"Voici les comptes du Michkan, le Michkan du témoignage, etc." (Exode 38, 21). Or, la difficulté de ces versets est connue.
אלה פקודי המשכן משכן העדות וגו׳. הנה ידוע הקושיא במקראות אלו.
אומרו משכן משכן שני פעמים. וגם מ״ש אשר פקד על פי משה והל״ל אשר פקד משה.
וגם אומרו עבודת הלוים מה ענין עבודת הלוים שהיתה במסעות לישא את המשכן מה שייך זה אצל פקודי המשכן. וגם מ״ש עבודת הלוים ביד איתמר ולמה לא נזכר ג״כ מה שהיה ביד אלעזר (וכמבואר קושיות אלו באלשיך).
והענין הוא כי הנה ענין המשכן הוא השראת השכינה בישראל וכמ״ש ושכנתי בתוכם וכתיב היכל ה׳ המה (בירמיה סי׳ ז׳ ד׳) והוא כמארז״ל נתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים. וצ״ל והלא גם בלא״ה כתיב את השמים ואת הארץ אני מלא.
אך הענין כי דירה זו היינו שיהיה בחי׳ גילוי אלקותו יתברך.
"Voici les comptes du Michkan, le Michkan du témoignage, etc." (Exode 38, 21). Or, la difficulté de ces versets est connue.
Il dit "Michkan, Michkan" deux fois. Et aussi ce qui est écrit "qui fut compté sur l'ordre de Moché", alors qu'il aurait fallu dire "que Moché a compté".
Et aussi lorsqu'il dit "le service des Léviim" : quel rapport le service des Léviim, qui consistait pendant les marches à porter le Michkan, a-t-il avec les comptes du Michkan ? Et aussi ce qui est écrit "le service des Léviim par la main d'Itamar", et pourquoi n'est-il pas mentionné aussi ce qui était par la main d'Elazar (et comme ces difficultés sont exposées dans l'Alchikh).
Et le sujet est que le sujet du Michkan est l'habitation de la Chekhina en Israël, comme il est écrit "et Je résiderai au milieu d'eux" (Exode 25, 8), et il est écrit "ils sont le palais de ה'" (Jérémie 7, 4), et c'est comme l'ont dit nos Sages : le Saint, béni soit-Il, a désiré avoir une demeure ici-bas (dira bata'htonim). Et il faut dire : n'est-il pas écrit même sans cela "les cieux et la terre, Je les remplis" (Jérémie 23, 24) ?
Mais le sujet est que cette demeure signifie qu'il y ait l'aspect du dévoilement de Sa divinité, béni soit-Il.
והיינו בתחתונים דוקא דפי׳ תחתונים אין ר״ל במקום שהרי הוא ית׳ אינו בגדר מקום וכמ״ש הנה מקום אתי רק פי׳ עליונים ותחתונים היינו במעלה ומדרגה שעולם הזה השפל הוא היותר תחתון ושפל במדרגה דהיינו שהוא סוף ותכלית כל המדרגות השתלשלות העולמות שלכך השגת אלהות הוא בו בהסתר וצמצום גדול והחשך יכסה ארץ ונתאוה הקדוש ברוך הוא להיות בו דוקא בחי׳ דירה וגילוי אלקותו ית׳ להאיר את החשך דוקא והיינו ע״י תורה ומצות וכנודע ממארז״ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה״ז מכל חיי העוה״ב לפי שעל ידי זה ממשיך גילוי אלקות יותר מבחינת חיי העוה״ב כו׳. והנה המשכת דירה זו וגילוי זה הוא ע״י דאתכפיא סט״א דוקא שהוא היצה״ר וכמ״ש בזהר פ׳ תרומה דקכ״ח כד אתכפיא סט״א אסתלק יקרא דקוב״ה לעילא על כולא כו׳ (וע׳ ג״כ ר״פ יתרו) ומתחלה צ״ל אתכפיא ואח״כ בחינת אתהפכא חשוכא לנהורא וענין אתכפיא זו היינו בכל ה׳ חושים כמו בראיה עוצם עיניו מראות ברע וכן בשמיעה כו׳ וכן בדבור ומעשה וכן במחשבה ומדות הנפש קדש עצמך במותר לך ועי״ז יבא לבחינת אתהפכא להיות ה׳ חושים ומחשבה שלו ממש כלי לאור א״ס ב״ה וז״ש על ישראל היכל ה׳ המה פי׳ היכל הוי׳ היינו כי מ״ע ומצות ל״ת תלוין בשם הוי׳ כמ״ש לקמן מ״ע בו״ה ומצות לא תעשה בי״ה לכן על ידי קיום המ״ע ול״ת נעשים בחינת היכל וכלי לגילוי שם הוי׳ ממש אשר זהו ענין ושכנתי בתוכם וכמ״ש לקמן בענין פקודי המשכן משכן העדות כו׳.
C'est-à-dire dans les inférieurs précisément, car le sens d'"inférieurs" ne veut pas dire un lieu, puisque Lui, béni soit-Il, n'est pas dans la catégorie du lieu, comme il est écrit "Voici un lieu auprès de Moi" (Exode 33, 21), mais le sens de supérieurs et d'inférieurs est en élévation et en degré : ce monde bas est le plus inférieur et le plus bas en degré, c'est-à-dire qu'il est la fin et le but de tous les degrés de l'enchaînement (hichtalchelout) des mondes ; c'est pourquoi la saisie de la divinité y est dans un grand occultement et tsimtsoum (retrait), "et les ténèbres couvriront la terre" (Isaïe 60, 2), et le Saint, béni soit-Il, a désiré que ce soit précisément en lui l'aspect d'une demeure et du dévoilement de Sa divinité, béni soit-Il, pour illuminer précisément les ténèbres, et c'est par la Torah et les mitsvot, et comme il est connu de ce qu'ont dit nos Sages : "une heure de techouva et de bonnes actions dans ce monde est plus belle que toute la vie du monde futur" (Avot 4, 17), parce que par cela on attire un dévoilement de divinité plus que l'aspect de la vie du monde futur, etc. Or, l'attraction (hamchakha) de cette demeure et de ce dévoilement se fait précisément par l'itkafia de la sitra a'hra (l'autre côté), qui est le mauvais penchant, comme il est écrit dans le Zohar, paracha Terouma, folio 128 : "lorsque la sitra a'hra est soumise, la gloire du Saint, béni soit-Il, s'élève en haut sur tout", etc.
(et voir aussi le début de la paracha Yitro), et il faut d'abord l'itkafia, puis ensuite l'aspect de l'ithapkha, les ténèbres en lumière. Et le sujet de cette itkafia est dans les cinq sens, comme pour la vue : "il ferme ses yeux pour ne pas voir le mal" (Isaïe 33, 15), et de même pour l'ouïe, etc., et de même pour la parole et l'acte, et de même pour la pensée et les middot de l'âme : "sanctifie-toi dans ce qui t'est permis" (Yevamot 20a), et par cela on vient à l'aspect de l'ithapkha, de sorte que ses cinq sens et sa pensée deviennent véritablement des kelim pour l'Or Ein Sof (lumière infinie), béni soit-Il.
Et c'est ce qui est dit d'Israël : "ils sont le palais de ה'", le sens de "palais de Havaya" étant que les mitsvot positives et les mitsvot négatives dépendent du nom Havaya, comme il sera écrit plus loin : les mitsvot positives dans le vav-hé, et les mitsvot négatives dans le yod-hé ; c'est pourquoi, par l'accomplissement des mitsvot positives et négatives, on devient l'aspect d'un palais et d'un keli pour le dévoilement du nom Havaya véritablement, et c'est le sujet de "et Je résiderai au milieu d'eux", comme il sera écrit plus loin au sujet des comptes du Michkan, le Michkan du témoignage, etc.
וזהו ענין מארז״ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש והיינו משום שע״י תורה ומצות הם ממשיכים על נפשם גילוי אור א״ס מה שהוא בחינת קדוש ומובדל כו׳ ולכן נגד ג״פ קדוש נאמר עליהם היכל ה׳ המה ג׳ פעמים (בירמיה סי׳ ז׳) והיינו ג׳ בחינת לבושי הנפש מחשבה ודבור ומעשה שבהן ת לוין קיום כל המצות. (ועמ״ש בד״ה וישלח יהושע בהפטרה דפ׳ שלח ועמ״ש מענין ג״פ ארץ בת״א ר״פ בראשית בד״ה השמים כסאי ועיין מזה בשל״ה ר״פ ויחי וע׳ ברע״מ פ׳ עקב דף ער״ב סע״ב ובהרמ״ז שם ועמ״ש בפי׳ היכל סד״ה כי אתה נרי) והיינו הדירה בתחתונים שיהיו הנשמות נעשים בעולם הזה בגוף דוקא כלי לבחינת קדוש ומובדל וכמ״ש בקרבך קדוש וזהו ושכנתי בתוכם דוקא וכל זה נעשה על ידי אתכפיא סט״א בסור מרע ועשה טוב כו׳:
Et c'est le sujet de ce qu'ont dit nos Sages : "les justes sont destinés à ce qu'on dise devant eux Saint" (Bava Batra 75b), et c'est parce que par la Torah et les mitsvot ils attirent sur leur âme le dévoilement de l'Or Ein Sof, qui est l'aspect de saint et séparé, etc. ; c'est pourquoi, en regard des trois fois "Saint", il est dit d'eux "ils sont le palais de ה'" trois fois (Jérémie 7, 4), c'est-à-dire les trois aspects des vêtements de l'âme : pensée, parole et acte, en lesquels dépend l'accomplissement de toutes les mitsvot. (Et voir ce qui est écrit au discours "Vayichla'h Yehochoua" dans la haftara de la paracha Chela'h, et voir ce qui est écrit au sujet des trois fois "terre" dans Torah Or, début de la paracha Beréchit, au discours "Les cieux sont Mon trône", et voir de cela dans le Chla, début de la paracha Vaye'hi, et voir dans le Raaya Mehemna, paracha Ekev, folio 272b, et dans le Ramaz là, et voir ce qui est écrit dans l'explication de "palais", fin du discours "car Tu es ma lampe".) C'est-à-dire la demeure ici-bas, afin que les âmes deviennent, dans ce monde, dans le corps précisément, un keli pour l'aspect de saint et séparé, comme il est écrit "le Saint est au milieu de toi" (Osée 11, 9), et c'est "et Je résiderai au milieu d'eux" précisément, et tout cela se fait par l'itkafia de la sitra a'hra, dans "éloigne-toi du mal et fais le bien" (Psaumes 34, 15), etc.
קיצור. ענין המשכן ושכנתי בתוכם דירה בתחתונים והיינו על ידי אתכפיא ואתהפכא היכל ה׳ המה ג״פ כנגד ג״פ קדוש:
Résumé. Le sujet du Michkan et de "et Je résiderai au milieu d'eux", une demeure ici-bas, et c'est par l'itkafia et l'ithapkha ; "ils sont le palais de ה'" trois fois, en regard des trois fois "Saint".
ב והנה צ״ל הטעם למה אסתלק יקרא דקודשא בריך הוא דוקא ממה דאתכפיא סט״א והלא אין הס״א תופס מקום כלל בהשתלשלות כידוע וכמ״ש שממית בידים תתפש כו׳. אך הענין יובן בהקדים שרש ענין מ״ע ומצות ל״ת.
כי הנה ידוע מ״ש בת״ז בהקדמה ד׳ ד׳ סע״ב וד׳ ה׳ ע״א ע״פ זה שמי לעולם וזה זכרי שמי עם י״ה שס״ה ל״ת ו״ה עם זכרי רמ״ח מ״ע.
2. Or, il faut dire la raison pour laquelle la gloire du Saint, béni soit-Il, s'élève précisément de ce que la sitra a'hra est soumise, alors que la sitra a'hra n'occupe aucune place du tout dans l'enchaînement, comme il est connu, et comme il est écrit "l'araignée saisit avec les mains", etc.
(Proverbes 30, 28). Mais le sujet se comprendra en préfaçant la racine du sujet des mitsvot positives et des mitsvot négatives.
Car il est connu ce qui est écrit dans les Tikouné Zohar, dans l'introduction, folio 4b et folio 5a, sur le verset "ceci est Mon Nom pour l'éternité, et ceci est Mon souvenir" (Exode 3, 15) : Mon Nom avec yod-hé, ce sont les 365 mitsvot négatives, et vav-hé avec Mon souvenir, ce sont les 248 mitsvot positives.
והנה י״ה למעלה מבחינת ו״ה שהרי י״ה הוא שם בפ״ע גם פי׳ יהא שמיה רבא י״מ שם י״ה רבא כו׳ כמ״ש בטא״ח רסי׳ נ״ו וכמ״ש ג״כ בענין הנסתרות לה׳ אלקינו י״ה והנגלות ו״ה נגלות כו׳ וכן שמי למעלה מבחי׳ זכרי כמובן ממ״ש בגמרא ספ״ג דפסחים וא״כ הל״ת הם גבוהים ממ״ע ולכן עבר על מ״ע ושב לא זז משם עד שמוחלין לו משא״כ במל״ת תשובה תולה כו׳ והיינו לפי שנמשכים מבחי׳ י״ה וכמ״ש במ״א בד״ה לבאר ענין יוה״כ.
Or, yod-hé est au-dessus de l'aspect de vav-hé, puisque yod-hé est un nom en soi ; de même le sens de "que Son grand Nom" : certains expliquent le nom yod-hé grand, etc., comme il est écrit dans le Tour Ora'h 'Haïm, début du paragraphe 56, et comme il est écrit aussi au sujet de "les choses cachées sont à ה' notre Elokim", yod-hé, "et les choses révélées", vav-hé, révélées, etc. (Deutéronome 29, 28).
Et de même Mon Nom est au-dessus de l'aspect de Mon souvenir, comme on le comprend de ce qui est écrit dans la Guemara, fin du chapitre 3 de Pessa'him. Et s'il en est ainsi, les mitsvot négatives sont plus élevées que les mitsvot positives, et c'est pourquoi celui qui a transgressé une mitsva positive et s'est repenti ne bouge pas de là jusqu'à ce qu'on lui pardonne, ce qui n'est pas le cas pour une mitsva négative : la techouva suspend, etc.
(Yoma 86a), et c'est parce qu'elles sont attirées de l'aspect de yod-hé, comme il est écrit ailleurs au discours pour expliquer le sujet de Yom Kippour.
וזה יפלא לכאורה שהרי המ״ע ענינם גילוי והמשכת אלקות ע״י מעשה זו דרמ״ח פקודין הם רמ״ח אברין דמלכא. ובל״ת ליכא שום מעשה רק שיושב ואינו עובר עבירה א״כ איך יהיה זה גדול מהעושה מ״ע אך הענין דאדרבה היא הנותנת דלפי ששרש הל״ת ממקום גבוה מאד מבחי׳ י״ה ע״כ אין להם כלים למטה רק ע״י שב ואל תעשה כו׳ וזהו ענין בארץ לא זרועה פי׳ שהזריעה היא בחינת לא היינו בקיום בחי׳ לא דהיינו שמירת מצות ל״ת זהו ממשיך מבחי׳ אשר לא ישב אדם שם היינו למעלה מבחי׳ מ״ע שהם בחי׳ אדם רמ״ח אברין דמלכא כו׳.
Et cela étonne en apparence, puisque le sujet des mitsvot positives est le dévoilement et l'attraction de la divinité par cet acte : les 248 commandements sont les 248 organes du Roi. Et dans les mitsvot négatives il n'y a aucun acte, seulement qu'on est assis et qu'on ne transgresse pas une faute ; s'il en est ainsi, comment cela serait-il plus grand que celui qui accomplit une mitsva positive ?
Mais le sujet est qu'au contraire, c'est cela même qui le donne : puisque la racine des mitsvot négatives est d'un lieu très élevé, de l'aspect de yod-hé, c'est pourquoi elles n'ont pas de kelim en bas, seulement par "sois assis et ne fais pas", etc. Et c'est le sujet de "dans une terre non ensemencée" (Jérémie 2, 2) : le sens est que l'ensemencement est l'aspect du "non", c'est-à-dire dans l'accomplissement de l'aspect du "non", à savoir la garde des mitsvot négatives ; cela attire de l'aspect "où nul homme n'a habité" (Jérémie 2, 6), c'est-à-dire au-dessus de l'aspect des mitsvot positives, qui sont l'aspect d'Adam, les 248 organes du Roi, etc.
ויובן זה בהקדים תחלה ענין מ״ע שהם רמ״ח אברים דמלכא ושס״ה ל״ת הם שס״ה גידים שבהן הדם ועמ״ש בד״ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע ובד״ה לסוסתי ברכבי והנה פי׳ אברים הוא עד״מ האבר הוא כלי לחיות הנפש שמלובש בו כמו כח השכל מלובש בראש וכח המעשה בידים.
Et cela se comprendra en préfaçant d'abord le sujet des mitsvot positives, qui sont les 248 organes du Roi, et les 365 mitsvot négatives sont les 365 nerfs dans lesquels est le sang ; et voir ce qui est écrit au discours "Au moment où Israël ont fait précéder nous ferons à nous entendrons", et au discours "A ma jument parmi les chars". Or, le sens de "membres" est à titre d'exemple : le membre est un keli pour la vitalité de l'âme qui s'y revêt, comme la force de l'intellect se revêt dans la tête, et la force de l'acte dans les mains.
והנה מבואר בבינונים ח״א פנ״א איך שהחיות המלובש בהאברים הוא רק בחי׳ גילוי והארה מהנפש דאילו הנפש עצמה לא שייך לומר שמתחלקת לרמ״ח אברים כו׳ וגם הגילוי ממנה מאיר ומתלבש במוחין והארה נמשך משם לשאר כל האברים ומקבל כל אבר כח וחיות הראוי לו כפי מזגו כו׳ יעו״ש באריכות. אמנם מ״מ מובן שהארה זו מחיות הנפש שבכל אבר מתאחד עם עצמות הנפש והיו לאחדים ממש שהנפש היא המשכלת בשכל שבמוח והיא המדברת כו׳ (ועמ״ש בענין משל זה באריכות ע״פ וידבר דעשה״ד) ובהסתלק הנפש מהגוף מסתלקים כל הכחות שהיו נמשכים ממנה בהאברים.
הרי מובן שהכחות והחיות שברמ״ח אברים מתאחדים עם הנפש ממש ועכ״ז שוכנים כל אחד בכלי מיוחד כל אחד ואחד בפ״ע להיותם הארה מהנפש כו׳.
Or, il est exposé dans le Tanya, première partie, chapitre 51, comment la vitalité revêtue dans les membres n'est que l'aspect d'un dévoilement et d'une illumination de l'âme, car pour l'âme elle-même il n'est pas pertinent de dire qu'elle se divise en 248 membres, etc. ; et aussi le dévoilement qui vient d'elle illumine et se revêt dans les mohin, et une illumination est attirée de là vers tous les autres membres, et chaque membre reçoit la force et la vitalité qui lui conviennent selon son tempérament, etc., voir là longuement. Cependant, on comprend malgré tout que cette illumination de la vitalité de l'âme qui est dans chaque membre s'unit à l'essence de l'âme, et ils deviennent véritablement un : c'est l'âme qui intellige dans l'intellect qui est dans le cerveau, et c'est elle qui parle, etc.
(et voir ce qui est écrit au sujet de cet exemple longuement, sur le verset "Et Elokim parla" des Dix Commandements). Et lorsque l'âme se retire du corps, se retirent toutes les forces qui étaient attirées d'elle dans les membres.
