Explication un peu sur le verset "Et je t'épouserai pour Moi"
ביאור מעט ע״פ וארשתיך לי
Explication un peu sur le verset "Et je t'épouserai pour Moi"
בפרדס בעה״כ ערך חצרות הביא מ״ש בזהר ס״פ ויחי (דרמ״ח ע״ב) ע״פ כלתה נפשי לחצרות ה׳, ובתי בראי אינון אקרון חצרות ה׳ ועפ״ז פי׳ שהם הז״ת דאצי׳ כי כמו שהחצר בית שער לבית כן הז״ת הם בית שער לג׳ ספירות העליונות.
Dans le Pardès, dans Chaar Erkhei haKinouyim, entrée "cours", il a apporté ce qui est écrit dans le Zohar, fin de la paracha Vayechi (folio 248b), sur le verset "Mon âme a langui pour les cours de ה'", et les "maisons de vision" sont appelées "cours de ה'". Et selon cela, il a expliqué que ce sont les sept sefirot inférieures d'Atsilout, car de même que la cour est la maison de la porte pour la maison, ainsi les sept sefirot inférieures sont la maison de la porte pour les trois sefirot supérieures.
ועמש״ל ע״פ ויושט המלך לאסתר. נת׳ החילוק בין חצר לבית שאין המלך דר בקביעות בחצר כמו בבית.
וזה י״ל ג״כ בענין ז״ת לגבי ג״ר והוא כמ״ש בע״ח הובא בסש״ב פל״ה שאור א״ס ב״ה אינו מתייחד אפילו בעולם האצילות אלא ע״י התלבשותו תחלה בספירת חכמה כו׳ נמצא עיקר השראת והתגלות אור א״ס הוא בחכמה עילאה ונק׳ איהו וחיוהי חד וע״י החכמה נמשך ומתלבש במדות ונק׳ איהו וגרמוהי.
Et voir ce qui est dit plus haut sur le verset "Et le roi tendit à Esther". On y a expliqué la différence entre la cour et la maison : le roi ne demeure pas de façon permanente dans la cour comme dans la maison.
Et l'on peut dire cela aussi concernant les sept sefirot inférieures par rapport aux trois supérieures, et c'est comme il est écrit dans Ets 'Haïm, apporté dans Tanya chapitre 35, que la lumière d'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, ne s'unit même pas au monde d'Atsilout, sinon par son revêtement d'abord dans la sefira de 'hokhma, etc. Il se trouve que l'essentiel de la présence et de la révélation de la lumière d'Or Ein Sof est dans la 'hokhma supérieure, et elle est appelée "Lui et Ses vitalités sont un", et par la 'hokhma elle est attirée et se revêt dans les middot, et elle est appelée "Lui et Ses organes".
וזהו דאורייתא דמחכמה נפקת נק׳ היכלא עילאה דקב״ה שהמלך דר בו בקביעות ואו״א הם תרין ריעין דלא מתפרשין. אבל הז״ת נק׳ חצרות.
ופי׳ חצר החיצונה וחצר הפנימית י״ל לפ״ז שהן חיצונית הכלים דז״א ופנימית הכלים וכעין מ״ש בלקוטי הש״ס להאריז״ל ד״ח ע״א דע כי הנצח וההוד נקראים בתי בראי אבל פנימיותם עצמם נק׳ גוואי, ובזהר פ׳ לך לך דצ״ד ע״ב ע״פ ישכון חצריך נתבאר דחצירך הם ציון וירושלים שהם יסוד ומל׳ (כמ״ש במק״מ שם עיין בזהר פ׳ ויחי דרי״ט ע״א). וי״ל דב׳ בחי׳ אלו הן חצר החיצונה וחצר הפנימית והוא כמבואר במ״א ע״פ כרוב אחד מקצה מזה הוא ז״א דאצילות שהוא ירידת אור א״ס מלמעלה למטה והמל׳ הוא מקור בי״ע ושרשם שבאצילות כו׳ לכן המל׳ נק׳ חצר החיצונה שהוא מקור הנבראים.
אבל יסוד ז״א הוא בחי׳ חצר הפנימית הפונה קדים כו׳ (וכה״ג פי׳ במאורי אור אות ח׳ סי׳ נ׳). וזהו כלתה נפשי לחצרות ה׳ ועמ״ש במ״א ע״פ כי תשמע בקול כו׳ לעשות הישר כו׳ דחצר החיצונה הוא פסוד״ז וחצר הפנימית היא ק״ש כי בפסוד״ז נזכר גדולתו ית׳ ממה שהוא מחיה עולמות ומלאכים כמ״ש הללו את ה׳ מן השמים כו׳ כל מלאכיו כו׳ הללוהו ברקיע עוזו כו׳ אשר מקור חיותן נק׳ חצר החיצונה.
אבל ק״ש שבה נאמר קבלת עול מלכות שמים ועול מצות זהו בחי׳ חצר הפנימית הפונה קדים שהתורה נק׳ משל הקדמוני קדמונו של עולם כו׳ ועמ״ש מענין זה ג״כ בד״ה ויקהל משה. ובזהר פ׳ נח (דע״ה ב׳) לפי׳ המק״מ שם משמע דחצר הפנימית הוא עולם הבריאה וחצר החיצונה הוא עולם היצירה.
וכן בזהר פ׳ חיי שרה (דקכ״ט ע״ב) ע״פ ישכון חצריך משמע דחצר נק׳ עולם היצירה כמ״ש במק״מ וזהו ענין פסוד״ז שהוא תפלת היצירה. ולפ״ז ק״ש שנקרא חצר הפנימית היינו עולם הבריאה.
ובית זהו תפלת שמו״ע שהוא בחי׳ אצילו ת והיינו כי אצי׳ הוא בחי׳ חכמה דכללות העולמות וזהו בחכמה יבנה בית כו׳.
