Explication des paroles concernant le sujet de "purifiez-vous, vous serez purifiés" (Lévitique 16, 30). Voici : "tu vivras une vie de peine", c'est-à-dire par la contemplation de la grandeur de l'Ein Sof, béni soit-Il, qui, comme Son nom, n'a pas de fin, etc. ; de ce fait il vivra une vie de peine de ce qu'il est éloigné de la lumière de Sa Face, béni soit-Il, et cela sera sa consolation : "heureux es-tu et il est bien pour...
ביאור הדברים בענין לטהר תטהרו. הנה חיי צער תחיה היינו מהתבוננות מגדולת א״ס ב״ה שכשמו כן הוא אין לו סוף כו׳ ממילא יחיה חיי צער על מה שרחוק מאור פניו ית׳ ותהיה זאת נחמתו אשריך וטוב לך בעוה״ז ע״י עסק התורה שהיא חכמתו ושם התלבשות אור א״ס ממש בחכמה ונמצא מתלבש גם הוא בלבושו של הקב״ה ונעשה יחוד א״ס בנפשו, וזהו יחוד קב״ה ושכינתי׳ וכמבואר בזהר בענין יחוד זו״נ שהמלאכים מכסים היחוד בגדפין (והובא בפע״ח שער הקדישים פ״א.
ועיין בע״ח שער הארת המוחין פ״ב ועיין מזה ג״כ במק״מ סוף חלק א׳ בהשמטות ד״ה בראשית). וכיסוי זה הוא נמשך מבחי׳ או״א כו׳ דהיינו שנמשך מקיף אחד לשניהם לצורך היחוד וכך הוא בעסק התורה נמשך מקיף עליון שמקיף גם את נפשו להתכלל בבחי׳ אור א״ס בבחי׳ יחוד ע״י מקיף א׳ הכולל ב׳ הבחי׳.
Explication des paroles concernant le sujet de "purifiez-vous, vous serez purifiés" (Lévitique 16, 30). Voici : "tu vivras une vie de peine", c'est-à-dire par la contemplation de la grandeur de l'Ein Sof, béni soit-Il, qui, comme Son nom, n'a pas de fin, etc. ; de ce fait il vivra une vie de peine de ce qu'il est éloigné de la lumière de Sa Face, béni soit-Il, et cela sera sa consolation : "heureux es-tu et il est bien pour toi" (Psaumes 128, 2) dans ce monde-ci, par l'étude de la Torah, qui est Sa sagesse, et là se revêt l'Or Ein Sof (lumière infinie) véritablement dans la 'hokhma, et il se trouve qu'il se revêt lui aussi dans le vêtement du Saint, béni soit-Il, et se fait une union de l'Ein Sof dans son âme.
Et c'est l'union du Saint, béni soit-Il, et de Sa Chekhina, et comme il est expliqué dans le Zohar au sujet de l'union de Zeir Anpin et Noukva, que les anges couvrent l'union de leurs ailes (et cela est rapporté dans Pri Ets 'Haïm, chaar hakadichim, chapitre 1. Et voir dans Ets 'Haïm, chaar haarat hamohin, chapitre 2, et voir aussi de cela dans Mikdach Melekh, fin de la première partie, dans les ajouts, s.v.
Beréchit). Et cette couverture est attirée de l'aspect d'Abba et Imma, etc., c'est-à-dire qu'est attiré un makif unique pour les deux en vue de l'union.
Et ainsi en est-il dans l'étude de la Torah : est attiré un makif supérieur qui fait makif aussi sur son âme pour qu'elle soit incluse dans l'aspect de l'Or Ein Sof, dans un aspect d'union, par un makif unique qui englobe les deux aspects.
