"Exulte, exulte et réjouis-toi, stérile, au rassemblement de ses fils en elle dans la joie." Voici, dans le mot "tachich" il y a deux explications. La première a le sens d'un verbe intransitif et se rapporte à la stérile, et "tachich" est au féminin : que la stérile exultera elle-même et se réjouira au rassemblement de ses fils.
שוש תשיש ותגל העקרה בקבוץ בניה לתוכה בשמחה. הנה במלת תשיש יש ב׳ פירושים.
הא׳ לשון פועל עומד וקאי על העקרה ותשיש לשון נקבה שהעקרה תשיש בעצמה ותגל בקבוץ בניה. והב׳ לשון פועל יוצא וקאי על הקב״ה שאומר להקב״ה לנוכח אתה תשיש את העקרה וממילא היא תגל (כי נכח לזכר היא שוה עם לשון נקבה נסתרת כידוע).
ולהבין זה יש להקדים תחלה ביאור ענין ותגל העקרה בקיבוץ בניה שאם היא עקרה שלא ילדה מאין לה בנים שיקבצו לתוכה. והענין כי הנה ארז״ל ע״פ אשה כי תזריע וילדה זכר אשה מזרעת תחלה יולדת זכר איש מזריע תחלה יולדת נקבה.
"Exulte, exulte et réjouis-toi, stérile, au rassemblement de ses fils en elle dans la joie." Voici, dans le mot "tachich" il y a deux explications. La première a le sens d'un verbe intransitif et se rapporte à la stérile, et "tachich" est au féminin : que la stérile exultera elle-même et se réjouira au rassemblement de ses fils.
Et la seconde a le sens d'un verbe transitif et se rapporte au Saint, béni soit-Il : que l'on dit au Saint, béni soit-Il en face : "Toi, Tu feras exulter la stérile", et par là même elle se réjouira (car le face-à-face au masculin est identique à la forme féminine de la troisième personne, comme il est connu). Et pour comprendre cela, il faut d'abord expliquer le sujet de "et se réjouira la stérile au rassemblement de ses fils" : car si elle est stérile, qui n'a pas enfanté, d'où a-t-elle des fils qui se rassembleraient en elle.
Et le sujet est que voici, nos Sages, de mémoire bénie, ont dit sur le verset "Une femme, lorsqu'elle ensemencera et enfantera un mâle" (Lévitique 12, 2) : une femme qui ensemence d'abord enfante un mâle ; un homme qui ensemence d'abord, elle enfante une femelle (Nidda 31a).
ולהבין זה בעבודת ה׳. הנה נודע שכנ״י נק׳ בשם אשה והקב״ה נק׳ בשם איש וכמ״ש ביום ההוא תקראי אישי כו׳, והנה כמו שבאיש ואשה עד״מ אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, כך הנה בכנ״י עם הקב״ה כשהאשה היא כנ״י מזרעת תחלה היינו בחי׳ אתעדל״ת מלמטה למעלה בחי׳ ואל אישך תשוקתך שהוא ענין הנקרא בלשון הקבלה בשם העלאת מ״נ, ואח״כ נמשך אתעדל״ע והמשכת מ״ד אזי יולדת זכר, דהיינו שמולדת בחי׳ אהבה בנש״י שמבחי׳ דכר דהיינו בחי׳ אהבה רבה שהיא בחי׳ מי לי בשמים ועמך לא חפצתי, פי׳ אפילו מה שעמך בקרוב לך, והיינו מ״ש כי עמך מקור חיים שהם חיי העוה״ב ותענוג אלקי שנמשך לנשמות בג״ע להתענג על ה׳ מחמת השגתם והשכלתם בהשגה והשכלה מופלאת מאד, ועכ״ז אין השגה זו מגעת אלא בבחי׳ עמך שהוא דבר הטפל ובטל אצלך ולא אתה ממש כי לית מחשבה תפיסא בי׳ כלל אלא השגתם הוא בבחי׳ זיו השכינה זיו והארה בעלמא, ואי לזאת ועמך לא חפצתי אלא האהבה רבה היא ליבטל וליכלל באור א״ס ב״ה ממש ולאשתאבא בגופא דמלכא שלמעלה מעלה מבחי׳ זיו והארה, והגם שבבחי׳ זו א״א להיות ע״ד יושבין ונהנין מזיו כ״א אדרבה בחי׳ ביטול במציאות וכביטול והתכללות הנר באבוקה ()(וכמ״ש בסש״ב פי״ט) הגם שתהי׳ אין ואפס ותתבטל שם במציאות לגמרי כו׳, משא״כ בחי׳ יושבין ונהנין שמהותה ועצמותה כמו שהוא כו׳ אעפ״כ זה רצונה וחפצה להתבטל במהותו ועצמותו מלהיות נהנין רק מזיו כו׳ (ועמ״ש בד״ה מצה זו בענין מוחין דאבא ומוחין דאימא ועמ״ש בפ׳ בהר בד״ה כי תבואו אל הארץ בענין ונפש כי תקריב).
