"Voici quelle sera la loi du lépreux au jour de sa purification, etc." (Lévitique 14, 2). Or il est expliqué dans Ets 'Haïm, chaar 37, chapitre 7, que la cause des néga'im est due au retrait de la lumière de la 'hokhma, car le lépreux est considéré comme mort, et il est écrit "ils mourront, et non dans la sagesse" (Job 4, 21), etc.
זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו וגו׳. הנה מבואר בע״ח של״ז פ״ז שסיבת הנגעים הוא מחמת הסתלקות אור החכמה כי מצורע חשוב כמת וכתיב ימותו ולא בחכמה כו׳ ע״ש.
"Voici quelle sera la loi du lépreux au jour de sa purification, etc." (Lévitique 14, 2). Or il est expliqué dans Ets 'Haïm, chaar 37, chapitre 7, que la cause des néga'im est due au retrait de la lumière de la 'hokhma, car le lépreux est considéré comme mort, et il est écrit "ils mourront, et non dans la sagesse" (Job 4, 21), etc.
Voir là-bas.
ולהבין זה קצת צ״ל ענין מוחין דאימא ומוחין דאבא, כי הנה מוחין דאימא הוא כמ״ש אם הבנים שמחה שע״י ההתבוננות נולד האהבה והשמחה ורשפי אש והוא בחי׳ הרצוא להסתלק וליכלל בעצמותו ית׳. אך יש עוד בחי׳ שלמעלה מהאהבה ברשפי אש דהיינו מוחין דאבא שאור א״ס ב״ה שורה בח״ע ועי״ז נמשך הביטול עד שאין בו כח ויכולת להגביה א״ע בבחי׳ רצוא שהוא בחי׳ יש מי שאוהב, וזהו ענין ההשתחוואות שבשמונה עשרה וכמ״ש מזה בדוכתי טובא ועמ״ש ע״פ כאשר השמים החדשים וע״פ וכל העם רואים את הקולות וע״פ זאת חוקת התורה ובד״ה ועבד הלוי הוא ובד״ה מצה זו כו׳ ובד״ה צאינה וראינה בענין ויין ישמח כו׳ להצהיל פנים משמן וע״פ כי תבואו אל ארץ מושבותיכם כו׳ בפ׳ נסכים.
Et pour comprendre cela un peu, il faut dire le sujet des mohin d'Ima et des mohin d'Abba. Car voici, les mohin d'Ima sont comme il est écrit "la mère des enfants est joyeuse" (Psaumes 113, 9), car par la contemplation naissent l'amour, la joie et les flammes de feu, et c'est l'aspect du ratso : se retirer et s'inclure dans Son essence, béni soit-Il.
Mais il y a encore un aspect supérieur à l'amour dans les flammes de feu, à savoir les mohin d'Abba, en ce que l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, réside dans la 'hokhma 'ila'a, et par cela est attiré le bitoul (effacement de soi), jusqu'à ce qu'il n'y ait en lui ni force ni capacité de s'élever soi-même dans l'aspect du ratso, qui est l'aspect du yech (l'être, le moi), celui qui aime. Et c'est le sujet des prosternations des dix-huit bénédictions, et comme cela est écrit en de nombreux endroits, et voir ce qui est écrit sur le verset "lorsque les cieux nouveaux", et sur le verset "et tout le peuple voyait les voix", et sur le verset "voici le statut de la Torah", et dans le discours "et le lévite, lui", et dans le discours "cette matsa", etc., et dans le discours "sortez et voyez" au sujet de "et le vin réjouit", etc., "pour éclairer les visages par l'huile", et sur le verset "lorsque vous viendrez au pays de vos demeures", etc., dans la section des libations.
וזהו אם רץ לבך שוב לאחד. כי ע״י הביטול דמוחין דאבא נמשך בחי׳ שוב והוא המשכת אלהות למטה.
ולהמשכה זו צ״ל הרחבת הכלים והן אותיות התשב״כ ותשבע״פ. וז״ש בע״ח שער לאה ורחל פ״ז וז״ל וזכור כלל זה שאין נעשה ב׳ פרצופים אלו לאה ורחל כאן אלא אחר התגלות מוחין דאבא בז״א עכ״ל, כי לאה היא אותיות המחשבה והיא בחי׳ תשב״כ כי ס״ר אותיות התורה היינו אותיות המחשבה כמ״ש במ״א ע״פ את שבתותי תשמרו.
Et c'est "si ton cœur court, reviens à l'Un" (Sefer Yetsira 1, 8). Car par le bitoul des mohin d'Abba est attiré l'aspect du chov, et c'est l'attraction de l'élohout en bas.
Et pour cette attraction il faut l'élargissement des kelim, et ce sont les lettres de la Torah écrite et de la Torah orale. Et c'est ce qui est dit dans Ets 'Haïm, chaar Léa et Ra'hel, chapitre 7, et voici ses paroles : "Et souviens-toi de cette règle, que ces deux partsoufim, Léa et Ra'hel, ne se font ici qu'après la révélation des mohin d'Abba dans Zeir Anpin", fin de citation.
