"Et Il agitera Sa main sur le fleuve dans la force de Son souffle, et Il le frappera en sept ruisseaux" (Isaïe 11, 15). Voici, la mer des Joncs est l'aspect de malkhout d'Atsilout, qui est l'aspect de la parole supérieure, car la parole est la fin de tous les degrés dont "par la parole de ה' les cieux ont été faits" (Psaumes 33, 6), et toutes les dix paroles sont des attractions depuis les dix sefirot d'Atsilout et se...
והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים (בישעיה סי׳ י״ב) הנה ים סוף הוא בחי׳ מלכות דאצילות שהיא בחי׳ דבור העליון שהדבור הוא סופא דכל דרגין שבדבר ה׳ שמים נעשו וכל העשרה מאמרות הם המשכות מע״ס דאצילות ומתלבשים באותיות הדבור יהי אור הוא ההמשכה מבחי׳ חכמה כו׳ והדבור הוא מעלים ומכסה על אור ההמשכה. כמו עד״מ באדם הנה אותיות הדבור הם כלי להשכל והמדות שהם נמשכים ומתלבשים בו.
אך מ״מ האותיות הם מעלימים על השכל שבתוכן ומצפינים אותו בתוכן שהרי הקטן אף שמבין כל האותיות והתיבות ואומרן היטב עכ״ז אינו מבין כלל ההשכלה שבתוך האותיות רק מי שהוא עצמו חכם מקודם אזי מבין מתוך האותיות כו׳ אבל מהות האותיות עצמן הוא בחי׳ העלם לגבי מהות השכל והמדות.
"Et Il agitera Sa main sur le fleuve dans la force de Son souffle, et Il le frappera en sept ruisseaux" (Isaïe 11, 15). Voici, la mer des Joncs est l'aspect de malkhout d'Atsilout, qui est l'aspect de la parole supérieure, car la parole est la fin de tous les degrés dont "par la parole de ה' les cieux ont été faits" (Psaumes 33, 6), et toutes les dix paroles sont des attractions depuis les dix sefirot d'Atsilout et se revêtent dans les lettres de la parole.
"Que la lumière soit" (Genèse 1, 3) est l'attraction depuis l'aspect de 'hokhma etc., et la parole dissimule et recouvre la lumière de l'attraction. Comme par exemple chez l'homme, les lettres de la parole sont des kelim pour l'intellect et les middot qui sont attirés et se revêtent en elle.
Cependant les lettres dissimulent l'intellect qui est en elles et le cachent en elles, car le petit, bien qu'il comprenne toutes les lettres et les mots et les prononce bien, ne comprend pas du tout la conception qui est dans les lettres ; seul celui qui est lui-même sage auparavant comprend alors à partir des lettres etc. Mais l'essence des lettres elles-mêmes est un aspect de dissimulation par rapport à l'essence de l'intellect et des middot.
ולכן למעלה שהתהוות החכמה דבי״ע הוא רק מן הדבור עליון ולא כמו במשל שהלומד הוא חכם מקודם. הרי א״כ הדבור והאותיות דמל׳ דאצי׳ הם מעלימין ומצפינין על החב״ד והמדות דאצילות המתלבשים בהדבור שלא יתגלה כלל בבריאה כי אם איזו הארה מועטת מאד כמו בחי׳ האור הנמשך ע״י השערות כו׳ (ועמ״ש מזה בד״ה שניך כעדר הרחלים) וזהו ענין ים שנקרא עלמא דאתכסיא.
א״נ מה שהדבור נק׳ העלם היינו לפי שמה שנמשך מהשכל ומתלבש בהדבור זהו רק חיצוניות השכל אבל פנימי׳ השכל א״א להתגלות כלל באותיות ודבור כו׳ (וכמ״ש במ״א בביאור ע״פ כי ביום הזה יכפר). וענין קריעת ים סוף היינו שמאתכסיא נעשה אתגליא דהיינו שלא יסתיר הדבור עליון על האורות עליונים המלובשים בו שהם השכל והמדות עד״מ שהם ע״ס דאצילות כ״א שיתגלה ממש לנשמות דבריאה ג״כ כמו שהוא הגילוי באצילות.
Et c'est pourquoi en haut, le devenir de la 'hokhma de Beria, Yetsira, Assiya ne vient que de la parole supérieure, et non comme dans l'exemple où celui qui étudie est sage auparavant. Il s'ensuit donc que la parole et les lettres de malkhout d'Atsilout dissimulent et cachent le 'Habad ('hokhma, bina, daat) et les middot d'Atsilout qui se revêtent dans la parole, afin qu'ils ne se révèlent pas du tout en Beria, si ce n'est quelque rayonnement très réduit, comme l'aspect de la lumière attirée par les cheveux etc.
(et voir ce qui est écrit de cela dans le discours "Tes dents sont comme un troupeau de brebis"). Et c'est le sujet de la mer qui est appelée le monde du caché.
Autre explication : ce que la parole est appelée dissimulation, c'est parce que ce qui est attiré de l'intellect et se revêt dans la parole n'est que l'extériorité de l'intellect, mais l'intériorité de l'intellect ne peut absolument pas se révéler dans les lettres et la parole etc. (comme il est écrit ailleurs dans l'explication sur le verset "car en ce jour il fera expiation").
Et le sujet de la fente de la mer des Joncs, c'est que du caché se fait le révélé, c'est-à-dire que la parole supérieure ne dissimule pas les lumières supérieures revêtues en elle, qui sont l'intellect et les middot, par exemple, qui sont les dix sefirot d'Atsilout, mais qu'elles se révèlent réellement aux âmes de Beria également, comme est la révélation en Atsilout.
ולהיות שענין קי״ס הוא התחברות הבריאה עם האצי׳ ממש בלי פרסא ומסך המפסיק כו׳ לכן נקרע הים לי״ב קרעים כי הנה השבטים הם בבריאה ושם הם י״ב בחי׳ בכלל. וכן המלאכים דבריאה הן י״ב בקר והים עליהם מלמעלה.
עם היותן דרך כלל ארבע מחנות שכינה מיכאל גבריאל רפאל אוריאל. וכמ״ש ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.
מ״מ כל א׳ מתחלק לשלש כמו י״ב שבטים שהיו ד׳ דגלים וכל דגל יש בו ג׳ שבטים. והוא כמו ביד יש ג׳ פרקין וכן ברגל (וכמ״ש בזהר פ׳ ויחי דרמ״א ע״א).
והנה הגם שהשבטים עצמן הם בבריאה מ״מ שרשן ומקורן י״ב גבולי אלכסון דז״א דאצי׳ (וכמ״ש במ״א סד״ה והנה אנחנו מאלמים אלומים ובביאור ע״פ יהודה אתה). ולכן קי״ס שהוא חיבור ועליית הבריאה באצילות ה״ז התחברות ועליית הי״ב שבטים דבריאה בי״ב גבולי אלכסון דז״א דאצי׳ (ועמ״ש ע״פ וירד הגבול) ולכן נקרע הים לי״ב גזרים שכל שבט ושבט במסילתו יכוין כל חד לפום שיעורא דיליה (וכמ״ש בד״ה אלה פקודי המשכן בפי׳ ששם עלו שבטים שבטי יה כו׳):
Et parce que le sujet de la fente de la mer des Joncs est la jonction de Beria avec Atsilout véritablement, sans parsa ni massakh qui interrompe etc., c'est pourquoi la mer fut fendue en douze déchirures. Car voici, les tribus sont en Beria, et là elles sont douze aspects en général.
De même les anges de Beria sont douze bœufs, et la mer est au-dessus d'eux. Bien qu'ils soient en général quatre camps de la Chekhina : Mikhael, Gavriel, Rafael, Ouriel.
Et comme il est écrit "et de là il se divisait et devenait quatre têtes" (Genèse 2, 10). Toutefois chacun se divise en trois, comme les douze tribus qui étaient quatre étendards, et chaque étendard a trois tribus.
Et c'est comme dans la main il y a trois articulations, et de même dans le pied (comme il est écrit dans le Zohar, paracha Vaye'hi, folio 241a). Or bien que les tribus elles-mêmes soient en Beria, néanmoins leur racine et leur source sont les douze limites diagonales de Zeir Anpin d'Atsilout (comme il est écrit ailleurs à la fin du discours "Et voici nous lions des gerbes", et dans l'explication sur le verset "Yehouda, toi").