ואהבה זו נק׳ בחי׳ דכר כמו מעלת הזכר על הנקבה כי נשים דעתן קלות משא״כ הזכר שהוא בר דעת, וזהו שבחי׳ אה״ר הנ״ל נק׳ דכר שהוא דעת חזק שבוחר העיקר ולא הטפל הגם שלא יהי׳ בבחי׳ יש כו׳ ואינו חפץ הטפל אף שיהי׳ נשאר על מהותו נהנין מזיו כו׳, ואע״פ שגם בחי׳ זו נק׳ מקור חיים וכדאי כל יסורים דגיהנם בשביל ליתי לג״ע אפ״ה הוא רק בחי׳ עמך כנ״ל ואינו ערוך כלל לגבי אור א״ס ב״ה כי ביו״ד נברא העוה״ב, שכל בחי׳ העוה״ב אינו אלא בחי׳ נקודה.
Et pour comprendre cela dans le service de D.ieu. Voici, il est connu que Knesset Israël est appelée du nom de femme, et le Saint, béni soit-Il est appelé du nom d'homme, comme il est écrit : "En ce jour-là tu M'appelleras : mon mari" etc.
(Osée 2, 18). Et voici, de même que chez l'homme et la femme, par exemple, une femme qui ensemence d'abord enfante un mâle, ainsi chez Knesset Israël avec le Saint, béni soit-Il : lorsque la femme, qui est Knesset Israël, ensemence d'abord, c'est-à-dire l'aspect d'itarouta diletata (éveil d'en bas) de bas en haut, l'aspect de "et vers ton mari sera ton désir" (Genèse 3, 16), qui est le sujet appelé dans la langue de la kabbale du nom d'élévation des mayin nukvin ; et ensuite est attirée l'itarouta dile'ela (éveil d'en haut) et l'attraction des mayin dukhrin, alors elle enfante un mâle.
C'est-à-dire qu'elle enfante l'aspect d'amour dans les âmes d'Israël, de l'aspect de mâle, c'est-à-dire l'aspect d'ahava raba, qui est l'aspect de "Qui ai-je dans les cieux, et avec Toi je n'ai point désiré" (Psaumes 73, 25) ; explication : même ce qui est avec Toi, dans la proximité de Toi. Et c'est ce qui est écrit : "car auprès de Toi est la source de la vie" (Psaumes 36, 10), qui sont la vie du monde futur et le délice divin qui est attiré aux âmes dans le Gan Eden, pour se délecter en ה' du fait de leur saisie et de leur intellection, dans une saisie et une intellection très merveilleuse.
