"Vous mangerez, mangeant et rassasiés, et vous louerez le nom de ה' votre Elokim, qui a agi envers vous pour faire merveille, et Mon peuple ne sera jamais honteux" (Joël 2, 26). Et dans le Yalkout là-bas : et lorsqu'Il bénit les justes, Il double leur bénédiction, "Vous mangerez..." "et ils ne seront pas honteux...".
ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה׳ אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבושו עמי לעולם (ביואל סי׳ ב׳). ובילקוט שם וכשהוא מברך את הצדיקים כופל את ברכתם ואכלתם כו׳ ולא יבושו כו׳.
הנה ענין כוונת האכילה הוא כי יש נשמות ומלאכים בבחי׳ ההשתלשלות העולמות בי״ע ולכבודי בראתיו יצרתיו כו׳ ויש מלאכים דבריאה ויש מלאכים דיצי׳ ויש מלאכים דעשי׳.
"Vous mangerez, mangeant et rassasiés, et vous louerez le nom de ה' votre Elokim, qui a agi envers vous pour faire merveille, et Mon peuple ne sera jamais honteux" (Joël 2, 26). Et dans le Yalkout là-bas : et lorsqu'Il bénit les justes, Il double leur bénédiction, "Vous mangerez..." "et ils ne seront pas honteux...".
Voici le sujet de l'intention de la nourriture : c'est qu'il y a des âmes et des anges dans l'aspect de l'enchaînement des mondes de Beria, Yetsira, Assiya, "pour Ma gloire Je l'ai créé, Je l'ai formé etc." (Isaïe 43, 7), et il y a des anges de Beria, et il y a des anges de Yetsira, et il y a des anges d'Assiya.
והנה למעלה המזון של המלאכים הוא מה שנמשך להן כח ועוז רוחני להיות משיגים אלהותו ית׳ ולהיות עובדים אותו בכל לבם, וכמ״ש ברבות ס״פ משפטים ע״פ כי שמי בקרבו לפי שאין מלאכי השרת ניזונין אלא מזיו שכינה שנאמר ואתה מחיה את כולם ועיין פי׳ ואתה מחיה בזח״ב ר״פ ואתה תצוה דקע״ט ע״ב.
Et voici qu'en haut la nourriture des anges est ce qui est attiré vers eux : force et vigueur spirituelle pour qu'ils saisissent Sa divinité, béni soit-Il, et pour qu'ils Le servent de tout leur cœur, et comme il est écrit dans Chemot Rabba, à la fin de Michpatim sur le verset "car Mon Nom est en lui" (Exode 23, 21), car les anges du service ne se nourrissent que de l'éclat de la Chekhina, ainsi qu'il est dit "et Toi, Tu fais vivre tous" (Néhémie 9, 6), et voir l'explication de "et Toi Tu fais vivre" dans le Zohar II au début de la paracha Tetsavé, folio 179b.
ובהשתלשלות המדרגות ע״י ריבוי רבבות ממוצעים שהם המלאכים שבכל העולמות שעובר השפע דרך שם וביניהם ונק׳ וכל קרבי שהם בחי׳ קרביים שדרך בם עובר השפע והמאכל ועי״ז נתהוה מזה מאכל גשמי.
Et dans l'enchaînement des degrés, par la multitude de myriades d'intermédiaires que sont les anges qui sont dans tous les mondes, par où passe l'influx, et entre eux, et ils sont appelés "et toutes Mes entrailles" (Psaumes 103, 1), qui sont l'aspect des entrailles par lesquelles passent l'influx et la nourriture, et par cela se produit à partir de cela une nourriture matérielle.
וכמארז״ל אין לך עשב מלמטה שאין לו מזל מלמעלה שמכה בו שהמזל הוא כח רוחני וגבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם עד שמגיע בשרש כל השרשים במלאכים העליונים דבריאה שמקבלים כח ועוז מדבר ה׳ ית׳ להיות משיגים באלהות ומהם נשתלשל ונתהווה המאכל גשמי שמבחי׳ פני שור שבמרכבה שהם מלאכים שמבחי׳ גבורה נמשך למטה נפש הבהמות ומבחי׳ פני נשר נמשכו העופות כו׳ וכשמתגלה למעלה מזון רוחני והשפעה למלאכים אזי בהשתלשלות וירידות המדרגות מתגלה למטה ג״כ ברכת השנה וכל מיני תבואתה (וע׳ בזהר ס״פ מקץ דף ר״ד ע״א וע״ב ודף קצ״ד ע״א בענין שני השבע או ההפך ח״ו, ובזהר פ׳ אחרי דנ״ט ע״ב בענין המטר). והמכוון בירידה זו הוא כשיאכל האדם ששרשו ג״כ משם שיש נשמות דבריאה והם בבחי׳ פנימי׳ יותר מן המלאכים, וכמ״ש במ״א בד״ה אני ישנה ולבי ער ובד״ה מזמור שיר חנוכת הבית, וכשיאכל אותם הן מוסיפים בו כח ושכל להיותם מבחי׳ אלה המלכים לפני מלך מלך כו׳ אלא שירדו וע״י שיאכל אותם הוא מעלה אותם לשרשם בבחי׳ הפנימית שהוא בחי׳ פני אדם לארבעתן, שלכך האדם דייקא יוכל להעלותן להיותו מבחי׳ קו האמצעי שמבריח מן הקצה כו׳.
ועמ״ש מזה בד״ה כה תברכו את בנ״י.
Et comme ont dit nos Sages : "il n'est point d'herbe en bas qui n'ait un mazal en haut qui la frappe" (Beréchit Rabba 10, 6), car le mazal est une force spirituelle, "et le plus élevé au-dessus du plus élevé garde, et des plus élevés au-dessus d'eux" (Ecclésiaste 5, 7), jusqu'à ce qu'on arrive à la racine de toutes les racines dans les anges supérieurs de Beria, qui reçoivent force et vigueur de la parole de ה', béni soit-Il, pour saisir dans la divinité, et d'eux s'est enchaînée et s'est produite la nourriture matérielle : de l'aspect de la face de bœuf qui est dans la merkava, qui sont des anges de l'aspect de guevoura, est attirée en bas l'âme des bêtes, et de l'aspect de la face d'aigle sont attirés les oiseaux etc. Et lorsque se révèle en haut une nourriture spirituelle et un influx pour les anges, alors par l'enchaînement et les descentes des degrés se révèle en bas également la bénédiction de l'année et toutes les espèces de ses productions (et voir dans le Zohar à la fin de la paracha Mikets folio 204a et b et folio 194a au sujet des deux septennats de satiété ou l'inverse, à D.ieu ne plaise, et dans le Zohar paracha A'haré folio 59b au sujet de la pluie).