On comprend donc que les forces et la vitalité qui sont dans les 248 membres s'unissent à l'âme véritablement, et malgré cela elles résident chacune dans un keli particulier, chacune à part, parce qu'elles sont une illumination de l'âme, etc.
וכך יובן עד״מ למעלה ענין רמ״ח אברים דמלכא שהוא כמאמר הידוע איהו וחיוהי חד איהו וגרמוהי חד כי חיוהי הוא האור והחיות הנמשך מא״ס ב״ה להיות מתלבש בבחי׳ חסד והנה החסד נק׳ דרועא שהוא אבר וכלי לאור וחיות זה הפשוט הנמשך מא״ס ב״ה דלאו מכל אינון מדות איהו כלל והרי א״כ איהו וחיוהי חד שאור וחיות זה מיוחד במקורו א״ס ב״ה וכנ״ל במשל התאחדות החיות שבהאבר במקורו הוא עצם הנשמה. וגם איהו וגרמוהי חד שהוא יתברך ומדת חסדו כו׳ מיוחדים בתכלית.
Et ainsi on comprendra, à titre d'exemple, en haut, le sujet des 248 organes du Roi, qui est comme la parole connue : "Lui et Ses vitalités sont un, Lui et Ses organes (garmohi) sont un" (Tikouné Zohar), car Ses vitalités sont la lumière et la vitalité attirées de l'Ein Sof, béni soit-Il, pour se revêtir dans l'aspect du 'hessed ; et voici que le 'hessed est appelé le bras droit, qui est un membre et un keli pour cette lumière et vitalité simple attirée de l'Ein Sof, béni soit-Il, car Il n'est aucunement de toutes ces middot, et voici donc que Lui et Ses vitalités sont un, car cette lumière et vitalité est unie dans sa source, l'Ein Sof, béni soit-Il, et comme ci-dessus dans l'exemple de l'union de la vitalité qui est dans le membre avec sa source, qui est l'essence de l'âme. Et aussi Lui et Ses organes sont un, c'est-à-dire que Lui, béni soit-Il, et la mida de Son 'hessed, etc., sont unis à l'extrême.
והנה המשכה זו שיתלבש אא״ס ברמ״ח אברים דמלכא עד״מ להיות איהו וחיוהי וגרמוהי חד הוא על ידי רמ״ח מ״ע כגון ע״י צדקה וגמ״ח נמשך בבחי׳ חסד דרועא ימינא ועל ידי קיום מצות דינים נמשך בגבורה דרועא שמאלא וכן ע״י אתדל״ת כשכובש את יצרו שהוא ג״כ בחינת גבורה כמארז״ל איזהו גבור כו׳ ועיין מ״ש מזה באריכות בד״ה משה ידבר.
Or, cette attraction, afin que l'Or Ein Sof se revête dans les 248 organes du Roi, à titre d'exemple, pour que Lui, Ses vitalités et Ses organes soient un, se fait par les 248 mitsvot positives ; par exemple, par la tsédaka et la guemilout 'hassadim, il est attiré dans l'aspect du 'hessed, le bras droit, et par l'accomplissement des mitsvot de jugement, il est attiré dans la guevoura, le bras gauche, et de même par l'itarouta diletata (éveil d'en bas), lorsqu'on maîtrise son penchant, ce qui est aussi l'aspect de la guevoura, comme l'ont dit nos Sages : "qui est le fort ? celui qui maîtrise son penchant" (Avot 4, 1), et voir ce qui est écrit de cela longuement au discours "Moché parlera".
ועפ״ז יובן גם כן ענין מעלת עסק התורה על כל שאר המצות כי הנה יש ב׳ מדרגות בבחינת רמ״ח אברים. האחד האברים החיצונים והב׳ אברים הפנימים ועד״מ באדם התחתון אברים הפנימים בהם הוא התלבשות פנימיות החיות יותר מבאברים החיצונים ולכך רוב אברים הפנימים נקובתם במשהו.
מה שאין כן באברים החיצונים.
Et d'après cela on comprendra aussi le sujet de la supériorité de l'étude de la Torah sur toutes les autres mitsvot. Car il y a deux degrés dans l'aspect des 248 membres.
Le premier : les membres extérieurs, et le second : les membres intérieurs. Et à titre d'exemple, chez l'homme d'en bas, dans les membres intérieurs se trouve le revêtement de l'intériorité de la vitalité plus que dans les membres extérieurs, et c'est pourquoi la plupart des membres intérieurs ont une perforation minime, ce qui n'est pas le cas des membres extérieurs.
והנמשל יובן דאף על פי שאין לו גוף ולא דמות הגוף עכ״ז דברה תורה כלשון בני אדם ויש שם ג״כ בחי׳ פנימיות וחיצוניות ודרך כלל הנה מצות עסק התורה הוא כביכול מבחינת אברים הפנימיים כי אורייתא מחכמה נפקת וכתיב בחכמה חכמת אדם תאיר פניו וכענין צהבו פניו של רבי אבהו על ידי שמצא תוספתא חדתא שע״י זה יש הארת פנים כך נמשך למעלה להיות יאר ה׳ פניו אליך בחינת פנימיות.
Et l'application se comprendra : bien qu'Il n'ait pas de corps ni de forme de corps, malgré cela la Torah a parlé selon le langage des hommes, et il y a là aussi l'aspect d'intériorité et d'extériorité. Et de façon générale, les mitsvot de l'étude de la Torah sont, pour ainsi dire, de l'aspect des membres intérieurs, car "la Torah sort de la 'hokhma" (Zohar), et il est écrit "la sagesse de l'homme illumine son visage" (Ecclésiaste 8, 1), et comme le sujet de "le visage de Rabbi Abahou s'éclaira" parce qu'il avait trouvé une tossefta nouvelle, car par cela il y a une illumination du visage ; ainsi est attiré en haut que "ה' fasse briller Sa face vers toi" (Nombres 6, 25), l'aspect de l'intériorité.
וכמאמר רז״ל כל הקורא ושונה הקדוש ברוך הוא קורא ושונה כנגדו. וענין זה שהקב״ה קורא ושונה כנגדו הוא גילוי בחינת אור א״ס בח״ע כי מצד עצמו אינו מערך בחינת חכמה כלל והרי זה גילוי בחינת פנימיות וכמו במוח שבראש שם גילוי פנימית החיות וזהו כי באור פניך נתת לנו תורת חיים כו׳.
ואמנם בעסק מעשה המצות הוא ההמשכה בבחינת אברים החיצונים כמשל על ידי גמ״ח נמשך בבחי׳ חסד דרועא ימינא כו׳ ולכן תלמוד תורה כנגד כולם להיותו בבחינת הפנימיות (וכמו עד״מ החיות שבמוחין כולל כללות כל החיות של הרמ״ח אברים כמ״ש בס׳ של בינונים פנ״א הנ״ל כך התורה היא המוחין של כללות המצות וכמ״ש בביאור ע״פ ויהי קול מעל לרקיע כו׳ והיינו שהיא מוחין דז״א כמ״ש על פ׳ השמים כסאי) וזהו והנגלות לנו ולבנינו הן תורה ומצות אותיות ו״ה שבשם הוי׳ הוי״ו הוא בעסק התורה שיהיה הקב״ה קורא ושונה כנגדו והה״א הוא במעשה המצות וזהו זכרי עם ו״ה שעולה רמ״ח היינו שעל ידי מ״ע נמשך יחוד ו״ה (ופי׳ זכרי עם ו״ה הנה לפי׳ הגמרא ספ״ג דפסחים משמע דזכרי זהו הקריאה של הוי׳ כמו שנקרא בשם אדנות והיינו כי קיום המצות צ״ל בבחינת קבלת עול בחינת עבד שעובד את האדון וע״ז מורה שם אדני וכמ״ש במ״א בד״ה ועתה יגדל נא כח אדני וא״כ פי׳ זכרי עם ו״ה שע״י מ״ע ממשיכים גילוי שם הויה בשם אדנות ע״ד מ״ש וה׳ בהיכל קדשו כו׳ וכענין כוונת אמן שהוא חיבור הוי׳ אדני ועמ״ש מזה בביאור ע״פ שובה ישראל. ובמא״א אות זיי״ן סעיף י״ג פי׳ דזכרי בדכורא ז״א כו׳ וע׳ בהקדמת ת״ז ד׳ ד׳ ע״ב ודף ה׳ ע״א ובתיקון כ״ב דס״ב ע״ב ובלק״ת פ׳ בראשית בהקדמתו לטעמי מצות ומ״ש בד״ה זכור את יום השבת לקדשו):
Et comme la parole de nos Sages : "quiconque lit et étudie, le Saint, béni soit-Il, lit et étudie en regard de lui". Et le sujet de ceci, que le Saint, béni soit-Il, lit et étudie en regard de lui, est le dévoilement de l'aspect de la lumière de l'Ein Sof dans la 'hokhma, car de Son côté Il n'est aucunement de l'ordre de l'aspect de la 'hokhma, et voici que c'est un dévoilement de l'aspect de l'intériorité, et comme dans le cerveau qui est dans la tête, là est le dévoilement de l'intériorité de la vitalité ; et c'est "car dans la lumière de Ta face Tu nous as donné une Torah de vie", etc.
Cependant, dans l'occupation de l'acte des mitsvot, c'est l'attraction dans l'aspect des membres extérieurs, comme l'exemple : par la guemilout 'hassadim, il est attiré dans l'aspect du 'hessed, le bras droit, etc. C'est pourquoi l'étude de la Torah équivaut à toutes, parce qu'elle est dans l'aspect de l'intériorité (et comme, à titre d'exemple, la vitalité qui est dans les mohin inclut la totalité de toute la vitalité des 248 membres, comme il est écrit dans le Tanya, chapitre 51 précité ; ainsi la Torah est les mohin de la totalité des mitsvot, et comme il est écrit dans l'explication sur le verset "et il y eut une voix au-dessus du firmament", etc., c'est-à-dire qu'elle est les mohin de Zeir Anpin, comme il est écrit sur le verset "les cieux sont Mon trône").
Et c'est "et les choses révélées sont à nous et à nos enfants" (Deutéronome 29, 28) : ce sont la Torah et les mitsvot, les lettres vav-hé du nom Havaya ; le vav est dans l'étude de la Torah, afin que le Saint, béni soit-Il, lise et étudie en regard de lui, et le hé est dans l'acte des mitsvot. Et c'est "Mon souvenir avec vav-hé", qui monte à 248, c'est-à-dire que par les mitsvot positives est attirée l'union de vav-hé.
(Et le sens de "Mon souvenir avec vav-hé" : selon l'explication de la Guemara, fin du chapitre 3 de Pessa'him, il ressort que "Mon souvenir", c'est la lecture de Havaya tel qu'il est lu sous le nom d'Adnout, et c'est parce que l'accomplissement des mitsvot doit être dans l'aspect de l'acceptation du joug, l'aspect de l'esclave qui sert le maître, et c'est ce qu'indique le nom Adonaï, comme il est écrit ailleurs au discours "et maintenant, que se fortifie donc la force d'Adonaï" ; s'il en est ainsi, le sens de "Mon souvenir avec vav-hé" est que par les mitsvot positives on attire le dévoilement du nom Havaya dans le nom d'Adnout, à la manière de ce qui est écrit "et ה' est dans le palais de Sa sainteté", etc. (Habacuc 2, 20), et comme le sujet de l'intention d'Amen, qui est la jonction de Havaya et Adonaï ; et voir ce qui est écrit de cela dans l'explication sur le verset "Reviens, Israël".
Et dans Meorei Or, lettre zaïn, paragraphe 13, il explique que "Mon souvenir" est dans le masculin, Zeir Anpin, etc. ; et voir dans l'introduction des Tikouné Zohar, folio 4b et folio 5a, et dans le tikoun 22, folio 62b, et dans le Likoutei Torah de l'Ari z"l, paracha Beréchit, dans son introduction aux Taamei Hamitsvot, et ce qui est écrit au discours "Souviens-toi du jour du Chabbat pour le sanctifier".)
קיצור. ענין שמי עם י״ה שס״ה ל״ת זכרי עם ו״ה רמ״ח מ״ע מדוע ל״ת גבוהים ממ״ע.
פי׳ רמ״ח מ״ע הם רמ״ח אברים דמלכא. המשכות אור א״ס בע״ס חסד כו׳ ועמ״ש מזה בד״ה אני ישנה ולבי ער.
גבי רעיתי. והתורה היא אברים הפנימים כו׳ ופי׳ זכרי עם ו״ה:
Résumé. Le sujet de "Mon Nom avec yod-hé", 365 mitsvot négatives ; "Mon souvenir avec vav-hé", 248 mitsvot positives ; pourquoi les mitsvot négatives sont plus élevées que les mitsvot positives.
Sens : les 248 mitsvot positives sont les 248 organes du Roi. Attractions de la lumière de l'Ein Sof dans les dix sefirot, 'hessed, etc. ; et voir ce qui est écrit de cela au discours "Je dors, mais mon cœur veille", au sujet de "ma compagne".
Et la Torah est les membres intérieurs, etc., et le sens de "Mon souvenir avec vav-hé".
ג אבל שמי עם י״ה שס״ה ל״ת הן נמשכים מבחי׳ י״ה שע״ז נאמר הנסתרות לה׳ אלקינו שהם למעלה מבחי׳ ו״ה וביאור ענין לשון נסתרות שנק׳ כן בחי׳ י״ה. דהנה כתיב והחכמה מאין תמצא.
פי׳ שהחכמה היא ראשית הגילוי בהשתלשלות והוא היו״ד דשם הוי׳.
3. Mais "Mon Nom avec yod-hé", les 365 mitsvot négatives, sont attirées de l'aspect de yod-hé, et c'est sur cela qu'il est dit "les choses cachées sont à ה' notre Elokim" (Deutéronome 29, 28), car elles sont au-dessus de l'aspect de vav-hé.
Et l'explication du sujet de l'expression "choses cachées", par laquelle est appelé ainsi l'aspect de yod-hé. Car voici qu'il est écrit "et la sagesse, de l'ayin se trouve" (Job 28, 12).
Le sens est que la 'hokhma est le commencement du dévoilement dans l'enchaînement, et c'est le yod du nom Havaya.
וע״ז ארז״ל ביו״ד נברא העוה״ב. פי׳ שמהחכמה נמשך בבחי׳ בינה שהוא הבנת והשגת אלקות שממנה שרש העוה״ב יושבין ונהנין כו׳.
להנחיל אוהבי יש. וזהו בחי׳ יש מאין כי החכמה היא עדיין בחי׳ אין כח מ״ה לפי שמאין תמצא.
Et à ce sujet nos Sages ont dit : par le yod fut créé le monde futur. L'explication : de la 'hokhma est attiré dans l'aspect de la bina, qui est la compréhension et la saisie de la divinité, de laquelle est la racine du monde futur, "ils sont assis et ils jouissent", etc., "pour faire hériter le yech à ceux qui M'aiment" (Proverbes 8, 21).
Et c'est l'aspect du yech à partir de l'ayin, car la 'hokhma est encore l'aspect de l'ayin, la force de mah, parce que "de l'ayin se trouve" (Job 28, 12).
ואמנם בחינת האין שממנו תמצא החכמה הוא בחינה שלפני כל ההשתלשלות דשם הוי׳ וע״ז אמרו בס״י לפני אחד מה אתה סופר וכמאמר אנת הוא חד ולא בחושבן ושם הוא למעלה משום השגה וגילוי דלית מחשבה תפיסא ביה כלל רק החכמה שמאין תמצא הוא ראשית הגילוי. וז״ש רז״ל כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא כי נהורא היינו בחי׳ חכמה ראשית הגילוי.
וכדי להיות התהוות החכמה מאין הוא ע״י ברישא חשוכא שמוכרח להיות העלם והסתר תחלה שלא יתגלה מהבחי׳ אין שלמעלה מהחכמה. ועל זה נאמר ישת חשך סתרו (ועמ״ש מזה בד״ה שחורה אני ונאוה אש שחורה ע״ג אש לבנה) וע״י חשך והעלם זה נמשך אח״כ להיות בחינת נהורא בחכמה ראשית הגילוי ומרומז באות יו״ד שהוא רק נקודה אחת כי עיקר ומקור הוא מה שבבחינת העלם ישת חשך סתרו והגילוי משם רק הארה קטנה בחינת יו״ד נקודה בעלמא (ועיין מ״ש מענין יו״ד דשם הוי׳ בבה״ז פ׳ אחרי ע״פ המאמר שם דע״ט ע״ב הביאו עלי כפרה) ומיו״ד נמשך בבחינת ה׳.
וזהו שנקראו הנסתרות שהם בחינת עלמא דאתכסיא (ונקראו ג״כ מעמקים כמ״ש במא״א אות מ״ם ספ״ז ובזח״ג ס״פ ויקרא ודרס״ה ע״ב ובפ׳ בשלח דס״ג ע״ב וע״ז נאמר מאד עמקו מחשבותיך וכמ״ש בד״ה באתי לגני ועיין מ״ש בביאור ע״פ אלה מסעי בענין שהחכמה נקרא אמת וזהו ענין חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת ומשם מובן מעלת החכמה הנקרא י״ה על המדות שהן בחינות ו״ה ונקראו חו״ב ג״כ מעייני הישועה כמ״ש במא״א שם סעיף פ״ד). והנה משם הוא שרש הל״ת כי הנה להיות עכשיו גילוי מבחי׳ הנסתרות בחינת ישת חשך סתרו א״א כלל להיות הגילוי אפילו למעלה בעולמות העליונים בהשגת המהות ממש מאחר דלית מחשבה תפיסא ביה כלל.
רק ענין הגילוי הוא ההשגה איך שאינו מושג ושאי אפשר שיהיה בו השגה ונקרא ענין השגה זו דרך השלילה כמו ענין חכים ולא בחכמה ידיעא א״א להיות השגת מהות בחינת חכים רק שנשלול איך דלא בחכמה ידיעא שאינו מערך וסוג ומהות החכמה שבהנבראים שהחכמה שבנבראים הוא דבר נוסף על עצמותו מה שאין כן הוא יתברך וחכמתו אחד ודבר זה אי אפשר להשיג איך הוא רק שנדע השלילה דלא בחכמה ידיעא כו׳ וכן הרי מן השכל שבאדם לא יתהוה שום דבר וחכמתו ית׳ הוא המהווה יש מאין הבריאה כמ״ש בחכמה עשית הרי דבר זה א״א להשיג איך מבחי׳ החכמה יהיה הוי׳ מאין ליש הרי שא״א להשיג המהות רק השלילה דלא בחכמה ידיעא כו׳, (ובענין השלילה יש ג״כ מדרגות השגות רבות לאין קץ שהרי אנו לא נוכל רק להשיג איך דלא בחכמה ידיעא שאינו מערך השכל אנושי והרי יש מדרגות אין קץ בחכמה ידיעא עצמו שהיא חכמה דבי״ע וג״ע העליון כו׳ ושם ישיגו איך שאינו מערך חכמה ידיעא דג״ע כו׳, וגם יושג יותר מהו הענין לא בחכמה ידיעא ואיך ענין השלילה והמ״י). ומשם נמשכו שרש מצות ל״ת שענינם ג״כ הוא השלילה במעשה לא תאכל חלב לא תאכל דם.
