Pour expliquer ces choses, le sujet de "un homme, lorsqu'il offrira d'entre vous" (Lévitique 1, 2) et le sujet de "de la bête, etc., vous offrirez votre sacrifice". C'est comme il est écrit ailleurs dans le discours "Le 25 Kislev".
לבאר הדברים ענין אדם כי יקריב מכם וענין מן הבהמה כו׳ תקריבו את קרבנכם. הוא כמ״ש במ״א בד״ה בכ״ה בכסלו כי הנה בק״ש יש ב״פ מס״נ האחד למסור נפשו באחד וקאי על נפש האלקית שהיא בבחינת ביטול באור א״ס ב״ה ממש וזהו ענין אדם כי יקריב מכם קרבן להוי׳ כי אדם העליון היינו ז״א דאצילות ומכם קאי על מס״נ של הנפש האלקית והוא בחינת קרבן להוי׳ שמס״נ זה הוא בבחינת ה׳ אחד שהוא אור א״ס ב״ה המלובש בז״א דאצילות שהנשמות נכללים בו בבחינת לאשתאבא בגופא דמלכא וכמ״ש בזהר פ׳ פינחס (דרי״ז ע״א) ע״פ ועשב לעבודת האדם אלין אינון נשמותיהן דצדיקייא דההוא אדם שהוא ז״א דרכיב ושליט על בהמה דא שהיא בחינת מל׳ אכיל ואעיל לון בגויה כו׳ והנה אדם היינו ע״ס דזעיר אנפין והוי׳ הוא אור אין סוף המלובש בו ועל ידי בחינת לאשתאבא בגופא דמלכא שהוא ע״ס דז״א הרי מתאחדים ג״כ בהקו מאור אין סוף שבז״א וזהו אדם כי יקריב מכם קרבן להוי׳ והוא ג״כ ע״ד מ״ש בספרא דצניעותא רפ״ד ז״א אתגלייא ולא אתגלייא ובהפי׳ שם בזהר הרקיע איתא כי הפנימית שלו הוא ממש עתיקא כו׳ וכ״כ הרמ״ז בפרשת ואתחנן בד׳ ר״ס ע״ב פנימית עתיק שבתוך ז״א ועמ״ש במ״א בפי׳ כרוב אחד מקצה מזה שהוא קצה אור א״ס שבז״א והיינו כמ״ש הרמ״ז שם כידוע שבחינת עתיק הוא סוף עולם הא״ס ועיין באד״ר דקל״ו ע״ב בפי׳ כי לא אדם הוא וזהו אדם דהיינו בחינת אתגלייא דז״א כי יקריב מכם שתבא הנפש האלקית למסור נפשו בק״ש באחד שאז הוא קרבן להוי׳ שהוא בחי׳ פנימית דז״א בחינת עתיקא כו׳.
Pour expliquer ces choses, le sujet de "un homme, lorsqu'il offrira d'entre vous" (Lévitique 1, 2) et le sujet de "de la bête, etc., vous offrirez votre sacrifice". C'est comme il est écrit ailleurs dans le discours "Le 25 Kislev".
Car voici, dans la lecture du Chema il y a deux fois la messirout nefech (don de soi). L'une est de livrer son âme dans le "un", et cela vise la nefech élokit (âme divine), qui est dans l'aspect de bitoul (effacement de soi) dans l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il, véritablement.
Et c'est le sujet de "un homme, lorsqu'il offrira d'entre vous un sacrifice à ה'" : car l'homme supérieur, c'est-à-dire Zeir Anpin d'Atsilout, et "d'entre vous" vise la messirout nefech de la nefech élokit, et c'est l'aspect de sacrifice à ה', car cette messirout nefech est dans l'aspect de "ה' est un", qui est l'Or Ein Sof, béni soit-Il, revêtu dans Zeir Anpin d'Atsilout, dans lequel les âmes sont incluses dans l'aspect d'être absorbé dans le corps du Roi. Et comme il est écrit dans le Zohar, paracha Pin'has (folio 217a), sur le verset "et l'herbe pour le service de l'homme" (Psaumes 104, 14) : "Ceux-là sont les âmes des justes de cet homme, qui est Zeir Anpin, qui chevauche et domine cette bête, qui est l'aspect de malkhout ; il les mange et les fait entrer en lui, etc." Et voici, "homme", c'est-à-dire les dix sefirot de Zeir Anpin, et ה' est l'Or Ein Sof revêtu en lui.
Et par l'aspect d'être absorbé dans le corps du Roi, qui est les dix sefirot de Zeir Anpin, ils s'unissent aussi au kav (rayon) de l'Or Ein Sof qui est dans Zeir Anpin. Et c'est "un homme, lorsqu'il offrira d'entre vous un sacrifice à ה'".
Et c'est aussi à la manière de ce qui est écrit dans le Sifra deTsniouta, début du chapitre 4 : "Zeir Anpin est révélé et n'est pas révélé". Et dans l'explication là-bas, dans le Zohar haRakia, il est dit que son intériorité est véritablement Atika, etc.
