"Ce Léviathan, Tu l'as formé pour T'en jouer." (Psaumes 104, 26) Il est dit dans le Midrach Rabba, paracha Chemini, paragraphe 13 : les Behemot et le Léviathan sont le kénigyon des tsadikim dans les temps à venir, etc. Le Behemot frappe le Léviathan de ses cornes et le déchire, et le Léviathan frappe le Behemot de ses nageoires et l'égorge, etc.
לויתן זה יצרת לשחק בו. איתא במדרש רבה פ׳ שמיני פ׳ י״ג בהמות ולויתן הם קניגון של צדיקים לעתיד לבא כו׳ בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו כו׳ ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר כו׳ עד חדוש תורה מאתי תצא.
שהקב״ה יתיר אז שחיטה זו שישחוט הלויתן את הבהמה בסנפיריו. ובהמות אלו זהו ענין שור הבר (וכמ״ש בתרגום יונתן בתהלים סי׳ נ׳ ע״פ בהמות בהררי אלף ותור בר כו׳ ועיין בב״ב דע״ד ב׳ ע״ה א׳).
ולהבין ענין קניגי זו דלויתן עם שור הבר. הענין כי יש ב׳ מיני צדיקים.
הא׳ אותן שהם בסתר שעבודתם ברוחניות פי׳ בכוונת הלב לייחד יחודים עליונים ובבחינת עליות. וכגון רשב״י כשהיה במערה י״ג שנה שבודאי לא היה יכול לקיים במעשה כמה מצות מעשיות שהרי לא היו ניזונים רק מחרובא ועינא דמיא דאיברי להו א״כ לא קיים אכילת מצה בפסח וקדוש על היין ואתרוג וסוכה כו׳.
וכן האריז״ל היה ג״כ גם בבחינה זו (ר״ל ע״ד מ״ש בזהר ח״ג) (דקפ״ז ע״ב) ע״פ וידגו לרוב בקרב הארץ משא״כ שאר נוני ימא שאינן בארץ רק בים זהו ענין המלאכים כו׳. והב׳ הם אותן צדיקים שהן בגילוי שעבודתם בגשמיות בקיום המצות מעשיות ושמחת בחגך שהוא ג״כ המשכת אורות עליונים מועדי הוי׳ והשמחה הוא הגילוי אור א״ס ב״ה שנמשך ומתגלה (וכמש״ל בפ׳ צו) והמשכה זו הוא ע״י המצו׳ בעובדא דוקא כמארז״ל שבזמן הבית אין שמחה אלא בבשר דהיינו מצות שלמי שמחה שהיו מביאים בכל יו״ט כו׳ ועכשיו אין שמחה אלא ביין וכדלקמן.
ועיקר ההמשכות בפסח ע״י מצה ובשבועות ע״י מ״ת ובסוכות ע״י סוכה ולולב ומיניו ובלעדי זה א״א להמשיך כלל (אבל רשב״י שהיה מבחינת לויתן ונוני ימא דאזלין ביבשתא כנ״ל המשיך ההמשכות כשהיה במערה ע״י יחודים ועליות כו׳ כנ״ל). והנה באמת אי אפשר להגיע (אן רירען בל״א) אלקותו ית׳ ע״י עבודה הגשמיות אלא ע״י עבודה רוחניות של הצדיקים הנ״ל והם נקראים נוני ימא כדגים אלו שהים מכסה עליהם כך הם מבחינת עלמא דאתכסיא וישנם בכל דור ודור שהם צדיקים שבסתר כו׳ והם המחברים העולמות לא״ס ב״ה (וע״ד שאמרו דוד היה מחבר תורה שלמעלה בהקב״ה) וזהו ענין לויתן שהוא לשון התחברות כמו הפעם ילוה אישי אלי כו׳ (הג״ה) (עיין פ״ק דע״ז ד״ג ע״ב רביעית יושב ומשחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת כו׳ ועיין בשמות רבה פט״ו דקל״ב ב׳ מענין לויתן זה כו׳ ובזח״א ויחי דרמ״ז א׳ שמות י״א ע״ב בשלח ד״נ ע״ב אחרי דנ״ח ע״א שלח קע״ד א׳ ועיין בעמה״מ שי״ד פי״ד דפ״ד ע״ג) והנה בג׳ שעות רביעיות הוא נקרא סמוך למנחה כדאיתא בגמ׳ ר״פ ערבי פסחים ויצחק תיקן תפלת המנחה וידוע דיצחק הוא לשון צחוק ושחוק כמ״ש צחוק עשה לי אלקים וכמ״ש מזה בד״ה ושבתי בשלום.