Car Léa, ce sont les lettres de la pensée, et c'est l'aspect de la Torah écrite, car les 600 000 lettres de la Torah sont les lettres de la pensée, comme il est écrit ailleurs sur le verset "vous garderez Mes chabbat" (Lévitique 19, 3).
ורחל היא אותיות הדבור תשבע״פ. ולכן התהוות ב׳ בחי׳ אלו נמשך ע״י התגלות מוחין דאבא דייקא שהוא הביטול שמזה נמשך השוב והוא ההמשכה בבחי׳ כלים ואותיות כו׳ משא״כ מבחי׳ מוחין דאימא שמהם נמשך הרצוא שהוא אדרבה ההסתלקות מהכלים והאותיות.
ועיין מ״ש בד״ה וייצר את האדם בפ׳ בראשית איך שהאותיות נמשכים דייקא מח״ע שלמעלה מהבינה ע״ש באריכות.
Et Ra'hel, ce sont les lettres de la parole, la Torah orale. C'est pourquoi la venue à l'être de ces deux aspects est attirée précisément par la révélation des mohin d'Abba, qui est le bitoul, et de cela est attiré le chov, et c'est l'attraction dans l'aspect des kelim et des lettres, etc.
Ce qui n'est pas le cas de l'aspect des mohin d'Ima, desquels est attiré le ratso, qui est au contraire le retrait des kelim et des lettres. Et vois ce qui est écrit dans le discours "et Il forma l'homme", dans la paracha Berechit, comment les lettres sont attirées précisément de la 'hokhma 'ila'a qui est au-dessus de la bina, voir là-bas longuement.
ולכן מחמת הסתלקות מוחין דאבא שזהו ענין צרעת דתרגומו סגירו מזה נסתעף שאין נבנים פרצופי לאה ורחל ויוצאים תמורתם הנגעים שאת נגד לאה כו׳ דהיינו מחמת שאין נמשך בחי׳ שוב בכלים ואותיות דקדושה אזי מבחי׳ הרצוא לבד יוכל להסתעף יניקת החיצונים כמו שאחר ההתלהבות בתפלה אם אינו עוסק בתורה יוכל להתהוות מההתלהבות בחי׳ דינים קפידא וכעס ומזה נסתעף ג״כ יש וגסות כו׳ או תאוות רעות. [וז״ש בע״ח שם שאת כנגד לאה ספחת בהרת כנגד רחל כי לאה יש לה אור אחד ורחל ב׳ והם ג׳ אלפין כו׳ והענין כי לאה היא בחי׳ מחשבה ורחל היא בחי׳ דיבור וגם בחי׳ מעשה עשייה שבאצילות היא המל׳ ועמ״ש בפ׳ שלח בענין דור המדבר כו׳ מענין לאה ורחל והם ג׳ לבושים מדומ״ע ונמשכים ממוחין דאבא וזהו ענין האלפין שהאל״ף הוא יו״ד וי״ו יו״ד (כמ״ש בד״ה מראיהם ומעשיהם ובד״ה להבין ביאור ענין האבות כו׳ ע״ש).
ובהסתלקות אור אבא יוצאין תמורתן הנגעים אותיות שמהם נמשך יניקה לחיצונים]. וזהו ענין מצורע מוציא שם רע וכמ״ש בע״ח שלאה ורחל נק׳ שם והיינו כמארז״ל כל התורה כולה היא שמותיו של הקב״ה והם בחי׳ שם טוב.
והמדבר לשון הרע שהוא הפך הטוב באותיות וכלים דקדושה. גורם שגם למעלה במקום שם טוב שהם האותיות והכלים דקדושה יצאו תמורתן אותיות הנק׳ שם רע דהיינו שבחי׳ שם ההוא ואותיות אלו הוא מקור חיות הרע והיינו כמ״ש בע״ח שמהנגעים נמשך יניקת הקליפות (ועמ״ש בד״ה לסוסתי ברכבי שפרעה העמיד תחלה סוסים נקבות כו׳ ע״ש).
והענין הוא ע״ד מ״ש בדור הפלגה ונעשה לנו שם ועד״ז נאמר הנפילים היו בארץ כו׳ אנשי השם. וכן בעדת קרח כתיב אנשי שם.
והיינו מפני שמחלוקת קרח על אהרן הוא ג״כ שלא רצה שיהיו הלוים טפלים ונכנעים לבחי׳ המשכת מוחין דאבא שזהו בחי׳ אהרן הכהן כ״א להיות הלוים דבר בפ״ע שהוא להיות בבחי׳ רצוא לבד וכמ״ש בזהר ר״פ קרח שמאלא אתכליל תדיר בימינא קרח בעי לאחלפא כו׳, ומזה נמשך יניקת הקליפות הנק׳ שם רעוכמ״ש ברבה פ׳ בראשית ס״פ כ״ו נאמר כאן אנשי השם ונאמר להלן קראי מועד אנשי שם כו׳. וגם מלשון שם וכמ״ש קראו שם פרעה כו׳ וזהו ושם ימותו.
