"Elokim parla toutes ces paroles-ci, en disant : Celui que Je suis, etc." Pour comprendre ce qu'est "toutes ces paroles-ci", et il aurait fallu dire "Elokim parla : Celui que Je suis, etc.", mais voici, l'explication du mot "ces-ci" est une indication sur une chose qui est vue et révélée dans le révélé.
וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי כו׳. להבין מהו את כל הדברים האלה והל״ל וידבר אלקים אנכי כו׳, אך הנה ביאור מלת האלה הוא הוראה על דבר הנראה ונגלה באתגליא.
"Elokim parla toutes ces paroles-ci, en disant : Celui que Je suis, etc." Pour comprendre ce qu'est "toutes ces paroles-ci", et il aurait fallu dire "Elokim parla : Celui que Je suis, etc.", mais voici, l'explication du mot "ces-ci" est une indication sur une chose qui est vue et révélée dans le révélé.
ולכך משנה תורה מתחלת אלה הדברים כי הם הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל באתגליא, משא״כ בספרים הראשונים נאמר וידבר ה׳ אל משה וכתיב במשה וישמע את הקול מדבר אליו משה לבדו שמע וכל ישראל לא שמעו.
Et c'est pourquoi le Deutéronome commence par "Ces paroles", car ce sont les paroles que Moché a dites à tout Israël dans le révélé, contrairement aux premiers livres où il est dit "ה' parla à Moché", et il est écrit concernant Moché "et il entendit la voix qui lui parlait", Moché seul entendit et tout Israël n'entendit pas.
ולכן נק׳ משנה תורה מלשון משנה למלך שאינה בבחי׳ התורה עצמה שנאמר בה וידבר ה׳ אל משה בבחי׳ העלם אלא הוא גילוי התורה אשר דבר משה אל כל ישראל, וכן תשבע״פ הוא בחי׳ אתגליא שהוא גילוי התשב״כ שהתשבע״פ הוא דרך פי׳ וביאור המצות שהן בהעלם בתושב״כ ועל כולם הוא אומר את כל הדברים האלה. דהיינו כל בחי׳ אתגליא הן התשבע״פ והן משנה תורה הכל נכלל בעשרת הדברות (ע׳ בגמרא פ״ק דחגיגה דף ג׳ ע״ב גבי נתנו מרועה אחד דכתיב וידבר אלקים את כל הדברים וכן הוא ג״כ ברבות נשא פי״ד ועיין עוד כזה ברבות כי תשא ר״פ מ״ז.
יתרו ס״פ כ״ח. זח״ב תרומה קל״ה סע״א.
ועיין עוד מענין וידבר ברבות בהר ס״פ ל״ג. נשא פי״א בתחלת הפרשה ובסופה בקהלת רבה בפסוק לכל זמן) וכולם וידבר אלקים בסיני שנתצמצם אור א״ס ב״ה בבחי׳ אלקים מדת הצמצום בכל הדברים האלה כי מפי הגבורה שמענום (ע׳ זהר ח״ב פ״ו א׳ כ״ה ב׳ ח״ג קל״ג א׳ ח״ב דר״ו סע״א).
והנה כלל נתינת התורה לישראל היה ברעש וקולות וברקים ולכאורה עשרת הדברות הם דברים פשוטים לא תרצח לא תנאף כו׳ אלא הענין הוא כי תכלית נתינת התורה כדי להיות גילוי אור א״ס ב״ה ממש שכשמו כן הוא אין לו סוף כו׳ המלובש בתורה שהיא חכמתו ית׳ והוא וחכמתו א׳ כי הוא המדע והוא היודע כו׳ להיות גילוי זה למטה בדברים גשמיים דוקא. וזהו וידבר אלקים את כל הדברים האלה.
כדי לאמר אנכי ה׳ אלקיך דהיינו להיות אנכי הוא מהותו ועצמותו ית׳ ממש בבחי׳ גילוי עד שיהי׳ נקרא אלקיך (ועיין מענין וידבר כו׳ לאמר ברבות כי תשא ר״פ מ׳). אך כדי לבא למעלה ומדרגה זו צ״ל תחלה ספירת העומר ז׳ שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה.
והענין כי בקמה היינו המדות הטבעיות שמנה״ב שהן בחי׳ יש כמו קמה שעומדת על עמדה וקיומה ונצבת במעמד קיום וחזק.
Et c'est pourquoi il est appelé Deutéronome du langage de "second du roi", qui n'est pas dans l'aspect de la Torah elle-même dont il est dit "ה' parla à Moché" dans l'aspect du caché, mais c'est le révélation de la Torah que Moché a dite à tout Israël. Et de même la Torah orale est un aspect de révélé, qui est le révélation de la Torah écrite, car la Torah orale est par voie d'explication et d'éclaircissement des commandements qui sont cachés dans la Torah écrite, et sur tous il dit "toutes ces paroles-ci".
C'est-à-dire tous les aspects de révélé, tant la Torah orale que le Deutéronome, tout est inclus dans les Dix Paroles (voir dans la Guemara, premier chapitre de 'Haguiga, folio 3b, à propos de "ils ont été donnés par un seul berger", car il est écrit "Elokim parla toutes ces paroles", et de même aussi dans les Midrachim, Nasso, chapitre 14, et vois encore ainsi dans les Midrachim, Ki Tissa, début du chapitre 47. Yitro, fin du chapitre 28.
Zohar, partie 2, Terouma, 135a. Et vois encore sur le sujet de "parla" dans les Midrachim, Behar, fin du chapitre 33.
Nasso, chapitre 11, au début de la section et à sa fin, dans Cohélet Rabba sur le verset "pour tout il y a un temps"). Et tous, "Elokim parla" au Sinaï, où s'est restreinte la lumière de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, dans l'aspect d'Elokim, mesure du tsimtsoum (retrait), dans toutes ces paroles, car "de la bouche de la Guevoura nous les avons entendues" (voir Zohar, partie 2, 86a, 25b, partie 3, 133a, partie 2, 206a).
Et voici, la généralité du don de la Torah à Israël fut dans le tonnerre et les voix et les éclairs, et apparemment les Dix Paroles sont des choses simples : "Tu ne tueras pas", "Tu ne commettras pas d'adultère", etc. Mais le sujet est que le but du don de la Torah est afin qu'il y ait révélation de la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, réellement, qui comme Son nom ainsi Il est, sans fin, etc., revêtue dans la Torah qui est Sa 'hokhma, béni soit-Il, et Lui et Sa 'hokhma sont un, car Il est la connaissance et Il est le connaissant, etc., pour que cette révélation soit en bas dans des choses matérielles précisément.
Et c'est "Elokim parla toutes ces paroles-ci". Afin de dire "Celui que Je suis ה' ton Elokim", c'est-à-dire que "Celui que Je suis" est Son essence et Son être, béni soit-Il, réellement dans l'aspect de révélation jusqu'à ce qu'il soit appelé "ton Elokim" (et vois sur le sujet de "parla etc. en disant" dans les Midrachim, Ki Tissa, début du chapitre 40).
Mais afin d'arriver à cette élévation et à ce degré, il faut d'abord le compte de l'omer, "sept semaines tu te compteras, depuis que l'on commence à mettre la faucille dans la moisson". Et le sujet est que dans la moisson, c'est-à-dire les middot naturelles de l'âme animale qui sont un aspect de yech (l'être), comme la moisson qui se tient sur sa station et son existence et se dresse dans une position d'existence et de force.
וכך המדות הטבעיות הן חזקות בגוף בטבען ובתולדותן וצריך להכניען ולהשפילן בבחי׳ אתכפיא ואתהפכא ולהניף עליהם חרמש להכריתן ולכלותן ולהפכן ממש לאין להיות ז׳ מדות הטבעיות שמנפש הבהמית. ז׳ שבועות תספר לך.