Et l'intention dans cette descente est que lorsque l'homme mangera, lui dont la racine est également de là, car il y a des âmes de Beria, et elles sont dans un aspect plus intérieur que les anges, comme il est écrit ailleurs dans le discours "Je dors et mon cœur veille" (Cantique des Cantiques 5, 2) et dans le discours "Psaume, cantique de l'inauguration de la maison" (Psaumes 30, 1), et lorsqu'il les mange, elles ajoutent en lui force et intellect, étant de l'aspect de "ceux-ci sont les rois" (Genèse 36, 31) avant qu'un roi régnât etc., sauf qu'elles sont descendues, et par le fait qu'il les mange il les élève vers leur racine dans l'aspect intérieur, qui est l'aspect de la face d'homme pour les quatre, car c'est pourquoi l'homme précisément peut les élever, étant de l'aspect de la ligne médiane qui traverse d'une extrémité etc. Et voir ce qui est écrit de cela dans le discours "Ainsi vous bénirez les enfants d'Israël".
והנה כמו שהמלאכים דעתה נחשבים לבחינת בהמות לגבי הנשמות כי בשרש שרשן הן מבחי׳ בהמות וחיות שבמרכבה שהם בחי׳ מקבלים מן האדם העליון, כך אפי׳ הנשמות דעתה לגבי הנשמות שיתגלו לעתיד נק׳ ג״כ בהמות כדאיתא ברע״מ שיש נשמות בחי׳ בהמות כו׳ ע״ש. (ועיין מענין הנשמות החדשות שיתגלו לעתיד בספר הגלגולים פרק ז׳, וקרוב לסופו בד״ה ענין נשמות חדשות, ובמ״ח מסכת השגת הנשמות, ובהרמ״ז ר״פ תולדות גבי ועטרותיהם בראשיהם).
ולפיכך יצטרכו גם המה להתעלות באותן הנשמות והיינו ע״י שיתגשמו וירדו בבחינת מאכלים הגשמים לויתן ושור הבר. [ועמ״ש מענין לויתן ושור הבר בד״ה לויתן זה יצרת לשחק בו בפ׳ שמיני], והצדיקים יאכלו אותם ויעלו לשרשם את המאכלים כדוגמת שהנשמות דעתה מעלים המאכלים הגשמיי׳ ששרשם מהמלאכים.
(וקרוב הדבר בודאי לומר שרק ניצוץ והארה מהנשמות ירד ונתלבש בלויתן ושור הבר הגשמיים וע״י אכילת הניצוץ וההארה יתעלה ג״כ השרש דכה״ג הוא בקרבנות כמ״ש במ״א בד״ה לבבתני שכל המלאכים וחיות הקדש מתנשאים ומתעלים ומתרוממים ע״י הקרבן עליי׳ נפש הבהמה ששרשה לוקח מהם כו׳ ע״ש). והטעם הוא כי עתה אין האור מתגלה רק בבחי׳ ממכ״ע ששרשו מקו וחוט שהוא אחרי צמצום אור הא״ס, ומבחי׳ זו הם כל הנשמות דעתה, אבל לעתיד יהי׳ בחי׳ התגלות הסוכ״ע שהוא בחי׳ העיגול שלפני הקו ומבחי׳ זו הוא ענין הנשמות שיתגלו לעתיד, ואותן הנשמות הן גבוהות בערך הרבה כו׳.
Et voici, de même que les anges d'à présent sont considérés comme un aspect de bêtes vis-à-vis des âmes, car dans la racine de leur racine elles sont de l'aspect des bêtes et des 'hayot de la merkava, qui sont un aspect de récepteurs de l'homme supérieur, ainsi même les âmes d'à présent, vis-à-vis des âmes qui se révéleront dans l'avenir, sont également appelées bêtes, comme il est rapporté dans le Raaya Mehemna qu'il y a des âmes aspect de bêtes etc., voir là-bas. (Et voir au sujet des âmes nouvelles qui se révéleront dans l'avenir dans le Sefer HaGuilgoulim, chapitre 7, et près de sa fin dans le discours "le sujet des âmes nouvelles", et dans le Michnat 'Hassidim traité de l'atteinte des âmes, et dans le Ramaz au début de la paracha Toldot au sujet de "et leurs couronnes sur leurs têtes").
Et c'est pourquoi elles aussi auront besoin de s'élever par ces âmes, et cela par le fait qu'elles se matérialiseront et descendront dans l'aspect des nourritures matérielles, le Léviathan et le bœuf sauvage. [Et voir ce qui est écrit au sujet du Léviathan et du bœuf sauvage dans le discours "Ce Léviathan Tu l'as formé pour jouer avec lui" dans la paracha Chemini], et les justes les mangeront et élèveront vers leur racine les nourritures, à la ressemblance de la façon dont les âmes d'à présent élèvent les nourritures matérielles dont la racine vient des anges.
(Et la chose est certainement proche de dire que seulement une étincelle et une illumination des âmes descendra et se revêtira dans le Léviathan et le bœuf sauvage matériels, et par le fait de manger l'étincelle et l'illumination s'élèvera également la racine, car de même en est-il dans les sacrifices, comme il est écrit ailleurs dans le discours "Tu m'as ravi le cœur" (Cantique des Cantiques 4, 9), que tous les anges et les 'hayot de sainteté s'élèvent et montent et sont élevés par le sacrifice, par l'intermédiaire de l'âme de la bête dont la racine est prise d'eux etc., voir là-bas). Et la raison est que maintenant la lumière ne se révèle que dans l'aspect de memalé kol almin (qui remplit tous les mondes), dont la racine est du kav (rayon) et du fil, qui est après le tsimtsoum (retrait) de la lumière de l'Or Ein Sof (lumière infinie), et de cet aspect sont toutes les âmes d'à présent, mais dans l'avenir ce sera l'aspect de la révélation du sovev kol almin (qui entoure tous les mondes), qui est l'aspect du cercle d'avant le kav, et de cet aspect est le sujet des âmes qui se révéleront dans l'avenir, et ces âmes sont élevées dans un rapport beaucoup plus grand etc.