Et c'est là que la Torah, qui sort de la 'hokhma, est appelée le palais supérieur de Koudcha Berikh Hou, où le roi demeure de façon permanente, et Abba et Imma sont deux amis qui ne se séparent pas. Mais les sept sefirot inférieures sont appelées cours.
Et l'explication de la cour extérieure et de la cour intérieure, l'on peut dire selon cela qu'elles sont l'extérieur des kelim de Zeir Anpin et l'intérieur des kelim, et à l'image de ce qui est écrit dans Likoutei haShas de l'Ari z"l, folio 8a : sache que netsa'h et hod sont appelés "maisons de vision", mais leur intérieur même est appelé "intérieur", et dans le Zohar paracha Lekh Lekha folio 94b sur le verset "qu'il demeure dans tes cours", il a été expliqué que "tes cours" sont Sion et Jérusalem, qui sont yessod et malkhout (comme il est écrit dans le Mikdash Melekh là-bas, voir dans le Zohar paracha Vayechi folio 219a). Et l'on peut dire que ces deux aspects sont la cour extérieure et la cour intérieure, et c'est comme il est expliqué ailleurs sur le verset "un kerouv d'une extrémité de ceci" : c'est Zeir Anpin d'Atsilout, qui est la descente de la lumière d'Or Ein Sof d'en haut en bas, et la malkhout est la source des mondes de Beria, Yetsira, Assiya et leur racine qui est dans Atsilout, etc. ; c'est pourquoi la malkhout est appelée la cour extérieure, qui est la source des créatures.
Mais le yessod de Zeir Anpin est l'aspect de la cour intérieure qui fait face à l'est, etc. (et de même il est expliqué dans Meorei Or, lettre 'het, paragraphe 50).
Et c'est "Mon âme a langui pour les cours de ה'", et voir ce qui est écrit ailleurs sur le verset "car tu entendras la voix, etc., pour faire ce qui est droit, etc." : la cour extérieure est les Pesouké deZimra, et la cour intérieure est le Chema, car dans les Pesouké deZimra est mentionnée Sa grandeur, béni soit-Il, du fait qu'Il vivifie les mondes et les anges, comme il est écrit "Louez ה' depuis les cieux, etc., tous Ses anges, etc., louez-Le dans le firmament de Sa force, etc.", dont la source de leur vitalité est appelée la cour extérieure. Mais le Chema, où il est dit l'acceptation du joug de la royauté des cieux et du joug des commandements, c'est l'aspect de la cour intérieure qui fait face à l'est, car la Torah est appelée "la parabole de l'Ancien", le Premier du monde, etc., et voir ce qui est écrit concernant ce sujet aussi au début du discours "Et Moché rassembla".
Et dans le Zohar paracha Noa'h (folio 75b), selon l'explication du Mikdash Melekh là-bas, il ressort que la cour intérieure est le monde de la Beria et la cour extérieure est le monde de la Yetsira. Et de même dans le Zohar paracha 'Hayé Sarah (folio 129b) sur le verset "qu'il demeure dans tes cours", il ressort que la cour est appelée le monde de la Yetsira, comme il est écrit dans le Mikdash Melekh, et c'est le sujet des Pesouké deZimra, qui est la prière de la Yetsira.
Et selon cela, le Chema, qui est appelé la cour intérieure, c'est le monde de la Beria. Et la maison, c'est la prière de la Amida, qui est l'aspect d'Atsilout, et c'est que Atsilout est l'aspect de 'hokhma de l'ensemble des mondes, et c'est "par la 'hokhma une maison sera bâtie, etc.".
ואף גם לפי׳ זה אינו סותר למשנ״ת לעיל דחצרות ה׳ הן בעולם האצילות כי באצילות עצמו יש ג״כ אבי״ע אשר הכתר או החכמה נק׳ אצילות שבאצילות ובינה וז״א ונוק׳ נק׳ בי״ע שבאצילות ועמ״ש מזה בד״ה להבין מ״ש בהגדה מצה זו כו׳ ולכן שייך חצרות בבי״ע ממש וגם באצילות כו׳, ובר״ח שער הקדושה פ״ב פי׳ בכוונת הזהר ס״פ נח הנ״ל ששער החצר הפנימית הוא אור האצילות שביום השבת הוא נפתח כו׳ ועיין בפע״ח שער השבת פכ״ד שבשבת מאיר א״פ עצמו של אצילות בבריאה, ועיין מזה בהרמ״ז ר״פ וארא (בדף כ״ג ע״ב) שבבריאה יש ב׳ בחינות א׳ הוא האור שבעצם יקרא בשם בריאה והב׳ הוא אור אימא דאצילות המאיר בה והיינו פנימיות ותוכיות הבריאה שמאיר ביום השבת עכ״ל:
Et même selon cette explication, cela ne contredit pas ce qui a été expliqué plus haut, que les cours de ה' sont dans le monde d'Atsilout, car dans Atsilout même il y a aussi Atsilout, Beria, Yetsira, Assiya, dont le keter ou la 'hokhma est appelé Atsilout dans Atsilout, et bina, Zeir Anpin et noukva sont appelés Beria, Yetsira, Assiya dans Atsilout, et voir ce qui est écrit à ce sujet au début du discours "Pour comprendre ce qui est écrit dans la Haggada : cette matsa, etc.". Et c'est pourquoi les cours s'appliquent dans Beria, Yetsira, Assiya proprement dits, et aussi dans Atsilout, etc.
Et dans Ra'haya Mehemna, Chaar haKedoucha chapitre 2, il a expliqué dans l'intention du Zohar fin de paracha Noa'h susmentionné que la porte de la cour intérieure est la lumière d'Atsilout, qui le jour du Chabbat est ouverte, etc., et voir dans Pri Ets 'Haïm, Chaar haChabbat chapitre 24, que le Chabbat la lumière intérieure même d'Atsilout illumine dans la Beria, et voir à ce sujet dans le Ramaz, début de paracha Vaera (folio 23b), que dans la Beria il y a deux aspects : l'un est la lumière qui est essentiellement appelée du nom de Beria, et le second est la lumière d'Imma d'Atsilout qui illumine en elle, et c'est l'intérieur et le contenu de la Beria qui illumine le jour du Chabbat, fin de citation.
