Brève explication sur "Car grand est le jour de Yizréel"
ביאור מעט ע״פ כי גדול יום יזרעאל
Brève explication sur "Car grand est le jour de Yizréel"
ביאור ענין כי גדול יום הוא כמ״ש בזהר ח״ג דקל״ד ע״ב הה״ד יום אחד הוא יודע כו׳ עד לא אתקרי לא יום ולא לילה דלית יום אלא מסטרא דילן ולית לילה אלא מסטרא דילן.
Explication du sujet "Car grand est le jour" : c'est comme il est écrit dans le Zohar, troisième partie, folio 134b : "Voici ce qui est écrit : Un jour unique, Il connaît etc." jusqu'à "il n'est appelé ni jour ni nuit, car il n'y a de jour que de notre côté et il n'y a de nuit que de notre côté".
ופירש שם בספר רוח דוד כי יום ולילה הם ז״א ונוק׳. אבל לעתיד שיהיה גילוי א״א כתיב לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור דלילה כיום יאיר.
Et il est expliqué là dans le livre Roua'h David que le jour et la nuit sont Zeir Anpin et Noukva. Mais pour l'avenir, lorsqu'il y aura le dévoilement d'Arikh Anpin, il est écrit "ni jour ni nuit, et au temps du soir il y aura de la lumière", de sorte que la nuit éclairera comme le jour.
וענין אומרו דלית יום ולילה אלא מסטרא דילן. יובן ע״פ משנ״ת במ״א בד״ה וידעת היום כו׳ פי׳ כמו שהיום הוא עם הלילה ושניהם אחד כך והשבות אל לבבך שכמו שהוא בזמן כך הוא בנפש שהשני לבבות שהם היצ״ט והיצה״ר הם שניהם כאחד שגם היצה״ר ישוב לאהבת הוי׳ כד אתכפיא סט״א כו׳ ומזה וידעת כי הוי׳ הוא האלקים שנמשך להיות חיבור ויחוד שם הוי׳ עם שם אלקים שבאתעדל״ת תליא מלתא שע״י והשבות אל לבבך שיהיו ב׳ הלבבות כאחד שישוב גם היצה״ר להיות בטל לגבי היצ״ט נמשך כמ״כ למעלה שיהיה שמאלא אתכליל בימינא, וזהו ענין שמזכירין מדת לילה ביום ומדת יום בלילה בברכת יוצר אור ובברכת מעריב ערבים כו׳ וז״ש דלית יום אלא מסט׳ דילן ולית לילה אלא מסט׳ דילן שכמו שהיא בנפש כך הוא בעולם, וגם כי באתעדל״ת תליא.
Et le sujet de ce qu'il dit "qu'il n'y a de jour et de nuit que de notre côté". Cela se comprendra selon ce qui est expliqué ailleurs au début du discours "Et tu sauras aujourd'hui etc." : l'explication est que de même que le jour est avec la nuit et les deux sont un, ainsi "et tu feras revenir à ton cœur" : de même que c'est dans le temps, ainsi c'est dans l'âme, que les deux cœurs qui sont le yetser hatov et le yetser hara sont les deux comme un, de sorte que même le yetser hara reviendra à l'amour de ה' lorsque le sitra a'hra sera soumis etc.
Et de cela "et tu sauras que ה' est Elokim" : qu'il est attiré pour être une union et une jonction du nom ה' avec le nom Elokim, car la chose dépend de l'itarouta diletata (éveil d'en bas), car par "et tu feras revenir à ton cœur" afin que les deux cœurs soient comme un, que même le yetser hara revienne pour être en bitoul vis-à-vis du yetser hatov, il est attiré de même en haut afin que la gauche soit incluse dans la droite. Et c'est le sujet que l'on mentionne la mida de la nuit dans le jour et la mida du jour dans la nuit dans la bénédiction Yotser Or et dans la bénédiction Ma'ariv Aravim etc.
Et c'est ce qui est dit "qu'il n'y a de jour que de notre côté et qu'il n'y a de nuit que de notre côté", car de même qu'elle est dans l'âme, ainsi c'est dans le monde, et aussi car cela dépend de l'itarouta diletata.
והנה ע״י אתעדל״ת זו שהיא בבחי׳ זריעה נצמח לעתיד בחי׳ גילוי א״א שהוא בחי׳ רב חסד דלית שמאלא בהאי עתיקא ולא שייך שום יום ולילה כלל כמו בזו״נ דשייך בחי׳ צמצום והסתר כו׳ (ועמ״ש במ״א ע״פ והי׳ אור הלבנה כאור החמה כו׳ כאור שבעת הימים כו׳):
Et voici, par cet itarouta diletata qui est dans l'aspect de zeria, croîtra dans l'avenir l'aspect du dévoilement d'Arikh Anpin, qui est l'aspect de Rav 'Hessed, car "il n'y a pas de gauche dans cet Atik", et aucun jour et nuit ne s'applique du tout, comme dans ZO'N où s'applique l'aspect de tsimtsoum (retrait) et de dissimulation etc. (Et voir ce qui est écrit ailleurs selon le verset "Et la lumière de la lune sera comme la lumière du soleil etc. comme la lumière des sept jours etc.") :
וזהו ענין ויברך ובזהר ח״ג פ׳ אמור דצ״ו ע״ב פי׳ ג״כ פסוק והיה יום אחד הוא יודע כו׳ על חג השבועות והיינו לפי שבשבועות נמשך לז״א הכתר מא״א ממש. ומה״ט י״ל מנהג כל ישראל להיות נעורים בחג השבועות כדי להמשיך מבחי׳ גם לילה כיום יאיר כו׳.
