"Et vous compterez pour vous à partir du lendemain du Chabbat, etc., vous compterez cinquante jours." (Lévitique 23, 15-16). Pour comprendre tout cela, et compte-t-on cinquante jours ?
וספרתם לכם ממחרת השבת וגו׳ תספרו חמשים יום. להבין כ״ז וכי חמשים יום סופרים והלא אין סופרים כי אם מ״ט יום (וע׳ מזה בתוספות במנחות פרק רבי ישמעאל דס״ה ע״ב).
גם להבין פי׳ הספירה היום יום אחד לעומר היום שני ימים לעומר וכו׳ שהם שבוע אחד וכן שני שבועות וכו׳ וכן כולם. ולכאורה כך היה ראוי לומר היום יום ראשון לעומר היום יום שני לעומר היום יום שלישי כו׳.
הנה ענין הספירה כי בפסח היו מקריבים העומר משעורים שהוא ראשית קצירכם בזמן ההוא ושתי הלחם מחטים בשבועות שהוא זמן בכורי קציר חטים ומקציר שעורים עד קציר חטים צריך לספור. וביאור ענין זה הנה במרכבת יחזקאל כתיב ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה (עיין מזה בזח״ג פנחס דרכ״ט סע״א ודף רכ״ג סע״א ובת״ז תיקון נ״ו בתחלתו וסוף תיקון ה׳ ובעה״ק ח״ד פי״ט).
פי׳ וכנפיהם עפיפתם והסתלקותם למעלה ליכלל במקורם באהבה ויראה וכדכתיב אחרי ה׳ ילכו כאריה ישאג. פי׳ כאריה שבמרכבה ששואג והומה קדוש וגו׳ וכל חפצו וכל ישעו להתכלל ולהתבטל במציאות וכן שור גועה כו׳.
ועד״ז נאמר וישרנה הפרות כו׳ הלך וגעו (בש״א סי׳ ו׳ ב׳), הוא פני שור שבמרכבה הנה בחי׳ זו של כנפיהם הם פרודות מלמעלה כל אחד ואחד לפי מדרגתו שמדרגת האחד מובדלת ומופרדת מחבירו וכדכתיב פני אריה אל הימין באהבה הוא מחנה מיכאל.
"Et vous compterez pour vous à partir du lendemain du Chabbat, etc., vous compterez cinquante jours." (Lévitique 23, 15-16). Pour comprendre tout cela, et compte-t-on cinquante jours ?
Mais on ne compte que quarante-neuf jours (et vois à ce sujet dans les Tosafot sur Mena'hot, chapitre de Rabbi Yichmaël, folio 65b). Aussi pour comprendre le sens du compte : "aujourd'hui un jour pour l'omer, aujourd'hui deux jours pour l'omer", etc., qui sont une semaine, et de même deux semaines, etc., et ainsi de suite pour tous.
Et apparemment, il aurait été convenable de dire : "aujourd'hui le premier jour pour l'omer, aujourd'hui le deuxième jour pour l'omer, aujourd'hui le troisième jour", etc. Voici le sujet du compte : à Pessa'h on offrait l'omer d'orge, qui est "les prémices de votre moisson" en ce temps-là, et les deux pains de froment à Chavouot, qui est le temps des prémices de la moisson du froment, et depuis la moisson de l'orge jusqu'à la moisson du froment il faut compter.
Et l'explication de ce sujet : voici dans la merkava d'Ézéchiel il est écrit "et leurs faces et leurs ailes étaient séparées d'en haut" (voir à ce sujet dans le Zohar III, Pin'has, folio 229a et folio 223a, et dans les Tikouné Zohar, tikoun 56 au début et fin du tikoun 5, et dans Chaarei Kedoucha IV, chapitre 19). Explication : "et leurs ailes" signifie leur vol et leur histalkout (retrait) vers le haut pour être inclus dans leur source dans l'amour et la crainte, et comme il est écrit "après ה' ils marcheront, comme un lion il rugit".
Explication : comme le lion de la merkava qui rugit et mugit "saint", etc., et tout son désir et toute son aspiration est d'être inclus et de faire bitoul (effacement de soi) dans l'existence, et de même "le bœuf mugit", etc. Et de même il est dit "et les vaches allèrent droit", etc., "allant et mugissant" (I Samuel 6, 12), c'est la face de bœuf de la merkava.
Voici cet aspect de "leurs ailes" elles sont séparées d'en haut, chacun selon son degré, car le degré de l'un est distinct et séparé de son compagnon, et comme il est écrit "la face du lion vers la droite", en amour, c'est le camp de Mikhaël.
ופני שור מחנה גבריאל מהשמאל ביראה. ופני נשר היא מדה ממוצעת בחי׳ רחמנות כנשר יעיר קנו כו׳.
ועל זה נאמר ואשא אתכם על כנפי נשרים וגו׳ כי מחמת שהיו ישראל במצרים בחומר ובלבנים בגשמיות לא היו ראוים לזכות להמעלה הגדולה ויתירה שזכו במתן תורה פנים בפנים דבר ה׳ וגו׳ כ״א ע״י בחי׳ רחמנות שהם כנפי נשרים שעי״ז ואביא אתכם אלי (ועמ״ש בפ׳ בלק סד״ה מי מנה עפר יעקב). והטעם שכנפיהם פרודות הוא מפני שכל שפעם וחיותם הוא מבחי׳ מל׳ ית׳ וכדכתיב מלכותך מכ״ע המרומז באות ה׳ משמו ית׳ וכדכתיב בהבראם בה׳ בראם שהוא בחי׳ רוח פיו ית׳ כי וברוח פיו כל צבאם כמו, עד״מ הבל היוצא מן הפה וכמאמר באתא קלילא דלית ביה מששא וה׳ זו הוא בחי׳ ה׳ מוצאות הפה דהיינו כמו שהבל הדיבור מתחלק לה׳ מוצאות עד״מ כך בחי׳ רוח פיו ית׳ מתחלק להיות מדרגות חלוקות ומובדלות זו מזו ד׳ מחנות שכינה מחנה מיכאל פני אריה כו׳ כנגד ד׳ מוצאות.
