳ ע״פ והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים כו׳, ועיין עוד מענין לוים בזח״ב שמות די״ח ע״ב.
Et le sujet de cette attraction, c'est par "et tu en parleras" dans les paroles de Torah, et voir ce qui est écrit ailleurs sur le verset "le service des Léviim par la main d'Itamar" etc. (Nombres 4, 28), Itamar a le sens de "il fut dit", que dans la Guemara "alors se parlèrent ceux qui craignent ה'" (Malachie 3, 16), "je suis la Michna qui parle dans ta bouche", et par cela on attire la liaison et l'union susdite également dans Zeir Anpin et Noukva, et c'est par le fait que d'abord le messirout nefech dans "un" dans le Chema etc.
(et voir ce qui est écrit dans la paracha A'harei, au début du discours "car en ce jour-là il expiera", dans l'explication et le sujet de "et tu en parleras" etc., voir là longuement), et c'est "des eaux je l'ai tiré", et comme le sujet des poissons de la mer qui vont sur la terre sèche, pour attirer aussi en bas ce bitoul, et c'est par la Torah etc. Et c'est le sujet de "le sanctuaire, אדני, Tes mains l'ont fondé", et comme il est écrit sur le verset "et Mon sanctuaire vous craindrez" (Lévitique 19, 30), que c'est l'aspect de la Torah.
Et voir dans Likoutei Torah de l'Ari z"l, dans Zacharie, sur le verset "en ce jour-là il y aura", qu'à l'avenir l'aspect de vav-hé qui sont Zeir Anpin et Noukva seront aussi dans l'aspect de youd-hé, deux amis etc., et c'est ce qui est dit dans Zohar I, Vayéchev, folio 183b, qu'Imma s'est unie à la fille et elles sont devenues une. Et voir ce qui est écrit à la fin du discours "réjouis-toi et sois dans l'allégresse, fille", et voir ce qui est écrit sur le Zohar, paracha Chela'h, folio 171a, sur le verset "et il arrivera en ce jour-là que sortiront des eaux vives de Jérusalem" etc., et voir encore du sujet des Léviim dans Zohar II, Chemot, folio 18b.
והנה ברוב המקומות משמע דלוים הם מבחינת גבורה וכמ״ש בפרדס שם בערך לוי. ובמא״א אות למ״ד סי״ד לוי בבינה או בגבורה והקרוב אלי כל קו ימיני כהן וכל קו שמאלי לוי כו׳ ויש ג׳ מיני גבורות ולכן יש ג׳ משפחות קהת גרשון ומררי עכ״ל.
Et voici, dans la plupart des endroits il ressort que les Léviim sont de l'aspect de guevoura, et comme il est écrit dans le Pardès là, dans la valeur Lévi. Et dans Meorei Or, lettre lamed, section 14, Lévi dans bina ou dans guevoura, et le plus proche de moi : toute la ligne droite est cohen, et toute la ligne gauche est Lévi etc., et il y a trois sortes de guevurot, et c'est pourquoi il y a trois familles : Kehat, Guerchon et Merari, fin de citation.
ואפשר ליישב שני הדעות דהלוים הם מבחי׳ דעת וגם מבחי׳ גבורה כי הדעת כולל חו״ג ויש בו ה״ח וה״ג והלוים י״ל ששרשן מעטרא דגבורה שבדעת וכן פי׳ הרמ״ז ס״פ קרח אלא שהוא ז״ל פי׳ כן מדרגת קהת. ועיין מ״ש ע״פ ויקח קרח בן יצהר ועמ״ש בד״ה שוש אשיש כו׳ תגל נפשי כו׳ שבראש השנה הוא בחי׳ שמאלו תחת לראשי כו׳.
ועוד יובן בענין הפעם ילוה עפמ״ש בזח״א חיי שרה (דקל״ג א׳) כיון דאתיהיבת כו׳ וזהו ענין ג׳ הלוים קהת גרשון ומררי שע״י גרשון ומררי אתיהיבת בין תרין דרועין יד הגדולה ויד החזקה וקהת הוא הממשיך יחוד העליון וזהו כוננו ידיך (ועיין עוד מענין ועבד הלוי הוא בזח״ג קע״א א׳ קפ״ג ב׳. ח״ב קי״ד א׳ ועיין עוד בזהר פ׳ פנחס דר״נ ע״ב ע״פ וילך איש מבית לוי כו׳ ועיין בפי׳ הרמ״ז ס״פ קרח ובפ׳ בהעלותך בדף קנ״א ע״ב ע״פ קח את הלוים כו׳ ולעיל מיניה בדף ק״נ ע״פ בנה בניתי בית זבול לך בענין מקדש אד׳ כוננו ידיך.
וע׳ בלק״ת בתחלת יחזקאל הובא בסש״ב פרק חמשים):
Il est possible de concilier les deux avis, que les Léviim sont de l'aspect de daat et aussi de l'aspect de guevoura, car daat inclut 'hessed et guevoura, et il y a en lui les cinq 'hassadim et les cinq guevourot. Et pour les Léviim, on peut dire que leur racine est de la 'atara de guevoura qui est dans daat.
Et ainsi explique le Ramaz à la fin de la paracha Korah, sauf que lui z"l l'explique ainsi pour le niveau de Kehat. Et voir ce qui est écrit sur le verset "Et Korah fils de Yitshar prit" et voir ce qui est écrit dans le discours "Chouach Assis etc.
Taguél nafchi etc." que à Roch Hachana c'est l'aspect de "Sa gauche sous ma tête etc.". Et encore, on comprendra le sujet de "cette fois mon mari s'attachera à moi" d'après ce qui est écrit dans Zohar I, 'Hayé Sarah (folio 133a) : "puisque a été donnée etc.".
Et c'est le sujet des trois Léviim : Kehat, Guershon et Merari, car par Guershon et Merari elle est donnée entre les deux bras, la main droite et la main forte, et Kehat est celui qui attire l'union supérieure, et c'est "Tes mains ont fondé" (et voir encore du sujet de "et le Lévite le servira" dans Zohar III 171a, 183b ; II 114a. Et voir encore dans le Zohar paracha Pin'has folio 250b sur le verset "Et un homme de la maison de Lévi alla etc.", et voir dans l'explication du Ramaz à la fin de la paracha Korah et dans la paracha Behaalotekha folio 151b sur le verset "Prends les Léviim etc.", et avant cela folio 150 sur "J'ai bâti une maison de demeure pour Toi" au sujet du Sanctuaire "Tes mains ont fondé".
Et voir dans Likoutei Torah au début d'Ézéchiel, rapporté dans Tanya chapitre cinquante) :
קיצור. ג׳ ידות הם צמצום והתפשטות והמשכה להיות בנין ה׳ תתאה וזהו ענין הפעם ילוה אישי.
תקראי אישי. שיומשך בבחי׳ ה׳ גדולה לאה בחי׳ מחשבה.
ולפ״ז לוי בחי׳ דעת המחבר חו״ב אין ויש.
Résumé. Trois mains sont tsimtsoum, propagation et attraction pour être l'édifice du hé inférieur, et c'est le sujet de "cette fois mon mari s'attachera à moi.
Tu m'appelleras mon mari". Qu'il soit attiré dans l'aspect du hé grand, Léa, aspect de la pensée.
Et selon cela, Lévi est l'aspect de daat qui unit 'hokhma et bina, ayin et yech.
ויניחהו בג״ע לעבדה ולהמשיך תוספת אור והיינו ע״י ביטול היש לאין שזהו ענין לוי ללוות את הבנים לאביהם שבשמים. לויתן זה יצרת לשחק בו.
וכענין נוני ימא. ועי״ז ממשיכים יחוד י״ה ואח״כ נמשך בחי׳ ו״ה והיינו ע״י עסק התורה.
וברוב המקומות משמע לוים הם מקו השמאל שהיחוד והחיבור מתעורר ע״י קו השמאל כמ״ש שמאלו תחת לראשי כו׳ וזהו ענין ראש השנה. (ועמ״ש בפ׳ אלה פקודי המשכן כו׳ עבודת הלוים כו׳):
Et Il le plaça dans le Gan Eden pour le travailler et pour attirer un supplément de lumière, et c'est par le bitoul du yech à l'ayin, ce qui est le sujet de Lévi : accompagner les fils vers leur Père qui est dans les cieux. "Léviathan que Tu as formé pour Te jouer de lui".
Et comme le sujet des poissons de la mer. Et par cela on attire l'union de youd-hé, et ensuite est attiré l'aspect de vav-hé, et c'est par l'occupation de la Torah.