Et c'est le sujet de "Et Il bénit", et dans le Zohar III, paracha Emor, folio 96b, il explique aussi le verset "Et ce sera un jour unique, Il connaît etc." au sujet de la fête de Chavouot, c'est-à-dire parce qu'à Chavouot est attiré vers Zeir Anpin la keter d'Arikh Anpin réellement. Et pour cette raison on peut dire la coutume de tout Israël d'être éveillés pendant la fête de Chavouot afin d'attirer de l'aspect "même la nuit comme le jour éclairera" etc.
וע׳ בפי׳ הרמ״ז שם בפי׳ יודע להוי׳ והיינו שזהו התגלות דעת עליון שלמעלה מעלה מבחי׳ וידעת היום כו׳, וזהו ענין כי גדול יום פי׳ התגלות בחי׳ א״א יום שכולו ארוך וכ״ז נמשך על ידי יזרע אל זריעת הצדקה והחסד עכשיו אשר זהו כלי לגילוי בחי׳ ורב חסד. כגופא לנשמתא (כמ״ש במ״א ע״״פ ה׳ יחתו מריביו וע״פ אני הוי׳ אלקיכם דפ׳ ציצית).
וזהו אל עליון גומל חסדים טובים:
Et voir dans le commentaire du Ramaz là dans l'explication de "Il connaît à ה'", c'est-à-dire que c'est le dévoilement de la daat supérieure qui est au-dessus au-dessus de l'aspect de "Et tu sauras aujourd'hui etc.", et c'est le sujet de "Car grand est le jour" : l'explication est le dévoilement de l'aspect d'Arikh Anpin, un jour qui est tout long. Et tout cela est attiré par "Il sèmera vers El" : le semis de la tsédaka et du 'hessed maintenant, lequel est un kli pour le dévoilement de l'aspect "et abondant en 'hessed".
Comme le corps pour l'âme (comme il est écrit ailleurs selon le verset "ה' brisera Ses adversaires" et selon "Je suis ה' votre Elokim" de la paracha Tsitsit). Et c'est "El Elyon, qui rétribue de bons 'hessedim" :
ועוי״ל בפי׳ והיה מספר כו׳ ע״ד מ״ש במ״א שבחינת סתים וגליא הנ״ל דחסדים המכוסים והמגולים הנ״ל הוא כמ״כ למעלה מעלה עד רום המעלות עד אין קץ כו׳ ואפילו בא״ק כו׳. ועיין בע״ח שער אריך אנפין פ״א וספ״ב בהג״ה ובשער או״א פ״א שיסוד דעתיק המתלבש בא״א מסתיים ג״כ במקום החזה דא״א ע״ד יסוד אימא בחזה דז״א כו׳.
וזהו ענין סתים וגליא שלמעלה מעלה בא״א ע״ד שהוא בז״א כו׳.
Et l'on peut encore dire dans l'explication de "Et ce sera le nombre" etc., à la manière de ce qui a été dit ailleurs, que l'aspect de satim et galia mentionné plus haut des 'hassadim couverts et révélés mentionné plus haut est de même en haut en haut jusqu'à la hauteur des degrés jusqu'à l'infini etc., et même dans Adam Kadmon etc. Et vois dans Ets 'Haïm, Chaar Arich Anpin, chapitre 1 et fin du chapitre 2 dans la glose, et dans le Chaar Abba veImma, chapitre 1, que le yesod d'Atik qui se revêt dans Arich Anpin se termine aussi à l'endroit de la poitrine d'Arich Anpin, à la manière du yesod d'Imma dans la poitrine de Zeir Anpin etc.
Et c'est le sujet de satim et galia d'en haut en haut dans Arich Anpin, à la manière de ce qu'il est dans Zeir Anpin etc.
והנה ז״א מלביש לא״א לנה״י שבו כנזכר לעיל ובחי׳ כתר דז״א מלביש לחלק הת״ת דא״א שתחת הפרסא כמ״ש במ״ח מסכת הלידה דהיינו למטה מהחזה דא״א. נמצא בחינת הסתים דא״א מה שלמעלה מהפרסא ששם מסתיים יסוד דעתיק אשר הוא המשכת אור א״ס בחי׳ תחתונה שבמאציל כו׳ אינו נמשך ומתלבש כלל בז״א וכ״ש בנוק׳.
אכן לע״ל אשר יתעלה בחי׳ עלמא דאתגליא להיות במדרגת עלמא דאתכסיא ממש כך עד״ז גם למעלה בא״א יתפרש כן וממילא שגם בזו״נ שמלבישי׳ לא״א יהיה גילוי זה שמבחי׳ יסוד דעתיק ממש שלמעלה מהפרסא שבא״א כו׳. וזהו ג״כ נכלל בפי׳ והיה מספר בנ״י כו׳ אשר לא ימד ולא יספר.