C'est pourquoi la fente de la mer des Joncs, qui est la jonction et l'élévation de Beria en Atsilout, est la jonction et l'élévation des douze tribus de Beria dans les douze limites diagonales de Zeir Anpin d'Atsilout (et voir ce qui est écrit sur le verset "et la frontière descendit"). C'est pourquoi la mer fut fendue en douze parts, afin que chaque tribu, chaque tribu, dans sa voie, corresponde, chacun selon sa mesure (comme il est écrit dans le discours "Voici les comptes du Michkan", dans l'explication de "c'est là que montèrent les tribus, les tribus de Yah" etc.).
ב וכל זה הוא ענין קריעת ים סוף שהוא בבחי׳ הדבור עליון. דהיינו שלא יעלים הדבור והאותיות כו׳.
אמנם לע״ל כתיב והניף ידו על הנהר והענין כי הנה קי״ס היה צ״ל כדי שיוכל להיות אח״כ קבלת התורה וכמארז״ל פ׳ בתרא דפסחים דקי״ח ע״א בפי׳ הים ראה וינוס ההרים רקדו. ההרים רקדו קאי על מתן תורה כו׳ כי עיקר ענין קיום המצות הוא שעי״ז ממשיכים שיהיה גילוי אור א״ס למטה בבי״ע כמו שמתגלה בע״ס דאצילות אשר שם איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד.
משא״כ בבי״ע שהם עולמות הנפרדים בבחי׳ יש ודבר נפרד וע״י המצות שהם רמ״ח אברים דמלכא ממשיכים גילוי יחוד עליון שבאצילות שיהיה מתגלה עד״ז ממש גם בבי״ע (וכמ״ש בת״א פ׳ בראשית בביאור ע״פ כי כאשר השמים החדשים ובד״ה משה ידבר) ולכן היה צ״ל תחלה קי״ס שהוא ענין בקיעת הפרסא המפסקת בין אצי׳ לבריאה עד שבנ״י הלכו ביבשה בתוך הים ועי״ז היה יכול להיות אח״כ קבלת התורה שמאצילות יומשך הגילוי בבי״ע.
2. Et tout cela est le sujet de la fente de la mer des Joncs, qui est dans l'aspect de la parole supérieure.
C'est-à-dire que la parole et les lettres ne dissimulent pas etc. Cependant à l'avenir il est écrit "Et Il agitera Sa main sur le fleuve".
Et le sujet est que l'ouverture de la mer des Joncs devait être afin que puisse avoir lieu ensuite la réception de la Torah, et comme l'ont dit nos Sages dans le dernier chapitre de Pessa'him, folio 118a, dans l'explication de "La mer vit et s'enfuit, les montagnes bondirent" (Psaumes 114, 3-4). "Les montagnes bondirent" vise le don de la Torah etc.
Car l'essentiel du sujet de l'accomplissement des mitsvot est que par cela on attire qu'il y ait le dévoilement de l'Or Ein Sof (lumière infinie) en bas dans Beria, Yetsira, Assiya, comme il se dévoile dans les dix sefirot d'Atsilout, où "Lui et Ses vitalités sont un, Lui et Ses organes sont un". Ce qui n'est pas le cas en Beria, Yetsira, Assiya, qui sont des mondes séparés dans l'aspect de yech (l'être, le moi) et de chose séparée.
Et par les mitsvot, qui sont les 248 organes du Roi, on attire le dévoilement de l'union supérieure qui est en Atsilout, afin qu'il se dévoile de cette manière véritablement aussi en Beria, Yetsira, Assiya (comme il est écrit dans Torah Or, paracha Berechit, dans l'explication sur le verset "car comme les cieux nouveaux", et dans le discours "Moché parlera"). C'est pourquoi il fallait d'abord la fente de la mer des Joncs, qui est le sujet de la brèche de la parsa qui sépare entre Atsilout et Beria, jusqu'à ce que les enfants d'Israël marchèrent sur le sec au milieu de la mer, et par cela put avoir lieu ensuite la réception de la Torah, que d'Atsilout soit attiré le dévoilement en Beria, Yetsira, Assiya.
והנה ענין מ״ת הוא היום לעשותם בקיום המצות בפועל ממש ותלמוד תורה כנגד כולם. ולמחר לקבל שכרם היינו לע״ל והוא ענין התגלות פנימית התורה וטעמי מצות וכדפרש״י ע״פ ישקני מנשיקות פיהו וזהו ג״כ ענין משיח שנאמר בו הנה ישכיל עבדי ירום ונשא כו׳ היינו מאברהם ויצחק כו׳ עד וגבה מאד אותיות אדם שיהיה למעלה מבחי׳ אדם הראשון ומבחי׳ מרבע״ה כמ״ש בספר הגלגולים פי״ט ושם פי׳ מאדם הראשון אחר שחטא וע׳ לקמן.
Or le sujet du don de la Torah est "aujourd'hui pour les accomplir" (Deutéronome 7, 11), dans l'accomplissement des mitsvot en acte véritablement, et l'étude de la Torah équivaut à toutes. "Et demain pour en recevoir la récompense" (Erouvin 22a), c'est-à-dire à l'avenir, et c'est le sujet du dévoilement de l'intériorité de la Torah et des raisons des mitsvot, comme l'explique Rachi sur le verset "Qu'il me baise des baisers de sa bouche" (Cantique des Cantiques 1, 2).
Et c'est aussi le sujet de Machia'h, dont il est dit "Voici, Mon serviteur prospérera, il s'élèvera et sera exalté" etc. (Isaïe 52, 13), c'est-à-dire depuis Avraham et Its'hak etc. jusqu'à "et il sera très élevé", les lettres d'Adam, qu'il sera au-dessus de l'aspect d'Adam le premier et de l'aspect de Moché notre maître, comme il est écrit dans le Sefer HaGuilgoulim, chapitre 19, et là il explique d'Adam le premier après qu'il eut fauté, et voir plus bas.
ועיין בהרמ״ז ס״פ בא ור״פ ואתחנן בדף ר״ס ע״ב גבי משה הוי שירותא ובפ׳ כי תצא דרע״ו סע״ב בד״ה כימי צאתך והוא ילמד דעת לכל העם בהשגת פנימית התורה. כ״א לפי פשוטו שילמוד תורה הנגלות לנו ולבנינו.
אינו מובן איך יוכל האחד לשאת ריבוא רבבות אנשים ועוד והלא אז בתח״ה יקומו מרבע״ה גם כל הגדולים שכבר יודעים את כל התורה כו׳. אלא הענין כי אז יהיה הלימוד בפנימית התורה שארוכה מארץ מדה ויש בה עליות רבות לאין קץ ותכלית.
אך הנה כמו שכדי להיות קבלת התורה בהיום לעשותם הי׳ צ״ל תחלה קי״ס כך כדי להיות התגלות פנימי׳ התורה לע״ל צ״ל והניף ידו על הנהר.
Et voir dans le Ramaz à la fin de la paracha Bo et au début de la paracha Vaet'hanan, folio 260b, au sujet de "Moché est le commencement", et dans la paracha Ki Tetsé folio 276, fin de la page b, dans le discours "comme aux jours de ta sortie", et "il enseignera la connaissance à tout le peuple" dans l'appréhension de l'intériorité de la Torah. Mais selon le sens simple, qu'il enseignera la Torah révélée, "à nous et à nos enfants" (Deutéronome 29, 28).
On ne comprend pas comment un seul pourra porter des myriades de myriades d'hommes, et de plus, alors à la résurrection des morts se lèveront Moché notre maître ainsi que tous les grands qui connaissent déjà toute la Torah etc. Mais le sujet est qu'alors l'étude sera dans l'intériorité de la Torah, qui est "plus longue que la terre en mesure" (Job 11, 9), et il y a en elle des élévations nombreuses sans fin ni terme.
Or voici que de même que pour qu'il y ait la réception de la Torah dans "aujourd'hui pour les accomplir" il fallait d'abord la fente de la mer des Joncs, ainsi pour qu'il y ait le dévoilement de l'intériorité de la Torah à l'avenir il faut "Et Il agitera Sa main sur le fleuve".
והוא נהר פרת דכתיב ביה והנהר הרביעי הוא פרת וארז״ל פרק בתרא דבכורות דנ״ה ע״ב הוא דמעיקרא דהיינו בחי׳ ונהר היוצא מעדן והוא בחינת בינה שהיא בחי׳ מחשבה שלמעלה מהדבור וע״כ נק׳ נהר שהמחשבה אינה נחה ושוקטת ונמשכת תמיד. וע״כ נק׳ נהר שנמשך תמיד מלשון ונהרו אליו כל הגוים משא״כ הים נק׳ מקוה המים דקוו וקיימו והוא בחי׳ הדבור כו׳ וזהו ונהר יוצא מעדן שיוצא ונמשך תמיד מבחי׳ עדן.