Et la face de bœuf, camp de Gabriel, de la gauche, en crainte. Et la face de l'aigle est la mida intermédiaire, l'aspect de la miséricorde, "comme l'aigle éveille son nid", etc.
Et à ce sujet il est dit "et Je vous ai portés sur des ailes d'aigles", etc., car du fait qu'Israël étaient en Égypte dans le mortier et les briques, dans le matériel, ils n'étaient pas dignes de mériter l'élévation grande et supérieure qu'ils méritèrent au don de la Torah, face à face, "la parole de ה'", etc., sauf par le moyen de l'aspect de la miséricorde qui sont les ailes d'aigles, par lesquelles "et Je vous amenai à Moi" (et vois ce qui est écrit dans la paracha Balak, à la fin du discours "Mi mana afar Yaakov"). Et la raison que "leurs ailes sont séparées" est parce que tout leur influx et leur vitalité vient de l'aspect de malkhout, béni soit-Il, et comme il est écrit "Ton règne est un règne de tous les mondes" (Psaumes 145, 13), qui est alludé dans la lettre hé de Son Nom, béni soit-Il, et comme il est écrit "behibaram" "avec un hé Il les créa" (Genèse 2, 4), qui est l'aspect du souffle de Sa bouche, béni soit-Il, car "et par le souffle de Sa bouche tout leur armée" (Psaumes 33, 6), comme, par exemple, le souffle qui sort de la bouche, et comme le dicton "une voix légère qui n'a pas de substance", et ce hé est l'aspect des cinq points d'émission de la bouche, c'est-à-dire comme le souffle de la parole se divise en cinq points d'émission, par exemple, ainsi l'aspect du souffle de Sa bouche, béni soit-Il, se divise pour être des degrés divisés et distincts l'un de l'autre, les quatre camps de la Chekhina : camp de Mikhaël face de lion, etc., correspondant aux quatre points d'émission.
ומוצא הה׳ הוא בחי׳ גיכ״ק מוצא החיך בחי׳ עושה שלום במרומיו כי מיכאל שר של מים וגבריאל שר של אש ואין המים מכבים כו׳ מפני השפעה הכללית שבהם ממקור חוצבם אשר לבחינה זו כולם כאחד עונים באימה ואומרים קדוש כו׳. וזהו בוערות כמראה הלפידים היא מתהלכת בין החיות כו׳ פי׳ היא מתהלכ׳ ה׳ מתהלכ׳ דהיינו לפי שנמשך בהם השפעת בחי׳ הה׳ לפיכך בוערים ואומרים קדוש.
(וז״ל הזהר בראשית דמ״א ע״ב היא מתהלכת מאן היא דא רוחא קדישא אתר דנפקו מינה ואיהי נהיר לון והיינו בחי׳ מלכות שהיא בחי׳ ה׳ דשם הוי׳ אך פי׳ רוחא קדישא היינו כדאיתא בפרדס ערך רוח שהמל׳ נקרא רוח הקדש כשמקבלת מחכמה שהיא נק׳ קדש ולכן בחי׳ זו היא גיכ״ק מוצא החיך שהוא נמשך מבחי׳ חכמה כמבואר בסמוך), והמשכה והשפעה זו נרמזת במלת ופניהם שיש עליו טעם זקף גדול שהוא הפסק מאמר להפסיק בין ופניהם לוכנפיהם כמ״ש רש״י לומר שפניהם פי׳ פנימיותם אינם פרודות כמו כנפיהם, שפנימיותם הוא בחי׳ גיכ״ק מוצא החיך כי חכו ממתקים כתיב ששם הוא בחי׳ המתיקות והטעמים כי חיך אוכל יטעם שהוא בחי׳ חכמה כו׳, ולפי שהשפעת אהבה ויראה הנמשך להם להיות כגחלי אש בוערות ולומר קדוש וברוך וימלוך כו׳ הוא מבחי׳ ה׳ זו שהוא עלמא דאתגליא דהיינו מחמת השגתם באור א״ס ב״ה הנמשך בעלמא דאתגליא ושהוא ממכ״ע וסוכ״ע כו׳. ולכן גם אהבתם ויראתם הוא בהתגלות ובתשוקה מורגשת.
וכמ״ש מראיהם כגחלי אש בוערות כו׳ כלומר כגחלי אש אשר האש עודנה קשורה בגחלת ומתלהטת בו. (ועיין מזה ברבות בהעלותך פט״ו דרס״ג ע״ד ובשה״ש רבה ר״פ צאינה וראינה ובזהר ח״ג פ׳ צו ד׳ א׳ ב׳ ובת״ז ד״ג סע״ב ד׳ ב׳ ועמ״ש מענין אש בד״ה בפ׳ נסכים) וזהו ענין שרפים עומדים ממעל לו פי׳ ממעל כלומר במקום פתוח לרוחה דהיינו בגילוי עוז ותעצומות האהבה וכן בפרות שנשאו את הארון בימי דוד כתי׳ וישרנה הפרות כו׳ הלוך וגעו מפני שנשאו את הארון שהוא בחי׳ עלמא דאתגליא נשפע עליהם שפע אלקי להיות משוררות וגועות וכו׳ (עיין ברבות וירא ס״פ נ״ד ובפרק אין מעמידין דכ״ד ב׳ ובזח״א פ׳ חיי שרה דקכ״ג ובפ׳ תרומה דקל״ח א׳):
Et le cinquième point d'émission est l'aspect de gikhak, point d'émission du palais, l'aspect de "Celui qui fait la paix dans Ses hauteurs", car Mikhaël est le prince de l'eau et Gabriel le prince du feu, et l'eau n'éteint pas, etc., à cause de l'influx général qui est en eux de leur source d'extraction, auquel aspect tous ensemble répondent avec crainte et disent "saint", etc. Et c'est "brûlantes comme l'aspect des torches, elle se promène entre les 'hayot", etc.
