"Et la lumière de la lune sera comme la lumière du soleil, et la lumière du soleil sera sept fois comme la lumière des sept jours, etc." (Isaïe 30, 26). Voici, "comme la lumière des sept jours" s'explique dans Chemot Rabba, fin du chapitre 18 (Bo) : comme la lumière que le Saint, béni soit-Il, créa au commencement et qu'Il cacha dans le Gan Eden.
והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו׳ (בישעיה סי׳ ל׳). הנה כאור שבעת הימים פי׳ במדרש רבה סדר בא ס״פ י״ח כאור שברא הקב״ה בתחלה וגנזו בגן עדן, והנה שבעת ימי בראשית הם ז״ת דעתיק כמ״ש הרח״ו הובא במק״מ ס״פ מצורע.
"Et la lumière de la lune sera comme la lumière du soleil, et la lumière du soleil sera sept fois comme la lumière des sept jours, etc." (Isaïe 30, 26). Voici, "comme la lumière des sept jours" s'explique dans Chemot Rabba, fin du chapitre 18 (Bo) : comme la lumière que le Saint, béni soit-Il, créa au commencement et qu'Il cacha dans le Gan Eden.
Et voici, les sept jours du commencement sont les sept inférieures d'Atik, comme l'a écrit le Rav 'Haïm Vital, rapporté dans le Mikdach Melekh, fin de la paracha Metsora.
ואור שבעת הימים פי׳ האור והחיות של ז״ת והיינו בחי׳ ג״ר דעתיק כי חכמה נק׳ אור וכמ״ש בביאור ע״פ לבבתני כו׳ והוא למעלה מבחי׳ שבעת הימים עצמן וע״ז נאמר המתנשא מימות עולם ימות עולם הם שבעת ימי בראשית שהם ז״ת דעתיק ועל הג״ר כתי׳ המתנשא מימות עולם.
Et "la lumière des sept jours" signifie la lumière et la vitalité des sept inférieures, c'est-à-dire l'aspect des trois premières d'Atik, car la 'hokhma est appelée lumière, et comme il est écrit dans l'explication sur le verset "Tu m'as ravi le cœur" (Cantique des Cantiques 4, 9), etc. Et elle est au-dessus de l'aspect des sept jours eux-mêmes.
Et c'est à ce sujet qu'il est dit : "Celui qui s'élève au-dessus des jours du monde". Les jours du monde sont les sept jours du commencement, qui sont les sept inférieures d'Atik, et sur les trois premières il est écrit : "Celui qui s'élève au-dessus des jours du monde".
והענין דהנה אנו אומרים מהרה ישמע כו׳ קול חתן וקול כלה, כי האידנא ליכא קול כלה כמ״ש נאלמתי דומיה וכרחל נאלמה שאין לה בחי׳ דבור בקול והיינו שאין גילוי לבחי׳ דבור כי כל העולמות בי״ע אין ערוך לך והוא קדוש ומובדל ואין הדבור שהוא אלקות מתגלה בהם כמו שהוא באצילות בבחינת א״ס כו׳, (ועיין בע״ח שמ״ט פ״ב וע״ז החשמל סובבו הנוגה הקליפה הרביעית קול דממה דקה בחשאי וז״ס חש מחשמל עכ״ל, והיינו שהסתר והעלם דק״נ גורמים שלא יתגלה בחי׳ הדבור עליון וזהו חש לשון שתיקה וכן קול דממה דקה כו׳ ועמ״ש ר״פ במדבר סיני שאז נק׳ דבר ה׳ בשם מדבר בתוס׳ אות מ׳ פתוחה כו׳ ועמ״ש בד״ה ושבתי בשלום בפי׳ וילך חרנה). ומה שהמלאכים מקדישים ומעריצים ואומרים ברוך כבוד ה׳ ממקומו הרי שנמשך גילוי כבוד ה׳ בבי״ע, אין זה כ״א כמ״ש ואתה קדוש יושב פי׳ בחי׳ ישיבה השפלה שמשפיל א״ע בחי׳ קדוש להיות יושב ונמשך למטה ע״י תהלות ישראל דוקא (וכמש״ל ע״פ לבבתני הנ״ל דאע״פ שנאמר והחיות נושאות את הכסא היינו הכסא דוקא אבל לא נמשך גילוי בחי׳ אדם שעל הכסא אלא ע״י בכל מאדך שבנש״י מאד אותיות אדם).
והוא ענין יעקב יבקע צורים במדבר (תהלים ע״ח) שכל בחי׳ צורים אשר במדבר בוקע ויורד קו וחוט א״ס כו׳, (בפי׳ וענין צורים עיין פ׳ בשלח דס״ד ע״א ועיין מק״מ שם שהם בחי׳ גבורות, ופי׳ במדבר היינו כמש״ל). כי בבחי׳ יעקב כתיב ויזרח לו השמש שזרח ובא לו אור א״ס.
והנה בשמש כתיב לשמש שם אהל בהם והוא כחתן שבחי׳ השמש דומה לחתן חות דרגא ובחי׳ חתן הוא ג״כ בחי׳ יעקב כי כמה בקיעות יש ביעקב ויבקע. יצא יצא יעקב כמה יציאות (עיין בע״ח של״א) וגם הכשבים הפריד יעקב כו׳ (עיין בלק״ת ס״פ ויצא ועמשל״ק בד״ה והניף הכהן אותם).
ולכן אומרים קול מצהלות חתנים ב׳ בחינות חתנים כי בכל בחינה מעולם ועד עולם פרסא מפסקת ויעקב בוקע הפרסא כו׳ (ועמש״ל ע״פ שיר השירים ביאור ענין ב׳ בחי׳ חתנים). ובחי׳ כלה כלתה נפשי המקבלת אור א״ס היא בבחי׳ נאלמה בזמן הגלות שאין לה לפני מי לדבר ולהתגלות מפני גשמיות העולם לגבי אור א״ס שמעלימים ומסתירים.