ולכן אז יושב ומשחק עם לויתן כו׳ ועמ״ש בפי׳ מנחה בד״ה ויקח מן הבא בידו מנחה כו׳ גם כי יצחק חפר בארות שהוא ענין העלאת מ״ן ועיין בפ׳ תולדות (דקמ״א סע״א), והנה מבואר במ״א ענין הנזכר בגמרא (רפ״ו דברכות) דפ׳ והיה אם שמוע לא נקרא עדיין עושים רצונו של מקום כדבעי (ע״ש בתוספות) והיינו לפי שלא נאמר בה בכל מאדך כמו בפ׳ שמע דהיינו שלהיות ההמשכה והגילוי מסוכ״ע בממכ״ע שזהו הנקרא עושין רש״מ. זהו דוקא ע״י בכל מאדך בלי גבול כו׳ וזהו הבחינה הנזכר כאן שלהגיע ולהמשיך בחינת הפעם ילוה כו׳ זהו ע״י העבודה הרוחניות של הצדיקים הנקראים נוני ימא משא״כ בלא בחינת בכל מאדך אף שנאמר והיה אם שמוע תשמעו כו׳ כנ״ל.
ועד״ז ארז״ל פ״ק דע״ז (שם) משחרב בהמ״ק אין שחוק כו׳ וכמ״ש בפ׳ תרומה (קס״ו ב) בענין ונהר יחרב ויבש ובבראשית (ד״ו ע״ב) ומ״ש הרמ״ז שם (ד״ו א׳) גבי לרחוק דא יעקב. ועוי״ל בזה עפמ״ש בכהאריז״ל שע״י תומ״צ ממשיכים יחוד זו״נ אבל להמשיך יחוד או״א שהוא המשכת אור חדש מא״ס ב״ה הוא ע״י מס״נ דייקא וזהו ענין ק״ש למסור נפשו באחד ועמ״ש מזה בביאור ע״פ ונקדשתי בתוך בני ישראל בפ׳ אמור וזהו הפי׳ מ״ש כאן שהמשכה זו הוא דוקא ע״י עבודה רוחניות שמבחינת לויתן דהיינו חיבור היש לאין כו׳ בבחינת מס״נ באחד ועי״ז ממשיכים להיות ילוה אישי אלי (ועמ״ש סד״ה וללבן שתי בנות בענין ילוה אישי ובד״ה נשא את ראש בני גרשון).
גם י״ל פי׳ עבודה רוחניות דנשמות שמבחינת לויתן ע״ד מ״ש בש״ע א״ח (סי׳ צ״ח ס״א) שהתפשטות הגשמיות קרוב למעלת הנבואה כו׳ וכענין המבואר בפע״ח שט״ז פ״א על האריז״ל אם הייתי דורש שמונים שנים כו׳. והנה ארז״ל משחרב בהמ״ק אין שחוק כו׳ ברביעיות מאי עביד יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה (ועיין מ״ש במקום אחר על פסוק וכל בניך למודי הוי׳ ועיין בפרדס בעה״כ ערך כרובים וכרוב היינו כרביא.
ועמ״ש בד״ה מי יתנך כאח לי ועמ״ש בפ׳ ויצא קנ״ו ובמק״מ שם) ע״כ הג״ה. אך להיות כי העוה״ז הוא גשמי לכן צריך לצדיקים שעבודתם בגשמיות לקיים מצות מעשיות והוא שארז״ל עמוד א׳ וצדיק שמו שעליו העולם עומד, (ועמ״ש בד״ה אשירה להוי׳ ועמ״ש בביאור ע״פ וקבל היהודים וע״פ טובה הארץ מאד מאד).
וכל מה שיש ביבשה יש בים כי באמת צ״ל הא והא. כי הנה הילוך הצדיקים הנק׳ נוני ימא היא נפלאה וגבוה מאד כמו עד״מ הדגים ששטים בים כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה וגדולה הרבה מעבודת הצדיקים שבגשמיות שמחה בבשר כו׳ שהכל למטה במדרגה.