ב והנה לקרב אל השכל ענין חצר החיצונה וחצר הפנימית ובית המלך והוא ע״ד הנז׳ לעיל כי האותיות נקראו אבנים וצירופיהם נק׳ חצרות ובתים. וידוע שיש אותיות הדבור ואותיות המחשבה, שאותיות הדבור יוצאים מהעלם אל הגילוי לחוץ לזולתו ונעשה בחי׳ בפ״ע וזהו ענין חצר החיצונה משא״כ אותיות המחשבה שהן בבחי׳ העלם והמחשבה היא מתאחדת עם הנפש המשכלת תמיד בלי פירוד ע״כ היא הנק׳ חצר הפנימית.
2. Et voici, pour rapprocher de l'intellect le sujet de la cour extérieure et de la cour intérieure et de la maison du roi, et c'est à la manière de ce qui a été mentionné plus haut, car les lettres sont appelées pierres, et leurs combinaisons sont appelées cours et maisons.
Et il est connu qu'il y a les lettres de la parole et les lettres de la pensée : les lettres de la parole sortent du caché vers la révélation, à l'extérieur, pour autrui, et deviennent un aspect en soi, et c'est le sujet de la cour extérieure. Il n'en va pas de même des lettres de la pensée, qui sont dans l'aspect du caché, et la pensée est unie à l'âme qui comprend, toujours, sans séparation ; c'est pourquoi elle est appelée la cour intérieure.
ועמ״ש בד״ה מי מנה עפר יעקב בענין מחשבה ודבור שהם בחי׳ בריאה ויצירה כו׳ ע״ש. אך בחי׳ בית המלך שהוא ג״כ מאבנים ואותיות אלא שהמלך דר בו בקביעות משא״כ בחצר.
הענין כמו עד״מ למטה האותיות הם מעלימים על השכל ואין עצמיות השכל מתגלה מתוך האותיות.
Et voir ce qui est écrit au début du discours "Qui a compté la poussière de Yaakov", concernant le sujet de la pensée et de la parole, qui sont les aspects de Beria et Yetsira, etc., voir là-bas. Mais l'aspect de la maison du roi, qui est aussi de pierres et de lettres, seulement que le roi demeure en elle de façon permanente, ce qui n'est pas le cas dans la cour.
Le sujet est comme, par exemple, en bas : les lettres voilent l'intellect, et l'essence de l'intellect ne se révèle pas à travers les lettres.
ולפעמים שאין החכמה מתגלה כלל מתוך האותיות כמו מי שלומד בספר ומבין האותיות ואינו מבין הפשט ובאמת אפילו אותיות המחשבה אין עצמיות החכמה מתגלה בהן כלל. ולכן בריאה שהיא מחשבה היא בחינת בריאה יש מאין וכמ״ש בד״ה את שבתותי תשמרו בפי׳ בורא קדושים ישתבח שמך כו׳.
ולכן נק׳ בחי׳ האותיות למעלה בחינת חצר שאין המלך דר בו משא״כ בחי׳ בית המלך שהמלך דר בו בקביעות זהו בחי׳ האותיות שנמשך בהן גילוי עצמיות החכמה עילאה שלא יהיו האותיות מעלימים ומסתירים (ועמ״ש בענין קי״ס בד״ה הנה ים סוף גבי והניף ידו על הנהר כו׳ ועמ״ש ע״פ אם בחקותי תלכו בענין אותיות החקיקה ואותיות הכתיבה כו׳ ע״ש), וכמ״כ עד״ז בעבודת ה׳ יש בחי׳ ישכון חצריך ובחי׳ נשבעה בטוב ביתך דהיינו מי שהוא עוסק בתורה ותפלה ומכוין את לבו לאותיות שבהם לבדם זהו בחי׳ ישכון חצריך אף שהוא בחי׳ חצר הפנימית. אבל מי שמעמיק דעתו ושכלו להבין פירוש המלות שבתפלה עד מקום שידו מגעת וכן בעיון שכלו בעסק התורה זהו בחי׳ נשבעה בטוב ביתך דאורייתא היכלא עילאה דקוב״ה.
וזהו ענין כלתה נפשי לחצרות ה׳ שנק׳ כלה וארוסה לבד לפי שמקבלת רק מבחי׳ חצרות שהם האותיות לבד. וזהו ענין קדושין (וכנז׳ לעיל בפנים) שקדושין ומאמר ענין אחד הוא.
ומאמר היינו אותיות התורה כו׳ שהם בחי׳ מקיפים כמו טבעת קידושין כו׳ אבל בחי׳ עיון התורה שנקלט בנפשו השגת התורה שהיא טפת חכמה עילאה וכן בתפלה להיות נקלט רוממות ה׳ אל תוך תוכו ופנימיותו בקרב איש ולב עמוק זהו נקרא בחי׳ נשואין שהוא בחי׳ פנימיות כו׳:
Et parfois la 'hokhma ne se révèle pas du tout à travers les lettres, comme celui qui étudie dans un livre et comprend les lettres mais ne comprend pas le sens simple. Et en vérité, même les lettres de la pensée, l'essence de la 'hokhma ne s'y révèle pas du tout.
Et c'est pourquoi la Beria, qui est la pensée, est l'aspect de "création de quelque chose à partir de rien", et comme il est écrit au début du discours "Mes Chabbats vous garderez", dans l'explication de "Créateur des saints, que Ton Nom soit loué, etc.". Et c'est pourquoi l'aspect des lettres en haut est appelé aspect de cour, où le roi ne demeure pas, ce qui n'est pas le cas de l'aspect de la maison du roi, où le roi demeure de façon permanente : c'est l'aspect des lettres dans lesquelles est attirée la révélation de l'essence de la 'hokhma supérieure, de sorte que les lettres ne voilent et ne cachent pas (et voir ce qui est écrit concernant le sujet de la fente de la mer des Joncs au début du discours "Voici la mer des Joncs", à propos de "et Il agita Sa main sur le fleuve, etc.", et voir ce qui est écrit sur le verset "Si vous marchez dans Mes décrets", concernant le sujet des lettres de la gravure et des lettres de l'écriture, etc., voir là-bas).