ועתה נבוא לביאור לבושי׳ כתלג חיוור איתא בזהר שהי״ג ת״ד נק׳ לפעמים ג״כ בשם לבושי׳ כתלג חיוור. אך האמת הוא שעיקר הלבוש הוא החשמל ולא החשמל המפסיק בין אצילות לבי״ע כי זהו מחיצוניות בינה והוא בנוגה שמבחי׳ שבה״כ אלא הוא החשמל עליון המקיף כל האצילות דהיינו שהתלבשות גבורה דעתיק במו״ס הוא ע״י מקיף זה (בלקוטי הש״ס מהאריז״ל דט״ז ד״ה לכי ומעטי איתא וז״ל כי יש מסך בין עולם לעולם כו׳ ויש בין הא״ק לאצילות מסך וכן בין האצילות לבריאה כו׳ וכל המסכים נק׳ מקיפים עכ״ל, והנה הרמ״ז ר״פ אמור דפ״ח סע״ב גבי כשמן הטוב על הראש כתב שגם כתר אריך נחשב מעולם א״ס כו׳ ועיקרו של אצילות מתחיל ממו״ס שהיא חכמה דאריך עכ״ל וא״כ ענין התלבשות גבורה דעתיק במו״ס הוא ענין ההמשכה מאור א״ס בראשית האצילות וע״כ התלבשות זו הוא ע״י מקיף זה ומסך הנ״ל ואפשר שזהו ג״כ ענין קרומא דאוירא כו׳ ע׳ בע״ח שער א״א פ״ז שזהו ענין רקיע המבדיל בין מים למים ומזה יובן ג״כ ענין סלסלה ותרוממך שנתבאר לעיל דענין ההתרוממות הוא מבחי׳ לבושי׳ כתלג לבחי׳ ומדרגת שער רישי׳ כו׳ והיינו כי שער רישי׳ הוא מבחי׳ כתר אריך שהוא מעולם א״ס שלמעלה מהמסך ומהאצילות כו׳).
וע״ז נאמר לבושי׳ כתלג חיוור כמו שלג שתחלת הווייתו ממים ונקפא ונעשה שלג ואח״כ חוזר ונפשר ונמס והיה למים וזהו חכמה בראש חכמה בסוף, והוא ע״ד משל כמו משלי שלמה או כמו שהרב מסביר שכל להתלמיד ע״פ משל שכשעומד התלמיד על כוונת רבו במשל זה ומבין השכל עצמו הנה נעשה אצלו ג״כ בחינת חכמה כמו שהיה אצל רבו החכמה מתחלה רק שבאמצע נגלד ונקרש לפי שהחכמה לא היתה נתפסת בשכל התלמיד כמות שהי א בעצמה בשכל הרב רק ע״י משל, וכך הוא בחי׳ לבוש עליון הוא בבחי׳ שלג שנגלד ונקרש עצמיות החכמה לבלתי הגלות נגלות כמות שהיא בעצמה רק אח״כ חוזר ונמס והיה למים בחי׳ חכמה אצל הנבראים ועל ענין זה נאמר משליך קרחו כפתים כו׳ ישב רוחו יזלו מים מגיד דבריו ליעקב שלהיות מגיד דבריו ליעקב שהוא מבחי׳ יזלו מים נעשה ע״י הקרח שנגלד ונקרש כעין הקרח וכך הוא בענין השלג, אלא שהשלג הוא בהתחלקות טיפין טיפין כי להיות יורד ההשפעה מוכרח להיות ע״י התחלקות וכמו שנודע מגבורות גשמים שיורדים ע״י התחלקות שאל״כ היו מבול ח״ו, וגם י״ג ת״ד נק׳ בחי׳ לבושים על דרך זה שההארה היורדת דרך השערות שהם חלולים הנה השערות הם בחי׳ לבושים והן בבחי׳ פירוד והתחלקות בבחי׳ שלג ונק׳ חיוור ששרש ההשפעה עצמה היא בחי׳ חסד (וגם השלג יש בו תוקף הלבנונית יותר מבחי׳ עמר נקא וכמ״ש במ״א ע״פ הנותן שלג כצמר). ומים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך (אלא שיורדים בבחי׳ צמצום והתחלקות ההשפעה לפירורים):
Et maintenant nous en venons à l'explication de "Ses vêtements comme la neige blanche" (Daniel 7, 9). Il est dit dans le Zohar que les treize tikounei dikna (rectifications de la barbe) sont parfois aussi appelés du nom de "Ses vêtements comme la neige blanche".