משא״כ הילוכם שהוא כמשל דג הים ששט מקצה העולם ועד קצהו כך הילוכם ברוחניות בטיסה אחת (מיט איין שו״פ בל״א) עולים ומגיעים למעלה מעלה ואין זה כלל בבחי׳ התלהבות ורתיחת הדמים כמו עבודת הצדיקים הנ״ל שבגשמיות שמחה בבשר שמחה ביין בחי׳ רשפי אש ושלהבת כו׳ אלא אדרבה בקרירות הדמים ובנחת (ועמ״ש בבה״ז וירא) (קי״ב א׳) ע״פ וגם אמנה אחותי בת אבי היא כו׳ ומ״ש בד״ה בהעלותך את הנרות בענין חייך שלך גדול משלהם ובטיסה אחת מגיעים למעלה מעלה כו׳ כנ״ל. וא״א לבאר דבר זה בדיבור איך ומה הוא.
ולכן לא קיים רשב״י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ״ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחי׳ שמחה בבשר כו׳. וזהו ענין סנפיריו של הלויתן (הנק׳ פלו״ש פעדר״ן) שבהם הוא שט מן הקצה כו׳.
ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז״ל. ולעתיד הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו.
כי הנה עבודת הצדיקים שבבחי׳ השנית נק׳ שור הבר פני שור מהשמאל אלא שהוא בר וזך כו׳ כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו״ט ואין שמחה אלא בבשר כו׳ אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח״ו וישיש בו אלא בחי׳ העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי. שהיה בזמן בהמ״ק שהיו ריח ניחוח ממש לה׳ ועד״ז הוא שמחה בבשר יו״ט וכמ״ש וישמחו בך כו׳ בך דייקא אלא שהוא לשון בקשה מפני שחרב בית מקדשנו כו׳.
"Ce Léviathan, Tu l'as formé pour T'en jouer." (Psaumes 104, 26) Il est dit dans le Midrach Rabba, paracha Chemini, paragraphe 13 : les Behemot et le Léviathan sont le kénigyon des tsadikim dans les temps à venir, etc. Le Behemot frappe le Léviathan de ses cornes et le déchire, et le Léviathan frappe le Behemot de ses nageoires et l'égorge, etc.
Et n'avons-nous pas enseigné : "tous abattent, et avec tout on abat, et toujours on abat, sauf avec une faucille de moisson", etc. ('Houlin 1, 2), jusqu'à "une nouveauté de Torah sortira de Moi" (Isaïe 51, 4).
Que le Saint, béni soit-Il, permettra alors cet abattage, que le Léviathan abatte la bête de ses nageoires. Et ces Behemot, c'est le sujet du bœuf sauvage (et comme il est écrit dans le Targoum Yonathan sur les Psaumes, chapitre 50, sur le verset "les Behemot sur les montagnes par milliers" et "un bœuf sauvage", etc., et voir dans Baba Batra folio 74b, 75a).
Et pour comprendre le sujet de ce kénigyon du Léviathan avec le bœuf sauvage. Le sujet est qu'il y a deux sortes de tsadikim.
Les premiers : ceux qui sont dans le secret, dont le service est dans la spiritualité, c'est-à-dire dans l'intention du cœur pour unir des unions supérieures, et dans l'aspect des élévations. Et par exemple Rabbi Chim'on bar Yo'haï, lorsqu'il était dans la caverne treize ans, qui assurément ne pouvait accomplir en acte plusieurs commandements pratiques, puisqu'ils ne se nourrissaient que du caroubier et de la source d'eau qui leur furent créés ; donc il n'accomplit pas la consommation de la matsa à Pessa'h, ni le kiddouch sur le vin, ni l'étrog et la souka, etc.