Et ainsi a écrit le Ramaz dans la paracha Vaet'hanan, au folio 260b : "l'intériorité d'Atik qui est au sein de Zeir Anpin". Et voir ce qui est écrit ailleurs dans l'explication de "un chérubin à cette extrémité" (Exode 25, 19), qui est l'extrémité de l'Or Ein Sof qui est dans Zeir Anpin.
Et c'est comme l'a écrit le Ramaz là-bas, car il est connu que l'aspect d'Atik est la fin du monde de l'Ein Sof. Et voir dans l'Idra Rabba, folio 136b, dans l'explication de "car Il n'est pas un homme" (I Samuel 15, 29).
Et c'est "homme", c'est-à-dire l'aspect du révélé de Zeir Anpin : "lorsqu'il offrira d'entre vous", afin que vienne la nefech élokit livrer son âme dans la lecture du Chema dans le "un", qu'alors c'est un sacrifice à ה', qui est l'aspect de l'intériorité de Zeir Anpin, l'aspect d'Atika, etc.
ועיין בזהר בהעלותך קנ״ב א׳ נשמתא דאמרן דא תפארת ישראל כו׳ ונשמתא לנשמתא דא איהו עתיקא קדישא וכולא חד. וזהו אדם דהיינו תפארת כדכתיב כתפארתאדם.
כי יקריב מכם קרבן להוי׳ הוא בחינת הארת ע״ק המלובש בת״ת שהרי נקרא נשמתא לנשמתא כו׳.
Et voir dans le Zohar, Behaalot'ha, folio 152a : "L'âme dont nous avons parlé, c'est la tiféret d'Israël, etc. Et l'âme de l'âme, c'est Atika Kadicha, et tout est un." Et c'est "homme", c'est-à-dire tiféret, comme il est écrit "comme la splendeur de l'homme" (Isaïe 44, 13).
"Lorsqu'il offrira d'entre vous un sacrifice à ה'", c'est l'aspect de l'illumination d'Atika Kadicha revêtue dans la tiféret, puisqu'elle est appelée âme de l'âme, etc.
והנה המשכה זו ואתעדל״ע זו דאדם כי יקריב היינו ע״י עסק התורה והמצות שהתורה היא בחינת אדם זה כמבואר בזהר בהעלותך שם. וזהו שהתורה נקרא עוז שהיא הנותנת כח ועוז לנפש האלקית להתגבר על חומריות הגוף ונפש הבהמית וכמ״ש במ״א ע״פ בחודש השלישי.
Et voici, cette attraction et cet itarouta dile'ela (éveil d'en haut) de "un homme, lorsqu'il offrira", c'est par l'occupation de la Torah et des mitsvot, car la Torah est cet aspect d'homme, comme il est expliqué dans le Zohar, Behaalot'ha, là-bas. Et c'est pourquoi la Torah est appelée "force", car elle est celle qui donne force et vigueur à la nefech élokit pour l'emporter sur la matérialité du corps et la nefech habéhamit (âme animale), et comme il est écrit ailleurs sur le verset "Au troisième mois" (Exode 19, 1).
ובחינ׳ הב׳ דמס״נ בק״ש הוא בחינת ובכל נפשך היינו שגם בחינת נה״ב תהיה בבחינת אתכפיא ואתהפכא ובחינת מס״נ זו אינו באחד אלא בבחינת ברוך שם כבוד מלכותו כו׳ וזהו מן הבהמה כו׳ תקריבו את קרבנכם דקרבנכם היינו הקרבת נפש הבהמית ועלייתה בבחינת אתהפכא כו׳ ונמשך מן הבהמה שמדת מלכות שמתלבשת בבריאה היא בחינת שם ב״ן בגימטריא בהמה.
Et le second aspect de la messirout nefech dans la lecture du Chema est l'aspect de "et de toute ton âme" (Deutéronome 6, 5), c'est-à-dire que même l'aspect de la nefech habéhamit soit dans l'aspect d'itkafia (sitra a'hra soumise) et d'ithapkha (sitra a'hra transformée). Et cet aspect de messirout nefech n'est pas dans le "un", mais dans l'aspect de "Béni soit le nom de la gloire de Sa royauté, etc." Et c'est "de la bête, etc., vous offrirez votre sacrifice", car "votre sacrifice", c'est l'offrande de la nefech habéhamit et son élévation dans l'aspect d'ithapkha, etc.
Et est attiré "de la bête", car la mida de malkhout qui se revêt dans Beria est l'aspect du nom Ban (52), en guématria behema (la bête).
ומבחינה זו דברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד דוקא נמשך הקרבת נה״ב. וגם עלייתה אחר הבירור הוא בבחינת שם ב״ן וכמ״ש בזהר פרשה פינחס שם בפי׳ מצמיח חציר לבהמה והוא ענין התכללות נה״ב אחר הבירור בבחינת מל׳ כמו התכללות המלאכים הנקרא חציר כו׳ ועשב לעבודת האדם קאי על התכללות נה״א בז״א כנ״ל ועמ״ש במ״א בביאור ע״פ כה אמר כו׳ מהלכים בין העומדים מענין זה.
