"Et il agitera l'omer" (Lévitique 23, 11). Voici, l'omer est une nourriture d'orge, qui est la nourriture de l'animal.
והניף את העומר. הנה העומר הוא מאכל שעורים שהוא מיכלא דבעירא.
הענין הוא עפ״י מ״ש יוצר משרתים ואשר משרתיו כו׳ שיש ב׳ מיני מלאכים. הא׳ הם אשר עומדים ברום עולם מששת ימי בראשית והם נצחיים וקימים עד שיחזור העולם לתוהו כו׳.
"Et il agitera l'omer" (Lévitique 23, 11). Voici, l'omer est une nourriture d'orge, qui est la nourriture de l'animal.
Le sujet est selon ce qui est écrit : "Il forme les serviteurs, et ceux qui Le servent", etc., qu'il y a deux espèces d'anges. Les premiers sont ceux qui se tiennent au sommet du monde depuis les six jours de la création, et ils sont éternels et subsistants jusqu'à ce que le monde retourne au Tohou, etc.
והן הם החיות שבמרכבה. ויש מלאכים שנבראים בכל יום ואומרים שירה וכלים והיינו בחי׳ ניצוצי הקדושה שנפלו בשבירה דנוגה דבי״ע וכשהם מתבררים ועולים בבחי׳ מ״ן בכל יום ויום מחדש היינו ענין השירה וכלות הנפש שלהם שהם כלים ונכללים בבחי׳ המל׳.
Et ce sont eux les 'hayot de la merkava. Et il y a des anges qui sont créés chaque jour, disent un chant et cessent ; et c'est l'aspect des étincelles de sainteté qui sont tombées dans la brisure de noga de Beria, Yetsira et Assiya.
Et lorsqu'elles sont triées et montent dans l'aspect de mayin noukbin, chaque jour à nouveau, c'est le sujet du chant et de l'expiration de l'âme (kelot hanefech) qui est le leur : elles cessent et sont incluses dans l'aspect de malkhout.
וכענין מארז״ל הושיט הקב״ה אצבעו הקטנה ביניהם ושרפן, והפי׳ ידוע דהיינו שמחמת הארת גילוי אלקות עליהם יותר מכדי המדה וגבול שהיו יכולים להכיל ולהגביל בתוכן נשרפו ונכללו בה׳ אחד ויוצאים מן הכלי אמנם זה היה מצד עונש מחמת שקטרגו מה אנוש כו׳. אך יובן כמ״כ מדוגמא זו ג״כ בענין הבירורים שהם מתבררים וכלים בבחי׳ מל׳ שהוא מחמת ריבוי גילוי אור א״ס עליהם.
Et à la manière de ce qu'ont dit nos maîtres, de mémoire bénie : "Le Saint, béni soit-Il, étendit Son petit doigt entre eux et les brûla" ('Haguiga 14a). Et l'explication est connue, à savoir que, à cause de l'illumination du dévoilement de la divinité sur eux, au-delà de la mesure et de la limite qu'ils pouvaient contenir et délimiter en eux, ils furent brûlés et inclus dans le ה' un, et ils sortent du keli.
Toutefois cela fut du côté d'un châtiment, du fait qu'ils avaient porté accusation : "Qu'est-ce que l'homme", etc. (Psaumes 8, 5).
Mais on comprendra de même, à partir de cet exemple également, le sujet des triages : ils sont triés et cessent dans l'aspect de malkhout, ce qui est dû à l'abondance du dévoilement de l'Or Ein Sof (lumière infinie) sur eux.
וזהו עיקר עבודתם התמידי כו׳. וזהו ענין אלף טורין דאכלה בהמה רבה.
עיין בזהר פ׳ פנחס דרי״ז א׳, שהוא בחי׳ מלכות הנק׳ בהמה בגימ׳ ב״ן שבה נכללים הבירורים דנוגה כו׳, ונק׳ בהמה רבה כי הוא בחי׳ כללי נגד מרכבה י״ב בקר שהם בחי׳ פרטיים ומל׳ כולל הכל. לכן נק׳ רבה.
Et c'est l'essentiel de leur service continuel, etc. Et c'est le sujet de : "Mille montagnes dont se nourrit la grande bête." Voir dans le Zohar, paracha Pin'has, folio 217a : c'est l'aspect de malkhout, appelée bête, en guématria Ban (52), dans laquelle sont inclus les triages de noga, etc.
Et elle est appelée grande bête, car elle est un aspect général vis-à-vis de la merkava des douze bœufs, qui sont des aspects particuliers, et malkhout englobe tout. C'est pourquoi elle est appelée grande.
והוא ע״ד שפי׳ בזהר פ׳ ויחי דרמ״ז ע״א מאי רבות אלא כמה דכתיב זעקת סדום ועמורה כי רבה כמו גדלה. וכן רבות גדולות עילאין ורברבין על כולא ושם קאי אפילו על י״ב בקר הנ״ל דבריאה שהם ג״כ נק׳ רבות לגבי הפרטיים הנמשכים מהן.
כמו הי״ב שבטים הם נשמות כוללות כמו שבט ראובן יש במחנה שלו כמה רבואות ואלפים ונשמת ראובן עצמו היא כוללת כל הנשמות שבשבטו שהם ענפים ממנו וכן כל שבט כו׳.
Et c'est à la manière de ce qui est expliqué dans le Zohar, paracha Vayé'hi, folio 247a : "Qu'est-ce que rabout ? Mais comme il est écrit : Le cri de Sodome et de Gomorrhe, car il est grand" (Genèse 18, 20), comme "elle a grandi".
Et de même rabout : des grandeurs, des suprêmes et des immenses au-dessus de tout ; et là cela vise même les douze bœufs susdits de Beria, qui sont eux aussi appelés rabout vis-à-vis des particuliers qui sont attirés d'eux. Comme les douze tribus sont des âmes générales : ainsi, dans la tribu de Reouven, il y a dans son camp plusieurs myriades et milliers, et l'âme de Reouven lui-même englobe toutes les âmes de sa tribu, qui sont des rameaux issus de lui ; et de même chaque tribu, etc.
וזהו ענין רבות בנות כו׳ ע״ש ואמנם לגבי בחי׳ מל׳ נק׳ י״ב בקר הנ״ל בחי׳ פרטיים והמל׳ שהיא כולל כולם נק׳ בהמה רבה. וכמ״כ מל׳ דא״ק נק׳ בהמה רבה [ועיין בע״ח שער א״א פ״א ושער ז״א פ״א].
Et c'est le sujet de "Nombreuses sont les filles", etc. (Proverbes 31, 29), voir là-bas.
Toutefois, vis-à-vis de l'aspect de malkhout, les douze bœufs susdits sont appelés des aspects particuliers, et malkhout, qui les englobe tous, est appelée grande bête. Et de même la malkhout d'Adam Kadmon est appelée grande bête [et voir dans Ets 'Haïm, Chaar Arikh Anpin, chapitre 1, et Chaar Zeir Anpin, chapitre 1].