Et malgré cela, cette saisie n'atteint que l'aspect de "avec Toi", qui est une chose accessoire et annulée auprès de Toi, et non Toi véritablement, car "aucune pensée ne Le saisit du tout", mais leur saisie est dans l'aspect du rayonnement de la Chekhina, un rayonnement et une illumination seulement. Et pour cela : "et avec Toi je n'ai point désiré", mais l'ahava raba est de s'annuler et de s'inclure dans l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, véritablement, et d'être absorbé dans le corps du Roi, bien au-dessus de l'aspect du rayonnement et de l'illumination.
Et bien que dans cet aspect il soit impossible d'être à la manière de ceux qui sont assis et jouissent du rayonnement, mais au contraire l'aspect de bitoul (effacement de soi) dans l'existence, et comme l'effacement et l'inclusion de la bougie dans le flambeau (et comme il est écrit dans le Tanya, chapitre 19), bien qu'elle soit ayin (le néant) et rien et qu'elle s'annule là dans l'existence complètement, etc., ce qui n'est pas le cas de l'aspect de ceux qui sont assis et jouissent, dont la substance et l'essence sont comme elles sont, etc., néanmoins c'est son vouloir et son désir de s'annuler dans Sa substance et Son essence, pour ne pas être de ceux qui jouissent seulement du rayonnement, etc. (et voir ce qui est écrit dans le discours "matsa zo" au sujet des mohin d'Abba et des mohin d'Imma, et voir ce qui est écrit dans la paracha Behar, dans le discours "ki tavoou el haarets", au sujet de "et une âme, lorsqu'elle présentera").
Et cet amour est appelé aspect de mâle, comme la supériorité du mâle sur la femelle, car "les femmes ont l'esprit léger" (Chabbat 33b), ce qui n'est pas le cas du mâle, qui est doué de daat. Et c'est que l'aspect de l'ahava raba susdite est appelé mâle : c'est un daat fort, par lequel on choisit l'essentiel et non l'accessoire, même si l'on ne sera pas dans l'aspect de yech (l'être, le moi), etc., et l'on ne désire pas l'accessoire, même si l'on restera sur son essence, jouissant du rayonnement, etc.
Et bien que cet aspect aussi soit appelé source de vie, et que tous les tourments du Guehinom vaillent pour arriver au Gan Eden, néanmoins il n'est que l'aspect de "avec Toi", comme ci-dessus, et il n'est pas du tout comparable vis-à-vis de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, car "par le youd a été créé le monde futur" (Mena'hot 29b) : tout l'aspect du monde futur n'est qu'un aspect de point.
ולכן לא יחפוץ לעשות הטפל עיקר בשביל הלגרמיה שלו. וזהו הנק׳ במשנה שלא על מנת לקבל פרס שבחי׳ נהנין מזיו נק׳ פרס שאינו רק פרוסה מלשון הלא פרוס לרעב לחמך, ולכן אינו חפץ בפרוסה זו וזיו זה כ״א לאשתאבא בגופא דמלכא בבחי׳ ביטול בעצמיות אור א״ס ב״ה כו׳, אשר שם פרוסה הנ״ל כלא ממש חשיבי כטפה באוקיינוס.
משא״כ בחי׳ יולדת נקבה זהו בחי׳ אהבה זוטא שהאהבה היא על מנת לקבל פרס בג״ע דהיינו שחפץ קרבת אלהים ולדבקה בו, דהיינו שתשאר עצמות ומהות הנפש כמו שהיא דבוקה בו ית׳ בג״ע.
Et c'est pourquoi il ne désire pas faire de l'accessoire l'essentiel pour lui-même. Et c'est ce qui est appelé dans la Michna "non afin de recevoir une récompense" (Avot 1, 3) : l'aspect de ceux qui jouissent du rayonnement est appelé récompense, qui n'est qu'une portion, de l'expression "n'est-ce pas de rompre ton pain pour l'affamé" (Isaïe 58, 7).