Et de même, à cette manière, dans le service de ה' il y a l'aspect de "qu'il demeure dans tes cours" et l'aspect de "nous serons rassasiés du bien de Ta maison", c'est-à-dire celui qui s'occupe de la Torah et de la prière et dirige son cœur vers les lettres qui y sont, elles seules, c'est l'aspect de "qu'il demeure dans tes cours", même si c'est l'aspect de la cour intérieure. Mais celui qui approfondit sa daat et son intellect pour comprendre l'explication des paroles dans la prière jusqu'à l'endroit où sa main atteint, et de même dans l'approfondissement de son intellect dans l'occupation de la Torah, c'est l'aspect de "nous serons rassasiés du bien de Ta maison", car la Torah est le palais supérieur de Koudcha Berikh Hou.
Et c'est le sujet de "Mon âme a langui pour les cours de ה'", qui est appelée fiancée et promise seulement, parce qu'elle ne reçoit que de l'aspect des cours, qui sont les lettres seulement. Et c'est le sujet des kiddouchin (et comme mentionné plus haut dans le corps du texte), que kiddouchin et maamar sont un seul sujet.
Et maamar, c'est-à-dire les lettres de la Torah, etc., qui sont l'aspect de makifim, comme l'anneau des kiddouchin, etc. Mais l'aspect de l'approfondissement de la Torah qui est absorbé dans son âme, la saisie de la Torah qui est une goutte de 'hokhma supérieure, et de même dans la prière, que soit absorbée l'élévation de ה' à l'intérieur de son intérieur et de son intimité, au sein de l'homme et d'un cœur profond, cela est appelé l'aspect des noces, qui est l'aspect de l'intériorité, etc.
ג אך להבין מ״ש וארשתיך לי הנה יובן בהקדים פי׳ מ״ש במדרש שוחר טוב פרשה י״ט ע״פ מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי כו׳ כל מקום שנאמר לי אינו זז לא בעוה״ז ולא בעוה״ב וכ״ה ג״כ במדרש רבה פ׳ ויקרא פרשה ב׳ אינו זז לעולם כו׳.
3. Mais pour comprendre ce qui est écrit "Et je t'épouserai pour Moi", voici que cela se comprendra en préfaçant l'explication de ce qui est écrit dans le Midrach Cho'her Tov, paracha 19, sur le verset "remplis ta corne d'huile et je t'enverrai vers Yichai, etc." : tout endroit où il est dit "pour Moi" ne s'écarte ni dans ce monde ni dans le monde à venir.
Et il en est de même aussi dans le Midrach Rabba, paracha Vayikra, paracha 2 : il ne s'écarte jamais, etc.
ומבואר במ״א בפ׳ יתרו בביאור ע״פ זכור את יום השבת, בענין מאמר שמואל לשאול וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם, שזהו תשובה על שביקש שאול ממנו שתשוב לו המלוכה.
Et il est expliqué ailleurs dans la paracha Yitro, dans l'explication sur le verset "Souviens-toi du jour du Chabbat", concernant le sujet du propos de Chemouel à Chaoul : "et aussi la victoire d'Israël ne mentira pas et ne se repentira pas, car Il n'est pas un homme pour se repentir", que c'est une réponse à ce que Chaoul lui avait demandé que la royauté lui revienne.
והשיב לו שמואל שמאחר שכבר ניתנה לדוד אי אפשר להעביר המלוכה ממנו כי מלכות בית דוד נלקחה ממקום עליון שהיא מבחי׳ כי לא אדם הוא להנחם ולא כמלכות שאול שנלקחה מבחי׳ אדם כו׳ מבחי׳ חכמה ובבחי׳ אדם שייך ימינא ושמאלא ונמשך ההשפעה לפי מעשה התחתונים וע״כ יש שינויים כו׳ אבל למעלה מבחי׳ אדם לית שמאלא בהאי עתיקא לפי שהוא המתנשא מימות עולם רם ונשא כו׳ וזהו ענין רמה קרני, ותרם כראים קרני כו׳.
Et Chemouel lui répondit que, puisque déjà elle a été donnée à David, il est impossible de retirer la royauté de lui, car la royauté de la maison de David a été prise d'un lieu supérieur, qui est de l'aspect de "car Il n'est pas un homme pour se repentir", et non comme la royauté de Chaoul qui a été prise de l'aspect d'Adam, etc., de l'aspect de 'hokhma, et dans l'aspect d'Adam il y a droite et gauche, et l'influence est attirée selon les actes des inférieurs, et c'est pourquoi il y a des changements, etc. Mais au-dessus de l'aspect d'Adam, il n'y a pas de gauche dans cet Atik, car Il est "Celui qui s'élève depuis les jours d'éternité, élevé et exalté, etc.".
Et c'est le sujet de "elle a élevé ma corne", et "et elle a élevé comme des antilopes ma corne, etc.".
וזהו פי׳ וענין המדרש דכ״מ שנאמר לי אינו זז לעולם והיינו לפי שהוא מבחינת דלית שמאלא כו׳ וע״כ לא אדם הוא להנחם ואין שייך שינוי. וא״כ מובן מזה דפי׳ לי הוא בחי׳ עתיקא וכן בפרדס בעה״כ ערך לי פי׳ לי לעצמי שאינו מושג ואע״ג דפי׳ דהיינו בבחי׳ בינה לא תברא דבינה נק׳ ג״כ עתיקא לפעמים כמ״ש בזהר ס״פ קרח הוא דא עתיקא שהתגלות עתיק הוא בבינה כו׳ וע׳ בע״ח שער תיקון נוקבא ספ״ב הטעם שנק׳ בינה הוא כו׳.