Et c'est précisément de cet aspect de "Béni soit le nom de la gloire de Sa royauté à jamais" qu'est attirée l'offrande de la nefech habéhamit. Et aussi son élévation après le tri est dans l'aspect du nom Ban, et comme il est écrit dans le Zohar, paracha Pin'has, là-bas, dans l'explication de "Il fait germer l'herbe pour la bête" (Psaumes 104, 14).
Et c'est le sujet de l'inclusion de la nefech habéhamit après le tri dans l'aspect de malkhout, comme l'inclusion des anges qui sont appelés "herbe", etc. Et "l'herbe pour le service de l'homme" vise l'inclusion de la nefech élokit dans Zeir Anpin, comme ci-dessus.
Et voir ce qui est écrit ailleurs dans l'explication sur le verset "Ainsi a dit, etc., qui marchent entre ceux qui se tiennent" (Zacharie 3, 7), de ce sujet.
והענין כי הנה יש ב׳ בחינות התבוננות האחד ההתבוננות בעצמות אור א״ס ב״ה שהוא יתברך רם ונשא ואינו בגדר עלמין כלל לא בבחינת ממלא ולא בבחינת סובב כי אני ה׳ לא שניתי כתיב ואין ערוך אליו יתברך אפי׳ כערך טפה מאוקיינוס ומזה נמשך המס״נ של הנה״א (עיין בד״ה חייב אינש לבסומי בפוריא במש״ש וא״כ מהותו ועצמותו יתברך כו׳ המס״נ למעלה מחיי החיים כו׳) שלפי ששרשה מבחינת פנימית העולמות היינו מפנימית הכלים כמאמר טהורה היא ששרשה מבחינת טהירו עלאה כו׳ ע״כ היא בטלה ונכללת לגבי אור א״ס ב״ה ממש על ידי שמשכלת ומתבוננת ברוממות עצמות אור א״ס ב״ה.
Et le sujet est que voici, il y a deux aspects de contemplation. L'un est la contemplation dans l'essence de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, Lui qui, béni soit-Il, est élevé et exalté, et qui n'est pas du tout dans la catégorie des mondes, ni dans l'aspect de memalé (qui remplit) ni dans l'aspect de sovev (qui entoure), car il est écrit "Moi, ה', Je n'ai pas changé" (Malachie 3, 6), et il n'y a aucune comparaison avec Lui, béni soit-Il, même pas comme une goutte par rapport à l'océan.
Et de cela est attirée la messirout nefech de la nefech élokit (voir dans le discours "Un homme est tenu de s'enivrer à Pourim", dans ce qui y est dit : "et s'il en est ainsi, Son essence et Son être, béni soit-Il, etc., la messirout nefech au-dessus de la vie des vies, etc."), car sa racine vient de l'aspect de l'intériorité des mondes, c'est-à-dire de l'intériorité des kelim, selon la parole "elle est pure", dont la racine est de l'aspect de tehirou ilaa, etc. C'est pourquoi elle est en bitoul et incluse vis-à-vis de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, véritablement, par le fait qu'elle saisit et contemple l'élévation de l'essence de l'Or Ein Sof, béni soit-Il.
וזהו ענין מפתחות הפנימית ושער החצר הפנימית הפונה קדים כו׳ שיומשך התפעלות בנפש שתתפעל מאור א״ס ב״ה ממש שנקרא קדמונו של עולם שאינו בגדר ממכ״ע וסכ״ע. וזהו אדם העליון ז״א דאצילות כי יקריב מכם שיומשך המס״נ בנפש האלקית קרבן להוי׳ שהוא מהתבוננות רוממות עצמות אור א״ס ב״ה שהארה מזה מלובש בז״א כנ״ל והבחינה הב׳ בהתבוננות הוא נקרא מפתחות החיצוניות שהוא להתבונן איך הוא יתברך ממכ״ע אתה עשית את השמים ושמי השמים יוצר משרתים ואשר משרתיו כו׳ שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה (כמ״ש במ״א בד״ה כי תשמע בקול וסד״ה וספרתם לכם דגבי חג השבועות בענין שעורה וחטה כו׳ ע״ש) והוא מבחינת מדת מלכותו ית׳ שנקרא שם שאינו אלא זיו והארה וכנודע דבחינת ממכ״ע וסכ״ע הכל נקרא בחינת שמו בלבד כו׳ וכמבואר במ״א בפי׳ אל תקרי שמות אלא שמות כו׳ (עיין בד״ה ובבואה לפני המלך כו׳) והנה מבחינת התבוננות זו יומשך בחינת אתהפכא דנה״ב שלהיות הנה״ב היא ירדה במדרגות תחתונות אשר שם מסכים מבדילים ע״כ לא תקלט בה ההתפעלות אלא דייקא ע״י התבוננות מבחי׳ זו איך שהיש ודבר נפרד הוא בטל לגבי בחינת הזיו המחיה אותו כו׳ וכמ״ש במ״א בפי׳ כי תצא למלחמה על אויביך שלנצח כח המתאוה שבנפש הבהמית תהיה בבחינת על אויביך דהיינו להתבונן בבחינת שרשה שלמעלה שהוא מבחינת מרכבה עליונה שבקדושה כו׳ שהוא ג״כ בחינת מן הבהמה תקריבו (ועמ״ש סד״ה וכל העם רואים כו׳.