וזהו ואכלתם אכול. פי׳ דבר שכבר נאכל תחזרו ותאכלו אותו דהיינו הנשמות דעתה שכבר היו בבחי׳ אדם יחזרו ויאכלו אותן להעלותן למעלה יותר.
וזהו והללתם כו׳ אשר עשה עמכם להפליא כי לעת יד אחר כל הבירורים והעליות שיתעלו כל הדברים התחתונים ע״י הנשמות דעתה, והנשמות דעתה ע״י הנשמות שיתגלו לעתיד אז יהיה א״ח עט״ב בבחי׳ אור חוזר ממטה למעלה כתר מל׳ שיהי׳ מל׳ בבחי׳ כתר נעוץ סופן כו׳ ויהיו כל ההשפעות ע״י בחי׳ מל׳ וכמ״ש והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני כו׳. (ועמ״ש סד״ה קול דודי כו׳ בענין האבות והאמהות) ויהיה אז בבחי׳ פלא.
וזהו אשר עשה עמכם להפליא היינו שסוף מעשה יהיה תחלה בבחי׳ פלא כתר מל׳. ובזה יובן מ״ש אח״כ ולא יבושו עמי.
כי הנה אנו אומרים מהרה ישמע כו׳ קול כלה קול הוא המשכה והשפעה.
Et c'est cela "Vous mangerez, mangeant". Explication : une chose qui a déjà été mangée, vous reviendrez et la mangerez, c'est-à-dire les âmes d'à présent qui étaient déjà dans l'aspect d'homme, elles reviendront et les mangeront pour les élever plus haut.
Et c'est cela "et vous louerez etc. qui a agi envers vous pour faire merveille", car dans l'avenir, après tous les tris et les élévations par lesquels s'élèveront toutes les choses inférieures par les âmes d'à présent, et les âmes d'à présent par les âmes qui se révéleront dans l'avenir, alors ce sera "une femme vaillante est la couronne de son mari" (Proverbes 12, 4), dans l'aspect d'une lumière réfléchie de bas en haut, keter malkhout, que malkhout sera dans l'aspect de keter, "leur fin est fichée dans leur commencement", etc., et tous les influx seront par l'aspect de malkhout, et comme il est écrit "Et il arrivera en ce jour-là que des eaux vives sortiront de Jérusalem, une moitié vers la mer orientale etc." (Zacharie 14, 8) (et voir ce qui est écrit à la fin du discours "La voix de mon bien-aimé etc." au sujet des patriarches et des matriarches). Et ce sera alors dans l'aspect de merveille.
Et c'est cela "qui a agi envers vous pour faire merveille", c'est-à-dire que la fin de l'acte sera le commencement dans l'aspect de merveille, keter malkhout. Et par cela on comprendra ce qui est dit ensuite "et Mon peuple ne sera pas honteux".
Car voici nous disons "bientôt s'entendra etc. la voix de la fiancée", "voix" est l'attraction et l'influx.
והנה עתה כתיב הקל קול יעקב מבחי׳ דכר נמשך ההשפעה בנוק׳ אבל הכלה אין לה בחי׳ קול כי המל׳ הוא רק בחינת מקבל, ולכך החתן אומר הרי את מקודשת והכלה שותקת כי אין לה קול כו׳ וכמ״ש מזה סד״ה ויגש אליו יהודה גבי מהרה ישמע כו׳ ע״ש. אבל לעתיד שתתעלה המל׳ אחר כל הבירורים להיות א״ח עט״ב ולהיות בבחי׳ או״ח כתר מל׳ ותהיה היא המשפיע אז נאמר קול כלה, ולזאת ולא יבושו עמי, כי עכשיו הוא כמ״ש במשנה ספ״ז דפסחים והכלה הופכת פניה ואוכלת, ע״ד מה דאיתא בירושלמי פ״ק דערלה סימנא דאכיל מן חבריה בהית (פי׳ מתבייש) מסתכלא ביה, וכיון שעכשיו הכלה שהיא המל׳ היא רק בחי׳ מקבל לכן הופכת פניה ואוכלת וזהו ענין הבושה בהית מסתכלא ביה.
אבל לעתיד ולא יבושו עמי כי אחר הבירור והעלייה תהיה היא עט״ב ואז תהיה היא בבחי׳ משפיע וא״כ ממילא ולא יבושו כו׳.
Et voici que maintenant il est écrit "la voix est la voix de Yaakov" (Genèse 27, 22), de l'aspect du masculin est attiré l'influx dans le féminin, mais la fiancée n'a pas d'aspect de voix, car malkhout n'est qu'un aspect de récepteur, et c'est pourquoi le fiancé dit "voici, tu m'es consacrée" et la fiancée se tait, car elle n'a pas de voix etc., et comme il est écrit de cela à la fin du discours "Et Yehouda s'approcha de lui" au sujet de "bientôt s'entendra etc.", voir là-bas. Mais dans l'avenir, lorsque malkhout s'élèvera après tous les tris pour être "une femme vaillante est la couronne de son mari" et pour être dans l'aspect de lumière réfléchie, keter malkhout, et qu'elle sera celle qui influe, alors il est dit "la voix de la fiancée", et c'est pour cela "et Mon peuple ne sera pas honteux", car maintenant c'est comme il est dit dans la Michna fin du chapitre 7 de Pessa'him "et la fiancée tourne son visage et mange", à la manière de ce qui est rapporté dans le Yerouchalmi premier chapitre de Orla "le signe de celui qui mange de son compagnon : il a honte (bahit) de le regarder", et puisque maintenant la fiancée qui est malkhout n'est qu'un aspect de récepteur, c'est pourquoi elle tourne son visage et mange, et c'est le sujet de la honte : "il a honte de le regarder".
Mais dans l'avenir "et Mon peuple ne sera pas honteux", car après le tri et l'élévation elle sera "la couronne de son mari", et alors elle sera dans l'aspect d'influent, et par conséquent de soi-même "et ils ne seront pas honteux etc.".
וזהו ענין כפל הברכה שמלבד שיתעלו כ״כ להיות ואכלתם אכול כנ״ל עוד זאת גם כי ולא יבושו לפי שתהיה א״ח עט״ב ובחי׳ משפיע, ועיין בגמרא פ״ק דמ״ק ד״ט ע״ב ברכך ברכתא כו׳ וכ״ה במדרש תנחומא ס״פ בראשית ועיין בתד״א ח״א פ״כ ובמדרש רבה פ׳ דברים דרפ״ז א׳ אבל הכוכבים כו׳. וזהו שארז״ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש (ועמ״ש עוד בד״ה ואשה כי תדור בפי׳ ולא יתבוששו.