Et de même l'Ari z"l était lui aussi dans cet aspect (c'est-à-dire à la manière de ce qui est écrit dans le Zohar, IIIe partie) (folio 187b) sur le verset "et ils foisonneront comme des poissons au sein de la terre" (Genèse 48, 16), ce qui n'est pas le cas des autres poissons de la mer qui ne sont pas sur la terre mais seulement dans la mer : c'est le sujet des anges, etc. Et les seconds sont ces tsadikim qui sont dans le dévoilement, dont le service est dans la matérialité, dans l'accomplissement des commandements pratiques, et "tu te réjouiras en ta fête" (Deutéronome 16, 14), qui est aussi l'attraction des lumières supérieures, les temps fixés de ה', et la joie est le dévoilement de la lumière de l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, qui est attirée et se dévoile (et comme expliqué plus haut dans la paracha Tsav), et cette attraction se fait par le commandement en acte précisément, comme l'ont dit nos Sages : au temps du Temple il n'y a de joie que dans la viande, c'est-à-dire le commandement des chélamim de la joie qu'on apportait à chaque fête, etc., et maintenant il n'y a de joie que dans le vin, et comme il sera dit plus loin.
Et l'essentiel des attractions à Pessa'h se fait par la matsa, et à Chavouot par le don de la Torah, et à Soukot par la souka, le loulav et ses espèces, et sans cela il est impossible d'attirer quoi que ce soit (mais Rabbi Chim'on bar Yo'haï, qui était de l'aspect du Léviathan et des poissons de la mer qui marchent sur la terre ferme, comme dit plus haut, attira les attractions lorsqu'il était dans la caverne par des unions et des élévations, etc., comme dit plus haut). Or en vérité il est impossible d'atteindre (anrühren, en langue ashkénaze) Sa divinité, béni soit-Il, par le service matériel, si ce n'est par le service spirituel des tsadikim susdits, et ils sont appelés poissons de la mer : de même que ces poissons que la mer recouvre, ainsi sont-ils de l'aspect d'alma deitkasia, et il y en a dans chaque génération, ce sont les tsadikim qui sont dans le secret, etc., et ce sont eux qui relient les mondes à l'Or Ein Sof, béni soit-Il (à la manière de ce qu'on a dit : David reliait la Torah d'en haut au Saint, béni soit-Il), et c'est le sujet du Léviathan, qui a le sens de liaison, comme "cette fois, mon mari s'attachera à moi", etc.
(Genèse 29, 34). (Note) (voir le premier chapitre d'Avoda Zara folio 3b : à la quatrième heure Il siège et joue avec le Léviathan, car il est dit "ce Léviathan, Tu l'as formé", etc., et voir dans Chemot Rabba paragraphe 15 folio 132b au sujet de "ce Léviathan", etc., et dans le Zohar Ière partie Vaye'hi folio 247a, Chemot 11b, Bechala'h folio 50b, A'harei folio 58a, Chela'h 174a, et voir dans Emek Hamelekh chaar 14 chapitre 14 folio 84c).
Or dans les trois heures de la quatrième, cela est appelé proche de la min'ha, comme il est dit dans la Guemara au début du chapitre Arvei Pessa'him, et Its'hak a institué la prière de min'ha, et il est connu qu'Its'hak a le sens de rire et de jeu, comme il est écrit "Elokim m'a fait un rire" (Genèse 21, 6), et comme il est écrit de cela dans le discours "et je reviendrai en paix". Et c'est pourquoi alors Il siège et joue avec le Léviathan, etc.
Et voir ce qui est écrit dans l'explication de min'ha dans le discours "et il prit de ce qui lui venait à la main une offrande", etc. Aussi parce qu'Its'hak creusa des puits, ce qui est le sujet de l'élévation des mayin noukbin, et voir dans la paracha Toldot (folio 141, fin de la colonne a).
Or il est expliqué ailleurs le sujet mentionné dans la Guemara (début du chapitre 6 de Berakhot) que le paragraphe "et il arrivera si vous écoutez" n'est pas encore appelé "ceux qui font la volonté de D.ieu (Makom)" comme il convient (voir là dans les Tossafot), et c'est parce qu'il n'y est pas dit "de tout ton meod" comme dans le paragraphe du Chema, c'est-à-dire que pour que se fassent l'attraction et le dévoilement de sovev kol almin (qui entoure tous les mondes) dans memalé kol almin (qui remplit tous les mondes), ce qui est appelé "ceux qui font la volonté de D.ieu (Makom)", c'est précisément par "de tout ton meod", sans limite, etc. Et c'est l'aspect mentionné ici : atteindre et attirer l'aspect de "cette fois il s'attachera", etc., c'est par le service spirituel des tsadikim appelés poissons de la mer, ce qui n'est pas le cas sans l'aspect de "de tout ton meod", même s'il est dit "et il arrivera si vous écoutez attentivement", etc., comme dit plus haut.