Et c'est pourquoi il ne désire pas cette portion et ce rayonnement, mais seulement d'être absorbé dans le corps du Roi, dans l'aspect de bitoul dans l'essence de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, etc., là où cette portion susdite n'est comptée pour absolument rien, comme une goutte dans l'océan. Ce qui n'est pas le cas de l'aspect d'enfanter une femelle : c'est l'aspect d'ahava zuta, que l'amour est afin de recevoir une récompense dans le Gan Eden, c'est-à-dire qu'il désire la proximité d'Elokim et de s'attacher à Lui, c'est-à-dire que restent l'essence et la substance de l'âme comme elle est, attachée à Lui, béni soit-Il, dans le Gan Eden.
וזהו בחי׳ נפשי אויתיך כאדם המתאוה לחיי נפשו כו׳ ולכן בוחר יותר בבחי׳ הפרס שהוא רק זיו והארה ביו״ד נברא כו׳ כדי לישאר על מהותו ועצמותו של הנפש ואינו חפץ לאשתאבא וליבטל כהתכללות נר באבוקה בעצמיות אור א״ס ב״ה, ונק׳ בחי׳ אהבה זוטא זו בשם נקבה שדעתה קלה שעושה את הטפל עיקר דהיינו ע״מ לקבל פרס בשביל הלגרמיה שלו.
Et c'est l'aspect de "Mon âme Te désire" (Isaïe 26, 9), comme un homme qui désire la vie de son âme, etc. Et c'est pourquoi il choisit davantage l'aspect de la récompense, qui n'est qu'un rayonnement et une illumination, "par le youd a été créé" etc., afin de rester sur l'essence et la substance de l'âme, et il ne désire pas être absorbé et s'annuler comme l'inclusion de la bougie dans le flambeau, dans l'essence de l'Or Ein Sof, béni soit-Il.
Et cet aspect d'ahava zuta est appelé du nom de femelle, dont l'esprit est léger, qui fait de l'accessoire l'essentiel, c'est-à-dire afin de recevoir une récompense pour lui-même.
וזהו נפשי אויתיך בלילה שבחי׳ אהבה זו נק׳ עדיין לילה היא אהבה של חושך כו׳. וזהו הפי׳ שכשהאשה מזרעת תחלה יולדת זכר.
משא״כ איש מזריע תחלה יולדת נקבה. כי הנה נודע שהאוי״ר שהאדם מעורר בנפשו הם רק אתעדל״ת לאהוי״ר הבאים מלמעלה בבחי׳ אתעדל״ע (כמ״ש ע״פ וארא אל אברהם ובהערה לתיקון חצות), ולכן אם האתעדל״ת קדמה תחלה שמייגע א״ע להוליד אהוי״ר מרוח בינתו כו׳ אזי נמשך האתעדל״ע מבחינה ומדרגה גבוה מפנימית האור והחיות שמאיר אור א״ס ב״ה בכנ״י, ועי״ז יולדת זכר שיערה עליו רוח ממרום להיות האהבה בבחי׳ אהבה רבה למעלה מהשגת נפשו שיחפוץ ליכלל ולאשתאבא כו׳.
אך לפעמים הגם שאין אתעדל״ת מלמטה עכ״ז נמשך אתעדל״ע תחלה לעורר אתעדל״ת, וזהו הנק׳ איש מזריע תחלה.
Et c'est "Mon âme Te désire dans la nuit" (Isaïe 26, 9) : cet aspect d'amour est encore appelé nuit, c'est un amour de ténèbres, etc. Et c'est l'explication que, lorsque la femme ensemence d'abord, elle enfante un mâle.
Ce qui n'est pas le cas lorsque l'homme ensemence d'abord : elle enfante une femelle. Car voici, il est connu que l'amour et la crainte que l'homme éveille dans son âme ne sont qu'un itarouta diletata pour l'amour et la crainte qui viennent d'en haut dans l'aspect d'itarouta dile'ela (comme il est écrit sur le verset "Et Je Me suis révélé à Avraham" (Exode 6, 3), et dans la note sur Tikoun 'Hatsot).