כי לפני אחד מה אתה סופר. (ועיין בפי׳ הרמ״ז בזהר בראשית דף ח׳ בד״ה אזדמנת למהוי):
Et voici que Zeir Anpin revêt Arich Anpin pour les netza'h, hod, yesod en lui, comme mentionné plus haut, et l'aspect de keter de Zeir Anpin revêt la partie du tiféret d'Arich Anpin qui est sous le parsa, comme il est écrit dans Ets 'Haïm, traité de la Naissance, c'est-à-dire en dessous de la poitrine d'Arich Anpin. Il se trouve que l'aspect du satim d'Arich Anpin, ce qui est au-dessus du parsa, là où se termine le yesod d'Atik qui est l'attraction de la lumière de Or Ein Sof (lumière infinie), l'aspect inférieur qui est dans le Maatsil etc., n'est pas attiré et ne se revêt pas du tout dans Zeir Anpin, et à plus forte raison dans la Noukva.
Cependant, dans l'avenir, lorsque l'aspect de alma deitgalia s'élèvera pour être au degré de alma deitkasia véritablement, ainsi de la même manière aussi en haut dans Arich Anpin cela sera expliqué ainsi, et de soi-même que aussi dans Zeir Anpin et Noukva qui revêtent Arich Anpin, il y aura ce dévoilement de l'aspect du yesod d'Atik véritablement qui est au-dessus du parsa dans Arich Anpin etc. Et cela aussi est inclus dans l'explication de "Et ce sera le nombre des enfants d'Israël" etc. qui ne se mesurera ni ne se comptera.
Car devant l'Un, que comptes-tu ? (Et vois dans le commentaire de Ramaz sur le Zohar Béréchit, folio 8a, au début du discours "Azdamnet lemehavi".)
ומכ״ז יובן ג״כ מ״ש בד״ה ששים המה מלכות בענין ביאור המאמר מפלגך לעילאי כו׳ מפלגך לתתאי. דמפלגך לתתאי היינו מ״ש ומשם יפרד.
ונקרא מפלגך לתתאי כי מקור התהוות בי״ע הוא מבחי׳ מל׳ דאצילות שמקבלת מלמטה מהחזה דז״א וכמ״ש בזהר בראשית (דל״ב ע״ב) ע״פ יהי רקיע בתוך המים אית קרומא במציעות מעוי דבר נש כו׳ והבדילה הפרוכת כו׳ והקרום היינו הפרסא שמתחלת מהחזה מצד פנים כמ״ש במק״מ שם בשם האוצ״ח. (ועיין בע״ח שער או״א פ״ג מזה.
ובשער הנקודים פ״ב במ״ש וכיוצא בזה כו׳) וענין הפרסא היה כדי שיוכל גם הבריאה לקבל אורו ותבין ותשכיל בזה איך יש פרסא בין אצילות לבריאה עכ״ל. אכן לע״ל דכתיב והיה מספר בנ״י שהוא עלמא דאתגליא שמהחזה ולמטה יהיה בבחי׳ ומדרגת עלמא דאתכסיא שלמעלה מהפרסא בחי׳ ולתבונתו אין מספר וא״כ יהי׳ הגילוי למטה כמו למעלה:
Et de tout cela on comprendra aussi ce qui est dit dans le discours commençant par "Soixante sont les reines" au sujet de l'explication du maamar "Mefalgakh le'ilaï" etc. "Mefalgakh letataï".
Que "Mefalgakh letataï" c'est ce qui est dit "Et de là il se séparera". Et il est appelé "Mefalgakh letataï" parce que la source de l'existence de Beria, Yetsira, Assiya est de l'aspect de malkhout d'Atsilout qui reçoit d'en bas de la poitrine de Zeir Anpin, et comme il est écrit dans le Zohar Béréchit (folio 32b) sur le verset "Qu'il y ait un firmament au milieu des eaux" : "Il y a un écran au milieu des entrailles de l'homme" etc.
"Et elle séparera le parokhet" etc. Et l'écran c'est le parsa qui commence de la poitrine du côté de la face, comme il est écrit dans Mikdash Melekh là-bas au nom de Otsarot 'Haïm.
(Et vois dans Ets 'Haïm, Chaar Abba veImma, chapitre 3 à ce sujet. Et dans le Chaar Hanekoudim, chapitre 2, dans ce qui est dit "Et de même en cela" etc.) Et le sujet du parsa était afin que même la Beria puisse recevoir sa lumière, et tu comprendras et tu seras intelligent en cela comment il y a un parsa entre Atsilout et Beria, fin de citation.
Cependant, dans l'avenir, comme il est écrit "Et ce sera le nombre des enfants d'Israël" qui est alma deitgalia, que de la poitrine et en bas sera dans l'aspect et le degré de alma deitkasia qui est au-dessus du parsa, l'aspect de "Et à sa compréhension il n'y a pas de nombre", et alors le dévoilement sera en bas comme en haut.