משא״כ לע״ל ונגלה כבוד ה׳ הוא אור א״ס הסוכ״ע שיהיה גילוי אור א״ס אזי יהיה קול כלה קול היא המשכה בבחי׳ גילוי וגם קול חתן יתגלה כי כעת גם קול חתן אינו בגילוי מאחר שאינו בא לבחי׳ גילוי באותיות הדבור כו׳ (ועיין בפרשה תזריע דמ״ב סע״א דלאו אורחיה ובמ״ש הרמ״ז שם ועוי״ל כו׳ דאע״ג כו׳ כי אין אופן כו׳. או י״ל עפמ״ש ס״פ בחקתי דקט״ו ע״ב והוות דיירי בשוקא דבורסקי כו׳ וכמ״ש סד״ה חייב אינש לבסומי בפוריא דלכך אין שום שם במגלת אסתר והיינו שאין קול חתן וכלה בגילוי עכשיו כ״א מלובשים בהעלם כו׳ ע״ש) ולע״ל יתגלה קול מצהלות חתנים ב׳ חתנים הנ״ל (וזהו עת לחשות ועת לדבר שעכשיו עת לחשות והיינו מצד חש דחשמל המסתיר ולע״ל שיתברר ק״נ יהיה עת לדבר וזהו מל):
Et le sujet : voici, nous disons : "Bientôt sera entendu, etc., la voix du fiancé et la voix de la fiancée" (Jérémie 33, 11), car de nos jours il n'y a pas de voix de la fiancée, comme il est écrit : "Je me suis tu dans le silence" (Psaumes 39, 3), et "comme une brebis muette" (Isaïe 53, 7), qui n'a pas l'aspect de la parole en voix. C'est-à-dire qu'il n'y a pas de dévoilement pour l'aspect de la parole, car tous les mondes de Beria, Yetsira et Assiya n'ont pas de commune mesure avec Toi, et Il est saint et séparé, et la parole, qui est divinité, ne se dévoile pas en eux comme elle est dans Atsilout, dans l'aspect de l'Ein Sof, etc.
(Et voir dans Ets 'Haïm, chaar 49, chapitre 2 : et sur cela le 'hachmal l'entoure, la noga, la quatrième kelipa, "une voix de silence ténu" (I Rois 19, 12) en secret, et c'est le secret de 'hach de 'hachmal, fin de citation. C'est-à-dire que la dissimulation et l'occultation de la kelipat noga font que ne se dévoile pas l'aspect de la parole supérieure.
Et c'est "'hach", au sens de silence, et de même "une voix de silence ténu", etc. Et voir ce qui est écrit au début de la paracha Bamidbar Sinaï, qu'alors la parole de ה' est appelée du nom de midbar, avec l'ajout de la lettre mem ouverte, etc.
Et voir ce qui est écrit dans le discours "Et je reviendrai en paix" (Genèse 28, 21), dans l'explication de "et il alla à 'Haran" (Genèse 28, 10)). Et ce que les anges sanctifient et glorifient et disent : "Bénie soit la gloire de ה' depuis Son lieu" (Ézéchiel 3, 12), voici qu'est attiré un dévoilement de la gloire de ה' dans Beria, Yetsira et Assiya : ce n'est rien d'autre que comme il est écrit : "Et Toi, Tu es saint, qui sièges" (Psaumes 22, 4), explication : l'aspect de l'assise abaissée, qu'Il s'abaisse Lui-même de l'aspect de saint pour être assis et être attiré en bas, par les louanges d'Israël précisément (et comme expliqué plus haut sur le verset "Tu m'as ravi le cœur" susdit, que bien qu'il soit dit "et les 'hayot portent le trône", c'est le trône précisément, mais n'est pas attiré le dévoilement de l'aspect de l'homme qui est sur le trône, sinon par "de tout ton meod" (Deutéronome 6, 5) qui est dans les âmes d'Israël, meod, lettres d'Adam).
Et c'est le sujet : "Yaakov fendra les rochers dans le désert" (Psaumes 78, 15), que tout aspect de rochers qui sont dans le désert, il fend, et descend un kav (rayon) et un fil d'Ein Sof, etc. (Dans l'explication et le sujet des rochers, voir paracha Bechala'h folio 64a, et voir Mikdach Melekh là-bas, qu'ils sont l'aspect des guevourot.
Et l'explication de "dans le désert", c'est comme expliqué plus haut). Car dans l'aspect de Yaakov il est écrit : "Et le soleil se leva pour lui" (Genèse 32, 32), que brilla et vint à lui l'Or Ein Sof (lumière infinie).
Et voici, dans le soleil il est écrit : "Pour le soleil Il a placé une tente en eux, et lui est comme un fiancé" (Psaumes 19, 5-6), que l'aspect du soleil ressemble au fiancé ('hatan) : 'hout darga (il descend d'un degré). Et l'aspect du fiancé est aussi l'aspect de Yaakov, car il y a plusieurs percées en Yaakov, "et il fendit".
"Sortit, sortit Yaakov" : plusieurs sorties (voir dans Ets 'Haïm, chaar 31). Et aussi "les agneaux, Yaakov les sépara" (Genèse 30, 40), etc.
(voir dans le Likoutei Torah de l'Ari z"l, fin de la paracha Vayetsé, et voir plus loin dans le discours "Et le cohen les agita"). Et c'est pourquoi on dit : "la voix des cris de joie des fiancés", deux aspects de fiancés, car dans chaque aspect, de monde en monde, une parsa sépare, et Yaakov fend la parsa, etc.
(et voir plus haut sur le verset Chir HaChirim, explication du sujet des deux aspects de fiancés). Et l'aspect de la fiancée : "mon âme est consumée" (Psaumes 84, 3), qui reçoit l'Or Ein Sof, est dans l'aspect de muette au temps de l'exil, qu'elle n'a devant qui parler et se dévoiler, à cause de la matérialité du monde vis-à-vis de l'Or Ein Sof, qui occultent et dissimulent.
Au contraire, dans l'avenir : "Et se dévoilera la gloire de ה'" (Isaïe 40, 5), c'est l'Or Ein Sof, le sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), qu'il y aura dévoilement de l'Or Ein Sof, alors il y aura voix de la fiancée : la voix est l'attraction dans l'aspect du dévoilement. Et aussi la voix du fiancé se dévoilera, car maintenant même la voix du fiancé n'est pas dans le dévoilement, puisqu'elle ne vient pas à l'aspect du dévoilement dans les lettres de la parole, etc.
(Et voir dans la paracha Tazria folio 42a, fin, que ce n'est pas sa manière. Et dans ce qu'a écrit le Ramaz là-bas : et l'on peut encore dire, etc., que bien que, etc., car il n'y a pas de manière, etc.