Mais la vérité est que le vêtement principal est le 'hachmal, et non le 'hachmal qui sépare entre Atsilout et Beria, Yetsira, Assiya, car celui-là est de l'extériorité de bina, et il est dans le noga qui est de l'aspect de la brisure des kelim ; mais c'est le 'hachmal supérieur qui fait makif sur tout Atsilout, c'est-à-dire que le revêtement de la guevoura d'Atik dans le moa'h setima se fait par ce makif (dans Likoutei haChass de l'Ari z"l, folio 16, s.v. "va et diminue-toi", il est dit, et voici ses paroles : car il y a un massakh entre un monde et un monde, etc., et il y a entre Adam Kadmon et Atsilout un massakh, et de même entre Atsilout et Beria, etc., et tous les massakhim sont appelés makifim, fin de citation.
Et voici que le Ramaz, au début de la paracha Emor, folio 88b, à propos de "comme l'huile bonne sur la tête" (Psaumes 133, 2), a écrit que même le keter d'Arikh est considéré du monde de l'Ein Sof, etc., et le principal d'Atsilout commence du moa'h setima, qui est la 'hokhma d'Arikh, fin de citation. Ainsi le sujet du revêtement de la guevoura d'Atik dans le moa'h setima est le sujet de l'attraction de l'Or Ein Sof au commencement d'Atsilout, et c'est pourquoi ce revêtement se fait par ce makif et ce massakh mentionné plus haut.
Et il est possible que ce soit aussi le sujet de la membrane de l'air, etc. Voir dans Ets 'Haïm, chaar Arikh Anpin, chapitre 7, que c'est le sujet du firmament qui sépare entre les eaux et les eaux.
Et de cela on comprendra aussi le sujet de "élève-la et elle t'élèvera" (Proverbes 4, 8) qui a été expliqué plus haut, que le sujet de l'élévation est depuis l'aspect de "Ses vêtements comme la neige" vers l'aspect et le degré des cheveux de Sa tête, etc. C'est-à-dire que les cheveux de Sa tête sont de l'aspect du keter d'Arikh, qui est du monde de l'Ein Sof, au-dessus du massakh et d'Atsilout, etc.).
Et c'est à ce sujet qu'il est dit "Ses vêtements comme la neige blanche", comme la neige dont le commencement de l'existence vient des eaux, et elle se fige et devient neige, et ensuite elle fond de nouveau et se liquéfie et redevient des eaux. Et c'est 'hokhma au commencement, 'hokhma à la fin.
Et c'est à la manière d'une parabole, comme les paraboles de Chelomo, ou comme le maître qui expose un intellect à l'élève au moyen d'une parabole : lorsque l'élève saisit l'intention de son maître dans cette parabole et comprend l'intellect lui-même, voici qu'il se fait aussi chez lui un aspect de 'hokhma comme il y avait chez son maître la 'hokhma au commencement, seulement qu'au milieu elle s'est solidifiée et figée, parce que la 'hokhma n'était pas saisissable dans l'intellect de l'élève telle qu'elle est en elle-même dans l'intellect du maître, seulement au moyen d'une parabole. Et ainsi est l'aspect du vêtement supérieur : il est dans l'aspect de neige, en quoi l'essence de la 'hokhma s'est solidifiée et figée pour ne pas se dévoiler révélée telle qu'elle est en elle-même, seulement ensuite elle fond de nouveau et se liquéfie et redevient des eaux, aspect de 'hokhma chez les créatures.
Et sur ce sujet il est dit : "Il jette Sa glace comme des miettes", etc., "Il fait souffler Son vent, les eaux coulent", "Il énonce Ses paroles à Yaakov" (Psaumes 147, 17-19) : pour qu'Il soit "énonçant Ses paroles à Yaakov", qui est de l'aspect de "les eaux coulent", cela se fait par la glace qui s'est solidifiée et figée à la manière de la glace. Et ainsi en est-il dans le sujet de la neige, sauf que la neige est en division goutte par goutte, car pour que l'effluence descende il faut nécessairement que ce soit par division, et comme il est connu des guevurot des pluies qui descendent par division, car sinon ce serait un déluge, à D.ieu ne plaise.
