"Une femme, lorsqu'elle émet sa semence et enfante un mâle, etc." (Lévitique 12, 2). Et nos Sages ont dit (Berakhot folio 60a, Nidda folio 31a) : "Une femme qui émet sa semence en premier enfante un mâle, etc." Et ceci est merveilleux, et les philosophes se sont contraints à le concilier, car du fait qu'une femme émet sa semence en premier, la goutte du mâle vient en dernier et le supérieur l'emporte.
אשה כי תזריע וילדה זכר כו׳. וארז״ל (בברכות ד״ס ע״א נדה דל״א א׳) אשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו׳ וזה פלאי, והפלסופים נדחקו ליישב כי לפי שאשה מזרעת תחלה הרי טפת הזכר באה באחרונה ועילאה גבר.
משא״כ אם האיש מזריע תחלה כו׳. ואמנם באמת הוא דוחק גדול בפי׳ לשון אשה מזרעת תחלה דמשמע שממנה דוקא בא הזרעת הזכר ולא ע״י שהזכר מזריע לבסוף כו׳.
ועוד דארז״ל ספ״ג דנדה גבי דינה כתיב בתו. בתו של יעקב וגבי השבטים כתיב בני לאה כי אשה מזרעת תחלה כו׳ א״כ משמע שמזרע האשה דוקא נולד הזכר וד״ל.
(וכ״ה במדרש רבה תזריע ס״פ י״ד הזכר מן האשה כו׳ ע״ש). והענין כי הזכר הוא בחי׳ חסד כדכתיב זכר חסדו ונקבה היא בחי׳ גבורה דינא דמלכותא דינא וכמארז״ל על שרה אמנו שבשעה שבשרוה המלאכים שעתידה שתלד בן זכר פירסה נדה בחי׳ גבורות, וגם אמרז״ל שאברהם צוה לתת להם סלת והיא נתנה קמח מכאן שאשה עיניה צרה באורחים והיינו לפי שהיא מבחינת גבורות.
"Une femme, lorsqu'elle émet sa semence et enfante un mâle, etc." (Lévitique 12, 2). Et nos Sages ont dit (Berakhot folio 60a, Nidda folio 31a) : "Une femme qui émet sa semence en premier enfante un mâle, etc." Et ceci est merveilleux, et les philosophes se sont contraints à le concilier, car du fait qu'une femme émet sa semence en premier, la goutte du mâle vient en dernier et le supérieur l'emporte.
Ce qui n'est pas le cas si l'homme émet sa semence en premier, etc. Cependant, en vérité, c'est une grande contrainte dans l'explication de l'expression "une femme émet sa semence en premier", qui signifie que c'est d'elle précisément que vient l'émission de la semence du mâle, et non par le fait que le mâle émet sa semence à la fin, etc.
Et de plus, nos Sages ont dit à la fin du chapitre 3 de Nidda : concernant Dina il est écrit "sa fille", la fille de Yaakov, et concernant les tribus il est écrit "les fils de Léa" (Genèse 46, 15), car une femme émet sa semence en premier, etc. Donc cela signifie que c'est de la semence de la femme précisément que naît le mâle, et cela suffit pour celui qui comprend.
(Et il en est ainsi dans le Midrach Rabba, Tazria, fin du chapitre 14 : "le mâle vient de la femme, etc.", voir là-bas). Et le sujet est que le mâle est l'aspect de 'hessed, comme il est écrit "Il s'est souvenu de Sa bonté" (Psaumes 98, 3), et la femelle est l'aspect de guevoura, "la loi du royaume est la loi", et comme nos Sages ont dit au sujet de Sara notre mère, qu'au moment où les anges lui annoncèrent qu'elle était destinée à enfanter un fils mâle, elle vit ses règles, aspect des guevourot ; et aussi nos Sages ont dit qu'Avraham ordonna de leur donner de la fleur de farine et elle donna de la farine, de là qu'une femme a l'œil étroit envers les hôtes, et c'est parce qu'elle est de l'aspect des guevourot.
והנה בולד שניהם מזריעים וכמארז״ל לובן מן האב שממנו עצמות וגידים ומוח כו׳ אודם מן האם שממנו עור ובשר כו׳, ולכאורה יפלא איך מתאחדים ב׳ השפעות אלו שהרי חו״ג הם ב׳ הפכים ומים מכבים אש. אך הענין כנודע שהי״ס כלולים כל א׳ מהן מכולן ויש בחסד חסד שבחסד וגבורה שבחסד ות״ת שבחסד כו׳ וכן בגבורה יש חסד שבגבורה גבורה שבגבורה כו׳ וכמ״ש בענין ספירת העומר שהם ז׳ מדות וכל א׳ כלול מז׳.
Et voici, dans l'enfant, tous deux émettent leur semence, et comme nos Sages ont dit : le blanc vient du père, dont proviennent les os, les nerfs et le cerveau, etc. ; le rouge vient de la mère, dont proviennent la peau et la chair, etc. Et en apparence on s'étonnera comment s'unissent ces deux influences, car voici que 'hessed et guevoura sont deux contraires, et l'eau éteint le feu.