Ou l'on peut dire selon ce qui est écrit fin de la paracha Be'houkotaï folio 115b : "et elle était habitante dans le marché des corroyeurs", etc. Et comme il est écrit dans le discours "L'homme est obligé de s'enivrer à Pourim" (Meguila 7b), que c'est pourquoi il n'y a aucun Nom dans le rouleau d'Esther, c'est-à-dire qu'il n'y a pas voix du fiancé et de la fiancée dans le dévoilement maintenant, mais seulement revêtus dans l'occultation, etc., voir là-bas).
Et dans l'avenir se dévoilera la voix des cris de joie des fiancés, les deux fiancés susdits. (Et c'est : "un temps pour se taire et un temps pour parler" (Ecclésiaste 3, 7), que maintenant est un temps pour se taire, et c'est du côté de "'hach" de 'hachmal qui dissimule, et dans l'avenir, que sera triée la kelipat noga, ce sera un temps pour parler.
Et c'est "mal" [de 'hachmal, qui parle]) :
ב וגם בבחי׳ נערים ממשתה נגינתם ב׳ בחי׳ נערים הא׳ הוא יוסף שנק׳ נער כמ״ש והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו כי גם בני בלהה שהם בחי׳ שוקין וירכין גד שוקא ימינא כו׳ לבר מגופא כו׳ עכ״ז הם מנשי אביו בחי׳ בקיעה הנ״ל. ולכך נאמר באשר וטובל בשמן רגלו שאע״פ שהוא בבחי׳ רגלו מ״מ טובל הוא בשמן בחי׳ חכמה, וכמארז״ל תקוע אלפא לשמן ואשה חכמה התקועית ותקוע הוא מנחלת שבט אשר ולכן נאמר ביוסף והוא נער את בני בלהה כו׳ וזהו בחי׳ נער עליון דאצילות (כדפי׳ בפ׳ וישב דקפ״ב ע״ב.
וענין בחי׳ נער זה היינו ע״ד כרוב אחד מקצה מזה הוא קצה אא״ס שבז״א ונק׳ כרוב ואנפי זוטרי שזהו בחינת נער והיינו כשנתצמצם השפע בבחי׳ נה״י דז״א להתלבש אח״כ במל׳). ויש בחי׳ נער ב׳ ויהושע בן נון נער פני יהושע כפני לבנה חנוך לנער ע״פ דרכו הוא מט״ט בעולם הבריאה ויצירה כו׳ ועמ״ש מזה בד״ה בכ״ה בכסלו, שכ״ז יהיה בבחי׳ גילוי לע״ל בחי׳ חתנים ובחי׳ נערים הנ״ל והיינו ע״י בחי׳ השמחה גילוי הש״ע נהורין יאר ה׳ פניו אליך כו׳ וארוכתך מהרה כו׳ בבחי׳ צמיחה כו׳.
וענין חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם חופתם הוא בחי׳ מקיף מבינה דהיינו בעבודת ה׳ ע״י התבוננות בגדולת א״ס ב״ה עצמו (ר״ל שמההתבוננות עצמה נולדה ונמשכה האהבה וא״צ לנגינה ושירה לעורר עי״ז התפעלות המדות, רק ע״י ההתבוננות עצמו יתפעל מאד. וא״כ מצהלות חתנים היינו השמחה וההתפעלות נמשך מהחופה והמקיף עצמו שהוא בחי׳ ההתבוננות שהבינה נק׳ מקיפים כמ״ש בביאור ע״פ וקבל היהודי׳ ולקמן ע״פ והניף את העומר, או י״ל כשההתבוננות בגדולת א״ס ב״ה עצמו הסוכ״ע אז נק׳ התבוננות זו בחי׳ מקיף וכמ״ש ע״פ טוב לחסות, וכשההתפעלות נמשך מזה זהו ענין מצהלות חתנים מחופתן).
והוא בחי׳ שמחה גילוי פנימית אם הבנים שמחה גילוי הש״ע נהורין שלמעלה מהשתלשלות או שע״ה נהורין. וזהו וישם לך שלום שלום בגימטריא שע״ו שהם שע״ה עם הכולל והוא הגורם להיות בחי׳ החתנים להיות בחי׳ יעקב יבקע כו׳.
וזהו קול מצהלות חתנים מחופתן שמצהלות חתנים נעשה מחופתן עצמן דהיינו מבחי׳ גילוי סכ״ע עצמו (ועמ״ש בד״ה לסוסתי בענין כחתן יוצא מחופתו ובד״ה משמח חתן) ובעבודת ה׳ מבחי׳ ההתבוננות עצמו. אבל בעת שהם ב׳ בחי׳ נערים הנ״ל יוסף והוא נער ויהושע בן נון נער כו׳ ממשתה נגינתם נגינה הוא בחי׳ שירה שהיו הלוים משוררים לעורר את האהבה והיינו כשהאהבה נמשכה ונתלבשה למטה צריך לעוררה בבחי׳ שירה, (כענין מ״ש פ׳ בשלח דמ״ה ע״א לענ נבואה זיני תושבחן הוו קמייהו דנביאי למישרי עלייהו רוח נבואה וכו׳ כנגן המנגן וכו׳ בר ממשה וכו׳ ע״ש ועיין בפ׳ ויחי דרי״ו ב׳.
ומזה נלמוד ונשכיל ג״כ בעבודת ה׳ לענין גילוי אור האהבה והיראה בלב האדם שיש מי שצריך לשיר וקול המעורר הכוונה שעי״ז דוקא תתעורר גילוי האהוי״ר, ויש מי ששכלו ומדותיו גדולים יותר וא״צ כלל לזה אלא שע״י ההתבוננות במוחו תתעורר האהוי״ר בלבו. וזהו ג״כ ענין יבל הוא היה אבי יושב אהל כו׳ ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תופש כנור כו׳, כי יושב אהל זהו בחי׳ לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו שמצהלות חתנים הוא מחופתן מהאהל והמקיף עצמו וא״צ לכנור ושיר ומנגן כו׳ אבל בחי׳ יובל הוא למטה מזה דהיינו כשא״א להיות התפעלות המדות כ״א ע״י נגינה ושיר כו׳ וכענין החילוק בין כהנים ללוים שלוים היו בשיר וכהנים בחשאי ברעותא דלבא כו׳ שהוא בחי׳ פנימית הלב.