שתהיינה בטלות ונכללות במדות עליונות לך ה׳ הגדולה והגבורה כו׳ שהן בטלין באור א״ס ממש כמ״ש לך ה׳ כו׳. וז״ש וכל קומה לפניך תשתחוה פי׳ קומה בחי׳ קמה תשתחוה לפניך ממש, וע׳ בזח״ב תצוה קפ״ג א׳:
Et ainsi les middot naturelles sont fortes dans le corps par leur nature et leur engendrement, et il faut les soumettre et les abaisser dans l'aspect d'itkafia et d'ithapkha, et brandir sur elles la faucille pour les retrancher et les anéantir et les transformer réellement en ayin (le néant), pour qu'il y ait sept middot naturelles de l'âme animale. "Sept semaines tu te compteras." Pour qu'elles soient effacées et incluses dans les middot supérieures "À Toi ה' la grandeur et la guevoura etc." qui sont effacées dans la lumière de l'Or Ein Sof réellement, comme il est dit "À Toi ה' etc.".
Et c'est ce qui est dit "et toute stature se prosternera devant Toi", explication : stature, aspect de moisson, se prosternera devant Toi réellement, et vois dans le Zohar, partie 2, Tetsavé, 183a :
ב וביאור הדבר הנה נודע מארז״ל שנמנו וגמרו שתלמוד גדול ממעשה ואמרו ע״פ וכל חפצים לא ישוו בה (במשלי ח׳ י״א) ואפי׳ חפצי שמים. ובירושלמי (פ״ק דפאה) איתא מ״ד שאפילו לדבר א׳ מן התורה אין כל המצות כדאי כו׳, וקרוב לזה הוא ברבות נח ס״פ ל״ה ועיין בסוף קהלת רבה בפסוק ויותר שהיה קהלת חכם.
אלא דבגמרא (פ״ק דמ״ק ד״ט ע״ב) רמו קראי אהדדי כתיב וכל חפצים לא ישוו בה אפי׳ חפצי שמים וכתיב וכל חפציך לא ישוו בה דמשמע חפציך ולא חפצי שמים, ומשני כאן במצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים וכאן במצוה שא״א כו׳, ועכ״פ מצוה שאפשר לעשותה ע״י אחרים מבטלין מפני תלמוד תורה ואפי׳ כל המצות אינן כדאי אפי׳ לדבר א׳ מדברי תורה כדאיתא בירושלמי.
2. Et l'explication de la chose, voici, il est connu des paroles des Sages qu'ils ont compté et conclu que l'étude est plus grande que l'action, et ils ont dit sur le verset "et tous les désirs ne lui sont pas comparables" (Proverbes 8, 11), et même les désirs des cieux.
Et dans le Talmud de Jérusalem (premier chapitre de Péa) il est dit "pour même une seule parole de la Torah, tous les commandements ne sont pas dignes etc.", et proche de cela est dans les Midrachim, Noa'h, fin du chapitre 35, et vois à la fin de Cohélet Rabba sur le verset "et en plus que Cohélet était sage". Mais dans la Guemara (premier chapitre de Moed Katan, 9b) ils ont opposé les versets l'un à l'autre : il est écrit "et tous les désirs ne lui sont pas comparables", même les désirs des cieux, et il est écrit "et tous tes désirs ne lui sont pas comparables", ce qui implique tes désirs et non les désirs des cieux, et ils ont répondu : ici dans un commandement qu'il est possible de faire par d'autres, et ici dans un commandement qu'il est impossible etc., et en tout cas, un commandement qu'il est possible de faire par d'autres, on le suspend à cause de l'étude de la Torah, et même tous les commandements ne sont pas dignes même pour une seule parole des paroles de Torah, comme il est dit dans le Talmud de Jérusalem.
ולכאורה אינו מובן הלא ת״ת הוא העסק בפי׳ וביאור המצוה כיצד תהיה עשייתה ולמה יגדל כח ומעלת העוסק בפי׳ וביאור המצוה יותר ממעשה המצוה עצמה להיות מבטלין מצוה שאפשר לעשותה על ידי אחרים כגון הפרשת תרומה ע״ד משל שאפשר ע״י שליח בשביל עסק התורה שיהיה לו פנאי לעסוק בהלכות תרומה ויהיה הוא עוסק בפי׳ וביאור המצוה והמצוה תיעשה ע״י אחרים. אך הענין הוא כמארז״ל אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה.
Et apparemment ce n'est pas compréhensible, n'est-ce pas que l'étude de la Torah est l'occupation dans l'explication et l'éclaircissement du commandement, comment sera son accomplissement, et pourquoi la force et le mérite de celui qui s'occupe de l'explication et de l'éclaircissement du commandement grandiront-elles plus que l'action du commandement lui-même, pour que l'on suspende un commandement qu'il est possible de faire par d'autres, comme par exemple la séparation de la terouma, à titre d'exemple, qu'il est possible par un envoyé, pour l'occupation de la Torah, afin qu'il ait le temps de s'occuper des lois de la terouma, et qu'il soit lui-même occupé dans l'explication et l'éclaircissement du commandement, et le commandement sera fait par d'autres. Mais le sujet est comme les paroles des Sages : "s'il n'y a pas de 'hokhma, il n'y a pas de crainte ; s'il n'y a pas de crainte, il n'y a pas de 'hokhma".
וצריך להבין איך להתחיל. ויובן ענין זה בהקדים לבאר כי הנה נודע שבחיות ואור א״ס המחיה ומהוה את כל העולמות מריש כל דרגין כו׳ יש ב׳ בחי׳ הא׳ הוא בחי׳ ממלא כל עלמין להיות החיות מלובש וממולא תוך עלמין ממש ע״י ריבוי השתלשלות בדרך עילה ועלול וצמצוצים רבים וירידת המדרגות ממדרגה למדרגה.
Et il faut comprendre comment commencer. Et ce sujet sera compris en précédant d'expliquer que voici, il est connu que dans la vitalité et la lumière de l'Or Ein Sof qui vivifie et fait exister tous les mondes depuis le début de tous les degrés etc., il y a deux aspects.
Le premier est l'aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes), pour que la vitalité soit revêtue et remplie à l'intérieur des mondes réellement, par une multitude d'enchaînements par voie de cause et d'effet et de nombreux tsimtsoum (retraits) et de descente des degrés de degré en degré.
ומבשרי אחזה כמו התלבשות השכל במדות ומדות במחשבה ומחשבה בדיבור שיורד ומשתלשל מדרגה אחר מדרגה עד שנעשה מחשבה דיבור ומעשה וד׳ חושים ראיה שמיעה כו׳. והחיות השורה במוח ולב ומלב מתפשט לכל האיברים שמקבלים לפי מזגם ותכונתם להיות זה ראש וזה רגל כו׳.
Et "de ma chair je contemplerai", comme le revêtement de l'intellect dans les middot et des middot dans la pensée et de la pensée dans la parole, qui descend et s'enchaîne degré après degré jusqu'à ce que se fasse pensée, parole et action et les quatre sens, vue, ouïe etc. Et la vitalité qui repose dans le cerveau et le cœur, et du cœur se propage à tous les membres qui reçoivent selon leur tempérament et leur nature, pour que celui-ci soit tête et celui-ci pied etc.
וכל זה הוא דרך וסדר ההשתלשלות. להיות מתפשט כח הנפש וחיותו ממולא בכל הגוף שיהיו איברי הגוף ממולאים מכח וחיות הנמשך אליהם ומקבלים כל אחד לפי מזגו ותכונתו ואין זה אלא בבחי׳ התפשטות כחות הנפש כי הנפש עצמה אין לה בחי׳ התחלקות לכמה כחות פרטים אלא שכל הכחות כלולים ומתאחדים ואין עולים בשם כח פרטי כלל.
אך מ״מ הכחות ההם וראשיתם כח החכמה והשכל שמתפשט מהנפש הוא נמשך מעצמיות הנפש עצמה שלכך נקרא נפש המשכלת ע״ש כח השכל שמתפשט ממנה שהוא ראש ועיקר לכל הכחות כולם. שעם היות שאין בנפש גילוי כח השכל פרטי מיוחד בפני עצמו.