והנה בתד״א שם איתא בענין אשר עשה עמכם להפליא מאי להפליא בין מעשיהם של צדיקים למעשיהם של רשעים בגיהנם. נראה דפירוש להפליא ג״כ מלשון לפלא נדר בפ׳ אמור כ״ב כ״א דפרש״י להפריש וכן כי יפליא לנדור נדר נזיר ובגמרא ספ״ז דעירובין דפ״ב ע״א בענין לא ניתנה נזירות אלא להפלאה שיהא נדרו מפורש כו׳ ועם היות כי ענין מפורש הוא לשון ביאור אך הוא ג״כ לשון פירוד והבדל כמו בתוך צאנו נפרשות) (ביחזקאל ל״ד י״ב).
וכוונת התד״א היינו שעם היות שיהיה הגילוי מבחי׳ פלא עליון דקמיה כחשכה כאורה ואם צדקת מה תתן לו. ורבו פשעיך כו׳.
עכ״ז יומשך משם ג״כ להפריש בין מעשיהם של צדיקים כו׳ והוא ע״ד מ״ש ברבות בראשית ספ״ב ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהן חפץ כו׳ כיון דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב הוי במעשיהן של צדיקים הוא חפץ דלכאורה אין לזה פירוש איך שייך לומר אבל איני יודע באיזה מהן חפץ מהו הספק. אלא הענין ע״ד הנ״ל משום דקמיה כולא כלא חשיבי וכחשכה כאורה.
Et c'est le sujet du redoublement de la bénédiction, qu'outre qu'ils s'élèveront à ce point d'être "Vous mangerez, mangeant" comme ci-dessus, encore cela aussi : "et ils ne seront pas honteux", parce qu'elle sera "une femme vaillante est la couronne de son mari" et l'aspect d'influent. Et voir dans la Guemara premier chapitre de Moed Katan folio 9b "Il t'a béni d'une bénédiction etc.", et ainsi dans le Midrach Tan'houma fin de la paracha Beréchit, et voir dans le Tana deVei Eliyahou première partie chapitre 20, et dans Devarim Rabba, début du chapitre 7 : "mais les étoiles etc.".
Et c'est ce qu'ont dit nos Sages : les justes sont destinés à ce qu'on dise devant eux "Saint" (et voir encore ce qui est écrit dans le discours "Et une femme si elle fait un vœu" dans l'explication de "et ils n'eurent pas honte". Et voici dans le Tana deVei Eliyahou là-bas il est rapporté au sujet de "qui a agi envers vous pour faire merveille" : qu'est-ce que "pour faire merveille" ? entre les actes des justes et les actes des méchants dans la géhenne.
Il apparaît que l'explication de "pour faire merveille" (lehafli) est aussi au sens de "pour accomplir (lefalé) un vœu" (Lévitique 22, 21), que Rachi explique "séparer", et de même "lorsqu'il fera merveille pour vouer un vœu de nazir" (Nombres 6, 2), et dans la Guemara fin du chapitre 7 de Erouvin folio 82a au sujet de "le naziréat n'a été donné que pour la merveille, que son vœu soit explicite etc.", et bien que le sujet d'explicite (meforach) ait le sens d'éclaircissement, néanmoins il a aussi le sens de séparation et de distinction, comme "au milieu de son troupeau, séparées" (Ézéchiel 34, 12). Et l'intention du Tana deVei Eliyahou est que bien qu'il y aura le dévoilement de l'aspect de la merveille supérieure, "devant Lui les ténèbres sont comme la lumière" (Psaumes 139, 12), et "si tu es juste, que Lui donnes-tu ?
Et tes fautes se sont multipliées etc." (Job 35, 6-7), malgré cela sera attiré de là également pour séparer entre les actes des justes etc. Et c'est à la manière de ce qui est dit dans Beréchit Rabba, fin du chapitre 2 : "Et Elokim dit : que la lumière soit", ce sont les actes des justes, mais je ne sais dans lesquels d'entre eux Il prend plaisir etc., puisqu'il est écrit "et Elokim vit la lumière qu'elle était bonne" (Genèse 1, 4), c'est dans les actes des justes qu'Il prend plaisir.
Car apparemment cela n'a pas d'explication, comment convient-il de dire "mais je ne sais dans lesquels d'entre eux Il prend plaisir", quel est le doute ? Mais le sujet est à la manière de ce qui est ci-dessus, parce que devant Lui tout est comme rien et les ténèbres comme la lumière.
ועמ״ש מזה בד״ה ויאבק איש ובד״ה בשלח פרעה. אלא שאעפ״כ צמצם א״ע כביכול להיות חפץ במעשיהן של צדיקים דוקא וזהו אשר עשה עמכם להפליא.
והוא הפלא ופלא להיות מפליא ומפריש כו׳. ועמ״ש מזה בד״ה כי עמך מקור חיים.
ולקמן סד״ה מצה זו כו׳ וגם פי׳ בתד״א שם ולא יבושו כו׳ כדי שיהא לכם שכר משלכם כו׳ דהיינו שלא יאכלו נהמא דכסופא:
Et voir ce qui est écrit de cela dans le discours "Et un homme lutta" et dans le discours "Lorsque Pharaon renvoya". Seulement que malgré cela Il S'est restreint Lui-même pour ainsi dire pour prendre plaisir dans les actes des justes précisément, et c'est cela "qui a agi envers vous pour faire merveille".
Et c'est la merveille et merveille, d'être celui qui fait merveille et qui sépare etc. Et voir ce qui est écrit de cela dans le discours "Car auprès de Toi est la source de la vie" (Psaumes 36, 10).
Et plus loin à la fin du discours "Cette matsa etc.". Et aussi l'explication dans le Tana deVei Eliyahou là-bas "et ils ne seront pas honteux etc." afin qu'il y ait pour vous une récompense de votre part etc., c'est-à-dire qu'ils ne mangeront pas le pain de la honte.