ועמ״ש בפ׳ שמות בד״ה קול דודי שבחי׳ הראשונה נק׳ באר שבע כו׳ והיינו בהיות חו״ב בגדולת ה׳ בהתרחבות גדול במוחו ומחשבתו וע״כ יכול הוא לעורר מדת האהוי״ר בהתגלות לבו ע״י עסק המחשבה בלבד אבל מי שמוחו קטן כו׳ ע״ש. ולכן א״ש דבחי׳ נערים שזהו בחי׳ קטנות צ״ל ממשתה נגינתם דייקא.
ועוד יובן זה דהנה בפ׳ וישב דקפ״ב ע״ב כ׳ ה״נ אתקרי איהו בשמא דילה דכתיב והוא נער כו׳ הרי מובן דעיקר בחי׳ קריאת שם נער בצדיק עליון דאצילות הוא ע״ש המל׳ שנק׳ כן וכמ״ש במק״מ שם שהמלכות לפעמים נק׳ נער ולפעמים נק׳ נערה ולכך גם ז״א נק׳ נער כשמה כו׳. ופי׳ וענין שהמל׳ נק׳ נער בלא ה׳ מבואר בפ׳ בא דל״ח ע״ב דכל זמן דלא קבילת דכר אקרי נער כו׳ ונתבאר הפי׳ ע״ז בעבודת ה׳ לקמן בשיר השירים ע״פ לריח שמניך דפי׳ עד לא קבילת היינו שעדיין לא זרח אלקות בתוך הלב ולבו אטום כבתולה כו׳.
ובמ״א נתבאר שזהו אף שנמשך ונתפשט ההתבוננות בלב אבל הוא בחיצוני׳ הלב ולא נקלט בפנימית הלב ונק׳ אירוסין לבד וכה״ג נתבאר לקמן בפ׳ מטות ע״פ ואשה כי תדור בפי׳ וענין בנעוריה בית אביה כו׳ וזהו ענין חסד נעוריך וכו׳ ע״ש. גם הנה גבי חסד נעוריך כתיב לכתך אחרי במדבר ופי׳ לכתך אחרי זהו בחי׳ אתכפיא אבל עדיין אינו בבחי׳ לאהפכא חשוכא לנהורא שיהיה גילוי פנימית נקודת הלב כמש״ל באריכות ע״פ זכור את אשר עשה לך עמלק כו׳.
ולכן מכ״ז יובן דבבחי׳ ומדרגת זו שנק׳ נערים צריך ליגיעה רבה ועצות לעורר האהבה וזהו ענין ונערים ממשתה נגינתם שהקול והנעימה מעורר הכוונה משא״כ גבי חתנים א״צ לזה כי פנימית הלב מתאחדת עם המוח בבחי׳ תרין ריעין דלא מתפרשין). ושירה היא על היין נכנס יין יצא סוד מהעלם לגילוי וזהו ממשתה נגינתם נגינה ומשתה יין אבל החתנים הם למעלה מבחי׳ יין אלא מחופתם עצמם וזהו אכלו רעים לעילא שתו ושכרו דודים לתתא כי לתתא בבחי׳ דודים צ״ל שתו ושכרו משא״כ למעלה בבחי׳ רעים כו׳ (ועמ״ש סד״ה באתי לגני בענין רעים ודודים ומ״ש בד״ה לבבתני מענין בחי׳ אחותי ובחי׳ כלה ובמ״א נת׳ דשבת הוא בחי׳ אכלו רעים ויו״ט הוא בחי׳ שתו ושכרו דודים):
2. Et aussi dans l'aspect de "jeunes gens de leur festin de musique", deux aspects de jeunes gens.
Le premier est Yossef, qui est appelé jeune homme, comme il est écrit : "et lui était un jeune homme avec les fils de Bilha et les fils de Zilpa, femmes de son père" (Genèse 37, 2), car même les fils de Bilha, qui sont l'aspect des cuisses et des hanches, Gad, la cuisse droite, etc., hors du corps, etc., malgré cela ils sont parmi les femmes de son père, l'aspect de la percée susdite. Et c'est pourquoi il est dit en Acher : "et il trempe dans l'huile son pied" (Deutéronome 33, 24), que bien qu'il soit dans l'aspect de son pied, néanmoins il trempe dans l'huile, aspect de 'hokhma.
Et comme ont dit nos Sages : "Teko'a est la première pour l'huile" (Mena'hot 85b), et "une femme sage, la Tekoïte" (II Samuel 14, 2). Et Teko'a fait partie de l'héritage de la tribu d'Acher, et c'est pourquoi il est dit de Yossef : "et lui était un jeune homme avec les fils de Bilha", etc.
Et c'est l'aspect du jeune homme supérieur d'Atsilout (comme il est expliqué dans la paracha Vayechev folio 182b. Et le sujet de cet aspect de jeune homme, c'est à la manière de "un chérubin à cette extrémité" (Exode 25, 19) : c'est l'extrémité de l'Or Ein Sof qui est dans Zeir Anpin, et il est appelé chérubin et anpin zoutrei (petites faces), et c'est l'aspect de jeune homme.
C'est-à-dire lorsque l'influx s'est contracté dans l'aspect de netsa'h, hod et yessod de Zeir Anpin pour se revêtir ensuite dans malkhout). Et il y a un second aspect de jeune homme : "et Yehochoua bin Noun, un jeune homme" (Exode 33, 11), "le visage de Yehochoua est comme le visage de la lune" (Bava Batra 75a), "instruis le jeune homme selon sa voie" (Proverbes 22, 6) : c'est Métatron dans le monde de la Beria et de la Yetsira, etc.
Et voir ce qui est écrit de cela dans le discours "Le 25 kislev". Que tout cela sera dans l'aspect du dévoilement dans l'avenir, l'aspect des fiancés et l'aspect des jeunes gens susdits.