מ״מ מאחר שההתפשטות כח השכל המפשט מהנפש גם קודם התפשטותו הי׳ כלול בנפש אלא שהיה בנפש בהעלם.
Et tout cela est la voie et l'ordre de l'enchaînement. Pour que se propage la force de l'âme et sa vitalité remplie dans tout le corps, afin que les membres du corps soient remplis de la force et de la vitalité qui est attirée vers eux, et chacun reçoit selon son tempérament et sa nature, et cela n'est que dans l'aspect de la propagation des forces de l'âme, car l'âme elle-même n'a pas d'aspect de division en plusieurs forces particulières, mais toutes les forces sont incluses et unies et ne montent pas sous le nom d'une force particulière du tout.
Mais néanmoins ces forces et leur commencement, la force de la 'hokhma et de l'intellect qui se propage de l'âme, est attirée de l'essence de l'âme elle-même, c'est pourquoi elle est appelée âme intellectuelle d'après le nom de la force de l'intellect qui se propage d'elle, qui est la tête et le principal de toutes les forces ensemble. Bien qu'il n'y ait pas dans l'âme une révélation de force d'intellect particulière spéciale en elle-même.
Néanmoins, puisque la propagation de la force de l'intellect qui se propage de l'âme, même avant sa propagation était incluse dans l'âme, mais qu'elle était dans l'âme dans le caché.
וההתפשטות הוא שיצא מההעלם אל הגילוי הרי היא מעצמיות הנפש. ולכך גם אחר ההתפשטות בבחי׳ גילוי כח שכל פרטי בפ״ע הרי הוא מתאחד עם הנפש ממש עד שנקרא הנפש על שמו נפש המשכלת.
Et la propagation est qu'elle est sortie du caché vers le révélé, donc elle est de l'essence de l'âme. Et c'est pourquoi même après la propagation dans l'aspect de révélation de force d'intellect particulière en elle-même, elle est unie avec l'âme réellement jusqu'à ce que l'âme soit appelée de son nom âme intellectuelle.
וככה ככל המשל הזה הוא ענין בחי׳ השתלשלות החיות מאור א״ס ב״ה להחיות כל העולמות בחי׳ ממלא כל עלמין. כי הנה כתיב אתה הוא ה׳ לבדך אתה עשית את השמים שמי השמים, פי׳ לבדך שהוא לבדו ית׳ יחיד ומיוחד דלאו דאית לך צדק ידיעא וכו׳ ולאו מכל אינון מדות איהו כלל אלא מ״מ אתה עשית את השמים כו׳.
דהיינו התפשטות גדולת א״ס ב״ה למעלה עד אין קץ ולמטה עד אין תכלית. שאין זה אלא בבחי׳ התפשטות בלבד בבחי׳ הארה וזיו כי מלכותך מלכות כל עולמים ואין זה אלא בחי׳ שם כמאמר ונזכיר שמך דהיינו כמו שם האדם שיקראו לו בשמו והוא עונה ופונה אל הקורא אותו.
Et ainsi, selon toute cette parabole, c'est le sujet de l'aspect de l'enchaînement de la vitalité de la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, pour vivifier tous les mondes, aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes). Car voici qu'il est écrit "C'est Toi qui es ה' Toi seul, Toi Tu as fait les cieux, les cieux des cieux" (Néhémie 9, 6), explication : "Toi seul" qui est seul, béni soit-Il, unique et unifié, qu'il n'y a pas pour Toi un côté de justice connue etc. et qu'Il n'est pas du tout parmi toutes ces middot, mais néanmoins "Toi Tu as fait les cieux etc.".
C'est-à-dire la propagation de la grandeur de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, vers le haut jusqu'à l'infini et vers le bas jusqu'à sans fin. Que cela n'est que dans l'aspect de propagation seulement, dans l'aspect d'illumination et de rayonnement, car "Ton malkhout est le malkhout de tous les mondes" (Psaumes 145, 13) et cela n'est que l'aspect de nom, comme le dire "et nous mentionnerons Ton Nom", c'est-à-dire comme le nom de l'homme qu'on l'appelle de son nom et il répond et se tourne vers celui qui l'appelle.
וכך כתיב וישע ה׳ אל הבל ואל מנחתו שפונה ונמשך ממנו חיות אל הברואים והוא יחיד חי העולמים מלך פי׳ שהוא עצמו ית׳ יחידומיוחד לבדו רק חי העולמים דהיינו חיות וקיום העולמות הוא מבחי׳ מלך כו׳, והנה המשכה והתפשטות זו היא כסדר המדרגות ממדרגה למדרגה כי בעולם האצי׳ איהו וחיוהי חד שאור א״ס ב״ה מיוחד שם ביחוד גמור כמו עד״מ התאחדות נפש המשכלת עם כח השכל המתפשט ממנה כנ״ל (כי אצילות הוא בחי׳ חכמה שע״ז נאמר כולם בחכמה עשית וכמ״ש בע״ח שמ״ז פ״ג), וע״ז נאמר גדול ה׳ ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר ולתבונתו אין מספר ואח״כ בעולם השרפים אלף אלפין ורבוא רבבן כו׳ ומ״מ היש מספר לגדודיו כו׳. ומשם יפרד יותר להיות מונה מספר לכוכבים וכתיב המוציא במספר צבאם.
המוציא לשון המוציא מרה״י לרה״ר כי רה״י הוא עולם האצילות איהו וחיוהי חד ומשם יפרד בריבוי התחלקות המדרגות מעולם עד עולם להיות בחי׳ רה״ר טורי דפרודא, ומ״מ מרוב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר פי׳ שלא נעדר מבחי׳ ביטול שזהו כלל בכל סטרא דקדושה ואפי׳ במדרגות תחתונים נמשך בחי׳ ביטול היש בכל עולם לפי מדרגתו. וכ״ז הוא בחי׳ הא׳ שהוא בחי׳ ממלא כל עלמין כסדר השתלשלות המדרגות:
Et ainsi il est écrit "et ה' se tourna vers Hevel et vers son offrande" (Genèse 4, 4), qu'Il se tourne et que soit attirée de Lui une vitalité vers les créatures, et Il est unique, Vivant des mondes, Roi, explication : que Lui-même, béni soit-Il, est unique et unifié seul, seulement Vivant des mondes, c'est-à-dire que la vitalité et l'existence des mondes est de l'aspect de Roi etc. Et voici, cette attraction et cette propagation est selon l'ordre des degrés de degré en degré, car dans le monde de l'Atsilout "Lui et Ses vitalités sont un", que la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, y est unie d'une union complète, comme par exemple l'union de l'âme intellectuelle avec la force de l'intellect qui se propage d'elle, comme ci-dessus (car Atsilout est un aspect de 'hokhma, c'est pourquoi il est dit "tous Tu les as faits avec 'hokhma", et comme il est écrit dans Ets 'Haïm, chaar 47, chapitre 3), et sur cela il est dit "grand est ה' et très loué, et à Sa grandeur il n'y a pas de recherche, et à Son intelligence il n'y a pas de nombre" (Psaumes 145, 3), et ensuite dans le monde des serafim "mille milliers et myriades de myriades etc.", et néanmoins "y a-t-il un nombre à Ses légions etc.".
Et de là se sépare davantage pour être "Il compte le nombre des étoiles", et il est écrit "Celui qui fait sortir en nombre leur armée" (Isaïe 40, 26). "Celui qui fait sortir", langage de celui qui fait sortir du domaine privé au domaine public, car le domaine privé est le monde de l'Atsilout, "Lui et Ses vitalités sont un", et de là se sépare en une multitude de divisions des degrés de monde en monde pour être un aspect de domaine public, montagnes de séparation, et néanmoins "de la multitude de forces et de la vigueur de puissance, aucun homme ne manque", explication : qu'il ne manque pas de l'aspect de bitoul (effacement de soi), car c'est la règle dans tout le côté de la sainteté, et même dans les degrés inférieurs est attiré un aspect de bitoul du yech dans chaque monde selon son degré.