Et dans la plupart des endroits, il ressort que les Léviim sont de la ligne de gauche, car l'union et la liaison s'éveillent par la ligne de gauche, comme il est dit "Sa gauche sous ma tête etc.", et c'est le sujet de Roch Hachana. (Et voir ce qui est écrit dans la paracha Élé Pékoudé le Michkan etc. le service des Léviim etc.) :
ג והנה ג׳ הלוים הללו היו נושאים את המשכן במדבר וכל המכוון הי׳ כי המדבר הוא מקום ומדור יניקת החיצונים לכן אינו גדל שם תבואה וצמחים ולכן היו נושאים שם דוקא המשכן מ״ב מסעות נגד שם מ״ב דאנא בכח בכדי להכניע אותם ולהסיר החשך המסתיר ועי״ז יוכל להיות אח״כ גילוי אלקות להיות בחי׳ ילוה אישי אלי והיו ממשיכים גילוי אלקות הן מהמאציל ב״ה באצילות הן מאצי׳ לבי״ע שעל ידי התעוררות שלהם היו מעוררים מלמעלה ג״כ שיתלבש במחשבה דאנא אמלוך כו׳ ועמ״ש סד״ה אלה פקודי המשכן. והנה ידוע דיש עולם שנה נפש ר״ת עש״ן וא״כ כל מה שיש בעולם יש דרך פרט בנפש האדם עצמו (וע״י העבודה בנפש יומשך הגילוי לע״ל בעולם) דהיינו כמו שבמשכן היה דרך כלל ג׳ בחי׳ כלי המשכן וקרשי המשכן ויריעות המשכן כך יש בחי׳ אלו בנפש האדם מוחא לבא וכבדא כו׳ הם דוגמת הכלים שהיו במשכן ארון וכפורת מזבח הפנימי מזבח החיצון כו׳ (ועמ״ש בד״ה ושאבתם מים) ועצמות הם האברים וכלים החיצונים דוגמת קרשי המשכן.
ועור ובשר הם בחי׳ לבושים כמ״ש עור ובשר תלבישני ושרשם הם מבחי׳ מקיפים וזהו כענין יריעות שעל המשכן שש וארגמן ועורות תחשים כו׳ (בנ״א ג׳ בחי׳ אלו הם אורות וכלים ולבושים כי במוחא לבא וכבדא מלובש נר״נ שהם אורות וזהו ענין ארון ומנורה כו׳ והעצמות ואיברים החיצונים וכן הקרשים במשכן הם כלים כו׳ ועור ובשר הם לבושים וכן יריעות המשכן והכל עולה בקנה א׳ שהאורות מלובשים בכלים הפנימים). ולהבין כל בחי׳ אלו בעבודה כי הנה איתא במדרש ובזהר תרומה דק״ע ע״א ע״פ ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים כו׳ שרפים עומדים ממעל לו כו׳ ופי׳ עומדים הוא ע״ד מארז״ל פ״ג דברכות דכ״ב ע״א ע״פ והודעתם לבניך כו׳ יום אשר עמדת לפני ה׳ אלהיך בחורב ופירשו מה להלן באימה ויראה אף כאן באימה ויראה הרי שבחינת עמידה הוא אימה ויראה.
והענין הוא כמארז״ל (פ״ז דסוטה דל״ט ע״א) אין עמידה אלא שתיקה שנאמר והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד (באיוב סי׳ ל״ב ט״ז). אשר שתיקה זו הוא בחי׳ הביטול דהיינו מחמת אימה ויראה עומד ושותק מכל רצונות שלו והוא ענין ביטול רצון ועמך לא חפצתי בארץ דהיינו שעכ״פ לא יהי׳ לו רצון אחר אשר לא לה׳ ית׳ וזהו ראשית העבודה בזאת יבא אהרן אל הקדש דהיינו התחלת העבודה הוא בבחי׳ יראה תתאה ונמשך מזה בחי׳ עמידה הנ״ל, ועיין מענין עומדים בזח״ג ר״פ ואתחנן ובפ׳ תצוה דקפ״ג ע״א.
רק אח״כ ונתתי לך מהלכים בין העומדים והיינו בחי׳ היריעות שבמשכן שהיו על הקרשים העומדים שהיריעות תכלת וארגמן תכלת לשון כלות הנפש בבחי׳ אהבה.
3. Et voici que ces trois Léviim portaient le Michkan dans le désert, et toute l'intention était que le désert est le lieu et la demeure de la yenika des extérieurs, c'est pourquoi il n'y pousse pas de céréales et de plantes, et c'est pourquoi ils y portaient précisément le Michkan, quarante-deux voyages face au nom de quarante-deux d'Ana Bekoa'h, afin de les soumettre et d'enlever les ténèbres qui occultent, et par cela pourra ensuite être le dévoilement de la divinité, pour être l'aspect de "mon mari s'attachera à moi", et ils attiraient le dévoilement de la divinité, tant de l'Émanateur béni soit-Il dans Atsilout, que d'Atsilout vers Beria, Yetsira, Assiya, car par leur éveil ils éveillaient aussi d'en haut pour qu'il se revête dans la pensée de "Moi Je régnerai etc.", et voir ce qui est écrit à la fin du discours "Élé Pékoudé le Michkan".
Et voici qu'il est connu qu'il y a olam, chana, nefech, initiales echen, et ainsi tout ce qu'il y a dans le monde, il y a par voie de détail dans la nefech de l'homme lui-même (et par le service dans la nefech sera attiré le dévoilement pour l'avenir dans le monde), c'est-à-dire comme dans le Michkan il y avait par voie de généralité trois aspects : les kelim du Michkan et les planches du Michkan et les tentures du Michkan, ainsi il y a ces aspects dans la nefech de l'homme : mo'ha, liba et kavda etc. sont à l'image des kelim qui étaient dans le Michkan : l'Arche et le Kaporet, l'autel intérieur, l'autel extérieur etc. (et voir ce qui est écrit dans le discours "Et vous puiserez des eaux"), et les os sont les membres et les kelim extérieurs à l'image des planches du Michkan.
Et la peau et la chair sont l'aspect de vêtements, comme il est dit "peau et chair Tu me revêtiras", et leur racine est de l'aspect des makifim, et c'est comme le sujet des tentures qui sont sur le Michkan, de lin, de pourpre et de peaux de ta'hash etc. (dans une autre version, ces trois aspects sont orot, kelim et levouchim, car dans mo'ha, liba et kavda est revêtu nefech, roua'h, nechama qui sont des orot, et c'est le sujet de l'Arche et de la Ménorah etc., et les os et les membres extérieurs ainsi que les planches dans le Michkan sont des kelim etc., et la peau et la chair sont des levouchim, ainsi que les tentures du Michkan, et tout monte dans un seul tuyau, que les orot sont revêtus dans les kelim intérieurs).
Et pour comprendre tous ces aspects dans le service, voici qu'il est dit dans le Midrach et dans le Zohar Terouma folio 170a sur le verset "Et tu feras les planches pour le Michkan, des bois d'acacia debout etc.", "des séraphins se tiennent au-dessus de lui etc.", et l'explication de "debout" est selon la parole de nos Sages au chapitre 3 de Berakhot folio 22a sur le verset "Et tu les feras connaître à tes enfants etc. le jour où tu te tenais devant ה' ton Elokim à 'Horev", et ils expliquent : de même que là-bas dans la crainte et la frayeur, de même ici dans la crainte et la frayeur, voici que l'aspect de la station debout est la crainte et la frayeur. Et le sujet est comme la parole de nos Sages (chapitre 7 de Sota folio 39a) : "Il n'y a de station debout que le silence, comme il est dit : Et j'ai attendu car ils ne parlaient pas, car ils se tenaient, ils ne répondaient plus" (dans Job 32, 16).
Ce silence est l'aspect du bitoul, c'est-à-dire qu'à cause de la crainte et de la frayeur il se tient et se tait de tous ses vouloirs, et c'est le sujet du bitoul de la volonté, "et avec Toi je n'ai pas désiré sur la terre", c'est-à-dire qu'en tout cas il n'aura pas un autre vouloir qui ne soit pas pour ה' béni soit-Il, et c'est le commencement du service : "par cela Aharon entrera dans le Saint", c'est-à-dire que le commencement du service est dans l'aspect de la crainte inférieure, et de cela est attiré l'aspect de la station debout susdite, et voir du sujet de "debout" dans Zohar III au début de Vaet'hanan et dans la paracha Tetsavé folio 183a. Seulement ensuite "Et Je te donnerai des marcheurs parmi ceux qui se tiennent", et c'est l'aspect des tentures qui étaient sur les planches debout, que les tentures de tekhélet et de pourpre, tekhélet a le sens de kelot hanefech dans l'aspect de l'amour.
ועורות תחשים ת״א ססגונא ששש בגוונין הרבה כדאיתא פ״ב דשבת דכ״ח ע״א והיינו ששה גוונין שהן שש מדות עליונות הבאים אחר בחי׳ עצי שטים עומדים והוא בחי׳ ונתתי לך מהלכים בין העומדים.
Et les peaux de ta'hash, le Targoum Onkelos "sasgona", qui se réjouit de nombreuses couleurs, comme il est dit au chapitre 2 de Chabbat folio 28a, c'est-à-dire les six couleurs qui sont les six middot supérieures qui viennent après l'aspect des bois d'acacia debout, et c'est l'aspect de "Et Je te donnerai des marcheurs parmi ceux qui se tiennent".
והנה הארון והכפורת הם כלים הפנימים שהתורה היתה מונחת בארון ואורייתא מחכמה נפקת אשר גילוי אור א״ס ב״ה בבחי׳ אור פנימי הוא בחכמה דוקא. דהיינו שאור א״ס ב״ה הוא הסוכ״ע ולא יוכל להיות האור והגילוי בבחי׳ אור פנימי כ״א רק בבחי׳ חכמה לבד.