Et aussi les treize tikounei dikna sont appelés aspect de vêtements sur ce mode, car l'illumination qui descend par les cheveux qui sont creux, voici que les cheveux sont un aspect de vêtements, et ils sont dans un aspect de séparation et de division, dans un aspect de neige, et ils sont appelés blancs, car la racine de l'effluence elle-même est un aspect de 'hessed (et aussi la neige a en elle une force de blancheur plus grande que l'aspect de "laine pure", et comme il est écrit ailleurs sur le verset "qui donne la neige comme de la laine" (Psaumes 147, 16)). Et les eaux qui descendent d'un lieu élevé vers un lieu bas (sauf qu'elles descendent dans un aspect de tsimtsoum (retrait) et de division de l'effluence en miettes).
ב והנה מבחי׳ לבושיה כתלג חיוור נמשך בחי׳ שער רישיה כעמר נקא אלו הן פרטי ההלכות שבגשמיות כמו כל מסכת יומא שכל הרעש של הכה״ג שהוא פורש משאר העם ונכנס לפני ולפנים והיה רק פעם א׳ בשנה והי׳ צריך חמש טבילות ועשרה קידושין וכל העבודה הוא שמזה מדם הפר ומדם השעיר באצבע אחת למעלה ושבע למטה ומונה אחת ואחת כו׳.
Et voici : de l'aspect de "Ses vêtements comme la neige blanche" est attiré l'aspect de "les cheveux de Sa tête comme de la laine pure". Ce sont les détails des halakhot dans la matérialité, comme tout le traité Yoma : tout le tumulte du Cohen Gadol, qui se sépare du reste du peuple et entre dans le Saint des Saints, et ce n'était qu'une seule fois par an, et il devait cinq immersions et dix sanctifications, et tout le service est qu'il asperge du sang du taureau et du sang du bouc, d'un doigt, une en haut et sept en bas, et il compte une et une, etc.
והנה כח זה שיש בגשמיות דם הפר והשעיר להיות נוגע להמשכת אור א״ס ב״ה הוא דרך בחי׳ שערות שהם המשכות מצומצמות שהשערה היא המשכה להיות גילוי אור א״ס למטה ג״כ אך היינו דוקא ע״י ביטול ומס״נ.
Et voici : cette force qu'il y a dans la matérialité, le sang du taureau et du bouc, pour qu'elle concerne l'attraction de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, est par la voie de l'aspect des cheveux, qui sont des attractions restreintes, car le cheveu est une attraction pour qu'il y ait aussi un dévoilement de l'Or Ein Sof en bas, mais précisément par le bitoul (effacement de soi) et la messirout nefech (don de soi).
ועל דרך זה היה לימוד תנאים ואמוראים וכל עסק רשב״י היה בנגלה כ״ד קושיות וכ״ד פירוקים וגם בכל פרק מפרקי המסכתות שבש״ס נזכר ר״ש ואפילו בכלים ובנגעים ועוקצין והי׳ פטור מתפלה לפי שכל עסק תורתו היה עד״ז וכמ״ש ודברי אשר שמתי בפיך. אך אין כח זה אלא בתורה עצמה, אבל המצות הן מצות המלך שהוא ביטול היש לאין שיהיה יש ויהיה בטל ומל׳ נק׳ בשם לבוש כמ״ש ה׳ מלך גאות לבש שלהיות בחי׳ מל׳ ועל מי מולך הלא כל עצמיות הנבראים וחיותם הוא מבחי׳ מל׳ ואיך שייך לשון מלוכה, אלא כל ענין מל׳ הוא למעלה רק בחי׳ לבוש שנעשה לבוש והסתר להיות בחי׳ מל׳ וכמ״ש כי שמש ומגן ה׳ אלקים שבחי׳ אלקים הוא בחי׳ המל׳ היא בחי׳ מגן שהיא בחי׳ לבוש (ועמ״ש בד״ה יונתי בחגוי מענין יפתי וע׳ סד״ה ועשית בגדי קדש ובד״ה יביאו לבוש מלכות) רק בשרש העליון המצות הם גבוהים יותר שהמצות הן מבחי׳ גולגלתא ותורה היא בחי׳ מוחא, אלא שלפי שהמצות הם גבוהים יותר אינם יכולים להיות בבחי׳ התגלות כ״א בבחי׳ לבוש שהוא בחי׳ חיצוניות ומקיף, אבל התורה שהיא בחי׳ מוחא נעשית בחי׳ מזון ותורתך בתוך מעי (וע׳ באגה״ק ד״ה איהו וחיוהי ועמ״ש בד״ה מזמור שיר חנוכת הבית מענין מזון ולבוש כו׳).