ב ומכ״ז יובן ג״כ המדרש רבה פ׳ צו פרשה ח׳ ע״פ זה קרבן אהרן כו׳ ביום המשח אותו זה שאמר הכתוב (שופטים סימן י״ד) ויאמר להם מהאוכל יצא מאכל כו׳ והיה שמשון תמיה בלבו ארי אוכל כל החיות ועכשיו יצא ממנו מאכל, כך אהרן אוכל כל הקרבנות ועכשיו יצא ממנו קרבן ואיזהו זה קרבן אהרן כו׳, ולפי פשוטו אינו מובן כלל מהו ענין התמיה. אך הענין כידוע מענין ואם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר אחת אכילת אדם שהוא אכילת כהנים שכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים ואחת אכילת מזבח, והנה אכילה זו הוא ענין בירור דשם מ״ה המברר ב״ן, והנה אכילת מזבח זהו ענין ארי אוכל פני ארי׳ דאכיל קרבנין ועיין בזהר בראשית ד״ו ע״ב מענין זה.
אך הוא בחיצוניות העולמות אשה ריח ניחוח בבי״ע, אבל בחי׳ אדם דכליל כולא אינו אוכל אלא באכילת אדם התחתון אתם קרויים אדם נעשה אדם בצלמנו כו׳.
2. Et de tout cela on comprendra aussi Vayikra Rabba, chapitre 8 (Tsav) sur le verset "ceci est le sacrifice d'Aharon etc. au jour où on l'a oint" (Lévitique 6, 13), c'est ce que dit l'Écriture (Juges 14, 14) "et il leur dit : de celui qui mange est sortie une nourriture etc.", et Chimchon s'étonnait dans son cœur : un lion mange toutes les bêtes, et maintenant est sortie de lui une nourriture.
Ainsi Aharon mange tous les sacrifices, et maintenant est sorti de lui un sacrifice, et lequel est-ce ? "ceci est le sacrifice d'Aharon etc.".
Et selon le sens simple on ne comprend pas du tout quel est le sujet de l'étonnement. Mais le sujet est, comme il est connu du sujet de "et si l'on mange" (Lévitique 7, 18), l'Écriture parle de deux nourritures : l'une la nourriture de l'homme, qui est la nourriture des cohanim, que les cohanim mangent et les propriétaires sont expiés, et l'une la nourriture de l'autel.
Et voici cette nourriture est le sujet du tri du nom Mah qui trie Ban. Et voici la nourriture de l'autel, c'est le sujet du lion qui mange, la face de lion qui mange les sacrifices, et voir dans le Zohar Beréchit folio 6b au sujet de cela.
Mais c'est dans l'extériorité des mondes, "offrande par le feu, odeur agréable" dans Beria, Yetsira, Assiya, mais l'aspect d'homme qui inclut tout ne mange que dans la nourriture de l'homme inférieur, "vous êtes appelés homme" (Yevamot 61a), "faisons l'homme à notre image etc." (Genèse 1, 26).
וזהו ענין שהכהנים אוכלים ובעלים מתכפרים נמצא אהרן הוא המברר והמעלה הניצוצים דשם ב״ן וכן בחי׳ ארי׳ דאכיל קרבנין הוא המברר כו׳ כי נפש הבהמה נלקחה משמרי האופנים שלא הובררו ולכן בירור שלה הוא ע״י פני אריה שבמרכבה שהיא למעלה אפילו מבחינת האופנים עצמן כו׳. (ועמ״ש בד״ה זאת חנוכת המזבח וסד״ה ואהי׳ אצלו אמון גבי תבל ארצו ובד״ה ואריה כבקר יאכל תבן ועי׳ בזהר פ׳ צו דל״ב ע״ב ודל״ג ע״א).
והנה מבואר במ״א שמה שהוא בחי׳ מברר בודאי שהוא עצמו כבר נתברר בתכלית דהרי לא יכול לברר ולהעלות זולתו אם הוא עצמו עדיין לא נתברר. ועמ״ש מזה בביאור ע״פ מי מנה עפר יעקב וכענין מ״ש בספרי ס״פ עקב סמוך לפלטין שלך לא כבשת ואתה הולך ומכבש חוץ לארץ, וכמ״ש במ״א דלכך אסור לאכול קודם התפלה לפי שהאכילה הוא ענין בירור הנצוצים שבמאכל ולהעלות המאכל ולכן פתח במזבח וסיים בשולחן כו׳ כמ״ש במ״א, ואיך יעלה המאכל והוא עצמו עדיין מקושר למטה כ״א ע״י התפלה שעת צלותא שעת קרבא והוא המשכת אלקות בנפש ע״י ח״י ברכאן בא״י כו׳ אז אח״כ דוקא יוכל לאכול ולהעלות המאכל ג״כ.
עיין מענין זה בד״ה כה תברכו את בני ישראל ובד״ה קדש ישראל, וא״כ כיון דבחי׳ פני אריה אכיל קרבנין עכצ״ל שהוא עצמו כבר נתברר, ועד״ז אהרן אוכל כל הקרבנות שאכילתו גורם וממשיך אכילת אדם העליון שעל הכסא שלמעלה גם מבחי׳ פני אריה שבמרכבה כו׳.
Et c'est le sujet que les cohanim mangent et les propriétaires sont expiés : il se trouve qu'Aharon est celui qui trie et qui élève les étincelles du nom Ban, et de même l'aspect du lion qui mange les sacrifices est celui qui trie etc., car l'âme de la bête a été prise des lies des ofanim qui n'ont pas été triées, et c'est pourquoi son tri est par la face de lion qui est dans la merkava, qui est au-dessus même de l'aspect des ofanim eux-mêmes etc. (Et voir ce qui est écrit dans le discours "Ceci est l'inauguration de l'autel" et à la fin du discours "Et j'étais auprès de Lui comme un nourrisson" au sujet de "le monde de Sa terre", et dans le discours "Et le lion comme le bœuf mangera de la paille" (Isaïe 11, 7), et voir dans le Zohar paracha Tsav folio 32b et folio 33a).
Et voici il est expliqué ailleurs que ce qui est l'aspect de celui qui trie, certainement lui-même a déjà été trié au plus haut point, car il ne pourrait trier et élever autrui s'il n'est pas lui-même encore trié. Et voir ce qui est écrit de cela dans l'explication sur le verset "Qui a compté la poussière de Yaakov" (Nombres 23, 10), et comme le sujet de ce qui est dit dans le Sifrei, fin de Ekev "près de ton palais tu n'as pas conquis, et toi tu vas conquérir hors du pays", et comme il est écrit ailleurs que c'est pourquoi il est interdit de manger avant la prière, car la nourriture est le sujet du tri des étincelles qui sont dans la nourriture et d'élever la nourriture, et c'est pourquoi il a commencé par l'autel et terminé par la table etc., comme il est écrit ailleurs.