בענין ויעמדו מרחוק ובענין ומברכים אותך יתברך שמך כו׳ שנזכר ג״כ קרוב לענין זה) וזהו מן הבהמה כו׳ תקריבו כי הנה כתיב רוח הבהמה היורדת היא למטה שבחינת התפשטות הארת האלקות הנמשך להחיות עולמות בי״ע נקרא רוח הבהמה שם ב״ן מאחר שבאמת אין ערוך כלל לנברא עם הבורא כי הנברא הוא בעל גבול מחודש והבורא הוא בלתי בע״ג אין לו תחלה ואין לו תכלה.
Et c'est le sujet des clés de l'intérieur et de "la porte du parvis intérieur tournée vers l'orient" (Ézéchiel 46, 1), etc., afin qu'une émotion soit attirée dans l'âme, qu'elle s'émeuve de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, véritablement, qui est appelé l'Ancien du monde (kadmono chel olam), qui n'est pas dans la catégorie de memalé kol almin ni de sovev kol almin. Et c'est l'homme supérieur, Zeir Anpin d'Atsilout, "lorsqu'il offrira d'entre vous", afin que soit attirée la messirout nefech dans la nefech élokit, un sacrifice à ה', qui vient de la contemplation de l'élévation de l'essence de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, dont une illumination est revêtue dans Zeir Anpin, comme dit plus haut.
Et le second aspect dans la contemplation est appelé les clés de l'extérieur, qui consiste à contempler comment Lui, béni soit-Il, est memalé kol almin : "C'est Toi qui as fait les cieux et les cieux des cieux" (Néhémie 9, 6), "Celui qui forme des serviteurs, et Ses serviteurs, etc." (bénédiction Yotser), "Levez vos yeux en haut et voyez qui a créé ceux-ci" (Isaïe 40, 26) (comme expliqué ailleurs dans le discours "Lorsque tu écouteras la voix" et à la fin du discours "Et vous compterez pour vous", au sujet de la fête de Chavouot, dans le sujet de l'orge et du blé, etc., voir là-bas). Et cela vient de l'aspect de la mida de Sa royauté, béni soit-Il, qui est appelée "nom", qui n'est qu'un rayonnement et une illumination ; et comme on le sait, l'aspect de memalé kol almin et de sovev kol almin est tout entier appelé seulement l'aspect de Son Nom, etc., et comme expliqué ailleurs dans l'explication de "ne lis pas chamot (désolations) mais chemot (noms)" (Berakhot 7b), etc.
(voir dans le discours "Et lorsqu'elle viendra devant le roi", etc.). Or, de cet aspect de contemplation sera attiré l'aspect d'ithapkha de la nefech habéhamit, car la nefech habéhamit est descendue dans les degrés inférieurs où des massakhim font séparation ; c'est pourquoi l'émotion ne sera saisie en elle que précisément par la contemplation de cet aspect, comment le yech (l'être, le moi) et la chose séparée est en bitoul vis-à-vis de l'aspect du rayonnement qui le vivifie, etc.
Et comme expliqué ailleurs dans l'explication de "Lorsque tu sortiras en guerre contre tes ennemis" (Deutéronome 21, 10), que pour vaincre la force du désir qui est dans la nefech habéhamit, elle sera dans l'aspect de "contre tes ennemis", c'est-à-dire contempler l'aspect de sa racine d'en haut, qui est de l'aspect de la merkava supérieure de la sainteté, etc., ce qui est aussi l'aspect de "de la bête vous offrirez" (et voir à la fin du discours "Et tout le peuple voyait", etc., dans le sujet de "ils se tinrent de loin" et dans le sujet de "et ils Te bénissent, béni soit Ton Nom", etc., qui est mentionné aussi proche de ce sujet). Et c'est "de la bête, etc., vous offrirez", car voici, il est écrit "l'esprit de la bête qui descend, c'est vers le bas" (Ecclésiaste 3, 21) : l'aspect de la propagation de l'illumination de la Divinité qui est attirée pour vivifier les mondes de Beria, Yetsira, Assiya est appelé esprit de la bête, nom Ban, puisque en vérité il n'y a aucune comparaison entre le créé et le Créateur, car le créé est limité et nouveau, et le Créateur est non limité, Il n'a pas de commencement et Il n'a pas de fin.