Explication : "elle se promène" [c'est] le hé qui se promène, c'est-à-dire du fait qu'est attiré en eux l'influx de l'aspect du hé, c'est pourquoi ils brûlent et disent "saint". (Et voici les mots du Zohar Beréchit folio 41b : "elle se promène - qui est-elle ? c'est le souffle saint, le lieu d'où ils sortent, et elle les éclaire", et c'est l'aspect de malkhout qui est l'aspect du hé du nom Havaya, mais l'explication de "souffle saint" est comme il est dans le Pardès, entrée Roua'h, que malkhout est appelée souffle saint lorsqu'elle reçoit de 'hokhma qui est appelée saint, et c'est pourquoi cet aspect est gikhak, point d'émission du palais, qui est attiré de l'aspect de 'hokhma comme expliqué juste après).
Et cette attraction et cet influx est alludé dans le mot "et leurs faces" qui a sur lui l'accent zakef gadol, qui est une interruption de parole pour séparer entre "et leurs faces" et "et leurs ailes", comme l'écrit Rachi, pour dire que "leurs faces", explication de leur intériorité, ne sont pas séparées comme leurs ailes, car leur intériorité est l'aspect de gikhak point d'émission du palais, car "son palais est doux" est écrit, où se trouve l'aspect de la douceur et des saveurs, car "le palais goûte la nourriture" qui est l'aspect de 'hokhma, etc. Et du fait que l'influx d'amour et de crainte qui est attiré pour eux pour être comme des braises de feu brûlantes et pour dire "saint et béni et Il régnera", etc., vient de l'aspect de ce hé qui est alma deitgalia, c'est-à-dire du fait de leur compréhension dans la lumière de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, qui est attirée dans alma deitgalia et qui est de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes) et sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), etc.
Et c'est pourquoi aussi leur amour et leur crainte est en révélation et en désir ressenti. Et comme il est écrit "leur aspect comme des braises de feu brûlantes", etc., c'est-à-dire comme des braises de feu dont le feu est encore attaché à la braise et s'enflamme en elle.
(Et vois à ce sujet dans les Rabbot, Behaalotkha chapitre 15 folio 263d, et dans Chir HaChirim Rabba au début de "Tseena ourena", et dans le Zohar III paracha Tsav folio 4a-b, et dans les Tikouné Zohar folio 3b, 4b, et vois ce qui est écrit sur le sujet du feu au début du discours dans la paracha Nissakhim). Et c'est le sujet des serafim qui se tiennent au-dessus de Lui, explication "au-dessus" c'est-à-dire dans un lieu ouvert à l'espace, c'est-à-dire en révélation de force et de puissance de l'amour, et de même pour les vaches qui portaient l'arche aux jours de David il est écrit "et les vaches allèrent droit", etc., "allant et mugissant", du fait qu'elles portaient l'arche qui est l'aspect d'alma deitgalia, il fut influencé sur elles un influx divin pour être chantantes et mugissantes, etc.
(voir dans les Rabbot Vayera fin du chapitre 54, et dans le chapitre "Ein maamidin" folio 24b, et dans le Zohar I paracha 'Hayei Sara folio 123, et dans la paracha Terouma folio 138a).
ב והנה השפעה והמשכה זו שנמשכת במלאכים להיות אריה שואג ושור גועה ולהיות בוערים כו׳ ועונים ואומרים קדוש כו׳ נקרא בשם שעורה כי שעורה הוא מאכל בהמה פי׳ מאכל והשפעת המלאכים הנקראים בשם בהמות וחיות פני אריה פני שור כו׳ ונקרא שעורה על שם שעור ה׳ פי׳ שיעור ומדה הנמשך מבחי׳ הה׳ (ועמ״ש בענין בה״א נברא העוה״ז בד״ה ראו כי ה׳ נתן לכם השבת) והיינו בחינת היא מתהלכת בין החיות להיות בוערים ולהיות מראיהם כגחלי אש ונמשך בשיעור ומדה להתחלק לד׳ מחנות השכינה לכל אחד במדרגתו ולהיות מדרגת האחד מובדל ומופרד מחבירו וכן מדרגת כל אחד ואחד היא נקצבת במדה שנמדד לו מששת ימי בראשית שלכן נקראו המלאכים עומדים שעומדים כל ימיהם במדרגה אחת בלי שום גירעון ותוספת ובלי שום שינוי. ושעורה בשין שמאלית כתיב מלשון וסביביו נשערה מאד וקדמונים אחזו שער (איוב י״ח כ׳) ודומיהם שהוא ענין רעדה כי וגבורתך ידברו וזעים וחלים מחיל כסא וכו׳ (ועמ״ש עוד מענין שער בשמאל ושער רישיה ושער בימין זה השער בפ׳ שלח בפ׳ ציצית ע״פ אני כו׳, ומזה יובן גם כאן שאח״כ בימי ספירת העומר ממשיכים מ״ט שערי בינה הוא שער בימין בחינת חסדים כו׳).
והנה השפעת והמשכת בחינת שעורה הנ״ל במלאכים תלויה בעבודת ישראל למטה שבזמן שבית המקדש היה קיים היו מקריבים עומר השעורים והניף הכהן את העומר ובאתערותא דלתתא אתעדל״ע הוא חסד עליון שע״י הארת בחינת חסד עליון מלמעלה מאור א״ס ב״ה נעשה העלאת בחי׳ עומר היא בחינת עלמא דאתגליא ומקטיר הקומץ באש של מעלה כו׳, ועי״ז נשפע בחי׳ השעורה להיות מאכל בהמה במלאכים שיהיה להם בחינת בוערים כמראה הלפידים ולהיות שואגים קדוש וברוך וימלוך כו׳. ולכן העומר בא מתרומת הלשכה שהיה לכל ישראל חלק בו להיות השפעה זו ע״י כל ישראל כי קדש ישראל לה׳ ראשית תבואתה (בירמיה סימן ב׳ ג׳) ופירש״י ות״י שם קדש היינו תרומה ראשית תבואתה זהו העומר והיינו כי עצם נפש האלקית היא בחינת תרומה (כמ״ש ברבות פ׳ בראשית ר״פ י״ד ע״פ וייצר כו׳) וגם כי תרומה גדולה ניטלת באומד ובמחשבה כמ״ש במשנה פ״ק דתרומות מ״ז ובגמרא פ״ק דגיטין (דל״א א׳) והוא ענין נשמות עלה במחשבה, אך יש בה ג״כ מבחינת ראשית תבואתה עומר שעורים מאכל בהמה ע״ד מ״ש אדם ובהמה תושיע הוי׳ ופי׳ בגמרא פ״ק דחולין (דף ה׳ ע״ב) שמשימים את עצמם כבהמה דכאי רוח ועוד כמ״ש לקמן דבתחלה נמשך הנפש מבחינת אופנים מסטרא דבעירו דכיא כו׳ ולזאת הנה בחי׳ נפש האלהי׳ שבישראל הוא בחינת ראשית ההמשכה שעל ידה נמשך בחינת התבואה והשעורים הנ״ל לעולם המלאכים בתוספת אור וגילוי זיו המתחדש מדי שנה בכל פסח כמארז״ל בפסח על התבואה (ועיין בזח״א ויחי דרכ״ו ע״ב בפי׳ תבואתה בה״א.