Et comment élèvera-t-il la nourriture alors que lui-même est encore lié en bas, sinon par la prière, "l'heure de la prière est l'heure du combat", et c'est l'attraction de la divinité dans l'âme par les dix-huit bénédictions "béni sois-Tu etc.", alors ensuite précisément il pourra manger et élever la nourriture également. Voir au sujet de cela dans le discours "Ainsi vous bénirez les enfants d'Israël" et dans le discours "Saint est Israël".
Et ainsi, puisque l'aspect de la face de lion mange les sacrifices, il faut nécessairement qu'il soit lui-même déjà trié, et de cette manière Aharon mange tous les sacrifices, que sa nourriture cause et attire la nourriture de l'homme supérieur qui est sur le trône, au-dessus même de l'aspect de la face de lion qui est dans la merkava etc.
ועמ״ש ע״פ בהעלותך את הנרות בענין אהרן אותיות נראה. וזהו כענין אריה אותיות ראיה אלא שאהרן הוא בבחי׳ גבוה יותר כנ״ל.
ועוד נת׳ ענין אהרן שהוא בחי׳ א׳ ה״ר ן׳ עיין מזה ע״פ נשא את ראש בני גרשון.
Et voir ce qui est écrit sur le verset "Lorsque tu feras monter les lampes" (Nombres 8, 2) au sujet d'Aharon, lettres de "nireh" (il est vu). Et c'est comme le sujet du lion, lettres de "re'iya" (vue), sauf qu'Aharon est dans un aspect plus élevé comme ci-dessus.
Et encore il a été expliqué le sujet d'Aharon, qu'il est l'aspect de aleph, har, noun, voir de cela sur le verset "Prends le compte des fils de Guerchon" (Nombres 4, 22).
ומכ״ז מובן איך בחי׳ אהרן הוא מרכבה לבחי׳ עליונות מאד שכבר נתבררו בתכלית הבירור ולכן נאמר עליו ונחנו מ״ה שהוא ג״כ מבחי׳ מ״ה כמו משה, וכתיב ואהרן מה הוא, וא״כ גדלה התמיה איך עכשיו יצא ממנו קרבן דהיינו שנעשה בחי׳ מתברר כי ענין הבאת הקרבן הוא הוראה שהמביא הקרבן הוא צריך בירור והעלאה וע״י הקרבן הוא מתברר ומתעלה כו׳.
Et de tout cela on comprend comment l'aspect d'Aharon est une merkava pour des aspects très supérieurs qui ont déjà été triés au plus haut point du tri, et c'est pourquoi il est dit de lui "et nous, que sommes-nous" (Exode 16, 7), qu'il est aussi de l'aspect de Mah comme Moché, et il est écrit "et Aharon, qu'est-il" (Exode 16, 7), et ainsi grand est l'étonnement : comment maintenant sortira de lui un sacrifice, c'est-à-dire qu'il devient l'aspect de ce qui est trié, car le sujet de l'apport du sacrifice est une indication que celui qui apporte le sacrifice a besoin de tri et d'élévation, et par le sacrifice il est trié et élevé etc.
וא״כ אהרן שהוא אוכל כל הקרבנות והוא המעלה את כולם איך יתכן שיהיה הוא עצמו עדיין צריך בירור והעלאה. וזהו כוונת המדרש דלכאורה הוא תמיה גדולה.
אלא שהענין הוא ע״ד הנ״ל דואכלתם אכול כי מה שעתה הוא בחי׳ נשמות גבוהות מאד וכבר נתקנו ונתבררו בתכלית עד שהם בחי׳ מבררים ומעלים הניצוצות כו׳, עכ״ז לגבי הנשמות שיתגלו לעתיד מבחי׳ סוכ״ע נקראו בשם בהמות עד שצריכין העלאה.
Et ainsi Aharon, qui mange tous les sacrifices et qui est celui qui élève tous, comment se peut-il qu'il ait lui-même encore besoin de tri et d'élévation. Et c'est l'intention du Midrach, qu'apparemment c'est un grand étonnement.
Seulement que le sujet est à la manière de ce qui est ci-dessus de "Vous mangerez, mangeant", car ce qui est maintenant l'aspect d'âmes très élevées et qui ont déjà été rectifiées et triées au plus haut point jusqu'à ce qu'elles soient l'aspect de ceux qui trient et élèvent les étincelles etc., malgré cela vis-à-vis des âmes qui se révéleront dans l'avenir de l'aspect de sovev kol almin elles sont appelées du nom de bêtes, jusqu'à ce qu'elles aient besoin d'élévation.
וזהו ממש ענין מהאוכל יצא מאכל שמה שהיה בחי׳ אוכל ומברר ומתקן זולתו, עכשיו יצא ממנו מאכל שירדו בבחי׳ מאכלים הגשמיים דלויתן ושור הבר והיינו שעי״ז יתעלו יותר כו׳. ועד״ז הוא ענין החידה דשמשון.
כי הנה ארז״ל פ״ק דסוטה דף י׳ א״ר יוחנן שמשון על שמו של הקב״ה נק׳ שנאמר כי שמש ומגן הוי׳ אלקים אשר שם הוי׳ הוא בחי׳ שמש שלמעלה מבחינת שם אלקים שהוא בחי׳ מגן ונרתק להסתיר גילוי שם הוי׳ והמלאכים דבי״ע מקבלים ע״י המגן והנרתק כו׳.
Et c'est précisément le sujet de "de celui qui mange est sortie une nourriture", que ce qui était l'aspect de mangeur et de celui qui trie et rectifie autrui, maintenant est sortie de lui une nourriture, qu'elles descendront dans l'aspect des nourritures matérielles du Léviathan et du bœuf sauvage, et c'est que par cela elles s'élèveront davantage etc. Et de cette manière est le sujet de l'énigme de Chimchon.
Car voici, nos Sages ont dit, premier chapitre de Sota, folio 10a : Rabbi Yo'hanan a dit : Chimchon est appelé du nom du Saint, béni soit-Il, ainsi qu'il est dit "car soleil et bouclier est Havaya Elokim" (Psaumes 84, 12), car le nom Havaya est l'aspect de soleil qui est au-dessus de l'aspect du nom Elokim qui est l'aspect de bouclier et d'étui pour cacher le dévoilement du nom Havaya, et les anges de Beria, Yetsira, Assiya reçoivent par le bouclier et l'étui etc.
