Le sujet que la Torah a été donnée sur le mont Sinaï précisément et non sur le mont Tavor et Hermon et Carmel, qui vinrent également pour que la Torah soit donnée sur eux. Et comme il est écrit dans le Targoum Yonatan dans Juges chapitre 5 sur le verset "les montagnes ont coulé" et dans les Psaumes chapitre 68 sur le verset "pourquoi bondissez-vous" : "Il n'y a pas de volonté de donner la Torah sur des montagnes hautes et...
ענין שניתנה התורה על הר סיני דוקא ולא על הר תבור וחרמון וכרמל שבאו ג״כ שתנתן התורה עליהם. וכמ״ש בתרגום יונתן בשופטים סי׳ ה׳ ע״פ הרים נזלו ובתלים סי׳ ס״ח ע״פ למה תרצדון לית רעוותי למיתן אורייתא על טוריא גיותנין מבסרניא (תרגום הבוז לגאי יונים מבסרניא וגיותניא) הא טור סיני דמכיך כו׳, והיינו שענין הגבהות של תבור וחרמון זהו ענין הגדלות שמגביה א״ע בגסות והגסות הוא שרש כל הרע וכנודע מענין שבה״כ כו׳ ועיקר התורה הוא להיות בבחינת ביטול ולא תחללו כו׳ וכמ״ש בכמה דוכתי.
ועיין בביאור ע״פ ולא תשבית מלח. וזהו שאמרו (עירובין נ״ד א׳) אם משים אדם עצמו כמדבר שהכל דשין בו ופרש״י שאין לו גסות תורה ניתנה לו במתנה וכמאמר ונפשי כעפר לכל תהיה ואזי דוקא פתח לבי בתורתך (וכמ״ש מזה סד״ה ושאבתם מים בששון).
ולכן ניתנה על הר סיני דמכיך שהוא ענין השפלות שאינו מגביה א״ע כו׳. אך צ״ל א״כ למה היה שום הר שהרי גם הר סיני הוא הר עכ״פ שהוא ענין הגבהה רק שאינו גבוה כ״כ.
אבל הענין כי באמת עם היות שצריך כל האדם להיות שפל במאד מ״מ צריך התחזקות וקצת הגבהה כמ״ש ויגבה לבו בדרכי ה׳ (וכמ״ש מזה בד״ה יביאו לבוש מלכות) כי אם לא יהיה בבחינת הגבהה כלל לא יערב לבו לגשת אל העבודה באמרו מי אנכי ומה עבודתי. לכך צריך לו הגבהת הלב בתשוקה והצמאון שבו כו׳ אלא שהביטול צ״ל יותר הרבה כו׳ ע״ש, ובד״ה החלצו מאתכם גבי ענין שלום בפשמ״ע שבנפש מוח ולב כו׳.
Le sujet que la Torah a été donnée sur le mont Sinaï précisément et non sur le mont Tavor et Hermon et Carmel, qui vinrent également pour que la Torah soit donnée sur eux. Et comme il est écrit dans le Targoum Yonatan dans Juges chapitre 5 sur le verset "les montagnes ont coulé" et dans les Psaumes chapitre 68 sur le verset "pourquoi bondissez-vous" : "Il n'y a pas de volonté de donner la Torah sur des montagnes hautes et orgueilleuses de Bassania (traduction de "le mépris pour les vallées des Grecs" de Bassania et des hautes), voici le mont Sinaï qui est bas, etc.", c'est-à-dire que le sujet des élévations de Tavor et Hermon est le sujet de la grandeur qui s'élève soi-même dans la grossièreté, et la grossièreté est la racine de tout le mal, et comme il est connu du sujet de la brisure des kelim etc., et l'essentiel de la Torah est d'être dans l'aspect de bitoul (effacement de soi) "et vous ne profanerez pas Mon saint Nom etc." et comme il est écrit en plusieurs endroits.
Et vois dans le Biour sur le verset "et tu ne feras pas cesser le sel". Et c'est ce qu'ils ont dit (Erouvin 54a) : "Si un homme se place comme un désert sur lequel tous passent" et Rachi explique "qui n'a pas de grossièreté, la Torah lui est donnée en cadeau".