Et c'est le fleuve Perat (l'Euphrate), dont il est écrit "et le quatrième fleuve est l'Euphrate" (Genèse 2, 14), et nos Sages ont dit dans le dernier chapitre de Bekhorot folio 55b : c'est celui qui est principal, c'est-à-dire l'aspect de "et un fleuve sortait d'Eden" (Genèse 2, 10), et c'est l'aspect de bina, qui est l'aspect de la pensée au-dessus de la parole. Et c'est pourquoi il est appelé fleuve, car la pensée ne se repose ni ne s'apaise, et elle est attirée continuellement.
Et c'est pourquoi il est appelé fleuve, qui est attiré continuellement, de la langue de "et vers lui afflueront toutes les nations" (Isaïe 2, 2), ce qui n'est pas le cas de la mer, appelée "le rassemblement des eaux" (Genèse 1, 10), qui se sont rassemblées et sont demeurées, et c'est l'aspect de la parole etc. Et c'est "et un fleuve sort d'Eden", qui sort et est attiré continuellement de l'aspect d'Eden.
והנה המחשבה היא ג״כ בחי׳ אותיות והם ג״כ רק בחי׳ לבושי׳ לעצם החכמה כמו הדבור אלא שהוא לבוש פנימי יותר אבל מ״מ הוא ג״כ בחי׳ לבוש והעלם לגבי עצמיות הח״ע ע״ד הנ״ל באותיות הדבור רק שאין ההעלם כמו באותיות הדבור.
Or la pensée est elle aussi un aspect de lettres, et elles ne sont elles aussi qu'un aspect de vêtements pour l'essence de la 'hokhma, comme la parole, si ce n'est qu'elle est un vêtement plus intérieur ; toutefois elle est elle aussi un aspect de vêtement et de dissimulation par rapport à l'essentialité de la 'hokhma ilaa, à la manière de ce qui précède dans les lettres de la parole, seulement la dissimulation n'est pas comme dans les lettres de la parole.
ועמ״ש מענין זה בביאור ע״פ ששים המה מלכות גבי ענין פנימית וחיצונית וענין והניף ידו על הנהר כו׳ היינו שיהיה התגלות עצמיות עדן העליון שלא כמו שנמשך עכשיו בג״ע ע״י הנהר שהוא ע״י האותיות והאותיות מלבישים ומעלימים ואין זה תפיסת והשגת עצמיות בחי׳ עדן.
Et voir ce qui est écrit de ce sujet dans l'explication sur le verset "Soixante sont les reines" (Cantique des Cantiques 6, 8) au sujet de l'intérieur et de l'extérieur. Et le sujet de "Et Il agitera Sa main sur le fleuve" etc., c'est-à-dire qu'il y aura le dévoilement de l'essentialité de l'Eden supérieur, non pas comme ce qui est attiré maintenant dans le Gan Eden par le fleuve, qui est par les lettres, et les lettres revêtent et dissimulent, et ce n'est pas la saisie et l'appréhension de l'essentialité de l'aspect d'Eden.
ולכן ארז״ל ספ״ה דברכות שעל עדן נאמר עין לא ראתה ושמא תאמר הוא גן הוא עדן תלמוד לומר ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. והיינו משום שאין ההמשכה בג״ע רק באמצעית האותיות דבחי׳ נהר הנ״ל שהאותיות הם מעלימים כו׳ והגילוי הוא רק הארה בעלמא אבל ע״י והניף ידו על הנהר כו׳ יבואו לגילוי בחי׳ עדן ממש וזהו פי׳ אראנו נפלאות אראנו דייקא בבחי׳ ראיה ממש שלמעלה מבחי׳ שמיעה והבנה שהיא ע״י אותיות לכן אינו דומה כלל שמיעה לראיה.
Et c'est pourquoi nos Sages ont dit, fin du chapitre 5 de Berakhot, que sur l'Eden il est dit "l'œil n'a pas vu" (Isaïe 64, 3), et de peur que tu dises : le jardin est-il l'Eden ? l'Écriture enseigne : "et un fleuve sort d'Eden pour arroser le jardin" (Genèse 2, 10). C'est-à-dire parce que l'attraction dans le Gan Eden n'est que par l'intermédiaire des lettres de l'aspect du fleuve susdit, les lettres dissimulant etc., et le dévoilement n'étant qu'un rayonnement seulement ; mais par "Et Il agitera Sa main sur le fleuve" etc. on en viendra au dévoilement de l'aspect d'Eden véritablement.
Et c'est le sens de "Je lui ferai voir des merveilles" (Mikha 7, 15), "Je lui ferai voir" précisément, dans l'aspect d'une vue véritable qui est au-dessus de l'aspect de l'audition et de la compréhension, laquelle est par les lettres ; c'est pourquoi l'audition ne ressemble pas du tout à la vue.
וענין ראיה זו בבחי׳ חכמה עצמה ממש יובן ע״ד מ״ש בפע״ח שער ק״ש שעל המטה פ״א גבי האריז״ל שבשעת השינה ביום השבת שמע בישיבה של מעלה בפ׳ בלק ובלעם דברים נפלאים מה שלא יכול לפרשם בשמונים שנים רצופים. וזה תמוה לכאורה איך יכול לתפוס במחשבתו בשעה א׳ מה שצריך לומר בדבור פ׳ שנה עם היות שהאותיות המחשבה נק׳ אתוון רברבין לפי שבמחשבה משיג במעט זמן מה שצריך ע״ז בדבור זמן רב ועיין בזח״ב תרומה דקל״ב א׳ (שלכך בשבת אומרים א״ב אל אדון כו׳ שכל אות יש בו ד׳ או ה׳ תיבות כו׳ לפי שא״ב זה הוא מבחי׳ אתוון רברבין כו׳ דהיינו מחשבה כו׳) מ״מ היינו שמשיג במחשבה ברבע שעה מה שצריך לדבר שעה או שתים.
אבל שישיג במחשבה בשעה א׳ מה שצריך לומר ס׳ או פ׳ שנה זהו נמנע. אבל הענין הוא שהשגתו היה בבחי׳ ראיה דהיינו ראיית עצמיות החכמה ולא כמו שמתלבשת בבינה והשגה בבחי׳ אותיות והיא למעלה מעלה מבחי׳ השכל כמו שמלובש בהשגה ואותיות עד שיתכן שמה שמשיג בבחי׳ ראיית החכמה בשעה ושתים כשירצה להלבישה באותיות יצטרך ע״ז זמן ס׳ או פ׳ שנה וכענין השתלשלות הזמן מלמעלה מהזמן דאלף שנה בעיניך כיום אתמול כו׳ ועד״ז ביקש משה אעברה נא ואראה את הארץ כי במשה כתיב וירא ראשית לו ורצה משה להמשיך בחינה זו בכנ״י שנקראת ארץ חפץ ולא פעל ולכן נאמר ועתה ישראל שמע כו׳ כ״א לעתיד יהיה גילוי בחי׳ זו בכנס״י ע״י משיח (וע׳ בזח״ג ואתחנן דר״ס ע״ב ע״פ אתה החלות כו׳ ועמ״ש מזה ג״כ בביאור ע״פ והניף הכהן אותם על לחם הביכורים בסופו) ועל דרך גילוי זה הוא שיהיה גילוי טעמי המצות לע״ל ולכן נאמר ע״ז עין לא ראתה כו׳ יעשה למחכה לו וע׳ זהר פ׳ ואתחנן דף רס״ז ע״ב יעשה מאן כו׳ וזה הוא שילמוד משיח.
וע״ז נאמר הנה ישכיל עבדי כו׳ שיש בבחי׳ זו ג״כ עליות לאין קץ כו׳:
Et le sujet de cette vue, dans l'aspect de la 'hokhma elle-même véritablement, se comprendra à la manière de ce qui est écrit dans le Pri Ets 'Haïm, porte du Chema sur le lit, chapitre 1, au sujet de l'Ari z"l, qui au moment du sommeil le jour du Chabbat entendit dans la yéchiva d'en haut, dans la section Balak et Bilam, des choses merveilleuses qu'il ne put exposer en quatre-vingts années continues. Et cela est étonnant en apparence : comment put-il saisir dans sa pensée en une heure ce qu'il faudrait dire en parole pendant quatre-vingts ans, bien que les lettres de la pensée soient appelées grandes lettres, parce que dans la pensée on saisit en peu de temps ce qui exige pour cela en parole un long temps ; et voir dans le Zohar II, Terouma, folio 132a (c'est pourquoi le Chabbat on dit l'alphabet "El Adon" etc., chaque lettre ayant en elle quatre ou cinq mots etc., parce que cet alphabet est de l'aspect des grandes lettres etc., c'est-à-dire la pensée etc.).