ועפ״ז יובן ג״כ ענין מ״ש וארשתיך לי דיהיו הקדושין לי ממש. והענין כי הנה אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו והוא ג״כ לשון אירוסין וקדושין (כמ״ש הרד״א גבי ברכת נטילת ידים) וא״כ מהו שאנו מבקשים קדשנו במצותיך כו׳ לשון להבא.
והלא כבר קדשנו במצותיו. אך הענין דהנה מבואר במ״א בביאור ע״פ והיה לכם לציצית גבי וזכרתם את כל מצות דהמצות הן נק׳ מצות המלך דהיינו שהן בבחי׳ מל׳ דאצילות אך שרשן הוא בז״א וע״י אתעדל״ת של האדם ממשיך להיות המצוה אברין דמלכא דז״א ועוד שממשיכים ג״כ מא״א בז״א כו׳ ע״ש.
עוד נתבאר זה במ״א בענין ההפרש שבין זכירה ראשונה שאמר וזכרתם את כל מצות הוי׳ לזכירה שניה שאמר למען תזכרו כו׳ מצותי. דזהו ג״כ ב׳ בחי׳ הנ״ל שבמצות אך מ״מ מבואר משם הטעם שנק׳ בחי׳ הב׳ מצותי ממש שלמעלה משם הוי׳ לפי שהוא המשכת אור א״ס בעצמו בז״א דהיינו שממשיך מבחי׳ חיה יחידה שלמעלה מהכלים וזהו אני הוי׳ שאני הוא בחי׳ הכתר והוא נמשך להיות הוי׳ והוא בחי׳ מצותי ממש.
ועיין מ״ש בביאור ע״פ וידבר אלקים דעשרת הדברות בענין זה דשרש המצות הוא המשכת א״א (ועיין מזה בביאור ע״פ ראיתי והנה מנורת זהב ועיין מזה באגה״ק בסופו ד״ה להבין מ״ש בפע״ח). ועד״ז י״ל מה שאנו מבקשים קדשנו במצותיך אע״פ שאנו אומרים אשר קדשנו במצותיו שכבר קדשנו.
כי מה שכבר קדשנו היינו כמו שנמשכו המצות למטה בבחי׳ מל׳ דאצילות המקבלת מז״א. אבל מה שאנו מבקשים קדשנו במצותיך היינו בחי׳ רמ״ח אברים דמלכא.
Et c'est l'explication et le sujet du Midrach : que tout endroit où il est dit "pour Moi" ne s'écarte jamais, et c'est parce qu'il est de l'aspect où il n'y a pas de gauche, etc., et c'est pourquoi "Il n'est pas un homme pour se repentir", et il n'y a pas lieu à changement. Et si c'est ainsi, l'on comprend de cela que l'explication de "pour Moi" est l'aspect d'Atika.
Et de même dans le Pardès, dans Chaar Erkhei haKinouyim, entrée "pour Moi", il a expliqué "pour Moi" comme "pour Moi-même", qui n'est pas saisi. Et bien que l'explication soit que c'est dans l'aspect de bina "tu ne créeras pas", car bina est aussi appelée Atika parfois, comme il est écrit dans le Zohar fin de paracha Kora'h : "celui-ci est Atika", que la révélation d'Atik est dans bina, etc., et voir dans Ets 'Haïm, Chaar Tikoun Nukva, fin du chapitre 2, la raison pour laquelle elle est appelée bina, c'est, etc.
Et selon cela, l'on comprendra aussi le sujet de ce qui est écrit "Et je t'épouserai pour Moi", que les kiddouchin soient pour Moi véritablement. Et le sujet est : car voici que nous disons "qui nous a sanctifiés par Ses commandements", et c'est aussi le langage de fiançailles et de kiddouchin (comme l'a écrit le Radaz concernant la bénédiction du lavage des mains).
Et si c'est ainsi, qu'est-ce que nous demandons "sanctifie-nous par Tes commandements, etc.", langage pour l'avenir ? Et pourtant déjà Il nous a sanctifiés par Ses commandements.
Mais le sujet est : voici qu'il est expliqué ailleurs dans l'explication sur le verset "Et ce sera pour vous en tsitsit", à propos de "et vous vous souviendrez de tous les commandements", que les commandements sont appelés "commandements du roi", c'est-à-dire qu'ils sont dans l'aspect de malkhout d'Atsilout, mais leur racine est dans Zeir Anpin, et par l'itarouta diletata de l'homme, il attire pour que le commandement soit les organes du Roi de Zeir Anpin, et encore qu'ils attirent aussi d'Abba et Imma dans Zeir Anpin, etc., voir là-bas. Il a encore été expliqué cela ailleurs concernant la différence entre le premier souvenir où il a dit "et vous vous souviendrez de tous les commandements de Havaya" et le second souvenir où il a dit "afin que vous vous souveniez, etc., de Mes commandements".
Que ce sont aussi les deux aspects susmentionnés dans les commandements, mais néanmoins il est expliqué de là la raison pour laquelle l'aspect du second est appelé "Mes commandements" véritablement, qui est au-dessus du nom Havaya, car c'est l'attraction de la lumière d'Or Ein Sof elle-même dans Zeir Anpin, c'est-à-dire qu'il attire de l'aspect de 'haya ye'hida qui est au-dessus des kelim, et c'est "Moi, Havaya", que Moi est l'aspect du keter, et il est attiré pour devenir Havaya, et c'est l'aspect de "Mes commandements" véritablement. Et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "Et Elokim parla" des Dix Commandements, concernant ce sujet que la racine des commandements est l'attraction d'Abba et Imma (et voir à ce sujet dans l'explication sur le verset "J'ai vu et voici un candélabre d'or", et voir à ce sujet dans Igueret Hakodech, à la fin, début du discours "Pour comprendre ce qui est écrit dans Pri Ets 'Haïm").