ולכן המשכת האור והחיות להתהוות הבעל גבול מהבלתי בע״ג הוא תכלית הירידה שאין כמוה ואפילו נבראים היותר נעלים כמו נשמות ומלאכים הנה ירידה גדולה לבחינת הזיו לירד מבחינת התכללותו במאור להיות זיו והארה ושיהיו נהנין מזיו כו׳ משא״כ כשהיה כלול במאור ע״ד המלך המרומם לבדו כו׳ ולכן נקרא בחינת מל׳ היורדת לבי״ע רוח הבהמה היורדת למטה בחינת שם ב״ן כמו שאין ערוך בין החי למדבר כו׳ ועמ״ש בד״ה והניף את העומר ועיין בזהר פ׳ ויחי דרל״ט ע״א כד נחית ואזיל כו׳ ולכן הנה התפעלות הנפש מבחי׳ זו נקרא מן הבהמה תקריבו כו׳ והיינו שמבחינת התבוננות דברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ומענין שתים לפניה דק״ש דהיינו מהתבוננות התפעלות העצומה של המלאכים וחיות הקודש מזה נמשך בחינת ובכל נפשך אתכפיא ואתהפכא דנפש הבהמית כו׳.
Et c'est pourquoi l'attraction de la lumière et de la vitalité pour faire venir à l'existence le limité à partir du non-limité est l'extrémité de la descente, dont il n'y a pas de pareille. Et même les créés les plus élevés, comme les âmes et les anges, voici une grande descente pour l'aspect du rayonnement, de descendre de l'aspect de son inclusion dans le luminaire pour devenir un rayonnement et une illumination, et qu'ils jouissent du rayonnement, etc. ; ce qui n'est pas le cas lorsqu'il était inclus dans le luminaire, à la manière de "le Roi élevé seul", etc.
Et c'est pourquoi l'aspect de malkhout qui descend dans Beria, Yetsira, Assiya est appelé "l'esprit de la bête qui descend vers le bas", aspect du nom Ban, comme il n'y a pas de comparaison entre le vivant et le parlant, etc. Et voir ce qui est écrit dans le discours "Et il agitera l'omer" (Lévitique 23, 11), et voir dans le Zohar, paracha Vaye'hi, folio 239a : "lorsqu'il descend et va", etc.
Et c'est pourquoi l'émotion de l'âme de cet aspect est appelée "de la bête vous offrirez", etc. C'est-à-dire que de l'aspect de la contemplation de "Béni soit le nom de la gloire de Sa royauté à jamais", et du sujet des deux bénédictions qui précèdent le Chema, c'est-à-dire de la contemplation de l'émotion immense des anges et des 'hayot hakodech, de cela est attiré l'aspect de "et de toute ton âme", itkafia et ithapkha de la nefech habéhamit, etc.
והנה בעליי׳ נפש הבהמית ג״כ להתכלל באור א״ס ב״ה נעשה יתרון מבהתכללות נה״א לבד כענין במקום שבע״ת עומדים כו׳ וכנודע דשם ב״ן לאחר הבירור הוא למעלה משם מ״ה שהוא בחינת אדם. וזהו ענין א״ח עט״ב.
וזהו שבאדם כי יקריב מכם נאמר קרבן להוי׳ ואח״כ במן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את ק רבנכם כתיב יקריב אותו לרצונו לפני הוי׳. דהיינו מקור בחינת הוי׳ שמשם נמשך להיות התהוות בחינת הוי׳.
וזה היה ענין דם התמיד צפונה לפני הוי׳ וכמ״ש במ״א בד״ה בכ״ה בכסלו הנ״ל. (ועיין בזהר ויחי דרל״ט ע״ב מ״ש ע״פ זה).
ומה שיש להבין עוד דהא כללות ענין הקרבנות הוא לפי שהם משבה״כ שנפלו ועיקרם מעולם התהו לכך כשמתבררים ומתעלים הם בחינת ריח ניחוח. וזה יתכן ג״כ בבירור נה״ב שבאדם ששרשה ג״כ מעולם התהו.
אבל על בחינת מס״נ של הנפש האלקית ששרשה מעולם התיקון מז״א דאצי׳ לכאורה קשה למה יקרא בחינה זו יקריב מכם קרבן כו׳ הנה כבר נת׳ ענין זה במ״א בפ׳ יתרו בד״ה להבין ביאור ענין האבות הן הן המרכבה ע״ש ועמ״ש בד״ה אני ישנה גבי רעיתי:
Or, dans l'élévation de la nefech habéhamit également, pour s'inclure dans l'Or Ein Sof, béni soit-Il, se fait un avantage par rapport à l'inclusion de la nefech élokit seule, à la manière de "à l'endroit où se tiennent les baalei techouva" (Berakhot 34b), etc. Et comme on le sait, le nom Ban après le tri est au-dessus du nom Mah, qui est l'aspect d'homme.
Et c'est le sujet de "une femme vaillante est la couronne de son mari" (Proverbes 12, 4). Et c'est pourquoi dans "un homme, lorsqu'il offrira d'entre vous" il est dit "un sacrifice à ה'", et ensuite dans "de la bête, du gros bétail et du menu bétail, vous offrirez votre sacrifice" il est écrit "il l'offrira de son plein gré devant ה'" (Lévitique 1, 3).