Toutefois cela signifie qu'on saisit dans la pensée en un quart d'heure ce qu'il faut parler une heure ou deux. Mais qu'on saisisse dans la pensée en une heure ce qu'il faut dire soixante ou quatre-vingts ans, cela est impossible.
Mais le sujet est que son appréhension était dans l'aspect de la vue, c'est-à-dire la vue de l'essentialité de la 'hokhma, et non comme elle se revêt dans bina et l'appréhension dans l'aspect des lettres ; et elle est bien au-dessus de l'aspect de l'intellect tel qu'il est revêtu dans l'appréhension et les lettres, au point qu'il se peut que ce que l'on saisit dans l'aspect de la vue de la 'hokhma en une heure ou deux, lorsqu'on voudra le revêtir dans les lettres, exige pour cela un temps de soixante ou quatre-vingts ans, à la manière de l'enchaînement du temps depuis au-dessus du temps, de "mille ans à Tes yeux sont comme le jour d'hier" (Psaumes 90, 4) etc. Et de même Moché demanda "que je passe donc et que je voie le pays" (Deutéronome 3, 25), car au sujet de Moché il est écrit "et il vit le commencement qui est à lui" (Deutéronome 33, 21), et Moché voulut attirer cet aspect dans la Knesset Israël qui est appelée terre de délice, et il n'y parvint pas ; c'est pourquoi il est dit "Et maintenant, Israël, écoute" (Deutéronome 4, 1) etc.
Mais dans l'avenir il y aura le dévoilement de cet aspect dans la Knesset Israël par le Machia'h (et voir dans le Zohar III, Vaet'hanan, folio 260b, sur le verset "C'est toi qui as commencé" etc., et voir ce qui est écrit de cela également dans l'explication sur le verset "Et le cohen les agitera sur le pain des prémices", à la fin). Et à la manière de ce dévoilement sera le dévoilement des raisons des mitsvot dans l'avenir ; c'est pourquoi il est dit à ce sujet "l'œil n'a pas vu" etc.
"Il agira pour celui qui L'attend" (Isaïe 64, 3), et voir le Zohar, section Vaet'hanan, folio 267b, "Il agira, qui" etc. Et c'est ce que le Machia'h enseignera.
Et à ce sujet il est dit "Voici, Mon serviteur agira avec sagesse" (Isaïe 52, 13) etc., car dans cet aspect aussi il y a des élévations sans fin etc.
ג ומעתה יובן ג״כ מה שנאמר והכהו לשבעה נחלים כנגד ג׳ אבות וד׳ אמהות. כי הנה הי״ב שבטים הם בבריאה ונק׳ מרכבתא תתאה.
אבל האבות הן הן המרכבה היינו מרכבתא עילאה דאצי׳ והיינו שהם חג״ת דאצי׳ (וכמ״ש במ״א בד״ה ענין האבות הן הן המרכבה כו׳. ע״ש.
וכן האמהות הם באצי׳. ועמ״ש ע״פ וישכם לבן בענין האבות והשבטים ובפ׳ במדבר סד״ה וידבר כו׳ שאו כו׳ למשפחותם לבית אבותם ע״ש).
והנה כמו שהשבטים עם היות שהן עצמן בבריאה עכ״ז יש להן שרש ומקור באצילות שלמעלה מהבריאה. אלא דשם הוא רק שרשן ומקורן לבד.
אבל הן עצמן בבריאה וכמאמר נשמה שנתת בי טהורה היא ואח״כ אתה בראתה יש מאין ואין ערוך הבריאה לגבי אצי׳ ולכן כדי שיתחברו הן עצמן עם שרשן ממש שיהיה גילוי האצי׳ ממש בהם זהו דייקא ע״י קי״ס ולכן נקרע לי״ב גזרים כנ״ל. וכך הוא בענין האבות שהן עצמן בז״ת דאצילות אבל שרשן ומקורן כתיב בעבר הנהר ישבו אבותיכם כו׳ כי ז״א בעתיקא אחיד ותליא (ועמ״ש בביאור ע״פ אם בחקתי תלכו).
אלא דהיינו ששרשן משם אבל מ״מ הן עצמן בז״ת דאצי׳. ועמ״ש בביאור ע״פ שימני כחותם בענין רצועות דתפילין דהלמ״מ שיהיו שחורות דייקא ע״ש.
אכן לעתיד ע״י והניף ידו על הנהר כו׳ אזי יתעלו האבות והאמהות להיות בהן הגילוי שלמעלה מאצי׳ בחי׳ בעבר הנהר כו׳ והיינו בחי׳ ז״ת דע״י. ולכן והכהו לז׳ נחלים שגם כל ישראל יקבלו הגילוי זה ע״י האבות ואמהות כו׳ (ועמ״ש מזה בביאור ע״פ בהעלותך את הנרות כו׳ יאירו שבעת הנרות ובד״ה ראיתי והנה מנורת זהב כולה.
ועמ״ש בפ׳ וישלח ע״פ ויעבר את מעבר יבק כו׳ ע״ש) והנה עי״ז יוכל להיות אח״כ התגלות פנימית התורה טעמי תורה שהוא התגלות מוחא סתימאה. משא״כ תורה הנגלית היא מחב״ד דז״א.
(ועמ״ש סד״ה אני ה׳ אלקיכם דפ׳ ציצית בענין בתורת ה׳ חפצו ובתורתו כו׳ ע״ש). ולכן כדי להיות גילוי זה צ״ל ע״י שיעברו ביבשה את הנהר הנ״ל ואז יתגלה מה שלמעלה מאצי׳ דהיינו מו״ס בבי״ע ממש.
ועמ״ש מענין גילוי זה בביאור ע״פ כי כאשר השמים החדשים הנ״ל ובביאור ע״פ כי על כל כבוד חופה.
3. Et désormais on comprendra aussi ce qui est dit "et Il le frappera en sept ruisseaux", en regard des trois patriarches et des quatre matriarches.
Car voici, les douze tribus sont en Beria et sont appelées la merkava inférieure. Mais "les patriarches, ce sont eux la merkava", c'est-à-dire la merkava supérieure d'Atsilout, c'est-à-dire qu'ils sont 'hessed, guevoura, tiféret d'Atsilout (comme il est écrit ailleurs dans le discours "le sujet : les patriarches, ce sont eux la merkava" etc.
Voir là. Et de même les matriarches sont en Atsilout.
Et voir ce qui est écrit sur le verset "Et Lavan se leva de bon matin", au sujet des patriarches et des tribus, et dans la section Bamidbar, fin du discours "Et Il parla... Prenez le compte... selon leurs familles, selon la maison de leurs pères", voir là).
Or, de même que les tribus, bien qu'elles-mêmes soient en Beria, ont toutefois une racine et une source en Atsilout, au-dessus de Beria, seulement là ce n'est que leur racine et leur source seules, mais elles-mêmes sont en Beria, comme la formule "l'âme que Tu as mise en moi est pure, et ensuite Tu l'as créée", un yech depuis l'ayin (le néant), et il n'y a pas de commune mesure de la création par rapport à Atsilout ; c'est pourquoi, pour qu'elles-mêmes se joignent à leur racine véritablement, afin qu'il y ait le dévoilement d'Atsilout véritablement en elles, c'est précisément par la fente de la mer des Joncs, et c'est pourquoi elle fut fendue en douze parts, comme ci-dessus. Et il en est ainsi du sujet des patriarches, qui eux-mêmes sont dans les sept sefirot inférieures d'Atsilout, mais leur racine et leur source, il est écrit "de l'autre côté du fleuve ont habité vos pères" (Josué 24, 2) etc., car Zeir Anpin est saisi et suspendu dans Atik (et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "Si vous marchez dans Mes décrets").
Seulement, c'est que leur racine est de là, mais toutefois eux-mêmes sont dans les sept sefirot inférieures d'Atsilout. Et voir ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "Mets-moi comme un sceau", au sujet des lanières des téfilines, d'après la halakha transmise à Moché au Sinaï, qu'elles soient noires précisément, voir là.
Toutefois dans l'avenir, par "Et Il agitera Sa main sur le fleuve" etc., alors les patriarches et les matriarches s'élèveront pour qu'il y ait en eux le dévoilement qui est au-dessus d'Atsilout, l'aspect de "de l'autre côté du fleuve" etc., c'est-à-dire l'aspect des sept sefirot inférieures d'Atik Yomin. Et c'est pourquoi "et Il le frappera en sept ruisseaux", afin que tout Israël aussi reçoive ce dévoilement par les patriarches et les matriarches etc.
(et voir ce qui est écrit de cela dans l'explication sur le verset "Lorsque tu feras monter les lampes" etc. "elles feront briller les sept lampes", et dans le discours "J'ai vu, et voici un candélabre d'or, tout entier".