Et à cette manière, l'on peut dire ce que nous demandons "sanctifie-nous par Tes commandements", bien que nous disions "qui nous a sanctifiés par Ses commandements", que déjà Il nous a sanctifiés. Car ce qui a déjà été sanctifié, c'est comme les commandements ont été attirés en bas dans l'aspect de malkhout d'Atsilout qui reçoit de Zeir Anpin.
Mais ce que nous demandons "sanctifie-nous par Tes commandements", c'est l'aspect des 248 organes du Roi.
ועיקר המשכה זו היינו המשכת א״א בז״א וכמו האבר שממשיך החיות מהנפש ממש לתוכו כמו העין ממשיך גילוי כח הראיה כו׳ ולע״ל שנאמר וארשתיך לי. היינו ז״א כשיהיה מתעלה בבחי׳ ומדרגת א״א ממש, לכן נק׳ לי.
והיינו מ״ש במ״א בד״ה והיה מספר בנ״י אשר לא ימד ולא יספר דמספר היינו בחי׳ המצות שנתנו במספר. שלע״ל יתעלו בבחי׳ ולתבונתו אין מספר כו׳ שהוא ענין התגלות א״א שהוא בחי׳ אין סוף.
(ועמ״ש מזה ג״כ בביאור ע״פ מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל). וע״ז אנו מבקשים קדשנו במצותיך כו׳, וזהו ג״כ בקשת כנס״י ישקני מנשיקות פיהו ופי׳ בזהר תרומה דקמ״ו סע״ב מאן ישקני ההוא דסתים כו׳ ובמה בההוא רתיכא עילאה עיין מק״מ שם.
Et l'essentiel de cette attraction, c'est l'attraction d'Abba et Imma dans Zeir Anpin, et comme l'organe qui attire la vitalité de l'âme véritablement à l'intérieur de lui, comme l'œil attire la révélation de la force de la vision, etc. Et pour l'avenir, où il sera dit "Et je t'épouserai pour Moi", c'est-à-dire Zeir Anpin lorsqu'il s'élèvera dans l'aspect et le degré d'Abba et Imma véritablement, c'est pourquoi il est appelé "pour Moi".
Et c'est ce qui est écrit ailleurs au début du discours "Et le nombre des enfants d'Israël sera comme le sable de la mer, qui ne se mesurera pas et ne se comptera pas", que le nombre, c'est l'aspect des commandements qui ont été donnés en nombre. Que pour l'avenir ils s'élèveront dans l'aspect de "et à Son intelligence il n'y a pas de nombre, etc.", qui est le sujet de la révélation d'Abba et Imma, qui est l'aspect d'Ein Sof (et voir ce qui est écrit à ce sujet aussi dans l'explication sur le verset "Qui a compté la poussière de Yaakov et a compté le quart d'Israël").
Et sur cela nous demandons "sanctifie-nous par Tes commandements, etc.", et c'est aussi la demande de Knesset Israël "qu'Il me baise des baisers de Sa bouche", et il est expliqué dans le Zohar Terouma folio 146, fin de la colonne b : "qui me baisera ? celui qui est caché, etc.", et par quoi ? par ce char supérieur, voir le Mikdash Melekh là-bas.
וע״ז נאמר וארשתיך לי. ולכן הוא לעולם.
כי בקדושין דעכשיו שהם מבחינת אדם העליון שהוא בחי׳ ז״א אשר שם ישחו״ג ימינא ושמאלא ע״כ יש ירידה כו׳, אכן לע״ל שיהיה התעלות ז״א בבחי׳ עתיקא ממש וזהו לי ועי״ז הוא לעולם כי לית שמאלא כו׳ ולא אדם הוא להנחם כנ״ל ועמ״ש סד״ה וידעת היום והשבות מענין זה שכשהיום יש עליות וירידות לפי שהוא מבחינת ממכ״ע אבל לעתיד שיהיה גילוי סוכ״ע כו׳, ועיין בתד״א ח״א רפ״ו ע״פ ואהבת עולם אהבתיך משמע שגבוה מבחינת אהבה רבה כמש״ש אהבה רבה אהבתיך לא נאמר אלא אהבת עולם אהבתיך שמא תאמר אהבת הקב״ה שלש שנים או אהבת עשר שנים או אהבת מאה שנים לכך נאמר אהבת עולם אהבתיך עכ״ל, והיינו על דרך המבואר כאן בפי׳ וארשתיך לי לעולם שבחינה זו גבוה מאהבה רבה שהיא בז״א ועיין במא״א אות א׳ סעיף ל״ז ובסש״ב פרק מ״ג דאהבה רבה גבוה מבחינת אהבת עולם, ויש ליישב דהנה יש ב׳ בחינת עולם מל׳ ובינה שהן שורש עוה״ז ועוה״ב (כמ״ש בזח״א פ׳ בראשית ל״ד א׳ ויגש דר״י ע״א ויצא קנ״ח ב׳ ור״פ וארא ק״ב א׳ ובפרדס ערך עולם הבא) ואהבה רבה הוא בז״א כמ״ש במא״א שם ובפרדס ערך אהבה וא״כ אהבת עולם שבמל׳ שהיא עלמא תתאה היא למטה מאהבה רבה שבתפארת אבל אהבת עולם עלמא עילאה דבינה היא למעלה מאהבה רבה וגם כי התגלות עתיק הוא בבינה והוא בחינת אהבה בתענוגים גם יש לומר עוד ע״פ מ״ש בד״ה חכלילי עינים מיין בפי׳ וענין אהבת עולם שלמטה מבחי׳ אהבה רבה דהיינו לפי שנמשכת מבחינת עולם משא״כ פי׳ לי לעולם לשון נצחיות ועמ״ש ע״פ שובה ישראל עד זהו ענין אהבת עולם שלמעלה מאהבה רבה.