C'est-à-dire la source de l'aspect de ה', d'où est attiré le fait de venir à l'existence de l'aspect de ה'. Et c'était le sujet du sang du tamid au nord, devant ה', et comme expliqué ailleurs dans le discours "Le 25 Kislev" mentionné plus haut.
(Et voir dans le Zohar, Vaye'hi, folio 239b, ce qui est dit sur ce verset). Et ce qu'il y a encore à comprendre : car l'ensemble du sujet des sacrifices est selon qu'ils viennent de la brisure des kelim qui sont tombés, et leur essentiel vient du monde de Tohou ; c'est pourquoi lorsqu'ils sont triés et s'élèvent, ils sont l'aspect d'"odeur agréable".
Et cela convient aussi dans le tri de la nefech habéhamit qui est dans l'homme, dont la racine vient aussi du monde de Tohou. Mais sur l'aspect de messirout nefech de la nefech élokit, dont la racine vient du monde du tikoun, de Zeir Anpin d'Atsilout, en apparence il est difficile pourquoi cet aspect serait appelé "il offrira d'entre vous un sacrifice", etc.
Or, ce sujet a déjà été expliqué ailleurs, dans la paracha Yitro, dans le discours "pour comprendre l'explication du sujet : les patriarches, ce sont eux la merkava", voir là-bas, et voir ce qui est écrit dans le discours "moi je dors" au sujet de "ma compagne" (Cantique des Cantiques 5, 2).
ב והנה זהו פי׳ א׳ דמ״ש מן הבהמה קאי על קרבנכם וכפי׳ הזהר פרשה ויחי הנ״ל ויש אופן אחר והוא עפמ״ש בספרא דצניעותא רפ״ד אדם ובהמה תושיע ה׳. חד בכללא דאחרא משתכחא.
בהמה בכללא דאדם. אדם כי יקריב מכם קרבן לה׳ מן הבהמה.
משום דאתכליל בכללא דאדם עכ״ל ובזהר הרקיע שם פי׳ דהכוונה בזה כי הפסוק קשה להולמו. תחלה אמר מכם משמע מגופו של אדם והדר אמר מן הבהמה (ולפמ״ש לעיל ג״כ מתורץ קושיא זו) והענין הוא כי בהמה גימטריא ב״ן והוא ממש מצלעותיו של אדם כי אדם גי׳ מ״ה שהוא שם הוי׳ ומילויו י״ט גימטריא חוה שהוא מל׳ שם ב״ן עכ״ד.
ועיין מענין חוה בפ׳ בראשית ד״ה להבין ענין הברכות. נמצא לפי׳ הספרא דצניעותא מן הבהמה היינו ג״כ בכלל בחינת כי יקריב מכם.
דהיינו משום שגם הנה״א אע״פ שעיקרה בחינת אדם שם מ״ה אעפ״כ כלולה ג״כ מבחינת ב״ן וכמשנ״ת בפ׳ בלק בביאור ע״פ מי מנה ע״ש. וז״ש וזרעתי את בית ישראל כו׳ זרע אדם וזרע בהמה (בירמי׳ סי׳ ל״א) דהיינו שגם בנה״א עצמה יש מבחינת בהמה שהוא שם ב״ן.
כי הנשמות נולדו מזיווג זו״ן שהם בחינת מ״ה וב״ן א״כ כלולים משני הבחינות (וכמ״ש במ״א בד״ה כי תצא בענין וראית בשביה אשת יפ״ת כו׳ שיש בהנשמה ב׳ בחינות יפ״ת ואשת יפ״ת שהם בחינות דו״נ וזהו ענין בצלמו בצלם אלקים כו׳ ע״ש) ועיין בפ׳ נשא דקמ״ז ע״א ע״פ צאן מרעיתי אדם אתם. וביאור ענין ב׳ בחינות אלו בעבודת ה׳ עפמ״ש בד״ה רני ושמחי בפי׳ וצדקתך ירננו שהמלאכים אין השגתם רק בבחינת מלכות.
אבל הנשמות יש להן עבודה נוספת כו׳.
2. Et voici, ceci est une première explication de ce qui est dit "de la bête", qui se rapporte à "votre sacrifice", et selon l'explication du Zohar, paracha Vaye'hi, susmentionnée.
Et il y a une autre manière, et c'est selon ce qui est écrit dans le Sifra deTsniouta, début du chapitre 4 : "Tu sauves, ה', l'homme et la bête" (Psaumes 36, 7). "L'un se trouve dans la généralité de l'autre.
La bête dans la généralité de l'homme. Un homme, lorsqu'il offrira d'entre vous un sacrifice à ה', de la bête.
Parce qu'elle est incluse dans la généralité de l'homme." Fin de citation. Et dans le Zohar haRakia là-bas il est expliqué que l'intention en cela est que le verset est difficile à accorder.