Et c'est par l'aspect de la joie, dévoilement des 370 lumières : "Que ה' fasse luire Sa face vers toi" (Nombres 6, 25), etc., "et ta guérison promptement", etc., dans l'aspect de la pousse, etc. Et le sujet de "fiancés de leur dais et jeunes gens de leur festin de musique" : leur dais est l'aspect de makif de bina, c'est-à-dire dans le service de ה' par la méditation sur la grandeur de l'Ein Sof, béni soit-Il, Lui-même (c'est-à-dire que de la méditation elle-même naît et est attirée l'amour, et l'on n'a pas besoin de musique et de chant pour éveiller par cela l'émotion des middot, mais seulement par la méditation elle-même on s'émeut beaucoup.
Et ainsi les cris de joie des fiancés, c'est la joie et l'émotion attirée du dais et du makif lui-même, qui est l'aspect de la méditation, car la bina est appelée makifim, comme il est écrit dans l'explication sur le verset "Et les Juifs reçurent" (Esther 9, 23), et plus loin sur le verset "Et il agita l'omer" (Lévitique 23, 11). Ou l'on peut dire : lorsque la méditation est sur la grandeur de l'Ein Sof, béni soit-Il, Lui-même, le sovev kol almin, alors cette méditation est appelée aspect de makif, et comme il est écrit sur le verset "Il est bon de s'abriter" (Psaumes 118, 8).
Et lorsque l'émotion est attirée de cela, c'est le sujet des cris de joie des fiancés de leur dais). Et c'est l'aspect de joie, dévoilement de l'intériorité : "mère des fils, joyeuse" (Psaumes 113, 9), joie, dévoilement des 370 lumières qui sont au-dessus de l'enchaînement, ou des 375 lumières.
Et c'est : "Et qu'Il mette pour toi la paix" (Nombres 6, 26), chalom en guématria 376, qui sont 375 avec le kollel, et c'est ce qui cause que l'aspect des fiancés soit l'aspect de Yaakov qui fend, etc. Et c'est : "la voix des cris de joie des fiancés de leur dais", que les cris de joie des fiancés se font de leur dais eux-mêmes, c'est-à-dire de l'aspect du dévoilement du sovev kol almin lui-même (et voir ce qui est écrit dans le discours "À ma jument" (Cantique des Cantiques 1, 9), dans le sujet de "comme un fiancé qui sort de son dais" (Psaumes 19, 6), et dans le discours "Qui réjouit le fiancé"), et dans le service de ה', de l'aspect de la méditation elle-même.
Mais au moment où ils sont les deux aspects de jeunes gens susdits, Yossef "et lui est un jeune homme", et Yehochoua bin Noun un jeune homme, etc., "de leur festin de musique". La musique est l'aspect du chant que les Léviim chantaient pour éveiller l'amour.
C'est-à-dire, lorsque l'amour a été attiré et s'est revêtu en bas, il faut l'éveiller dans l'aspect du chant (à la manière de ce qui est écrit paracha Bechala'h folio 45a au sujet de la prophétie : des sortes de louanges étaient devant les prophètes pour faire reposer sur eux l'esprit de prophétie, etc., comme le musicien qui joue, etc., excepté Moché, etc., voir là-bas. Et voir dans la paracha Vaye'hi folio 216b.
Et de cela nous apprendrons et nous saisirons aussi dans le service de ה' au sujet du dévoilement de la lumière de l'amour et de la crainte dans le cœur de l'homme. Il y a celui qui a besoin de chant et de voix qui éveille l'intention, que par cela précisément s'éveille le dévoilement de l'amour et de la crainte, et il y a celui dont l'intellect et les middot sont plus grands et qui n'a pas du tout besoin de cela, mais par la méditation dans son cerveau s'éveillera l'amour et la crainte dans son cœur.
Et c'est aussi le sujet de : "Yaval, lui, fut le père de ceux qui habitent la tente", etc., "et le nom de son frère Youval, lui, fut le père de tous ceux qui manient la harpe", etc. (Genèse 4, 20-21), car "habitant la tente", c'est l'aspect de "pour le soleil Il a placé une tente en eux, et lui est comme un fiancé qui sort de son dais", que les cris de joie des fiancés sont de leur dais, de la tente et du makif lui-même, et l'on n'a pas besoin de harpe, de chant et de musicien, etc.
Mais l'aspect de Youval est en dessous de cela, c'est-à-dire lorsqu'il est impossible qu'il y ait émotion des middot sinon par musique et chant, etc. Et à la manière de la distinction entre les cohanim et les Léviim, que les Léviim étaient dans le chant et les cohanim en silence, dans le reouta deliba (le vouloir du cœur), etc., qui est l'aspect de l'intériorité du cœur.
Et voir ce qui est écrit dans la paracha Chemot, dans le discours "La voix de mon bien-aimé" (Cantique des Cantiques 2, 8), que le premier aspect est appelé Beer Cheva, etc. C'est-à-dire, lorsque 'hokhma et bina sont dans la grandeur de ה' dans une grande expansion dans son cerveau et sa pensée, et c'est pourquoi il peut éveiller la mida de l'amour et de la crainte dans le dévoilement de son cœur par le seul engagement de la pensée ; mais celui dont le cerveau est petit, etc., voir là-bas.
Et c'est pourquoi il est juste que l'aspect des jeunes gens, qui est l'aspect de la petitesse, doive être "de leur festin de musique" précisément. Et l'on comprendra encore cela : voici, dans la paracha Vayechev folio 182b il est écrit : ainsi aussi il est appelé de son nom à elle, car il est écrit "et lui est un jeune homme", etc.
Voici qu'il est compris que l'essentiel de l'aspect de l'appellation du nom de jeune homme dans le tsadik supérieur d'Atsilout est d'après malkhout qui est appelée ainsi, et comme il est écrit dans le Mikdach Melekh là-bas, que la malkhout est parfois appelée na'ar et parfois appelée na'ara, et c'est pourquoi Zeir Anpin aussi est appelé na'ar comme son nom, etc. Et l'explication et le sujet que malkhout est appelée na'ar sans la lettre hé est expliqué dans la paracha Bo folio 38b : tout le temps qu'elle n'a pas reçu le mâle, elle est appelée na'ar, etc.
Et l'explication de cela a été exposée dans le service de ה' plus loin dans Chir HaChirim sur le verset "Pour l'odeur de tes huiles" (Cantique des Cantiques 1, 3), que l'explication de "tant qu'elle n'a pas reçu", c'est qu'encore la divinité n'a pas brillé à l'intérieur du cœur, et son cœur est obtus comme une vierge, etc. Et ailleurs il est exposé que c'est même si la méditation a été attirée et s'est étendue dans le cœur, mais c'est dans l'extérieur du cœur et elle n'a pas été saisie dans l'intériorité du cœur, et cela est appelé fiançailles seulement.