Et de même ont dit nos Sages dans le premier chapitre d'Avoda Zara (là-même) : depuis que le Beit Hamikdach a été détruit, il n'y a plus de jeu, etc., et comme il est écrit dans la paracha Terouma (folio 166b) au sujet de "et le fleuve tarira et s'asséchera" (Isaïe 19, 5), et dans Beréchit (folio 6b), et ce qu'écrit le Ramaz là (folio 6a) à propos de "pour éloigner, c'est Yaakov". Et l'on peut encore dire à ce sujet d'après ce qui est écrit dans les écrits de l'Ari z"l, que par la Torah et les commandements on attire l'union de Zeir Anpin et de la noukva, mais pour attirer l'union d'Abba et Imma, qui est l'attraction d'une lumière nouvelle de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, c'est par la messirout nefech (don de soi) précisément, et c'est le sujet du Chema : livrer son âme dans "Un", et voir ce qui est écrit de cela dans l'explication sur le verset "et Je serai sanctifié au milieu des enfants d'Israël" dans la paracha Emor.
Et c'est l'explication de ce qui est écrit ici, que cette attraction se fait précisément par le service spirituel qui est de l'aspect du Léviathan, c'est-à-dire l'union du yech (l'être, le moi) à l'ayin (le néant), etc., dans l'aspect de la messirout nefech dans "Un", et par cela on attire qu'il en soit "mon mari s'attachera à moi" (et voir ce qui est écrit à la fin du discours "et à Lavan deux filles" au sujet de "mon mari s'attachera", et dans le discours "élève la tête des fils de Guerchon"). On peut aussi expliquer le service spirituel des âmes qui sont de l'aspect du Léviathan à la manière de ce qui est écrit dans le Choul'han Aroukh Ora'h 'Haïm (siman 98, paragraphe 1), que le dépouillement de la matérialité est proche du degré de la prophétie, etc., et comme le sujet expliqué dans Pri Ets 'Haïm, chaar 16, chapitre 1, sur l'Ari z"l : si j'avais exposé pendant quatre-vingts ans, etc.
Or nos Sages ont dit : depuis que le Beit Hamikdach a été détruit, il n'y a plus de jeu, etc. ; à la quatrième heure, que fait-Il ? Il siège et enseigne la Torah aux enfants de la maison du maître (et voir ce qui est écrit ailleurs sur le verset "et tous tes fils seront disciples de ה'" (Isaïe 54, 13), et voir dans le Pardès, chaar ha-kinouyim, entrée kerouvim, et kerouv a le sens d'enfant.
Et voir ce qui est écrit dans le discours "qui te donnera comme un frère pour moi", et voir ce qui est écrit dans la paracha Vayetsé folio 156, et dans le Mikdach Melekh là). Fin de la note.
Mais parce que ce monde-ci est matériel, il faut des tsadikim dont le service est dans la matérialité pour accomplir les commandements pratiques, et c'est ce qu'ont dit nos Sages : "un pilier unique, et tsadik est son nom, sur lequel le monde se tient" ('Haguiga 12b) (et voir ce qui est écrit dans le discours "je chanterai pour ה'", et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "et les Juifs acceptèrent", et sur le verset "la terre est très, très bonne"). Et tout ce qu'il y a sur la terre ferme, il y en a dans la mer, car en vérité il faut l'un et l'autre.
Car voici, la marche des tsadikim appelés poissons de la mer est merveilleuse et très élevée, comme par exemple les poissons qui nagent dans la mer : ainsi nagent-ils, et d'un seul vol ils atteignent très haut, et c'est beaucoup plus grand que le service des tsadikim qui sont dans la matérialité, joie dans la viande, etc., dont tout est en bas dans le degré. Ce qui n'est pas le cas de leur marche, qui est comme la parabole du poisson de la mer qui nage d'une extrémité du monde à l'autre extrémité : ainsi leur marche dans la spiritualité, d'un seul vol (mit ein Schwung, en langue ashkénaze) ils montent et atteignent très haut, et cela n'est pas du tout dans l'aspect de l'embrasement et du bouillonnement du sang comme le service des tsadikim susdits qui sont dans la matérialité, joie dans la viande, joie dans le vin, aspect des brandons de feu et de la flamme (Cantique des Cantiques 8, 6), etc., mais au contraire dans la froideur du sang et dans la quiétude (et voir ce qui est écrit dans le Biour haZohar Vayéra) (folio 112a) sur le verset "et aussi en vérité elle est ma sœur, fille de mon père", etc.