והוא לפי ששרשם מבחי׳ ישת חשך סתרו שאינו בא עכשיו בהשגה נגלית רק בבחינת השגת השלילה כו׳. לכך הכלי למטה להמשיך גילוי זה א״א להיות ע״י מ״ע שהיא קום ועשה שהרי האתרוג הוא עד״מ כלי ואבר להאור הנמשך וזהו רק מבחי׳ ו״ה והנגלות שנמשך בכלים להיות מושג הלכך יש למטה ג״כ כלי לזה בקום ועשה.
משא״כ לבחי׳ ישת חשך סתרו לא שייך כלי דהא לית מחשבה תפיסא ביה כלל רק ע״י ל״ת שלא לעשות המנגד והוא החלב שהוא מנגד ומסתיר לבחי׳ השראת הקדושה האלקי׳ שאינו שורה רק בבחי׳ הביטול והוא בחי׳ חכמה כח מה ולכן נק׳ החכמה אמת כמ״ש בבינוני׳ פל״ה בהג״ה וא״כ נמשך בחכמה אפס קצהו בבחי׳ גילוי מבחי׳ ישת חשך סתרו ע״י ביטול זה כמש״ל בפי׳ ברישא חשוכא והדר נהורא כו׳, לכך אכילת החלב הוא מנגד ומסתיר בחי׳ הביטול ומונע הגילוי וע״י שיושב ולא עובר העבירה שבאה לידו ה״ז ממשיך מבחי׳ י״ה הנסתרות כנ״ל כי א״א להיות מהם המשכה רק ע״י בחי׳ כזו שהוא ענין השלילה מן המנגד כו׳ וכמ״ש ולא תחללו לא תעשו חלל וחסרון ועי״ז ממילא ישכון כו׳. וזהו בחי׳ ענין בארץ לא זרועה בחי׳ לא דל״ת הוא למעלה מבחי׳ הן דמ״ע כי ברישא חשוכא כו׳ ישת חשך סתרו.
(ופי׳ שמי עם י״ה הנה לפמ״ש בגמרא ספ״ג דפסחים הנ״ל שמי היינו שם הוי׳ כמו שנכתב וא״כ מהו שמי עם י״ה. אך י״ל עפמ״ש בבחיי פ׳ בשלח דפ״ו ע״ג ע״פ עזי וזמרת י״ה.
וז״ל ומצאתי במדרש תלים בפסוק עזי וזמרת י״ה בעוה״ז מקלסין אותו בשתי אותיות אבל לעוה״ב בשש אותיות שנאמר כי בי״ה הוי׳ צור עולמים. והיינו שהפסוק זה נאמר) (בישעיה סי׳ כ״ו) גבי ביום ההוא יושר השיר הזה שהוא שיר זכר שלע״ל לכן אזי מקלסין אותו בשש אותיות דהיינו שבחי׳ י״ה שהוא עכשיו בבחי׳ מעמקים שלא נגלה כלל בחיות העולמות שמקור ושרש חיותם מבחי׳ ו״ה הנה לעוה״ב יומשך בבחי׳ גילוי ולכן הוסיף על שם י״ה כללות שם הוי׳.
Cependant, l'aspect de l'ayin d'où se trouve la 'hokhma est un aspect qui précède tout l'enchaînement du nom Havaya. Et à ce sujet ils ont dit dans le Sefer Yetsira : "Avant Un, que comptes-tu ?", et selon le propos : "C'est Toi qui es un, mais non dans le nombre".
Et là, c'est au-dessus de toute saisie et de tout dévoilement, car "aucune pensée ne Le saisit" du tout. Seule la 'hokhma, "de l'ayin se trouve" (Job 28, 12), est le commencement du dévoilement.
Et c'est ce qu'ont dit nos Sages : comme lors de la création du monde, "d'abord les ténèbres, et ensuite la lumière", car la lumière, c'est l'aspect de 'hokhma, commencement du dévoilement. Et pour que se fasse le devenir de la 'hokhma à partir de l'ayin, c'est par "d'abord les ténèbres", car il faut nécessairement qu'il y ait d'abord un voilement et un cachement, afin que ne se dévoile pas à partir de l'aspect d'ayin qui est au-dessus de la 'hokhma.
Et à ce sujet il est dit : "Il a fait des ténèbres Sa cachette" (Psaumes 18, 12) (et voir ce qui est écrit à ce sujet dans le discours "Je suis noire et belle", feu noir sur feu blanc). Et par ces ténèbres et ce voilement est ensuite attirée la lumière dans la 'hokhma, commencement du dévoilement, et cela est indiqué dans la lettre yod, qui n'est qu'un seul point, car l'essentiel et la source sont ce qui est dans l'aspect de voilement, "Il a fait des ténèbres Sa cachette", et le dévoilement à partir de là n'est qu'une petite illumination, l'aspect du yod, un simple point (et vois ce qui est écrit au sujet du youd du nom Havaya dans le Biour haZohar, paracha A'harei, sur le propos qui s'y trouve au folio 79b : "qu'ils apportent sur moi l'expiation").
Et du yod est attiré dans l'aspect du hé. Et c'est pourquoi elles sont appelées les choses cachées, qui sont l'aspect du monde du caché (et elles sont aussi appelées profondeurs, comme il est écrit dans Meorei Or, lettre mem, fin du paragraphe 7, et dans le Zohar III, fin de la paracha Vayikra, folio 265b, et dans la paracha Bechala'h, folio 63b ; et à ce sujet il est dit : "Tes pensées sont très profondes" (Psaumes 92, 6), et comme il est écrit dans le discours "Je suis venu dans mon jardin" ; et vois ce qui est écrit dans l'explication sur le verset "Voici les étapes", au sujet de ce que la 'hokhma est appelée vérité, et c'est le sujet du sceau du Saint, béni soit-Il, qui est vérité ; et de là on comprend la supériorité de la 'hokhma appelée yod-hé sur les middot qui sont les aspects vav-hé ; et 'hokhma et bina sont aussi appelées "les sources du salut", comme il est écrit dans Meorei Or, là-même, paragraphe 84).
Or, de là est la racine des mitsvot négatives. Car, pour qu'il y ait maintenant un dévoilement à partir de l'aspect des choses cachées, l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette", il est absolument impossible qu'il y ait le dévoilement, même en haut dans les mondes supérieurs, dans la saisie de l'essence même, puisque "aucune pensée ne Le saisit" du tout.
Seulement, le sujet du dévoilement est la saisie de la manière dont Il n'est pas saisi et qu'il est impossible qu'il y ait en Lui une saisie ; et ce sujet de saisie est appelé la voie de la négation, comme le sujet : "C'est Toi qui es sage, mais non d'une sagesse connue". Il est impossible d'avoir la saisie de l'essence de l'aspect "sage", seulement de nier comment "non d'une sagesse connue", qu'Il n'est pas de l'ordre, de l'espèce et de l'essence de la sagesse qui est dans les créatures ; car la sagesse qui est dans les créatures est une chose ajoutée à son essence, ce qui n'est pas le cas de Lui, béni soit-Il, Lui et Sa sagesse étant un ; et cette chose, il est impossible de saisir comment elle est, seulement de connaître la négation "non d'une sagesse connue", etc.
Et de même, de l'intellect qui est dans l'homme ne peut advenir aucune chose, alors que Sa sagesse, béni soit-Il, est ce qui fait advenir le yech à partir de l'ayin de la création, comme il est dit : "Tu as tout fait avec sagesse" (Psaumes 104, 24). Voici que cette chose, il est impossible de saisir comment, à partir de l'aspect de la 'hokhma, il y aurait le devenir de l'ayin vers le yech.
Voici donc qu'il est impossible de saisir l'essence, seulement la négation "non d'une sagesse connue", etc. (Et dans le sujet de la négation, il y a aussi de nombreux degrés de saisies, sans fin ; car nous ne pouvons saisir que comment "non d'une sagesse connue", qu'Il n'est pas de l'ordre de l'intellect humain ; or il y a des degrés sans fin dans la sagesse connue elle-même, qui est la 'hokhma de Beria, Yetsira et Assiya et du Gan Eden supérieur, etc., et là ils saisiront comment Il n'est pas de l'ordre de la sagesse connue du Gan Eden, etc. ; et on saisira aussi davantage ce qu'est le sujet "non d'une sagesse connue", et comment est le sujet de la négation ; et celui qui comprend comprendra.) Et de là a été attirée la racine des mitsvot négatives, dont le sujet est aussi la négation dans l'acte : "tu ne mangeras pas de graisse", "tu ne mangeras pas de sang".
Et c'est parce que leur racine est de l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette", qui ne vient pas maintenant dans une saisie révélée, seulement dans l'aspect de la saisie de la négation, etc. C'est pourquoi le keli en bas pour attirer ce dévoilement ne peut pas être par une mitsva positive, qui est "lève-toi et fais", car le etrog, par exemple, est un keli et un membre pour la lumière qui est attirée, et cela n'est que de l'aspect de vav-hé et des choses révélées, qui est attiré dans les kelim pour être saisi ; c'est pourquoi il y a aussi en bas un keli pour cela, dans "lève-toi et fais".
Ce qui n'est pas le cas pour l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette" : un keli n'est pas applicable, puisque "aucune pensée ne Le saisit" du tout, seulement par les mitsvot négatives, de ne pas faire ce qui s'oppose ; et c'est la graisse, qui s'oppose et cache l'aspect de la résidence de la sainteté divine, qui ne réside que dans l'aspect du bitoul (effacement de soi), et c'est l'aspect de 'hokhma, koa'h mah (la force du "quoi") ; et c'est pourquoi la 'hokhma est appelée vérité, comme il est écrit dans le Tanya, chapitre 35, dans la note. Et ainsi est attirée dans la 'hokhma une infime extrémité (efes katsehou), dans l'aspect de dévoilement à partir de l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette", par ce bitoul, comme expliqué plus haut dans l'explication de "d'abord les ténèbres, et ensuite la lumière", etc.
C'est pourquoi manger la graisse s'oppose et cache l'aspect du bitoul et empêche le dévoilement ; et par le fait qu'il reste assis et ne transgresse pas la faute qui lui vient à la main, voici qu'il attire à partir de l'aspect de yod-hé, les choses cachées, comme plus haut ; car il est impossible qu'il y ait à partir d'eux une attraction sinon par un aspect tel que celui-ci, qui est le sujet de la négation de ce qui s'oppose, etc. Et comme il est dit : "et vous ne profanerez pas", "vous ne ferez pas de vide et de manque", et par cela, d'elle-même, elle résidera, etc.
Et c'est l'aspect du sujet "dans une terre non ensemencée" : l'aspect du "non" des mitsvot négatives est au-dessus de l'aspect du "oui" des mitsvot positives, car "d'abord les ténèbres", etc., "Il a fait des ténèbres Sa cachette". (Et l'explication de "Mon Nom avec yod-hé" : voici, selon ce qui est écrit dans la Guemara, fin du chapitre 3 de Pessa'him, mentionné plus haut, "Mon Nom", c'est le nom Havaya tel qu'il est écrit ; et alors, qu'est-ce que "Mon Nom avec yod-hé" ?
Mais on peut dire, selon ce qui est écrit dans Rabbénou Ba'hyé, paracha Bechala'h, folio 86, colonne 3, sur le verset "ma force et mon chant, c'est Yah". Et voici ses paroles : et j'ai trouvé dans le Midrach Tehilim, sur le verset "ma force et mon chant, c'est Yah" : dans ce monde-ci on Le loue avec deux lettres, mais dans le monde à venir avec six lettres, car il est dit : "car en Yah, Havaya, est le rocher des mondes" (Isaïe 26, 4).
Et c'est que ce verset est dit) (dans Isaïe, chapitre 26) au sujet de "en ce jour-là sera chanté ce cantique", qui est un cantique au masculin pour le temps à venir ; c'est pourquoi alors on Le loue avec six lettres, c'est-à-dire que l'aspect de yod-hé, qui est maintenant dans l'aspect des profondeurs, qui n'est pas dévoilé du tout dans la vitalité des mondes, dont la source et la racine de leur vitalité est de l'aspect de vav-hé, voici que dans le monde à venir il sera attiré dans l'aspect de dévoilement ; et c'est pourquoi il a ajouté sur le nom yod-hé l'ensemble du nom Havaya.
וזהו שמי עם י״ה כו׳. עוי״ל עפמ״ש בת״א סד״ה וארא אל אברהם פי׳ ושמי הוי׳ לא נודעתי לא הודעתי אין כתיב כאן אלא נודעתי כו׳ אני בעצמי בחי׳ יחיד כו׳ ע״ש.
א״כ פי׳ שמי עם י״ה היינו בחי׳ זו דשמי הוי׳ לא נודעתי נמשך ומתגלה בבחי׳ י״ה ע״י קיום מצות ל״ת כו׳ ועמ״ש במ״א בענין בשעה שישראל עונין יהא שמיה רבא מברך הקב״ה מנענע בראשו כו׳ וממש״ש יובן ג״כ פי׳ שמי דהיינו שמיה רבא שנמשך בבחי׳ י״ה דהיינו ענין מנענע בראשו כו׳ ובמא״א פי׳ בע״א:
Et c'est "Mon Nom avec yod-hé", etc. On peut encore dire, selon ce qui est écrit dans Torah Or, à la fin du discours "Je Me suis fait voir à Avraham", l'explication de "et par Mon Nom Havaya Je ne Me suis pas fait connaître" : il n'est pas écrit ici "Je n'ai pas fait connaître", mais "Je ne Me suis pas fait connaître", etc., Moi-même, l'aspect de Ya'hid (l'Unique), etc., voir là-bas.
Donc l'explication de "Mon Nom avec yod-hé", c'est cet aspect de "par Mon Nom Havaya Je ne Me suis pas fait connaître", qui est attiré et se dévoile dans l'aspect de yod-hé par l'accomplissement des mitsvot négatives, etc. Et voir ce qui est écrit ailleurs au sujet de : au moment où Israël répond "que Son grand Nom soit béni", le Saint, béni soit-Il, hoche la tête, etc. ; et de ce qui est écrit là-bas on comprendra aussi l'explication de "Mon Nom", c'est-à-dire Son grand Nom, qui est attiré dans l'aspect de yod-hé, c'est-à-dire le sujet de "Il hoche la tête", etc.
Et dans Meorei Or, une autre explication.
קיצור. ענין החכמה מאין תמצא.
ברישא חשוכא ישת חשך סתרו והדר נהורא. ומשם שרש הל״ת כי לפי דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ואינו מושג בבחי׳ הן רק בבחי׳ השלילה ע״כ ע״ז באו המל״ת שהם ג״כ בבחי׳ לא.
למנוע הדבר המסתיר לבחי׳ הביטול פי׳ שמי עם י״ה:
Résumé. Le sujet de "la 'hokhma, de l'ayin se trouve".
"D'abord les ténèbres", "Il a fait des ténèbres Sa cachette", "et ensuite la lumière". Et de là la racine des mitsvot négatives, car puisque "aucune pensée ne Le saisit" du tout et qu'Il n'est pas saisi dans l'aspect du "oui", seulement dans l'aspect de la négation, c'est pourquoi sont venues à ce sujet les mitsvot négatives, qui sont aussi dans l'aspect du "non", pour empêcher la chose qui cache l'aspect du bitoul.
Explication de "Mon Nom avec yod-hé".
ד וזהו מ״ש ששם עלו שבטים שבטי י״ה עדות לישראל להודות לשם הוי׳ פי׳ ששם עלו היינו בירושלים הבנויה כעיר שחוברה כו׳ ופי׳ בגמרא (פ״ק דתענית ד׳ ה׳ ע״א) דפי׳ כעיר שחוברה לה היינו ירושלים שלמעלה והיינו כמארז״ל פ״ב דחגיגה בשבעה רקיעים זבול שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח כו׳ ופי׳ ששם עלו היינו בעיר שחוברה לה דהיינו בירושמ״ע שבעלותם בשלש רגלים בירושלים שלמטה להראות פני ה׳ הנה בהיותם בירושמ״ט שם עלו בשניהם דהיינו גם בירושמ״ע כן פי׳ מהרמ״א (בתלים שם סי׳ קכ״ב) וכ׳ בשל״ה ר״פ ויחי דלפי פשוטו ירושלים שלמטה הוא ירושלים אשר בכאן באה״ק כו׳. אמנם יש גבוה מעל גבוה כי ירושלים שלמטה הוא שם אד׳ בגימטריא היכל שהוא היכל לשם הוי׳ אשר עליו נאמר וה׳ בהיכל קדשו כו׳ והוא ענין חיבור ויחוד ו״ה.
4. Et c'est ce qui est dit : "C'est là que sont montées les tribus, les tribus de Yah, un témoignage pour Israël, pour rendre grâce au nom de Havaya" (Psaumes 122, 4).
Explication : "c'est là que sont montées", c'est-à-dire à Jérusalem, "bâtie comme une ville qui lui est jointe", etc. Et il est expliqué dans la Guemara (premier chapitre de Ta'anit, folio 5a) que l'explication de "comme une ville qui lui est jointe", c'est la Jérusalem d'en haut.
Et c'est comme l'ont dit nos Sages, chapitre 2 de 'Haguiga : dans les sept firmaments, Zevoul, dans lequel sont Jérusalem, le Beit Hamikdach et l'autel, etc. Et l'explication de "c'est là que sont montées", c'est dans la ville qui lui est jointe, c'est-à-dire dans la Jérusalem d'en haut : lorsqu'ils montaient aux trois fêtes à la Jérusalem d'en bas pour se présenter devant ה', voici qu'en étant dans la Jérusalem d'en bas, "c'est là qu'ils sont montés" dans les deux, c'est-à-dire aussi dans la Jérusalem d'en haut.
Ainsi l'explique le Maharam Alchikh (sur les Psaumes, là-même, chapitre 122). Et il est écrit dans le Chla, début de la paracha Vaye'hi, que selon le sens simple, la Jérusalem d'en bas est Jérusalem qui est ici, en Terre sainte, etc.
Cependant, il y a un élevé au-dessus de l'élevé : car la Jérusalem d'en bas est le nom Adonaï, en guématria "heikhal", qui est le palais pour le nom Havaya, au sujet duquel il est dit : "et ה' est dans le palais de Sa sainteté", etc. Et c'est le sujet de la jonction et de l'union de vav-hé.
וירושלים שלמעלה חיבור חכמה ובינה סוד חיבור ויחוד י״ה והוא מהפרדס ש״ח פי״ג. והיינו כי ירושלים פי׳ יראה שלם ונודע שיש יראה תתאה ויראה עילאה וגם ב׳ בחי׳ שלום כמ״ש שלום שלום לרחוק ולקרוב שהן ב׳ בחי׳ יחודים והמשכות הנ״ל דבחי׳ י״ה הנמשך ע״י קיום מצות ל״ת ובחי׳ ו״ה הנמשך ע״י קיום מ״ע כנ״ל.
Et la Jérusalem d'en haut est la jonction de 'hokhma et bina, le secret de la jonction et de l'union de yod-hé. Et cela vient du Pardès, chaar 8, chapitre 13.
Et c'est que Jérusalem s'explique "crainte parfaite", et il est connu qu'il y a une crainte inférieure et une crainte supérieure, et aussi deux aspects de paix, comme il est dit : "paix, paix, au lointain et au proche" (Isaïe 57, 19), qui sont les deux aspects d'unions et d'attractions mentionnés plus haut : l'aspect de yod-hé attiré par l'accomplissement des mitsvot négatives, et l'aspect de vav-hé attiré par l'accomplissement des mitsvot positives, comme plus haut.