Et tout cela est le premier aspect, qui est l'aspect de memalé kol almin selon l'ordre de l'enchaînement des degrés :
ג אך הבחי׳ הב׳ הוא בחי׳ סוכ״ע דהיינו שסובב ומקיף כלהו עלמין בהשואה א׳ השוה ומשוה כו׳. והמשכה זו היא בבחי׳ מקיף והעלם בלבד ואינה באה לידי גילוי פנימי במוח ולב האדם דלית מחשבה תפיסא ביה כלל כי המשכה זו היא מעצמיות אור א״ס ב״ה שלמעלה מגדר עלמין ואני ה׳ לא שניתי ואין ערוך לך וכטיפה מים אוקיינוס כו׳.
3. Mais le deuxième aspect est l'aspect de sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), c'est-à-dire qu'Il entoure et enveloppe tous les mondes d'une égalité une, égale et égalisant etc.
Et cette attraction est dans l'aspect de makif et de caché seulement, et elle ne vient pas à une révélation intérieure dans le cerveau et le cœur de l'homme, car aucune pensée ne Le saisit du tout, car cette attraction est de l'essence de la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, qui est au-dessus de la limite des mondes, et "Moi ה' Je n'ai pas changé", et il n'y a pas de comparaison à Toi, et comme une goutte d'eau d'océan etc.
ואין כח בשום נברא שהוא מחודש מאין ליש להכיל גילוי אור זה שלא יתבטל במציאות ממש. רק מ״מ ארז״ל דאע״ג דאיהו לא חזי מזליה חזי גבי דניאל והאנשים אשר היו עמו כדכתיב וראיתי אני לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו אבל חרדה גדולה נפלה עליהם.
Et il n'y a pas de force dans aucune créature qui est renouvelée de l'ayin au yech pour contenir cette révélation de lumière sans qu'elle ne s'efface dans l'existence réellement. Seulement néanmoins les Sages ont dit que bien qu'Il ne voie pas, son mazal voit, concernant Daniel et les hommes qui étaient avec lui, comme il est écrit "et j'ai vu moi seul la vision, et les hommes qui étaient avec moi n'ont pas vu, mais une grande terreur est tombée sur eux" (Daniel 10, 7).
ואמרו בגמרא מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעית משום דמזלייהו חזו. פי׳ מזלייהו מלשון יזל מים מדליו שהוא לשון המשכה ומזל הוא המפעיל וממשיך המשכה ההיא.
והיינו הנשמה שלמעלה שאינה מלובשת בגוף כי לא כל הנשמה מלובשת רק הארה והתפשטות ממנה וכל עצמיות הנשמה חופפת עליו מלמעלה והוא נקרא בשם מזל שממנה ניזל השפעה להתפשטות הנשמה המלובשת בגוף ובבחי׳ מזלייהו דחזו נפלה עליהם חרדה גדולה. כי דניאל שראה את המראה שנתפסה בכח השגתו לא נפל עליו אימה ופחד אבל האנשים אשר היו עמו מאחר שלא היה בכח השגתם להכיל את המראה אלא בבחי׳ מזלייהו שהוא למעלה מן ההשגה כי השגה הוא מבחי׳ התפשטות הנפש בגוף האדם בהתלבשותה במוחו ומוח שכלם היה קטן מהכיל את המראה לכך נפל עליהם חרדה גדולה.
Et ils ont dit dans la Guemara : puisque qu'ils n'ont pas vu, quelle est la raison pour laquelle ils ont eu peur ? Parce que leur mazal a vu.
Explication : leur mazal, du langage de "l'eau coule de ses seaux" (Nombres 24, 7), qui est un langage d'attraction, et mazal est celui qui fait agir et attire cette attraction. Et c'est-à-dire l'âme d'en haut qui n'est pas revêtue dans le corps, car toute l'âme n'est pas revêtue, seulement une illumination et une propagation d'elle, et toute l'essence de l'âme plane au-dessus de lui d'en haut, et il est appelé du nom de mazal car d'elle se déverse une influence vers la propagation de l'âme revêtue dans le corps, et dans l'aspect de leur mazal qui a vu, une grande terreur est tombée sur eux.
Car Daniel qui a vu la vision qui a été saisie dans la force de sa compréhension, la crainte et la peur ne sont pas tombées sur lui, mais les hommes qui étaient avec lui, puisque ce n'était pas dans la force de leur compréhension de contenir la vision, mais dans l'aspect de leur mazal qui est au-dessus de la compréhension, car la compréhension est de l'aspect de la propagation de l'âme dans le corps de l'homme dans son revêtement dans son cerveau, et le cerveau de leur intellect était petit pour contenir la vision, c'est pourquoi une grande terreur est tombée sur eux.
וכך הוא בענין גילוי אור א״ס בבחי׳ מזל שהוא הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף לפי שאין גילוי זה בא לידי התלבשות להיות נתפס ונקלט במוח שכלו לכך תפול עליו אימה ופחד וחרדה גדולה, (ועמ״ש במ״א ע״פ האזינו ענין מזליה שהוא בחי׳ אין שלמעלה מהחכמה והשתא א״ש דבחי׳ סובב יוכל להתגלות לבחי׳ מזל). ועל יראה גדולה כזו שהיא למעלה מההשגה במוח שכלו רק בבחי׳ מזלייהו אמרו אם אין חכמה אין יראה.
וכמ״ש ויצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה ליראה כו׳ שלהיות גילוי זה בבחי׳ מזלייהו עד שתפול עליו אימה ופחד הוא ע״י עסק התורה דאורייתא מחכמה נפקת והוי׳ בחכמה כו׳ שאור א״ס ב״ה שורה ומתגלה בחכמה כח מ״ה בחי׳ ביטול שאין אור א״ס ב״ה שורה ומתגלה אלא במה שבטל כו׳, (ועמ״ש מזה בפ׳ ואתחנן בד״ה ואהבת את יעו״ש). והיינו התורה שהיא חכמתו ית׳ ממש והוא וחכמתו אחד כי הוא המדע והוא היודע כו׳.
ועיקר גילוי זה למעלה במקור התורה שהיא בחי׳ חכמה עילאה היא בבחי׳ מזל שמזיל וממשיך השפעה מגילוי זה להתפשטות התורה שלפנינו המלובשת בג שמיות. והנה תלת קשרין מתקשראן דא בדא ישראל באורייתא כו׳ וישראל נק׳ חיילין דאורייתא בזהר (ר״פ במדבר קי״ז ב׳) ע״פ שאו את ראש בני ישראל כו׳ כי ס״ר אותיות התורה הן שורש ומקור ס״ר נשמות ישראל כל אות שורש ומקור נשמה א׳ כו׳, ובעסק התורה למטה תעורר שורש נשמתו למעלה בחי׳ מזל להמשיך גילוי אור א״ס ב״ה המלובש בחכמה עילאה מקור התורה ששם יסודתה של הנשמה בהררי קדש להיות נמשך בחי׳ גילוי זה בבחי׳ מזלא שרש הנשמה למעלה ותפול עליו אימה ופחד וחרדה גדולה מפני גילוי אור ה׳ א״ס ב״ה ממש בבחי׳ מזלייהו דחזו.
(ועמ״ש מזה בד״ה וזאת המצוה אשר צוה ובד״ה כי תצא. ועוי״ל בענין זה עפמ״ש בפ׳ בשלח ע״פ וייראו העם את ה׳ ויאמינו בה׳ שיש ב׳ שמות בי״ג מדות הרחמים ופסיק טעמא בינייהו ובחי׳ שם הוי״ה המהוה השתלשלות העולמות ממנו נמשך היראה שיראה הוא ע״י גילוי כמו והנורא בתוספת וי״ו משא״כ בבחי׳ שם הוי״ה שלמעלה מהשתלשלות סובב כל עלמין נאמר רק ויאמינו אבל לא שיומשך משם בחי׳ יראה.