ומצורע חשוב כמת. ועמ״ש מענין שם בד״ה חוקת התורה:
Et c'est pourquoi, du fait du retrait des mohin d'Abba, ce qui est le sujet de la tsara'at, dont le targoum est segirou, de cela se ramifie que les partsoufim de Léa et de Ra'hel ne sont pas construits, et à leur place sortent les néga'im : seet en face de Léa, etc., c'est-à-dire du fait que l'aspect du chov n'est pas attiré dans les kelim et les lettres de sainteté, alors de l'aspect du ratso seul peut se ramifier la yenika (nourriture) des extérieurs, comme après l'embrasement dans la prière, s'il ne s'occupe pas de Torah, peut se former de l'embrasement un aspect de dinim, de susceptibilité et de colère, et de cela se ramifie aussi le yech et la grossièreté, etc., ou des désirs mauvais. [Et c'est ce qui est dit dans Ets 'Haïm là-bas, que seet est en face de Léa, sapahat et baheret en face de Ra'hel, car Léa a une seule lumière et Ra'hel deux, et ce sont les trois aleph, etc.
Et le sujet est que Léa est l'aspect de la pensée, et Ra'hel est l'aspect de la parole et aussi l'aspect de l'acte : l'Assiya qui est dans Atsilout est la malkhout, et vois ce qui est écrit dans la paracha Chela'h au sujet de la génération du désert, etc., du sujet de Léa et Ra'hel, et ce sont les trois vêtements de pensée, parole et acte, et ils sont attirés des mohin d'Abba, et c'est le sujet des aleph, car l'aleph est youd-vav-youd (comme il est écrit dans le discours "leur aspect et leurs actes" et dans le discours "pour comprendre l'explication du sujet des patriarches", etc., voir là-bas). Et lors du retrait de la lumière d'Abba sortent à leur place les néga'im, des lettres desquelles est attirée la yenika vers les extérieurs.] Et c'est le sujet du lépreux, qui fait sortir un mauvais nom, et comme il est écrit dans Ets 'Haïm que Léa et Ra'hel sont appelées nom, et c'est comme le dire de nos maîtres : "toute la Torah entière, ce sont les Noms du Saint, béni soit-Il", et ce sont l'aspect d'un bon nom.
Et celui qui parle la médisance, qui est le contraire du bien dans les lettres et les kelim de sainteté, cause qu'aussi en haut, à l'endroit du bon nom, que sont les lettres et les kelim de sainteté, sortent à leur place des lettres appelées mauvais nom, c'est-à-dire que cet aspect de nom et ces lettres sont la source de la vitalité du mal, et c'est comme il est écrit dans Ets 'Haïm que des néga'im est attirée la yenika des kelipot (et vois ce qui est écrit dans le discours "à ma jument parmi les chars de Pharaon", que Pharaon plaça d'abord des juments, etc., voir là-bas). Et le sujet est à la manière de ce qui est écrit dans la génération de la dispersion : "et faisons-nous un nom" (Genèse 11, 4), et de même il est dit "les nefilim étaient sur la terre", etc., "les hommes de renom" (Genèse 6, 4).
Et de même dans l'assemblée de Kora'h il est écrit "des hommes de renom" (Nombres 16, 2). Et c'est parce que la contestation de Kora'h contre Aharon est aussi qu'il ne voulait pas que les lévites soient secondaires et soumis à l'aspect de l'attraction des mohin d'Abba, ce qui est l'aspect d'Aharon le cohen, mais que les lévites soient une chose en soi, à savoir être dans l'aspect du ratso seul, et comme il est écrit dans le Zohar au début de la paracha Kora'h : "la gauche est toujours incluse dans la droite, Kora'h voulait intervertir", etc.
Et de cela est attirée la yenika des kelipot appelées mauvais nom, et comme il est écrit dans le Midrach Rabba, paracha Berechit, fin du chapitre 26 : il est dit ici "les hommes de renom" et il est dit plus loin "ceux qui sont appelés à l'assemblée, des hommes de renom", etc. Et aussi de l'expression nom, et comme il est écrit "ils appelèrent le nom de Pharaon", etc.
(Jérémie 46, 17), et c'est "et là ils mourront" (Nombres 14, 35). Et le lépreux est considéré comme mort.
Et vois ce qui est écrit du sujet du nom dans le discours "le statut de la Torah".
ב והנה התיקון של הנגעים ורפואתן הוא ע״י והובא אל הכהן. כי הכהן הוא הממשיך אור אבא וכמ״ש ע״פ בהעלותך את הנרות וע״ש בענין שלך גדול משלהם כו׳ וע״י המשכת מוחין דאבא בז״א אזי יסוד אבא בוקע יסוד אימא והוא המשכת בחי׳ השוב.
וזהו ענין זיווג יעקב עם לאה ורחל יעקב אותיות יבקע שיסוד אבא בוקע יסוד אימא ומשם נמשך ההשפעה באותיות המחשבה והדבור לאה ורחל עור בעד עור כו׳ בחי׳ לבושים מודומ״ע וכמ״ש ה׳ מלך גאות לבש כו׳.
b. Et voici, le tikoun des néga'im et leur guérison se fait par "et il sera amené vers le cohen" (Lévitique 14, 2).