וזהו ענין יראה שלם שלמטה שבבחי׳ ו״ה ויראה שלם שלמעלה בבחי׳ י״ה ועל זה נאמר ששם עלו שבטים כו׳ שבעלותם בירושמ״ט על ידי קיום מ״ע עלו בשניהם וכמשי״ת אי״ה. ועל ירושמ״ע על זה נאמר שבטי י״ה עדות לישראל שירושלים שלמעלה זהו חיבור ויחוד י״ה ואזי נקראו ג״כ נש״י שבטי יה עדות לישראל.
כי הנה עד״מ ענין עדות ועדים שהיא הגדה הנאמנת אין שייך אלא על דבר הנסתר ונעלם מעיני הכל ע״ז צריך עדות שיעידו ע״ז אבל על דבר הנגלה אין צריך ואין שייך עדות.
Et c'est le sujet de la crainte parfaite d'en bas, dans l'aspect de vav-hé, et de la crainte parfaite d'en haut, dans l'aspect de yod-hé. Et à ce sujet il est dit : "C'est là que sont montées les tribus", etc. : lorsqu'ils montaient à la Jérusalem d'en bas par l'accomplissement des mitsvot positives, ils montaient dans les deux, comme on l'expliquera, si D.ieu le veut.
Et au sujet de la Jérusalem d'en haut, à ce sujet il est dit : "les tribus de Yah, un témoignage pour Israël", que cette Jérusalem d'en haut est la jonction et l'union de yod-hé ; et alors elles sont aussi appelées, les âmes d'Israël, "les tribus de Yah, un témoignage pour Israël". Car voici, par exemple, le sujet du témoignage et des témoins, qui est une déclaration digne de foi, n'est applicable que sur une chose cachée et voilée aux yeux de tous : sur cela il faut un témoignage pour qu'ils témoignent à ce sujet.
Mais sur une chose révélée, il n'est pas besoin et il n'est pas applicable de témoignage.
ואפי׳ על מלתא דעבידא לאגלויי ממש מיד לא הצריכה התורה עדות. כמ״כ עד״מ פי׳ עדות לישראל זהו על ירושמ״ע שהוא בחי׳ י״ה הנק׳ עלמא דאתכסיא כי בחי׳ יחוד ו״ה שהוא ענין אור הנמשך בכלים זהו הנק׳ עלמא דאתגליא ולכן נק׳ ירושלים שלמטה וזהו ענין זכרי עם ו״ה זכרי היינו שם אדני שהוא הנק׳ ירושמ״ט כנ״ל כי הוא מקור לבי״ע והוא בסדר ההשתלשלות ואין שייך ע״ז עדות.
אבל י״ה נק׳ עלמא דאתכסיא שהוא למעלה מסדר ההשתלשלות ואינו נתפס כלל בשום כלי כו׳ כי לית מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן על המשכת בחי׳ זו נאמר שבטי יה עדות לישראל שעם היות שאין מושג המהות ממש יש עדות ע״ז והיינו כי עדות אותיות דעות.
Et même sur une chose qui est destinée à se révéler véritablement aussitôt, la Torah n'a pas exigé de témoignage. De même, à titre d'exemple, l'explication de "un témoignage pour Israël", c'est au sujet de la Jérusalem d'en haut, qui est l'aspect de yod-hé, appelé le monde du caché, car l'aspect de l'union de vav-hé, qui est le sujet de la lumière attirée dans les kelim, c'est ce qui est appelé le monde du révélé, et c'est pourquoi elle est appelée Jérusalem d'en bas, et c'est le sujet de "Mon souvenir avec vav-hé" : "Mon souvenir", c'est le nom Adonaï, qui est appelé Jérusalem d'en bas, comme plus haut, car il est la source pour Beria, Yetsira, Assiya, et il est dans l'ordre de l'enchaînement, et il n'est pas applicable à ce sujet de témoignage.
Mais yod-hé est appelé le monde du caché, qui est au-dessus de l'ordre de l'enchaînement et n'est saisi dans aucun keli du tout, car "aucune pensée ne Le saisit" du tout ; c'est pourquoi, sur l'attraction de cet aspect, il est dit "les tribus de Yah, un témoignage pour Israël", car bien que l'essence même ne soit pas saisie, il y a un témoignage à ce sujet, et c'est que "témoignage" a les lettres de "connaissances".
ועל זה נאמר ויקם עדות ביעקב וכתיב ועדותי זו אלמדם. ועמ״ש כה״ג בד״ה וידעת היום ההפרש בין ממכ״ע ובין סוכ״ע שבבחי׳ ממכ״ע נאמר ומבשרי אחזה אלוה אחזה ממש אבל בבחי׳ סכ״ע נאמר ויאמינו בהוי׳ ומ״מ נאמר וידעת היום שיהיה נמשך בבחי׳ דעת ממש כו׳.
Et à ce sujet il est dit "et Il a établi un témoignage en Yaakov" (Psaumes 78, 5), et il est écrit "et Mon témoignage, celui-ci Je le leur enseignerai" (Psaumes 132, 12). Et voir ce qui est écrit de cette manière au discours "et tu sauras aujourd'hui" (Deutéronome 4, 39), la différence entre memalé kol almin (qui remplit tous les mondes) et sovev kol almin (qui entoure tous les mondes) : dans l'aspect de memalé kol almin il est dit "et de ma chair je contemplerai D.ieu" (Job 19, 26), une contemplation véritable, mais dans l'aspect de sovev kol almin il est dit "et ils crurent en Havaya" (Exode 14, 31), et malgré cela il est dit "et tu sauras aujourd'hui", afin que cela soit attiré dans l'aspect de la connaissance véritable, etc.
ויש לבאר פי׳ עדות לישראל ע״ד אמרם ז״ל בנר מערבי עדות היא שהשכינה שורה בישראל. ופי׳ העדות הוא ע״י שהי׳ נותן בה שמן כמדת חברותיה ואעפ״כ היתה דולקת יותר הרבה מהם עד שממנה הי׳ מתחיל ובה הי׳ מסיים ה״ז עדות על השראת השכינה.
Et il y a à expliquer le sens de "un témoignage pour Israël" à la manière de ce qu'ont dit nos Sages au sujet de la lampe occidentale (Chabbat 22b) : c'est un témoignage que la Chekhina réside en Israël. Et l'explication du témoignage est par le fait qu'il mettait en elle de l'huile à la mesure de ses compagnes, et malgré cela elle brûlait beaucoup plus qu'elles, jusqu'à ce que d'elle on commençait et en elle on terminait : voici un témoignage sur la résidence de la Chekhina.
והרי עכ״ז ענין זה הוא עשייה גשמי׳ שהנר דולק יותר ואינו ערוך למהות השראת השכינה שהוא גילוי אלקות ועכ״ז הוא עדות ממש ע״זשנס זה עם היותו מעשה גשמי הוא עדות ממש על השראת השכינה אע״פ שאין ערוך זה לזה.
Et voici que malgré cela, ce sujet est un acte matériel, que la lampe brûle davantage, et il n'est pas à la mesure de l'essence de la résidence de la Chekhina, qui est un dévoilement de divinité, et malgré cela c'est un témoignage véritable à ce sujet, bien qu'il soit un acte matériel, un témoignage véritable sur la résidence de la Chekhina, bien qu'il n'y ait pas de commune mesure de l'un à l'autre.
וכך פי׳ כאן בענין עדות לישראל ע״י שהיו עומדים צפופים ומשתחוים רווחים כו׳ עדות היא ששם עלו בירושמ״ע כמ״ש מהרמ״א. וכך עד״ז המצות נק׳ עדות כמ״ש בדרך עדותיך ששתי והיינו שהציצית הם סימן לבחי׳ שער רישי׳ כעמר נקא כו׳ וכן התפילין לגבי תפילין דמארי עלמא והסוכה למקיפי׳ עליונים והרי במהותן אין ערוך זה לזה אעפ״כ הן עדות זה לזה וכמו בענין התורה שיש בה נגלה ונסתר הנה אף שהנסתרות לה׳ אלקינו רק הנגלות לנו ולבנינו עכ״ז הנה מן הנגלות יש עדות לכל משכיל על דבר על הנסתרות וכמו שאנו יודעין מהגוף שהוא חי ומדבר אנו יודעין שיש לנו נפש כו׳ כך מהמצות גשמיות הנגלות לנו יש עדות על פנימיותן וכמ״ש כ״ז במ״א ע״פ וידעת היום כו׳.
Et ainsi l'explication ici, au sujet de "un témoignage pour Israël" : par le fait qu'ils se tenaient serrés et se prosternaient à l'aise, etc., c'est un témoignage qu'ils sont montés là dans la Jérusalem d'en haut, comme l'a écrit le Maharam Alchikh. Et de même, de cette manière, les mitsvot sont appelées témoignage, comme il est écrit "dans la voie de Tes témoignages je me suis délecté" (Psaumes 119, 14), et c'est que les tsitsit sont un signe pour l'aspect des cheveux de la tête, "comme de la laine pure" (Daniel 7, 9), etc., et de même les téfilines par rapport aux téfilines du Maître du monde, et la soukka pour les makifim supérieurs ; et voici que dans leur essence il n'y a pas de commune mesure de l'un à l'autre, malgré cela elles sont un témoignage l'une pour l'autre.
Et comme dans le sujet de la Torah, où il y a le révélé et le caché : bien que "les choses cachées sont à ה' notre Elokim", seulement "les choses révélées sont à nous et à nos enfants", malgré cela, à partir des choses révélées il y a un témoignage pour tout homme intelligent sur les choses cachées. Et comme nous savons du corps qu'il est vivant et qu'il parle, nous savons que nous avons une âme, etc. ; ainsi, à partir des mitsvot matérielles révélées à nous, il y a un témoignage sur leur intériorité, et comme tout cela est écrit ailleurs sur le verset "et tu sauras aujourd'hui", etc.
ועד״ז יתפרש ענין עדות לישראל. פי׳ ישראל הוא בחי׳ אדם דלעילא שעל הכסא וכו׳ כנודע וכמ״ש במ״א בד״ה זכור את אשר עשה לך עמלק כו׳.
והוא בחי׳ ו״ה שנקרא נגלות לגבי י״ה שנקרא נסתרות.
Et de cette manière s'expliquera le sujet de "un témoignage pour Israël". L'explication : Israël est l'aspect de l'Adam d'en haut qui est sur le trône, etc., comme il est connu, et comme il est écrit ailleurs au discours "souviens-toi de ce que t'a fait Amalek", etc.
Et c'est l'aspect de vav-hé, qui est appelé les choses révélées par rapport à yod-hé, qui est appelé les choses cachées.
ואמנם עכ״ז נמשך מבחי׳ י״ה להתלבש בו״ה דהיינו ענין מוחין דז״א הנמשך בו מחו״ב רק שזו ההארה אינה כמו שהיא למעלה בבחי׳ י״ה עצמו בחי׳ ישת חשך סתרו כי נתצמצמה עד שתוכל להתלבש בבחי׳ ו״ה ועכ״ז היא מבחי׳ י״ה ולמעלה מעלה מבחי׳ ו״ה ע״כ נק׳ עדות שהיא עדות ממש על בחי׳ הנסתרות ישת חשך סתרו דאע״פ שכמו שהן במהותן ועצמותן א״א להן להתגלות למטה מ״מ נמשך משם בחי׳ גילוי אור בישראל דלעילא עד שהוא עדות ממש על בחי׳ י״ה והיינו עדות אותיות דעות בסוד אל דעות הוי׳ והוא בחי׳ הדעת הממשיך ההמשכה מבחי׳ י״ה שהן חו״ב לבחי׳ ו״ה שהן בחי׳ המדות ועיין בבינוני׳ ח״א פ״ג וע׳ באדר״ז דרצ״א ע״א דעת דהיא סהדותא כו׳ וכן ג״כ בכל א׳ מישראל למטה ע״ד מ״ש ברבות (וישלח ס״פ ע״ט) בפי׳ י״ה עדות לישראל י״ה מעיד עליהן שהן בני אבותיהן כו׳. והענין כמ״ש ברבות כי תשא (ס״פ מ״ו) ע״פ ועתה ה׳ אבינו אתה כו׳ ובפניהם הם ניכרים שנאמר (ישעי׳ ס״א) כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה׳ והיינו ע״י שיש בכל א׳ בחי׳ שם הוי׳ ממש כמ״ש במ״א בד״ה ראה אנכי נותן בחי׳ יו״ד הוא בחי׳ ביטול אליו ית׳ שלמעלה מדעת ושכל המושג וכמ״ש בבינוני׳ פרק י״ח ובחי׳ ה׳ הוא ענין התבוננות בגדולת ה׳ וב׳ בחי׳ אלו נקראו תרין ריעין דלא מתפרשין ונק׳ נקודה בהיכלא.
שהה״א וההתבוננות הוא היכל לגילוי בחי׳ הביטול של היו״ד כו׳ וזהו ענין י״ה עדות לישראל כו׳ ששם עלו כו׳.
Cependant, malgré cela, il est attiré de l'aspect de yod-hé pour se revêtir dans vav-hé, c'est-à-dire le sujet des mohin de Zeir Anpin attirés en lui de 'hokhma et bina, seulement que cette illumination n'est pas comme elle est en haut dans l'aspect de yod-hé lui-même, l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette", car elle s'est contractée jusqu'à pouvoir se revêtir dans l'aspect de vav-hé ; et malgré cela elle est de l'aspect de yod-hé et au-dessus, très au-dessus de l'aspect de vav-hé ; c'est pourquoi elle est appelée témoignage, car elle est un témoignage véritable sur l'aspect des choses cachées, "Il a fait des ténèbres Sa cachette" : bien que, telles qu'elles sont dans leur essence et leur substance, il leur soit impossible de se dévoiler en bas, malgré cela il est attiré de là un aspect de dévoilement de lumière en Israël d'en haut, jusqu'à ce que ce soit un témoignage véritable sur l'aspect de yod-hé. Et c'est "témoignage", lettres de "connaissances", dans le secret de "El deot (D.ieu des connaissances), Havaya" (I Samuel 2, 3), et c'est l'aspect du daat qui attire l'attraction de l'aspect de yod-hé, qui sont 'hokhma et bina, vers l'aspect de vav-hé, qui sont l'aspect des middot ; et voir dans le Tanya, première partie, chapitre 3, et voir dans l'Idra Zouta, folio 291a : "le daat, qui est le témoignage", etc.
Et de même aussi en chacun d'Israël en bas, à la manière de ce qui est écrit dans Beréchit Rabba (fin du chapitre 79, Vayichla'h) dans l'explication de "Yah, un témoignage pour Israël" : Yah témoigne sur eux qu'ils sont les fils de leurs pères, etc. Et le sujet, comme il est écrit dans Chemot Rabba (fin du chapitre 46, Ki Tissa) sur le verset "et maintenant, ה', Tu es notre père", etc., et sur leur visage ils sont reconnaissables, car il est dit (Isaïe 61, 9) "tous ceux qui les voient les reconnaîtront, car ils sont la semence que ה' a bénie".
Et c'est par le fait qu'il y a en chacun l'aspect du nom Havaya véritablement, comme il est écrit ailleurs au discours "vois, Je place" : l'aspect du yod est l'aspect du bitoul envers Lui, béni soit-Il, qui est au-dessus de la connaissance et de l'intellect saisi, et comme il est écrit dans le Tanya, chapitre 18 ; et l'aspect du hé est le sujet de la méditation sur la grandeur de ה' ; et ces deux aspects sont appelés "deux amis qui ne se séparent pas", et appelé "un point dans le palais" : le hé et la méditation sont un palais pour le dévoilement de l'aspect du bitoul du yod, etc. Et c'est le sujet de "Yah, un témoignage pour Israël", etc., "c'est là qu'ils sont montés", etc.
וזהו הנמשך ומתגלה ע״י קיום מצות ל״ת שענינם בחי׳ אתכפיא וביטול וזהו ששם עלו כו׳ להודות לשם הוי׳. כי פי׳ להודות היינו בבחי׳ הודאה וביטול לבחי׳ שלמעלה מההשגה מה דלית מח״ת ביה כלל.
Et c'est ce qui est attiré et dévoilé par l'accomplissement des mitsvot négatives, dont le sujet est l'aspect de l'itkafia et du bitoul, et c'est "c'est là qu'ils sont montés", etc., "pour rendre grâce au nom de Havaya". Car l'explication de "rendre grâce" est dans l'aspect de la reconnaissance et du bitoul envers l'aspect qui est au-dessus de la saisie, ce dont "aucune pensée ne Le saisit" du tout.
וכנודע שיש הפרש בין ברכה להודאה דהברכה ענינו ההמשכה בבחי׳ גילוי. אבל הודאה היינו בבחי׳ שלמעלה מהשגה וגילוי וכמ״ש סד״ה יהודה אתה יודוך אחיך ובסידור בביאור ע״פ אתה הצבת כל גבולות ארץ כו׳ ע״ש ועד״ז הוא ההפרש ג״כ בין מ״ע ומל״ת דמ״ע שהן בבחי׳ ו״ה בחי׳ רמ״ח אברים שהאור נמשך בבחי׳ גילוי בתוך הכלי.
זהו כמו בחי׳ ברכה ולכן מברכים על הרבה מ״ע. אבל בחי׳ ל״ת שהן בבחי׳ י״ה עלמא דאתכסיא אינו נתפס בשום השגה רק בבחי׳ הודאה.
Et comme il est connu qu'il y a une différence entre bénédiction et reconnaissance : la bénédiction, son sujet est l'attraction dans l'aspect du dévoilement. Mais la reconnaissance, c'est dans l'aspect qui est au-dessus de la saisie et du dévoilement, et comme il est écrit fin du discours "Yehouda, toi, tes frères te rendront grâce", et dans le Siddour, dans l'explication sur le verset "c'est Toi qui as posé toutes les limites de la terre", etc., voir là.
Et de cette manière est aussi la différence entre les mitsvot positives et les mitsvot négatives : les mitsvot positives, qui sont dans l'aspect de vav-hé, l'aspect des 248 membres, où la lumière est attirée dans l'aspect du dévoilement à l'intérieur du keli, c'est comme l'aspect de la bénédiction, et c'est pourquoi on bénit sur beaucoup de mitsvot positives. Mais l'aspect des mitsvot négatives, qui sont dans l'aspect de yod-hé, le monde du caché, n'est saisi dans aucune saisie, seulement dans l'aspect de la reconnaissance.
ולכן אין בה קום ועשה להיות בבחי׳ כלי כ״א בבחי׳ לא. וזהו שבטי יה עדות לישראל להודות לשם הוי׳ שבבחי׳ זו אין שייך רק הודאה כו׳.
ובכ״ז יובן ג״כ הטעם דע״י אתכפיא סט״א אסתלק יקרא דקוב״ה לעילא כי זו היא בחי׳ ומדרגת הל״ת שהוא בחי׳ ולא תחללו כו׳ להיות עוצם עיניו מראות ברע וכו׳ וכן בשאר כל החושים וכן בפנימית המדות שלא להמשך אחר התאות ואהבות גופנים אשר לא לה׳ המה.