והנה כדי להיות המשכת המצות למטה הוא רק כמו כן בבחי׳ שערות ושער רישיה כעמר נקא שעי״ז נמשך למטה בכה״ג כמו בסדר עבודת יוהכ״פ הנ״ל וגם זה הוא ע״י ביטול כי כה״ג נק׳ כהנא רבה בחי׳ ביטול רק לפי שזה הביטול הוא ביטול היש לכן תלוי בזמן ובמקום בקדשי קדשים דוקא, אבל התורה אע״פ שהוא איש זר ולומד בלילה דלאו זמן הקרבה היא אעפ״כ מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב בזמנו ובמועדו. לפי שהתורה היא בבחי׳ אין ממש והיינו לפי שעיקר לימוד התורה ברעותא דליבא תליא מילתא שיהיה בטל במחשבתו ודבורו וזה יכול להיות בעסקו בתורה, אבל במצוה בעשיי׳ גשמית ע״י הגוף העושה אין זה ביטול ממש רק ביטול היש לאין שהוא עושה ומקיים מצות המלך שזהו בחי׳ עבד שהוא נפרד משא״כ עסק התורה הוא בבחי׳ בן, וזהו אם כבנים אם כעבדים כו׳.
אך הנה זה לעומת זה עשה האלקים וכל סטרא דקליפה הוא רק בחי׳ יש הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם וכבוד חכמים ינחלו. שמי שהוא בבחי׳ חכמה כח מ״ה אין הכבוד עושה אותו יש ולכן מפני שיבה תקום וכן ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד כו׳, משא״כ מי שאינו בבחי׳ כח מ״ה יכול להיות נמשך לבו אחר הכבוד ונעשה יש וגס רוח.
וזהו עיקר ע״ז שמחשיב א״ע ליש דקרו לי׳ אלקא דאלהא ולכן ארז״ל מי שיש בו גסות הרוח כו׳.
Et sur ce mode était l'étude des tannaïm et des amoraïm, et tout l'engagement de Rabbi Chimon bar Yo'haï était dans le révélé : vingt-quatre questions et vingt-quatre résolutions, et aussi dans chaque chapitre des chapitres des traités du Talmud est mentionné Rabbi Chimon, et même dans Kelim, dans Negaïm et dans Ouktsin, et il était exempt de la prière, parce que tout l'engagement de sa Torah était sur ce mode, et comme il est écrit : "et Mes paroles que J'ai mises dans ta bouche" (Isaïe 59, 21). Mais cette force n'existe que dans la Torah elle-même.
Mais les mitsvot sont les commandements du Roi, qui est le bitoul du yech (l'être, le moi) à l'ayin (le néant), pour qu'il y ait un yech et qu'il soit annulé. Et malkhout est appelée du nom de vêtement, comme il est écrit : "ה' règne, de majesté Il s'est revêtu" (Psaumes 93, 1), car pour qu'il y ait l'aspect de malkhout, et sur qui règne-t-Il ?