וע׳ מק״מ שם) ומתוספת וריבוי גילוי אור והזיו שבעולם המלאכים נמשך ומשתלשל למטה מטה לנפש הבהמית שבישראל (ועיין לקמן סוף הדיבור) שתתהפך מחשוכא לנהורא וכו׳ דהיינו לשבע מדות הקדושות שממשיכים בז׳ שבועות ימי הספירה וכל אחד כלולה מז׳ כו׳ (וכמ״ש לקמן):
2. Et voici, cet influx et cette attraction qui est attirée dans les anges pour être un lion qui rugit et un bœuf qui mugit et pour être brûlants, etc., et répondre et dire "saint", etc., est appelé du nom d'orge, car l'orge est la nourriture de la bête, explication : la nourriture et l'influx des anges qui sont appelés du nom de bêtes et 'hayot, face de lion, face de bœuf, etc., et il est appelé orge du nom de "mesure de ה'", explication : mesure et mida qui est attirée de l'aspect du hé (et vois ce qui est écrit sur le sujet "avec un hé fut créé ce monde" au début du discours "Reou ki ה' natan lakhem haChabbat").
Et c'est l'aspect "elle se promène entre les 'hayot" pour être brûlants et pour que leur aspect soit comme des braises de feu, et il est attiré en mesure et mida pour se diviser en quatre camps de la Chekhina, à chacun selon son degré, et pour que le degré de l'un soit distinct et séparé de son compagnon, et de même le degré de chacun et chacun est fixé en mesure qui lui a été mesurée depuis les six jours de la création, c'est pourquoi les anges sont appelés "debout", car ils restent tous leurs jours dans un seul degré sans aucune diminution ni addition et sans aucun changement. Et "orge" s'écrit avec un chin gauche, du sens de "et autour de Lui c'est très orageux" et "les anciens ont saisi le cheveu" (Job 18, 20) et leurs semblables, qui est le sujet du tremblement, car "et Ta guevoura ils diront" et ils tremblent et sont malades de la faiblesse du Trône, etc.
(et vois ce qui est écrit encore sur le sujet du cheveu à gauche et le cheveu de Sa tête et le cheveu à droite "voici la porte" dans la paracha Chela'h, dans la paracha de la tsitsit, sur le verset "Ani", etc., et de cela on comprendra aussi ici qu'ensuite aux jours du Compte de l'Omer on attire les quarante-neuf portes de bina, qui est la porte de droite, aspect des 'hassadim, etc.). Et voici, l'influx et l'attraction de l'aspect de l'orge susdit dans les anges dépend du service d'Israël en bas, qu'au temps où le Beit Hamikdach existait on offrait l'omer d'orge et le cohen agitait l'omer, et par itarouta diletata (éveil d'en bas) s'éveille itarouta dile'ela (éveil d'en haut), qui est 'hessed supérieur, par lequel l'illumination de l'aspect de 'hessed supérieur d'en haut de la lumière d'Or Ein Sof, béni soit-Il, se fait l'élévation de l'aspect de l'omer, qui est l'aspect d'alma deitgalia, et on fait fumer la poignée dans le feu d'en haut, etc., et par cela est influencé l'aspect de l'orge pour être la nourriture de la bête dans les anges, pour qu'ils aient l'aspect de brûlants comme l'aspect des torches et pour être rugissants "saint et béni et Il régnera", etc.
Et c'est pourquoi l'omer vient de la contribution de la chambre qui appartenait à tout Israël, chacun y ayant part, pour que cet influx soit par le moyen de tout Israël, car "Israël est saint pour ה', les prémices de sa récolte" (Jérémie 2, 3), et Rachi et le Targoum Yonathan là expliquent "saint" c'est-à-dire terouma, "les prémices de sa récolte" c'est l'omer, et c'est parce que l'essence de la nefech élokit (âme divine) est l'aspect de terouma (comme il est écrit dans les Rabbot, paracha Beréchit, au début du chapitre 14, sur le verset "Vayitser", etc.), et aussi parce que la grande terouma est prélevée à l'estimation et dans la pensée, comme il est écrit dans la Michna, premier chapitre de Teroumot, michna 7, et dans le Guemara, premier chapitre de Guittin (folio 31a), et c'est le sujet des âmes qui montèrent dans la pensée, mais il y a en elle aussi de l'aspect des prémices de sa récolte, l'omer d'orge, nourriture de la bête, à la manière de ce qui est écrit "homme et bête Tu sauves, Havaya", et l'explication dans le Guemara, premier chapitre de 'Houlin (folio 5b), qu'ils se rendent eux-mêmes comme une bête, brisés d'esprit, et encore comme il sera écrit plus bas qu'au début la nefech est attirée de l'aspect des ofanim, du côté de la bête pure, etc., et c'est pourquoi voici l'aspect de la nefech élokit qui est en Israël est l'aspect des prémices de l'attraction, par laquelle est attiré l'aspect de la récolte et de l'orge susdit vers le monde des anges, en addition de lumière et de révélation de l'éclat qui se renouvelle chaque année à chaque Pessa'h, comme nos maîtres ont dit "à Pessa'h sur la récolte" (et vois dans le Zohar I, Vaye'hi folio 226b, dans l'explication de "sa récolte" avec un hé. Et vois le Mikdach Melekh là), et de l'addition et de la multiplication de la révélation de la lumière et de l'éclat qui est dans le monde des anges est attiré et s'enchaîne vers le bas, en bas, vers la nefech habéhamit (âme animale) qui est en Israël (et vois plus bas, à la fin du discours), pour qu'elle se transforme de l'obscurité à la lumière, etc., c'est-à-dire vers les sept middot saintes qu'on attire dans les sept semaines des jours du compte, et chacune incluse de sept, etc.