Et sur cela il est dit "Et je t'épouserai pour Moi". Et c'est pourquoi c'est pour toujours.
Car dans les kiddouchin d'à présent, qui sont de l'aspect d'Adam supérieur, qui est l'aspect de Zeir Anpin, où il y a droite et gauche, c'est pourquoi il y a descente, etc. Mais pour l'avenir, où il y aura l'élévation de Zeir Anpin dans l'aspect d'Atika véritablement, et c'est "pour Moi", et par cela c'est pour toujours, car il n'y a pas de gauche, etc., et "Il n'est pas un homme pour se repentir", comme ci-dessus.
Et voir ce qui est écrit à la fin du discours "Et tu sauras aujourd'hui et tu feras revenir", concernant ce sujet, que lorsqu'aujourd'hui il y a des montées et des descentes, c'est parce qu'il est de l'aspect de memalé kol almin, mais pour l'avenir où il y aura la révélation de sovev kol almin, etc. Et voir dans Tana devei Eliyahou, première partie, chapitre 86, sur le verset "Et d'un amour éternel je t'ai aimée", il ressort que c'est plus élevé que l'aspect d'ahava raba, comme il est dit là-bas : "d'un grand amour je t'ai aimée" n'a pas été dit, mais "d'un amour éternel je t'ai aimée", de peur que tu ne dises : l'amour du Saint, béni soit-Il, trois ans, ou l'amour de dix ans, ou l'amour de cent ans ; c'est pourquoi il est dit "d'un amour éternel je t'ai aimée", fin de citation.
Et c'est à la manière de ce qui est expliqué ici dans l'explication de "Et je t'épouserai pour Moi à jamais", que cet aspect est plus élevé qu'ahava raba qui est dans Zeir Anpin. Et voir dans Meorei Or, lettre alef, paragraphe 37, et dans Tanya chapitre 43, qu'ahava raba est plus élevée que l'aspect d'ahavat olam, et il y a à concilier : voici qu'il y a deux aspects de "monde" : malkhout et bina, qui sont la racine de ce monde et du monde à venir (comme il est écrit dans le Zohar première partie, paracha Beréchit folio 34a, et Vayigach folio 216a, et Vayetsé folio 158b, et début de paracha Vaera folio 102a, et dans le Pardès, entrée "monde à venir"), et ahava raba est dans Zeir Anpin, comme il est écrit dans Meorei Or là-bas et dans le Pardès, entrée "amour".
Et si c'est ainsi, ahavat olam qui est dans malkhout, qui est le monde inférieur, est en dessous d'ahava raba qui est dans tiféret, mais ahavat olam du monde supérieur de bina est au-dessus d'ahava raba, et aussi parce que la révélation d'Atik est dans bina, et c'est l'aspect d'amour dans les délices. Aussi l'on peut dire encore selon ce qui est écrit au début du discours "Les yeux rouges de vin", dans l'explication et le sujet d'ahavat olam qui est en dessous de l'aspect d'ahava raba, c'est-à-dire parce qu'elle est attirée de l'aspect de "monde", ce qui n'est pas le cas de l'explication de "pour Moi à jamais", langage d'éternité, et voir ce qui est écrit sur le verset "Reviens, Israël, jusqu'à", c'est le sujet d'ahavat olam qui est au-dessus d'ahava raba.
ומזה יובן הא דבעינן בקדושין שיאמר לי דבעינן כדכתיב וארשתיך לי כו׳. ועיין בזהר גדול ח״א דט״ו ע״א פי׳ ג״כ וארשתיך לי בגין דינקא לימינא כו׳ ושרש הענין היינו שתקבל מבחי׳ דלית שמאלא בהאי עתיקא וזהו טוב לחסות בה׳ מבטוח באדם כמ״ש במ״א דר״ל מבחינת אדם העליון כו׳ (ועיין עוד ברע״מ פ׳ תצא דרע״ז ע״א ובהרמ״ז שם ועמ״ש בפ׳ תצא ע״פ כי ההרים ימושו כו׳ וברית שלומי לא תמוט כו׳) והנה בחי׳ זו נמשך ע״י לבי ובשרי ירננו אל כו׳ שהוא בחי׳ הכלות אל מהותו ועצמותו ית׳ שלמעלה מעלה מבחי׳ חצרות ה׳ שעי״ז נמשך וארשתיך לי כו׳ וזהו ענין במקום שבע״ת עומדים כו׳ וזהו ענין ורב טוב לבית ישראל.
וגם פי׳ וארשתיך לי לעולם שיהיה הגילוי למטה ממש ולא יהי׳ העולם מסתיר והיינו לפי שיהי׳ הגילוי מבחי׳ המגביהי לשבת ע״כ הוא המשפילי כו׳ שיהי׳ הגילוי לעולם ממש למטה. וזהו ענין אהבת עולם אהבתנו כו׳ חמלה גדולה ויתרה כו׳ היינו בחינת וארשתיך לי ממש לעולם:
Et de cela l'on comprendra ce que nous demandons dans les kiddouchin qu'il dise "pour Moi", car nous demandons comme il est écrit "Et je t'épouserai pour Moi, etc.". Et voir dans le Zohar Gadol, première partie, folio 15a, il a expliqué aussi "Et je t'épouserai pour Moi" afin qu'elle reçoive de la droite, etc.
Et la racine du sujet est qu'elle reçoive de l'aspect où il n'y a pas de gauche dans cet Atik, et c'est "Il est bon de se réfugier en ה' que de se confier en l'homme", comme il est écrit ailleurs, c'est-à-dire de l'aspect d'Adam supérieur, etc. (et voir encore dans Ra'haya Mehemna, paracha Tetsé, folio 277a, et dans le Ramaz là-bas, et voir ce qui est écrit dans la paracha Tetsé sur le verset "car les montagnes s'éloigneront, etc., et Mon alliance de paix ne chancellera pas, etc.").