והנה במל׳ דבריאה נכללים הבירורים שמנוגה דבריאה ובמל׳ דיצי׳ נכללים הברורים דנוגה דיצי׳ כו׳. וכמ״כ ענין העומר שהוא מיכלא דבעירא שהוא מאכל שעורים היינו בחי׳ הבירורים שמתכללים בבחי׳ מל׳ שנמשל לאכילה שהמאכל מתעכל באצטומכא והפסולת נדחה לחוץ והמובחר עולה עד למוח ונעשה חיות לנפשו.
Or, dans la malkhout de Beria sont inclus les triages qui viennent de la noga de Beria, et dans la malkhout de Yetsira sont inclus les triages de la noga de Yetsira, etc. Et de même le sujet de l'omer, qui est la nourriture de l'animal, qui est une nourriture d'orge : c'est l'aspect des triages qui s'incluent dans l'aspect de malkhout, comparé à l'alimentation, où la nourriture est digérée dans l'estomac, le rebut est rejeté au-dehors, et le choisi monte jusqu'au cerveau et devient vitalité pour son âme.
וכך בירורים הללו שמתכללים בבחי׳ מל׳ ונעשים בה חיות כו׳, אך ענין שעורה הוא שעור ה׳ כמוזכר בזהר, והענין הוא כי שעור ה׳ היינו התחלקות ה׳ גבורות לחלקים רבים להחיות הנבראים רבים שונים זמ״ז מחנה מיכאל כו׳ שבהתחלקות זו הוא מה׳ גבורות המפרידות ומחלקות להקול פשוט שיתחלק לחלקים רבים באותיות הדבור ודרך כלל מתחלק לה׳ מוצאות הפה אחה״ע מהגרון בומ״ף משפתים כו׳.
Et ainsi ces triages qui s'incluent dans l'aspect de malkhout et y deviennent vitalité, etc. Mais le sujet de seora (orge) est cheour hé, comme il est mentionné dans le Zohar.
Et le sujet est que cheour hé, c'est la division des cinq guevourot en de nombreuses parties, pour vivifier les nombreux êtres créés, différents les uns des autres : le camp de Mikhael, etc. Cette division vient des cinq guevourot, qui séparent et divisent la voix simple pour qu'elle se divise en de nombreuses parties dans les lettres de la parole.
Et de façon générale, elle se divise en les cinq points d'émission de la bouche : aleph, hé, 'het, 'ayin, de la gorge ; bet, vav, mem, pé, des lèvres, etc.
ואח״כ נתחלק לרבוא רבבות צירופי אותיות ממוצא זה עם מוצא זולתו שמזה הוא סיבת התהוות המלאכים והנשמות בלי מספר. כמ״ש אלף אלפין ישמשוניה דהיינו ע״י התחלקות צירופי אותיות שבעשרה מאמרות יהי אור כו׳.
Et ensuite elle se divise en des myriades de myriades de combinaisons de lettres, de ce point d'émission avec un autre point d'émission ; de là vient la cause de la venue à l'être des anges et des âmes sans nombre. Comme il est écrit : "Mille milliers Le servent" (Daniel 7, 10), c'est-à-dire par la division des combinaisons de lettres qui sont dans les dix paroles : "Que la lumière soit", etc.
(Genèse 1, 3).
ושרש הה״ג הוא מה״ג דאימא דהיינו בחי׳ התחלקות האותיות במחשבה שהם בחי׳ אותיות דאימא שנק׳ פתוחי חותם דהיינו ביסוד דאימא שכפי התחלקות צירופי האותיות במחשבה כך נמשך הדבור לדבר צירופי׳ הללו דוקא והיינו כפי הרצון שיש לו באיזה צירופי אותיות כך הוא מחשב וממילא אח״כ נמשך כן בדבור [ועמ״ש מזה בפ׳ חקת ע״פ ויקחו אליך פרה כו׳ ע״ש].
Et la racine des cinq guevourot est des cinq guevourot d'Imma, c'est-à-dire l'aspect de la division des lettres dans la pensée, qui sont l'aspect des lettres d'Imma, appelées les gravures du sceau, à savoir dans le yesod d'Imma : selon la division des combinaisons de lettres dans la pensée, ainsi la parole est attirée pour dire précisément ces combinaisons. C'est-à-dire : selon la volonté qu'il a pour telles combinaisons de lettres, ainsi il pense, et d'elle-même ensuite cela est attiré ainsi dans la parole [et voir ce qui est écrit de cela dans la paracha 'Houkat, sur le verset "Et qu'ils prennent pour toi une vache", etc.
(Nombres 19, 2), voir là-bas].
והנה הבירורים שהמל׳ מבררת הרפ״ח ניצוצים הוא ג״כ ע״י ה״ג שהוא בחי׳ גבורות וצמצומים לירד למטה ולטרוף הניצוצים מידי החיצונים, ולכן נאמר ע״ז ותתן טרף לביתה שהוא ענין בירור הרפ״ח שנק׳ טרף כמו ארי טורף שהוא ע״י גבורה. ולמטה בעבודה הוא ענין לעולם ירגיז אדם יצ״ט על יצה״ר.
ולכן נק׳ הבירורים שעורה שעור ה׳ והוא מיכלא דההיא בהמה [וע׳ בזהר ר״פ יתרו דס״ז סע״ב ובהרמ״ז שם ומשם יובן מה שאומרים מזמור אלקים יחננו בימי הספירה בעת ספירת העומר]:
Or les triages par lesquels malkhout trie les 288 étincelles, c'est aussi par les cinq guevourot, qui sont l'aspect des guevourot et des tsimtsoumim (retraits), pour descendre en bas et ravir les étincelles des mains des extérieurs. C'est pourquoi il est dit à ce sujet : "Elle donne la proie à sa maison" (Proverbes 31, 15), qui est le sujet du tri des 288, appelé proie, comme un lion qui ravit, ce qui est par la guevoura.
Et en bas, dans le service, c'est le sujet de : "Que l'homme irrite toujours le bon penchant contre le mauvais penchant" (Berakhot 5a). C'est pourquoi les triages sont appelés seora, cheour hé, et c'est la nourriture de cette bête [et voir dans le Zohar, au début de la paracha Yitro, folio 67b, et dans le Ramaz là-bas ; et de là on comprendra ce que l'on dit : le psaume "Elokim nous fera grâce" (Psaumes 67), aux jours du compte, au moment du compte de l'omer] :
ב אך ענין הנפת העומר תנופה לפני הוי׳. ומבואר בזהר פ׳ בלק קפ״ח ב׳ תנופה תנ״ו פ״ה תנו כבוד כו׳.
והענין הוא עפ״י המבואר בענין ההפרש שבין פסח לשבועות, שבפסח היה בחי׳ העלאת ז״א מבחי׳ קטנות הנק׳ מצרים בחי׳ מצרים וגבולים להתעלות לקבל בחי׳ מוחין דגדלות והיינו בחי׳ עליות הנפש האלקית שבאדם ששרשה מז״א כי אתם קרוים אדם בגימטריא מ״ה כו׳ [ועמ״ש במ״א בביאור ע״פ אדם כי יקריב מכם וע׳ בזהר פ׳ ויחי דרמ״ה ע״ב].