(et comme il sera écrit plus bas).
ג והנה כל זה הוא בחינת שעורה שמתגלה בפסח ראשית קצירכם שהוא ענין השגת הנפש בחי׳ גילוי אור א״ס ב״ה בעלמא דאתגליא איך הוא ממכ״ע וסכ״ע וכו׳ לכל נפש כפי אשר תוכל שאת השגתה. כאשר יעמיק האדם בדעתו ויתבונן בגדולתו ית׳ כל חד לפום שעורא דיליה (וע׳ בפי׳ קצירה במא״א אות ק׳ סל״ב ועמ״ש בד״ה והי׳ מספר בנ״י לידת המוחין כו׳).
אך בשבועות הוא גילוי בחינת חטה שהוא גילוי מה שלמעלה מהדעת והשגה וכמארז״ל עץ הדעת חטה היתה שאין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום כו׳ שידיעת התינוק שקורא אבא ואימא אינה ידיעה נגלית בהשגה והבנה המושכלת בטעם מושג ומובן שהרי אינו יודע איך הוא אביו ולמה צריך לאהוב אותו אלא שקורא אבא מפני שנפשו קשורה בנפש אביו בלי שום טעם ודעת ולא עוד אלא שההתקשרות ההוא חזק מאד שיש לו געגועים אחר אביו וקשה עליו פרידתו עד שגועה בבכיה ונותן את נפשו ממש בבכייתו.
3. Et voici, tout cela est l'aspect de l'orge qui se révèle à Pessa'h, "les prémices de votre moisson", qui est le sujet de la compréhension de la nefech, l'aspect de la révélation de la lumière d'Or Ein Sof, béni soit-Il, dans alma deitgalia, comment Il est memalé kol almin et sovev kol almin, etc., à chaque nefech selon ce qu'elle peut porter sa compréhension.
Lorsque l'homme approfondira dans son daat et contemplera Sa grandeur, béni soit-Il, chacun selon sa mesure (et vois dans l'explication de "récolte" dans Meorei Or, lettre kouf, paragraphe 32, et vois ce qui est écrit au début du discours "Vehayah mispar Bnei Israël", la naissance des mohin, etc.). Mais à Chavouot c'est la révélation de l'aspect du froment, qui est la révélation de ce qui est au-dessus du daat et de la compréhension, et comme nos maîtres ont dit "l'arbre de la connaissance était du froment", car le nourrisson ne sait pas appeler "Abba" avant d'avoir goûté, etc., que la connaissance du nourrisson qui appelle "Abba" et "Imma" n'est pas une connaissance révélée dans une compréhension et une intelligence concevable dans un goût saisi et compris, car il ne sait pas comment il est son père et pourquoi il faut l'aimer, mais il appelle "Abba" parce que son âme est liée à l'âme de son père sans aucun goût ni daat, et non seulement cela, mais cet attachement est très fort, qu'il a des aspirations après son père et que sa séparation lui est difficile, jusqu'à ce qu'il mugisse en pleurs et donne son âme littéralement dans son pleur.
והיינו מפני שהדעת ההוא שנתחדש בתינוק מחמת החטה הוא ענין גילוי הדעת הנעלם שלמעלה מעלה מן הדעת המושג והמובן ולכן ההתקשרות שלו חזקה מאד עד מיצוי הנפש ממש, כי אהבה זו נפלאתה מאד מכאשר תוכל הנפש שאת השגתה ואין כח בנפש לכלוא את הרוח האהבה שיסודתה ושרשה שממנה לוקחה הוא הדעת הנעל׳ שהוא עליון וגבוה מהדעת המתפשט בכחות הנפש והשגתה אלא הוא גילוי בחינת ההעלם עצמו להיות ביטול כחות הנפש שתהא הנפש נכספה וגם כלתה כו׳ (ועמ״ש מענין פי׳ מוחין דאבא שלמעלה מדעת המושג בד״ה להבין מ״ש בהגדה מצה זו כו׳). והנה ככל הדברים האלה וככל המשל הזה כך הוא ענין גילוי בחי׳ חטה בשבועות ע״י מתן תורה שעל כל דבור פרחה נשמתן והיינו בחי׳ מסירת נפש למסור נפשו באחד מחמת גילוי בחי׳ אנכי מי שאנכי הוא בחי׳ עצמותו ומהותו שאינו בגדר תפיסא והשגה כלל דלית מחשבה תפיסא בי׳ כלל.
Et c'est parce que ce daat qui s'est renouvelé dans le nourrisson du fait du froment est le sujet de la révélation du daat caché qui est très au-dessus du daat saisi et compris, et c'est pourquoi son attachement est très fort jusqu'à l'expiration de l'âme littéralement, car cet amour est très merveilleux, plus que ce que la nefech peut porter de sa compréhension, et il n'y a pas de force dans la nefech pour enfermer l'esprit de l'amour dont le fondement et la racine d'où il est pris est le daat caché qui est supérieur et élevé du daat qui se répand dans les forces de la nefech et sa compréhension, mais c'est la révélation de l'aspect du caché lui-même pour être le bitoul des forces de la nefech, afin que la nefech aspire et aussi expire, etc. (et vois ce qui est écrit sur le sujet de l'explication des mohin d'Abba qui sont au-dessus du daat saisi, au début du discours "Lehavin ma chekatouv bahagada matsa zou", etc.).