Car le cohen est celui qui attire la lumière d'Abba, et comme il est écrit sur le verset "lorsque tu feras monter les lampes", et vois là-bas au sujet de "le tien est plus grand que le leur", etc. Et par l'attraction des mohin d'Abba dans Zeir Anpin, alors le yessod d'Abba fend le yessod d'Ima, et c'est l'attraction de l'aspect du chov.
Et c'est le sujet de l'union de Yaakov avec Léa et Ra'hel : Yaakov a les lettres de "il fendra", en ce que le yessod d'Abba fend le yessod d'Ima, et de là est attirée l'effluence dans les lettres de la pensée et de la parole, Léa et Ra'hel, "peau pour peau", etc. (Job 2, 4), l'aspect des vêtements de pensée, parole et acte, et comme il est écrit "ה' règne, Il s'est revêtu de majesté", etc.
(Psaumes 93, 1).
וזהו ענין זאת תהיה תורת המצורע. וכמ״ש בע״ח שם וז״ל כי זהו ענין אומרו זאת תהיה תורת המצורע כי כל בחי׳ היותו מצורע הוא לסבת הסתלקות מוחין דמצד אבא חכמה הנק׳ תורה וא״כ אין תיקונו אלא ע״י עסק התורה כמארז״ל לכן אמר תורת המצורע ולא טהרת המצורע או כיוצא עכ״ל.
Et c'est le sujet de "voici quelle sera la loi du lépreux". Et comme il est écrit dans Ets 'Haïm là-bas, et voici ses paroles : "car c'est le sujet de ce qu'il dit : voici quelle sera la loi du lépreux, car tout l'aspect de son être lépreux est à cause du retrait des mohin du côté d'Abba, la 'hokhma qui est appelée Torah, et s'il en est ainsi son tikoun n'est que par l'occupation de la Torah, comme le dire de nos maîtres ; c'est pourquoi il a dit la loi du lépreux et non la purification du lépreux ou semblable", fin de citation.
ועד״ז איתא בתנחומא ובילקוט מרפא לשון עץ חיים שהתורה עץ חיים היא והיא רפואתו של המצורע שהוציא שם רע כו׳ ע״ש והיינו משום שע״י התורה ממשיך מוחין דאבא וזהו טוב שם משמן טוב שע״י התורה שהיא בחי׳ שמן הטוב ח״ע ממנה נמשך טוב שם שהוא הטבת השם ע״ד הטבת הנרות וכמ״ש במ״א בד״ה ואלה שמות בענין לאתקנא רזא דשמיה ובד״ה משה ידבר כו׳ והיינו ע״י התומ״צ שהם המשכת שמן הטוב שמן משחת קדשהפך בחי׳ שם רע הנ״ל ועיין בפ׳ יתרו דפ״ז סע״ב בענין טוב שם משמן טוב וכמ״ש במ״א ע״פ שמן תורק שמך כו׳.
Et de même il est rapporté dans le Tan'houma et dans le Yalkout : "Une langue qui guérit est un arbre de vie" (Proverbes 15, 4), car la Torah est un arbre de vie, et elle est la guérison du lépreux qui a fait sortir un mauvais nom, etc. Voir là-bas.
C'est-à-dire parce que par la Torah on attire les mohin d'Abba, et c'est "Mieux vaut un bon nom qu'une bonne huile" (Ecclésiaste 7, 1), car par la Torah, qui est l'aspect de la bonne huile, la 'hokhma 'ila'a, est attiré d'elle un bon nom, qui est l'amélioration du nom, à la manière de l'amélioration des lampes, et comme il est écrit ailleurs dans le discours "Et voici les noms" au sujet de "pour rectifier le mystère de Son Nom", et dans le discours "Moché parlera", etc. C'est-à-dire par la Torah et les mitsvot, qui sont l'attraction de la bonne huile, l'huile de l'onction sainte, l'opposé de l'aspect du mauvais nom mentionné ci-dessus.
Et vois dans la paracha Yitro, folio 87, fin de la page b, au sujet de "Mieux vaut un bon nom qu'une bonne huile", et comme il est écrit ailleurs sur le verset "huile répandue est Ton Nom", etc. (Cantique des Cantiques 1, 3).
וזהו ג״כ ענין ביום טהרתו וכמ״ש בפ׳ קדושים ד״פ ע״ב ות״ח לא אתדכי בר נש לעלמין אלא במילין דאורייתא בגין כך מילין דאורייתא לא מקבלין טומאה. בגין דאיהי קיימא לדכאה לאלין מסאבי.
Et c'est aussi le sujet de "au jour de sa purification". Et comme il est écrit dans la paracha Kedochim, folio 80b : "Viens et vois : l'homme ne se purifie jamais sinon par les paroles de la Torah.