2. Toutefois, le sujet de l'agitation de l'omer : une agitation devant ה'.
Et il est expliqué dans le Zohar, paracha Balak, folio 188b : tenoufa, tenou pé, "rendez gloire", etc. Et le sujet est selon ce qui est expliqué au sujet de la différence entre Pessa'h et Chavouot : à Pessa'h, il y eut l'aspect de l'élévation de Zeir Anpin depuis l'aspect de la petitesse appelée Mitsraïm, aspect des détroits et des limites, pour s'élever afin de recevoir l'aspect des mohin de la grandeur.
Et c'est l'aspect des élévations de la nefech élokit (âme divine) qui est dans l'homme, dont la racine est de Zeir Anpin, car "vous êtes appelés homme" (Yevamot 61a), en guématria Mah (45), etc. [et voir ce qui est écrit ailleurs dans l'explication sur le verset "Un homme, lorsqu'il présentera d'entre vous" (Lévitique 1, 2), et voir dans le Zohar, paracha Vayé'hi, folio 245b].
ואח״כ ביום שני של פסח מניף הכהן ששרשו מאבא את העומר שהוא בחי׳ העלאת הנפש הבהמית שבאדם שתתברר לאתהפכא כו׳. ושרשה הוא מבחי׳ מל׳ שנק׳ בהמה בגימ׳ ב״ן כו׳, היינו ששרש הנה״ב הוא מן המרכבה י״ב בקר ששרשם מבחי׳ מל׳.
שגם היא צריכה להתעלות אח״כ בשבועות בכדי לקבל התורה שהוא מבחי׳ כתר רצה״ע. כי יש ב׳ מיני רצון רצון העליון ורצון תחתון רצ״ע שלמעלה מהשכל ורצון תחתון שלמטה מן השכל שהוא מסתעף מחמת שהשכיל בדעתו בטובת אותו דבר ע״כ רוצה וחפץ בו.
Et ensuite, le second jour de Pessa'h, le cohen, dont la racine est d'Abba, agite l'omer, qui est l'aspect de l'élévation de la nefech habéhamit (âme animale) qui est dans l'homme, afin qu'elle soit triée pour se transformer (ithapkha), etc. Et sa racine est de l'aspect de malkhout, appelée bête, en guématria Ban (52), etc.
C'est-à-dire que la racine de la nefech habéhamit est de la merkava des douze bœufs, dont la racine est de l'aspect de malkhout. Car elle aussi doit s'élever ensuite à Chavouot afin de recevoir la Torah, qui est de l'aspect de keter, la volonté supérieure (ratson haelyon).
Car il y a deux espèces de volonté : la volonté supérieure et la volonté inférieure. La volonté supérieure est au-dessus de l'intellect, et la volonté inférieure est au-dessous de l'intellect : elle se ramifie du fait qu'il a compris en sa daat le bien de cette chose, c'est pourquoi il la veut et la désire.
ובשבועות במ״ת היה בחי׳ גילוי רצון העליון ולא היה אפשר להיות זה כ״א ע״י ההכנה תחלה להוליד הרצון לה׳ ע״י ההתבוננות ועי״ז ישרה עליו הרצון העליון וזהו ענין עשה רצונו כרצונך כדי שיעשה רצונך כרצונו וכמ״ש במ״א ע״פ צאינה וראינה כו׳, וזהו ענין ספירת העומר והיינו אחר שהניף את העומר לפני הוי׳ למעלה משם הוי׳ דז״א דהיינו בבחי׳ בינה והוא מלמטה למעלה אזי אח״כ ממשיכים מלמעלה למטה וזהו ענין וספרתם לכם ממחרת השבת כו׳, דהיינו המשכת המקיפים דאימא שנק׳ ממחרת השבת כי מעלי שבתא הוא בחי׳ מל׳.
Et à Chavouot, lors du don de la Torah, il y eut l'aspect du dévoilement de la volonté supérieure, et cela ne pouvait être que par la préparation d'abord, pour engendrer la volonté pour ה' par la contemplation ; et par cela la volonté supérieure repose sur lui. Et c'est le sujet de : "Fais Sa volonté comme ta volonté, afin qu'Il fasse ta volonté comme Sa volonté" (Avot 2, 4).
Et comme il est écrit ailleurs sur le verset "Sortez et voyez", etc. Et c'est le sujet du compte de l'omer : c'est-à-dire, après qu'il a agité l'omer devant ה', au-dessus du nom ה' de Zeir Anpin, à savoir dans l'aspect de bina, et c'est de bas en haut ; alors ensuite on attire de haut en bas.
Et c'est le sujet de : "Et vous compterez pour vous dès le lendemain du Chabbat", etc. (Lévitique 23, 15), c'est-à-dire l'attraction des makifim d'Imma, appelés "le lendemain du Chabbat", car la veille du Chabbat est l'aspect de malkhout.
ויומא דשבתא הוא בחי׳ ז״א. וממחרת השבת היינו בחי׳ בינה שלמעלה מן השבת.
כמו ע״ד דוגמא הפי׳ הידוע במ״ש בעבר הנהר שהוא בחי׳ חכמה שנק׳ עבר הנהר שלמעלה מן הנהר דבינה ונהר יוצא מעדן וכך הוא פי׳ וענין ממחרת השבת דהיינו בחי׳ בינה שהיא למעלה מבחי׳ זו״נ שהם בחי׳ שבתא דלילא ושבתא דיומא והגם כי בינה נק׳ ג״כ שבת אבל נק׳ שבת שבתון [כמ״ש הפרדס בעה״כ ערך שבת וע׳ בזהר ח״ב ס״ג ב׳ פ״ח א׳], ומבחי׳ בינה נמשכים המקיפים למל׳.
Et le jour du Chabbat est l'aspect de Zeir Anpin. Et "le lendemain du Chabbat", c'est l'aspect de bina, qui est au-dessus du Chabbat.
À la manière de l'explication connue de ce qui est écrit : "de l'autre côté du fleuve" (Josué 24, 2), qui est l'aspect de 'hokhma, appelée "de l'autre côté du fleuve", au-dessus du fleuve de bina : "Et un fleuve sortait d'Éden" (Genèse 2, 10). Et ainsi est l'explication et le sujet de "le lendemain du Chabbat" : c'est l'aspect de bina, qui est au-dessus de l'aspect de Zeir Anpin et de noukva, qui sont l'aspect du Chabbat de la nuit et du Chabbat du jour.
Et bien que bina soit aussi appelée Chabbat, elle est appelée "Chabbat chabbaton" [comme l'écrit le Pardès, Chaar Erkhei haKinouyim, entrée Chabbat, et voir dans le Zohar II, folio 63b et folio 88a]. Et de l'aspect de bina sont attirés les makifim vers malkhout.
וזהו פי׳ היום בגימ׳ א״ל הוי׳ שהוא המשכת המקיפים לעומר לבחי׳ המל׳ הנק׳ עומר. וענין המקיפים יובן ע״ד מ״ש למעלה בענין המלאכים שהם כלים מחמת גילוי אור א״ס עליהם יותר מכדי מדתן.