(Genèse 20, 12), et ce qui est écrit dans le discours "lorsque tu élèveras les lampes" au sujet de "par ta vie, la tienne est plus grande que la leur", et d'un seul vol ils atteignent très haut, etc., comme dit plus haut. Et il est impossible d'expliquer cette chose en parole, comment et ce qu'elle est.
Et c'est pourquoi Rabbi Chim'on bar Yo'haï, lorsqu'il était dans la caverne, n'accomplit pas plusieurs commandements pratiques, comme dit plus haut, mais tout dans la spiritualité, au-dessus de l'aspect de la joie dans la viande, etc. Et c'est le sujet des nageoires du Léviathan (appelées Flossfedern) par lesquelles il nage depuis l'extrémité, etc.
Et c'est pourquoi le monde entier se tient sur le Léviathan qui entoure tout le monde, comme il est connu dans les paroles de nos Sages. Et dans l'avenir le Léviathan fera la guerre avec le bœuf sauvage et l'abattra de ses nageoires.
Car voici, le service des tsadikim qui sont dans le second aspect est appelé bœuf sauvage, face de bœuf à gauche (Ézéchiel 1, 10), mais il est pur et limpide, etc. Car voici, leur service aussi est dans l'acte matériel, comme "et tu te réjouiras en ta fête" de la fête, et il n'y a de joie que dans la viande, etc., ce n'est pas au sens simple qu'il mange la chair du bœuf pour remplir son ventre, à D.ieu ne plaise, et qu'il s'en réjouisse, mais l'aspect des élévations, comme le sujet des chélamim de la joie provenant de la chair matérielle.
Ce qui était au temps du Beit Hamikdach, où il y avait une odeur agréable réellement pour ה', et de même est la joie dans la viande de la fête, et comme il est écrit "et ils se réjouiront en Toi", etc., "en Toi" précisément, sauf que c'est une expression de demande parce que notre Beit Hamikdach a été détruit, etc.
וזה נק׳ שור הבר מלשון בר לבב פי׳ בשר זך ובר דהיינו שמחה לה׳ הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות כו׳. אלא שאעפ״כ מילתא זוטרתא היא לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנק׳ לויתן לפי שבא מדבר גשמי ובעל גבול כו׳ משא״כ ההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר.
פי׳ שיעלה אותו ע״י הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העליה שלו כו׳ שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנק׳ שור הבר (וע׳ בפרדס בעה״כ ערך לויתן מענין הסנפירים). אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחי׳ אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחי׳ עבודה גשמיי׳ הרי כן צ״ל ע״פ התורה ושמחת בחגך ואין שמחה אלא בבשר ויין כו׳ ומצד זה יעלה הוא אותו.
וזה יראה הקב״ה לע״ל לצדיקים כללות עבודתם בהאי עלמא ששניהם כא׳ טובים בהא האי עדיף ובהא האי עדיף. (הג״ה.
עוי״ל שנקרא שור הבר ע״ד ורב תבואות בכח שור ומימי לא קראתי לשורי שורי אלא לשורי שדי והתורה נק׳ ראשית תבואתה וכ״ז נמשך בכח שור ע״כ נק׳ צדיקים אלו ע״ש שור הבר. ועוי״ל דהנה מבואר לעיל דבחי׳ צדיקים אלו זהו ענין עמוד א׳ וצדיק שמו כו׳ וזהו בחי׳ יוסף הצדיק והוא נק׳ שור כמ״ש בכור שורו הדר לו) (וכמ״ש בזוהר פ׳ שמיני דל״ח ב׳ ובמק״מ שם) ע״כ הג״ה.
והנה הלויתן ישחוט את שור הבר בסנפיריו אף שכהיום שחיטה כזו פגומה גמורה היא מחמת ההפסק כו׳ אבל לעתיד צ״ל כן דוקא. כי ענין השחיטה זו היא בחי׳ עליות שור הבר למעלה מעלה ע״י הלויתן המעלהו בסנפיריו.