Et de même il est exposé plus loin dans la paracha Matot sur le verset "Et une femme, si elle fait un vœu" (Nombres 30, 4), dans l'explication et le sujet de "dans sa jeunesse, dans la maison de son père", etc. Et c'est le sujet de "la bonté de ta jeunesse" (Jérémie 2, 2), etc., voir là-bas.
Aussi, voici, au sujet de "la bonté de ta jeunesse" il est écrit "ton aller après Moi dans le désert" (Jérémie 2, 2), et l'explication de "ton aller après Moi", c'est l'aspect d'itkafia (sitra a'hra soumise), mais ce n'est pas encore dans l'aspect d'ithapkha (sitra a'hra transformée), de transformer l'obscurité en lumière, qu'il y ait dévoilement de l'intériorité du point du cœur, comme expliqué plus haut longuement sur le verset "Souviens-toi de ce qu'Amalek t'a fait" (Deutéronome 25, 17), etc. Et c'est pourquoi de tout cela on comprendra que dans cet aspect et ce degré qui est appelé jeunes gens, il faut un grand effort et des conseils pour éveiller l'amour, et c'est le sujet de "et des jeunes gens de leur festin de musique", que la voix et la mélodie éveillent l'intention, au contraire des fiancés qui n'ont pas besoin de cela, car l'intériorité du cœur s'unit au cerveau dans l'aspect de deux amis qui ne se séparent pas).
Et le chant est sur le vin : "le vin entre, le secret sort" (Erouvin 65a), de l'occultation au dévoilement, et c'est "de leur festin de musique" : musique et festin de vin. Mais les fiancés sont au-dessus de l'aspect du vin, mais de leur dais eux-mêmes.
Et c'est : "Mangez, amis" en haut, "buvez et enivrez-vous, bien-aimés" en bas (Cantique des Cantiques 5, 1), car en bas, dans l'aspect des bien-aimés, il faut "buvez et enivrez-vous", au contraire en haut, dans l'aspect des amis, etc. (et voir ce qui est écrit dans le discours "Je suis venu dans mon jardin" (Cantique des Cantiques 5, 1), dans le sujet des amis et des bien-aimés, et ce qui est écrit dans le discours "Tu m'as ravi le cœur", au sujet de l'aspect de "ma sœur" et de l'aspect de "fiancée", et ailleurs il est exposé que le Chabbat est l'aspect de "mangez, amis", et le jour de fête est l'aspect de "buvez et enivrez-vous, bien-aimés") :
ג ואחר כ״ז יובן פי׳ והיה אור הלבנה כו׳, דהנה איתא נערים פני זקנים ילבינו, כי הנה זקנים הוא כמארז״ל איזהו זקן שקנה חכמה, קנין הוא המשכה מהעלם אל הגילוי ומקור המשכת חו״ב הוא מדיקנא דא״א אבא יונק ממזל השמיני ואימא ממזל הי״ג וזהו זקן שקנה חכמה שקנין והתהוות החכמה נמשך מבחי׳ דיקנא.
3. Et après tout cela on comprendra l'explication de "Et la lumière de la lune sera", etc.
Car voici qu'il est dit : "les jeunes gens blanchiront la face des vieillards" (Sota 49b). Car les vieillards, c'est comme l'ont dit nos Sages : "Qui est un vieillard ?
Celui qui a acquis la sagesse" (Kiddouchin 32b). L'acquisition est une attraction de l'occultation vers le dévoilement, et la source de l'attraction de 'hokhma et bina est de la dikna (barbe) d'Arikh Anpin : Abba tire sa nourriture du huitième mazal, et Imma du treizième mazal.
Et c'est cela "un vieillard qui a acquis la sagesse" : l'acquisition et la venue à l'existence de la 'hokhma est attirée de l'aspect de la dikna.
וזהו והחכמה מאין תמצא מבחי׳ שאין ערוך שהוא רק בחי׳ שערות וכמ״ש בד״ה ועשית בגדי קדש כו׳. וגם שערות אלו הן הן הלכות התורה ושער רישיה כעמר נקא וכמארז״ל במ״ת נדמה להם כזקן כו׳ והנה השערות והדיקנא שרשה ממו״ס אכן נמשכה רק מבחי׳ ז״ת דמו״ס עד״מ השערות באדם הן רק בחי׳ צומח, וצומח הן בחי׳ ז״ת שהם המדות כו׳ ולכן זקנה ושיבה הוא בן ע׳ שנה שהם ז׳ מדות הכלולים כל אחד מעשרה.
Et c'est cela "Et la sagesse, de l'ayin se trouve-t-elle" (Job 28, 12) : de l'aspect de ce qui n'a pas de commune mesure, qui n'est que l'aspect des cheveux, comme il est écrit dans le discours sur "Et tu feras des vêtements sacrés" (Exode 28, 2), etc. Et ces cheveux sont précisément les lois de la Torah, et "les cheveux de Sa tête comme de la laine pure" (Daniel 7, 9), et comme l'ont dit nos Sages : au don de la Torah Il leur apparut comme un vieillard, etc.
Or les cheveux et la dikna ont leur racine dans mocha stimaa, toutefois elle n'est attirée que de l'aspect des sept inférieures de mocha stimaa. Par exemple, les cheveux chez l'homme ne sont que l'aspect du végétal, et le végétal est l'aspect des sept inférieures, qui sont les middot, etc.
C'est pourquoi la vieillesse et les cheveux blancs correspondent à l'âge de soixante-dix ans, qui sont les sept middot, chacune incluant dix.
והנה הנערים הם למטה הרבה מבחי׳ ומדרגת זקן כמובן ע״פ הנ״ל. אך לע״ל שיהיה עליות העולמות ע״ז אמר נערים פני זקנים ילבינו שגם בחי׳ הנערים יתעלו כ״כ עד שיהיו למעלה מבחי׳ זקן שקנה חכמה (ועד״ז אפשר לומר מש״ש בת קמה באמה הוא כמ״ש במ״א ע״פ רני ושמחי בת כו׳ שיש ג׳ מדרגות לא זז מחבבה עד שקראה בתי ואח״כ אחותי ואח״כ אמי כו׳ ולעתיד כתיב רני ושמחי בת שבחי׳ בת תתעלה ביתר שאת ולהיות אחעט״ב וזהו בת קמה באמה והיינו ג״כ ענין וכלה בחמותה וע״ד מ״ש בפ׳ שלח דקע״א ע״פ והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני).