Et c'est pourquoi, si l'itarouta diletata a précédé d'abord, qu'il se fatigue lui-même pour engendrer amour et crainte de l'esprit de son intelligence, etc., alors est attiré l'itarouta dile'ela d'un aspect et d'un degré élevé, de l'intériorité de la lumière et de la vitalité par laquelle l'Or Ein Sof, béni soit-Il, éclaire dans Knesset Israël, et par cela elle enfante un mâle : qu'un esprit d'en haut se répande sur lui, afin que l'amour soit dans l'aspect d'ahava raba, au-dessus de la saisie de son âme, qu'il désire s'inclure et être absorbé, etc. Mais parfois, bien qu'il n'y ait pas d'itarouta diletata d'en bas, néanmoins est attiré d'abord un itarouta dile'ela pour éveiller l'itarouta diletata, et c'est ce qui est appelé : l'homme ensemence d'abord.
ואתעדל״ע זו כיון שנמשכה בלי אתעדל״ת אינה רק מבחי׳ חיצוניות האור והחיות שמאיר א״ס ב״ה, ולכן אעפ״י שהיא מעוררת ג״כ התהוות אתעדל״ת ונעשה בחי׳ הולדה מאחר שיש אתעדל״ע ואתעדל״ת, אך ההולדה היא רק בחי׳ נקבה שהוא האהבה זוטא הנ״ל לרוות צמאונה לבד ולא להשתפך נפשה בביטול ההשגה כנר בפני האבוקה. ועיין בזהר פ׳ תזריע דמ״ה סע״א ועמ״ש סד״ה והיה מספר בענין בת קול מכרזת, ועמ״ש בד״ה שבת שבתון הוא.
Et cet itarouta dile'ela, puisqu'il a été attiré sans itarouta diletata, n'est que de l'aspect de l'extériorité de la lumière et de la vitalité par laquelle l'Ein Sof, béni soit-Il, éclaire. Et c'est pourquoi, bien qu'elle éveille aussi la venue à l'être de l'itarouta diletata, et qu'il se fasse un aspect d'enfantement, puisqu'il y a itarouta dile'ela et itarouta diletata, l'enfantement n'est pourtant que l'aspect de femelle, qui est l'ahava zuta susdite, pour étancher sa soif seulement, et non pour que son âme s'épanche dans le bitoul de la saisie, comme une bougie devant le flambeau.
Et vois dans le Zohar, paracha Tazria, folio 45, fin de la page a, et ce qui est écrit à la fin du discours "vehaya mispar" au sujet d'une bat kol qui proclame, et ce qui est écrit dans le discours "chabbat chabbaton hou".
והנה כשכנס״י היא בבחי׳ זו דאיש מזריע תחלה נקראת עקרה ואע״ג שיולדת נקבה שהיא בחי׳ אהבה זוטא נקראת עקרה כאילו אינה יולדת כלל,לפי שגם הולדה זו לא נמשך בה מצד עצמה ע״י אתעדל״ת שלה, רק שנמשך ע״י קדימת האתעדל״ע דאיש מזריע תחלה, א״כ אין נק׳ ההולדה על שמה, ולכן נקראת עקרה.
Et voici, lorsque Knesset Israël est dans cet aspect de l'homme qui ensemence d'abord, elle est appelée stérile. Et bien qu'elle enfante une femelle, qui est l'aspect d'ahava zuta, elle est appelée stérile, comme si elle n'enfantait pas du tout : parce que même cet enfantement n'a pas été attiré en elle de son propre côté, par son itarouta diletata, mais seulement qu'il a été attiré par la précédence de l'itarouta dile'ela de l'homme qui ensemence d'abord.
Donc l'enfantement n'est pas appelé de son nom, et c'est pourquoi elle est appelée stérile.