ולכן הנה גם בחי׳ אריה דאכיל קרבנין שהוא בחי׳ או כל ומעלה כו׳ יצא ממנו מאכל לגבי שם הויה שהוא בחי׳ שמש כי תכלית תשוקת המלאכים הוא לאשתאבא בגופא דמלכא וכמ״ש במ״א ע״פ אני ישנה ולבי ער שע״ז נאמר אכלתי יערי עם דבשי. וזהו ענין כי מגוית האריה רדה הדבש ועמ״ש בד״ה והנה אנחנו מאלמים אלומים כו׳.
Et c'est pourquoi, voici, même l'aspect du lion qui mange les sacrifices, qui est l'aspect de celui qui mange et élève etc., sortira de lui une nourriture vis-à-vis du nom Havaya qui est l'aspect de soleil, car le terme du désir des anges est d'être absorbé dans le corps du Roi, et comme il est écrit ailleurs sur "Moi je dors et mon cœur veille", que sur cela il est dit "J'ai mangé mon rayon de miel avec mon miel" (Cantique des Cantiques 5, 1). Et c'est le sujet de "de la carcasse du lion il a extrait le miel" (Juges 14, 9), et voir ce qui est écrit dans le discours "Et voici nous lions des gerbes etc.".
והנה עד״ז הוא ענין זה קרבן אהרן כו׳ ביום המשח אותו כו׳ כי עם היותו בחי׳ אהרן שהוא בחי׳ מ״ה דהיינו שכבר הוא מבורר בתכלית עד שראוי לברר ולהעלות כל הקרבנות, עכ״ז יצא ממנו קרבן שנעשה בחי׳ מתברר והיינו ביום המשח אותו והיינו לפי שהמשכת שמן משחת קדש הוא ממקום גבוה מאד דהיינו שהוא מושח את הקדש אשר קדש הוא חכמה דאצילות וא״כ השמן הוא למעלה מהחכמה דאצילות כו׳ וע׳ בזח״ג פ׳ אמור דפ״ח סע״ב וכמ״ש במ״א ע״פ בהעלותך את הנרות וע״פ זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו כו׳ ע״ש, ולכן כדי להיו׳ נמשך גילוי זה מבחי׳ דשמן משחת קדש בבחי׳ אהרן הוצרך להביא קרבן שנעשה בבחי׳ מתברר כי יש כמה מדרגות בבחי׳ הביטול כי הביטול הוא מבחי׳ חכמה כ״ח מ״ה ויש חכמה תתאה וח״ע כו׳ ועוד מדרגות אין קץ, ואהרן א׳ ה״ר כו׳, ולגבי שמן משחת קדש שהוא חכמה עילאה ולמעלה מהחכמה נעשה בחינת מתברר עד שעי״ז נמשך בו מבחי׳ שמן משחת קדש.
Et voici, de cette manière est le sujet de "ceci est le sacrifice d'Aharon etc. au jour où on l'a oint etc.", car bien qu'il soit l'aspect d'Aharon qui est l'aspect de Mah, c'est-à-dire qu'il est déjà trié au plus haut point jusqu'à être apte à trier et élever tous les sacrifices, malgré cela sortira de lui un sacrifice, qu'il devient l'aspect de ce qui est trié, et c'est au jour où on l'a oint, et c'est parce que l'attraction de l'huile d'onction de sainteté est d'un lieu très élevé, c'est-à-dire qu'il oint le saint, car le saint est la 'hokhma d'Atsilout, et ainsi l'huile est au-dessus de la 'hokhma d'Atsilout etc., et voir dans le Zohar III paracha Emor folio 88 fin de b, et comme il est écrit ailleurs sur "Lorsque tu feras monter les lampes" et sur "Ceci est l'inauguration de l'autel au jour où on l'a oint etc.", voir là-bas. Et c'est pourquoi, afin que soit attiré ce dévoilement de l'aspect de l'huile d'onction de sainteté dans l'aspect d'Aharon, il a fallu apporter un sacrifice qui devient l'aspect de ce qui est trié, car il y a plusieurs degrés dans l'aspect du bitoul (effacement de soi), car le bitoul est de l'aspect de la 'hokhma, koa'h mah, et il y a 'hokhma inférieure et 'hokhma ilaa ('hokhma supérieure) etc., et encore des degrés sans fin, et Aharon aleph, har, noun etc., et vis-à-vis de l'huile d'onction de sainteté qui est 'hokhma supérieure et au-dessus de la 'hokhma, il devient l'aspect de ce qui est trié, jusqu'à ce que par cela soit attiré en lui de l'aspect de l'huile d'onction de sainteté.
וז״ש ביום המשח אותו, דלכאורה הל״ל מיום המשח אותו מאחר שנאמר אח״כ מנחה תמיד שמיום שנמשח מביא קרבן זה בכל יום עד עולם וא״כ מהו ביום המשח, אלא דר״ל כדי שעי״ז יהי׳ גם בכל יום ויום עד עולם גילוי בחינת ומדרגת יום המשח אותו כי יום הוא לשון הארה וגילוי כמ״ש ויקרא אלקים לאור יום, וכנודע מענין היום יום אחד לעומר היום שני ימים כו׳ כמ״ש במ״א וזהו ג״כ חדש ימינו כמ״ש סד״ה כי ביום הזה יכפר ע״ש.
Et c'est ce qui est dit "au jour où on l'a oint", car apparemment il aurait fallu dire "depuis le jour où on l'a oint", puisqu'il est dit ensuite "une offrande perpétuelle", que depuis le jour où il a été oint il apporte ce sacrifice chaque jour à jamais, et ainsi qu'est-ce que "au jour où on l'a oint" ? Mais cela veut dire afin que par cela il y ait aussi chaque jour et jour à jamais le dévoilement de l'aspect et du degré du jour où on l'a oint, car "jour" a le sens d'illumination et de dévoilement, comme il est écrit "et Elokim appela la lumière jour" (Genèse 1, 5), et comme il est connu du sujet de "aujourd'hui un jour pour le 'omer, aujourd'hui deux jours etc.", comme il est écrit ailleurs, et c'est aussi "renouvelle nos jours" (Lamentations 5, 21), comme il est écrit à la fin du discours "car en ce jour il expiera" (Lévitique 16, 30), voir là-bas.