Et voir ce qui est écrit dans la section Vayichla'h sur le verset "Et il passa le gué de Yabok" etc., voir là). Et voici, par cela pourra être ensuite le dévoilement de l'intériorité de la Torah, les raisons de la Torah, qui est le dévoilement de la mocha stimaa.
Par contre la Torah révélée est du 'Habad de Zeir Anpin. (Et voir ce qui est écrit à la fin du discours "Je suis ה' votre Elokim" de la section Tsitsit, au sujet de "dans la Torah de ה' est son désir, et dans Sa Torah" etc., voir là).
Et c'est pourquoi, pour qu'il y ait ce dévoilement, il faut qu'ils passent à sec le fleuve susdit, et alors se révélera ce qui est au-dessus d'Atsilout, c'est-à-dire la mocha stimaa, en Beria, Yetsira, Assiya véritablement. Et voir ce qui est écrit de ce sujet de dévoilement dans l'explication sur le verset "Car comme les cieux nouveaux" susdit, et dans l'explication sur le verset "Car sur toute gloire, un dais".
ויש לומר ג״כ ע״פ מ״ש הרמ״ז פ׳ בראשית דף ד׳ סע״ב וז״ל נודע כי פרדס מתקן אבי״ע סוד מתקן אצילות פשט רמז דרוש מתקן בי״ע כו׳ שהם עולם הפירוד כו׳ עכ״ל ופי׳ מתקן בי״ע שלא יהיו בבחי׳ פירוד אלא שיהיו ג״כ בבחינת ביטול כמו באצילות. וגילוי תיקון זה יהיה לע״ל ע״י מעשינו עכשיו שאז כל בי״ע יתכלל בתוך האצי׳ (כמ״ש הרמ״ז פ׳ ואתחנן שם) וזהו ענין ונהר יוצא מעדן להשקות את הג״ן סדרים דאורייתא ומשם יפרד.
פי׳ יפרד שזהו תיקון לעולם הפירוד. והיינו ע״י פר״ד פשט רמז דרוש שהם בי״ע שבאצילות הנמשכים מבחי׳ נהר הנ״ל והו״ע התורה שנאמר בה ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו כמש״ל בביאור ע״פ ולא תשבית מלח כו׳ ע״ש.
אך ענין תיקון עולם האצי׳ היינו שיאיר בו גילוי אור א״ס ב״ה מפנימיות עתיק זהו ע״י פנימית התורה הנק׳ סוד הוי׳ ליראיו ועל תיקון זה נאמר והניף ידו על הנהר שהרי בבחי׳ ונהר יוצא נאמר ומשם יפרד שהוא מקור דבי״ע ותיקונם, אבל תיקון האצילות הוא ע״י בחי׳ שלמעלה מהנהר הנ״ל וזהו והכהו לשבעה נחלים ע״ד ונחל עדניך תשקם גילוי בחי׳ עדן עצמו כו׳ והיינו כי הנהר זהו מחשבה והנה מודומ״ע הם בי״ע וכמ״ש בד״ה שובה ישראל עד ויש מודומ״ע באצי׳ והן בי״ע שבאצילות.
Et l'on peut dire aussi d'après ce qu'écrit le Ramaz, section Beréchit, folio 4, fin de la page b, et voici ses paroles : il est connu que le Pardès rectifie Atsilout, Beria, Yetsira, Assiya ; le sod rectifie Atsilout, pchat, rémez, drach rectifient Beria, Yetsira, Assiya etc., qui sont le monde de la séparation etc., fin de citation. Et l'explication : il rectifie Beria, Yetsira, Assiya afin qu'ils ne soient pas dans l'aspect de séparation, mais qu'ils soient eux aussi dans l'aspect de bitoul (effacement de soi) comme en Atsilout.
Et le dévoilement de ce tikoun sera dans l'avenir par nos actes d'à présent, car alors tout Beria, Yetsira, Assiya sera inclus dans Atsilout (comme l'écrit le Ramaz, section Vaet'hanan, là). Et c'est le sujet de "et un fleuve sort d'Eden pour arroser le jardin (gan)", les cinquante-trois (gan) sections (sedarim) de la Torah, "et de là il se séparait".
Explication : "il se séparait", c'est un tikoun pour le monde de la séparation. C'est-à-dire par pchat, rémez, drach, qui sont Beria, Yetsira, Assiya qui sont en Atsilout, attirés depuis l'aspect du fleuve susdit, et c'est le sujet de la Torah dont il est dit "et pour Ma gloire Je l'ai créé, Je l'ai formé, Je l'ai même fait" (Isaïe 43, 7), comme il est écrit plus haut dans l'explication sur le verset "et tu ne feras pas cesser le sel" etc., voir là.
Mais le sujet du tikoun du monde d'Atsilout, c'est-à-dire que brille en lui le dévoilement de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, depuis l'intériorité d'Atik, c'est par l'intériorité de la Torah appelée "le secret de Havaya est pour ceux qui Le craignent" (Psaumes 25, 14), et sur ce tikoun il est dit "Et Il agitera Sa main sur le fleuve", car dans l'aspect de "et un fleuve sort" il est dit "et de là il se séparait", qui est la source de Beria, Yetsira, Assiya et de leur tikoun ; mais le tikoun d'Atsilout est par l'aspect qui est au-dessus du fleuve susdit. Et c'est "et Il le frappera en sept ruisseaux", à la manière de "et le ruisseau de Tes délices Tu les abreuveras" (Psaumes 36, 9), dévoilement de l'aspect d'Eden lui-même etc.
C'est-à-dire que le fleuve, c'est la pensée, et voici, pensée, parole et action sont Beria, Yetsira, Assiya, comme il est écrit dans le discours "Reviens, Israël, jusqu'à" (Osée 14, 2) : et il y a pensée, parole et action en Atsilout, et ce sont Beria, Yetsira, Assiya qui sont en Atsilout.
ויש עוד בחי׳ מאד עמקו מחשבותיך כו׳ הי ינו מודומ״ע שלמעלה מהשכל ועד״ז יובן ענין גילוי בחי׳ שלמעלה מהנהר כו׳ ופי׳ בעים רוחו יש לפרש ע״פ משארז״ל ע״פ ורוח אלקים מרחפת על פני המים זהו רוחו של מלך המשיח המד״א ונחה עליו רוח הוי׳ (ברבות בראשית פ׳ ב׳ ור״פ תזריע) והנה במשה נאמר מן המים משיתיהו והוא מבחי׳ מים עליונים שמשם המשכות התורה הנגלות לנו כמים שיורדים מגבוה לנמוך אך פנימיות התורה זהו בחי׳ ורוח אלקי׳ מרחפת ע״פ המים למעלה מבחי׳ מים כו׳ ועז״נ והניף ידו על הנהר שהוא בחי׳ מים בעים רוחו מה שלמעלה מבחי׳ המים ועי״ז והכהו כו׳ וזהו נמשך ע״י התשובה שהיא ג״כ בחי׳ והרוח תשוב אל האלקים כמ״ש ע״פ האזינו השמים כו׳ ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח להיות והניף כו׳ בעים רוחו כו׳:
Et il y a encore un aspect "Que Tes pensées sont profondes à l'extrême" (Psaumes 92, 6) etc., c'est-à-dire pensée, parole et action qui sont au-dessus de l'intellect, et de même on comprendra le sujet du dévoilement de l'aspect qui est au-dessus du fleuve etc. Et le sens de "dans la force de Son souffle", on peut l'expliquer d'après ce que nos Sages ont dit sur le verset "et l'esprit d'Elokim planait sur la face des eaux" (Genèse 1, 2) : c'est l'esprit du roi Machia'h, comme il est dit "et reposera sur lui l'esprit de Havaya" (Isaïe 11, 2) (Beréchit Rabba chapitre 2, et début de la section Tazria).
Or au sujet de Moché il est dit "des eaux je l'ai tiré" (Exode 2, 10), et il est de l'aspect des eaux supérieures, d'où viennent les attractions de la Torah révélée pour nous, comme les eaux qui descendent de haut en bas ; mais l'intériorité de la Torah, c'est l'aspect de "et l'esprit d'Elokim planait sur la face des eaux", au-dessus de l'aspect des eaux etc. Et à ce sujet il est dit "Et Il agitera Sa main sur le fleuve", qui est l'aspect des eaux, "dans la force de Son souffle", ce qui est au-dessus de l'aspect des eaux, et par cela "et Il le frappera" etc.
Et cela est attiré par la techouva, qui est elle aussi l'aspect de "et l'esprit retournera vers Elokim" (Ecclésiaste 12, 7), comme il est écrit sur le verset "Prêtez l'oreille, cieux" (Deutéronome 32, 1) etc., et "un esprit amène un esprit et attire un esprit", afin qu'il y ait "Et Il agitera" etc. "dans la force de Son souffle" etc.