וע״ז אמר ותגל העקרה בקבוץ בניה פי׳ שאף גם כשהיא בבחינת עקרה אלא שהאתעדל״ע מקדים לבוא לעורר אתעדל״ת אעפ״כ יהיה קבוץ בניה דהיינו שתהיה יולדת זכר, ואיך יהיה זה, לזה אמר בשמחה שע״י השמחה של מצוה יוכל להיות בחי׳ זו, דאע״ג שאיש מזריע תחלה עכ״ז תהי׳ יולדת זכר.
Et c'est à ce sujet qu'il est dit : "et se réjouira la stérile au rassemblement de ses fils", explication : même lorsqu'elle est dans l'aspect de stérile, mais que l'itarouta dile'ela précède pour venir éveiller l'itarouta diletata, néanmoins il y aura le rassemblement de ses fils, c'est-à-dire qu'elle enfantera un mâle. Et comment cela sera-t-il ?
À cela il est dit "dans la joie" : que par la joie de la mitsva cet aspect pourra être, que, bien que l'homme ensemence d'abord, néanmoins elle enfantera un mâle.
והענין דהנה כתיב תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל ועבדת את אויביך וגו׳. דלכאורה משמע אע״פ שעובד אלקים רק שאין העבודה בשמחה וטוב לבב אזי יומשך העונש ועבדת את אויביך, וזה אינו מובן כי מפני מה יהי׳ העונש המר הזה מחמת חסרון השמחה לבד.
אך הענין כמ״ש כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא ומחמת זה נמשך העונש ואעפ״כ אילו הי׳ עובד את ה׳ בשמחה של מצוה הי׳ גדול כח שמחה זו שמעורר השמחה למעלה כביכול והיא מבטלת הדינים כו׳ כי באור פני מלך חיים כו׳ (וע׳ בזהר פ׳ תצוה דף קפ״ד ע״ב), משא״כ תחת אשר לא עבדת בשמחה כו׳ נמשך העונש על העוונות אשר אין צדיק בארץ כו׳ כנ״ל. ועד״ז יובן גם כאן כי הנה כל הנ״ל מה שיש הפרש בין אשה כי תזריע שאז יולדת זכר ובין איש מזריע תחלה שאינה יולדת אלא נקבה, זהו דוקא כאשר אור א״ס ב״ה נמשך בדרך וסדר הדרגת ההשתלשלות שע״פ מאמר קו המדה שכך היא המדה שאם אשה מזרעת תחלה ואכשור דרי שיש אתעדל״ת יומשך אתעדל״ע מבחי׳ עליונה עד שתהי׳ יולדת זכר בחי׳ אה״ר, משא״כ כשלא אכשור דרי וליכא אתעדל״ת אזי המדה שנמשך האתעדל״ע רק מבחי׳ חיצוניות עד שאינה יולדת אלא נקבה.
משא״כ ע״י שמחה של מצוה שמעורר בחי׳ שמחה העליונה שהשמחה גורם הגילוי והוא שהאור בא ונמשך מעצמות המאציל בתוספות ועילוי רב שלא כדרך וסדר ההדרגה ע״ד דוגמא בחי׳ השמחה במלך ב״ו שיוצא אז חוץ לגדרו והגבלת המדות ולכן יוכל להתגלות לקטן כמו לגדול בשוה ממש, כמ״כ למעלה ממש בבחי׳ התגלות שמחה עליונה, הנה אז מתחברים ומתערבים ומתכללים יחד כל האורות עליונים עד שאין שום הפרש בין מעלה ומטה ימין ושמאל כו׳.
Et le sujet est que voici, il est écrit : "parce que tu n'as pas servi ה' ton D.ieu dans la joie et la bonté de cœur, dans l'abondance de tout, tu serviras tes ennemis" etc. (Deutéronome 28, 47-48).
À première vue, il ressort que, bien que l'on serve Elokim, seulement que le service ne soit pas dans la joie et la bonté de cœur, alors le châtiment est attiré : "et tu serviras tes ennemis". Et cela n'est pas compris : pourquoi ce châtiment amer serait-il du seul fait du manque de joie ?