Et comme la parole "et mon âme soit comme la poussière pour tous", et alors précisément "ouvre mon cœur à Ta Torah" (et comme il est écrit de cela à la fin du discours "et vous puiserez de l'eau avec joie"). Et c'est pourquoi elle a été donnée sur le mont Sinaï qui est bas, qui est le sujet de l'humilité qui ne s'élève pas soi-même etc.
Mais il faut dire : alors pourquoi y avait-il quelque montagne, puisque même le mont Sinaï est une montagne en tout cas, qui est le sujet d'élévation, seulement qu'il n'est pas si haut. Mais le sujet est que en vérité, bien que tout homme doive être très humble, néanmoins il faut du renforcement et un peu d'élévation, comme il est écrit "et son cœur s'éleva dans les voies de ה'" (et comme il est écrit de cela au début du discours "ils apporteront un vêtement de royauté"), car s'il n'était pas du tout dans l'aspect d'élévation, son cœur n'oserait pas s'approcher du service en disant "qui suis-je et quelle est mon service".
C'est pourquoi il lui faut l'élévation du cœur dans le désir et la soif qui est en lui etc., mais que le bitoul doive être beaucoup plus etc., vois là, et au début du discours "équipez-vous parmi vous" concernant le sujet de la paix dans la pensée, parole et action qui sont dans l'âme, cerveau et cœur etc.
וזהו ענין ויספו ענוים בה׳ שמחה כי הנה השמחה היא התחזקות והגבהת הנפש, אלא ששמחה והגבהה זו נמשך מן הענוה והשפלות דוקא וכמ״ש בסש״ב ס״פ ל״ד שמצד הגוף ונפש הבהמית הוא נבזה בעיניו מאד והיותו בשמחה הוא מצד נפש האלקי׳ וניצוץ אלהות המלובש בה להחיותה כו׳ ע״ש ובמ״ש סד״ה תחת אשר לא עבדת בשמחה דאדרבה כל מה שיעמיק בענין פחיתות עצמו ויהיה נבזה בעיניו נמאס אזי יהיה שמחת נפשו בעסק התורה כפולה ומכופלת כו׳.
Et c'est le sujet de "Les humbles ajouteront de la joie en ה'" (Isaïe 29, 19), car voici, la joie est le renforcement et l'élévation de l'âme, mais cette joie et cette élévation est attirée précisément de l'humilité et de la bassesse, et comme il est écrit dans le Tanya à la fin du chapitre 34 que du côté du corps et de la nefech habéhamit (âme animale) il est très méprisé à ses yeux, et son être dans la joie est du côté de la nefech élokit (âme divine) et de l'étincelle de divinité revêtue en elle pour la vivifier, etc., voir là, et dans ce qui est écrit à la fin du discours "Parce que tu n'as pas servi avec joie" que bien au contraire, plus il approfondira le sujet de sa propre bassesse et sera méprisé et détesté à ses yeux, alors la joie de son âme dans l'occupation de la Torah sera double et redoublée, etc.
וזהו ויספו ענוים דוקא בה׳ שמחה. וזהו ענין הר סיני שירדה שנאה על מדות הרעות ע״ד לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ורוגז זה הוא ג״כ הגבהה והתנשאות על היצה״ר כו׳.
אך שהוא עיקר הביטול להיות אתכפייא כו׳. ועיין מ״ש עוד מענין הר בד״ה שימני כחותם.
ועמ״ש בד״ה קול דודי בענין מדלג על ההרים ישאו הרים שלום לעם ועמ״ש סד״ה שובה ישראל:
C'est cela "Les humbles ajouteront de la joie en ה'" (Isaïe 29, 19), précisément. C'est le sujet du mont Sinaï, sur lequel est descendue la haine envers les mauvaises middot, à la manière de "qu'un homme irrite toujours le bon penchant contre le mauvais penchant" (Berakhot 5a), et cette irritation est aussi une élévation et une supériorité sur le yetser hara, etc.
Mais c'est le principal du bitoul pour qu'il y ait itkafia (soumission), etc. Et vois ce qui est écrit encore sur le sujet de la montagne dans le discours "Place-moi comme un sceau".
Et vois ce qui est écrit dans le discours "La voix de mon bien-aimé" sur le sujet de "bondissant sur les montagnes", "que les montagnes portent la paix au peuple", et vois ce qui est écrit à la fin du discours "Reviens, Israël".