C'est pourquoi il n'y a pas en elle de "lève-toi et fais" pour être un aspect de keli, mais seulement un aspect de "ne pas". Et c'est là : "les tribus de Yah, un témoignage pour Israël, pour rendre grâce au nom de Havaya", car dans cet aspect il n'est question que de reconnaissance, etc.
Et par tout cela on comprendra aussi la raison pour laquelle, par l'itkafia de la sitra a'hra, s'élève la gloire du Saint, béni soit-Il, en haut au-dessus de tout, car c'est là l'aspect et le degré des mitsvot négatives, qui sont l'aspect de "et vous ne profanerez pas", etc., à savoir fermer ses yeux pour ne pas voir le mal, etc., et de même pour tous les autres sens, et de même dans l'intériorité des middot, pour ne pas être attiré après les désirs et les amours corporels qui ne sont pas pour ה'.
וכן בשאר כל המדות כנודע ומבואר בספרים הרי כ״ז הוא ענין להסיר הכיסוי המסתיר ומונע אור קדושת ה׳ ומעורר וממשיך מבחי׳ יו״ד ה״י בחינת הנסתרות לה׳ אלקינו ישת חשך סתרו שלמעלה ממ״ע כנ״ל:
Et de même pour toutes les autres middot, comme il est connu et expliqué dans les livres. Ainsi tout cela est le sujet de retirer le voile qui cache et empêche la lumière de la sainteté de ה', et d'éveiller et d'attirer depuis l'aspect du yod-hé, l'aspect des choses cachées pour ה' notre Elokim, "Il a fait des ténèbres Sa cachette" (Psaumes 18, 12), qui est au-dessus des mitsvot positives, comme il a été dit plus haut.
קיצור. ששם עלו כו׳ בבחי׳ כעיר שחוברה כו׳.
ירושמ״ט בחי׳ ה׳ אחרונה וירושמ״ע ה׳ ראשונה וזהו ענין שבטים שבטי י״ה. עדות לישראל כי היא עלמא דאתכסיא ע״כ ע״ז שייך עדות.
וכן המצות נק׳ בדרך עדותיך תפילין על תפילין דמארי עלמא כן גם בעלמא דאתגליא מאיר בחי׳ עדות אותיות דעות מבחי׳ עלמא דאתכסי׳ וכן גם בנפש האדם מאיר בחי׳ י״ה. (ופי׳ להודות כי ברכה והודאה זהו כענין מ״ע ומצות ל״ת):
Résumé. "Là sont montées", etc., dans l'aspect de "comme une ville qui lui a été jointe", etc.
Jérusalem d'en bas est l'aspect du hé final, et Jérusalem d'en haut le hé initial, et c'est là le sujet des tribus, les tribus de Yah. "Un témoignage pour Israël", car elle est le monde du caché, c'est pourquoi à ce sujet il est question de témoignage.
Et de même les mitsvot sont appelées "dans la voie de Tes témoignages". Les téfilines correspondent aux téfilines du Maître du monde.
Ainsi également, dans le monde du révélé, brille l'aspect du témoignage, lettres de connaissances, depuis l'aspect du monde du caché. Et de même aussi dans l'âme de l'homme brille l'aspect de Yah.
(Et l'explication de "pour rendre grâce" : car bénédiction et reconnaissance, c'est comme le sujet des mitsvot positives et des mitsvot négatives.)
ה וזהו אלה פקודי המשכן משכן העדות. כפל לומר ב״פ משכן והם ב׳ בחי׳ הנ״ל דירושלים שלמטה ובחי׳ כעיר שחוברה לה כו׳ והיינו שע״י מ״ע נעשה בחי׳ יחוד ו״ה דהוי׳.
וזהו בחי׳ משכן סתם ושכנתי בתוכם בחי׳ השראת השכינה ה׳ תתאה השוכן אתם ויחודה עם בחי׳ הוא״ו וכענין קדוש בוי״ו שהוא המשכת הארה מבחי׳ קדש העליון והוא נמשך ע״י רמ״ח מ״ע ואח״כ משכן העדות הוא בחי׳ י״ה וזהו ג״כ ענין קדש העליון מה שלמעלה מבחי׳ קדוש בוי״ו עמ״ש מזה בד״ה צאינה וראינה בנות ציון והוא הנמשך ע״י מל״ת.
5. Et c'est là : "Voici les comptes du Michkan, le Michkan du témoignage".
Il a répété deux fois "Michkan", et ce sont les deux aspects mentionnés plus haut : Jérusalem d'en bas, et l'aspect de "comme une ville qui lui a été jointe", etc. C'est-à-dire que par les mitsvot positives se fait l'aspect de l'union du vav-hé de Havaya.
Et c'est l'aspect du Michkan simplement, "et Je résiderai au milieu d'eux", l'aspect de la résidence de la Chekhina, le hé inférieur qui demeure avec eux, et son union avec l'aspect du vav, comme le sujet de "saint" avec le vav, qui est l'attraction d'une illumination depuis l'aspect du Saint supérieur, et elle est attirée par les 248 mitsvot positives. Ensuite, "le Michkan du témoignage" est l'aspect de Yah, et c'est aussi le sujet du Saint supérieur, ce qui est au-dessus de l'aspect de "saint" avec le vav.
Voir ce qui est écrit à ce sujet dans le discours "Sortez et voyez, filles de Tsion" (Cantique des Cantiques 3, 11). Et il est attiré par les mitsvot négatives.
וביאור הדברים הנה פי׳ אלה פקודי לשון אלה הוא כמ״ש שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. כי אלה הוא לשון גילוי ומי הוא לשון נסתר דקיימא לשאלה מי הוא זה ואיזהו שלא נודע מהותו.
Et l'explication des choses : voici, le sens de "Voici les comptes", le terme "Voici" (élé) est comme il est écrit : "Levez vos yeux en haut et voyez : qui a créé ceux-ci" (Isaïe 40, 26). Car "ceux-ci" (élé) a le sens de révélation, et "qui" (mi) a le sens de caché, qui se tient en question : "qui est celui-ci et lequel est-il", dont l'essence n'est pas connue.
והענין כי אלה הוא בחי׳ המדות שנק׳ והנגלות כנ״ל ונמשכים ונולדים מן השכל וההתבוננו׳ הוא בחי׳ בינה אם הבנים שנק׳ מי וכנודע בפי׳ לך ה׳ הגדולה והגבורה וגו׳ שהן ששה מדות וכולם בטלים במקור׳ לך ה׳ כו׳ אותיות לך הם נש״ב שהוא בחי׳ מי ברא אלה והנה נקראו הששה מדות אלה כי כל מדה כלולה מכל הששה עולה מספר ל״ו שהוא בגימט׳ אלה וגם אלה אותיות לאה שילדה ששה בנים הם ששה מדות הנ״ל נמצא אלה הוא בחי׳ וא״ו דשם הוי׳ דהיינו ששה מדות שכל אחד כלול מששה.
Et le sujet : car "ceux-ci" (élé) est l'aspect des middot, qui sont appelées "et les choses révélées", comme il a été dit plus haut, et elles sont attirées et naissent de l'intellect et de la méditation, qui est l'aspect de bina, "la mère des fils", appelée "qui" (mi), comme il est connu dans l'explication de "À Toi, ה', la grandeur et la puissance", etc. (I Chroniques 29, 11), qui sont les six middot, et toutes sont en bitoul dans leur source : "À Toi, ה'", etc.
Les lettres de "lekha" sont nefech, roua'h, nechama, qui est l'aspect de "qui a créé ceux-ci". Et voici, les six middot sont appelées "élé", car chaque mida est incluse de toutes les six, ce qui monte au nombre de 36, qui est en guématria "élé".
Et aussi "élé" a les lettres de Léa, qui enfanta six fils, ce sont les six middot mentionnées. Il se trouve que "élé" est l'aspect du vav du nom Havaya, c'est-à-dire six middot, chacune incluse de six.
וזהו ענין ששה סדרי משנה שהן בחי׳ הששה מדות העליונות למעלה ולמטה מלובשים בשיתא סדרי משנה זרעים מועד כו׳. וכל סדר כלול מן כל הששה כי הרי סדר זרעים כלול גם מדינים דסדר מועד ושאר הסדרים וכן סדר מועד כלול מכולם וכן שאר הסדרים ועי״ז עולה מספר אלה.
Et c'est le sujet des six ordres de la Michna, qui sont l'aspect des six middot supérieures, en haut et en bas, revêtues dans les six ordres de la Michna : Zeraïm, Moed, etc. Et chaque ordre est inclus de tous les six, car voici, l'ordre Zeraïm est inclus aussi des lois de l'ordre Moed et des autres ordres, et de même l'ordre Moed est inclus de tous, et de même les autres ordres.
Et par cela monte le nombre de "élé".
וזהו אלה פקודי המשכן. פי׳ פקודי הוא כמו ענין ופקדת נוך וכמארז״ל חייב אדם לפקוד את אשתו שהיחוד נק׳ פקידה.
ופי׳ פקודי המשכן שהמשכן הוא בחי׳ ה״א אחרונה דשם ה׳ כנ״ל הנק׳ שכינה והיא מקור ושרש נש״י ולהיות פקודי המשכן בחי׳ יחוד ו״ה הוא ע״י בחי׳ אלה שית סדרי משנה שע״י עסק התורה שבבחי׳ ו׳ נעשה יחוד ו״ה והוא בחי׳ יחוד קוב״ה ושכינתי׳ שנעשה ע״י עסק התורה כי פי׳ קוב״ה היינו קדוש בוא״ו מה שנמשך הארה מבחי׳ קדש העליון להיות מאיר בבחי׳ ממכ״ע הנק׳ שכינה (וכמ״ש פי׳ וענין יחוד זה באריכות ע״פ ששים המה מלכות כו׳ ע״ש) וכן גם ע״י שאר כל רמ״ח מ״ע נעשה יחוד זה ונקרא ג״כ אלה. כמ״ש אלה המצות וכתיב אלה העדות והחוקים וכמ״ש אלה מועדי הוי׳.
וע׳ ברבות ר״פ ויקהל. וז״ש פקודי לשון רבים כי ע״י כל מצוה מרמ״ח מ״ע נמשך בחי׳ יחוד לפי בחי׳ המצוה ההיא ושרשה למעלה.
Et c'est là : "Voici les comptes du Michkan". L'explication de "pekoudé" est comme le sujet de "et tu visiteras ta demeure" (Job 5, 24), et comme l'ont dit nos Sages : "l'homme est tenu de visiter sa femme" (Yevamot 62b), car l'union est appelée pekida.
Et l'explication de "les comptes du Michkan" : le Michkan est l'aspect du hé final du nom de ה', comme il a été dit plus haut, appelée Chekhina, et elle est la source et la racine des âmes d'Israël. Et pour qu'il y ait "les comptes du Michkan", l'aspect de l'union du vav-hé, c'est par l'aspect de "élé", les six ordres de la Michna, car par l'étude de la Torah qui est dans l'aspect du vav se fait l'union du vav-hé.
Et c'est l'aspect de l'union de Koudcha Berikh Hou et de Sa Chekhina, qui se fait par l'étude de la Torah. Car l'explication de Koudcha Berikh Hou, c'est "saint" avec le vav, ce qui est attiré comme illumination depuis l'aspect du Saint supérieur pour éclairer dans l'aspect de memalé kol almin, appelée Chekhina (et comme il est écrit l'explication et le sujet de cette union longuement sur le verset "soixante sont les reines", etc., voir là-bas).
Et de même aussi par toutes les autres 248 mitsvot positives se fait cette union, et elle est aussi appelée "élé", comme il est écrit : "Voici les mitsvot", et il est écrit : "Voici les témoignages et les statuts", et comme il est écrit : "Voici les temps fixés de Havaya". Et voir dans Chemot Rabba, début de Vayakhel.
Et c'est pourquoi il est dit "pekoudé" au pluriel, car par chaque mitsva parmi les 248 mitsvot positives est attiré un aspect d'union selon l'aspect de cette mitsva et sa racine en haut.
וז״ש ברבות באיכה ע״פ על אלה אני בוכיה על ביטול תורה הה״ד אלה החוקים והמשפטים. על ביטול קרבנות הה״ד אלה תעשו לה׳ במועדיכם דהיינו כי ע״י כ״ז נמשך בחי׳ אלה פקודי המשכן בחי׳ ההמשכה מסוכ״ע בממכ״ע שזהו הנק׳ אלה.
Et c'est pourquoi il est dit dans Eikha Rabba, sur le verset "Sur ceux-ci je pleure" (Lamentations 1, 16) : sur l'annulation de la Torah, c'est ce qui est écrit "Voici les statuts et les jugements". Sur l'annulation des sacrifices, c'est ce qui est écrit "Voici ce que vous ferez pour ה' à vos temps fixés".
C'est-à-dire que par tout cela est attiré l'aspect de "Voici les comptes du Michkan", l'aspect de l'attraction depuis sovev kol almin dans memalé kol almin, et c'est cela qui est appelé "élé".
ולכן בחורבן בהמ״ק נאמר על אלה אני בוכיה היינו על הסתלקות האור והגילוי הנקרא אלה כו׳ שחזר למקורו בבחי׳ העלם וכמ״ש בזח״א ויגש דף ר״י ע״א בגין דוי״ו אתרחק ואסתלק מינה וכדין רחל מבכה כו׳ ע״ש.
Et c'est pourquoi, lors de la destruction du Beit Hamikdach, il est dit "Sur ceux-ci je pleure", c'est-à-dire sur le retrait de la lumière et du dévoilement appelé "élé", etc., qui est retourné à sa source dans l'aspect du caché, et comme il est écrit dans le Zohar I, Vayigach, folio 210a : "parce que le vav s'est éloigné et s'est retiré d'elle, et alors Ra'hel pleure", etc., voir là-bas.
וכ״ז הוא בחי׳ משכן סתם והוא אותיות ו״ה שנק׳ והנגלות וזהו אלה לשון התגלות כדלעיל. אבל משכן העדות הוא בחי׳ משכן דלעילא בבחי׳ ירושלים שלמעלה דהיינו בחי׳ י״ה שנק׳ נסתרות כנ״ל ולכך נק׳ משכן העדות דעדות שייך על הנסתרות דוקא כנ״ל וכמ״ש לעיל בפי׳ שבטי י״ה עדות לישראל ויחוד זה די״ה הוא ע״י המל״ת ששרשן מבחי׳ י״ה כנ״ל (ושני בחי׳ אלו הוא בחי׳ שכינתא תתאה ושכינתא עלאה ועמ״ש מזה ע״פ שה״ש כו׳ שהם ב׳ בחי׳ מס״נ דק״ש באחד ובכל נפשך וכמו שיתבאר ג״כ לקמן דפסוק ראשון דק״ש הוא בחי׳ משכן העדות ופסוק ואהבת הוא בחי׳ משכן סתם):
Et tout cela est l'aspect du Michkan simplement, et ce sont les lettres vav-hé, appelées "et les choses révélées", et c'est là "élé", au sens de révélation, comme plus haut. Mais "le Michkan du témoignage" est l'aspect du Michkan d'en haut, dans l'aspect de Jérusalem d'en haut, c'est-à-dire l'aspect de Yah, appelé "choses cachées", comme il a été dit plus haut.
Et c'est pourquoi il est appelé "Michkan du témoignage", car le témoignage concerne les choses cachées précisément, comme il a été dit plus haut, et comme il a été écrit plus haut dans l'explication de "les tribus de Yah, un témoignage pour Israël". Et cette union de Yah se fait par les mitsvot négatives, dont la racine est dans l'aspect de Yah, comme il a été dit plus haut.
(Et ces deux aspects sont l'aspect de la Chekhina inférieure et de la Chekhina supérieure. Et voir ce qui est écrit à ce sujet sur le Cantique des Cantiques, etc., qu'ils sont deux aspects de messirout nefech (don de soi) du Chema, dans "Un" et dans "de toute ton âme", et comme il sera aussi expliqué plus loin, que le premier verset du Chema est l'aspect du Michkan du témoignage, et le verset "et tu aimeras" est l'aspect du Michkan simplement.)
קיצור. ענין אלה מי.
ברא אלה. וא״ו מדות הכלולים מוא״ו.
קדוש בוי״ו ש״ס משנה. אלה המצות זהו פקודי המשכן יחוד ו״ה וזהו על אלה אני בוכיה.
ומשכן העדות זהו בחי׳ י״ה:
Résumé. Le sujet de "élé" et "mi".
"a créé ceux-ci". Le vav des middot inclus du vav.
"Saint" avec le vav, les six ordres de la Michna. "Voici les mitsvot", c'est là "les comptes du Michkan", l'union du vav-hé, et c'est là "Sur ceux-ci je pleure".
Et "le Michkan du témoignage", c'est l'aspect de Yah.
ו והנה להבין מעט עוד בפי׳ וענין משכן העדות ועדות לישראל הנה מלבד הפירוש הנז״ל שהוא לשון עדות לפי שהוא בחי׳ עלמא דאתכסיא יש עוד טעם למה שנק׳ עדות. ויובן בהקדים תחלה ענין הפסוק (ביחזקאל סי׳ י״ו ז׳) רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים והביא רש״י שם ב׳ פירושים.
הא׳ לשון עד כמו בטחו בה׳ עדי עד (בישעי׳ סי׳ כ״ו) השני לשון עדי דהיינו ענין קישוטים כמו את עדים מהר חורב שארז״ל (פ״ט דשבת דפ״ח ע״א) שהן שני כתרים שקשרו להן אחד כנגד נעשה וא׳ כנגד נשמע. ופי׳ כצמח השדה היינו עד״מ צמח השדה שלא יצמח כ״א אחר ביטולו והתכללותו בכח הצומח והוא ענין רקבון הגרעין שנעשה בחי׳ אין ונכלל בכח הצומח ואח״כ יצמיח בו כח הצומח והטעם הוא לפי שלא יוכל להיות התהוות יש מיש כ״א כאשר יבא בחי׳ היש לבחי׳ הביטול באין תחלה (ועמ״ש מזה בת״א בד״ה קחו מאתכם תרומה).
וכך יובן בכנס״י בגלות מצרים שהיו משועבדים שם בתכלית שזהו כמשל רקבון הגרעין והיינו בחי׳ לב נשבר ונדכה עד שנעשו בבחי׳ אין ועי״ז אח״כ ותרבי ותגדלי ותבואי ותגדלי ע״ד כי מי גוי גדול כו׳ וכמ״ש ברבות ר״פ לך לך ע״פ ואעשך לגוי גדול אותה אומה שכתוב בה כי מי גוי גדול אעמיד ממך והיינו כמ״ש כי חלק הוי׳ עמו שנאמר בו גדול הוי׳ כו׳.
6. Et voici, pour comprendre encore un peu l'explication et le sujet du Michkan du témoignage et du "témoignage pour Israël" : outre l'explication mentionnée plus haut, qui a le sens de témoignage parce que c'est l'aspect du monde du caché, il y a encore une raison pour laquelle il est appelé témoignage.
Et on le comprendra en préfaçant d'abord le sujet du verset (dans Ézéchiel 16, 7) : "Je t'ai rendue par myriades comme la végétation des champs, tu as grandi et tu es devenue grande, et tu es venue dans la parure des parures". Et Rachi y apporte deux explications.
La première : au sens de "ad" (jusqu'à, à jamais), comme "confiez-vous en ה' à jamais" (Isaïe 26, 4). La seconde : au sens de parure (adi), c'est-à-dire le sujet des ornements, comme "les ornements du mont Horev", dont nos Sages ont dit (chapitre 9 de Chabbat, folio 88a) que ce sont les deux couronnes qu'on leur a liées, l'une en face de "nous ferons" et l'une en face de "nous entendrons".