D'abord il a dit "d'entre vous", ce qui implique du corps même de l'homme, et ensuite il a dit "de la bête" (et selon ce qui a été dit plus haut, cette difficulté est également résolue). Et le sujet est que bête a pour guématria Ban, et c'est réellement des côtes mêmes de l'homme, car homme a pour guématria Mah, qui est le nom ה', et son remplissage, 19, a pour guématria 'Hava, qui est malkhout du nom Ban.
Fin de ses paroles. Et voir concernant le sujet de 'Hava dans la paracha Beréchit, discours "pour comprendre le sujet des bénédictions".
Il se trouve, selon l'explication du Sifra deTsniouta, que "de la bête" est également inclus dans l'aspect de "lorsqu'il offrira d'entre vous". C'est-à-dire parce que même la nefech élokit, bien que son principal soit l'aspect d'homme, le nom Mah, néanmoins elle est également incluse de l'aspect de Ban, comme il a été expliqué dans la paracha Balak dans l'explication sur le verset "Qui a compté", voir là-bas.
Et c'est ce qui est dit "Et Je sèmerai la maison d'Israël, etc., semence d'homme et semence de bête" (Jérémie 31, 27), c'est-à-dire que même dans la nefech élokit elle-même il y a de l'aspect de bête, qui est le nom Ban. Car les âmes sont nées de l'union de Zeir Anpin et Noukva, qui sont l'aspect de Mah et de Ban ; donc elles sont incluses des deux aspects (et comme il est écrit ailleurs dans le discours "Lorsque tu sortiras", concernant le sujet "et tu verras parmi les captives une femme de belle forme, etc." (Deutéronome 21, 11), qu'il y a dans l'âme deux aspects, belle forme et femme de belle forme, qui sont les aspects masculin et féminin, et c'est le sujet de "à Son image, à l'image d'Elokim", etc.
(Genèse 1, 27), voir là-bas). Et voir dans la paracha Nasso, folio 147a, sur le verset "Vous, Mon troupeau, le troupeau de Mon pâturage, vous êtes des hommes" (Ézéchiel 34, 31).
Et l'explication du sujet de ces deux aspects dans le service de ה', selon ce qui est écrit dans le discours "Pousse des cris de joie et réjouis-toi" (Zacharie 2, 14), dans l'explication de "et Ta justice, ils la chanteront" (Psaumes 145, 7), que les anges n'ont leur appréhension que dans l'aspect de malkhout. Mais les âmes ont un service supplémentaire, etc.
והנה המלאכים נקראו בשם בהמ׳ וכמ״ש בביאור ע״פ ואלה המשפטים שלגבי מעלה נחשב בלי דעתהגם שלגבי מטה נחשב הדעת גדול. והיינו מפני היות השגתם רק בבחינת מל׳.
והנה בנשמות ישראל יש ג״כ בחינה זו וזהו אחרי ה׳ ילכו כאריה ישאג כמו פני אריה שבמרכבה. אכן יש בהם עוד בחינה עליונה יותר והיינו ע״י התורה בחינת אדם ועמ״ש בד״ה אתם נצבים ומ״ש בד״ה חכלילי עינים מיין בפי׳ נכנס יין יצא סוד שע״י יינה של תורה נתגלה בחינת אהבה רבה המוסתרת בנפש כו׳ וזהו מכם מן הבהמה כו׳ וזהו ענין ויחד לבבנו.
Et voici, les anges sont appelés du nom de bête, et comme il est écrit dans l'explication sur le verset "Et voici les jugements" (Exode 21, 1), que par rapport au haut on est considéré sans connaissance, et aussi que par rapport au bas la connaissance est considérée grande. Et c'est parce que leur appréhension n'est que dans l'aspect de malkhout.
Et voici, dans les âmes d'Israël il y a également cet aspect, et c'est "Ils marcheront après ה' ; comme un lion Il rugira" (Osée 11, 10), comme la face de lion qui est dans la merkava. Cependant il y a en eux encore un aspect plus élevé, et c'est par la Torah, l'aspect d'homme, et voir ce qui est écrit dans le discours "Vous vous tenez" et ce qui est écrit dans le discours "Les yeux rougis par le vin" (Genèse 49, 12), dans l'explication de "le vin entre, le secret sort" (Erouvin 65a), que par le vin de la Torah est révélé l'aspect d'amour immense caché dans l'âme, etc.
Et c'est "d'entre vous, de la bête, etc." Et c'est le sujet de "et unifie nos cœurs".