C'est pourquoi les paroles de la Torah ne reçoivent pas l'impureté, parce qu'elle se tient pour purifier ceux qui sont impurs."
ואסוותא באורייתא אשתכח כו׳ וע״ש בפי׳ הרמ״ז שהוא לפי שהתורה שרשה ממו״ס שבה מלובש גבורה דעתיק והיא מקור המתקת הדינים שמשם נמשך קרע שטן כו׳ ע״ש. ועמש״ל פ׳ תזריע בענין התנאים ואמוראים בעסקם בתורה שעי״ז היה להם כח לעשות נסים גדולים כו׳.
ועכ״ז והובא אל הכהן. כי עיקר עסק התורה צ״ל בבחי׳ ביטול וכנ״ל בענין שוב לאחד משא״כ האומר אין לו אלא תורה (יבמות ק״ט ע״ב) לו בבחי׳ יש אפילו תורה אין לו:
"Et la guérison se trouve dans la Torah", etc. Et vois là-bas dans le commentaire du Ramaz, que c'est parce que la Torah a sa racine dans le mocha setima (cerveau caché), dans lequel est revêtue la guevoura d'Atik, et elle est la source de l'adoucissement des dinim, d'où est attiré "déchire Satan", etc.
Voir là-bas. Et vois ce qui est écrit plus haut, paracha Tazria, au sujet des tannaïm et des amoraïm dans leur occupation de la Torah, par quoi ils avaient la force de faire de grands miracles, etc.
Et malgré tout : "et il sera amené vers le cohen". Car l'essentiel de l'occupation de la Torah doit être dans l'aspect du bitoul, et comme ci-dessus au sujet de "reviens à l'Un", ce qui n'est pas le cas de celui qui dit qu'il n'a que la Torah (Yevamot 109b) : pour lui, dans l'aspect du yech, même la Torah il ne l'a pas.
ג והנה להבין פי׳ אומרו והובא אל הכהן שמשמעו שיביאו את המצורע אל מקום הכהן. והלא סמוך מיד אמר ויצא הכהן אל מחוץ למחנה דמשמע להפך שהכהן יצא אליו חוצה.
גם ענין זאת תהיה תורת המצורע דתיבת תהיה מיותרת לכאורה וכמ״ש באלשיך. אך הענין יובן עפמ״ש בזהר דמ״ט ע״ב בפי׳ והובא אל הכהן והועלה מיבעי ליה כו׳ וביאר דבריו בע״ח והביאם הרמ״ז ס״פ תזריע כי ע״י הראותו אל הכהן התחתון גורם למעלה שאותם האורות דמצד אימא שבז״א היוצאים לחוץ ושאז שם נעשים בחוץ בחי׳ נגעים וע״י הראותו אל הכהן גורם למעלה שאותם האורות יחזרו למקומן כו׳ בבחי׳ מטי ולא מטי יוצא לחוץ וחוזר ונכנס ומתדבק במקורו ועי״כ לא יהיה כח אל החיצונים להתאחז בהם כו׳ עכ״ל.
c. Et voici, pour comprendre le sens de ce qu'il dit "et il sera amené vers le cohen", dont le sens est qu'on amènera le lépreux au lieu du cohen.
Or, juste après, il dit "et le cohen sortira en dehors du camp", ce qui implique le contraire, que le cohen sortira vers lui au-dehors. Également le sujet de "voici quelle sera la loi du lépreux", où le mot "sera" est en apparence superflu, et comme l'écrit l'Alchikh.
Mais le sujet se comprendra d'après ce qui est écrit dans le Zohar, folio 49b, dans l'explication de "et il sera amené vers le cohen" : "il aurait fallu dire : et il sera élevé", etc. Et il a expliqué ses paroles dans Ets 'Haïm, et le Ramaz les a rapportées à la fin de la paracha Tazria : car par le fait qu'il se montre au cohen d'en bas, il cause en haut que ces lumières du côté d'Ima qui sont dans Zeir Anpin, qui sortent au-dehors, et qu'alors, là, au-dehors, elles deviennent l'aspect des néga'im ; et par le fait qu'il se montre au cohen, il cause en haut que ces lumières retournent à leur place, etc., dans l'aspect de "il atteint et n'atteint pas" : il sort au-dehors, revient, entre et s'attache à sa source, et par cela il n'y aura pas de force pour les extérieurs de s'attacher à elles, etc.
Fin de citation.
וביאור הענין בעבודת ה׳ דהנה עם היות שסיבת הצרעת והנגעים הוא מחמת הסתלקות מוחין דאבא שהוא בחי׳ הביטול והשוב שמחמת זה נמשך יניקת החיצונים מבחי׳ הרצוא וההתלהבות דמוחין דאימא. והיה עולה על הדעת שתיקון המעוות הוא די ע״י העבודה בהמשכת מוחין דאבא לבד דהיינו בחי׳ השוב בעסק התורה שהיא המשכת מוחין דאבא בהאותיות והכלים כנ״ל.