וזה היה קודם מ״ת אבל מ״ת הוא ויצונו כו׳ ליראה פי׳ שעי״ז יומשך גילוי שם הוי׳ סוכ״ע ג״כ שיהי׳ מזה ממש בחי׳ יראה. ואיך הוא זהו ע״י מזלייהו דחזי בשרש התורה שהיא ג״כ מבחי׳ מזלא עילאה כמ״ש באדרא דנשא קל״ד א׳ בפי׳ הכל תלוי במזל אפי׳ ס״ת בהיכל כו׳ וכנזכר לעיל דהיינו שמזיל וממשיך ההשפעה לתורה שלפנינו כו׳, ונמצא יש ב׳ בחי׳ יראה הא׳ יראה תתאה הב׳ יראה עילאה ע״ד דמזלייהו חזו ולכן אין מבטלין ת״ת למצוה שאפשר לעשותה ע״י אחרים דכיון שתכלית התורה הוא ויצונו כו׳ ליראה כו׳, ועיקר התגלות יראה עילאה הוא ע״י התורה כי אם אין חכמה אין יראה) (ועמ״ש עוד מענין עסק התורה בד״ה כי ביום הזה יכפר בפ׳ אחרי בפי׳ והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום כו׳ ע״ש).
אמנם למצוה שאי אפשר לעשותה ע״י אחרים מבטלין ת״ת דאל״כ הרי אם אין יראה תתאה אין חכמה כו׳ וכשמבטל המ״ע הרי פורק יראה כו׳. ועיקר יראה עילאה זו איתא בהרמ״ז ר״פ וישב ופ׳ אחרי שהוא נמשך מגבורה דעתיק יראה גימ׳ גבורה והוא המלובש במו״ס שמשם המשכת בחי׳ מזלא שהוא מקור המשפיע לתורה שלפנינו דמחכמה נפקת.
Et ainsi est-il dans le sujet de la révélation de la lumière de l'Or Ein Sof dans l'aspect de mazal qui est l'âme d'en haut du revêtement dans le corps, parce que cette révélation ne vient pas à un revêtement pour être saisie et absorbée dans le cerveau de son intellect, c'est pourquoi tombera sur lui crainte et peur et grande terreur (et vois ce qui est écrit ailleurs sur le verset "haazinou", le sujet de son mazal qui est un aspect d'ayin au-dessus de la 'hokhma, et maintenant cela s'accorde que l'aspect de sovev peut se révéler à l'aspect de mazal). Et sur une telle grande crainte qui est au-dessus de la compréhension dans le cerveau de son intellect, seulement dans l'aspect de leur mazal, ils ont dit "s'il n'y a pas de 'hokhma, il n'y a pas de crainte".
Et comme il est dit "et ה' nous a commandé de faire tous ces statuts, pour craindre etc." (Deutéronome 6, 24), que pour que cette révélation soit dans l'aspect de leur mazal jusqu'à ce que tombe sur lui crainte et peur, c'est par l'occupation de la Torah, car "la Torah sort de la 'hokhma" et "Havaya est dans la 'hokhma etc.", que la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, repose et se révèle dans la 'hokhma, force de Mah, aspect de bitoul, car la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, ne repose et ne se révèle que dans ce qui est effacé etc. (et vois ce qui est écrit de cela dans la paracha Vaet'hanan, au début du discours "et tu aimeras", et vois là).
Et c'est-à-dire la Torah qui est Sa 'hokhma, béni soit-Il, réellement, et Lui et Sa 'hokhma sont un, car Il est la connaissance et Il est le connaissant etc. Et le principal de cette révélation en haut dans la source de la Torah qui est l'aspect de 'hokhma supérieure est dans l'aspect de mazal qui fait couler et attire l'influence de cette révélation vers la propagation de la Torah devant nous revêtue dans la matérialité.
Et voici, "trois nœuds sont liés l'un à l'autre, Israël à la Torah etc.", et Israël est appelé "armées de la Torah" dans le Zohar (début de la paracha Bamidbar, 117b), sur le verset "comptez la tête des enfants d'Israël etc.", car les six cent mille lettres de la Torah sont la racine et la source des six cent mille âmes d'Israël, chaque lettre racine et source d'une âme etc., et dans l'occupation de la Torah en bas elle éveille la racine de son âme en haut, aspect de mazal, pour attirer la révélation de la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, revêtue dans la 'hokhma supérieure, source de la Torah, où est fondée son âme dans les montagnes de sainteté, pour que soit attiré cet aspect de révélation dans l'aspect de mazal, racine de l'âme en haut, et tombe sur lui crainte et peur et grande terreur à cause de la révélation de la lumière de ה', Or Ein Sof, béni soit-Il, réellement dans l'aspect de leur mazal qui a vu. (Et vois ce qui est écrit de cela au début du discours "et ceci est le commandement qu'Il a commandé" et au début du discours "quand tu sortiras".
Et encore il y a à dire sur ce sujet selon ce qui est écrit dans la paracha Bechalakh sur le verset "et le peuple craignit ה' et ils crurent en ה'", qu'il y a deux Noms dans les treize attributs de miséricorde, et le taam est interrompu entre eux, et l'aspect du nom Havaya qui fait exister l'enchaînement des mondes, de lui est attirée la crainte, que la crainte est par révélation, comme "et le redoutable" avec addition de vav, contrairement à l'aspect du nom Havaya qui est au-dessus de l'enchaînement, sovev kol almin, il est dit seulement "et ils crurent", mais non qu'en soit attirée de là un aspect de crainte. Et cela était avant le don de la Torah, mais le don de la Torah est "et Il nous a commandé etc. pour craindre", explication que par cela sera attirée la révélation du nom Havaya sovev kol almin aussi, pour qu'il y ait de cela réellement un aspect de crainte.
Et comment est-ce cela, c'est par leur mazal qui voit dans la racine de la Torah qui est aussi de l'aspect de mazal supérieur, comme il est dit dans l'Idra de Nasso, 134a, dans l'explication de "tout dépend du mazal, même le rouleau de la Torah dans le sanctuaire etc.", et comme mentionné ci-dessus, c'est-à-dire qu'il fait couler et attire l'influence vers la Torah devant nous etc., et il se trouve qu'il y a deux aspects de crainte, le premier crainte inférieure, le second crainte supérieure, à la manière de "leur mazal a vu", et c'est pourquoi on ne suspend pas l'étude de la Torah pour un commandement qu'il est possible de faire par d'autres, puisque le but de la Torah est "et Il nous a commandé etc. pour craindre etc.", et le principal de la révélation de la crainte supérieure est par la Torah, car "s'il n'y a pas de 'hokhma, il n'y a pas de crainte") (et vois encore ce qui est écrit sur le sujet de l'occupation de la Torah au début du discours "car en ce jour Il expiera" dans la paracha A'haré, dans l'explication de "et seront ces paroles que Je te commande aujourd'hui etc.", vois là). Cependant pour un commandement qu'il est impossible de faire par d'autres, on suspend l'étude de la Torah, car sinon, s'il n'y a pas de crainte inférieure, il n'y a pas de 'hokhma etc., et lorsqu'on suspend le commandement positif, on se décharge de la crainte etc.
Et le principal de cette crainte supérieure se trouve dans le Ramaz, début de la paracha Vayéchev et paracha A'haré, qu'elle est attirée de la guevoura d'Atik, crainte guématria guevoura, et elle est revêtue dans mocha stimaa, d'où l'attraction de l'aspect de mazal qui est la source qui influence vers la Torah devant nous, car "de la 'hokhma elle sort".