Et l'explication de "comme la végétation des champs" : c'est à la manière d'un exemple, la végétation des champs qui ne pousse qu'après son bitoul et son inclusion dans la force végétale, et c'est le sujet de la pourriture du grain, qui devient un aspect d'ayin et s'inclut dans la force végétale, et ensuite la force végétale fait pousser en lui. Et la raison est que le devenir d'un yech à partir d'un yech ne peut se faire que lorsque l'aspect du yech vient d'abord à l'aspect du bitoul dans l'ayin (et voir ce qui est écrit à ce sujet dans Torah Or, dans le discours "Prenez d'auprès de vous une contribution").
Et ainsi on le comprendra dans Knesset Israël dans l'exil d'Égypte, où ils étaient asservis là au suprême degré, ce qui est comme l'exemple de la pourriture du grain, c'est-à-dire l'aspect du cœur brisé et broyé, jusqu'à ce qu'ils deviennent un aspect d'ayin, et par cela ensuite "tu as grandi et tu es devenue grande, et tu es venue", et "tu es devenue grande", à la manière de "car quelle est la grande nation" (Deutéronome 4, 7), etc., et comme il est écrit dans Beréchit Rabba, début de Lekh Lekha, sur le verset "et Je te ferai une grande nation" : cette nation dont il est écrit "car quelle est la grande nation", Je la ferai se lever de toi. Et c'est comme il est écrit "car la part de Havaya est Son peuple" (Deutéronome 32, 9), dont il est dit "grand est Havaya", etc.
וזהו וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול. גם ע״ד מ״ש בד״ה ויהי בשלח פרעה שמבררים בחי׳ הנצוצי׳ שנפלו מעולם התהו מה שלקח הבכורה מעשו שנק׳ בנו הגדול כו׳ וע״ד והאופנים ברעש גדול וכמ״ש במ״א בד״ה האזינו השמים.
Et c'est là : "et Tu nous as rapprochés, notre Roi, de Ton grand Nom". Aussi à la manière de ce qui est écrit dans le discours "Et il arriva, lorsque Pharaon renvoya", qu'on trie l'aspect des étincelles qui sont tombées du monde de Tohou, le droit d'aînesse qu'il a pris à Essav, qui est appelé "son fils aîné" (Genèse 27, 1), etc.
Et à la manière de "et les ofanim dans un grand fracas", et comme il est écrit ailleurs dans le discours "Prêtez l'oreille, cieux".
ותבואי בעדי עדיים שזכו לקבלת התורה שעז״נ בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וקשרו להם ג״כ שני כתרים כו׳ כנ״ל. והענין כי העטרה הוא בחי׳ מקיף דהיינו מה שאינו יכול לבוא בהתגלות בהשגת המהות והוא בחי׳ ישת חשך סתרו בחי׳ רעוא דכל רעוין אנכי מי שאנכי סתימא דכ״ס נורא תהלות דלא ידע ליה בר איהו שמשם נמשך להם הארה והוא כמש״ל בענין הל״ת שעל ידם נמשך מבחי׳ י״ה הנק׳ נסתרות וע״כ נק׳ משכן העדות לשון עדי וקישוט כמו עדי עדיים.
"Et tu es venue dans la parure des parures", car ils ont mérité la réception de la Torah, dont il est dit "de la couronne dont sa mère l'a couronné au jour de ses noces" (Cantique des Cantiques 3, 11), et on leur a aussi lié deux couronnes, etc., comme plus haut. Et le sujet : car la couronne est un aspect de makif, c'est-à-dire ce qui ne peut venir en dévoilement dans la saisie de l'essence, et c'est l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette", l'aspect de la volonté de toutes les volontés, "Celui que Je suis", le caché de tous les cachés, "redoutable en louanges", "que nul ne Le connaît sinon Lui", d'où est attirée pour eux une illumination.
Et c'est comme il a été dit plus haut au sujet des mitsvot négatives, par lesquelles est attiré depuis l'aspect de Yah, appelé choses cachées. Et c'est pourquoi il est appelé Michkan du témoignage, au sens de parure et d'ornement, comme "parure des parures".
וגם הוא לשון נצחיות כמו עדי עד כי בחי׳ כתרים הנ״ל הם המשכת א״ס ב״ה והרי בחי׳ א״ס כשמו כן הוא למעלה עד אין קץ וכמאמר הכל ירוממוך סלה שיש עליות אין קץ בהשגת אלקות כי בכל מקום שנאמר נצח סלה ועד אין לו הפסק (וע׳ בזהר פ׳ ויקרא דף כ׳ סע״א מענין סלה ובמק״מ שם) והיינו שזכו לבחי׳ הנצחיות, וגם בפי׳ עדי עדיים י״ל שנכלל ג״כ לשון עד הפשוט כמו עד פה תבוא (באיוב סי׳ ל״ח) וכמו עד כאן תחום שבת וגם פי׳ זה עולה בקנה א׳ עם פי׳ הנ״ל והוא כי להיות שהמשכה זו שהיא מבחי׳ ישת חשך סתרו וסדכ״ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ע״כ נאמר ע״ז לשון עד ר״ל עד כאן שייך בחי׳ השגה ולא עד בכלל שאין בבחי׳ הכתר והמקיף שום השגה כלל, וכענין מ״ש בזהר ר״פ בראשית דף א׳ ע״ב ע״פ מי ברא אלה. דהא לעילא לית תמן שאלה כו׳ ע״ש.
ומ״ש עדי עדיים לשון רבים ר״ל שאין שיעור כלל לעדיים וכתרים עד רום המעלות בעילוי אחר עילוי זו למעלה מזו מאחר שהוא א״ס. (א״נ י״ל עדי א׳ עדיים ב׳ כענין קדש הקדשים דפי׳ בפרדס בעה״כ ערך קדש דפי׳ קדש הוא כתר וקדשים הם חכמה ובינה כו׳, ועד״ז הוא ענין עדי עדיים דהיינו ג״כ יחוד חכמה בינה שמקור ההמשכה מבחי׳ ישת חשך סתרו שהוא בחי׳ כתר.
וזהו ענין יחוד י״ה הנמשך ע״י קיום ושמירת הל״ת ועמ״ש בפ׳ שמות בד״ה זה שמי. בענין איה סופר.
ופי׳ איה היינו י״ה הם חו״ב והאלף פלא זהו בחי׳ כתר. עוי״ל בפי׳ עדי עדיים עפמש״ל דעדיים אלו הוא בחי׳ עדות לישראל והם בחי׳ תרין עטרין הנזכר באדר״ז דרצ״א ע״א והדעת כוללם יחד זהו עדי עדיים.
ופ׳ התרין עטרין הם בחי׳ מדות שלמעלה מהשכל הנמשכים ומתלבשים במדות שלמטה מהשכל וההמשכה הוא ע״י הדעת. וכמ״ש במ״א.
וע׳ ברע״מ פ׳ שופטים דער״ה ע״א ובפי׳ הרמ״ז שם מענין עדות כו׳ ומבואר במ״א). וזהו ענין משכן העדות שמבואר למעלה שהוא בחי׳ יחוד י״ה שנק׳ עלמא דאתכסיא ולכך שייך ע״ז לשון עדות.
ועתה יובן ג״כ בתוספת טעם שהוא ג״כ לשון עדי וקישוט ומבחי׳ כתרים אלו נמשך להיות עדות לישראל ג״כ וזהו ותבואי בעדי עדיים כו׳.
Et c'est aussi au sens d'éternité, comme "à jamais", car les aspects de couronnes mentionnés plus haut sont l'attraction de l'Or Ein Sof, béni soit-Il, et voici, l'aspect de l'Ein Sof, comme son nom, ainsi est-il, en haut jusqu'à l'infini, et comme la parole "tous Te loueront éternellement", qu'il y a des élévations sans fin dans la saisie de la divinité, car partout où il est dit nétsa'h, séla et ad, il n'y a pas d'interruption (et voir dans le Zohar, paracha Vayikra, folio 20, fin de la page, au sujet de séla, et dans Mikdach Melekh là-bas). C'est-à-dire qu'ils ont mérité l'aspect de l'éternité.
Et aussi dans l'explication de "parure des parures", on peut dire qu'est inclus aussi le sens simple de "ad", comme "jusqu'ici tu viendras" (Job 38, 11), et comme "jusqu'ici est le domaine de Chabbat". Et cette explication aussi s'accorde avec l'explication mentionnée plus haut, et c'est que, du fait que cette attraction, qui est depuis l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette" et du caché de tous les cachés, "qu'aucune pensée ne Le saisit" du tout, c'est pourquoi il est dit à ce sujet l'expression "ad", c'est-à-dire jusqu'ici il est question de l'aspect de la saisie, et non au-delà inclusivement, car dans l'aspect de la couronne et du makif il n'y a aucune saisie du tout, comme le sujet de ce qui est écrit dans le Zohar, début de la paracha Beréchit, folio 1b, sur le verset "qui a créé ceux-ci" : "car en haut il n'y a pas là de question", etc., voir là-bas.
Et ce qui est dit "parures des parures" au pluriel, c'est-à-dire qu'il n'y a aucune mesure du tout aux parures et aux couronnes, jusqu'au sommet des degrés, dans une élévation après une élévation, celle-ci au-dessus de celle-là, puisqu'Il est infini. (Ou bien on peut dire : une parure, des parures, comme le sujet de "saint des saints", dont l'explication est dans le Pardès, Chaar Erkhei haKinouyim, entrée kodech, que l'explication de "kodech" est le keter, et "kodachim" sont 'hokhma et bina, etc.
Et de cette manière est le sujet de "parure des parures", c'est-à-dire aussi l'union de 'hokhma et bina, dont la source de l'attraction est depuis l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette", qui est l'aspect du keter. Et c'est le sujet de l'union de yod-hé attirée par l'accomplissement et la garde des mitsvot négatives.
Et voir ce qui est écrit dans la paracha Chemot, dans le discours "Ceci est Mon Nom", au sujet de "où est celui qui compte" (Isaïe 33, 18). Et l'explication de "où", c'est yod-hé, ce sont 'hokhma et bina, et l'aleph de pélé, c'est l'aspect du keter.
On peut encore dire dans l'explication de "parure des parures", d'après ce qui a été dit plus haut, que ces parures sont l'aspect du "témoignage pour Israël", et elles sont l'aspect des deux couronnes mentionnées dans l'Idra Zouta, folio 291a, et le daat les inclut ensemble, c'est là "parure des parures". Et l'explication des deux couronnes : elles sont l'aspect des middot qui sont au-dessus de l'intellect, qui sont attirées et se revêtent dans les middot qui sont au-dessous de l'intellect, et l'attraction se fait par le daat.
Et comme il est écrit ailleurs. Et voir dans le Raaya Mehemna, paracha Choftim, folio 275a, et dans l'explication du Ramaz là-bas, au sujet du témoignage, etc., et c'est expliqué ailleurs.) Et c'est le sujet du Michkan du témoignage expliqué plus haut, qui est l'aspect de l'union de yod-hé, appelé le monde du caché, et c'est pourquoi il est question à ce sujet du terme de témoignage.
Et maintenant on comprendra aussi, en raison supplémentaire, que c'est aussi au sens de parure et d'ornement, et depuis l'aspect de ces couronnes est attiré pour être aussi un témoignage pour Israël, et c'est là "et tu es venue dans la parure des parures", etc.
וזהו אשר פקד ע״פ משה. הכוונה בזה שמשכן העדות דוקא הוא פקד עפ״י משה ואדסמיך ליה קאי כי מתחלה כתיב אלה פקודי המשכן שהוא ענין יחוד ו״ה שנק׳ פקודי המשכן דהיינו משכן סתם ה׳ תתאה שיחוד זה הוא ע״י בחי׳ אלה ש״ס משנה ורמ״ח מ״ע כנ״ל.
Et c'est "qui fut compté sur l'ordre de Moché". L'intention en cela est que le Michkan du témoignage précisément est compté sur l'ordre de Moché, et cela se rapporte à ce qui est adjacent, car d'abord il est écrit "Voici les comptes du Michkan", qui est le sujet de l'union de vav-hé, appelé les comptes du Michkan, c'est-à-dire le Michkan simplement, le hé inférieur, cette union se faisant par l'aspect de "élé", les six ordres de la Michna et les 248 mitsvot positives, comme plus haut.
ועתה אומר איך שמשכן העדות שהוא בחי׳ יחוד י״ה הוא פקד ע״פ משה שע״י בחי׳ משה נעשה פקידה זו ויחוד זה כי משה הוא בחי׳ הביטול כמ״ש ונחנו מ״ה ומבואר למעלה דהמשכה זו מבחי׳ י״ה הוא דוקא ע״י הביטול כמש״ל בפי׳ ששם עלו שבטים כו להודות כו׳. וזהו שמצינו בר״ע שהיה כורע ומשתחוה עד שאדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת לפי שא״א להמשכה זו לבא בגילוי בשכל ודעת או כלי המדות אלא רק ע״י בחי׳ הביטול שהוא ענין ההשתחואה שבשמו״ע כנודע (ועמ״ש בד״ה שימני כחותם דההמשכה שע״י שמירת מצות ל״ת הוא ענין אחד עם ההמשכה שבתפלת שמו״ע ועמ״ש מענין תפלת שמונה עשרה בד״ה יהודה אתה וסד״ה השמים כסאי):
Et maintenant il dit comment le Michkan du témoignage, qui est l'aspect de l'union de yod-hé, est compté sur l'ordre de Moché : par l'aspect de Moché se fait cette pekida et cette union, car Moché est l'aspect du bitoul, comme il est écrit "et nous, que sommes-nous" (Exode 16, 7), et il est expliqué plus haut que cette attraction de l'aspect de yod-hé se fait précisément par le bitoul, comme expliqué plus haut dans l'explication de "c'est là que sont montées les tribus", etc., "pour rendre grâce", etc. Et c'est ce que nous trouvons chez Rabbi Akiva, qui s'inclinait et se prosternait jusqu'à ce qu'on le laisse dans ce coin et qu'on le retrouve dans un autre coin (Berakhot 31a), parce qu'il est impossible que cette attraction vienne en dévoilement dans l'intellect et le daat ou dans le keli des middot, mais seulement par l'aspect du bitoul, qui est le sujet de la prosternation dans la Amida, comme il est connu (et voir ce qui est écrit au discours "place-moi comme un sceau" : l'attraction qui se fait par la garde des mitsvot négatives est un seul sujet avec l'attraction de la prière de la Amida, et voir ce qui est écrit au sujet de la Amida (Chemoné Esré) au discours "Yehouda, toi", et fin du discours "les cieux sont Mon trône").
קיצור. עוי״ל פי׳ משכן העדות מלשון ותבואי בעדי עדיים ופרש״י שני פירושים לשון עדים מהר חורב בחי׳ כתרים ולשון עדי עד נצחיות יהללוך סלה.
גם לשון עד פה תבוא וע״ז אמר אשר פקד ע״פ משה:
Résumé. On peut encore dire l'explication de "Michkan du témoignage" d'après "et tu es venue dans la parure des parures", et Rachi, deux explications : au sens des ornements du mont Horev, aspect des couronnes, et au sens de "à jamais", éternité, "ils Te loueront éternellement".
Aussi au sens de "jusqu'ici tu viendras". Et à ce sujet il a dit "qui fut compté sur l'ordre de Moché".
ז ועפ״ז יובן ג״כ מעט ענין הפסח ואכילת מצה. דהנה פסוק רבבה כצמח השדה כו׳ ותבואי בעדי עדיים כו׳ (שהוא בחי׳ משכן העדו׳ כנ״ל) נאמר על יצ״מ.
והיינו שזכו בליל א׳ דפסח לבחי׳ גילוי יחודים עליונים הנ״ל. דהיינו אפילו יחוד י״ה שהוא מבחי׳ ישת חשך סתרו נגלה עליהם אז כמאמר שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים כמ״ש פי׳ זה במ״א בד״ה קול דודי כו׳.
ולהיות כי מבחי׳ גלוי זה נמשך עדות לישראל כדלעיל. ולכן נאמר ע״ז ותבואי בעדי עדיים וככל הפירושים שנת״ל בזה הכל הי׳ הגילוי מזה בליל א׳ דפסח.
ולכן נצטוו לאכול מצה. וכתיב מצות יאכל את שבעת הימים (ס״פ בא י״ג ז׳).
ולשון זה לפי פשוטו אינו מובן דהל״ל בשבעת הימים אבל את שבעת הימים משמע שיאכילו מצה את ז׳ הימים עצמן וזה תמוה, אבל לפי האמת א״ש כי הנה ז׳ הימים הן ז׳ מדות חו״ג כו׳ שהן נמשכים מבחי׳ ו״ה דשם הוי׳ הוי״ו הוא ששה מדות שבפסוק לך ה׳ הגדולה כו׳ והשביעי׳ היא בחי׳ הה״א שהיא בחי׳ לך ה׳ הממלכה כו׳ ומדות אלו ישנם ג״כ בנפש והוא בחינת האהבה הנמשכת מצד השכל וההתבוננות בגדולת הבורא ית׳ כשמשיג איך כי הוא חייך כו׳ ושמחדש בכל יום מע״ב כו׳ שמהתבוננות זו יולד האהבה או היראה וכנ״ל בענין מי ברא אלה כו׳. אמנם למעלה מזה היא האהבה והדביקות הנמשכת מצד ההתבוננות בעצמות אור א״ס שמצד מהו״ע כלא חשיב השבח הזה של ביטול העולמות אליו ית׳ כי במהו״ע לית מחשבה תפיסא ביה כלל וחיות כל העולמות הוא רק ע״י מחשבה אחת כו׳ ובחי׳ אהבה זו נק׳ עדי עדיים והוא בחי׳ תרין עטרין הנ״ל הנמשכים מבחי׳ המדות שלמעלה מהשכל ומתגלים במדות שלמטה מהשכל והוא ההמשכה מבחי׳ י״ה בו״ה וכדי שיזכו ישראל לבחי׳ גילוי זה בפסח כי ביצ״מ היה עדיין בבחי׳ קטנות כצמח השדה בתחלתו ולא היה להם רק האהבה זוטא ולא אה״ר הנ״ל דבחי׳ עדי עדיים לכן כדי שיגיעו לגילוי זה נצטוו לאכול מצה.
שענין המצה הוא המשכת בחי׳ מ״ה והוא בחי׳ הביטול כמו שנראה לעין שאין במצה התנשאות כמו בחמץ ושאור כו׳ ובחי׳ ביטול זה הוא שבו וע״י נמשך מבחי׳ י״ה כנ״ל בענין משכן העדות אשר פקד ע״פ משה דוקא.
7. Et d'après cela on comprendra aussi un peu le sujet de Pessa'h et de la consommation de la matsa.
Car voici, le verset "par myriades comme la végétation des champs", etc., "et tu es venue dans la parure des parures", etc. (qui est l'aspect du Michkan du témoignage, comme plus haut) est dit sur la sortie d'Égypte.
C'est-à-dire qu'ils ont mérité, dans la première nuit de Pessa'h, l'aspect du dévoilement des unions supérieures mentionnées. C'est-à-dire que même l'union de yod-hé, qui est de l'aspect de "Il a fait des ténèbres Sa cachette", s'est dévoilée sur eux alors, comme la parole que le Roi des rois des rois s'est dévoilé sur eux, comme cette explication est écrite ailleurs au discours "la voix de mon bien-aimé", etc.