Et voici que cet aspect est attiré par "mon cœur et ma chair exulteront vers, etc.", qui est l'aspect du kelot hanefech vers Son essence et Sa substance, béni soit-Il, qui est au-dessus, au-dessus de l'aspect des cours de ה', par quoi est attiré "Et je t'épouserai pour Moi, etc.". Et c'est le sujet de "à l'endroit où se tiennent les baalei techouva, etc.", et c'est le sujet de "et beaucoup de bien pour la maison d'Israël".
Et aussi l'explication de "Et je t'épouserai pour Moi à jamais", qu'il y aura la révélation en bas véritablement, et que le monde ne cachera pas, et c'est parce qu'il y aura la révélation de l'aspect de "Celui qui s'élève pour siéger", c'est pourquoi c'est "Celui qui s'abaisse, etc.", qu'il y aura la révélation pour toujours véritablement en bas. Et c'est le sujet de "d'un amour éternel Tu nous as aimés, etc.", une grande et abondante compassion, etc., c'est-à-dire l'aspect de "Et je t'épouserai pour Moi" véritablement à jamais.
ד והרמ״ז פ׳ תרומה (דקל״ד ע״ב) ע״פ ויקחו לי תרומה פי׳ לי היינו חכמה עילאה שהוא נשמת כל העולמות כו׳ ולכן כל מקום שנאמר לי קיים לעולם כו׳ והוא שם ע״ב שעיקרו ד׳ יודי״ן גימטריא לי, ועמ״ש מענין ד׳ יודי״ן אלו בביאור ע״פ ומספר את רובע ישראל. ויש לפרש לפ״ז ענין וארשתיך לי ע״ד מ״ש האריז״ל בפי׳ הפסוק ביום ההוא יהיה שלעתיד יהיו זו״נ שהם ו״ה במדרגת או״א ממש הנק׳ י״ה וזהו בחי׳ יהיה נמצא כנס״י שהיא בחינת ה׳ תתאה.
תקבל מבחי׳ יו״ד שהוא חכמה עילאה ממש (ועמ״ש בפ׳ חיי שרה סד״ה יגלה לן טעמיה). והיינו כי פי׳ כנס״י היינו שמקבלת מישראל דלעילא וישראל היינו לי ראש אך יש בחי׳ ישראל זוטא וישראל סבא וכמ״ש סד״ה ואלה שמות בנ״י דישראל זוטא היינו המשכת ח״ע שנמשך ומתפשט בהמדות אך לעתיד יהיה גילוי עצמיות חכמה עילאה עדן העליון כו׳ ישראל סבא לי ראש ממש ועמ״ש מזה בביאור ע״פ אני ה׳ אלקיכם דפרשה ציצית ועמש״ש מענין מ״ש בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה שבחינת תורת ה׳ הוא תורה שלמעלה שיתגלה לע״ל והיינו ע״י עסק התורה שלפנינו שהיא כלי לגילוי זה וכן עד״ז במצות שיש ב׳ בחי׳ חסד כו׳ ע״ש וזהו ענין קדשנו במצותיך ותן חלקנו בתורתך.
בתורתך היא תורת ה׳ שיתגלה לע״ל ע״י עסק התורה עכשיו ועז״נ וארשתיך לי כו׳ וידעת את ה׳:
4. Et le Ramaz, paracha Terouma (folio 134b), sur le verset "Et ils prendront pour Moi une offrande", a expliqué "pour Moi" c'est-à-dire la 'hokhma supérieure, qui est l'âme de tous les mondes, etc., et c'est pourquoi tout endroit où il est dit "pour Moi" subsiste pour toujours, etc.
Et c'est le nom Ab (72), dont l'essentiel est quatre youd, guématria "pour Moi", et voir ce qui est écrit concernant le sujet de ces quatre youd dans l'explication sur le verset "Et Il a compté le quart d'Israël". Et l'on peut expliquer selon cela le sujet de "Et je t'épouserai pour Moi" à la manière de ce qu'a écrit l'Ari z"l dans l'explication du verset "En ce jour-là il sera" : que pour l'avenir, Zeir Anpin et noukva, qui sont vav-hé, seront dans le degré d'Abba et Imma véritablement, qui sont appelés youd-hé, et c'est l'aspect de "il sera".
Il se trouve que Knesset Israël, qui est l'aspect du hé inférieur, recevra de l'aspect du youd, qui est la 'hokhma supérieure véritablement (et voir ce qui est écrit dans la paracha 'Hayé Sarah, à la fin du discours "Il nous révélera sa raison"). Et c'est que l'explication de Knesset Israël, c'est qu'elle reçoit d'Israël d'en haut, et Israël c'est "à Moi la tête".
Mais il y a l'aspect d'Israël Zouta et d'Israël Saba, et comme il est écrit à la fin du discours "Et ce sont les noms des enfants d'Israël", qu'Israël Zouta c'est l'attraction de la 'hokhma supérieure qui est attirée et se répand dans les middot, mais pour l'avenir il y aura la révélation de l'essence de la 'hokhma supérieure, l'Éden supérieur, etc., Israël Saba "à Moi la tête" véritablement. Et voir ce qui est écrit à ce sujet dans l'explication sur le verset "Moi, ה', votre Elokim" de la paracha Tsitsit, et voir là-bas concernant le sujet de ce qui est écrit "dans la Torah de ה' est son désir, et dans Sa Torah il médite", que l'aspect de "Torah de ה'" est la Torah d'en haut qui se révélera pour l'avenir, et c'est par l'occupation de la Torah qui est devant nous, qui est un kelim pour cette révélation, et de même à cette manière dans les commandements, qu'il y a deux aspects de 'hessed, etc., voir là-bas.
Et c'est le sujet de "sanctifie-nous par Tes commandements et donne notre part dans Ta Torah". "Dans Ta Torah" c'est la Torah de ה' qui se révélera pour l'avenir par l'occupation de la Torah à présent, et sur cela il est dit "Et je t'épouserai pour Moi, etc.", et "tu connaîtras ה'".