שע״י החזרת מוחין דאבא בז״א כמקדם יתוקן הדבר כי אור אבא דוחה יניקת החיצונים כנ״ל. אך באמת אי אפשר להמשיך המוחין דאבא בז״א.
בלתי שיתחיל מתחלה לתקן המעוות בפגם שהיה במוחין דאימא. כי תשובה באותו מקום ואז אח״כ ימשיך המוחין דאבא.
Et l'explication du sujet dans le service de ה' : voici, bien que la cause de la tsara'at et des néga'im soit due au retrait des mohin d'Abba, qui est l'aspect du bitoul et du chov, et qu'à cause de cela est attirée la yenika des extérieurs depuis l'aspect du ratso et de l'embrasement des mohin d'Ima. Et il monterait à l'esprit que la réparation de ce qui a été faussé suffit par le service dans l'attraction des mohin d'Abba seulement, c'est-à-dire l'aspect du chov dans l'occupation de la Torah, qui est l'attraction des mohin d'Abba dans les lettres et les kelim, comme ci-dessus : que par le retour des mohin d'Abba dans Zeir Anpin comme auparavant, la chose sera réparée, car la lumière d'Abba repousse la yenika des extérieurs, comme ci-dessus.
Mais en vérité il est impossible d'attirer les mohin d'Abba dans Zeir Anpin sans que l'on commence d'abord à réparer ce qui a été faussé dans le défaut qui était dans les mohin d'Ima. Car la techouva est dans ce même lieu, et alors ensuite on attirera les mohin d'Abba.
והיינו שצריך לעורר בחי׳ הרצוא וההתלהבות הנמשך ממוחין דאימא ואח״כ יתחברו לבחי׳ הביטול דמוחין דאבא בחי׳ ואם רץ לבך שוב לאחד. וזהו ענין תשובה תשוב ה׳ לגבי יו״ד כי הה״א עילאה היא בינה שבחטאו פגם בה שנפרדה מן היו״ד שהוא הביטול דח״ע ועי״ז נמשך יניקת החיצונים ממוחין דאימא שזהו ענין הנגעים כנ״ל.
C'est-à-dire qu'il faut éveiller l'aspect du ratso et de l'embrasement qui est attiré des mohin d'Ima, et ensuite ils se joindront à l'aspect du bitoul des mohin d'Abba, l'aspect de "et si ton cœur court, reviens à l'Un". Et c'est le sujet de la techouva : le hé retourne vers le youd, car le hé supérieur est la bina, dans laquelle, par son péché, il a fait un défaut, en ce qu'elle s'est séparée du youd, qui est le bitoul de la 'hokhma 'ila'a, et par cela est attirée la yenika des extérieurs depuis les mohin d'Ima, et c'est le sujet des néga'im, comme ci-dessus.
וע״י שמתעורר בתשובה מעומקא דליבא ממעמקים קראתיך ב׳ עומקים דיסודות או״א יחד דהיינו בבחי׳ רצוא ושוב שהוא בחי׳ אהבה רבה והביטול שלמעלה מהאהבה עי״ז נעשה תשוב ה׳ לגבי יו״ד. אבל קודם התעוררות הרצוא שממוחין דאימא א״א להמשיך המוחין דאבא.
Et par le fait qu'il s'éveille dans la techouva depuis la profondeur du cœur, "des profondeurs je T'ai appelé" (Psaumes 130, 1), les deux profondeurs des yessodot d'Abba et d'Ima ensemble, c'est-à-dire dans l'aspect du ratso vachov, qui est l'aspect de l'amour immense et du bitoul qui est au-dessus de l'amour, par cela se fait : le hé retourne vers le youd. Mais avant l'éveil du ratso qui vient des mohin d'Ima, il est impossible d'attirer les mohin d'Abba.
ועיין במ״ש בד״ה צאינה וראינה בענין ויין ישמח כו׳ להצהיל פנים משמן. ועד״ז נאמר ועבד הלוי הוא שעבודת הלוים להמשיך מוחין דאימא וזהו ענין השיר ועי״ז אח״כ יומשך מוחין דאבא והוא ענין הכהנים משא״כ כהנים בלא לוים אי אפשר כו׳.
וז״ש בע״ח שאותן האורות יחזרו למקומן כו׳ בבחי׳ מטי ולא מטי כו׳ שהוא בחי׳ רצוא ושוב. (ועיין מ״ש מענין רצוא ושוב בד״ה וכל העם רואים את הקולות כו׳).
ובזה יש לפרש פי׳ ו הובא אל הכהן ואח״כ ויצא הכהן. והובא אל הכהן.
היינו ענין התעוררות הרצוא הנמשך ממוחין דאימא ושיבוא הרצוא ויוכלל בבחי׳ ביטול דמוחין דאבא. ע״ד תשוב ה׳ לגבי יו״ד.
Et vois ce qui est écrit dans le discours "sortez et voyez" au sujet de "et le vin réjouit", etc., "pour éclairer les visages par l'huile" (Psaumes 104, 15). Et de même il est dit "et le lévite, lui" (Nombres 18, 23), que le service des lévites est d'attirer les mohin d'Ima, et c'est le sujet du chant, et par cela ensuite seront attirés les mohin d'Abba, et c'est le sujet des cohanim, alors qu'au contraire des cohanim sans les lévites, c'est impossible, etc.