ד ולתוספת ביאור שייכות ענין והכהו לשבעה נחלים דייקא לגילוי פנימית התורה שיהיה לעתיד הענין עפמ״ש בד״ה וישכם לבן הנ״ל שמדתו של יעקב אבינו ע״ה היא בחי׳ הרחמים העליונים תפארת דאצי׳ והיינו שאפי׳ על כל העולמות עליונים שייך ונופל בחי׳ רחמנות כו׳ ומדרגת השבטים יוצאי ירך יעקב הם במדרגה שלמטה ממנו דהיינו לעורר רחמים רבים על ניצוץ אלקות השורה בנפשו איך שירדה פלאים כו׳ כי הרחמנות הוא לפי ערך הדעת כו׳ (ועמ״ש סד״ה את הכבש אחד תעשה בבוקר וגו׳). ומזה יובן למה קי״ס היה לי״ב גזרים לי״ב שבטים כי עכשיו שייך רחמנות של השבטים על ירידת הנשמה בגוף כו׳ שבעולם העשייה ההעלם וההסתר הרבה מאד משא״כ בעולמות עליונים וכנודע מענין אף עשיתיו כו׳ אבל לעתיד שיזדכך עולם העשייה ונגלה כבוד ה׳ שיהיה הגילוי בעשייה כמו למעלה א״כ אז לא שייך הרחמנות זו על הירידה בעשייה יותר מהבריאה כ״א הרחמנות של האבות עצמן שאפילו על עולמות העליונים שייך ונופל בחי׳ רחמנות כו׳ והנה כמו שבאתעדל״ת של רחמנות השבטים ממשיכים אתעדל״ע רחמים שלמעלה יותר דהיינו רחמים של האבות עצמן כמו למשל השבט של אילן שכופפין אותו שאזי נמשך עי״ז גם כל האילן עצמו ועי״ז נמשך גילוי אלקות ע״י התורה ומצות והוא המשכה שע״י התורה שלפנינו המשכת חכמה עילאה כו׳ וכמ״ש במ״א סד״ה מי מנה עפר יעקב שלהיות המשכת התורה הוא ע״י בחי׳ רחמים דיעקב וכדלקמן כך לע״ל ע״י גילוי הרחמנות של האבות עצמן בכל נש״י ימשיכו עי״ז אתעדל״ע מבחי׳ רחמים גדולים דא״א שלמעלה גם מחג״ת דאצי׳ וכמ״ש וברחמים גדולים אקבצך וכתיב וחסדי מאתך לא ימוש וחסדי דייקא כו׳ ועי״ז יומשך התגלות פנימית התורה שהיא בחי׳ מו״ס שלמעלה מחכמה דאצילות כו׳ ועפ״ז י״ל מה שארז״ל עץ הדעת חטה היתה.
4. Et pour un supplément d'explication de la relation du sujet de "et Il le frappera en sept ruisseaux" précisément avec le dévoilement de l'intériorité de la Torah qui sera dans l'avenir, le sujet est selon ce qui est écrit dans le discours "Et Lavan se leva de bon matin" susdit, que la mida de Yaakov notre père, que la paix soit sur lui, est l'aspect des miséricordes supérieures, tiféret d'Atsilout, c'est-à-dire que même sur tous les mondes supérieurs convient et tombe l'aspect de compassion etc.
Et le degré des tribus issues de la cuisse de Yaakov est à un degré inférieur au sien, c'est-à-dire d'éveiller des miséricordes nombreuses sur l'étincelle de divinité qui réside dans son âme, comment elle est descendue prodigieusement etc., car la compassion est selon la mesure de la daat etc. (et voir ce qui est écrit à la fin du discours "L'agneau un tu le feras le matin" etc.).
Et de cela on comprendra pourquoi la fente de la mer des Joncs fut en douze sections pour les douze tribus, car maintenant convient la compassion des tribus sur la descente de l'âme dans le corps etc., car dans le monde d'Assiya l'occultation et le voilement sont très grands, ce qui n'est pas le cas dans les mondes supérieurs, et comme il est connu du sujet de "aussi Je l'ai fait" etc. Mais dans l'avenir, lorsque le monde d'Assiya sera affiné et que sera dévoilée la gloire de ה', de sorte que le dévoilement soit en Assiya comme en haut, alors cette compassion sur la descente en Assiya plus qu'en Beria ne conviendra plus, mais seulement la compassion des patriarches eux-mêmes, car même sur les mondes supérieurs convient et tombe l'aspect de compassion etc.
Et voici que de même que par l'itarouta diletata (éveil d'en bas) de la compassion des tribus on attire une itarouta dile'ela (éveil d'en haut) de miséricordes plus élevées, c'est-à-dire les miséricordes des patriarches eux-mêmes, comme par exemple la branche d'un arbre que l'on courbe, alors par cela est attiré aussi tout l'arbre lui-même, et par cela est attiré le dévoilement de la divinité par la Torah et les mitsvot, et c'est l'attraction qui se fait par la Torah qui est devant nous, attraction de la 'hokhma supérieure etc. Et comme il est écrit ailleurs à la fin du discours "Qui a compté la poussière de Yaakov", que pour que l'attraction de la Torah se fasse, c'est par l'aspect des miséricordes de Yaakov, et comme il sera dit plus bas.
Ainsi dans l'avenir, par le dévoilement de la compassion des patriarches eux-mêmes dans toutes les âmes d'Israël, on attirera par cela une itarouta dile'ela depuis l'aspect des grandes miséricordes d'Arikh Anpin, qui sont même au-dessus des 'hessed, guevoura et tiféret d'Atsilout, comme il est écrit "et par de grandes miséricordes Je te rassemblerai" (Isaïe 54, 7), et il est écrit "et Ma bonté ne s'écartera pas de toi" (Isaïe 54, 10), "et Ma bonté" précisément etc. Et par cela sera attiré le dévoilement de l'intériorité de la Torah, qui est l'aspect de la mocha stimaa, au-dessus de la 'hokhma d'Atsilout etc.
Et d'après cela on peut dire ce que nos Sages ont dit : "l'arbre de la connaissance était du blé".
וקשה דבמ״א מבואר דחטה היינו כ״ב אותיות התורה. ואיך נק׳ עץ הדעת.
אך הענין כמבואר במ״א בד״ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע דהתשב״כ היא עץ חיים ותשבע״פ נק׳ בזהר אילנא דטו״ר. ולא שהיא ח״ו עץ הדעת טו״ר.
כי תשבע״פ היא מל׳ דאצילות דאיהו וגרמוהי חד. אלא ר״ל שמתלבשת לברר עה״ד טו״ר שהיא קליפת נוגה וכמשנ״ת באריכות באג״ה בד״ה ברע״מ פ׳ נשא והמשכילים יזהירו כו׳.
והנה גם בתשב״כ כתיב בשברי לכם מטה לחם. מטה לחם הוא עץ חיים ובשבירת לוחות ראשונות נשתלשלה ונתלבשה בדברים גשמיים כו׳ (כמ״ש במ״א ע״פ זה בפ׳ בחקותי).
והיינו שהרי כל התשבע״פ מקבל מתשב״כ והיא ביאור ופי׳ התשב״כ. ולכן אדה״ר לפני החטא היה למעלה מבחינה זו דבירור עה״ד טו״ר כמ״ש בספר הגלגולים פי״ט שאדה״ר לפני החטא היה בחינה זו דמשיח ולמעלה ממדרגת משה (ועמ״ש ע״פ הן האדם היה כאחד ממנו כו׳) והנה מדור שלו היה בג״ע אשר ונהר יוצא מעדן כו׳ והיינו להמשיך בחי׳ עדן עצמו והוא פנימית התורה שיתגלה לע״ל ע״י משיח אשר זהו למעלה מבחי׳ אותיות כנ״ל בענין והניף ידו על הנהר כו׳.
ומכ״ז יובן ג״כ ענין תנופת שתי הלחם ע״ג שני הכבשים בחג השבועות. כי שתי הלחם היינו תשב״כ ותשבע״פ והכבשים הם בחי׳ רחמים מדתו של יעקב שע״י המשכת רחמים אלו ממשיכים גילוי התורה שהיא בחי׳ לחם וכמ״ש ואשא אתכם על כנפי נשרים שהוא בחי׳ רחמים ועי״ז ואביא אתכם אלי (ועמ״ש ע״פ בהעלותך את הנרות בפי׳ וענין היתה לי דמעתי לחם כו׳) ואמנם תנופת הלחם והכבשים היינו להעלות התורה שהיא בחי׳ לחם חטה ולקשרה ולחברה באור א״ס ב״ה בחי׳ עדן העליון ממש וכן להעלות הרחמים של האבות למקורן ושרשן בחי׳ רחמים גדולים כו׳ (ועמ״ש מענין העלאה זו בד״ה זכור ושמור בדבור א׳ נאמרו.