Et voici, comme toutes ces paroles et comme toute cette parabole, ainsi est le sujet de la révélation de l'aspect du froment à Chavouot par le Don de la Torah, que sur chaque parole leur âme s'envola, et c'est l'aspect de messirout nefech (don de soi) pour livrer son âme dans l'Un, du fait de la révélation de l'aspect d'"Anokhi, Celui que Je suis", qui est l'aspect de Son essence et de Son être, qui n'est pas dans la catégorie de saisie et de compréhension du tout, "car il n'y a pas de pensée qui Le saisisse du tout".
ובזה יובן מ״ש אנכי ה׳ אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. ולכאורה אין זה שבח ומעלה כ״כ לפני המקום שהיה הוצאת יש מיש.
והלא גדלה מעלתו אשר עשה שמים וארץ שבריאתם הוא יש מאין וגם שמים לרום וארץ לעומק וכו׳. אך יובן עם הנ״ל כי הנה מצרים למעלה הוא מצר ים דהיינו מה שים החכמה הוא בבחי׳ מצר וגבול בגדר השגת הנבראים בגדולתו ית׳ והיינו בגילוי זיו והארתו הודו על ארץ ושמים כו׳.
איך שהוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין וכו׳, אבל בהתגלות אנכי מי שאנכי הרי הוצאתיך מארץ מצרים למעלה מעלה מגדר ההשגה וכן יש בחי׳ מצרים למטה כשהאדם בבחי׳ מצר וגבול כל אחד לפי מה שהוא נתון בתוך מאסר הגוף המגבילו שלא לצאת חוץ לגדרו וגבולו. משא״כ בהגלות נגלות בנפשו בחי׳ אנכי מי שאנכי אזי תכסוף ותכלה אליו לצאת מנרתיקה הוא מאסר הגוף במסירת נפש ממש למסור נפשו באחד וזהו מעלת ומדרגת בעל תשובה כו׳.
Et par cela on comprendra ce qui est écrit "Anokhi ה' ton D.ieu qui t'ai fait sortir du pays d'Égypte". Et apparemment, ce n'est pas un éloge et une élévation si grand devant le Lieu, que ce fut une sortie de yech à yech.
Et n'est-elle pas grande Son élévation, Celui qui a fait le ciel et la terre, dont la création est yech d'ayin, et aussi le ciel pour la hauteur et la terre pour la profondeur, etc. Mais on comprendra avec ce qui précède, car voici, Égypte en haut est la contrainte de la mer, c'est-à-dire que la mer de la 'hokhma est dans l'aspect de contrainte et de limite dans la catégorie de la compréhension des créatures dans Sa grandeur, béni soit-Il, et c'est dans la révélation de l'éclat et de Son illumination, Sa majesté sur la terre et les cieux, etc.
Comment Il est memalé kol almin et sovev kol almin, etc., mais dans la révélation d'"Anokhi, Celui que Je suis", voici "Je t'ai fait sortir du pays d'Égypte" très au-dessus de la catégorie de la compréhension, et de même il y a un aspect d'Égypte en bas, lorsque l'homme est dans l'aspect de contrainte et de limite, chacun selon ce qu'il est donné à l'intérieur de la prison du corps qui le limite pour ne pas sortir hors de sa limite et de sa frontière. Ce qui n'est pas le cas dans la révélation qui se révèle dans son âme de l'aspect d'"Anokhi, Celui que Je suis", alors elle aspirera et expirera vers Lui pour sortir de son étui, qui est la prison du corps, dans un messirout nefech littéralement pour livrer son âme dans l'Un, et c'est l'élévation et le degré du baal techouva, etc.
ולכן במתן תורה היו רואים את הנשמע ושומעין את הנראה דהיינו מה שהיה בבחי׳ שמיעה מרחוק שהוא בחי׳ ההעלם בא לידי גילוי וראיה ומה שהיה בבחי׳ ראיה והשגה נסתלק למקורו לבחי׳ ההעלם בחינת שמיעה לפי שאז היה גילוי ההעלם עצמו כנ״ל (ועמ״ש בד״ה וידעת היום בענין שלום שלום לרחוק ולקרוב). והנה בחי׳ ומדרגה זו נמשכה לישראל במתן תורה שנתינת התורה היא גילוי בחי׳ זו שהתורה והמצות הם נמשכין מאור א״ס ב״ה עצמו ממש מבחי׳ ההעלם עצמו שלמעלה מעלה מבחי׳ הארה שבירידת המדרגות וסדר ההשתלשלות בעלמא דאתגלייא כי התורה והמצות עליהם נאמר אם בחקותי תלכו בחי׳ אותיות שבחקיקה כו׳ כמ״ש במ״א.
הגם שמלובשים בענינים גשמיים מ״מ הרי אור א״ס ב״ה עצמו מלובש בהם כמו עד״מ הנשמה שמתלבשת בגוף וכח הראיה שבמוח מלובש בעין וכח השמיעה המלובש באזן גשמי שהעין והאזן עם היותם גשמים נעשים כלים להיות פועל בהם כח הראיה והשמיעה שבמוח לצאת מן ההעלם אל הגילוי כך התורה והמצות הם בחי׳ כלים לאור א״ס ב״ה המלובש בהם שבהם ועל ידם מתגלה אור א״ס ב״ה בגילוי ממש.
Et c'est pourquoi au Don de la Torah on voyait ce qui était entendu et on entendait ce qui était vu, c'est-à-dire que ce qui était dans l'aspect d'audition de loin, qui est l'aspect du caché, vint à la révélation et à la vue, et ce qui était dans l'aspect de vue et de compréhension se retira vers sa source, vers l'aspect du caché, aspect d'audition, parce qu'alors il y eut la révélation du caché lui-même, comme ci-dessus (et vois ce qui est écrit au début du discours "Veyadata hayom", dans le sujet de "paix, paix au lointain et au proche"). Et voici, cet aspect et ce degré fut attiré à Israël au Don de la Torah, que le Don de la Torah est la révélation de cet aspect, que la Torah et les mitsvot sont attirées de la lumière d'Or Ein Sof, béni soit-Il, Lui-même littéralement, de l'aspect du caché lui-même qui est très au-dessus de l'aspect de l'illumination qui est dans la descente des degrés et l'ordre de l'enchaînement dans alma deitgalia, car sur la Torah et les mitsvot il est dit "si vous marchez dans Mes décrets", aspect des lettres qui sont dans la gravure, etc., comme il est écrit ailleurs.