דהיינו מחמת שהכלי שלהם קטנה מהכיל אור הגדול הזה והוא הנעשה בחי׳ מקיף סובב עליהם והמלאכים שכלי שלהם גדול יותר הם יכולים להכיל אור זה בבחי׳ פנימית א״כ לפי ערך זה גם אם עליהם יהיה הארת אור גדול ונעלה מאד עד שגם הכלי שלהם לא תוכל להכילו יהיה ג״כ בבחי׳ מקיף עליהם.
Et c'est l'explication de : le jour, en guématria de El ה', qui est l'attraction des makifim vers l'omer, vers l'aspect de malkhout appelée omer. Et le sujet des makifim se comprendra à la manière de ce qui a été dit plus haut au sujet des anges, qui cessent à cause du dévoilement de l'Or Ein Sof sur eux, au-delà de leur mesure.
C'est-à-dire du fait que leur keli est trop petit pour contenir cette grande lumière, et elle devient un aspect de makif qui les entoure. Et les anges dont le keli est plus grand peuvent contenir cette lumière en aspect intérieur.
Donc, selon cette proportion, même s'il y a sur eux l'illumination d'une lumière très grande et élevée, au point que leur keli non plus ne puisse la contenir, elle sera aussi en aspect de makif sur eux.
וכמ״כ בעבודת ה׳ יש ב׳ בחי׳ אהבה הא׳ האהבה שהיא מוגבלת בנפש בבחי׳ פנימי׳ ואהבה זו יש לה קץ ותכלה בזמן כמו שעה א׳ וכדומה. אכן יש אהבה הב׳ שהוא מחמת ההתבוננות בגדולת ה׳ בעצמו ובכבודו כי אני הוי׳ לא שניתי כו׳ שמחמת זה יתעורר בנפשו אהבה שלמעלה מן הכלי שלו.
Et de même, dans le service de ה', il y a deux aspects d'amour. Le premier : l'amour qui est limité dans l'âme, en aspect intérieur ; et cet amour a une fin et un terme dans le temps, comme une heure, et semblable.
Mais il y a un second amour, qui vient de la contemplation de la grandeur de ה' en Lui-même et en Sa gloire, car "Moi, ה', Je n'ai pas changé", etc. (Malachie 3, 6) ; à cause de cela s'éveille en son âme un amour qui est au-dessus de son keli.
והוא הנק׳ בחי׳ מקיף שהוא בחי׳ שומר כי מאהבה ראשונה מאחר שיש לה הפסק א״כ אח״כ יוכל להתאוות לדברים גשמיים מאחר שאין חבוש מתיר עצמו כו׳ כי גם בזלעו״ז יש לעומת בחי׳ פנימי זה מנגד וסותר לזה. אכן אהבה זו שלמעלה מהגבלה בכלי הוא בחי׳ שומר והוא ענין לבוש החשמל שמלביש לזו״נ משני צדדיהם בשביל שלא יינקו החיצונים.
Et c'est ce qui est appelé l'aspect de makif, qui est l'aspect du gardien. Car, du premier amour, puisqu'il a une interruption, alors ensuite il pourra désirer les choses matérielles, puisqu'"un prisonnier ne se délivre pas lui-même de la maison de détention", etc.
(Berakhot 5b). Car aussi, dans celui-ci vis-à-vis de celui-là, il y a en face de cet aspect intérieur quelque chose qui s'oppose et contredit celui-ci.
Mais cet amour qui est au-dessus de la limitation dans le keli est l'aspect du gardien, et c'est le sujet du vêtement du 'hachmal, qui revêt Zeir Anpin et noukva de leurs deux côtés, afin que les extérieurs ne reçoivent pas de nourriture.
וביאור הענין בעבודה הוא כי הנה ענין המוחין שנכנסו בבחי׳ או״פ הוא השכל וההתבוננות שנמשך מזה אהבה ותשוקה במדות שבלב. וזה יוכל להיות נפסק שנפסק המדה ויוכל להיות התהוות והולדת מדות ורצונות זרים רק השמירה ע״ז שלא יפול ממדריגתו הוא ע״י מוחין עליונים יותר שלא נכנסו כלל במדות רק מקיף על המדות ושומרם שלא יהיה לו חפץ ורצון אחר בלתי לה׳ לבדו והיינו ע״י ההתבוננות בגדולת א״ס ב״ה בהשגת מוחו ובינתו מה שהלב קטן מהכיל התבוננות זו ולא נכנס בגילוי הלב כו׳.
[ותוכן ענין זה מבואר במ״א ע״פ טוב לחסות בה׳ מבטוח באדם יעו״ש ועמ״ש מזה ג״כ בד״ה עיני כל אליך ישברו].
Et l'explication du sujet dans le service est : or le sujet des mohin qui sont entrés en aspect de lumière intérieure, c'est l'intellect et la contemplation, dont sont attirés amour et désir dans les middot qui sont dans le cœur. Et cela peut être interrompu : que la mida s'interrompe, et qu'il puisse y avoir venue à l'être et engendrement de middot et de volontés étrangères.
Seule la garde sur cela, pour qu'il ne tombe pas de son degré, est par des mohin plus élevés, qui ne sont pas entrés du tout dans les middot, mais font makif sur les middot et les gardent, afin qu'il n'ait pas d'autre désir ni volonté, sinon pour ה' seul. Et c'est par la contemplation de la grandeur de l'Ein Sof, béni soit-Il, dans la saisie de son cerveau et de sa bina, ce que le cœur est trop petit pour contenir : cette contemplation n'est pas entrée dans le dévoilement du cœur, etc.
[Et le contenu de ce sujet est expliqué ailleurs sur le verset "Mieux vaut s'abriter en ה' que se confier en l'homme" (Psaumes 118, 8), voir là-bas ; et voir ce qui est écrit de cela aussi dans le discours "Les yeux de tous espèrent en Toi" (Psaumes 145, 15).]
והיינו מ״ש שבע שבתות תמימות תהיינה דהיינו שלהיות תספרו חמשים יום בז׳ מדות דאימא חג״ת נהי״מ ששם למעלה מבחי׳ כו׳ שאין שם מקום ליניקת החיצונים כלל ונק׳ עלמא דחירות וכמ״ש בזהר פ׳ תצוה קפ״ג א׳ ע״פ וקראתם דרור כו׳ משא״כ בז״א אברהם שיצא ממנו ישמעאל כו׳ שיש יניקה להחיצונים מפסולת המדות וע״כ בבינה נק׳ שבע שבתות תמימות שהם בבחי׳ שלימות שאין מהם יניקת החיצונים.
Et c'est ce qui est écrit : "Sept semaines entières seront" (Lévitique 23, 15), c'est-à-dire pour que vous comptiez cinquante jours dans les sept middot d'Imma : 'hessed, guevoura, tiféret, netsa'h, hod, yesod, malkhout, là où c'est au-dessus de l'aspect, etc., où il n'y a pas du tout de place pour la nourriture des extérieurs, et c'est appelé le monde de la liberté. Et comme il est écrit dans le Zohar, paracha Tetsavé, folio 183a, sur le verset "Et vous proclamerez la liberté", etc.