ושם בד״ה בענין האבות הן הן המרכבה) ולכן יש י״ג מדות שהתורה נדרשת בהן כנגד י״ג מדות הרחמים:
Et il est difficile, car ailleurs il est expliqué que le blé désigne les vingt-deux lettres de la Torah. Et comment est-il appelé arbre de la connaissance ?
Mais le sujet est comme il est expliqué ailleurs dans le discours "Au moment où Israël fit précéder nous ferons à nous entendrons", que la Torah écrite est un arbre de vie, et la Torah orale est appelée dans le Zohar "l'arbre du bien et du mal". Non qu'elle soit, à D.ieu ne plaise, l'arbre de la connaissance du bien et du mal, car la Torah orale est malkhout d'Atsilout, dont "Lui et Ses organes sont un".
Mais cela veut dire qu'elle se revêt pour trier l'arbre de la connaissance du bien et du mal, qui est la kelipat noga, comme il a été expliqué longuement dans l'Igueret Hakodech, dans le discours sur le Raaya Mehemna de la paracha Nasso, "et les intelligents resplendiront" etc. Et voici que dans la Torah écrite aussi il est écrit "quand Je vous briserai le bâton du pain" (Lévitique 26, 26).
Le bâton du pain est l'arbre de vie, et par la brisure des premières Tables elle s'est enchaînée et s'est revêtue dans des choses corporelles etc. (comme il est écrit ailleurs sur ce verset dans la paracha Be'houkotaï).
C'est-à-dire que toute la Torah orale reçoit de la Torah écrite, et elle est l'explication et le commentaire de la Torah écrite. Et c'est pourquoi Adam le premier, avant la faute, était au-dessus de cet aspect du tri de l'arbre de la connaissance du bien et du mal, comme il est écrit dans le Sefer HaGuilgoulim, chapitre 19, qu'Adam le premier avant la faute était cet aspect du Machia'h et au-dessus du degré de Moché (et voir ce qui est écrit sur le verset "voici, l'homme est devenu comme l'un de nous" etc.).
Et voici que sa demeure était dans le Gan Eden, dont "et un fleuve sort d'Eden" etc., c'est-à-dire pour attirer l'aspect d'Eden lui-même, et c'est l'intériorité de la Torah qui se dévoilera dans l'avenir par le Machia'h, ce qui est au-dessus de l'aspect des lettres, comme ci-dessus dans le sujet de "Et Il agitera Sa main sur le fleuve" etc. Et de tout cela on comprendra aussi le sujet de l'agitation des deux pains sur les deux agneaux à la fête de Chavouot.
Car les deux pains, ce sont la Torah écrite et la Torah orale, et les agneaux sont l'aspect des miséricordes, mida de Yaakov, par l'attraction de ces miséricordes on attire le dévoilement de la Torah qui est l'aspect de pain, comme il est écrit "et Je vous ai portés sur des ailes d'aigles" (Exode 19, 4), qui est l'aspect des miséricordes, et par cela "et Je vous ai amenés vers Moi". (Et voir ce qui est écrit sur le verset "Quand tu feras monter les lampes", dans l'explication et le sujet de "mes larmes ont été mon pain" etc.) Or l'agitation du pain et des agneaux, c'est pour élever la Torah qui est l'aspect du pain de blé, et la lier et la joindre à la lumière de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, aspect d'Eden supérieur véritablement, et de même pour élever les miséricordes des patriarches vers leur source et leur racine, aspect des grandes miséricordes etc.
(et voir ce qui est écrit de ce sujet d'élévation dans le discours "Souviens-toi et garde ont été dits en une seule parole". Et là dans le discours au sujet de "les patriarches, ce sont eux la merkava").
Et c'est pourquoi il y a treize middot par lesquelles la Torah s'interprète, en regard des treize middot de miséricorde.
ה וזהו והחרים ה׳ את לשון ים מצרים (בישעיה סי׳ י״א) ופי׳ הרד״ק דהיינו נהר מצרים שהוא הנילוס וכ״כ במצודת. והוא מ״ש ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים.
שם האחד פישון ופרש״י הוא נילוס נהר מצרים כו׳. וכ״כ בזח״א לך לך פ״א ב׳ שלכן נאמר כגן ה׳ כארץ מצרים לפי שלשם נמשך אחד מד׳ נהרות היוצאים מג״ע היינו שם האחד פישון כו׳ ובפ׳ חיי שרה דקכ״ה סע״א כ׳ מאי שם האחד פישון המיוחד מכולם כו׳ ולפיכך היתה חכמת מצרים יותר מכל העולם כו׳ שהרי גבי שבח דשלמה נאמר ותרב חכמת שלמה כו׳ ומכל חכמת מצרים (במ״א סי׳ ה).
והיינו לפי ששרש הנהר הנ״ל נמשך מנהר היוצא מעדן שהוא חו״ב כו׳ וזהו שאמרו אית מיא מגדלין חכימין כו׳ (ועיין ברבות ס״פ בלק יש מעיינותכו׳ וע׳ בהרמ״ז פ׳ חיי שרה שם) וע׳ במא״א אות ד׳ סכ״ה ד׳ נהרות הם או״א זו״נ פישון באבא לשון פושו וסגו כי רבוי השפע יורד מהחכמה כולם בחכמה עשית כו׳. (ועי׳ מזה בת״ז תיקון נ״ד דצ״א ע״א).
אך עכ״ז מאחר שנאמר בהם ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. א״כ הם מקור עולמות הנפרדים וכמ״ש בזח״א ויצא (קנ״ח א׳) ומשם יפרד כו׳ טורי דפרודא כו׳ וזהו שנקרא לשון ים מצרים פי׳ מצרים לשון מיצרים וגבולים.
שהן בחי׳ בעלי גבול כמו מן הארץ לרקיע מהלך ת״ק שנה הן בגשמיות והן ברוחניות הוא בחי׳ מיצר וגבול כו׳ וע״כ נק׳ ומשם יפרד להיות נראה ליש ודבר בפ״ע כו׳ דהיינו שהם מקור השפע להתהוות בי״ע כו׳ כי הם מקבלים מבחי׳ הדבור והדבור באדם יוצא לחוץ להיות בבחי׳ דבר נפרד ממנו.
5. Et c'est "Et ה' mettra à sec la langue de la mer d'Égypte" (Isaïe 11, 15).
Et l'explication du Radak, c'est le fleuve d'Égypte qui est le Nil, et ainsi est-il écrit dans le Metsoudat David. Et c'est ce qui est écrit "et de là il se divisait et devenait quatre têtes.
Le nom du premier est Pichon" (Genèse 2, 10-11), et Rachi : c'est le Nil, fleuve d'Égypte etc. Et ainsi est-il écrit dans le Zohar I, Lekh Lekha 81b, que c'est pourquoi il est dit "comme le jardin de ה', comme la terre d'Égypte" (Genèse 13, 10), parce que là est attiré l'un des quatre fleuves qui sortent du Gan Eden, c'est-à-dire "le nom du premier est Pichon" etc.
Et dans la paracha 'Hayé Sara folio 125, fin de la page a, il est écrit : que signifie "le nom du premier est Pichon" ? le plus distingué de tous etc. Et c'est pourquoi la sagesse de l'Égypte était plus grande que celle de tout le monde etc., car au sujet de l'éloge de Chelomo il est dit "et la sagesse de Chelomo fut plus grande" etc.
"que toute la sagesse de l'Égypte" (I Rois 5, 10). C'est-à-dire parce que la racine du fleuve susdit est attirée du fleuve qui sort d'Eden, qui est 'hokhma et bina etc.
Et c'est ce qu'ils ont dit : "il y a des eaux qui font croître les sages" etc. (et voir dans Bamidbar Rabba, fin de Balak : il y a des sources etc., et voir dans le Ramaz paracha 'Hayé Sara là-bas).
Et voir dans le Meorei Or lettre dalet, 25 : les quatre fleuves sont Abba et Imma, Zeir Anpin et Noukva ; Pichon est en Abba, de la langue "ils se sont répandus et ont reculé", car l'abondance de l'influx descend de la 'hokhma, "tous Tu les as faits avec sagesse" (Psaumes 104, 24) etc. (et voir de cela dans les Tikouné Zohar tikoun 54 folio 91a).