Mais le sujet est comme il est écrit : "car il n'est pas d'homme juste sur la terre qui fasse le bien et ne pèche pas" (Ecclésiaste 7, 20), et de ce fait le châtiment est attiré ; néanmoins, s'il avait servi ה' dans la joie de la mitsva, la force de cette joie aurait été grande, qui éveille la joie en haut, pour ainsi dire, et elle annule les jugements, etc., car "dans la lumière de la face du roi est la vie" etc. (Proverbes 16, 15) (et voir dans le Zohar, paracha Tetsavé, folio 184b).
Au contraire, "parce que tu n'as pas servi dans la joie" etc., le châtiment est attiré sur les fautes, car "il n'est pas de juste sur la terre" etc., comme ci-dessus. Et de la même manière on comprendra aussi ici.
Car tout ce qui précède, qu'il y a une différence entre "une femme, lorsqu'elle ensemence", alors elle enfante un mâle, et l'homme qui ensemence d'abord, qui n'enfante qu'une femelle, cela est précisément lorsque l'Or Ein Sof, béni soit-Il, est attiré selon la voie et l'ordre de la gradation de l'enchaînement, selon l'énoncé du kav hamida : que telle est la mesure, si la femme ensemence d'abord et que la génération est méritoire, qu'il y a une itarouta diletata, l'itarouta dile'ela sera attiré d'un aspect supérieur, jusqu'à ce qu'elle enfante un mâle, aspect d'ahava raba. Au contraire, lorsqu'il n'en va pas ainsi que la génération soit méritoire, et qu'il n'y a pas d'itarouta diletata, alors la mesure est que l'itarouta dile'ela n'est attiré que de l'aspect de l'extériorité, jusqu'à ce qu'elle n'enfante qu'une femelle.
Au contraire, par la joie de la mitsva, qui éveille l'aspect de la joie supérieure, car la joie cause le dévoilement, et c'est que la lumière vient et est attirée de l'essence de l'Émanateur en un surcroît et une élévation grande, non selon la voie et l'ordre de la gradation, à la manière, par exemple, de l'aspect de la joie chez un roi de chair et de sang, qui sort alors hors de sa limite et de la limitation des middot, et c'est pourquoi il peut se dévoiler au petit comme au grand d'une manière parfaitement égale. De même, en haut véritablement, dans l'aspect du dévoilement de la joie supérieure : alors toutes les lumières supérieures se joignent, se mêlent et s'incluent ensemble, jusqu'à ce qu'il n'y ait aucune différence entre le haut et le bas, la droite et la gauche, etc.
ואזי נמשך שאף עקרה תקבץ בניה דהיינו שאע״פ שהיא בבחי׳ עקרה ואיש מזריע תחלה עכ״ז תהיה יולדת זכר כו׳ וכמ״ש בד״ה רני ושמחי בת כו׳ שזהו ענין איש ואיש יולד בה כו׳ ע״ש. וזהו שאנו מבקשים שוש תשיש ותגל העקרה כו׳ שע״י השמחה של מצוה מלמטה שהעקרה היא כנ״י תשיש ותגל בעצמה בשמחה של מצוה עי״ז מעוררים גילוי שמחה עליונה (וכמ״ש במ״א ע״פ שוש אשיש בהוי׳ ע״ש), ועי״ז אתה תשיש ותגל העקרה והוא ענין משמח ציון בבניה כו׳.