(Lévitique 25, 10). Ce qui n'est pas le cas dans Zeir Anpin : Avraham, de qui est sorti Yichmaël, etc., où il y a nourriture pour les extérieurs à partir du rebut des middot.
C'est pourquoi, dans bina, elles sont appelées sept semaines entières, qui sont en aspect de perfection, dont il n'y a pas de nourriture des extérieurs.
והנה ע״י המשכת המקיפים יוכל להיות אח״כ בשבועות גילוי הארת רצון העליון במתן תורה מבחי׳ כ״ע אנכי הוי׳ כו׳. והיינו מפני שבפסח היה בחי׳ עליות ז״א שנק׳ איש כו׳.
ואח״כ ע״י העומר הוא עליית המל׳ ואז יהיה בשבועות יחוד זו״נ כתר א׳ לשתיהן וז״ש לרצונכם פי׳ לעשות בחי׳ רצון וכתר כו׳. [וזהו ענין המבואר בזהר פ׳ תצוה דקפ״ב סע״ב ת״ח כתיב וכפר בעדו ובעד ביתו כו׳ כגוונא דא האי דרגא שארי לאתקדשא פי׳ ביום א׳ דפסח נתקדש ז״א ע״י שנמשכו בו המוחין דאו״א שזהו ענין קול דודי כו׳ מדלג על ההרים כו׳ וכיון דאיהו אתקדש בעי לכפרה על בית ו היינו להיות תיקון ועליית המל׳ ג״כ וזהו ע״י אתעדל״ת דישראל בספירת העומר מאכל בהמה כו׳ ועי״ז נמשך ומתגלה אח״כ בחג השבועות בחי׳ הגבוה משניהם והוא התגלות הכתר לשניהם וזהו מקפץ על הגבעות קיפוץ בשתיים והיינו ע״ד שנת׳ במ״א ע״פ זכר ונקבה בראם ויברך אותם שע״י יחוד מ״ה וב״ן נמשך ומתגלה בחי׳ הגבוה משניהם ע׳ מזה בביאור ע״פ חכלילי עינים מיין.
ובפ׳ תצוה סד״ה ועשית בגדי קדש ועד״ז יובן כאן]:
Or, par l'attraction des makifim, il pourra y avoir ensuite, à Chavouot, le dévoilement de l'illumination de la volonté supérieure lors du don de la Torah, de l'aspect de keter elyon : "Celui que Je suis, ה'", etc. (Exode 20, 2).
Et c'est parce qu'à Pessa'h il y eut l'aspect des élévations de Zeir Anpin, appelé homme, etc. Et ensuite, par l'omer, c'est l'élévation de malkhout ; et alors, à Chavouot, il y aura l'union de Zeir Anpin et de noukva, un seul keter pour toutes deux.
Et c'est ce qui est écrit : "pour votre agrément" (Lévitique 23, 11), explication : pour faire l'aspect de volonté et de keter, etc. [Et c'est le sujet expliqué dans le Zohar, paracha Tetsavé, folio 182b : "Viens voir : il est écrit : Et il fera expiation pour lui et pour sa maison", etc.
(Lévitique 16, 6). À la ressemblance de ceci, ce degré commence à se sanctifier.
Explication : le premier jour de Pessa'h, Zeir Anpin fut sanctifié par le fait que furent attirés en lui les mohin d'Abba et d'Imma ; c'est le sujet de "La voix de mon bien-aimé, bondissant sur les montagnes", etc. (Cantique des Cantiques 2, 8).
Et puisqu'il a été sanctifié, il a besoin d'expiation pour la maison, c'est-à-dire qu'il y ait aussi tikoun et élévation de malkhout. Et c'est par l'itarouta diletata (éveil d'en bas) d'Israël dans le compte de l'omer, nourriture de la bête, etc.
Et par cela est attiré et se dévoile ensuite, à la fête de Chavouot, l'aspect qui est plus haut que tous deux, et c'est le dévoilement du keter pour tous deux. Et c'est "sautant sur les collines" : un saut en deux.
Et c'est à la manière de ce qui a été expliqué ailleurs sur le verset "mâle et femelle Il les créa, et Il les bénit" (Genèse 5, 2) : par l'union de Mah (45) et de Ban (52) est attiré et se dévoile l'aspect qui est plus haut que tous deux. Voir de cela dans l'explication sur le verset "Aux yeux rougis par le vin" (Genèse 49, 12).
Et dans la paracha Tetsavé, à la fin du discours "Et tu feras des vêtements sacrés". Et de cette manière on comprendra ici.]
ג והנה להבין מ״ש בזהר בלק קפ״ח ב׳ דבחי׳ חטה הוא ג״כ רק בבחי׳ מל׳ כמש״ש חטה ברתא דמתחטא לקמי אבוה כו׳ אבל חמינן בשבטים כולהו דלית בהו ח״ט. ובה אית ח״ט וקרינן חט״ה כו׳ ע״ש.
3. Or, pour comprendre ce qui est écrit dans le Zohar, Balak, folio 188b, que l'aspect de 'hita (blé) est aussi seulement dans l'aspect de malkhout, comme il est écrit là-bas : "'Hita, la fille qui se fait gracieuse devant son père", etc.
"Mais nous voyons dans les tribus, toutes, qu'il n'y a pas en elles 'het-tet. Et en elle il y a 'het-tet, et nous lisons 'hita", etc., voir là-bas.
וזה לכאורה נגד מ״ש לעיל דבחי׳ שעורה שעור ה׳ זהו מיכלא דההוא בהמה רבה שהוא בחי׳ מל׳ שם ב״ן. אבל חטה הוא מאכל אדם והרי ממ״ש הזהר מבואר דחטה הוא ג״כ בבחי׳ מל׳ שנק׳ בהמה.
משא״כ בשבטים כולהו אין בהן אותיות ח״ט כו׳.
Et cela, en apparence, est contre ce qui a été dit plus haut, que l'aspect de seora, cheour hé, c'est la nourriture de cette grande bête, qui est l'aspect de malkhout, le nom Ban (52). Mais 'hita est la nourriture de l'homme ; or, de ce qu'écrit le Zohar, il est expliqué que 'hita est aussi dans l'aspect de malkhout, appelée bête.
Ce qui n'est pas le cas dans les tribus, toutes : il n'y a pas en elles les lettres 'het-tet, etc.
ועוד צ״ל מ״ש למעלה דשורש נה״א הוא מבחי׳ ז״א ושרש נה״ב הוא מבחי׳ מל׳. והרי מבואר בדוכתי טובא דמל׳ נק׳ אימא תתאה וכנס״י שהיא שרש ומקור הנשמות נה״א.
אך הענין הוא כי המל׳ מקבלת ה״ח וה״ג. ה״ח נמשכין לה מאבא וה״ג נמשכין לה מאימא.