וע׳ באגה״ק כשהאדם עוסק בתורה דיוקנו עוסק למעלה בתורה היינו התקשרות מזלי׳ של הנשמה במקור התורה ועי״ז נמשך יראה עילאה הנ״ל. עוד יש לבאר ענין זה באופן אחר קצת והוא עפמ״ש בענין שרש העבודה ומצות תלמוד תורה והוא שהנשמה עצמה היא למעלה מהחכמה עד שהחכמה וכ״ש שאר בחי׳ הנפש בינה ודעת וז׳ מדות הם רק בחי׳ כלים לעצמיות הנשמה שהיא למעלה מהשכל, ועד״ז ויותר מזה לאין קץ שאור א״ס ב״ה הוא למעלה מעלה מהחכמה אלא שמ״מ שורה ומתייחד בחכמה ואורייתא מחכמה נפקת הרי יש בה השראת אור א״ס ב״ה שלמעלה מהחכמה וע״י התקשרות שכל האדם בחכמה שבתורה עי״ז יהיה ג״כ גילוי אור א״ס שלמעלה מהחכמה שהוא שורה בחכמה שבתורה יהיה גילוי ממנו לבחי׳ הנשמה שלמעלה מהחכמה כו׳ שהחכמה מתאחדת עם הנשמה אף שהנשמה עצמה היא למעלה מהחכמה כנ״ל.
Et vois dans Igueret Hakodech : lorsque l'homme s'occupe de la Torah, son image s'occupe en haut de la Torah, c'est-à-dire la liaison de son mazal de l'âme dans la source de la Torah, et par cela est attirée la crainte supérieure ci-dessus. Encore il y a à expliquer ce sujet d'une manière un peu différente, et c'est selon ce qui est écrit sur le sujet de la racine du service et du commandement de l'étude de la Torah, et c'est que l'âme elle-même est au-dessus de la 'hokhma, jusqu'à ce que la 'hokhma et à plus forte raison les autres aspects de l'âme, bina et daat et les sept middot, ne sont que des aspects de kelim pour l'essence de l'âme qui est au-dessus de l'intellect, et ainsi et plus que cela à l'infini que la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, est au-dessus au-dessus de la 'hokhma, mais néanmoins elle repose et s'unit dans la 'hokhma, et "la Torah sort de la 'hokhma", donc il y a en elle le repos de la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, qui est au-dessus de la 'hokhma, et par la liaison de l'intellect de l'homme dans la 'hokhma qui est dans la Torah, par cela il y aura aussi révélation de la lumière de l'Or Ein Sof qui est au-dessus de la 'hokhma, qui repose dans la 'hokhma qui est dans la Torah, il y aura révélation d'elle vers l'aspect de l'âme qui est au-dessus de la 'hokhma etc., que la 'hokhma s'unit avec l'âme bien que l'âme elle-même soit au-dessus de la 'hokhma, comme ci-dessus.
ולכן ע״י עסק התורה שהוא התקשרות שכל האדם בחכמתו של הקב״ה עי״ז גם עצמיות הנשמה שלמעלה מהחכמה והשכל תתכלל ממש בעצמיות אור א״ס ב״ה שלמעלה גם מהחכמה עילאה כו׳ וכמ״ש מזה באריכות בביאור ע״פ ולא תשבית מלח. וזהו אם אין חכמה אין יראה דא״א להיות גילוי זה במזלייהו ועצמיות הנשמה שממנו נמשך היראה עילאה הנ״ל אא״כ ע״י התקשרות שכל האדם בחכמה שבתורה משום דהוי׳ בחכמה וכנ״ל ממשל קריאת שם נפש המשכלת:
Et c'est pourquoi, par l'occupation de la Torah qui est la liaison de l'intellect de l'homme dans la 'hokhma du Saint, béni soit-Il, par cela aussi l'essence de l'âme qui est au-dessus de la 'hokhma et de l'intellect sera incluse réellement dans l'essence de la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, qui est au-dessus aussi de la 'hokhma supérieure etc., et comme il est écrit de cela longuement dans le Biour sur le verset "et tu ne feras pas manquer de sel". Et c'est "s'il n'y a pas de 'hokhma, il n'y a pas de crainte", car il est impossible qu'il y ait cette révélation dans leur mazal et l'essence de l'âme dont est attirée la crainte supérieure ci-dessus, si ce n'est par la liaison de l'intellect de l'homme dans la 'hokhma qui est dans la Torah, parce que "Havaya est dans la 'hokhma", et comme ci-dessus de la parabole de l'appel du nom âme intellectuelle :
ד אך כדי לבוא למעלה ומדרגה זו להמשיך בחי׳ חכמה עילאה מקור התורה שבה מלובש אור א״ס ב״ה ממש ומיוחדת עמו ביחוד גמור להיות גילוי זה למטה בעסק התורה שלפנינו המלובשת בגשמיות בבחי׳ יראה וחרדה גדולה ע״ז אמרו אם אין יראה אין חכמה.
4. Mais afin d'arriver à cette élévation et à ce degré, pour attirer l'aspect de 'hokhma supérieure, source de la Torah, dans laquelle est revêtue la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, réellement et unie avec Lui d'une union complète, pour que cette révélation soit en bas dans l'occupation de la Torah devant nous revêtue dans la matérialité, dans l'aspect de crainte et de grande terreur, sur cela ils ont dit "s'il n'y a pas de crainte, il n'y a pas de 'hokhma".
והיא בחי׳ יראה תתאה בקיום המצות מעשיות בפועל ממש. כי הנה המצות הן מצות המלך ובקיומם מקיים שום תשים עליך מלך ויראה זו היא הכנה להמשיך על ידה גילוי אור א״ס ממש המלובש בח״ע שע״י עסק התורה.
Et elle est l'aspect de crainte inférieure dans l'accomplissement des commandements pratiques en acte réellement. Car voici, les commandements sont les commandements du Roi, et dans leur accomplissement on accomplit "tu ne mettras point sur toi un roi", et cette crainte est une préparation pour attirer par elle la révélation de la lumière de l'Or Ein Sof réellement revêtue dans la 'hokhma supérieure, par l'occupation de la Torah.
וזהו קדשנו במצותיך תחלה ואח״כ ותן חלקנו בתורתך. והענין כי פ׳ קדשנו הוא לשון קידושין ואירוסין וכמ״ש וארשתיך לי לעולם והיינו ע״י המצות.
שכמו הקדושין הם ע״י שנותן הטבעת באצבע הכלה שהיא בחי׳ חיצוניות בלבד ועי״ז היא מתקדשת לו ונקנית לו בביאה שהיא המשכה פנימית. כך המצות הגם שהם בחי׳ חיצוניות ולבושים להנפש מ״מ בהם ועל ידם נעשה בחי׳ קדושין להיות שום תשים עליך מלך בבחינת חיצונית והייתם קדושים לאלקיכם ובזה ותן חלקנו בתורתך, בתורתך דייקא שתהא שורה ומתגלה המשכת ח״ע בבחי׳ פנימית בבחי׳ זיווג ויחוד ממש.
Et c'est "sanctifie-nous par Tes commandements" d'abord, et ensuite "et donne-nous notre part dans Ta Torah". Et le sujet est que "sanctifie-nous" est un langage de kiddouchin et de fiançailles, et comme il est dit "et Je te fiancerai à Moi pour l'éternité" (Osée 2, 21), et c'est par les commandements.
Que comme les kiddouchin sont par le fait qu'il donne l'anneau au doigt de la fiancée qui est un aspect d'extériorité seulement, et par cela elle lui est sanctifiée et acquise par le mariage qui est une attraction intérieure. Ainsi les commandements, bien qu'ils soient un aspect d'extériorité et de vêtements pour l'âme, néanmoins en eux et par eux se fait un aspect de kiddouchin pour être "tu ne mettras point sur toi un roi" dans l'aspect d'extériorité, "et vous serez saints pour votre Elokim", et en cela "et donne-nous notre part dans Ta Torah", "dans Ta Torah" précisément, pour que repose et se révèle l'attraction de la 'hokhma supérieure dans l'aspect d'intériorité, dans l'aspect d'union et de mariage réellement.