Et du fait que de cet aspect de dévoilement est attiré un témoignage pour Israël, comme plus haut. C'est pourquoi il est dit à ce sujet "et tu es venue dans la parure des parures", et selon toutes les explications qui ont été dites plus haut à ce sujet, tout ce dévoilement a eu lieu dans la première nuit de Pessa'h.
C'est pourquoi ils ont été ordonnés de manger la matsa. Et il est écrit "des matsot on mangera pendant les sept jours" (fin de la paracha Bo, Exode 13, 7).
Et cette formulation, selon le sens simple, n'est pas comprise, car il aurait fallu dire "pendant les sept jours", mais "les sept jours" signifie qu'on fera manger de la matsa aux sept jours eux-mêmes, et cela est étonnant. Mais selon la vérité, cela s'accorde, car voici, les sept jours sont les sept middot, 'hessed, guevoura, etc., qui sont attirées de l'aspect de vav-hé du nom Havaya : le vav, ce sont les six middot du verset "à Toi, ה', la grandeur", etc., et la septième est l'aspect du hé, qui est l'aspect de "à Toi, ה', la royauté", etc.
Et ces middot se trouvent aussi dans l'âme, et c'est l'aspect de l'amour attiré du côté de l'intellect et de la méditation sur la grandeur du Créateur, béni soit-Il, lorsqu'on saisit comment "Il est ta vie", etc., et qu'Il renouvelle chaque jour l'œuvre de la création, etc. : de cette méditation naît l'amour ou la crainte, et comme plus haut au sujet de "qui a créé ceux-ci", etc. Cependant, au-dessus de cela est l'amour et l'attachement attiré du côté de la méditation sur l'essence de l'Or Ein Sof, que du côté de Son essence, béni soit-Il, cette louange du bitoul des mondes envers Lui, béni soit-Il, n'est pas considérée, car dans Son essence "aucune pensée ne Le saisit" du tout, et la vitalité de tous les mondes n'est que par une seule pensée, etc.
Et cet aspect d'amour est appelé "parure des parures", et c'est l'aspect des deux couronnes mentionnées, attirées de l'aspect des middot qui sont au-dessus de l'intellect et se dévoilant dans les middot qui sont au-dessous de l'intellect, et c'est l'attraction de l'aspect de yod-hé dans vav-hé. Et afin qu'Israël méritent cet aspect de dévoilement à Pessa'h, car à la sortie d'Égypte ils étaient encore dans l'aspect de la petitesse, comme la végétation des champs à son commencement, et ils n'avaient que l'ahava zouta (petit amour), et non l'ahava raba (amour immense) mentionné de l'aspect de "parure des parures", c'est pourquoi, afin qu'ils parviennent à ce dévoilement, ils ont été ordonnés de manger la matsa.
Le sujet de la matsa est l'attraction de l'aspect de mah, et c'est l'aspect du bitoul, comme on le voit à l'œil : il n'y a pas dans la matsa d'élévation comme dans le 'hamets et le levain, etc. Et cet aspect de bitoul est celui par lequel et au moyen duquel est attiré de l'aspect de yod-hé, comme plus haut au sujet du Michkan du témoignage, qui fut compté sur l'ordre de Moché précisément.
וזהו מצות יאכל את שבעת הימים פי׳ יאכל הוא לשון מפעיל דהיינו שיאכילו את ז׳ הימים ממצה. והענין הוא להמשיך מבחי׳ מ״ה שבמצה בכל ז׳ המדות להיות נמשך בהם מבחי׳ הביטול דמ״ה ואז יוכלו כנ״י לקבל מבחי׳ יחוד העליון די״ה שזהו בחי׳ עדות לישראל ועדי עדיים (וע׳ מענין מצות יאכל את שבעת הימים בד״ה להבין מ״ש בהגדה מצה זו כו׳ ועמ״ש בד״ה קחו מאתכם תרומה.
דמצה ולחם עוני זהו בחי׳ אתכפיא כו׳ ע״ש ומבואר לעיל בענין ל״ת שע״י אתכפיא סט״א עי״ז אסתלק יקרא דקוב״ה שעי״ז נמשך מבחי׳ יחוד י״ה שהוא משכן העדות ולכן עד״ז ע״י בחי׳ המצה נמשך בחי׳ ותבואי בעדי עדיים וע׳ ג״כ בפע״ח שער חג המצות פ״א מענין ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדיים ע״ש). והנה אכילת מצה היא הכנה לקבלת התורה שבשבועות כי על קבלת התורה נאמר בעטרה שעטרה לו אמו שהוא בחי׳ התגלות רעוא דכל רעוין וסדכ״ס וגם קשרו להם שני כתרים שזהו ענין עדי עדיים הנ״ל.
ולכך הוצרכו תחלה לאכילת מצה שהוא בחי׳ הביטול כו׳ (והנה עם היות כי בליל א׳ דפסח מתגלה ג״כ בחי׳ עדי עדיים הנ״ל. אך הגילוי הזה הוא אז ממילא דהיינו אתעדל״ע שלא ע״י אתעדל״ת ולכן נק׳ פסח לשון דילוג כנודע בענין מדלג על ההרים כו׳ ואחר ליל א׳ דפסח מסתלק גילוי זה ולכך אח״כ מתחיל מצות ספה״ע ז׳ שבועות כדי להמשיך גילוי יחודים הנ״ל ע״י אתעדל״ת.
והאתעדל״ת דספירת העומר ידוע שהיא התהפכות השבע מדות דנפש הבהמית וכל מדה כלולה מז׳ שתהיינה כולם לה׳. ובחי׳ זו הוא בחי׳ ומדרגת שבעת הימים בחי׳ ו״ה הנ״ל ואח״כ מתגלה עי״ז ממילא אח״כ ביום החמשים מבחי׳ עדי עדיים הנ״ל שלמעלה מבחי׳ ו״ה ולכן נאמר תספרו חמשים יום ובאמת אין סופרים רק מ״ט אלא שע״י ספירת המ״ט יום מתגלה ממילא שער החמשים כי הוא מבחי׳ ומדרגת י״ה וכבר נת׳ דשם הוא מדרגת הל״ת שענינם בבחי׳ שב ואל תעשה ולא בבחי׳ קום ועשה מפני שאין לו כלי כו׳ ע״כ גם במצות הספירה אין צריך לסופרו כמו בשבעה שבועות דמצוה למימני יומי כו׳ כי הוא מבחינת ו״ה משא״כ בחי׳ זו ההמשכה משער הנו״ן רק שנמשך ממילא ע״י קדימת ספירת ז׳ שבועות שהוא בחי׳ התהפכות המדות כו׳ ולא תחללו כו׳ שעי״ז יומשך אח״כ גילוי זה ממילא וכענין ואתם תחרישון כמ״ש במ״א.
וזהו עיקר ענין עדי עדיים הנ״ל שאז זכו לגילוי הכתרים כו׳ והוא בחי׳ גבוה יותר כי בחי׳ עדיים הנ״ל הם בלי קץ כנ״ל. נמצא העולה מזה שבליל פסח נמשך גילוי בכנס״י בחינ׳ גלוי יחודים הנ״ל מבחי׳ ו״ה ומבחי׳ י״ה באתעדל״ע ע״י אכילת מצה.
וז״ש מצות יאכל את שבעת הימים ואח״כ מסתלקת ההמשכה וחוזרים וממשיכים ע״י אתעדל״ת בספה״ע ז׳ שבועות ואזי מתגלה בשבועות בחי׳ עדי עדיים הנ״ל בשעת קבלת התורה):
Et c'est "des matsot on mangera les sept jours" : l'explication de "on mangera" (yeakhel) est une forme causative, c'est-à-dire qu'on fera manger aux sept jours de la matsa. Et le sujet est d'attirer de l'aspect de mah qui est dans la matsa dans toutes les sept middot, afin que soit attiré en elles de l'aspect du bitoul de mah, et alors Knesset Israël pourra recevoir de l'aspect de l'union supérieure de yod-hé, qui est l'aspect du témoignage pour Israël et de "parure des parures" (et voir au sujet de "des matsot on mangera les sept jours" au discours pour comprendre ce qui est écrit dans la Haggada "cette matsa", etc., et voir ce qui est écrit au discours "prenez d'auprès de vous une contribution" : la matsa et le pain de misère, c'est l'aspect de l'itkafia, etc., voir là, et il est expliqué plus haut au sujet des mitsvot négatives que par l'itkafia de la sitra a'hra, par cela s'élève la gloire du Saint, béni soit-Il, par quoi est attiré de l'aspect de l'union de yod-hé, qui est le Michkan du témoignage ; c'est pourquoi, de cette manière, par l'aspect de la matsa est attiré l'aspect de "et tu es venue dans la parure des parures", et voir aussi dans le Pri Ets 'Haïm, porte de la fête des matsot, chapitre 1, au sujet de "tu as grandi et tu es devenue grande, et tu es venue dans la parure des parures", voir là).
Or, la consommation de la matsa est une préparation à la réception de la Torah à Chavouot, car sur la réception de la Torah il est dit "de la couronne dont sa mère l'a couronné", qui est l'aspect du dévoilement de la volonté de toutes les volontés et du caché de tous les cachés, et aussi on leur a lié deux couronnes, ce qui est le sujet de "parure des parures" mentionné. C'est pourquoi ils ont d'abord eu besoin de la consommation de la matsa, qui est l'aspect du bitoul, etc.
(Et voici, bien que dans la première nuit de Pessa'h se dévoile aussi l'aspect de "parure des parures" mentionné, cependant ce dévoilement est alors de soi-même, c'est-à-dire une itarouta dile'ela (éveil d'en haut) qui n'est pas par une itarouta diletata, et c'est pourquoi il est appelé Pessa'h, au sens de saut, comme il est connu au sujet de "bondissant sur les montagnes", etc. Et après la première nuit de Pessa'h ce dévoilement se retire, et c'est pourquoi ensuite commence la mitsva du compte de l'Omer, sept semaines, afin d'attirer le dévoilement des unions mentionnées par une itarouta diletata.
Et l'itarouta diletata du compte de l'Omer est connue : c'est la transformation des sept middot de la nefech habéhamit (âme animale), et chaque mida incluse de sept, afin qu'elles soient toutes pour ה'. Et cet aspect est l'aspect et le degré des sept jours, l'aspect de vav-hé mentionné, et ensuite se dévoile par cela de soi-même, ensuite, au cinquantième jour, de l'aspect de "parure des parures" mentionné, qui est au-dessus de l'aspect de vav-hé.
C'est pourquoi il est dit "vous compterez cinquante jours", et en vérité on ne compte que quarante-neuf, mais par le compte des quarante-neuf jours se dévoile de soi-même la cinquantième porte (chaar hanoun), car elle est de l'aspect et du degré de yod-hé, et il a déjà été expliqué que là est le degré des mitsvot négatives, dont le sujet est dans l'aspect de "sois assis et ne fais pas", et non dans l'aspect de "lève-toi et fais", parce qu'il n'a pas de keli, etc. C'est pourquoi aussi dans la mitsva du compte il n'est pas besoin de le compter comme dans les sept semaines, où c'est une mitsva de compter les jours, etc., car il est de l'aspect de vav-hé, ce qui n'est pas le cas de cet aspect : l'attraction de la cinquantième porte n'est attirée de soi-même par la précédence du compte des sept semaines, qui est l'aspect de la transformation des middot, etc., "et vous ne profanerez pas", etc., par quoi sera ensuite attiré ce dévoilement de soi-même, et comme le sujet de "et vous, vous vous tairez", comme il est écrit ailleurs.
Et c'est l'essentiel du sujet de "parure des parures" mentionné, qu'alors ils ont mérité le dévoilement des couronnes, etc., et c'est un aspect plus élevé, car l'aspect des parures mentionnées est sans fin, comme plus haut. Il se trouve que ce qui en ressort est que dans la nuit de Pessa'h est attiré un dévoilement en Knesset Israël, l'aspect du dévoilement des unions mentionnées, de l'aspect de vav-hé et de l'aspect de yod-hé, dans une itarouta dile'ela, par la consommation de la matsa.
Et c'est ce qui est dit "des matsot on mangera les sept jours", et ensuite l'attraction se retire, et ils reviennent et attirent par une itarouta diletata dans le compte de l'Omer, sept semaines, et alors se dévoile à Chavouot l'aspect de "parure des parures" mentionné, au moment de la réception de la Torah.
קיצור. ועד״ז יובן ענין אכילת מצה בחי׳ ביטול ואתכפיא להיות כצמח השדה בחי׳ אין ועי״ז ותרבי ותגדלי כו׳ ובחג השבועות בחי׳ בעטרה כו׳ שהוא ענין בעדי עדיים:
Résumé. Et de cette manière on comprendra le sujet de la consommation de la matsa, aspect de bitoul et d'itkafia, pour être comme la végétation des champs, aspect d'ayin, et par cela "tu as grandi et tu es devenue grande", etc., et à la fête de Chavouot, l'aspect de "de la couronne", etc., qui est le sujet de "dans la parure des parures".
ח והנה בסדר התפלה אנו מוצאים ככל ענין הנ״ל בפי׳ אלה פקודי המשכן משכן העדות כו׳ דהנה ידוע שבפסוק ראשון דק״ש שמע ישראל ה׳ אלקינו כו׳ הוא בחי׳ יחודא עילאה די״ה הנ״ל הנק׳ הנסתרות לה׳ אלקינו כו׳ והוא ענין משכן העדות אשר פקד ע״פ משה כו׳ ובפסוק ואהבת בכל לבבך כו׳ הענין הוא בבחי׳ אהבה הנמשכת מהשכל והטעם (ועמ״ש מזה בד״ה בכ״ה בכסלו) והוא ענין יחודא תתאה כמ״ש אלה פקודי המשכן כו׳ וכנ״ל בענין שאו מרום כו׳ וראו מי ברא אלה כו׳ אך הנה קודם ק״ש תקנו אנכה״ג פסוקי דזמרה והענין של פסוד״ז הוא כדי שיוכלו להגיע בפסוק ראשון דק״ש ליחוד העליון דה׳ אלקינו הנק׳ נסתרות כנ״ל ואם לא השיר והזמרה בפסוד״ז א״א לבא למדרגת היחוד הזה כו׳ וזה היה עבודת הלוים בשיר וזמרה כו׳ והיו נושאים את המשכן וכמ״ש בני גרשון ובני מררי נושאי המשכן (בפ׳ בהעלותך יו״ד י״ז) בני קהת נושאי המקדש וכתיב ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים (במדבר א׳ נ״א) (ועמ״ש מזה בד״ה שאו את ראש כו׳ למשפחותם לבית אבותם) אך הטעם איך שע״י פסוד״ז בשיר ורננה דוקא יגיעו לבחי׳ היחוד העליון הזה יובן בהקדים תחלה ענין שיר הלוים כו׳ דהנה כתיב והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק (ביחזקאל סי׳ א׳ י״ד) ופרש״י כלהבת הכבשן שיוצאה תמיד מפי הכבשן וממהרת לחזור ולכנוס כך כו׳. וכך נפש האלקית שבאדם שנק׳ נר הוי׳ וכמ״ש נר ה׳ נשמת אדם צ״ל עולה ויורד בבחי׳ רצוא ושוב בתמידות בלתי הפסק והוא ב׳ מיני התפעלות הללו זא״ז בתמידות וכמ״ש והחיות רצוא ושוב פי׳ אחר הרצוא שוב ואחר השוב רצוא וכן חוזר חלילה וכמ״ש מזה בד״ה וכל העם רואים את הקולות ועי״ז עולה נה״א ממדרגה למדרגה עד רום המעלות כו׳ וזהו ענין שיר הלוים על הקרבן וזהו ג״כ הענין שנשאו את המשכן כו׳ מפני שע״י השיר ברצוא ושוב מגביהים ומרוממים למשכן עד שנעשה גם בחי׳ יחוד העליון בבחי׳ משכן העדות הנ״ל וזהו כענין פי׳ ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה.
שמחבר בחי׳ ירושמ״ט שהוא יחוד ו״ה לבחי׳ ירושמ״ע שהוא בחי׳ י״ה והיו לאחדים ממש וכך הוא ענין פסוד״ז לפני ק״ש ענין הכנה לרומם הנפש עד שתוכל לייחד יחוד העליון בפסוק ראשון דק״ש באמרו הוי׳ אלקינו דהיינו ג״כ חיבור ויחוד בחי׳ הארת הנשמה המלובשת בגוף עם מקורה ושרשה שלמעלה בחי׳ מזליה כמ״ש במ״א בד״ה יונתי בחגוי הסלע.
8. Or, dans l'ordre de la prière, nous trouvons tout le sujet mentionné dans l'explication de "Voici les comptes du Michkan, le Michkan du témoignage", etc.
Car il est connu que dans le premier verset du Chema, "Écoute Israël, ה' notre Elokim", etc., c'est l'aspect de l'union supérieure de yod-hé mentionnée, appelée "les choses cachées sont à ה' notre Elokim", etc., et c'est le sujet du Michkan du témoignage qui fut compté sur l'ordre de Moché, etc. Et dans le verset "et tu aimeras de tout ton cœur", etc., le sujet est dans l'aspect de l'amour attiré de l'intellect et de la raison (et voir ce qui est écrit de cela au discours "Le 25 Kislev"), et c'est le sujet de l'union inférieure, comme il est écrit "Voici les comptes du Michkan", etc., et comme plus haut au sujet de "levez en haut", etc., "et voyez qui a créé ceux-ci", etc.
Cependant, avant le Chema, ils ont institué les Pesouké deZimra, et le sujet des Pesouké deZimra est afin qu'ils puissent parvenir, dans le premier verset du Chema, à l'union supérieure de "ה' notre Elokim", appelée les choses cachées, comme plus haut. Et s'il n'y avait pas le chant et la mélodie dans les Pesouké deZimra, il serait impossible de venir au degré de cette union, etc.
Et c'était le service des Léviim dans le chant et la mélodie, etc., et ils portaient le Michkan, et comme il est écrit "les fils de Guerchon et les fils de Merari, porteurs du Michkan" (dans la paracha Behaalotkha, Nombres 10, 17), "les fils de Kehat, porteurs du sanctuaire", et il est écrit "et au campement du Michkan, les Léviim le dresseront" (Nombres 1, 51) (et voir ce qui est écrit de cela au discours "élevez la tête", etc., "selon leurs familles, selon la maison de leurs pères"). Cependant, la raison comment, par les Pesouké deZimra dans le chant et la jubilation précisément, ils parviendront à l'aspect de cette union supérieure, se comprendra en préfaçant d'abord le sujet du chant des Léviim, etc.
Car voici qu'il est écrit "et les 'hayot couraient et revenaient comme l'aspect de l'éclair" (Ézéchiel 1, 14), et Rachi : comme la flamme du four qui sort toujours de la bouche du four et se hâte de revenir et d'entrer, ainsi, etc. Et ainsi la nefech élokit (âme divine) qui est dans l'homme, appelée "la lampe de Havaya", et comme il est écrit "la lampe de ה' est l'âme de l'homme" (Proverbes 20, 27), doit monter et descendre dans l'aspect de ratso vachov (course et retour) en permanence, sans interruption, et ce sont ces deux sortes d'émotion l'une après l'autre en permanence, et comme il est écrit "et les 'hayot couraient et revenaient" : après la course, le retour, et après le retour, la course, et ainsi de suite en cycle, et comme il est écrit de cela au discours "et tout le peuple voyait les voix", et par cela la nefech élokit monte de degré en degré jusqu'au sommet des degrés, etc.