Et encore, il faut comprendre ce qui a été dit plus haut, que la racine de la nefech élokit est de l'aspect de Zeir Anpin, et que la racine de la nefech habéhamit est de l'aspect de malkhout. Or il est expliqué en de nombreux endroits que malkhout est appelée Imma inférieure et Knesset Israël, qui est la racine et la source des âmes, la nefech élokit.
Mais le sujet est que malkhout reçoit les cinq 'hassadim et les cinq guevourot. Les cinq 'hassadim sont attirés vers elle d'Abba, et les cinq guevourot sont attirés vers elle d'Imma.
וב׳ בחי׳ אלו הם ג״כ בחי׳ פנימיות המל׳ וחיצוניות המל׳. ושרש נש״י הוא מבחי׳ פנימי׳ דמל׳ המקבלת ה״ח הנ״ל אשר שרשן מאבא וזהו בחי׳ חטה כמבואר בפע״ח בדרוש השבועות.
והענין ע״פ חסידות הוא מבואר במ״א ע״פ וספרתם לכם גבי חג השבועות שהוא כענין אין התינוק יודע לקרות אבא עד שיטעום כו׳ שהדעת ההוא שנתחדש בתינוק הוא ענין גילוי הדעת הנעלם שלמעלה מן הדעת המושג כו׳ רק שנתלבש בקטנות דעת התינוק, וכך הוא המשכת ה״ח דאבא שבחי׳ ח״ע הוא למעלה מההשגה ונמשך ומתלבש בנש״י להיות ביטול הנפש כו׳ וזהו ענין אבא יסד ברתא. [וע׳ בזהר ח״א קי״ב א׳ ובפ׳ אמור ק׳ ע״ב מענין בת אבי שמבואר מזה דהמשכת הנשמות מבחי׳ מל׳ הוא כשמקבלת מבחי׳ אבא דוקא].
Et ces deux aspects sont aussi l'aspect de l'intériorité de malkhout et de l'extériorité de malkhout. Et la racine des âmes d'Israël est de l'aspect intérieur de malkhout, qui reçoit les cinq 'hassadim susdits, dont la racine est d'Abba ; et c'est l'aspect de 'hita, comme il est expliqué dans Pri Ets 'Haïm, dans le discours de Chavouot.
Et le sujet, selon la 'hassidout, est expliqué ailleurs sur le verset "Et vous compterez pour vous", à propos de la fête de Chavouot : c'est à la manière de "l'enfant ne sait appeler papa qu'après avoir goûté", etc. Cette daat qui s'est renouvelée dans l'enfant est le sujet du dévoilement de la daat cachée, qui est au-dessus de la daat saisie, etc., seulement elle s'est revêtue dans la petitesse de la daat de l'enfant.
Et ainsi est l'attraction des cinq 'hassadim d'Abba : l'aspect de 'hokhma ilaa est au-dessus de la saisie, et elle est attirée et se revêt dans les âmes d'Israël pour être le bitoul (effacement de soi) de l'âme, etc. Et c'est le sujet de "Abba a fondé la fille".
[Et voir dans le Zohar I, folio 112a, et dans la paracha Emor, folio 100b, au sujet de "la fille de mon père", d'où il est expliqué que l'attraction des âmes depuis l'aspect de malkhout est lorsqu'elle reçoit de l'aspect d'Abba précisément.]
ושעורה שהיא בחיצוניות המל׳ נת׳ לעיל וית׳ עוד לקמן. ומה שכתוב בזהר אשר בשבטים לא היו ב׳ אותיות ח״ט הנ״ל היינו כי באמת ב׳ אותיות ח״ט הם מגבורות והשבטים היו גבוהים מהם רק אחר שנצטרף ה׳ לשני אותיות הנ״ל היינו ה״ח דאבא אז נמתקים ב׳ אותיות ח״ט הנ״ל ונק׳ חטה.
[ועמ״ש במ״א דהחילוק בין חמץ למצה זהו בין ח׳ לה״א].
Et l'orge, qui est dans l'extériorité de malkhout, a été expliquée plus haut et sera encore expliquée plus bas. Et ce qui est écrit dans le Zohar, que dans les tribus il n'y avait pas les deux lettres 'het-tet susdites : c'est qu'en vérité les deux lettres 'het-tet viennent des guevourot, et les tribus étaient plus élevées qu'elles ; seulement, après que le hé s'est joint aux deux lettres susdites, à savoir les cinq 'hassadim d'Abba, alors sont adoucies les deux lettres 'het-tet susdites, et cela est appelé 'hita.
[Et voir ce qui est écrit ailleurs, que la différence entre le 'hamets et la matsa, c'est entre le 'het et le hé.]
וז״ש בזהר כברתא דמתחטא לקמי אבוה ועביד לה רעותא ר״ל שעושה לה אביה חסד דהיינו המשכת ה״ח דאבא להמתיק אותיות ח״ט הנ״ל וזהו דמתחטא כו׳ [ע״ד והייתי אני ובני שלמה חטאים וזהו וחטאך בצדקה פרוק כי הצדקה ממשיך ה״ח במל׳].
Et c'est ce que dit le Zohar : "comme une fille qui se fait gracieuse devant son père, et il lui fait une volonté", c'est-à-dire que son père lui fait un 'hessed, à savoir l'attraction des cinq 'hassadim d'Abba pour adoucir les lettres 'het-tet susdites, et c'est "qui se fait gracieuse", etc. [à la manière de "et je serai, moi et mon fils Chelomo, des coupables" (I Rois 1, 21), et c'est "et ton péché, par la tsédaka dénoue-le" (Daniel 4, 24), car la tsédaka attire les cinq 'hassadim dans malkhout].
והנה חטה הנ״ל הוא בבחי׳ מל׳ רק שהוא בפנימי׳ דמל׳ גבורות ממותקות מה״ח. ולכן אדם הראשון אשר נשמתו היה מאילנא דחיי היה גבוה מזה דהיינו שהוא מז״א שנק׳ אילנא דחיי.
ולכן חטא דאדה״ר עץ הדעת חטה היתה כי חטה היה מדרגה שלמטה ממנו בחי׳ מלכות דאצי׳ שנק׳ עץ הדעת לגבי ז״א כו׳. [והפי׳ כי חטה היינו מה שהדעת נשפל ונמשך למטה בקטנות וכענין מ״ש במ״א ע״פ בשברי לכם מטה לחם כו׳ וזה שייך בבחי׳ מל׳ ששם בירור בחי׳ חט ע״י ה״ח משא״כ בז״א שהוא למעלה מבחי׳ זו.
אך לכאורה צ״ל הרי הנשמות נולדים ע״י זיווג זו״נ דאצי׳ וא״כ יש בכל נשמה מחלק האם שהיא בחי׳ מל׳ והיינו בחי׳ חטה.
Or la 'hita susdite est dans l'aspect de malkhout, seulement c'est dans l'intériorité de malkhout : des guevourot adoucies par les cinq 'hassadim. Et c'est pourquoi Adam le premier, dont l'âme était de l'arbre de vie, était plus élevé que cela, à savoir qu'il est de Zeir Anpin, appelé arbre de vie.