רק שבארון היתה מכוסה וגילוי שלה היתה במנורה וכמ״ש ותורה אור (כי ותורת חסד על לשונה כתיב וכתיב מימינו אש דת וגו׳ ועמ״ש מזה בד״ה ויקהל משה) והנה בחכמה אתברירו שע״י התורה נעשו כל הבירורים במ״ע ומל״ת לברר הטוב ולהעלותו ע״י מ״ע ולבער הרע ע״י מל״ת ועיקר הבירור הוא ע״י כלים הפנימי׳ דוקא דהיינו המזבח שהיו מקריבים עליו הקרבנו׳ והפסולת נדחה לחוץ והוא מ״ש והוציא את הדשן שהיו מוציאין אותו לחוץ דהיינו ליתן מקום ליניקת החיצונים מן הפסולת (וגם בהפסולת עצמו יש עדיין בירור והוא מ״ש תחלה והרים את הדשן כו׳ ואח״כ והוציא את הדשן ומבואר במ״א ענין תרומת הדשן) אבל פנימית הרפ״ח נצוצין הי׳ מתברר ונכלל באלקות. ולפיכך היו בני קהת נושאים את הכלים הפנימיים שהוא מלשון ולו יקהת עמים לשון אסיפה כמ״ש רש״י והיינו שבו ועל ידו נאספים ומתכנשים הרפ״ח ניצוצין ליכלל למעלה ולכן נק׳ יד הרמה שמרים ומגביה הניצוצין מלמטה מטה עד למעלה מעלה, וכמ״כ באדם עיקר הבירור הוא בכלים פנימיים מוחא ולבא וכבדא שהמאכל נכנס באצטומכא ונתברר שם ואז הפסולת נדחה לחוץ והמובחר עולה לכבד ולב ונעשה שם דם ומהלב עולה למוח ונעשה שם חיות לנפש (ועמ״ש מזה בד״ה אני ישנה ולבי ער וע׳ זח״ג פ׳ שלח קס״א ב׳) וכשהוא מתפלל ולומד בכח חיות זה נכלל החיות באלקות:
Et voici que l'Arche et le Kaporet sont les kelim intérieurs, car la Torah était déposée dans l'Arche, et "la Torah sort de la 'hokhma", car le dévoilement de la lumière de l'Or Ein Sof béni soit-Il dans l'aspect de lumière intérieure n'est que dans la 'hokhma précisément. C'est-à-dire que la lumière de l'Or Ein Sof béni soit-Il est le sovev kol almin, et la lumière et le dévoilement ne peuvent pas être dans l'aspect de lumière intérieure sinon seulement dans l'aspect de 'hokhma seule.
Seulement que dans l'Arche elle était couverte, et son dévoilement était dans la Ménorah, comme il est dit "et la Torah est lumière" (car "et la Torah de 'hessed est sur sa langue" est écrit, et il est écrit "de Sa droite un feu de loi etc.", et voir ce qui est écrit de cela dans le discours "Et Moché rassembla"). Et voici que dans la 'hokhma ils sont triés, car par la Torah se font tous les triages dans les mitsvot positives et négatives, pour trier le bien et l'élever par les mitsvot positives, et pour brûler le mal par les mitsvot négatives, et le principal du tri est par les kelim intérieurs précisément, c'est-à-dire l'autel sur lequel on offrait les sacrifices, et le rebut est rejeté à l'extérieur, et c'est ce qui est dit "Et il sortira la cendre", qu'on la sortait à l'extérieur, c'est-à-dire pour donner lieu à la yenika des extérieurs du rebut (et aussi dans le rebut lui-même il y a encore un tri, et c'est ce qui est dit d'abord "Et il enlèvera la cendre etc.", et ensuite "Et il sortira la cendre", et c'est expliqué ailleurs le sujet de l'enlèvement de la cendre), mais l'intérieur des 288 étincelles était trié et inclus dans la divinité.
Et c'est pourquoi les fils de Kehat portaient les kelim intérieurs, qui est de l'expression "et à lui l'assemblée des peuples", expression d'assemblée, comme l'explique Rachi, c'est-à-dire que par lui et par son intermédiaire s'assemblent et se rassemblent les 288 étincelles pour être inclus en haut, et c'est pourquoi il est appelé la main élevée, qui élève et hausse les étincelles d'en bas en bas jusqu'en haut en haut. Et de même chez l'homme, le principal du tri est dans les kelim intérieurs : mo'ha, liba et kavda, car la nourriture entre dans l'estomac et y est triée, et alors le rebut est rejeté à l'extérieur, et le meilleur monte au foie et au cœur et y devient sang, et du cœur monte au cerveau et y devient vitalité pour la nefech (et voir ce qui est écrit de cela dans le discours "Moi je dors et mon cœur veille", et voir Zohar III paracha Chela'h folio 161b), et lorsqu'il prie et étudie avec la force de cette vitalité, la vitalité est incluse dans la divinité :
קיצור. ענין ששלשה משפחות לוים היו נושאין את המשכן.
שיש בחי׳ המשכן בנפש אברים הפנימיים מוחא לבא וכבדא דוגמת כלי המשכן. עצמות הם בחי׳ קרשי המשכן.
עור ובשר דוגמת יריעות. וענין עצמות בחי׳ קרשים עומדים בחי׳ יראה וביטול.
ויריעות בחי׳ מהלכים בין העומדים ומוחא לבא כו׳ עסק התורה בחכמה אתברירו:
Résumé. Le sujet que les trois familles de Léviim portaient le Michkan.
Qu'il y a l'aspect du Michkan dans la nefech : les membres intérieurs mo'ha, liba et kavda à l'image des kelim du Michkan. Les os sont l'aspect des planches du Michkan.
La peau et la chair à l'image des tentures. Et le sujet des os, aspect des planches debout, aspect de crainte et de bitoul.
Et les tentures, aspect des marcheurs parmi ceux qui se tiennent, et mo'ha, liba etc. l'occupation de la Torah, dans la 'hokhma ils sont triés :
ד וזהו ג״כ ענין מור שהיה בקטרת מור וקציעה כו׳ (שהקטרת שע״ג מזבח הפנימי הוא ג״כ בחי׳ בירור. כנודע שי״א סממני הקטרת היו להעלות ולברר מי״א כתרי מסאבותא ועיין בזח״ב ס״פ ויקהל) (דרי״ט ע״א) ת״ח מה בין צלותא לעובדא דקטרת כו׳ ובזהר הרקיע שם ובהרמ״ז ס״פ בא (בדף מ׳ ע״ב) מענין ההעלאה והבירור שע״י הקטרת ובפ׳ קרח (דף קע״ז ע״ב) ובזח״ג פ׳ צו (דף ל׳ ע״ב).
ועמ״ש בד״ה זאת חנוכת המזבח ובד״ה ושאבתם מים. ובד״ה ראה ריח בני.
והנה מכאן ואילך מתחיל ההקדמה ג״כ לביאור ענין מררי ועיקר מור כתוב בתורה גבי שמן המשחה ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות. והענין כי המור הוא בושם הנעשה מדם חיה ידוע שנקרש כן פי׳ הגאונים והרמב״ן כ׳ שאחרים הקשו איך יכנס בקטרת ובשמן הקדש דם חיה טמאה וע״ש מה שתירץ וע׳ בטור א״ח (סי׳ רי״ו) והוא ע״ד דם נעכר ונעשה חלב היינו מה שנתברר ונהפך הרע לטוב ע״י אתכפיא ואתהפכא ואז נעשה מזה בחי׳ ריח ניחח דהיינו העלאת מ״ן להמשיך אור א״ס ב״ה בחכמה עילאה וכמו הריח שמשיב את הנפש שתאיר במוחין חו״ב ביתר שאת כמ״כ ע״י העלאת מ״ן מבירורים שנברר מלמטה ע״י עבודת האדם באתכפי׳ ואתהפכא עולה לריח להיות עי״ז ניחוח נחת רוח והמשכה מעצמותו ומהותו ית׳ בבחי׳ חו״ב כי מצד עצמו אמר בת״ז חכים ולא בחכמה ידיעא מבין ולא כו׳ ולכן בכדי שיהי׳ המשכת האור בחו״ב להיותו נק׳ בשם חכם (בחכמה ידיעא שהיא חכמה דאצי׳ כמ״ש במ״א בד״ה הן עם אחד כו׳ בפ׳ נח) צ״ל ע״י קטרת בחי׳ ריח והעלאה מלמטה למעלה מור כו׳ עי״ז מתקשרין ומשיבין את הנפש שיהי׳ נגלה אור עצמותו ומהותו להוסיף אורות באצילות וזהו קטרת לשון קישור.
קשורא דמהימנות׳. כי תרגום ותקשור על ידו שני וקטרת על ידיה.