וכמארז״ל ע״פ וביום חתונתו זה מ״ת שהיא בחי׳ חתונתו ממש, ולכן אמרו רז״ל כל האומר אין לי אלא תורה אפי׳ תורה אין לו כי א״א להמשיך בחי׳ התורה במקורה ושרשה שהיא ח״ע בבחי׳ פנימית בלי קדימת המצות בבחי׳ יראה תתאה בחי׳ חיצוני׳. וזהו שארז״ל שאחר שקיבל עליו עומ״ש יקבל עליו עול מצות כי א״א להיות קיום אמיתי לקבלת עומ״ש שבפרש׳ ראשונה להיות עי״ז ודברת בם בשבתך בביתך כו׳ כ״א ע״י עול מצות המלך שהם בחי׳ קדושין כנ״ל:
Et comme l'ont dit nos Maîtres sur le verset "et le jour de ses noces" : c'est le don de la Torah, qui est véritablement l'aspect de Ses noces. C'est pourquoi nos Maîtres ont dit : quiconque dit "je n'ai que la Torah", même la Torah il ne l'a pas, car il est impossible d'attirer l'aspect de la Torah dans sa source et sa racine, qui est 'hokhma ilaa, dans l'aspect intérieur, sans la précédence des mitsvot dans l'aspect de yira tataa, l'aspect extérieur.
Et c'est ce qu'ont dit nos Maîtres : après qu'il a accepté sur lui le joug du royaume des cieux, il acceptera sur lui le joug des mitsvot, car il est impossible qu'il y ait une existence véritable à l'acceptation du joug du royaume des cieux de la première section, pour qu'il en résulte "et tu en parleras en t'asseyant dans ta maison" etc., si ce n'est par le joug des mitsvot du Roi, qui sont l'aspect des kidouchin, comme il a été dit plus haut.
אך הנה כ״ז הוא דרך וסדר העבודה להקדים יראה תתאה בקיום המצות תחלה אם אין יראה אין חכמה. ואח״כ אם אין חכמה אין יראה דהיינו המשכת ח״ע בעסק התורה שבה מלובש ומיוחד יחוד אור א״ס ב״ה עד שתפול עליו אימה ופחד בבחי׳ מזלייהו.
Mais voici que tout cela est la voie et l'ordre de l'avoda : faire précéder yira tataa dans l'accomplissement des mitsvot d'abord, "s'il n'y a pas de crainte, il n'y a pas de sagesse". Et ensuite, "s'il n'y a pas de sagesse, il n'y a pas de crainte", c'est-à-dire l'attraction de 'hokhma ilaa dans l'étude de la Torah, dans laquelle est revêtue et unie l'union de la lumière de Or Ein Sof, béni soit-Il, jusqu'à ce que tombe sur lui la terreur et la frayeur dans l'aspect de mazaleyhou.
וסדר העבודה זו היא שייכא אחר שכבר ניתנו תורה ומצות לישראל. אבל בשעת מ״ת שעדיין לא היו ישראל מצווים על המצות מאין היתה המשכת התורה ח״ע בגילוי א״ס ב״ה ממש.
אך ע״ז נאמר וירד ה׳ על הר סיני שהיתה אתערותא דלעילא ברצון ית׳ מאליו ולצורך שעה. רק שמ״מ ישראל הבינו מעצמם שא״א להיות קביעות זו לדורות אלא ע״י קיום המצות ולכך הקדימו נעשה לנשמע שא״א להיות נשמע הוא המשכת התורה בבחי׳ פנימית אלא ע״י נעשה בחי׳ עשיית המצות להיות כלים ומשכן להשראה והמשכה זו.
Et cet ordre de l'avoda appartient après que la Torah et les mitsvot ont déjà été données à Israël. Mais au moment du don de la Torah, alors qu'Israël n'était pas encore commandé sur les mitsvot, d'où vint l'attraction de la Torah, 'hokhma ilaa, dans la révélation de Or Ein Sof, béni soit-Il, véritablement ?
Mais sur cela il est dit : "et ה' descendit sur le mont Sinaï", ce qui fut une itarouta dile'ela par la volonté de D.ieu, de Lui-même, et pour l'heure. Seulement, Israël comprirent d'eux-mêmes qu'il est impossible que cette fixation soit pour les générations, si ce n'est par l'accomplissement des mitsvot, et c'est pourquoi ils firent précéder "nous ferons" à "nous entendrons", car il est impossible que "nous entendrons" - qui est l'attraction de la Torah dans l'aspect intérieur - soit, si ce n'est par "nous ferons", l'aspect de l'accomplissement des mitsvot, pour qu'ils soient des kelim et une demeure pour cette résidence et cette attraction.
וזהו שארז״ל מי גילה רז זה כו׳ שהיה באמת בחי׳ רז שהוא בחי׳ העלם שהרי הגילוי היה בהמשכת התורה בלי קדימת המצות. אלא שישראל הבינו הסוד שהיה בהעלם:
Et c'est ce qu'ont dit nos Maîtres : "qui a révélé ce secret" etc., car c'était véritablement un aspect de secret, qui est l'aspect du caché, puisque la révélation fut dans l'attraction de la Torah sans la précédence des mitsvot. Mais Israël comprirent le secret qui était dans le caché.
ה אך כח גילוי זה שבמ״ת להיות גילוי רצון העליון ב״ה מלובש בח״ע למעלה מסדר ההשתלשלות וסדר קביעות העבודה הוא ע״י ספירת העומר ז׳ שבועות תספר לך מהחל כו׳. והענין כי הנה פי׳ ענין ספי׳ העומר הוא כי פי׳ ספירה הוא מלשון הארה.
Mais cette force de révélation qui fut au don de la Torah, pour qu'il y ait la révélation de la volonté supérieure, béni soit-Il, revêtue dans 'hokhma ilaa, au-dessus de l'ordre de l'enchaînement et de l'ordre de la fixation de l'avoda, est par le compte de l'omer : "sept semaines tu compteras pour toi, à partir de" etc. Et le sujet : voici que l'explication du sujet du compte de l'omer est que l'explication de "compte" est du langage de l'illumination.
והיינו הארות והמשכות אל העומר שהוא מן השעורים מאכל בהמה דהיינו חיות הנפש הבהמית בז׳ מדות הטבעיות המתפשטות ממנה וצריך להאיר אותן ולזככן שתהיינה נכללות במדות דקדושה לך ה׳ הגדולה כו׳ בבחי׳ אתכפיא ואתהפכא. והיינו ע״י המשכת היום יום שהוא המשכות ח״ע ב״ה שהוא אור וזרע זרוע המהפכים כו׳ ומעט אור דוחה הרבה חושך כו׳.
וזהו מהחל חרמש בקמה. חרמש מל׳ החרם תחרימם.
קמה הן המדות שהן קמות וגם נצבות על עמדן במעמד קיום וחזק בתקפן בטבען כתולדותן שצריך להניף עליהם חרמש בחי׳ החרם תחרימם להכריתן ולהכניען תחת הקדושה.
C'est-à-dire les illuminations et les attractions vers l'omer, qui est d'orge, nourriture de la bête, c'est-à-dire la vitalité de la nefech habéhamit dans les sept middot naturelles qui s'étendent d'elle, et il faut les illuminer et les purifier pour qu'elles soient incluses dans les middot de la sainteté : "à Toi, ה', la grandeur" etc., dans l'aspect d'itkafia et d'ithapkha. Et c'est par l'attraction du jour-jour, qui est les attractions de 'hokhma ilaa, béni soit-Il, qui est lumière et semence semée qui transforment etc., et "un peu de lumière repousse beaucoup de ténèbres" etc.
Et c'est "à partir du moment où la faucille commence dans le blé debout". "Faucille" du langage de "tu les voueras à l'interdit, tu les voueras".