Et c'est pourquoi le péché d'Adam le premier, l'arbre de la connaissance, fut une 'hita : car la 'hita était un degré au-dessous de lui, l'aspect de malkhout d'Atsilout, appelée arbre de la connaissance vis-à-vis de Zeir Anpin, etc. [Et l'explication : car 'hita, c'est que la daat s'abaisse et est attirée en bas dans la petitesse, et à la manière de ce qui est écrit ailleurs sur le verset "lorsque Je vous briserai le bâton du pain", etc.
(Lévitique 26, 26) ; et cela appartient à l'aspect de malkhout, où il y a le tri de l'aspect de 'het par les cinq 'hassadim, ce qui n'est pas le cas dans Zeir Anpin, qui est au-dessus de cet aspect. Mais en apparence il faut comprendre : or les âmes naissent par l'union de Zeir Anpin et de noukva d'Atsilout, et s'il en est ainsi, il y a dans chaque âme une part de la mère, qui est l'aspect de malkhout, et c'est l'aspect de 'hita.
וא״כ מדוע נק׳ זה חטא על אדה״ר שאכל חטה. אך התירוץ ע״פ מ״ש בזהר תרומה דקס״ז ע״ב אדם קדמאה אתצייר ואתגליף בלא נוקבא כו׳ ע״ש, דלכאורה הפי׳ דכמו שבגשמיות לא היה ילוד אשה כ״א יציר כפיו של הקב״ה כך ג״כ נשמתו שרשה למעלה מבחי׳ יחוד זו״נ דאצילות.
Et s'il en est ainsi, pourquoi cela est-il appelé un péché pour Adam le premier, qu'il ait mangé de la 'hita ? Mais la réponse est selon ce qui est écrit dans le Zohar, Terouma, folio 167b : "Adam le premier fut formé et gravé sans femelle", etc., voir là-bas.
Qu'en apparence l'explication est : de même que dans le corporel il ne fut pas enfant d'une femme, mais créature des mains du Saint, béni soit-Il, ainsi aussi son âme : sa racine est au-dessus de l'aspect de l'union de Zeir Anpin et de noukva d'Atsilout.
וא״כ לא היה בו מבחי׳ עה״ד ומבחי׳ חטה כ״א למעלה מבחי׳ זו היינו ח״ע כמו שהיא בעצמותה, ולכן היה חטא מה שאכל מבחי׳ חטה כו׳ משא״כ כל הנשמות שאחריו כמו שנולדו למטה ע״י דכר ונוק׳. כך שרש נשמתם מזיווג זו״נ.
לכן שייך בהם בחי׳ חטה מאכל אדם כו׳ מצד שרשם מבחי׳ פנימי׳ דמל׳.
Et s'il en est ainsi, il n'y avait pas en lui de l'aspect de l'arbre de la connaissance ni de l'aspect de 'hita, sinon au-dessus de cet aspect, à savoir 'hokhma ilaa telle qu'elle est en son essence. Et c'est pourquoi ce fut un péché qu'il ait mangé de l'aspect de 'hita, etc.
Ce qui n'est pas le cas de toutes les âmes après lui : de même qu'elles sont nées en bas par mâle et femelle, ainsi la racine de leur âme est de l'union de Zeir Anpin et de noukva. C'est pourquoi leur appartient l'aspect de 'hita, nourriture de l'homme, etc., du côté de leur racine dans l'aspect intérieur de malkhout.
ומצד שרשם מז״א לא היה בשבטים אותיות ח״ט כו׳. אמנם בזהר ס״פ אמור דף ק״ד סע״א כ׳ ואדם מדכר ונוק׳ נפיק ופי׳ הרמ״ז שנשמת אדה״ר יציר כפיו של הקב״ה נמשכה ג״כ מזיווג זו״נ דאצילות רק שהוא בהיכלות דאו״א כו׳ ע״ש.
Et du côté de leur racine de Zeir Anpin, il n'y avait pas dans les tribus les lettres 'het-tet, etc. Cependant, dans le Zohar, à la fin de la paracha Emor, folio 104a, il est écrit : "Et l'homme sort du mâle et de la femelle." Et le Ramaz explique que l'âme d'Adam le premier, créature des mains du Saint, béni soit-Il, fut aussi attirée de l'union de Zeir Anpin et de noukva d'Atsilout, seulement c'est dans les palais d'Abba et d'Imma, etc., voir là-bas.
וע׳ ברע״מ פ׳ קדושים דפ״ג סע״א ומ״ש עליו בספר הגלגולים פרק י״ח ובלק״ת ס״פ בראשית. ולפ״ז הפי׳ בזהר תרומה הנ״ל הוא באופן אחר וע׳ מק״מ שם.
וא״כ לכאורה הדרא קושיא לדוכתה. אך באמת לק״מ דהנה מבואר בזהר בראשית דל״ז סע״א ע״פ לא ידון רוחי באדם לעולם.
ר׳ אחא אמר בההוא זמנא הוה ההוא נהרא דנגיד ונפיק אפיק רוחא מאילנא דחיי ואריק באילנא דשריא ביה מותא ואתמשכן רוחין בגווייהו דבני נשא יומין סגיאין. עד דסלקו בישין כו׳ כדין אסתלק רוחא עילאה מההוא אילנא בשעתא דפרחו נשמתין בבני נשא כו׳ וע״ש במק״מ שמתחלה היה עיקר הנשמה מז״א וקצת מהמל׳.
Et voir dans le Raaya Mehemna, paracha Kedochim, folio 83a, et ce qui est écrit sur lui dans le Sefer HaGilgoulim, chapitre 18, et dans le Likoutei Torah de l'Ari z"l, à la fin de la paracha Beréchit. Et selon cela, l'explication dans le Zohar Terouma susdit est d'une autre manière, et voir le Mikdach Melekh là-bas.
Et s'il en est ainsi, en apparence la difficulté revient à sa place. Mais en vérité il n'y a pas de difficulté.
Car voici, il est expliqué dans le Zohar Beréchit, folio 37a, sur le verset "Mon souffle ne jugera pas l'homme à jamais" (Genèse 6, 3). Rabbi A'ha dit : en ce temps-là, ce fleuve qui coule et sort fit sortir un esprit de l'arbre de vie et le versa dans l'arbre en lequel réside la mort, et les esprits furent attirés en eux, les fils de l'homme, de nombreux jours, jusqu'à ce que les maux montèrent, etc.
Alors se retira l'esprit supérieur de cet arbre, à l'heure où les âmes s'envolèrent dans les fils de l'homme, etc. Et voir là-bas dans le Mikdach Melekh : au commencement, l'essentiel de l'âme était de Zeir Anpin, et un peu de malkhout.
וגם מז״א היינו מה שנמשך לו מא״א ע״י אימא עילאה ולכך היו חיים הרבה כי אריכו דיומין אינון מאריך. ואחר שחטאו היה בהפך טיפת הנוק׳ מרובה על הדכורא והיא נק׳ אילנא דמותא לכך לא היו מאריכים ימים עכ״ד ועיין בזהר ר״פ בשלח דמ״ד סע״ב.