והיינו ע״ד מ״ש ונפשו קשורה בנפשו. וכן ביהונתן ודוד נאמר ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יונתן כנפשו (בש״א סי׳ י״ח א׳) וזהו ע״ד מ״ש כי בי חשק כו׳ ועיין ברבות וישלח פ״פ בשלשה לשונות של חבה כו׳ בדביקה בחשיקה ותפיצה כו׳ ע״ש.
וזהו ענין והקשורים ליעקב פי׳ והקשורים שנקלט ונקשר בתוך תוכם קדושת אור א״ס ב״ה כיתד בל תמוט (ע׳ מזה בזח״א ויצא קס״ב ב׳ ועמ״ש מזה בד״ה ואשה כי תדור ועמ״ש ע״פ ונקדשתי בתוך בנ״י. ובד״ה ואהבת את כו׳).
ומר דרור שבשמן המשחה הוא להמשיך מלמעלה למטה דהיינו להיות המשכה והתגלות מהחכמה למטה זהו ע״י מור השני שבשמן המשחה שמן היא בחי׳ חכמה (ועמ״ש בד״ה באתי לגני וכו׳ אריתי מורי כו׳ וע׳ בפי׳ הרמ״ז בזהר פ׳ אמור) (דף פ״ט ע״א) דשמן המשחה הוא ממו״ס ושזהו שכ׳ ברע״מ פ׳ בהר דק״ט ע״ב דאיהו מסט׳ דשמאלא דאתמר בה וקדשת את הלוים, והיינו מבחי׳ גבורה דעתיק המלובש במו״ס שמשם נמשך בחי׳ וקדשת את הלוים וכמ״ש הרמ״ז עוד פ׳ תשא בפי׳ הרע״מ שם דקפ״ח תחלת ע״א וזהו ענין מ״ש שמן וקטרת ישמח לב (במשלי סי׳ כ״ז ט׳) וכדפי׳ בזח״ג ויקרא (דף ח׳ ע״א) ובפ׳ צו (דל״ד ע״א וד״ל ע״ב) ובפ׳ אחרי (דנ״ח סע״ב) ופי׳ לב היינו כמארז״ל וביום שמחת לבו זה בנין בהמ״ק. ופי׳ מר דרור לשון חירות ע״ד חרות על הלוחות ובעמה״מ פי׳ היינו יסוד אבא המאיר בבינה וע׳ בפרדס ערך מר וע׳ זח״א ס״פ לך לך (דף צ״ה ע״ב ודף צ״ו סע״א), וכל הבירורים הנ״ל היה נעשה ע״י מ״ב מסעות ויסעו ויחנו כי ענין הנסיעה וחניה הם בחי׳ רצוא ושוב ולמעלה בשרשם הם בחי׳ מטי ולא מטי וע״י רצוא ושוב דוקא נמשך ההשפעה והבירורים כמו לולב שצריך נענוע דוקא (וכן בשתי הלחם ע״ג שני כבשים מוליך ומביא מעלה ומוריד) אשר הוא ג״כ בחי׳ רו״ש ועי״ז דוקא נמשך ההמשכה כו׳ (עמ״ש בביאור ע״פ וקבל היהודים).
והנה בני מררי היו נושאים את הקרשים שהם עצי שטים עומדים בחי׳ יראה תתאה. והנה ידוע בכוונת שם הוי׳ יראה בראש ויראה בסוף כי ד׳ אותיות השם הם דחילו ורחימו רחימו ודחילו שיראה עילאה הוא בחי׳ חכמה שלמעלה גם מב׳ בחי׳ רחימו.
4. Et c'est aussi le sujet du mor qui était dans l'encens, mor et cassia etc.
(que l'encens qui est sur l'autel intérieur est aussi l'aspect du tri. Comme il est connu que les onze épices de l'encens étaient pour élever et trier des onze couronnes de l'impureté, et voir dans Zohar II à la fin de la paracha Vayakhel) (folio 219a) : "Viens voir quelle est la différence entre la prière et l'œuvre de l'encens etc.", et dans le Zohar haRakia là-bas et dans le Ramaz à la fin de la paracha Bo (folio 40b) du sujet de l'élévation et du tri par l'encens, et dans la paracha Korah (folio 177b) et dans Zohar III paracha Tsav (folio 30b).
Et voir ce qui est écrit dans le discours "Ceci est la dédicace de l'autel" et dans le discours "Et vous puiserez des eaux". Et dans le discours "Vois l'odeur de mon fils".
Et voici que d'ici et plus loin commence aussi l'introduction à l'explication du sujet de Merari, et le principal mor est écrit dans la Torah concernant l'huile d'onction : "Et toi prends-toi des aromates de tête, mor deror cinq cents". Et le sujet, car le mor est un parfum fait du sang d'un animal connu qui se coagule ainsi, explique les Gaonim, et le Ramban écrit que d'autres ont objecté comment entrerait dans l'encens et dans l'huile sainte le sang d'un animal impur, et voir là ce qu'il a répondu, et voir dans le Tour Ora'h 'Haïm (siman 216), et c'est à la manière du sang qui se coagule et devient lait, c'est-à-dire ce qui a été trié et transformé le mal en bien par itkafia et ithapkha, et alors se fait de cela l'aspect d'odeur agréable, c'est-à-dire l'élévation des mayin noukvin pour attirer la lumière de l'Or Ein Sof béni soit-Il dans la 'hokhma supérieure, et comme l'odeur qui fait revenir la nefech pour qu'elle brille dans les mohin de 'hokhma et bina d'une force accrue, de même par l'élévation des mayin noukvin des triages qui ont été triés d'en bas par le service de l'homme dans itkafia et ithapkha, cela monte en odeur pour être par cela un parfum, contentement et attraction de Son essence et de Son être béni soit-Il dans l'aspect de 'hokhma et bina, car de Son côté Lui-même il est dit dans les Tikouné Zohar "sage mais non d'une sagesse connue, qui comprend mais non etc.", et c'est pourquoi pour qu'il y ait l'attraction de la lumière dans 'hokhma et bina pour qu'il soit appelé du nom de sage (dans une sagesse connue qui est la 'hokhma d'Atsilout, comme il est écrit ailleurs dans le discours "Voici un peuple un etc." dans la paracha Noa'h), il faut que ce soit par l'encens, aspect d'odeur et d'élévation de bas en haut, mor etc., par cela se lient et font revenir la nefech pour que se révèle la lumière de Son essence et de Son être, pour ajouter des lumières dans Atsilout, et c'est ketoret, qui a le sens de liaison.
Liaison de la foi. Car le Targoum de "et tu lieras sur sa main" est "et ketoret sur sa main".
Et c'est à la manière de ce qui est dit "et son âme est liée à son âme". Et de même pour Yehonatan et David il est dit "et l'âme de Yehonatan était liée à l'âme de David, et Yehonatan l'aima comme son âme" (I Samuel 18, 1).
Et c'est à la manière de ce qui est dit "car en Moi il a désiré etc.", et voir dans les Rabbot Vayichla'h chapitre 80 avec trois expressions d'affection etc. dans la dévika, dans le désir et l'aspiration etc., voir là. Et c'est le sujet de "et ceux qui sont liés à Yaakov", explication : et ceux qui sont liés, qui a été capté et lié au plus intérieur d'eux la sainteté de la lumière de l'Or Ein Sof béni soit-Il comme un pieu qui ne bougera pas (voir de cela dans Zohar I Vayetsé folio 162b, et voir ce qui est écrit de cela dans le discours "Et une femme lorsqu'elle vouera", et voir ce qui est écrit sur le verset "Et Je serai sanctifié au milieu des enfants d'Israël".
Et dans le discours "Et tu aimeras etc."). Et le mor deror qui est dans l'huile d'onction est pour attirer d'en haut vers le bas, c'est-à-dire pour être l'attraction et le dévoilement de la 'hokhma vers le bas, c'est par le second mor qui est dans l'huile d'onction, l'huile est l'aspect de 'hokhma (et voir ce qui est écrit dans le discours "Je suis venu dans mon jardin etc. j'ai cueilli mon mor etc.", et voir dans l'explication du Ramaz dans le Zohar paracha Emor) (folio 89a) que l'huile d'onction est de mocha stimaa, et c'est ce qui est écrit dans le Raaya Mehemna paracha Behar folio 109b qu'il est du côté de la gauche, dont il est dit en elle "et tu sanctifieras les Léviim", et c'est de l'aspect de guevoura d'Atik qui est revêtu dans mocha stimaa, de là est attiré l'aspect de "et tu sanctifieras les Léviim", et comme l'écrit encore le Ramaz paracha Tissa dans l'explication du Raaya Mehemna là-bas folio 188 début de la page a, et c'est le sujet de ce qui est dit "l'huile et l'encens réjouissent le cœur" (Proverbes 27, 9), et comme il est expliqué dans Zohar III Vayikra (folio 8a) et dans la paracha Tsav (folio 34a et 70b) et dans la paracha A'haré (folio 58 fin de b), et l'explication de "cœur" c'est comme la parole de nos Sages "et le jour de la joie de son cœur, c'est la construction du Beit Hamikdach".