Mais le sujet est, comme on le sait, que les dix sefirot sont incluses, chacune d'elles de toutes, et il y a dans 'hessed un 'hessed qui est dans 'hessed, une guevoura qui est dans 'hessed, et une tiféret qui est dans 'hessed, etc. Et de même dans guevoura il y a un 'hessed qui est dans guevoura, une guevoura qui est dans guevoura, etc.
Et comme il est écrit au sujet du compte de l'omer, qui sont sept middot, et chacune est incluse de sept.
ועד״מ האב מכה בנו ומייסרו בשבט אנשים הרי הוא מחמת אהבה בשביל שישוב לה׳ ובתורתו יהגה ואעפ״כ ההכאות הם יסורים ממש וה״ז גבורה שבחסד ועד״ז נאמר את אשר יאהב ה׳ יוכיח. ולהיפך חסד שבגבורה היינו האם שמשפעת לבנה כל טוב ומניקתו הרבה כו׳ ואין זה טובתו כלל.
Et par exemple, le père frappe son fils et le châtie avec la verge des hommes (II Samuel 7, 14) : voici que c'est par amour, afin qu'il revienne vers ה' et qu'il médite Sa Torah ; et néanmoins les coups sont des souffrances véritables, et ceci est une guevoura qui est dans 'hessed. Et de même il est dit : "Celui que ה' aime, Il le reprend" (Proverbes 3, 12).
Et à l'inverse, le 'hessed qui est dans guevoura, c'est la mère qui influence vers son fils tout bien et le nourrit abondamment, etc., et ce n'est pas du tout son bien.
והנה ביחוד וזיווג האב משפיע מבחי׳ הגבורה שבו והאם שהיא מגבורה משפעת מבחי׳ החסד שבה ולכן יכולים להתחבר יחד אבל אילו היה האב משפיע מחסד שבחסד והנקבה מגבורה שבגבורה באמת לא היו מתחברים כלל.
Et voici, dans l'union et l'accouplement, le père influence de l'aspect de la guevoura qui est en lui, et la mère, qui est de guevoura, influence de l'aspect du 'hessed qui est en elle, c'est pourquoi ils peuvent s'unir ensemble. Mais si le père influençait du 'hessed qui est dans 'hessed, et la femelle de la guevoura qui est dans guevoura, en vérité ils ne s'uniraient pas du tout.
ומעתה יובן ג״כ ענין הנ״ל דאשה מזרעת תחלה יולדת זכר כו׳ שהרי השפעתה הוא מבחי׳ חסד דוקא לכן יולדת זכר שהוא מחסד משא״כ איש מזריע תחלה הרי השפעתו מבחי׳ גבורה לכן יולדת נקבה. וא״כ יהי׳ לשון הפסוק ניחא כפשוטו שאשה כי תזריע תלד היא עי״ז ממש זכר ולא כפי׳ הפלסופים מחמת שזרע הזכר בא לבסוף כו׳ שאין זה במשמע לשון הפסוק כלל.
וע״פ קבלה הזכר הוא נמשך משם מ״ה והנקבה משם ב״ן (וכמש״ל סד״ה קול דודי בענין האבות והאמהות) והנה מ״ה כלול ג״כ מב״ן וגם שם ב״ן כלול ממ״ה והשפעת הדכר הוא בחי׳ ב״ן דמ״ה ולפי שהשפעה זו הוא בחי׳ שם ב״ן לכן יולדת נקבה. ואמנם אשה שהיא שם ב״ן מזרעת ומשפעת בחי׳ מ״ה הכלול בב״ן ולפי שהוא בחי׳ מ״ה לכן יולדת זכר (ועיין מענין אשה כי תזריע בזח״ג פ׳ תזריע מ״ב ב׳ מ״ג ב׳ מ״ה ב׳):
Et désormais on comprendra aussi le sujet susdit, qu'une femme qui émet sa semence en premier enfante un mâle, etc., car son influence est précisément de l'aspect de 'hessed, c'est pourquoi elle enfante un mâle qui est de 'hessed. Ce qui n'est pas le cas si l'homme émet sa semence en premier : son influence est de l'aspect de guevoura, c'est pourquoi elle enfante une femelle.
Ainsi donc l'expression du verset s'expliquera bien selon son sens simple : qu'une femme, lorsqu'elle émet sa semence, elle enfante par cela même un mâle, et non selon l'explication des philosophes, du fait que la semence du mâle vient à la fin, etc., ce qui n'est pas du tout dans le sens de l'expression du verset. Et selon la Kabbale, le mâle est attiré du nom Mah (45) et la femelle du nom Ban (52) (comme expliqué plus haut au début du discours Kol Dodi, au sujet des pères et des mères).
Et voici que Mah (45) est aussi inclus de Ban (52), et aussi le nom Ban (52) est inclus de Mah (45). Et l'influence du mâle est l'aspect de Ban (52) de Mah (45), et du fait que cette influence est l'aspect du nom Ban (52), c'est pourquoi elle enfante une femelle.
Cependant, la femme, qui est le nom Ban (52), émet sa semence et influence l'aspect de Mah (45) inclus dans Ban (52), et du fait que c'est l'aspect de Mah (45), c'est pourquoi elle enfante un mâle (et voir au sujet de "une femme lorsqu'elle émet sa semence" dans le Zohar III, paracha Tazria, 42b, 43b, 45b).