ולכן ע״י השמחה ג״כ לא יהי׳ בחי׳ ועבדת את אויביך שכל בחי׳ שינו יים והנפילה מעבודת ה׳ מגדלות לקטנות גם הנפילה בתאוות שזהו ענין ועבדת את אויביך כ״ז הוא רק תחת אשר לא עבדת בשמחה כ״א בבחי׳ יש מי שאוהב ומשיג שהוא בחי׳ לגרמיה ומזה נמשך הנפילה כו׳ אבל ע״י השמחה בה׳ לא יהיו שינוים אלו כו׳ (ועיין בפ׳ ויחי דרכ״א ובפ׳ אמור דק״ז בענין אתר דמשתני והיינו בחי׳ אהבה זוטא שמבחי׳ נשים דעתן קלות בבחי׳ לגרמיה לכך יש בה שינויים וכמ״ש ע״פ חכלילי עינים משא״כ בבחי׳ אהבה רבה שמבחי׳ דכר אין בה שינויים ונק׳ עץ חיים וכמ״ש בד״ה מקושש עצים והשמחה בה׳ מרחקת ג״כ מן התאוות כמ״ש בד״ה ה׳ לי בעוזרי. ועמ״ש בביאור ע״פ צאינה וראינה מענין זה ועמ״ש ג״כ פ׳ בשלח ע״פ ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים וע״פ אסרי לגפן כו׳ שהשמחה צ״ל כלולה ביראה וביטול כו׳) (ועמ״ש עוד מזה בשה״ש בביאור ע״פ צאינה וראינה):
Et alors il est attiré que même la stérile rassemblera ses fils, c'est-à-dire que, bien qu'elle soit dans l'aspect de stérile et que l'homme ensemence d'abord, néanmoins elle enfantera un mâle, etc., et comme il est écrit dans le discours "rani vesimhi bat" etc., que c'est le sujet de "un homme et un homme y est né" etc. (Psaumes 87, 5), vois là.
Et c'est ce que nous demandons : "Exulte, exulte et réjouis-toi, stérile" etc., que par la joie de la mitsva d'en bas, la stérile, qui est Knesset Israël, exultera et se réjouira elle-même dans la joie de la mitsva ; par cela on éveille le dévoilement de la joie supérieure (et comme il est écrit ailleurs sur le verset "Je me réjouirai, j'exulterai en Havaya" (Isaïe 61, 10), vois là), et par cela : Toi, Tu feras exulter la stérile, et elle se réjouira, et c'est le sujet de "qui réjouit Tsion par ses fils" etc. Et c'est pourquoi, par la joie également, il n'y aura pas l'aspect de "et tu serviras tes ennemis" : tout aspect de changements et de chute du service de ה', de la grandeur à la petitesse, et aussi la chute dans les désirs, ce qui est le sujet de "et tu serviras tes ennemis", tout cela n'est que "parce que tu n'as pas servi dans la joie", mais dans l'aspect de "il y a quelqu'un qui aime" et qui saisit, qui est l'aspect de pour lui-même, et de cela la chute est attirée, etc.
Mais par la joie en ה' il n'y aura pas ces changements, etc. (Et vois dans la paracha Vayehi, folio 221a, et dans la paracha Emor, folio 107, au sujet de "le lieu qui change", et c'est l'aspect d'ahava zuta, qui est de l'aspect de "les femmes ont l'esprit léger", dans l'aspect de pour lui-même, c'est pourquoi il y a en elle des changements, et comme il est écrit sur le verset "les yeux rougis par le vin" (Genèse 49, 12) ; au contraire, dans l'aspect d'ahava raba, qui est de l'aspect de mâle, il n'y a pas en lui de changements, et il est appelé "arbre de vie", et comme il est écrit dans le discours "mekochech etsim" ; et la joie en ה' éloigne également des désirs, comme il est écrit dans le discours "ה' li be'ozraï".
Et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "tséna urééna" de ce sujet, et voir aussi ce qui est écrit dans la paracha Bechala'h sur le verset "Et Elokim ne les conduisit pas par le chemin du pays des Philistins" (Exode 13, 17) et sur le verset "Il attache à la vigne" etc. (Genèse 49, 11), que la joie doit être incluse dans la crainte et le bitoul, etc.) (Et voir encore de cela dans le Cantique des Cantiques, dans l'explication sur le verset "tséna urééna").