"Blé debout" : ce sont les middot qui se tiennent et se dressent aussi sur leur position, dans un état de maintien et de force dans leur vigueur, dans leur nature, comme leurs engendrements, qu'il faut brandir sur elles la faucille, l'aspect de "tu les voueras à l'interdit, tu les voueras", pour les retrancher et les soumettre sous la sainteté.
והנה כל הז׳ שבועות הם בבחי׳ מלחמה של נפש האלקית עם היצר הרע ונפש הבהמית להיות אתכפיא ואתהפכא והוא מבחי׳ השתלשלות מחכמה ולמטה כי בחכמה אתברירו. אך אחר גמר המלחמה שגמר ונצח כל השונאים הן ז׳ מדות הטבעים לכבשן ולהכניען אזי מאליו וממילא מתגלה רצון העליון ב״ה שהוא למעלה מעלה מגדר ההשתלשלות שהוא הסוכ״ע והוא השוה ומשוה כו׳.
Et voici que toutes les sept semaines sont dans l'aspect d'une guerre de la nefech élokit avec le yétser hara et la nefech habéhamit, pour qu'il y ait itkafia et ithapkha, et c'est de l'aspect de l'enchaînement à partir de 'hokhma et en dessous, car "dans la 'hokhma elles furent triées". Mais après l'achèvement de la guerre, lorsqu'il a achevé et vaincu tous les ennemis, qui sont les sept middot naturelles, pour les conquérir et les soumettre, alors d'elle-même et de soi-même se révèle la volonté supérieure, béni soit-Il, qui est au-dessus, au-dessus, de la limite de l'enchaînement, qui est sovev kol almin, et c'est "celui qui est égal et qui égalise" etc.
ובבחי׳ זו לא שייך שום מלחמה כי נעשה הכל א׳ ומרה״ר נעשה רה״י ליחודו ית׳ וכמשל איברי הגוף שהם בהתחלקות לאיברים פרטים לפי מזגם ותכונתם כח הראיה בעין כו׳ וזה ראש וזה רגל כו׳ מ״מ מתאחדים והיו לאחדים וכולם נשמעים לרצונו. כך עד״מ בהתגלות רצון העליון ב״ה כולם נכנסים תחת יד הקדושה ביחוד גמור בלי שום פירוד ח״ו.
Et dans cet aspect, aucune guerre n'appartient, car tout devient un, et le domaine public devient domaine privé pour Son union, béni soit-Il. Et comme l'exemple des organes du corps, qui sont dans la division en organes particuliers selon leur tempérament et leur nature : la force de la vision dans l'œil etc., et ceci est la tête et ceci est le pied etc. ; néanmoins ils s'unissent et deviennent un, et tous se soumettent à Sa volonté.
Ainsi, à titre d'exemple, dans la révélation de la volonté supérieure, béni soit-Il, tous entrent sous la main de la sainteté dans une union complète, sans aucun détachement, à D.ieu ne plaise.
וז״ש ועשית חג שבועות לה׳ אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כו׳ ולא כתיב נדבת לבך שנדבת הלב היא מורגשת בהרגשת הלב ויש מי שאוהב כו׳. ועדיין אין זה בחי׳ ביטול ממש.
Et c'est ce qui est dit : "et tu feras la fête de Chavouot pour ה' ton Elokim, selon la mesure du don volontaire de ta main, que tu donneras" etc. Et il n'est pas écrit "le don volontaire de ton cœur", car le don volontaire du cœur est ressenti dans le sentiment du cœur, et il y a celui qui aime etc.
Et cela n'est pas encore l'aspect du bitoul véritable.
ובגילוי רצון העליון ב״ה בחג השבועות מתגלה הרצון שלמעלה מן הלב שאין הלב כלי קיבול להיות נתפס ומורגש בתוכו הרצון העליון ואזי נק׳ נדבת היד אשר תתן מאליה ומעצמה. כאשר יברכך ה׳ אלקיך כלומר כאשר נמשך מלמעלה.
Et dans la révélation de la volonté supérieure, béni soit-Il, à la fête de Chavouot, se révèle la volonté qui est au-dessus du cœur, car le cœur n'est pas un keli de réception pour que la volonté supérieure soit saisie et ressentie en lui ; et alors il est appelé "le don volontaire de la main", "que tu donneras d'elle-même et de soi-même". "Lorsque ה' ton Elokim te bénira", c'est-à-dire lorsque c'est attiré d'en haut.
ולכן כתיב בשתי הלחם שהקריבו בשבועות חמץ תאפינה. כי חמץ הוא לשון התנשאות ובפסח אסור החמץ שיש לזה יניקה לקליפות וסט״א גבהות וגסות הרוח כו׳.
משא״כ בשבועות שנזדככו המדות הטבעיות ועולות להיות נכללות בקדושה הרי אין ההתנשאות אלא בבחי׳ הקדושה שזו ההתנשאות היא כמ״ש לך ה׳ הגדולה כו׳ ואין שם יניקה לקליפה וסט״א כלל. מחמת גילוי רצון העליון ב״ה שלמעלה מעלה מגדר ההשתלשלות.
וזהו תכלית נתינת התורה לישראל כדי שיהי׳ גילוי זה שלמעלה מעלה מהשתלשלות למטה בבחי׳ וסדר ההשתלשלות בעסק התורה:
Et c'est pourquoi il est écrit concernant les deux pains qu'on offrait à Chavouot : "levain, elles seront cuites". Car "levain" est le langage de l'élévation, et à Pessa'h le levain est interdit, car il a une yenika pour les kelipot et sitra a'hra : hauteur et grossièreté de l'esprit etc.
Ce qui n'est pas le cas à Chavouot, où les middot naturelles ont été purifiées et montent pour être incluses dans la sainteté : alors il n'y a l'élévation que dans l'aspect de la sainteté, et cette élévation est comme il est dit "à Toi, ה', la grandeur" etc., et il n'y a là aucune yenika pour la kelipa et sitra a'hra du tout. À cause de la révélation de la volonté supérieure, béni soit-Il, qui est au-dessus, au-dessus, de la limite de l'enchaînement.
Et c'est le but du don de la Torah à Israël, afin qu'il y ait cette révélation qui est au-dessus, au-dessus, de l'enchaînement, en bas, dans l'aspect et l'ordre de l'enchaînement, dans l'étude de la Torah.
וזהו וידבר אלקים את כל הדברים האלה כדי לאמר אנכי ה׳אלקיך כי גילוי אנכי הוא מהותו ועצמותו שלמעלה מעלה מגדר השתלשלות להיות בבחי׳ הוי׳ אלקיך ממש הוא ע״י התורה וכמ״ש בק״ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך כו׳. אך גילוי זה הוא בבחי׳ מזלייהו דחזי וצריך להקדים עול מצות.
וע״ז רומז פ׳ שניה והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי כו׳. שמבלעדי המצות אין קיום להמשכ׳ התורה כנ״ל (ועמ״ש בד״ה כי תשמע בקול גבי לשמור את כל מצותיו):
Et c'est "et Elokim parla toutes ces paroles pour dire : Anokhi ה' ton Elokim", car la révélation de Anokhi est Son essence et Sa substance qui est au-dessus, au-dessus, de la limite de l'enchaînement, pour être dans l'aspect de Havaya ton Elokim véritablement, c'est par la Torah. Et comme il est dit dans le Chema : "et ces paroles que Anokhi te commande aujourd'hui seront sur ton cœur" etc.
Mais cette révélation est dans l'aspect de mazaleyhou qui voit, et il faut faire précéder le joug des mitsvot. Et sur cela fait allusion la deuxième section : "et il sera, si tu écoutes, tu écouteras Mes mitsvot" etc.
Car sans les mitsvot, il n'y a pas d'existence à l'attraction de la Torah, comme il a été dit plus haut (et voir ce qui est écrit au début du discours "ki tichma bekol" concernant "pour garder tous Ses commandements").