Et c'est ce qui est dit dans Ets 'Haïm que ces lumières retourneront à leur place, etc., dans l'aspect de "il atteint et n'atteint pas", etc., qui est l'aspect de ratso vachov. (Et vois ce qui est écrit au sujet de ratso vachov dans le discours "et tout le peuple voyait les voix", etc.) Et par cela on peut expliquer le sens de "et il sera amené vers le cohen", et ensuite "et le cohen sortira".
"Et il sera amené vers le cohen" : c'est le sujet de l'éveil du ratso qui est attiré des mohin d'Ima, et que le ratso vienne et soit inclus dans l'aspect du bitoul des mohin d'Abba, à la manière de : le hé retourne vers le youd.
וזהו ענין שמע ישראל שם גימטריא ב״ן ורפ״ח יוחזר ויוכלל לשרשו ע׳ רבתי ז״ת דאימא ויוכלל בישראל סבא כו׳. ואח״כ ויצא הכהן.
היינו המשכת השוב להתלבש בכלים ואותיות והוא בחי׳ שיסוד אבא בוקע יסוד אימא ונמשך ומתפשט לחוץ וכנודע מענין אך יצא יצא יעקב כו׳.
Et c'est le sujet de "Chema Israël" (Deutéronome 6, 4) : Chem a la guématria de Ban (52) et de 288, il sera retourné et inclus dans sa racine, le ayin rabati, les sept inférieures d'Ima, et sera inclus dans Israël Saba, etc. Et ensuite "et le cohen sortira" : c'est l'attraction du chov pour se revêtir dans les kelim et les lettres, et c'est l'aspect que le yessod d'Abba fend le yessod d'Ima, et est attiré et s'étend au-dehors, et comme il est connu du sujet de "Yaakov venait à peine de sortir", etc.
(Genèse 27, 30).
ועוד יובן ענין זה ממ״ש במ״א בד״ה ראה אנכי בענין נחל איתן היינו חיבור בחי׳ י״ה תרין רעין. ונחל איתן הוא ההמשכה מבחי׳ איתן שנמשך ומתפשט בו״ה שהוא בחי׳ המדות והלבושים מחשבה דבור ומעשה כו׳.
ועד״ז יובן כאן ענין והובא אל הכהן ואח״כ ויצא הכהן כו׳ ועי״ז והנה נרפא כו׳. ועד״ז יובן ג״כ ענין זאת תהיה תורת המצורע היינו שכאשר והובא אל הכהן כו׳ בחי׳ תשובה תשוב ה׳ לגבי יו״ד אז אח״כ תהיה תורתו שלימה שהיא המשכת יו״ד לגבי ה׳ וגם בו״ה מלמעלה למטה משא״כ מקודם התשובה.
Et encore, ce sujet se comprendra de ce qui est écrit ailleurs dans le discours "Vois, Je" au sujet du torrent d'Eitan (Deutéronome 21, 4), c'est-à-dire l'union de l'aspect de youd-hé, les deux compagnons. Et le torrent d'Eitan est l'attraction depuis l'aspect d'Eitan, qui est attiré et s'étend dans le vav-hé, qui est l'aspect des middot et des vêtements : pensée, parole et acte, etc.
Et de même on comprendra ici le sujet de "et il sera amené vers le cohen" et ensuite "et le cohen sortira", etc., et par cela "et voici, il est guéri", etc. Et de même on comprendra aussi le sujet de "voici quelle sera la loi du lépreux", c'est-à-dire que lorsque "et il sera amené vers le cohen", etc., aspect de la techouva, le hé retourne vers le youd, alors ensuite sa Torah sera entière, qui est l'attraction du youd vers le hé, et aussi dans le vav-hé, d'en haut vers en bas, ce qui n'est pas le cas avant la techouva.
והנה לזאת עיקר עבודת האדם להיות אחר הרצוא בחי׳ שוב שהרצוא אינו אלא התחלה לעורר הנפש אבל העיקר הוא ההמשכה בכלים רבים דאותיות התורה ובמצות. ועמ״ש בד״ה כי כאשר השמים החדשים דכמו שהארץ אינה רק כגרגיר חרדל לגבי השמים כך ערך בחי׳ הרצוא לגבי השוב כו׳ ע״ש.
Et voici, pour cela, l'essentiel du service de l'homme est d'être, après le ratso, dans l'aspect du chov, car le ratso n'est qu'un commencement pour éveiller l'âme, mais l'essentiel est l'attraction dans les nombreux kelim des lettres de la Torah et des mitsvot. Et voir ce qui est écrit dans le discours "car de même que les cieux nouveaux", que de même que la terre n'est que comme un grain de moutarde par rapport aux cieux, ainsi est le rapport de l'aspect du ratso par rapport au chov, etc., voir là-bas.