Bien qu'ils soient revêtus dans des sujets matériels, néanmoins la lumière d'Or Ein Sof, béni soit-Il, Lui-même est revêtue en eux, comme, par exemple, la nechama qui se revêt dans le corps et la force de la vue qui est dans le cerveau revêtue dans l'œil, et la force de l'audition revêtue dans l'oreille matérielle, que l'œil et l'oreille, bien qu'ils soient matériels, deviennent des kelim pour que agisse en eux la force de la vue et de l'audition qui est dans le cerveau pour sortir du caché vers la révélation, ainsi la Torah et les mitsvot sont l'aspect de kelim pour la lumière d'Or Ein Sof, béni soit-Il, qui est revêtue en eux, qu'en eux et par eux se révèle la lumière d'Or Ein Sof, béni soit-Il, en révélation littéralement.
וזהו בחי׳ שתי הלחם שהיו מקריבין מחטה בשבועות כי חטה היא בחי׳ כ״ב אתוון דאורייתא ושתי הלחם על שם הפסוק לכו לחמו בלחמי וגו׳ פי׳ לחמו אתם לחם תורתכם בלחמי דוקא דהיינו להיות גילוי תורתו בחי׳ אנכי מי שאנכי. וכמ״ש והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך וגו׳.
והיינו ע״י בחי׳ לכו. וכמ״ש אם בחקתי תלכו דהיינו להיות בבחי׳ הליכה מן המקום אשר עמד שם ולמסור נפשו באחד וכמ״ש שמע ישראל וגו׳ ה׳ אחד.
והיו הדברים וגו׳:
Et c'est l'aspect des deux pains qu'on offrait de froment à Chavouot, car le froment est l'aspect des vingt-deux lettres de la Torah, et les deux pains du nom du verset "allez, nourrissez-vous de Mon pain", etc. Explication : "nourrissez-vous vous du pain de votre Torah" dans "Mon pain" précisément, c'est-à-dire pour être la révélation de Sa Torah, aspect d'"Anokhi, Celui que Je suis".
Et comme il est écrit "et ces paroles-ci que Moi Je te commande", etc. Et c'est par le moyen de l'aspect de "allez".
Et comme il est écrit "si vous marchez dans Mes décrets", c'est-à-dire pour être dans l'aspect de marche du lieu où il se tenait là et pour livrer son âme dans l'Un, et comme il est écrit "Écoute Israël", etc., "ה' est Un". "Et ces paroles", etc.
ד אך כדי להגיע למעלה ומדרגה זו להיות בחי׳ גילוי אנכי מי שאנכי בשבועות זמן מתן תורתנו צריך לספור ספירת העומר והוא שהכתוב אומר תספרו חמשים יום כי הנה נ׳ שערי בינה שהוא ענין גילוי אור א״ס ב״ה להיות בחי׳ התבוננות בגדולת א״ס ב״ה הם מ״ט בחינות והם מרומזים בפסוק לך ה׳ הגדולה וגו׳ שהם ז׳ מדות עליונות וכל אחד כלול מז׳ הרי מ״ט ושער החמשים הוא שער העליון הכולל כל הבחינות שבשער ההוא כלולים כל המ״ט בחינות והיו לאחדים באחדות אחד ואינן ענפין מתפרדין כמו למטה (וז״ל הע״ח שער א״א פי״ד ויש שער נ׳ הכולל כל המ״ט כו׳ וכ״ה בהרמ״ז פ׳ אמור בדף צ״ו ע״ב ובפ׳ פנחס בדף רנ״ג ע״א ובפ׳ בראשית בדף ח׳ ע״א בד״ה אזדמנת למהוי. וכן הוא ג״כ באריכות בפרדס שער השערים פ״ה) והשער ההוא הוא שער המחבר כל המ״ט שערים למקורן ושרשן במאצילן ב״ה כי בו ועל ידו נמשך גילוי בחי׳ אנכי מי שאנכי הוא בחי׳ עצמיות אור א״ס ב״ה לכל המ״ט שערים (ע׳ בפרדס שם פ״ז בשם הת״ז והוא סוף תיקון כ״ב כ״ע איהו שלימו דחמשין שערי בינה כו׳ וכ״ה בע״ח שם ועיין לעיל בפ׳ יתרו בד״ה מראיהם ומעשיהם) ולכך כתיב תספרו חמשים יום להיות אחוזים בשער החמשים שבו ועל ידו יהיה גילוי אנכי וספירה זו היא המשכה למטה לבחי׳ עומר השעורים שיהא גילוי אנכי גם בבחי׳ עומר השעורים למטה.
כי הנה כל אדם יש לו נפש החיונית שהיא הבהמיות מבחי׳ בהמה וגם נפש אלהית כד אתיליד יהבין ליה נפשא מסטרא דבעירא דכיא זכה יתיר כו׳ וכמ״ש בזהר ר״פ משפטים (דצ״ד ע״ב) ושפעה וחיותה מבחינת שעורים מאכל בהמה כו׳, וכדי שתהא גם נפשו הבהמית ברצונה ליכלל באחד ולמסור נפשו כו׳ ולאתהפכא חשוכא לנהורא צריך שיהיה גם בה גילוי בחי׳ אנכי כדי שעי״ז תכסוף ותכלה אליו ית׳ בביטול מהותה כו׳.
4. Mais pour atteindre cette élévation et ce niveau d'être l'aspect du dévoilement de "Anokhi, Celui que Je suis" à Chavouot, temps du Don de notre Torah, il faut compter le Compte de l'Omer, et c'est ce que le verset dit : "vous compterez cinquante jours".