והענין כמ״ש (בישעיה סי׳ ס״ה כ׳) הנער בן מאה שנה ימות פי׳ שבחי׳ הנער יתעלה כ״כ עד שיהיה בן מאה שנה שהוא למעלה מבחי׳ ומדרגת זקנה ושיבה דעכשיו שהוא בן ע׳ שנה דהיינו ז״ת דכתר, אבל בן מאה שנה היינו גם ג״ר דכתר עם ז״ת שהם ע״ס דכתר הכלולים מעשר וכמ״ש בפ׳ חיי שרה דקכ״ג ע״א קב״ה דאתכליל מאתר עילאה סתימא דכל סתימא במאה ברזא דמאה ברכאן כו׳ וא״כ יהיו אז בחי׳ נערים למעלה מבחי׳ זקן דעתה שהוא בחי׳ ז״ת דמו״ס.
Et voici que les jeunes gens sont bien en dessous de l'aspect et du degré de vieillard, comme on le comprend d'après ce qui précède. Mais dans l'avenir, lorsqu'il y aura l'élévation des mondes, c'est à ce sujet qu'il a dit : "les jeunes gens blanchiront la face des vieillards", que même l'aspect des jeunes gens s'élèvera tellement qu'ils seront au-dessus de l'aspect du vieillard qui a acquis la sagesse (et de même on peut dire ce qui est dit là : "la fille se dresse contre sa mère" (Mikha 7, 6), c'est comme il est écrit ailleurs sur le verset "Pousse des cris de joie et réjouis-toi, fille" (Zacharie 2, 14), qu'il y a trois degrés : Il ne cessa de la chérir jusqu'à ce qu'Il l'appelât Ma fille, puis Ma sœur, puis Ma mère, etc.
Et dans l'avenir il est écrit "Pousse des cris de joie et réjouis-toi, fille", que l'aspect de fille s'élèvera d'une force accrue et sera "une femme vaillante, la couronne de son mari" (Proverbes 12, 4), et c'est cela "la fille se dresse contre sa mère", et c'est aussi le sujet de "et la bru contre sa belle-mère" (Mikha 7, 6), et à la manière de ce qui est écrit dans la paracha Chela'h folio 171 sur le verset "Et il arrivera en ce jour-là que des eaux vives sortiront de Jérusalem, une moitié vers la mer orientale" (Zacharie 14, 8)). Et le sujet est comme il est écrit (Isaïe 65, 20) : "le jeune homme âgé de cent ans mourra", c'est-à-dire que l'aspect du jeune homme s'élèvera tellement qu'il sera âgé de cent ans, ce qui est au-dessus de l'aspect et du degré de la vieillesse et des cheveux blancs d'à présent, qui est l'âge de soixante-dix ans, c'est-à-dire les sept inférieures de keter.
Mais "fils de cent ans" signifie aussi les trois premières de keter avec les sept inférieures, qui sont les dix sefirot de keter, chacune incluant dix, et comme il est écrit dans la paracha 'Hayé Sarah folio 123a : "le Saint, béni soit-Il, qui est inclus depuis le lieu suprême, l'occulté de tout occulté, dans la centaine, dans le mystère des cent bénédictions", etc. Il s'ensuit qu'alors les aspects des jeunes gens seront au-dessus de l'aspect du vieillard d'à présent, qui est l'aspect des sept inférieures de mocha stimaa.
ועיין פע״ח שער חג השבועות פ״א מש״ש בפי׳ משנה זו בן ה׳ שנים כו׳ עד בן ע׳ שנה כו׳ הוא כשעולה הז״א בדיקנא דא״א כו׳ וא״כ מובן דבן מאה שנה הוא בחי׳ גבוה יותר הרבה והיינו כנ״ל ושם יהיה עליות ומדרגת בחי׳ הנער כו׳.
Et voir Pri Ets 'Haïm, chaar 'Hag haChavouot, chapitre 1, ce qui y est dit dans l'explication de cette michna : "à cinq ans", etc., jusqu'à "à soixante-dix ans", etc. (Avot 5, 21), c'est lorsque Zeir Anpin s'élève dans la dikna d'Arikh Anpin, etc.
Il est donc compris que "fils de cent ans" est un aspect bien plus élevé, et c'est comme ci-dessus, et c'est là qu'il y aura l'élévation et le degré de l'aspect du jeune homme, etc.
וזהו שאמרו קנה חכמה קנה בינה ב״פ קנה גימטריא יש, והנה יש הוא חצי מתר״ך אורות דכתר ופי׳ חצי היינו כי הכתר שבכל ספירה נחשב הוא לבדו נגד כל הט״ס שבהספירה ע״ד רגלי החיות כנגד כולן כו׳ וכן גם בכתר עצמו שכלול מע״ס הנה הט״ס שבו מחכמה עד המל׳ נחשבים למחצה, והכתר שבכתר הוא לבדו כנגד כולן ולכן אמר דשרש חו״ב נק׳ קנה חכמה קנה בינה שהוא גימטריא יש והיינו חצי התחתון דכתר אבל העלייה דלע״ל שיתעלה הנער להיות בבחי׳ בן מאה דר״ל לבחי׳ הכתר שבכתר כנ״ל א״כ יתעלה גם בבחי׳ חצי העליון דכתר שלמעלה מעלה מבחי׳ חצי התחתון שהוא שרש בחי׳ ומדרגת זקנים עתה.
Et c'est ce qu'ils ont dit : "Acquiers la sagesse, acquiers l'intelligence" (Proverbes 4, 5), deux fois "acquiers", en guématria yech (l'être, le moi). Et voici, yech est la moitié des 620 lumières de keter, et l'explication de moitié est que le keter de chaque sefira est compté à lui seul en face des neuf sefirot qui sont dans la sefira, à la manière des "pieds des 'hayot en face de toutes", etc.