וזהו שארז״ל ספ״ק דע״ז לעולם ליגרס אינש ואע״ג דמשכח ואע״ג דלא ידע מאי קאמר שנאמר גרסה נפשי לתאבה. והיינו משום שעיקר העבודה לעשות כלים רבים לגילוי והמשכת האור והם אותיות של התורה שיגרוס וילמוד כו׳ ואז ממילא יומשך ויתקיים האור ועמ״ש מזה בביאור ע״פ וקבל היהודים כו׳.
Et c'est ce qu'ont dit nos maîtres, à la fin du premier chapitre de Avoda Zara : "Toujours l'homme doit étudier, même s'il oublie, et même s'il ne sait pas ce qu'il dit, car il est dit : Mon âme est broyée de désir" (Psaumes 119, 20 ; Avoda Zara 19a). Et c'est parce que l'essentiel du service est de faire de nombreux kelim pour la révélation et l'attraction de la lumière, et ce sont les lettres de la Torah, qu'il étudie et qu'il apprenne, etc., et alors d'elle-même la lumière sera attirée et se maintiendra.
Et voir ce qui est écrit de cela dans l'explication sur le verset "et les Juifs acceptèrent", etc.
ובכ״ז יובן מ״ש לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבוש שנים פי׳ כי בהרת עזה כשלג והוא ענין הסתלקות ועיכוב התפשטות הדם באותו מקום הבהרת שבהדם מלובש חיות הנפש וכשמסתלק נהפך לחוור כשלג. והוא ענין הסתלקות מוחין דאבא כי והחכמה תחיה ובה מלובש אור א״ס וזהו ענין הדפק (וכמ״ש במ״א ע״פ קול דודי דופק).
והנה תשבע״פ נק׳ חוט השני וכמ״ש סד״ה נאוו לחייך בתורים. ועמ״ש בענין תולעת שני ע״פ זאת חקת התורה והיא המשכת אור וחיות הח״ע וחוט השני אדום זהו כמשל התפשטות דם הנפש הפך הבהרת שהיא עיכוב סיבוב הדם כו׳ ועמ״ש בד״ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע בענין שהתורה נק׳ אדם א׳ דם שהוא הממשיך חיות לכל הרמ״ח איברים שהם המצות וע״כ נאמר על כנס״י שהיא בחי׳ רחל שכנגדה הקליפה הנק׳ בהרת עזה כשלג כמ״ש בע״ח שלא תירא מהתהוותבחי׳ זו מפני כי כל ביתה לבוש שנים תשבע״פ שממשיך גילוי ח״ע אבא יסד ברתא ועי״ז אין שום מקום להתהוות בחי׳ בהרת הנ״ל (ועיין בפ׳ ויחי דרל״ח ע״ב ע״פ לא תירא כו׳ ובפ׳ חקת דקפ״ד ע״א):
Et avec tout cela on comprendra ce qui est écrit : "Elle ne craint pas la neige pour sa maison, car toute sa maison est vêtue de cramoisi" (Proverbes 31, 21). Explication : car la baheret est intense comme la neige, et c'est le sujet du retrait et de l'empêchement de l'extension du sang en cet endroit de la baheret, car dans le sang est revêtue la vitalité de l'âme, et lorsqu'elle se retire, il devient blanc comme la neige.
Et c'est le sujet du retrait des mohin d'Abba, car "et la sagesse fait vivre" (Ecclésiaste 7, 12), et en elle est revêtue l'Or Ein Sof, et c'est le sujet du pouls (et comme il est écrit ailleurs sur le verset "la voix de mon bien-aimé frappe", Cantique des Cantiques 5, 2). Et voici, la Torah orale est appelée le fil de cramoisi, et comme il est écrit à la fin du discours "Tes joues sont belles avec des rangées".
Et voir ce qui est écrit au sujet du cramoisi sur le verset "voici le statut de la Torah", et c'est l'attraction de la lumière et de la vitalité de la 'hokhma 'ila'a, et le fil de cramoisi est rouge : c'est comme la parabole de l'extension du sang de l'âme, à l'opposé de la baheret, qui est l'empêchement de la circulation du sang, etc. Et voir ce qui est écrit dans le discours "au moment où Israël ont fait précéder nous ferons à nous entendrons", au sujet de ce que la Torah est appelée Adam : aleph-dam, qui est celui qui attire la vitalité à tous les 248 membres, qui sont les mitsvot.
Et c'est pourquoi il est dit de Knesset Israël, qui est l'aspect de Ra'hel, en face de laquelle est la kelipa appelée "baheret intense comme la neige", comme il est écrit dans Ets 'Haïm, qu'elle ne craindra pas la venue à l'être de cet aspect, parce que "toute sa maison est vêtue de cramoisi", la Torah orale, qui attire la révélation de la 'hokhma 'ila'a, "Abba a fondé la fille", et par cela il n'y a aucun endroit pour la venue à l'être de l'aspect de baheret susdit. (Et vois dans la paracha Vaye'hi, folio 238b, sur le verset "elle ne craindra pas", etc., et dans la paracha 'Houkat, folio 184a.)