ועד״ז מבואר בזהר באדרא קל״ד ב׳ שיש ימי עולם וימי קדם. וזהו ענין ביום המשח אותו.
ועד״ז נאמר ג״כ בקרבנות הנשיאים בחנוכת המזבח זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו והלא לא היה ביום המשח אותו רק קרבן נחשון ואיך נאמר על קרבנות של כל הנשיאים ביום המשח, אלא לפי שבחי׳ ומדרגת הקרבן שהביאו בכבוד קערות ומזרקי כסף כו׳ וקטרת כו׳ היה ממשיך גם בכל יום שאח״כ מבחינת ביום המשח אותו כמו בקרבן נחשון שהי׳ בפו״מ ביום המשח אותו כך המשיכו גם כל הנשיאים כל אחד ואחד ביומו מבחי׳ יום המשח אותו.
Et de cette manière il est expliqué dans le Zohar, dans l'Idra Rabba, folio 134b qu'il y a les jours du monde et les jours d'autrefois. Et c'est le sujet de "au jour où on l'a oint".
Et de cette manière il est dit aussi dans les sacrifices des princes à l'inauguration de l'autel "ceci est l'inauguration de l'autel au jour où on l'a oint" (Nombres 7, 84), et pourtant il n'y avait au jour où on l'a oint que le sacrifice de Na'hchon, et comment est-il dit sur les sacrifices de tous les princes "au jour où on l'a oint" ? Mais c'est parce que l'aspect et le degré du sacrifice qu'ils ont apporté en honneur, des plats et des bassins d'argent etc. et l'encens etc., attirait aussi chaque jour d'après de l'aspect de "au jour où on l'a oint", comme dans le sacrifice de Na'hchon qui était en acte effectif au jour où on l'a oint, ainsi attirèrent aussi tous les princes, chacun en son jour, de l'aspect du jour où on l'a oint.
ועד״ז נאמר ג״כ בקרבן אהרן מנחה תמיד דהיינו עד עולם. ואעפ״כ הוא בחי׳ ביום המשח אותו שהוא המשכת בחי׳ כשמן הטוב היורד על הראש כו׳.
ולהיות גילוי והמשכה זו נעשה בבחי׳ מתברר לגבי המשכת הביטול דח״ע ממש שלמעלה מבחי׳ אהרן עצמו.
Et de cette manière il est dit aussi dans le sacrifice d'Aharon "une offrande perpétuelle", c'est-à-dire à jamais. Et malgré cela c'est l'aspect de "au jour où on l'a oint", qui est l'attraction de l'aspect de "comme l'huile bonne qui descend sur la tête etc." (Psaumes 133, 2).
Et pour être ce dévoilement et cette attraction, il devient l'aspect de ce qui est trié vis-à-vis de l'attraction du bitoul de la 'hokhma supérieure véritablement, qui est au-dessus de l'aspect d'Aharon lui-même.
וזהו שמסיים המדרש ואיזה זה קרבן אהרן כו׳ כי בקרבנות שלפניו ולאחריו כתיב זאת תורת העולה כו׳ וזאת תורת המנחה כו׳ וזאת תורת האשם כו׳ רק בקרבן אהרן כתיב זה, והיינו כי זאת היא בחי׳ נוק׳ שם ב״ן המתברר. אבל זה הוא בחי׳ דכר והוא בחינת אהרן ששרשו משם מ״ה כנ״ל, ועכ״ז כדי להיות בחי׳ ביום המשח אותו כו׳ שהוא המשכה עליונה ממדרגה מאד נעלה ולכן עם היותו בחינת זה יצא ממנו קרבן כו׳ והוא בחי׳ קרבן גבוה יותר כו׳ (ועיין בזהר ר״פ ויצא דקמ״ח ב׳ ע״פ וחסידיך ירננו ובפ׳ צו דל״א א׳).
ועמ״ש סד״ה בעצם היום הזה נמול. ובד״ה בחדש השלישי כו׳ ביום הזה באו כו׳ ועיין בזח״ג עקב דרע״א סע״ב גבי וקרא זה אל זה ואמר כו׳ ועמ״ש ע״פ קול דודי הנה זה בא מדלג כו׳.
וכמ״ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה כו׳ זה הוי׳ כו׳ עמ״ש ע״ז הרמ״ז פ׳ תולדות דקל״ה ועיין במנחות דנ״ג יבא זה כו׳:
Et c'est ce que conclut le Midrach "et lequel est-ce, le sacrifice d'Aharon etc.", car dans les sacrifices d'avant et d'après il est écrit "ceci est la loi de l'holocauste etc." (Lévitique 6, 2) et "ceci est la loi de l'offrande etc." (Lévitique 6, 7) et "ceci est la loi du sacrifice de culpabilité etc." (Lévitique 7, 1), seulement dans le sacrifice d'Aharon il est écrit "ceci" (zeh), et c'est que "zot" est l'aspect de la Noukva, le nom Ban qui est trié. Mais "zeh" est l'aspect du Doukhra (masculin), et c'est l'aspect d'Aharon dont la racine est du nom Mah comme ci-dessus, et malgré cela, afin d'être l'aspect de "au jour où on l'a oint etc." qui est une attraction supérieure d'un degré très élevé, et c'est pourquoi bien qu'il soit l'aspect de "zeh", sortira de lui un sacrifice etc., et c'est l'aspect d'un sacrifice plus élevé etc.
(et voir dans le Zohar début de la paracha Vayetsé folio 148b sur le verset "et Tes 'hassidim jubileront" (Psaumes 132, 9), et dans la paracha Tsav folio 31a). Et voir ce qui est écrit à la fin du discours "en ce jour même il fut circoncis" (Genèse 17, 26).
Et dans le discours "au troisième mois etc. en ce jour ils arrivèrent etc." (Exode 19, 1), et voir dans le Zohar III Ekev folio 271 fin de b au sujet de "et l'un criait vers l'autre et disait etc." (Isaïe 6, 3), et voir ce qui est écrit sur le verset "la voix de mon bien-aimé, voici, celui-ci vient, bondissant etc." (Cantique des Cantiques 2, 8). Et comme il est écrit "et l'on dira en ce jour-là : voici notre Elokim, celui-ci etc. celui-ci est Havaya etc." (Isaïe 25, 9), voir ce que le Ramaz a écrit sur cela dans la paracha Toldot folio 135, et voir dans Mena'hot folio 53 "viendra celui-ci etc.".