Et aussi de Zeir Anpin, c'est-à-dire ce qui est attiré vers lui d'Arikh Anpin par Imma supérieure ; et c'est pourquoi ils vivaient beaucoup, car la longueur des jours, ce sont ceux de l'Allongé. Et après qu'ils eurent péché, ce fut l'inverse : la goutte de la femelle était plus abondante que celle du mâle, et elle est appelée l'arbre de la mort ; c'est pourquoi ils n'allongeaient pas les jours.
Jusqu'ici ses paroles. Et voir dans le Zohar, au début de la paracha Bechala'h, folio 44b.
וכיון שכן שאפילו בבני אדם ואחר חטא עה״ד עכ״ז היה אז עיקר הנשמה מז״א ומלמעלה מעלה כו׳. כ״ש וק״ו באדה״ר עצמו שהיה יציר כפיו וקודם חטא עה״ד שהיה עיקר הנשמה שמלמעלה מעלה מרובה על טיפת הנוק׳ וכמ״ש בספר הגלגולים פי״ט שהיה לו נר״נ דאצי׳ וגם נשמה לנשמה דאצי׳ ולכן נק׳ זה חטא על אדה״ר מה שירד בבחי׳ חטה.
Et puisqu'il en est ainsi, que même chez les fils de l'homme, et après le péché de l'arbre de la connaissance, malgré cela l'essentiel de l'âme était alors de Zeir Anpin et de plus haut encore, etc. : à plus forte raison chez Adam le premier lui-même, qui fut créature de Ses mains et avant le péché de l'arbre de la connaissance, que l'essentiel de l'âme d'en haut en haut était plus abondant que la goutte de la femelle. Et comme il est écrit dans le Sefer HaGilgoulim, chapitre 19, qu'il avait nefech, roua'h et nechama d'Atsilout, et aussi une nechama pour la nechama d'Atsilout.
Et c'est pourquoi cela est appelé un péché pour Adam le premier, ce qu'il est descendu dans l'aspect de 'hita.
ועמ״ש מזה עוד בביאור ענין קי״ס ד״ה הנה ים סוף]. ושעורה הוא בחי׳ חיצוניות שבמל׳ שהוא להחיות כל פרטי התחלקות נבראים מלאכים שהוא ע״י ה״ג.
ושרשן מה״ג דאימא [כי בינה מקננא בכורסייא עולם הבריאה וכן בחי׳ חיצוניות שבמל׳ שמתלבש בבי״ע מקור קבלתה מה״ג דאימא] והוא כמו עד״מ הדבור באדם נמשך ע״י ה׳ מוצאות אחה״ע מהגרון כו׳ כי הקול הוא פשוט ונתצמצם ומתחלק בכ״ב אותיות ע״י ה״ג ומקור המחלקן הוא המחשבה כמ״כ כל פרטי התחלקות צירופי אותיות דבר ה׳ בחי׳ מל׳ הוא ע״י ה״ג ושרשן מה״ג דאימא בחי׳ מחשבה וזהו ענין שעורה וכמש״ל ומשם ג״כ שרש נה״ב ששרשה מי״ב בקר אבל הנה״א שרשה מפנימי׳ המל׳ ומז״א עצמו וכמ״ש בזהר ויחי דף רמ״ה, וזהו שבחי׳ מל׳ נק׳ לפעמים בהמה כנ״ל ולפעמים נק׳ אדם שכשהיא באצי׳ נק׳ אדם וכשיורדת בבריאה נק׳ בהמה וכמ״ש ורוח הבהמה היורדת היא למטה כו׳ והיינו ב׳ בחי׳ הנ״ל חיצונית המל׳ ופנימי׳ המל׳.
Et voir ce qui est écrit de cela encore dans l'explication du sujet de la fente de la mer des Joncs, le discours qui commence par "Voici la mer des Joncs".] Et l'orge est l'aspect de l'extériorité qui est dans malkhout, qui est pour vivifier tous les particuliers de la division des êtres créés, les anges, ce qui est par les cinq guevourot. Et leur racine est des cinq guevourot d'Imma [car bina niche dans le trône, le monde de Beria, et de même l'aspect de l'extériorité qui est dans malkhout, qui se revêt dans Beria, Yetsira et Assiya : la source de sa réception est des cinq guevourot d'Imma].
Et c'est comme, par exemple, la parole dans l'homme est attirée par les cinq points d'émission : aleph, hé, 'het, 'ayin, de la gorge, etc. Car la voix est simple, et elle s'est contractée et se divise en les vingt-deux lettres par les cinq guevourot, et la source qui les divise est la pensée.
De même, tous les particuliers de la division des combinaisons de lettres de la parole de ה', aspect de malkhout, c'est par les cinq guevourot, et leur racine est des cinq guevourot d'Imma, aspect de la pensée. Et c'est le sujet de seora, et comme dit plus haut.
Et de là aussi la racine de la nefech habéhamit, dont la racine est des douze bœufs. Mais la nefech élokit, sa racine est de l'intériorité de malkhout et de Zeir Anpin lui-même, et comme il est écrit dans le Zohar, Vayé'hi, folio 245.
Et c'est que l'aspect de malkhout est parfois appelée bête, comme ci-dessus, et parfois appelée homme : lorsqu'elle est dans Atsilout elle est appelée homme, et lorsqu'elle descend dans Beria elle est appelée bête. Et comme il est écrit : "et le souffle de la bête qui descend, il est en bas", etc.
(Ecclésiaste 3, 21). Et ce sont les deux aspects susdits : extériorité de malkhout et intériorité de malkhout.
וענין ספי׳ העומר שהוא בירור נפש הבהמית זהו תיקון ועליית בחי׳ שבמל׳ הנק׳ בהמה ועי״ז אח״כ בחג השבועות נעשי׳ בבחי׳ אדם שמתעלה באצילות בפנימי׳ המל׳. וזהו ענין והקרבתם מנחה חדשה כו׳ והמ״ד שנמשך עי״ז זהו ענין מתן תורה כו׳ שהיא המשכת כתר וחכמה באותיות דבחי׳ חטה והוא כענין יחוד וחיבור הטוב דעה״ד והתכללותו בעץ החיים למהוי אחד באחד (ועיין בזהר פ׳ אמור דף צ״ו ע״א ועיין מ״ש בביאור ע״פ קול דודי כו׳):
Et le sujet du compte de l'omer, qui est le tri de l'âme animale, c'est le tikoun et l'élévation de l'aspect qui est dans malkhout, appelée bête ; et par cela, ensuite, à la fête de Chavouot, elle devient en aspect d'homme, qui s'élève dans Atsilout, dans l'intériorité de malkhout. Et c'est le sujet de "Et vous présenterez une min'ha nouvelle", etc.
(Lévitique 23, 16). Et le (המ"ד) qui est attiré par cela, c'est le sujet du don de la Torah, etc., qui est l'attraction de keter et de 'hokhma dans les lettres de l'aspect de 'hita.
Et c'est à la manière de l'union et de la jonction du bien de l'arbre de la connaissance et de son inclusion dans l'arbre de vie, pour être un en un (et voir dans le Zohar, paracha Emor, folio 96a, et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "La voix de mon bien-aimé", etc.).