Mais néanmoins, puisqu'il est dit d'eux "et de là il se divisait et devenait quatre têtes", ils sont donc la source des mondes séparés, comme il est écrit dans le Zohar I, Vayétsé (folio 158a) : "et de là il se divisait" etc., les montagnes de la séparation etc. Et c'est pourquoi elle est appelée "la langue de la mer d'Égypte", explication : Mitsraïm, langue de détroits et de limites.
Ce sont un aspect de limités, comme de la terre au firmament il y a un parcours de cinq cents ans, tant dans le corporel que dans le spirituel, c'est un aspect de détroit et de limite etc. Et c'est pourquoi il est dit "et de là il se divisait", pour apparaître comme un yech et une chose à part etc., c'est-à-dire qu'ils sont la source de l'influx pour le devenir de Beria, Yetsira, Assiya etc., car ils reçoivent de l'aspect de la parole, et la parole chez l'homme sort au-dehors pour être dans l'aspect d'une chose séparée de lui.
והגם כי למעלה אין שייך דבר שחוץ ממנו ית׳ היינו קמי׳ ית׳ אבל לגבי הברואים יש צמצומים רבים עד כאלו הן בבחי׳ דבר נפרד כו׳ ועמ״ש בד״ה וספרתם לכם בענין פי׳ וכנפיהם פרודות כו׳ דחיות המרכבה כו׳ לפי שנמשכים מארבעה מוצאות הדבור כו׳. אבל לע״ל שנא׳ ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר (בישעיה סי׳ מ) (ועיין מזה ברבות פ׳ ויקרא פ״א זח״ב ס״פ משפטים קכ״ו א׳ ובת״א פ׳ לך לך בד״ה ולא יקרא עוד שמך אברם) דהיינו שיהי׳ גילוי בחי׳ הדבור עליון כמו שהוא אצלו ית׳ שאין הדבור היוצא ממנו בבחי׳ דבר נפרד כמו דבור האדם אלא מיוחד בתכלית היחוד במהותו ועצמותו ית׳ גם אחר שיצא דבורו ית׳ אל הפועל בבריאת העולמות כמו שהיה מיוחד עמו קודם בריאת העולמות כו׳ (כמ״ש בס׳ ש״ב פכ״א).
וזהו פי׳ וראו כו׳ כי פי ה׳ דבר כלו׳ שיהי׳ התגלות הדבור עליון כמו שהוא בבחי׳ פי הוי׳ ממש ששם הדבור מיוחד במהותו ועצמותו ית׳ כך יהי׳ גילוי זה למטה וראו כל בשר יחדו גילוי זה. ועי״ז יהיה גלוי אחדותו ית׳ שבעולם האצי׳ גם למטה בעשייה כמ״ש ביום ההוא יהי׳ הוי׳ אחד ושמו אחד (ועמ״ש בזה סד״ה למנצח על השמינית).
לכן אז א״צ לבחי׳ ד׳ נהרות הנ״ל שהשפע בא מהם בבחי׳ ומשם יפרד. אלא יהי׳ גילוי והמשכת הנהר היוצא מעדן ממש מה שלמעלה מבחי׳ ומשם יפרד.
וזהו והחרים ה׳ את לשון ים מצרים ות״י ויבש כו׳.
Et bien qu'en haut il ne convienne pas une chose qui soit hors de Lui, béni soit-Il, c'est-à-dire devant Lui, béni soit-Il, mais par rapport aux créatures il y a de nombreux tsimtsoumim (retraits), jusqu'à ce qu'elles soient comme dans l'aspect d'une chose séparée etc. Et voir ce qui est écrit dans le discours "Et vous compterez pour vous", au sujet de l'explication de "et leurs ailes étaient séparées" etc., les 'hayot de la merkava etc., parce qu'elles sont attirées des quatre issues de la parole etc.
Mais dans l'avenir, dont il est dit "Et sera dévoilée la gloire de ה', et toute chair ensemble verra que la bouche de ה' a parlé" (Isaïe 40, 5) (et voir de cela dans Vayikra Rabba, chapitre 1, Zohar II fin de la section Michpatim folio 126a, et dans Torah Or section Lekh Lekha dans le discours "Et l'on ne t'appellera plus du nom d'Avram"), c'est-à-dire qu'il y aura le dévoilement de l'aspect de la parole supérieure comme elle est auprès de Lui, béni soit-Il, en ce que la parole qui sort de Lui n'est pas dans l'aspect d'une chose séparée comme la parole de l'homme, mais unie dans l'union la plus totale à Son essence et à Son être, béni soit-Il, même après que Sa parole, béni soit-Il, soit sortie en acte dans la création des mondes, comme elle était unie à Lui avant la création des mondes etc. (comme il est écrit dans le Tanya, chapitre 21).
Et c'est le sens de "et ils verront" etc. "que la bouche de ה' a parlé", c'est-à-dire qu'il y aura le dévoilement de la parole supérieure comme elle est dans l'aspect de la bouche de Havaya véritablement, où la parole est unie à Son essence et à Son être, béni soit-Il ; ainsi ce dévoilement sera en bas, et toute chair ensemble verra ce dévoilement.
Et par cela sera dévoilée Son unité, béni soit-Il, qui est dans le monde d'Atsilout, aussi en bas en Assiya, comme il est écrit "en ce jour ה' sera un et Son nom un" (Zacharie 14, 9) (et voir ce qui est écrit de cela à la fin du discours "Au chef de chœur, sur la huitième"). C'est pourquoi alors on n'aura pas besoin de l'aspect des quatre fleuves susdits, dont l'influx vient dans l'aspect de "et de là il se séparait".
Mais il y aura le dévoilement et l'attraction du fleuve qui sort d'Eden véritablement, ce qui est au-dessus de l'aspect de "et de là il se séparait". Et c'est "Et ה' mettra à sec la langue de la mer d'Égypte", et le Targoum Yonathan : "et il asséchera" etc.
ולא עוד אלא והניף ידו על הנהר היינו הנהר היוצא מעדן ממש קודם בחי׳ ומשם יפרד כו׳ והכהו לשבעה נחלים וכמש״ל. אך עוד י״ל המכוון כי ז׳ נחלים הם ז״ת היינו המדות והדבור שבהם ועל ידם נמשך השפע והנהר הוא בינה שלמעלה מהמדות, והוא ענין שער החמשים דבינה שאינו מושג כלל.
Et non seulement cela, mais "Et Il agitera Sa main sur le fleuve", c'est-à-dire le fleuve qui sort d'Eden véritablement, avant l'aspect de "et de là il se séparait" etc., "et Il le frappera en sept ruisseaux", et comme il a été dit plus haut. Mais on peut dire encore l'intention : les sept ruisseaux sont les sept sefirot inférieures, c'est-à-dire les middot et la parole qui est en elles, et par elles est attiré l'influx ; et le fleuve est bina, qui est au-dessus des middot, et c'est le sujet de la cinquantième porte (chaar hanoun) de bina, qui n'est pas saisie du tout.
והמדות והדבור מקבלים משם רק הארה בעלמא כנודע מענין מי ברא אלה כו׳ ועמ״ש מזה ע״פ אלה פקודי המשכן משכן העדות. ולע״ל נאמר והכהו לשבעה נחלים היינו שאותו האור המאיר בבחי׳ הנהר עצמו יומשך ויתגלה בבחי׳ ז״ת שהם המדות והדבור המאירים ומתגלים בבי״ע כו׳ (ועי׳ מזה בזח״א בראשית דנ״ב ע״א).
וזהו ענין ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמים לים מכסים כו׳. (ועיין עוד מענין והחרים ה׳ את לשון ים מצרים ברבות ריש קהלת ע״פ הבל הבלים אמר קהלת):
Et les middot et la parole ne reçoivent de là qu'un rayonnement seulement, comme il est connu du sujet de "qui a créé ceux-ci" (Isaïe 40, 26) etc. Et voir ce qui est écrit de cela sur le verset "Voici les comptes du Michkan, le Michkan du témoignage".
Et dans l'avenir il est dit "et Il le frappera en sept ruisseaux", c'est-à-dire que cette lumière qui éclaire dans l'aspect du fleuve lui-même sera attirée et se révélera dans l'aspect des sept sefirot inférieures, qui sont les middot et la parole qui éclairent et se révèlent en Beria, Yetsira, Assiya etc. (et voir de cela dans le Zohar I, Beréchit, folio 52a).
Et c'est le sujet de "et la terre sera remplie de la connaissance de ה' comme les eaux recouvrent la mer" (Isaïe 11, 9) etc. (Et voir encore du sujet de "Et ה' mettra à sec la langue de la mer d'Égypte" dans Kohelet Rabba, au début, sur le verset "Vanité des vanités, dit l'Ecclésiaste").