N'est-ce pas que toute l'essence des créatures et leur vitalité est de l'aspect de malkhout, et comment convient l'expression de royauté ? Mais tout le sujet de malkhout n'est en haut qu'un aspect de vêtement, qui est devenu vêtement et occultation pour qu'il y ait l'aspect de malkhout, et comme il est écrit : "car soleil et bouclier, ה' Elokim" (Psaumes 84, 12), que l'aspect d'Elokim, qui est l'aspect de malkhout, est l'aspect de bouclier, qui est l'aspect de vêtement (et voir ce qui est écrit dans le discours "Yonati be'haguei" au sujet de yafyit, et vois à la fin du discours "Veassita bigdei kodech" et dans le discours "Yaviou levouch malkhout").
Seulement dans la racine supérieure les mitsvot sont plus élevées, car les mitsvot sont de l'aspect du crâne et la Torah est l'aspect du cerveau. Mais puisque les mitsvot sont plus élevées, elles ne peuvent être dans un aspect de dévoilement, sinon dans un aspect de vêtement, qui est l'aspect d'extériorité et de makif.
Mais la Torah, qui est l'aspect du cerveau, devient un aspect de nourriture, "et Ta Torah au dedans de mes entrailles" (Psaumes 40, 9) (et vois dans Igueret Hakodech, discours "Ihou ve'hayohi", et voir ce qui est écrit dans le discours "Mizmor chir 'hanoukat habayit" au sujet de nourriture et de vêtement, etc.). Et voici : pour qu'il y ait l'attraction des mitsvot en bas, c'est seulement de même dans l'aspect des cheveux, et "les cheveux de Sa tête comme de la laine pure", par quoi est attiré en bas dans le Cohen Gadol comme dans l'ordre du service de Yom Kippour mentionné plus haut, et cela aussi est par le bitoul, car le Cohen Gadol est appelé Cohen Rabba, aspect de bitoul.
Seulement, puisque ce bitoul est le bitoul du yech, il dépend donc du temps et du lieu, dans le Saint des Saints précisément. Mais la Torah, même s'il est un homme étranger et qu'il étudie la nuit, qui n'est pas le temps de l'offrande, néanmoins l'Écriture le considère comme s'il avait offert en son temps et à son moment fixé.
Parce que la Torah est dans l'aspect d'ayin véritablement, et c'est parce que l'essentiel de l'étude de la Torah, le sujet dépend du désir du cœur, qu'il soit annulé dans sa pensée et sa parole, et cela peut être dans son engagement dans la Torah. Mais dans la mitsva, dans l'action matérielle par le corps qui agit, ce n'est pas un bitoul véritable, seulement le bitoul du yech à l'ayin, en ce qu'il fait et accomplit les commandements du Roi, ce qui est l'aspect de serviteur qui est séparé, ce qui n'est pas le cas de l'engagement dans la Torah, qui est dans l'aspect de fils.
Et c'est "si comme des fils, si comme des serviteurs", etc. Mais voici : "ceci en face de cela a fait Elokim" (Ecclésiaste 7, 14), et tout le côté de la kelipa n'est que l'aspect de yech.
"La jalousie, la convoitise et l'honneur font sortir l'homme du monde" (Avot 4, 21), et "les sages hériteront l'honneur" (Proverbes 3, 35). Que celui qui est dans l'aspect de 'hokhma, force de Mah (45), l'honneur ne le fait pas devenir yech, et c'est pourquoi "devant les cheveux blancs tu te lèveras" (Lévitique 19, 32), et de même "tu feras des vêtements sacrés pour Aharon ton frère, pour l'honneur", etc.
(Exode 28, 2). Ce qui n'est pas le cas de celui qui n'est pas dans l'aspect de force de Mah (45) : son cœur peut être attiré après l'honneur, et il devient yech et orgueilleux d'esprit.
Et c'est l'essentiel de l'idolâtrie, qu'il se considère lui-même comme yech, car on l'appelle "dieu des dieux", et c'est pourquoi nos Sages, de mémoire bénie, ont dit : "celui en qui il y a de l'orgueil de l'esprit", etc.