ובמ״א בביאור ע״פ מי מנה עפר יעקב נתבאר פי׳ ויחד לבבנו כי יש ב׳ בחינות ברעותא דליבא פנימית וחיצוניות. פנימית נקודת הלב היא בחי׳ אהבה רבה שלמעלה מהטעם והדעת המושג ובאה מלמעלה בבחינת מתנה והיא מבחינת שם מ״ה ומרומז בדברי חז״ל איזהו שוטה המאבד מ״ה שנותנים לו וחיצוניות הלב הוא הנלקח מן הדעת וההתבוננות איך שמלכותך מלכות כל עולמים כו׳ וזהו ענין שם ב״ן כנודע שכנגד הדעת יש לעומת זה וזהו ענין עה״ד טו״ר כי בז׳ מלכין דתהו בלע הוא מבחינת דעת שנפל בשבירת הכלים כו׳ משא״כ בחכמה שלמעלה מהדעת כתיב ימותו ולא בחכמה שהוא למעלה משבה״כ עץ החיים וחכמה כח מ״ה.
Et ailleurs, dans l'explication sur le verset "Qui a compté la poussière de Yaakov" (Nombres 23, 10), est expliquée l'explication de "et unifie nos cœurs", car il y a deux aspects dans le reouta deliba (la volonté du cœur), intériorité et extériorité. L'intériorité, le point du cœur, est l'aspect d'amour immense qui est au-dessus de la raison et de la connaissance atteinte, et elle vient d'en haut dans l'aspect de don, et elle est de l'aspect du nom Mah, et l'on y fait allusion dans les paroles de nos Sages : "Qui est le sot ?
Celui qui perd Mah qu'on lui donne" ('Haguiga 4a). Et l'extériorité du cœur est ce qui est pris de la connaissance et de la contemplation : comment "Ta royauté est une royauté de tous les mondes", etc.
(Psaumes 145, 13). Et c'est le sujet du nom Ban, comme il est connu que vis-à-vis de la connaissance il y a l'opposé de cela, et c'est le sujet de l'arbre de la connaissance du bien et du mal, car dans les sept rois de Tohou, Béla est de l'aspect de connaissance qui est tombé dans la brisure des kelim, etc.
Ce qui n'est pas le cas dans la 'hokhma qui est au-dessus de la connaissance : il est écrit "ils mourront, et non dans la 'hokhma" (Job 4, 21), qui est au-dessus de la brisure des kelim, l'arbre de vie, et 'hokhma est koa'h mah (la force du "quoi").
וצ״ל ויחד לבבנו שיהיה נכלל בחינת חיצוניות הרצון בבחינת פנימי׳ הרצון והיינו בירור ב״ן והתכללותו במ״ה וזהו כי יקריב מכם כו׳ מן הבהמה כו׳ מ״ה וב״ן שבנפש האלקית ועמ״ש ע״פ והקרבתם עולה אשה. ועיין עוד במ״ש במ״א ע״פ שיר השירים בענין ב׳ בחינות כלה שכינתא עילאה ושכינתא תתאה והיינו ג״כ ב׳ בחינות אלו שבנפש האלקית.
(גם מ״ש בפ׳ כי תשא ע״פ שמאלו תחת לראשי כו׳ בענין ההפרש בין עבודת ניצוץ הנשמה המתפשט ומתלבש בתוך הגוף שזהו בחינת בכל לבבך כו׳ משא״כ בחינת בכל מאודך הוא בחי׳ עבודת עיקר הנשמה כו׳ והיינו שצ״ל ע״ד ויחד לבבנו וכמבואר ענין זה ג״כ סד״ה להבין ענין הברכות) ואח״כ כתיב מן הבקר ומן הצאן זהו בירור נה״ב שבאדם ששרשה לוקחה מחיות המרכבה שנק׳ שנים עשר בקר כו׳:
Et il faut "et unifie nos cœurs", que soit inclus l'aspect de l'extériorité de la volonté dans l'aspect de l'intériorité de la volonté, et c'est le tri de Ban et son inclusion dans Mah, et c'est "lorsqu'il offrira d'entre vous, etc., de la bête, etc.", Mah et Ban qui sont dans la nefech élokit, et voir ce qui est écrit sur le verset "et vous présenterez un holocauste, une offrande par le feu" (Nombres 28, 19). Et voir encore dans ce qui est écrit ailleurs sur le verset du Cantique des Cantiques, concernant le sujet des deux aspects d'épouse, Chekhina supérieure et Chekhina inférieure, et ce sont également ces deux aspects qui sont dans la nefech élokit.
(Aussi ce qui est écrit dans la paracha Ki Tissa sur le verset "Sa gauche est sous ma tête", etc. (Cantique des Cantiques 2, 6), concernant le sujet de la différence entre le service de l'étincelle de l'âme qui se propage et se revêt à l'intérieur du corps, que c'est l'aspect de "de tout ton cœur", etc., ce qui n'est pas le cas de l'aspect de "de tout ton meod" (Deutéronome 6, 5), qui est l'aspect du service du principal de l'âme, etc., et c'est qu'il faut que ce soit à la manière de "et unifie nos cœurs", et comme il est expliqué ce sujet également à la fin du discours "pour comprendre le sujet des bénédictions").
Et ensuite il est écrit "du gros bétail et du menu bétail" : c'est le tri de la nefech habéhamit qui est dans l'homme, dont la racine est prise des 'hayot de la merkava, qui sont appelées "douze bœufs" (I Rois 7, 25), etc.