Car voici, les cinquante portes de bina, qui est le sujet du dévoilement de la lumière d'Or Ein Sof, béni soit-Il, pour être l'aspect de la contemplation de la grandeur d'Or Ein Sof, béni soit-Il, sont quarante-neuf aspects, et ils sont alludés dans le verset "À Toi, ה', la grandeur, etc." (I Chroniques 29, 11), qui sont les sept middot supérieures, et chacune incluse de sept, ce qui fait quarante-neuf, et la porte cinquante est la porte supérieure qui inclut tous les aspects ; dans cette porte sont inclus tous les quarante-neuf aspects, et ils deviennent unifiés dans une unité unique, et ne sont pas des branches qui se séparent comme en bas (et voici les mots d'Ets 'Haïm, Chaar Atika Kadicha, chapitre 14 : et il y a une porte 50 qui inclut tous les 49, etc., et ainsi dans le Ramaz, paracha Emor, folio 96b, et dans la paracha Pin'has, folio 253a, et dans la paracha Beréchit, folio 8a, au début du discours "Azdamnet lemehvei". Et ainsi aussi en longueur dans le Pardès, Chaar haChaarim, chapitre 5) et cette porte est la porte qui relie toutes les 49 portes à leur source et leur racine dans leur Émanateur, béni soit-Il, car en elle et par elle est attirée le dévoilement de l'aspect de "Anokhi, Celui que Je suis", qui est l'aspect de l'essence même de la lumière d'Or Ein Sof, béni soit-Il, à toutes les 49 portes (vois dans le Pardès là, chapitre 7, au nom des Tikouné Zohar, et c'est la fin du tikoun 22 : "Keter Elyon est la perfection des cinquante portes de bina", etc., et ainsi dans Ets 'Haïm là, et vois plus haut dans la paracha Yitro au début du discours "Mar'eihem oumaasseihem") et c'est pourquoi il est écrit "vous compterez cinquante jours" pour être attachés à la porte cinquante, en elle et par elle sera le dévoilement d'Anokhi, et ce compte est une attraction vers le bas vers l'aspect de l'omer d'orge, afin qu'il y ait le dévoilement d'Anokhi aussi dans l'aspect de l'omer d'orge en bas.
Car voici, chaque homme a une nefech ha'hayonit qui est la bestialité de l'aspect de la bête, et aussi une nefech élokit, comme lorsqu'il naît on lui donne une nefech du côté de la bête pure, plus de mérite, etc., et comme il est écrit dans le Zohar, au début de la paracha Michpatim (folio 94b), et son influence et sa vitalité de l'aspect d'orge, nourriture de la bête, etc., et afin que même sa nefech habéhamit soit de son gré pour être incluse dans l'Un et de livrer son âme, etc., et pour transformer l'obscurité en lumière, il faut qu'il y ait aussi en elle le dévoilement de l'aspect d'Anokhi, afin que par cela elle aspire et expire vers Lui, béni soit-Il, dans le bitoul de son essence, etc.
והמשכה זו היא מעט מעט מתחלה יום אחד כו׳ ואח״כ אומרים שני ימים כו׳, הרי יש כאן שני ימים שנמשכו למטה ואין אומרים יום שני לפי שאין זו בחי׳ והמשכה מדרגה אחרת אלא הכל הוא המשכת בחי׳ ומדרגות שער החמשים הכולל ומיוחד במקורו רק שנמשך מעט מעט וכשסופרין וממשיכין כל המ״ט בחי׳ ממילא מגיעין בשבועות לשער החמשים ונעשים חמשים יום בשבועות, אך א״צ לספור ולהמשיך לעומר אלא מ״ט בחינות כדי לחבר ולקשר ענפין דמתפרדין למטה ולהעלותן ולקשרן למקורן ושרשן ולייחדן במאצילן ב״ה ע״י שער החמשים וכו׳:
Et cette attraction se fait peu à peu, d'abord "un jour", etc., et ensuite on dit "deux jours", etc. Voici qu'il y a ici deux jours qui ont été attirés vers le bas, et on ne dit pas "le deuxième jour" parce que ce n'est pas un aspect et une attraction d'un autre degré, mais tout est l'attraction de l'aspect et des degrés de la porte cinquante qui inclut et unit dans sa source, seulement elle est attirée peu à peu, et lorsqu'on compte et attire tous les quarante-neuf aspects, automatiquement on arrive à Chavouot à la porte cinquante, et ils deviennent cinquante jours à Chavouot, mais il n'est pas nécessaire de compter et d'attirer pour l'omer que quarante-neuf aspects, afin de relier et lier les branches qui se séparent en bas, et de les élever et les lier à leur source et leur racine, et de les unir dans leur Émanateur, béni soit-Il, par le moyen de la porte cinquante, etc.
ועוד יובן ענין ההפרש בין בחי׳ שעורה שעור ה׳ מוצאות הפה ובין בחי׳ חטה שהוא ג״כ כ״ב אותיות התורה שזהו ע״ד שנתבאר בד״ה כי תשמע בקול בענין מפתחות החיצוניות ומפתחות הפנימיות ועמש״ל בד״ה וארשתיך לי בענין חצר החיצונה וחצר הפנימית כו׳ ע״ש ועמ״ש בד״ה אני ישנה בענין האותיות שאלוני על בני כו׳ והיינו מ״ש כאן שע״י בחינת חטה יודע לקרות אבא כו׳:
Et encore on comprendra le sujet de la différence entre l'aspect de l'orge, "mesure de ה'", les points d'émission de la bouche, et l'aspect du froment, qui est aussi les vingt-deux lettres de la Torah, que cela est à la manière de ce qui a été expliqué au début du discours "Ki tichma bekol", dans le sujet des clés extérieures et des clés intérieures, et vois ce qui est écrit plus haut au début du discours "Ve'erastikh li", dans le sujet de la cour extérieure et de la cour intérieure, etc., vois là, et vois ce qui est écrit au début du discours "Ani yechéna", dans le sujet des lettres "Chaalouni al banai", etc., et c'est ce qui est dit ici que par le moyen de l'aspect du froment il sait appeler "Abba", etc.