Et de même aussi dans le keter lui-même qui est inclus de dix sefirot, voici les neuf sefirot qui sont en elle, de 'hokhma jusqu'à malkhout, sont comptées pour la moitié, et le keter du keter est à lui seul en face de toutes. C'est pourquoi il a dit que la racine de 'hokhma et bina est appelée "acquiers la sagesse, acquiers l'intelligence", qui est en guématria yech, c'est-à-dire la moitié inférieure de keter.
Mais l'élévation de l'avenir, où le jeune homme s'élèvera pour être dans l'aspect de fils de cent ans, c'est-à-dire vers l'aspect du keter du keter comme ci-dessus, alors il s'élèvera aussi dans l'aspect de la moitié supérieure de keter, qui est bien au-dessus de l'aspect de la moitié inférieure, laquelle est la racine de l'aspect et du degré des vieillards à présent.
ופי׳ ב׳ חצאין אלו היינו כי הכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים ויש בו ב׳ בחינות הבחי׳ התחתונה שבו הוא מה שהוא שרש וראש הנאצלים. והבחינה העליונה שבו היינו הארת אור א״ס בחי׳ תחתונה שבמאציל כו׳ וכמ״ש בביאור ע״פ שחורה אני ונאוה ובד״ה יו״ט של ר״ה שחל להיות בשבת.
Et l'explication de ces deux moitiés est que le keter est l'intermédiaire entre l'Émanateur et les émanés, et il y a en lui deux aspects : l'aspect inférieur en lui est ce qu'il est, racine et tête des émanés. Et l'aspect supérieur en lui, c'est l'illumination de l'Or Ein Sof, l'aspect inférieur qui est dans l'Émanateur, etc., et comme il est écrit dans l'explication sur le verset "Je suis noire, mais je suis belle" (Cantique des Cantiques 1, 5) et dans le discours "Le yom tov de Roch Hachana qui tombe un Chabbat".
והיינו כי בחי׳ נער הוא בחי׳ יוסף שהוא יסוד ז״א יתעלה ביסוד דעתיק וגם למעלה יותר וכמ״ש הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד אותיות אדם בחי׳ א״ק. וזהו והיה אור הלבנה כאור החמה כי חמה ולבנה הן בחי׳ ב׳ נערים הנ״ל כי יהושע בן נון נער ופני יהושע כפני לבנה ויוסף שהוא יסוד נק׳ ג״כ חמה וכמו שהחמה משפיע ללבנה כך יוסף הוא המשביר כו׳.
Et c'est que l'aspect de jeune homme est l'aspect de Yossef, qui est le yessod de Zeir Anpin ; il s'élèvera dans le yessod d'Atik et aussi plus haut encore, et comme il est écrit : "Voici, Mon serviteur prospérera, il s'élèvera, il sera exalté et très haut" (Isaïe 52, 13), meod, lettres d'Adam, aspect d'Adam Kadmon. Et c'est : "Et la lumière de la lune sera comme la lumière du soleil", car le soleil et la lune sont les aspects des deux jeunes gens susdits, car Yehochoua bin Noun est un jeune homme et le visage de Yehochoua est comme le visage de la lune, et Yossef qui est yessod est aussi appelé soleil, et de même que le soleil influe à la lune, ainsi Yossef est le pourvoyeur, etc.
ובפ׳ שמות ד״ג ע״ב שמש דא הוא ברית קדישא כו׳, וגם נאמר והנה השמש והירח כו׳ משתחוים לי ולעתיד תתעלה המל׳ שהיא בחי׳ לבנה שעכשיו לית לה מגרמה כלום רק שמקבלת מאור החמה הנה לעתיד תתעלה להיות כאור החמה שיהיה לה אור עצמי כמו אור החמה ואור החמה יסוד ז״א יתעלה ביסוד דעתיק ולמעלה יותר (ביסוד דא״ק כו׳) עד שיהיה שבעתים כאור שבעת הימים פי׳ אור שבעת הימים היינו ג״ר דעתיק כמש״ל והוא יתעלה שבעתים כאור שבעת הימים וכנ״ל בפי׳ וגבה מאד ובפי׳ והיה אור הלבנה כאור החמה יש ב׳ פירושים א׳ שאור הלבנה יהיה כמו אור החמה דעתה הב׳ שגם אור הלבנה יהיה כמו אור החמה דלעתיד שהוא שבעתים כאור שבעת הימים. (ועיין בפע״ח סוף שער הפורים במ״ש וז״ס צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם כו׳ וז״ש והיה אור הלבנה כו׳ ויהיו שוין כו׳ וזה לימות המשיח כו׳ ע״ש):
Et dans la paracha Chemot folio 3b : "ce soleil est l'alliance sainte", etc., et il est aussi dit : "et voici le soleil et la lune, etc., se prosternaient devant moi" (Genèse 37, 9). Et à l'avenir malkhout s'élèvera, elle qui est l'aspect de lune, qui maintenant n'a rien d'elle-même, seulement qu'elle reçoit de la lumière du soleil ; voici qu'à l'avenir elle s'élèvera pour être comme la lumière du soleil, qu'elle aura une lumière propre comme la lumière du soleil.
Et la lumière du soleil, yessod de Zeir Anpin, s'élèvera dans le yessod d'Atik et plus haut encore (dans le yessod d'Adam Kadmon, etc.) jusqu'à être sept fois comme la lumière des sept jours. L'explication de la lumière des sept jours, ce sont les trois premières d'Atik, comme expliqué plus haut, et il s'élèvera sept fois comme la lumière des sept jours, et comme ci-dessus dans l'explication de "et très haut".
Et dans l'explication de "Et la lumière de la lune sera comme la lumière du soleil" il y a deux explications : l'une, que la lumière de la lune sera comme la lumière du soleil d'à présent ; la deuxième, que même la lumière de la lune sera comme la lumière du soleil de l'avenir, qui est sept fois comme la lumière des sept jours. (Et voir dans Pri Ets 'Haïm, fin de la porte de Pourim, dans ce qui y est écrit, et c'est le secret de "les justes sont assis et leurs couronnes sur leurs têtes" (Berakhot 17a), etc., et c'est ce qui est dit "Et la lumière de la lune sera", etc., et ils seront égaux, etc., et cela pour les jours du Machia'h, etc., voir là-bas) :