Et l'explication de mor deror, qui a le sens de liberté, à la manière de "gravé sur les Tables", et dans Emek Hamelekh il explique c'est-à-dire le yessod d'Abba qui éclaire dans bina, et voir dans le Pardès entrée "mor", et voir Zohar I à la fin de la paracha Lekh Lekha (folio 95b et folio 96 fin de a). Et tous les triages susdits se faisaient par les quarante-deux voyages, "et ils voyageaient et ils campaient", car le sujet du voyage et du campement sont l'aspect de ratso vachov, et en haut dans leur racine ils sont l'aspect de mati velo mati, et par ratso vachov précisément est attirée l'influence et les triages, comme le loulav qui a besoin d'être agité précisément (et de même pour les deux pains sur les deux agneaux, on avance et on ramène, on monte et on descend), qui est aussi l'aspect de roua'h et de chouv, et par cela précisément est attirée l'attraction etc.
(voir ce qui est écrit dans le commentaire sur le verset "Et les Juifs acceptèrent"). Et voici que les fils de Merari portaient les planches qui sont des bois d'acacia debout, aspect de crainte inférieure.
Et voici qu'il est connu dans l'intention du nom Havaya : crainte en tête et crainte à la fin, car les quatre lettres du nom sont d'hila et rahima, rahima et d'hila, que la crainte supérieure est l'aspect de 'hokhma qui est au-dessus même des deux aspects de rahima.
ודחילו תתאה הוא למטה מרחימו. וזהו חכמה בראש חכמה בסוף.
ומררי הוא יד החזקה שמאלו תחת לראשי שמחבר בחי׳ היראה תתאה אל בחי׳ יראה עילאה לכן היו נושאים את הקרשים. ולכן נק׳ מררי ע״ש ב״פ מור הנ״ל כי הוא מחבר אלו ב׳ המור יחד היינו מור שבקטרת שהיא בחי׳ ממטה למעלה העלאת מ״ן ועי״ז נתגלה אח״כ מור שבשמן המשחה התגלות חכמה שבאצילות בחי׳ שמן משחת קדש דחילו עילאה ביטול עליון (ועמ״ש ע״פ כי אתה נרי בת״א פ׳ מקץ):
Et le d'hila inférieur est en dessous du rahima. Et c'est 'hokhma en tête, 'hokhma à la fin.
Et Merari est la main forte, "Sa gauche sous ma tête", qui relie l'aspect de la crainte inférieure à l'aspect de la crainte supérieure, c'est pourquoi ils portaient les planches. Et c'est pourquoi il est appelé Merari d'après les deux fois mor susdits, car il relie ces deux mor ensemble, à savoir le mor de l'encens qui est l'aspect de bas en haut, l'élévation des mayin noukvin, et par cela se révèle ensuite le mor de l'huile d'onction, le dévoilement de la 'hokhma d'Atsilout, l'aspect de l'huile d'onction sainte, d'hila supérieure, bitoul supérieur (et voir ce qui est écrit sur le verset "car Tu es ma lampe" dans Torah Or, paracha Mikets) :
קיצור. (ענין קטרת הוא העלאה ממטה למעלה בחי׳ ריח ובו היה מור ועי״ז אח״כ שמן המשחה מלמעלה למטה והיה בו מר דרור הארת עתיק המאיר במו״ס להיות המשכה וכן יסוד אבא המאיר בבינה וזהו שמן וקטרת ישמח לב ובחי׳ מררי היינו שמחבר ב׳ בחי׳ מר הנ״ל דקטרת ושמן):
Résumé. (Le sujet de l'encens est l'élévation de bas en haut, aspect d'odeur, et en lui était le mor, et par cela ensuite l'huile d'onction de haut en bas, et en elle était mor deror, l'illumination d'Atik qui éclaire dans mocha stimaa pour être l'attraction, et de même le yessod d'Abba qui éclaire dans bina, et c'est "l'huile et l'encens réjouissent le cœur", et l'aspect de Merari c'est qu'il relie les deux aspects de mor susdits de l'encens et de l'huile) :
ה ובני גרשון היו נושאים את יריעות המשכן שהם בחי׳ המקיפים ובהם נאמר ע״פ אהרן ובניו כו׳ כי היריעות היו מתכלת כו׳ נגד ששה מדות, והנה להבין למה שרש המדות בבחי׳ מקיפים והענין כי עם היות שהמדות הם נולדים מהשכל שע״י שמתבונן בגדולת א״ס ב״ה ממכ״ע וסוכ״ע עי״ז נולדים המדות להיות כלות הנפש אמנם שרש ומקור המדות הם למעלה מהשכל היינו מן הרצון שבנפש שהוא למעלה מהשכל חו״ב וכן למעלה המדות דז״א נולדים מחו״ב אמנם שרשן ומקורן מחג״ת דא״א שהם המדות שברצון הנק׳ כתר והן הנק׳ בזהר טורי חשוכא כי המדות נק׳ הרים ומדות שברצון נק׳ טורי חשוכא לפי שהם למעלה מהשכל ואינם מושגים. (ולכן שרש המדות מבחי׳ מקיפים וימינו תחבקני.
ועמ״ש מענין זה בביאור ע״פ שימני כחותם ועמ״ש בד״ה להבין ביאור ענין האבות הן הן המרכבה בפ׳ יתרו). והנה אע״פ ששרש המדות דז״א הוא מחג״ת דא״א עכ״ז אין ערוך ביניהם וכמו אברהם שהיה מבחינת חסד דז״א אמר על עצמו ואנכי עפר ואפר כלומר שלגבי מקור החסד הוא כמו ערך האפר שנשאר מן העץ אחר שנשרף לגבי עצמיות העץ שאינו בערך כלל וכך ערך החסד דז״א לגבי חסד דא״א כי חסד דא״א הוא רק בחי׳ מקור ושרש המדות ולא מדות ממש (וכמו עד״מ מתיקות התפוח הנמשך מהמזל המכה בו ואומר לו גדל שאין בהמזל מערך ומהות המתיקות גשמי אלא שם הוא עד״מ עריבות ומתיקות רוחניים ובהשתלשלות נעשה מתיקות גשמי כך עד״מ אין ערך מדות דאצי׳ לגבי המדות שבכתר שהם רק מקור ושרש המדות וזהו ענין אב הרחמים היינו שהוא מקור ושרש למדת הרחמים אבל אב הרחמן היינו שהוא רחמן במדת רחמנות ממש והיינו בע״ס דאצילות.
ולכן אומרים אב הרחמים בתפלת מוסף וכן בנעילה דיוהכ״פ ועמ״ש מענין אב הרחמים בביאור ע״פ שחורה אני ונאוה. ובד״ה כי ביום הזה יכפר) והנה כדי לחבר את המדות דז״א לשרשן ומקורן הוא ע״י יד הגדולה וזה היה בחי׳ אהרן כה״ג שהוא מבחי׳ חסד דא״א שנק׳ יד הגדולה ולכן מת אהרן ונקבר בהר ההר כי המדות דז״א נק׳ הרים ומקורן המדות דא״א נק׳ הר ההר ושם הוא שרש הדיקנא זקן אהרן ולכן היה יכול להמשיך המדות דא״א שיתלבשו במדות דז״א לכן שמו אהרן פי׳ א׳ הר ן׳ היינו המדות שבכתר כי אלף אותיות פלא כו׳ ואח״כ כשהוא משפיע וממשיך אותם למטה שיתלבשו ויתגלו בז״א היינו נון פשוטה שהוא מורה על התפשטות והמשכה ארוכה מלמעלה למטה (ועמ״ש סד״ה אחרי הוי׳ אלקיכם תלכו כו׳ ובו תדבקון) ולכן נאמר בגרשון ע״פ אהרן כי גרשון היה נקרא על שם שהוא מגרש החיצונים ונאמר ימ ינך ה׳ תרעץ אויב שמגרש המדות הרעות שיניקתם ממדות דז״א אבל בהגלות נגלות המדות שלמעלה מהשכל הם מתגרשים ואין להם יניקה כו׳ וכל זה הוא מבחי׳ ימין דייקא משא״כ מבחי׳ גבורה שהרי רישיה דעשו בעיטפיה דיצחק ולכן נאמר בו ע״פ אהרן כי ע״י אהרן היתה זאת ההתגלות והמשכה והתפשטות למטה בז״א מא״א ימין ה׳ דלית שמאלא בהאי עתיקא כו׳ וימינך ה׳ תרעץ כו׳ וזהו גרש ואח״כ ו״ן כי וי״ו מורה על המשכה למטה ונו״ן מורה על המשכה יותר למטה.
5. Et les fils de Guershon portaient les tentures du Michkan qui sont l'aspect des makifim, et en elles il est dit "sur l'ordre d'Aharon et de ses fils etc.", car les tentures étaient de tekhélet etc. face aux six middot.