והנה כמו שבקדושה יש ב׳ בחי׳ תורה ומצות שהן פנימיות וחיצוניות כנ״ל כך ג״כ לעומת זה יש ב׳ דברים חיצוניות ופנימית חיצונית היינו גסות בבחי׳ לבושים ומקיפים, ופנימית היינו תאוות זולל וסובא והכל הוא בנוגה שחיצונית שלה רע ופנימית טוב ולפעמים עולה הכל ונכלל בטוב, ולפעמים להפך כמ״ש בסש״ב פ״ז.
Et voici : de même que dans la sainteté il y a deux aspects, Torah et mitsvot, qui sont intériorité et extériorité, comme ci-dessus, ainsi de même, en face de cela, il y a deux choses, extériorité et intériorité : l'extériorité, c'est-à-dire la grossièreté dans l'aspect des vêtements et des makifim, et l'intériorité, c'est-à-dire les désirs du glouton et de l'ivrogne, et tout cela est dans le noga, dont l'extériorité est mauvaise et l'intériorité bonne, et parfois tout monte et est inclus dans le bien, et parfois l'inverse, comme il est écrit dans le Tanya, chapitre 7.
והנה בחי׳ הפנימית יכולים להפך בעצמם מרע לטוב כמו איש אשר בסובאי יין וזוללי בשר אם למחר מתפלל בכח האכילה הרי הרע עצמו מתהפך לטוב ונעשה מרע טוב, אבל החיצוניות ולבושי׳ אינו נעשה מהם דבר טוב שיוכל לקבל הכבוד להיות נתפס בתוכו שלא יהיה יש.
Et voici : l'aspect de l'intériorité, ils peuvent le transformer eux-mêmes de mal en bien, comme un homme qui est parmi les buveurs de vin et les gloutons de viande : s'il prie le lendemain avec la force de la nourriture, voici que le mal lui-même se transforme en bien et devient, de mal, bien. Mais l'extériorité et ses vêtements, il n'en est pas fait une chose bonne par laquelle on puisse recevoir l'honneur de façon à ce qu'il soit saisi en elle pour qu'il ne soit pas yech.
ולכן כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם עליכם דוקא מה שהוא בחינת מקיף יכפר יקנח ויעביר לגמרי ואת רוח הטומאה אעביר כי תעביר ממשלת זדון. אבל מכל חטאתיכם פנימית שבכם לפני הוי׳ תטהרו בעצמיכם והיינו לפני הוי׳ דהיינו ממעמקים קראתיך הוי׳ כאדם הקורא לחבירו שיבא אצלו כך קוראין וממשיכים בחי׳ הוי׳ ע״י ממעמקים עומקא דליבא שצועק הלב בקרבו והיא בחינת א״ס שבנפשו שעי״ז מעורר בחי׳ א״ס שממעמקים למעלה משם הוי׳.
Et c'est pourquoi : "car en ce jour Il fera expiation pour vous, pour vous purifier" (Lévitique 16, 30), "pour vous" précisément, ce qui est l'aspect de makif, Il fera expiation, Il essuiera et fera passer entièrement, "et l'esprit d'impureté Je ferai passer" (Zacharie 13, 2), "car Tu feras passer l'empire de l'insolence". Mais "de tous vos péchés", l'intériorité qui est en vous, "devant ה' vous vous purifierez" vous-mêmes.
Et c'est "devant ה'", c'est-à-dire "des profondeurs je T'ai appelé, ה'" (Psaumes 130, 1), comme un homme qui appelle son compagnon pour qu'il vienne auprès de lui : ainsi on appelle et on attire l'aspect de ה' par "des profondeurs", la profondeur du cœur, lorsque le cœur crie en son sein, et c'est l'aspect de l'Ein Sof qui est dans son âme, par quoi on éveille l'aspect de l'Ein Sof qui vient des profondeurs, au-dessus du nom ה'.