ולכן צ״ל הפסק בינתיים שהרי א״א להיות כל העליי׳ בבת אחת. כנודע שיש כמה היכלות היכל הזכות היכל הרצון כו׳ וא״א להיות כל העליות בפעם א׳ אלא הפסק בין היכל להיכל ולכן יתיר הקב״ה פגימה זו (ועיין מ״ש במ״א בענין עליית התפלה דרך ההיכלות עליונים כו׳ בביאור ענין מזוזה מימין וממש״ש יובן גם כאן).
והנה שור הבר יעלה את הלויתן ע״י שידקרנו בקרניו:
Et cela est appelé bœuf sauvage, de l'expression "pur de cœur" (Psaumes 24, 4), c'est-à-dire une chair pure et limpide, à savoir la joie pour ה' qui naît de cela dans les brandons de feu et l'embrasement, etc. Sauf que néanmoins cette chose est minime par rapport à la marche merveilleuse des tsadikim appelés Léviathan, parce qu'elle vient d'une chose matérielle et limitée, etc., ce qui n'est pas le cas de leur marche, qui d'un seul vol, dans la froideur et dans la quiétude, atteignent très haut, ce qui est plus grand sans fin, et c'est pourquoi le Léviathan abattra le bœuf sauvage.
L'explication : qu'il l'élèvera par son vol, et c'est par ses nageoires, par lesquelles et par leur moyen se fait l'essentiel de son élévation, etc., ce qui est au-dessus de la force propre des tsadikim appelés bœuf sauvage (et voir dans le Pardès, chaar ha-kinouyim, entrée Léviathan, au sujet des nageoires). Mais en vérité le bœuf sauvage aussi élèvera le Léviathan, car dans un aspect leur service est plus élevé, même s'il est dans l'aspect d'un service matériel : c'est ainsi que cela doit être selon la Torah, "et tu te réjouiras en ta fête", et il n'y a de joie que dans la viande et le vin, etc., et de ce côté il l'élèvera, lui.
Et c'est ce que le Saint, béni soit-Il, montrera dans l'avenir aux tsadikim : l'ensemble de leur service dans ce monde, que les deux ensemble sont bons, en ceci celui-ci est préférable et en cela celui-ci est préférable. (Note.
On peut encore dire qu'il est appelé bœuf sauvage à la manière de "et l'abondance des récoltes est dans la force du bœuf" (Proverbes 14, 4), et "de mes jours je n'ai jamais appelé mon bœuf mon bœuf, mais mon bœuf mon champ" (Chabbat 118b), et la Torah est appelée "le commencement de sa récolte" (Jérémie 2, 3), et tout cela est attiré dans la force du bœuf, c'est pourquoi ces tsadikim sont appelés d'après le bœuf sauvage. Et l'on peut encore dire : voici, il est expliqué plus haut que l'aspect de ces tsadikim, c'est le sujet d'un pilier unique et tsadik est son nom, etc., et c'est l'aspect de Yossef le tsadik, et il est appelé bœuf, comme il est écrit "premier-né de son bœuf, la majesté est à lui" (Deutéronome 33, 17)) (et comme il est écrit dans le Zohar, paracha Chemini folio 38b, et dans le Mikdach Melekh là).
Fin de la note. Or le Léviathan abattra le bœuf sauvage de ses nageoires, bien qu'aujourd'hui un tel abattage soit entièrement défectueux à cause de l'interruption, etc., mais dans l'avenir il faut qu'il en soit ainsi précisément.
Car le sujet de cet abattage est l'aspect des élévations du bœuf sauvage très haut par le Léviathan qui l'élève de ses nageoires. Et c'est pourquoi il faut une interruption entre-temps, car il est impossible que toute l'élévation se fasse d'un seul coup.
Comme il est connu qu'il y a plusieurs palais : le palais du mérite, le palais de la volonté, etc., et il est impossible que toutes les élévations se fassent d'un seul coup, mais une interruption entre palais et palais, et c'est pourquoi le Saint, béni soit-Il, permettra cette défectuosité (et voir ce qui est écrit ailleurs au sujet de l'élévation de la prière à travers les palais supérieurs, etc., dans l'explication du sujet de la mezouza à droite, et de là on comprendra aussi ici). Or le bœuf sauvage élèvera le Léviathan en le perçant de ses cornes.