Et voici, pour comprendre pourquoi la racine des middot est dans l'aspect des makifim, et le sujet, car bien que les middot naissent de l'intellect, que par ce qu'on médite sur la grandeur de l'Or Ein Sof béni soit-Il de memalé kol almin et de sovev kol almin, par cela naissent les middot pour être kelot hanefech, cependant la racine et la source des middot sont au-dessus de l'intellect, c'est-à-dire de la volonté qui est dans la nefech, qui est au-dessus de l'intellect de 'hokhma et bina, et de même en haut les middot de Zeir Anpin naissent de 'hokhma et bina, cependant leur racine et leur source sont des 'hessed, guevoura, tiféret d'Arikh Anpin qui sont les middot qui sont dans la volonté appelée keter, et elles sont appelées dans le Zohar "montagnes de ténèbres", car les middot sont appelées montagnes, et les middot qui sont dans la volonté sont appelées montagnes de ténèbres, car elles sont au-dessus de l'intellect et ne sont pas saisies. (Et c'est pourquoi la racine des middot est de l'aspect des makifim, et "Sa droite m'embrassera".
Et voir ce qui est écrit de ce sujet dans le commentaire sur le verset "Place-moi comme un sceau", et voir ce qui est écrit dans le discours "Pour comprendre l'explication du sujet que les Patriarches sont eux-mêmes la merkava" dans la paracha Yitro). Et voici que bien que la racine des middot de Zeir Anpin soit des 'hessed, guevoura, tiféret d'Arikh Anpin, néanmoins il n'y a pas de proportion entre eux, et comme Avraham qui était de l'aspect de 'hessed de Zeir Anpin dit de lui-même "et moi je suis poussière et cendre", c'est-à-dire que par rapport à la source du 'hessed il est comme le rapport de la cendre qui reste du bois après qu'il a été brûlé par rapport à l'essence du bois, qui n'est pas du tout en proportion, et ainsi le rapport du 'hessed de Zeir Anpin par rapport au 'hessed d'Arikh Anpin, car le 'hessed d'Arikh Anpin n'est que l'aspect de source et de racine des middot et non des middot véritables (et comme par exemple la douceur de la pomme qui est attirée du mazal qui frappe en elle et lui dit grandis, qu'il n'y a pas dans le mazal de proportion ni d'essence de la douceur matérielle, mais là-bas c'est par exemple une agrément et une douceur spirituels, et dans l'enchaînement cela devient douceur matérielle, ainsi par exemple il n'y a pas de proportion des middot d'Atsilout par rapport aux middot qui sont dans le keter, qui ne sont que source et racine des middot, et c'est le sujet de "Père des miséricordes", c'est-à-dire qu'il est source et racine pour la mida de miséricorde, mais "Père miséricordieux" c'est-à-dire qu'il est miséricordieux dans la mida de miséricorde véritable, et c'est dans les dix sefirot d'Atsilout.
Et c'est pourquoi on dit "Père des miséricordes" dans la prière de Moussaf et de même dans la Néila de Yom Kippour, et voir ce qui est écrit du sujet de "Père des miséricordes" dans le commentaire sur le verset "Je suis noire et belle". Et dans le discours "Car en ce jour Il expiera").
Et voici que pour relier les middot de Zeir Anpin à leur racine et à leur source, c'est par la main droite, et c'était l'aspect d'Aharon le cohen gadol, qui est de l'aspect de 'hessed d'Arikh Anpin appelé la main droite, et c'est pourquoi Aharon mourut et fut enterré sur la montagne de la montagne, car les middot de Zeir Anpin sont appelées montagnes, et leur source les middot d'Arikh Anpin sont appelées montagne de la montagne, et là est la racine de la dikna, la barbe d'Aharon, et c'est pourquoi il pouvait attirer les middot d'Arikh Anpin pour qu'elles se revêtent dans les middot de Zeir Anpin, c'est pourquoi son nom est Aharon, explication aleph har noun, c'est-à-dire les middot qui sont dans le keter, car aleph lettres de pele etc., et ensuite lorsqu'il influence et les attire en bas pour qu'elles se revêtent et se révèlent dans Zeir Anpin, c'est le noun simple qui indique la propagation et l'attraction longue d'en haut vers le bas (et voir ce qui est écrit à la fin du discours "Après ה' votre Elokim vous irez etc. et à Lui vous vous attacherez"). Et c'est pourquoi il est dit chez Guershon "sur l'ordre d'Aharon", car Guershon était appelé d'après ce qu'il chasse les extérieurs, et il est dit "Ta droite ה' fracasse l'ennemi", qui chasse les middot mauvaises dont la yenika est des middot de Zeir Anpin, mais lorsque se révèlent les middot qui sont au-dessus de l'intellect, elles sont chassées et n'ont pas de yenika etc.
Et tout cela est de l'aspect de la droite précisément, ce qui n'est pas le cas de l'aspect de guevoura, car la tête d'Essav était dans le manteau d'Yits'hak, et c'est pourquoi il est dit en lui "sur l'ordre d'Aharon", car par Aharon était ce dévoilement et cette attraction et cette propagation vers le bas dans Zeir Anpin d'Arikh Anpin, "la droite de ה'", "qu'il n'y a pas de gauche dans cet Atik etc.", et "Ta droite ה' fracasse etc.", et c'est Guersh et ensuite vav-noun, car le vav indique l'attraction vers le bas, et le noun indique l'attraction encore plus vers le bas.
ולכן במשא המשכן היה כאו״א נושא כפי מדרגתו וגרשון ע״פ אהרן היה מחבר וממשיך התגלות מדות דא״א בז״א ואח״כ היה יכול להמשיך ולהשפיע למטה התגלות בחי׳ ימינך ה׳ תרעץ אויב ע״י מ״ב מסעות בנסיעתן וחנייתן שבהגלות נגלות אור חסד זה א״ס אזי נגרשו החיצונים לכן היו בני גרשון נושאים יריעות המשכן שהם מקיפים ונעשו מתכלת כו׳ שהם נגד המדות אשר שרשם ומקורן מא״א מדות שברצון בחי׳ מקיפים כי אין שייך שם לקרוא בשם מדה גלויה רק בחי׳ מקיף שרש ומקור על מדות שלמטה בז״א כו׳ (ועיין בזהר ויקרא) (ד״ז סע״ב) ע״פ מדותיו ודאי כד״א ע״פ אהרן ובניו תהיה כו׳ ועמ״ש פי׳ שיורד ע״פ מדותיו לקמן סד״ה בהעלותך את הנרות וע׳ לעיל בפ׳ במדבר סד״ה וידבר כו׳ שאו כו׳ במש״ש בחי׳ אהרן הכהן המביא רצון העליון אל בית אמי כו׳. ועמ״ש בענין ג׳ ידות סד״ה חייב אינש לבסומי בפוריא בענין כי יד על כס כו׳ ועיין בפרדס שכ״א פרק י״ב ובעה״כ ערך יד ג״פ יד שם מ״ב וכ״ה בע״ח סוף שער כסה״כ.
וזהו ענין מ״ב מסעות וכמ״ש במ״א בביאור ע״פ אלה מסעי בני ישראל וע׳ ברע״מ פ׳ עקב (דף ער״ב סע״ב) ועמ״ש בד״ה צאינה וראינה בפי׳ שאו ידיכם קדש כו׳. ועמ״ש בביאור ע״פ והניף הכהן אותם על לחם הבכורים שתנופת כבשי עצרת הוא ג״כ עליות המדות דז״א בחג״ת דא״א ומ״מ שתי הלחם שהם תשב״כ ותשבע״פ הם למעלה משני הכבשים ע״ש.
Et c'est pourquoi, dans le portage du Tabernacle, chacun portait selon son degré, et Guershon, selon Aharon, unissait et attirait la révélation des middot d'Atik Yomin dans Zeir Anpin, et ensuite il pouvait attirer et influencer en bas la révélation de l'aspect "Ta droite, ה', brise l'ennemi" (Psaumes 89, 11), par les 42 voyages, lors de leurs marches et de leurs campements, car lorsque se révèle cette lumière de 'hessed, qui est Or Ein Sof (lumière infinie), alors les extérieurs sont chassés. C'est pourquoi les fils de Guershon portaient les tentures du Tabernacle, qui sont des makifim et sont faites de tékhélet, etc., qui correspondent aux middot dont la racine et la source sont d'Atik Yomin, des middot qui sont dans la volonté, aspect de makifim, car là il n'est pas approprié d'appeler du nom de mida révélée, seulement aspect de makif, racine et source pour les middot d'en bas dans Zeir Anpin, etc.
(et voir dans le Zohar Vayikra) (folio 7a, fin de page) selon ses middot, certainement, comme il est dit "selon Aharon et ses fils elle sera", etc. Et voir ce qui est écrit dans l'explication qu'il descend selon ses middot, plus bas, à la fin du discours "Lorsque tu allumeras les lampes", et voir plus haut dans la paracha Bemidbar, à la fin du discours "Et Il parla...
Prenez...", dans ce qui est dit là, l'aspect d'Aharon le cohen qui amène la volonté supérieure vers la maison de ma mère, etc. Et voir ce qui est écrit au sujet des trois mains, à la fin du discours "L'homme est obligé de s'enivrer à Pourim", au sujet de "car la main sur le trône", etc., et voir dans le Pardès, chaar 21, chapitre 12, et dans Chaar Erkhei haKinouyim, valeur "main", trois fois "main", là 42, et ainsi dans Ets 'Haïm, fin du chaar Kisei haKavod.
