"Un homme, lorsqu'il y aura sur la peau de sa chair" (Vayikra 13, 2). Adam est à un degré élevé, parce qu'il est la perfection de tout.
אדם כי יהיה בעור בשרו. אדם הוא במדרגה גדולה לפי שהוא שלימו דכולא.
פי׳ מפני שהוא כלול מכל הבחי׳ חו״ג ורחמים וכל המדות והנהגות השייכות במי שהוא שליט ומושל בעולם משא״כ מי שהוא דבוק לבחי׳ א׳ בלבד או שתים אינו נק׳ אדם כמו משה האיש איש האלקים אע״פ שבחי׳ משה למעלה מעלה מ״מ בחי׳ אדם למעלה הימנו כמ״ש בזהר פ׳ תזריע דמ״ח ע״א והיינו מפני היות בו כל הדברים כו׳ ויוכל להעלות למעלה בעניניו ומעשיו. ולהשפיל למטה וכל העולם תלוי בו (וע׳ ר״פ משפטים דצ״ד סע״ב.
ובמדרש ויקרא רבה ר״פ ב׳ ובקהלת ע״פ אדם אחד מאלף מצאתי אדם זה משה שבא לאלף דור כו׳) והנה אדם הזה כשמוכשרין מעשיו ותיקן כל הדברים והבחי׳ שלמעלה יוכל להיות עדיין בעור בשרו בחי׳ התחתונה שבו לא נתברר הרע והפסולת ממנו ונולדים סימנים בגשמיות בבשרו שלא כדרך הטבע והם הנגעים שאינם מליחות המצויים כמ״ש הרמב״ם שמצות נגעים אינו נהוג בזמננו זה אחר החורבן מפני שאינו מצויין כלל שיהי׳ שינוי בבשר עצמו בלא שום ליחה שהרי הוא כמראה החמה עמוקה מן הצל וכו׳ אך מעשה נסים הם מפני שברוחניות בעבודת ה׳ תיקן במעשיו ובירר הרע מן הטוב בכל הדברים רק פסולת שבסוף לבושיו עדיין לא נתברר לכן נולדו בבשרו וגם נגעים דברים גבוהים הן שאינו נק׳ טמא עד שיקראנו הכהן טמא וכשעדיין לא קרא לו שם טמא אין הנגעים בכלל טומאה אלא אדרבה הם אורות עליונים רק שהם דינא קשיא דקדושה כדאיתא בע״ח ע״ש (ועיין בהרמ״ז ס״פ תזריע במ״ש והבן ענין גדול שאין טומאות הצרעת ככל שאר טומאות כו׳ ע״ש) והובא אל אהרן הכהן שנתעלים ע״י הכהן שהוא חסד עילאה דרועא ימינא ויוכל להמתיק דינים כשאומר טהור מתטהרים הנגעים ונהפכו לטוב גמור ויש נגעים שלא יוכל הכהן להעלותם ולהמתיק׳ ולכן אין נגעים נהוג בזמננו זה דהיינו שאין מצויים בבני אדם מפני שהם מורים על התבררות הרע מן פנימיות הגוף ונפש רק בחיצוניות וזהו אינו בנמצא אצלנו שאף הצדיק והטוב עדיין הרע קצת בפנימיות וד״ל (וע׳ מ״ש בפ׳ מקץ סד״ה כי אתה נרי ועיין בסש״ב ח״א פרק יו״ד):
"Un homme, lorsqu'il y aura sur la peau de sa chair" (Vayikra 13, 2). Adam est à un degré élevé, parce qu'il est la perfection de tout.
C'est-à-dire parce qu'il est inclus de tous les aspects, 'hessed et guevoura, et miséricorde, et de toutes les middot et les conduites qui appartiennent à celui qui est maître et qui gouverne le monde. Ce qui n'est pas le cas de celui qui est attaché à un seul aspect seulement, ou à deux : il n'est pas appelé Adam, comme "Moché l'homme" (Bamidbar 12, 3), "l'homme d'Elokim" (Devarim 33, 1), bien que l'aspect de Moché soit élevé au-dessus, au-dessus, néanmoins l'aspect d'Adam est au-dessus de lui, comme il est écrit dans le Zohar, paracha Tazria, folio 48a, à savoir parce qu'il y a en lui toutes les choses, etc., et qu'il peut élever vers le haut par ses sujets et ses actes, et abaisser vers le bas, et tout le monde dépend de lui (et voir le début de la paracha Michpatim, folio 94, fin de l'amoud b.
Et dans le Midrach Vayikra Rabba, début du chapitre 2, et dans Kohélet sur le verset "Un homme entre mille, j'ai trouvé" (Kohélet 7, 28) : "cet Adam, c'est Moché, qui est venu pour la millième génération", etc.). Et voici, cet Adam, lorsque ses actes sont rendus convenables et qu'il a rectifié toutes les choses et les aspects d'en haut, il peut encore être "sur la peau de sa chair", l'aspect inférieur qui est en lui : le mal et le rebut n'ont pas été triés de lui, et naissent des signes dans la matérialité, dans sa chair, non selon la voie de la nature, et ce sont les nega'im, qui ne sont pas les humeurs qui se rencontrent ordinairement, comme l'a écrit le Rambam, que la mitsva des nega'im n'est pas en usage en notre temps, après la destruction, parce qu'il n'est absolument pas courant qu'il y ait un changement dans la chair elle-même sans aucune humeur, car c'est "comme l'apparence du soleil, plus profonde que l'ombre", etc.
Mais ce sont des actes de miracles, parce que dans la spiritualité, dans le service de ה', il a rectifié par ses actes et a trié le mal du bien dans toutes les choses ; seulement le rebut qui est à la fin de ses vêtements n'a pas encore été trié, c'est pourquoi ils sont nés dans sa chair. Et les nega'im sont aussi des choses élevées, car il n'est pas appelé impur jusqu'à ce que le kohen le déclare impur ; et tant qu'il ne lui a pas encore donné le nom d'impur, les nega'im ne sont pas compris dans l'impureté, mais au contraire ce sont des lumières supérieures, seulement elles sont un dina kachya (jugement dur) de sainteté, comme il est exposé dans Ets 'Haïm, voir là (et voir dans le Ramaz, fin de la paracha Tazria, dans ce qu'il a écrit : "et comprends un grand sujet, que les impuretés de la tsara'at ne sont pas comme toutes les autres impuretés", etc., voir là).
"Et il sera amené vers Aharon le kohen" (Vayikra 13, 2) : ils s'élèvent par le kohen, qui est le 'hessed supérieur, le bras droit, et il peut adoucir les jugements ; lorsqu'il dit "pur", les nega'im se purifient et se transforment en un bien complet. Et il y a des nega'im que le kohen ne pourra pas élever ni adoucir, et c'est pourquoi les nega'im ne sont pas en usage en notre temps, c'est-à-dire qu'ils ne se trouvent pas chez les fils d'Adam, parce qu'ils indiquent le tri du mal de l'intériorité du corps et de l'âme, seulement dans l'extériorité, et cela ne se trouve pas chez nous, car même le tsadik et le bon a encore un peu de mal dans l'intériorité, et cela suffit pour qui comprend (et voir ce qui est écrit dans la paracha Mikets, à partir des mots "car Tu es ma lampe", et voir dans le Tanya, première partie, chapitre 10) :