והיינו דוקא ביום הזה הוא יוהכ״פ עליית המל׳ להיות פב״פ שהמל׳ היא מקור הנבראים ומחיה אותם ועתה היא עולה לקבל פנים עליונים דא״ס את פניך הוי׳ אבקש, ולכן אין עולים לתורה ביוהכ״פ רק ששה לפי שהמל׳ שהיא בחי׳ שביעית עלתה למעלה. (ועיין בפי׳ לפני הוי׳ בזהר ח״ג ס״ז א׳ וע״פ פי׳ המק״מ שם בשם הרח״ו מובן כמשנ״ת כאן דלפני היינו למעלה יותר כו׳, אכן בזהר תרומה דק״ע ע״ב פי׳ כי מלפני הוא בחי׳ שלמעלה משם הויה אבל לפני היינו בחי׳ מלכות שהיא בחינת שקודם לשם הויה מלמטה למעלה, וגם לפי׳ ההוא אין סתירה למש״כ דהוא בחי׳ ממעמקים שלמעלה משם הוי׳ כי הנה יוהכ״פ הוא עליי׳ המל׳ בעתיק.
א״כ ב׳ הפי׳ עולים בקנה אחד שהבחי׳ מל׳ שהיא לפני שם הוי׳ ממטה למעלה עולה ביוהכ״פ לבחי׳ א״ס שלמעלה משם הוי׳ ולכן עי״ז תטהרו גם אתם והיינו כמ״ש בזהר תצוה דקפ״ה ע״ב ע״פ כי ביום הזה יכפר. יכפר ביום הזה וינקי ליה בקדמיתא וכל דא עליכם ופי׳ במק״מ תחלה יתוקן מדת המל׳ שנק׳ היום הזה ואח״כ ישראל והיינו שע״י עליי׳ המל׳ בא״ס עי״ז יתוקנו כל הפגמים כי אנת הוא שלימותא דכולהו) (ועיין עוד ע״פ כי ביום הזה כו׳ בזהר ויקרא ט״ו ב׳ ובפ׳ אחרי ס״ב ב׳ ס״ד א׳ ובפ׳ אמור דק״ב האזינו דר״צ סע״ב):
Et c'est précisément en ce jour, qui est Yom Kippour, l'ascension de la malkhout pour être face à face, car la malkhout est la source des créatures et les vivifie, et maintenant elle monte pour recevoir des faces supérieures de l'Ein Sof, "Ta face, ה', je chercherai" (Psaumes 27, 8). Et c'est pourquoi on ne monte à la Torah à Yom Kippour que six, parce que la malkhout, qui est l'aspect du septième, est montée en haut.
(Et vois dans l'explication de "devant ה'" dans le Zohar III, 67a, et selon l'explication du Mikdach Melekh là-bas au nom de Rabbi 'Haïm Vital, on comprend comme ce qui a été expliqué ici, que "devant" signifie plus haut, etc. Cependant dans le Zohar Terouma 170b il est expliqué que "de devant" est un aspect qui est au-dessus du nom ה', mais "devant" signifie l'aspect de malkhout qui est l'aspect qui précède le nom ה' de bas en haut.
Et même selon cette explication il n'y a pas de contradiction avec ce que nous avons écrit, que c'est l'aspect "des profondeurs" qui est au-dessus du nom ה', car voici : Yom Kippour est l'ascension de la malkhout dans Atik. Ainsi les deux explications s'accordent : l'aspect de malkhout qui est "devant" le nom ה' de bas en haut monte à Yom Kippour à l'aspect de l'Ein Sof qui est au-dessus du nom ה', et c'est pourquoi par cela vous vous purifierez aussi vous-mêmes.
Et c'est comme il est écrit dans le Zohar Tetsavé 185b sur le verset "car en ce jour Il fera expiation" : "Il fera expiation en ce jour, et on lui donne la nourriture d'abord, et tout cela est sur vous". Et l'explication dans le Mikdach Melekh : d'abord sera rectifiée la mida de la malkhout qui est appelée "ce jour", et ensuite Israël.
C'est-à-dire que par l'ascension de la malkhout dans l'Ein Sof, par cela seront rectifiés tous les défauts, car "Tu es la perfection de tous".) (Et vois encore sur le verset "car en ce jour", etc., dans le Zohar Vayikra 15b, et dans la paracha A'harei 62b, 64a, et dans la paracha Emor 102, Haazinou 290b.)