Et c'est le sujet des 42 voyages, et comme il est écrit ailleurs dans l'explication sur le verset "Ce sont les marches des fils d'Israël", et voir dans Raaya Mehemna, paracha Ekev (folio 272b, fin de page), et voir ce qui est écrit dans le discours "Sortez et voyez", dans l'explication de "Élevez vos mains vers le sanctuaire", etc. Et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "Et le cohen les agitera sur le pain des prémices", que l'agitation des agneaux de Chavouot est aussi l'élévation des middot de Zeir Anpin dans les 'hagat d'Atik Yomin, et néanmoins les deux pains, qui sont Torah écrite et Torah orale, sont au-dessus des deux agneaux, voir là.
ומזה יובן גם כאן דאע״ג שבני גרשון נושאים היריעות מ״מ בני קהת שהיו נושאים הכלים הארון שבו הלוחות כו׳ הוא בחי׳ גבוה יותר וזהו ענין יד רמה. וי״ל ג״כ ג׳ ידות הנ״ל הם ג״כ חג״ת דע״י כי מררי אריתי מורי מור שבשמן המשחה גבורה דע״י המלובש במו״ס ויד הגדולה י״ל חסד דעתיק המלובש בגלגלתא ויד רמה ת״ת דע״י ודעת דע״י כו׳ ומשם שרש התורה כמ״ש הרמ״ז ר״פ קרח ע׳ מ״ש ע״פ הזהר וישב דקפ״א ע״פ וגבה מאד מסטרא דיעקב.
Et de cela on comprendra aussi ici que bien que les fils de Guershon portent les tentures, néanmoins les fils de Kehat qui portaient les kelim, l'arche dans laquelle se trouvaient les Tables, etc., c'est un aspect plus élevé, et c'est le sujet de "main élevée". Et on peut aussi dire que les trois mains mentionnées sont aussi les 'hagat d'Atik Yomin, car "mon amère, j'ai cueilli ma myrrhe", la myrrhe dans l'huile d'onction est guevoura d'Atik Yomin qui est revêtue dans mocha stimaa, et la main grande, on peut dire 'hessed d'Atik qui est revêtu dans le galgalta, et la main élevée, tiféret d'Atik Yomin et daat d'Atik Yomin, etc., et de là la racine de la Torah, comme écrit le Ramaz au début de la paracha Kora'h, voir ce qui est écrit sur le Zohar Vayéchev folio 181 sur "et il était très élevé" du côté de Yaakov.
ועוי״ל בענין ג׳ ידות הנ״ל שהם הג׳ לוים דהנה מבואר במ״א בסידור בביאור ע״פ אחרי ה׳ אלקיכם תלכו ענין וארבע הידות יהיה לכם כו׳ היינו שיש ב״פ ימין וב״פ שמאל. והוא מ״ש שמאלו תחת לראשי וכתיב שמאלו תחת ראשי אשר שמאל הראשון הוא מה שהמקבל דוח׳ ומשפיל את עצמו ע״י מרירות ואעפ״כ נק׳ שמאלו כי הענין שהאדם נוטל כביכול שמאלו של הקב״ה תחת ראשי דהיינו שמתבונן במוח שבראשו ריחוקו מה׳ ועי״ז נעשה לבו נשבר ונדכה וזהו ענין אחרי ה׳ ואח״כ תלכו היא מדת האהבה בחי׳ רצוא בחי׳ ימין מקרבת וזהו עצמו ענין מררי שהוא בחי׳ שמאלו ובחי׳ גרשון שהוא בחי׳ ימין כנ״ל.
אך אחר הרצוא נמשך בחי׳ שוב ע״ד וירא העם וינועו ויעמדו מרחוק.
Et on peut encore dire au sujet des trois mains mentionnées qu'elles sont les trois Léviim. Car voici, il est expliqué ailleurs dans le Siddour dans l'explication sur le verset "Après ה' votre Elokim vous irez", le sujet de "et les quatre mains seront à vous", etc., c'est-à-dire qu'il y a deux aspects de droite et deux de gauche.
Et c'est ce qui est dit "Sa gauche sous ma tête", et il est écrit "Sa gauche sous ma tête", car la première gauche est ce que le récepteur repousse et s'abaisse lui-même par amertume, et néanmoins elle est appelée Sa gauche, car le sujet est que l'homme prend pour ainsi dire la gauche du Saint, béni soit-Il, sous ma tête, c'est-à-dire qu'il contemple dans le cerveau qui est dans sa tête son éloignement de ה', et par cela son cœur devient brisé et contrit, et c'est le sujet de "Après ה'", et ensuite "vous irez", c'est la mida d'amour, aspect de ratso, aspect de droite qui rapproche, et c'est lui-même le sujet de "mon amère", qui est aspect de Sa gauche, et aspect de Guershon qui est aspect de droite, comme ci-dessus. Mais après le ratso s'attire l'aspect de chov, à la manière de "et le peuple vit et trembla et se tint de loin".
והוא ענין שמאל הב׳ דהיינו שמאל של המשפיע שבחי׳ השמאל דוחה הזה הוא אינו ענין ריחוק ממש אלא להיות בחי׳ שוב לאחד. וכענין ותתצב אחותו מרחוק והוא מבחי׳ חכמה אמור לחכמה אחותי את וב״פ שמאל זהו ענין מררי ב״פ מר היינו ב׳ בחי׳ שמאל הנ״ל וב׳ בחי׳ הנ״ל נק׳ הכל עצי שטים עומדים יראה תתאה ויראה עילאה שכ״ז נק׳ עמידה וביטול וכמ״ש ויעמדו מרחוק ועמ״ש ע״פ אתם נצבים לפני ה׳.
Et c'est le sujet de la seconde gauche, c'est-à-dire la gauche de l'influenceur, que l'aspect de la gauche qui repousse, ce n'est pas un sujet d'éloignement véritable, mais pour être aspect de chov pour s'unir. Et comme le sujet de "et sa sœur se tint de loin", et c'est de l'aspect de 'hokhma, "dis à la sagesse : tu es ma sœur", et les deux aspects de gauche, c'est le sujet de "mon amère" deux fois "amère", c'est-à-dire les deux aspects de gauche mentionnés, et les deux aspects mentionnés sont tous appelés "bois de chittim debout", crainte inférieure et crainte supérieure, car tout cela est appelé station et bitoul (effacement de soi), et comme il est écrit "et ils se tinrent de loin", et voir ce qui est écrit sur le verset "Vous êtes placés devant ה'".
וב״פ ימין זהו ענין בני גרשון נושאי היריעות אה״ע ואה״ר ועמ״ש בד״ה מי מנה עפר יעקב בענין ויחד לבבינו. ובני קהת נושאי הארון היינו בענין מש״ש בפי׳ ובקולו תשמעו כו׳ גם כמ״ש בד״ה זכור ושמור בענין ההעלאה בחי׳התורה שנקרא אדם לקשרו ולחברו לעצמות אור א״ס בחי׳ כי לא אדם הוא כו׳ ע״ש ועד״ז הוא ענין נשיאת הארון וא״כ בחי׳ יד זהו ענין והחמישית לפרעה בחי׳ התגלות עתיק שבבינה כו׳ וע׳ במא״א אות יו״ד סעיף כ״ז מבואר ב״פ ימין ושמאל הם או״א וזו״נ וא״כ זהו ענין ד׳ הידות כו׳ והחמישית כנ״ל:
Et les deux aspects de droite, c'est le sujet des fils de Guershon porteurs des tentures, ahavat olam et ahavat rabbah, et voir ce qui est écrit dans le discours "Qui a compté la poussière de Yaakov" au sujet de "et Il a uni nos cœurs". Et les fils de Kehat porteurs de l'arche, c'est dans le sujet de ce qui y est expliqué dans l'explication de "et Sa voix vous écouterez" etc., également comme écrit dans le discours "Souviens-toi et garde" au sujet de l'élévation de l'aspect de la Torah appelée Adam pour la lier et la joindre à l'essence de Or Ein Sof (lumière infinie), aspect de "car Il n'est pas un homme" (Osée 11, 9) etc., voir là-bas, et de même c'est le sujet du portage de l'arche.
Et donc l'aspect de la main, c'est le sujet de "et la cinquième à Pharaon", aspect de la révélation d'Atik qui est dans bina, etc. Et voir dans Meorei Or, lettre youd, paragraphe 27, il est expliqué que les deux aspects de droite et de gauche sont Abba et Imma et Zeir Anpin et Nukva, et donc c'est le sujet des quatre mains, etc., et la cinquième comme ci-dessus.
קיצור. ענין בני גרשון שנשאו היריעות שמחברים המדות שלמטה מהשכל אל המדות שלמעלה מהשכל וזהו על פי אהרן.
ועי״ז מגרש המדות הרעות. ע״י שיורד ע״פ מדותיו של הקב״ה עוי״ל בענין ג׳ ידות ע״ד וארבע הידות יהיה לכם שהם ב״פ ימין וב״פ שמאל שבפסוק שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני שהפסוק נאמר ב׳ פעמים בשיר השירים.
וזהו ענין בני גרשון ובני מררי שבני גרשון מחברים השני בחינות שמאל. והחמישית היא בחי׳ שלמעלה מימין ושמאל שאין שם התחלקות חו״ג זהו ענין בני קהת שנשאו את הארון שהוא קדש הקדשים:
Résumé. Le sujet des fils de Guershon qui ont porté les tentures, qui unissent les middot d'en bas de l'intellect aux middot d'au-dessus de l'intellect, et c'est selon Aharon.
Et par cela on chasse les middot mauvaises. Par le fait qu'Il descend selon ses middot du Saint, béni soit-Il.
On peut encore dire au sujet des trois mains, à la manière de "et les quatre mains seront à vous", qui sont deux aspects de droite et deux de gauche, dans le verset "Sa gauche est sous ma tête et Sa droite m'enlace" (Cantique des Cantiques 2, 6 ; 8, 3), car le verset est dit deux fois dans le Cantique des Cantiques. Et c'est le sujet des fils de Guershon et des fils de Merari, que les fils de Guershon unissent les deux aspects de gauche.
Et la cinquième est l'aspect qui est au-dessus de droite et gauche, où il n'y a pas de division de 'hessed et guevoura, c'est le sujet des fils de Kehat qui ont porté l'arche, qui est le Saint des saints.
ו והנה בבני קהת נאמר נשיאות ראש ובבני גרשון נאמר נשא גם הם. ובבני מררי לא נאמר נשיאת ראש.
ופי׳ ברבות בשה״ש שלכן נאמר גם הם שלא תאמר שהם פחותים מבני קהת אלא מפני כבוד התורה שנאמר בה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה (במשלי סי׳ ג׳). והענין כי הפנינים שהוא המרגליות הם דבר יקר עד״מ והתורה היא יקר מכל דבר יקר.
וכמ״ש ברבות ויקרא רפ״ב עשרה נקראו יקרים התורה והנבואה כו׳ והעושר כו׳ ע״ש א״כ התורה היא ראשית לכל דבר יקר.
Et voici, chez les fils de Kehat il est dit "nesiout roch" (portage de la tête), et chez les fils de Guershon il est dit "porte aussi eux". Et chez les fils de Merari il n'est pas dit portage de la tête.
Et l'explication dans les Rabbot sur le Cantique des Cantiques : c'est pourquoi il est dit "aussi eux", afin que tu ne dises pas qu'ils sont inférieurs aux fils de Kehat, mais à cause de l'honneur de la Torah, car il est dit d'elle "elle est plus précieuse que les perles, et tous tes désirs ne l'égalent pas" (Proverbes 3, 15). Et le sujet : car les perles, qui sont les margarites, sont une chose précieuse par exemple, et la Torah est plus précieuse que toute chose précieuse.
Et comme il est écrit dans Vayikra Rabba, début du chapitre 2 : dix furent appelées précieuses, la Torah et la prophétie, etc., et la richesse, etc., voir là. Donc la Torah est le commencement de toute chose précieuse.
והיא יקר על יקר. והענין כי הנה עד״מ האבנים טובות קובעים אותם בכתר ועטרה שעושין למלך מפני יקרותן וחשיבותן והנה עיקר היוקר שלהן הוא מפני דבר הפלא שהאבן שהוא דומם יהיה מאיר ע״כ הם יקרים מזהב ומפז.
Et elle est précieuse sur précieuse. Et le sujet : car voici, par exemple, les pierres précieuses, on les fixe dans le keter et la couronne qu'on fait pour le roi à cause de leur préciosité et de leur importance.
Et voici, l'essentiel de leur préciosité est à cause de la chose merveilleuse que la pierre, qui est minérale, éclaire, c'est pourquoi elles sont plus précieuses que l'or et que le paz.
וכך הוא עד״מ ענין המצות גשמיות ששרשם מגיע בבחי׳ כתר כנודע דתרי״ג מצות דאורייתא ושבע מצות דרבנן הם תר״ך עמודי אור. והיינו לפי שהם נעשים בדברים גשמיים שמקליפת נוגה שנפלו שם ניצוצים ממקום גבוה מאוד וכאשר מתבררים על ידי מעשה המצות עולים להיות בחי׳ כתר ועטרה ועמ״ש ע״פ בשלח פרעה את העם והיינו מפני שהוא דבר פלא שמבחי׳ עשיה גשמיות יהיה נעשה בחינת ביטול וכלי לאור א״ס ב״ה.
אך עכ״ז המצות הן בבחי׳ מקיף לבד ואינו מאיר הגילוי בבחי׳ אור פנימי ממש וכמו הכתר והעטרה שהוא בחי׳ מקיף לבד אבל התורה היא מאיר בבחי׳ אור פנימי ממש ושרשה ג״כ מפנימיות הכתר שהוא מוחא סתימאה שלמעלה מבחי׳ חיצוניות הכתר שהוא גלגלתא.
Et ainsi en est-il, par exemple, du sujet des mitsvot corporelles, dont la racine atteint l'aspect de keter, comme on le sait, car les six cent treize mitsvot de la Torah et les sept mitsvot rabbiniques sont les six cent vingt colonnes de lumière. C'est-à-dire parce qu'elles sont accomplies dans des choses corporelles provenant de la kelipat noga, dans lesquelles sont tombées des étincelles d'un endroit très élevé, et lorsqu'elles sont triées au moyen de l'accomplissement des mitsvot, elles s'élèvent pour devenir l'aspect de keter et de couronne.
Et voir ce qui est écrit sur le verset "lorsque Pharaon renvoya le peuple" (Exode 13, 17). C'est-à-dire parce que c'est une chose merveilleuse que, de l'aspect d'Assiya corporelle, soit fait l'aspect de bitoul et de keli pour la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il.
Mais néanmoins les mitsvot sont dans l'aspect de makif seulement, et elles n'éclairent pas la révélation dans l'aspect de lumière intérieure véritablement, et comme la couronne et le diadème qui est l'aspect de makif seulement, mais la Torah éclaire dans l'aspect de lumière intérieure véritablement, et sa racine est également de l'intériorité du keter, qui est le mocha stimaa qui est au-dessus de l'aspect de l'extériorité du keter, qui est le galgalta.
ולכן היא יקרה מפנינים שהיא מבחי׳ פנימיות הכתר שלמעלה ממדרגת הפנינים שהם מגיעים בחיצוניות הכתר והעטרה וזהו ענין יקר על יקר. כי יקר גימטריא יש וזהו ענין ש״י עולמות.
אך כתר הוא ב״פ ש״י דהיינו פנימיות וחיצוניות כו׳ והתורה שהיא מבחי׳ פנימיות היא יקר מיקר כו׳.
Et c'est pourquoi elle est plus précieuse que les perles, car elle est de l'aspect de l'intériorité du keter, qui est au-dessus du degré des perles qui atteignent l'extériorité du keter et de la couronne. Et c'est le sujet de "précieuse sur précieuse".
Car yakar a la guématria de yech, et c'est le sujet des trois cent dix mondes. Mais keter est deux fois trois cent dix, c'est-à-dire intériorité et extériorité, etc.
Et la Torah, qui est de l'aspect de l'intériorité, est plus précieuse que précieuse, etc.
והנה בני גרשון שנשאו את היריעות שהם מה שמאיר בבחי׳ מקיף עדיין דוגמת ההמשכה שעל ידי המצות כו׳ לכן נאמר בהם נשיאת ראש שנשיאת ראש זהו ההעלאה לבחי׳ כתר כמ״ש בפרדס ערך נשא. אך עכ״ז נאמר בהם גם הם לפי שבחי׳ זו מאיר עדיין בבחי׳ מקיף אבל עיקר נשיאת ראש נאמר בבני קהת שנשאו את הלוחות שנאמר יקרה היא מפנינים שמאיר בבחי׳ פנימיות כו׳.
Et voici, les fils de Guershon qui ont porté les tentures, qui sont ce qui éclaire dans l'aspect de makif encore, à l'image de l'attraction qui est par les mitsvot, etc., c'est pourquoi il est dit à leur sujet portage de la tête, car le portage de la tête est l'élévation à l'aspect de keter, comme écrit dans le Pardès, valeur "nassa". Mais néanmoins il est dit à leur sujet "aussi eux", car cet aspect éclaire encore dans l'aspect de makif, mais l'essentiel du portage de la tête est dit chez les fils de Kehat qui ont porté les tables, car il est dit "elle est plus précieuse que les perles", qui éclaire dans l'aspect de l'intériorité, etc.
וגם עפמש״ל שבני גרשון מעלים המדות לבחי׳ מדות שלמעלה מהשכל זהו ז״ת דא״א אבל בני קהת שנשאו את התרוה שהיא מבחינת חכמה שבכתר כו׳ ועמ״ש מזה בד״ה יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת כו׳:
Et aussi selon ce qui a été expliqué plus haut, que les fils de Guershon élèvent les middot à l'aspect de middot au-dessus de l'intellect, c'est les sept sefirot d'Atik Yomin, mais les fils de Kehat qui ont porté la Torah, qui est de l'aspect de 'hokhma qui est dans le keter, etc. Et voir ce qui est écrit à ce sujet dans le discours "Jour de fête de Roch Hachana qui tombe le Chabbat", etc.