Et c'est le sujet du chant des Léviim sur le sacrifice, et c'est aussi le sujet qu'ils portaient le Michkan, etc., parce que par le chant dans le ratso vachov ils élèvent et exaltent le Michkan jusqu'à ce que se fasse aussi l'aspect de l'union supérieure dans l'aspect du Michkan du témoignage mentionné, et c'est comme le sujet de l'explication de "Jérusalem bâtie comme une ville qui lui est jointe", qui joint l'aspect de la Jérusalem d'en bas, qui est l'union de vav-hé, à l'aspect de la Jérusalem d'en haut, qui est l'aspect de yod-hé, et ils deviennent véritablement un. Et ainsi est le sujet des Pesouké deZimra avant le Chema, sujet de préparation pour élever l'âme jusqu'à ce qu'elle puisse unir l'union supérieure dans le premier verset du Chema, en disant Havaya notre Elokim, c'est-à-dire aussi la jonction et l'union de l'aspect de l'illumination de l'âme revêtue dans le corps avec sa source et sa racine d'en haut, l'aspect de son mazal, comme il est écrit ailleurs au discours "ma colombe dans les fentes du rocher".
וזהו ששם עלו שבטים שבטי י״ה שמתחברים בחי׳ שבטים דבריאה עם שרשן ומקורן שבאצי׳ הנק׳ שבטי י״ה. והיינו ששם עלו בבחי׳ ירושלים הבנויה כעיר שחוברה כו׳ שהוא חיבור והתקשרות בחי׳ משכן עם משכן העדות דהיינו שחוברה לה יחדו ממש.
וזהו ענין עבודת הלוים כי לוי מלשון לויה וחיבור וכמ״ש ועבד הלוי הוא דהיינו עלמא דאתכסיא הנק׳ הוא שעבודת הלוים לקשר ולחבר בחי׳ עלמא דאתכסיא עם עלמא דאתגליא (ועמ״ש מזה בד״ה אז ישיר משה ובני ישראל ובד״ה אשירה להוי׳ וע׳ בזח״ב פקודי דרכ״א ע״ב ובפ׳ קרח דקע״ח ע״ב). וזהו אשר פקד ע״פ משה עבודת הלוים כו׳ דהנה פשט הכתוב משמעו שע״פ משה פקד עבודת הלוים כי מה שאמר אשר פקד ע״פ משה עבודת הלוים ביד איתמר כו׳ קאי אשר פקד גם על מה שלאחריו דהיינו עבודת הלוים וגם על מה שלפניו והוא משכן העדות וכך רצונו לומר אלה פקודי כו׳ משכן העדות אשר פקד המשכן ע״פ משה עבודת הלוים לשאת המשכן ועל שניהם אומר אשר פקד כו׳ ומה שאמר ביד איתמר ענין שלישי הוא שביד איתמר כל העבודה הזאת כו׳ (וביאור ענין אשר פקד ע״פ משה גם עבודת הלוים לשאת המשכן כו׳) הנה אותיות פקד הם אותיות דפק וכמבואר בספרי הקבלה שהדפק שרשו מבחי׳ אחוריים דחכמה (והוא שם קפ״ד אחוריים דאבא כו׳) וכמ״ש קול דודי דופ״ק כו׳.
והענין הוא דבחי׳ רצוא ושוב הנ״ל שרשו נמשך מבחי׳ הדפק כי אנו רואים בחוש שיש בדפק ענין עליה וענין ירידה דהיינו הסתלקות החיות והתפשטות החיות והם באים זא״ז בתמידות והוא ענין הדפק בלב שהוא הנשימה וגם בדפק היד נרגש העלאה והמשכה זו בתמידות (ועמ״ש מזה בד״ה אני ישנה גבי קול דודי דופק). וכך למעלה בחי׳ רצוא ושוב כמראה הבזק שעבודת הלוים לשאת המשכן שרשם הוא מבחי׳ הדפק העליון שהוא בחי׳ הסתלקות והתפשטות והוא מה שאמר אשר פקד ע״פ משה עבודת הלוים שהוא מבחי׳ אחוריים דמ״ה דמשה שהן אותיות דפ״ק היפך אותיות פקד.
אך משכן העדות פקד ע״פ משה מבחי׳ פנימי׳ כו׳ כנ״ל.
Et c'est "c'est là que sont montées les tribus, les tribus de Yah", que se joignent l'aspect des tribus de Beria avec leur racine et leur source qui est dans Atsilout, appelées les tribus de Yah. C'est-à-dire "c'est là qu'ils sont montés" dans l'aspect de Jérusalem bâtie comme une ville qui lui est jointe, etc., qui est la jonction et l'attachement de l'aspect du Michkan avec le Michkan du témoignage, c'est-à-dire qu'elle lui est jointe ensemble véritablement.
Et c'est le sujet du service des Léviim, car Lévi a le sens d'accompagnement et de jonction, et comme il est écrit "et le lévite, lui, il servira", c'est-à-dire le monde du caché, appelé "lui", que le service des Léviim est de lier et de joindre l'aspect du monde du caché avec le monde du révélé (et voir ce qui est écrit de cela au discours "alors chantera Moché et les enfants d'Israël", et au discours "je chanterai à Havaya", et voir dans le Zohar II, Pekoudé, folio 221b, et dans la paracha Kora'h, folio 178b). Et c'est "qui fut compté sur l'ordre de Moché, le service des Léviim", etc.
Car le sens simple du verset signifie que sur l'ordre de Moché il a compté le service des Léviim, car ce qu'il a dit "qui fut compté sur l'ordre de Moché, le service des Léviim par la main d'Itamar", etc., "qui fut compté" se rapporte aussi à ce qui est après, c'est-à-dire le service des Léviim, et aussi à ce qui est avant, et c'est le Michkan du témoignage. Et ainsi il veut dire : "Voici les comptes", etc., le Michkan du témoignage qui fut compté, le Michkan, sur l'ordre de Moché, le service des Léviim pour porter le Michkan, et sur les deux il dit "qui fut compté", etc.
Et ce qu'il a dit "par la main d'Itamar" est un troisième sujet, qu'entre les mains d'Itamar était tout ce service, etc. (Et l'explication du sujet de "qui fut compté sur l'ordre de Moché" aussi le service des Léviim pour porter le Michkan, etc.) Or, les lettres de pekad sont les lettres de dofek, et comme il est expliqué dans les livres de la kabbale que le pouls a sa racine dans l'aspect des a'horayim (l'arrière) de la 'hokhma (et c'est le nom Kaf-Pé-Dalet (184), les a'horayim d'Abba, etc.), et comme il est écrit "la voix de mon bien-aimé frappe" (Cantique des Cantiques 5, 2), etc.
Et le sujet est que l'aspect de ratso vachov mentionné a sa racine attirée de l'aspect du pouls, car nous voyons sensiblement qu'il y a dans le pouls un sujet de montée et un sujet de descente, c'est-à-dire le retrait de la vitalité et l'extension de la vitalité, et ils viennent l'un après l'autre en permanence, et c'est le sujet du pouls dans le cœur, qui est la respiration, et aussi dans le pouls de la main on ressent cette élévation et cette attraction en permanence (et voir ce qui est écrit de cela au discours "moi je dors", au sujet de "la voix de mon bien-aimé frappe"). Et ainsi en haut, l'aspect de ratso vachov comme l'aspect de l'éclair, que le service des Léviim pour porter le Michkan a sa racine dans l'aspect du pouls supérieur, qui est l'aspect du retrait et de l'extension, et c'est ce qu'il a dit "qui fut compté sur l'ordre de Moché, le service des Léviim", qui est de l'aspect des a'horayim de mah de Moché, qui sont les lettres de dofek, l'inverse des lettres de pekad.
Cependant, le Michkan du témoignage fut compté sur l'ordre de Moché de l'aspect de l'intériorité, etc., comme plus haut.
ואמנם דוקא בחכמה הוא שיש התפשטות והסתלקות והוא בא בהתלבשות בדפק אבל בבחי׳ בינה אין שם הסתלקות אלא התפשטות בלבד והיינו ענין הדם המתפשט בשס״ה גידים שנאמר בו כי הדם הוא הנפש דהיינו עיקר המחי׳ אך ע״י בחי׳ החכמה נעשה בגידי הדם בחי׳ הדפק כו׳ והן בחי׳ יחוד עליון הנ״ל די״ה ע״י מל״ת דלאו קודם להן כו׳ וזהו קול דודי דופק שהוא יחוד חו״ב תרין ריעין כו׳ וזהו אשר פקד ע״פ משה גם עבודת הלוים ברצוא ושוב למטה ועי״ז יש בלוים יכולת להעלות בחי׳ המשכן לבחי׳ משכן ה עדות לקשרם ולחברם יחדו כעיר שחוברה כו׳ ועי׳ בזח״ב פ׳ שמות די״א סע״ב ע״פ וילך איש מבית לוי ובמק״מ שם דבית לוי זהו בחי׳ חו״ב והיינו משכן העדות ויקח את בת לוי זהו בחי׳ מל׳ משכן סתם כו׳ ע״ש.
Cependant, c'est précisément dans la 'hokhma qu'il y a extension et retrait, et cela vient en revêtement dans le pouls, mais dans l'aspect de la bina il n'y a pas là de retrait, seulement l'extension seule, et c'est le sujet du sang qui s'étend dans les 365 nerfs, dont il est dit "car le sang est l'âme", c'est-à-dire l'essentiel de ce qui vivifie ; cependant, par l'aspect de la 'hokhma se fait dans les nerfs du sang l'aspect du pouls, etc., et ce sont l'aspect de l'union supérieure mentionnée de yod-hé par les mitsvot négatives, car le "non" précède le "oui", etc. Et c'est "la voix de mon bien-aimé frappe", qui est l'union de 'hokhma et bina, deux amis, etc.
Et c'est "qui fut compté sur l'ordre de Moché" aussi le service des Léviim dans le ratso vachov en bas, et par cela les Léviim ont la capacité d'élever l'aspect du Michkan à l'aspect du Michkan du témoignage, pour les lier et les joindre ensemble comme une ville qui est jointe, etc. Et voir dans le Zohar II, paracha Chemot, folio 11, fin de la page, sur le verset "et un homme de la maison de Lévi alla", et dans Mikdach Melekh là : cette maison de Lévi est l'aspect de 'hokhma et bina, et c'est le Michkan du témoignage, "et il prit la fille de Lévi", c'est l'aspect de malkhout, le Michkan simplement, etc., voir là.
ומה שאמר ביד איתמר בן אהרן כו׳ הענין הוא שלא ישאר האדם רק בבחי׳ זו דרצוא ושוב בלבד כי אין זה תכלית הכונה אלא צריך שימשיך זה בבחי׳ כלי שישכון בו בחי׳ הביטול הזה בבחינת רצוא ושוב והנה בחי׳ הכלי לאור דרצוא ושוב הוא הדבור בד״ת דוקא וכמ״ש בפ׳ דק״ש אחר ואהבת ברצוא ושוב כנ״ל ודברת בם בשבתך בביתך כו׳. פי׳ ודברת שתמשיך רו״ש הזה בבחי׳ כלי והוא באותיות התורה ודוקא כשיש בדבור זה בחי׳ הביטול וע״ד המבואר במ״א ע״פ ואשים דברי בפיך שאינו רק כלי לדבר ה׳ זו הלכה שאומר בפיו ואזי הדבור בחי׳ כלי לרו״ש וזהו ע״פ משה.
פי׳ משה דוקא שמשה היה בבחי׳ ביטול עד שאמר ונתתי עשב דהיינו לפי שאינו דבר ומהות בפ״ע כ״א בטל לגמרי ושכינה מדברת מתוך גרונו כו׳ ועמ״ש בד״ה משה ידבר כו׳ וכמ״כ בכל אדם יש ניצוץ והארת בחי׳ משה דהיינו ע״י ק״ש למס״נ באחד בביטול ממש עי״ז אח״כ תען לשוני אמרתך כו׳ אמרתך ממש.
Et ce qu'il a dit "par la main d'Itamar fils d'Aharon", etc., le sujet est que l'homme ne reste pas seulement dans cet aspect de course et de retour seul, car ce n'est pas le but de l'intention, mais il faut qu'il attire cela dans l'aspect d'un keli, afin que réside en lui cet aspect de bitoul dans l'aspect de ratso vachov. Or, l'aspect du keli pour la lumière du ratso vachov est la parole dans les paroles de Torah précisément, et comme il est écrit dans la paracha du Chema, après "et tu aimeras", dans le ratso vachov comme plus haut, "et tu en parleras", "dans ta demeure", etc.
L'explication de "et tu en parleras" : que tu attires ce ratso vachov dans l'aspect d'un keli, et c'est dans les lettres de la Torah, et précisément lorsqu'il y a dans cette parole l'aspect du bitoul, et à la manière de ce qui est expliqué ailleurs sur le verset "et Je mettrai Mes paroles dans ta bouche", qu'il n'est qu'un keli pour la parole de ה', cette halakha qu'il dit de sa bouche, et alors la parole est l'aspect d'un keli pour le ratso vachov, et c'est "sur l'ordre de Moché". L'explication : Moché précisément, car Moché était dans l'aspect du bitoul jusqu'à dire "et Je donnerai de l'herbe" (Deutéronome 11, 15), c'est-à-dire parce qu'il n'est pas une chose et une essence à part, mais entièrement annulé, et la Chekhina parle de l'intérieur de sa gorge, etc., et voir ce qui est écrit au discours "Moché parlera", etc.
Et de même en tout homme il y a une étincelle et une illumination de l'aspect de Moché, c'est-à-dire par le Chema dans le messirout nefech dans "Un", dans le bitoul véritable, par cela ensuite "que ma langue réponde Ta parole" (Psaumes 119, 172), etc., Ta parole véritablement.
וזהו ביד איתמר פי׳ איתמר מלשון אתמר הנזכר בגמרא תמיד דפירושו איתמר שממילא איתמר ונדבר וכענין אז נדברו יראי ה׳ שענינו הוא ענין הדיבור אשר הוא בא ממילא ומאליו ששייך לומר נדברו לשון נפעל ממילא שאם הדבורבא מצד עצמם היה לו לומר מדברים או דוברים אלא נדבר״ו היינו כאשר נדבר הדבור בהם ממילא וכך הענין בפי׳ איתמר בלשון תרגום שנאמר ממילא כו׳ והוא בדבר ה׳ שנאמר ממילא מפני שהדבור של האדם הוא בתכלית הביטול בעצמותו עד שאין הדיבור בא מצד עצמו כלל אלא נדבר בו דבר ה׳ זו ההלכה ממילא ומאליו וכענין אז נדברו יראי ה׳ כו׳ וזהו כדוגמת לימוד המשניות שלמד הרב ב״י שאמר לו המגיד אני המשנה המדברת בפיך כו׳ וכענין שכינה מדברת מתוך גרונו של משה כו׳ וזהו ענין ודברת בם שאחר ואהבת שהוא לעשות כלי בבחי׳ הביטול להיות ואשים דברי בפיך כו׳. נמצא שיש כאן חיבור משכן עם משכן העדות להיות כעיר שחוברה לה מלמטה למעלה ומלמעלה למטה.
היינו ע״י עבודת הלוים זהו ההעלאה מלמטה למעלה ע״י רצוא ושוב וזהו ובחנות המשכן יקימו אותו הלוים להעלותו למעלה מעלה.
Et c'est "par la main d'Itamar" : l'explication : Itamar a le sens de "itmar" (il a été dit) mentionné dans la Guemara toujours, dont le sens est "il a été dit" de soi-même, il a été dit et parlé, et comme le sujet de "alors se parlèrent ceux qui craignent ה'" (Malachie 3, 16), dont le sujet est le sujet de la parole qui vient de soi-même et d'elle-même, qu'il est applicable de dire "se parlèrent", forme passive, de soi-même : si la parole venait de leur propre côté, il aurait fallu dire "ils parlent" ou "ils disent", mais "se parlèrent", c'est lorsque la parole a été parlée en eux de soi-même. Et ainsi le sujet dans l'explication d'Itamar dans la langue du Targoum, qu'il a été dit de soi-même, etc., et c'est dans la parole de ה' qui est dite de soi-même, parce que la parole de l'homme est dans le bitoul suprême en son essence, jusqu'à ce que la parole ne vienne pas de son propre côté du tout, mais que soit parlée en lui la parole de ה', cette halakha, de soi-même et d'elle-même, et comme le sujet de "alors se parlèrent ceux qui craignent ה'", etc.
Et c'est à la ressemblance de l'étude des michnayot qu'étudiait le Beit Yossef, à qui le Maguid dit : "je suis la michna qui parle dans ta bouche", etc., et comme le sujet de la Chekhina qui parle de l'intérieur de la gorge de Moché, etc. Et c'est le sujet de "et tu en parleras", qui est après "et tu aimeras", qui est de faire un keli dans l'aspect du bitoul, pour que "Je mette Mes paroles dans ta bouche", etc.
Il se trouve qu'il y a ici une jonction du Michkan avec le Michkan du témoignage, pour être comme une ville qui lui est jointe, de bas en haut et de haut en bas. C'est-à-dire par le service des Léviim, c'est l'élévation de bas en haut par le ratso vachov, et c'est "et au campement du Michkan, les Léviim le dresseront", pour l'élever en haut, très en haut.
ואח״כ ע״י עסק התורה ביד איתמר זהו החיבור י״ה עם ו״ה מלמעלה למטה כו׳ וכענין מ״ש בד״ה ראה אנכי בפי׳ יהא שמיה רבא שם י״ה יתגדל ויתרבה ויומשך בבחי׳ ו״ה כו׳ ולא יהי׳ כס י״ה התכסות בחי׳ י״ה מבחי׳ ו״ה.
Et ensuite, par l'étude de la Torah par la main d'Itamar, c'est la jonction de yod-hé avec vav-hé de haut en bas, etc., et comme le sujet de ce qui est écrit au discours "vois, Je", dans l'explication de "que Son grand Nom" : le nom yod-hé grandira et se multipliera et sera attiré dans l'aspect de vav-hé, etc., et il ne sera pas "le trône de Yah", le recouvrement de l'aspect de yod-hé par l'aspect de vav-hé.
וכ״ז פקד ע״פ משה וכנ״ל וכן לענין מעשה המצות המה ג״כ בחי׳ כלים אלא שהן מתחלקים באופנים שונים ועכ״ז הרי כללות כולם שיהא בחי׳ כלי לשכון בו בחי׳ קדושה העליונה וכמ״ש ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלקיכם אני ה׳ אלקיכם שיש בזה בחי׳ ההעלאה וההמשכה כנ״ל והמצוה היא בחי׳ כלי לזה כמ״ש כי נר מצוה וצ״ל שמחה של מצוה שעי״ז נמשך הגלוי מבחי׳ עלמא דאתכסיא בחי׳ י״ה כו׳ כי השמחה היא בבינה הנק׳ משכן העדות.
Et tout cela fut compté sur l'ordre de Moché, et comme plus haut. Et de même pour le sujet de l'acte des mitsvot, elles sont aussi l'aspect de kelim, seulement qu'elles se divisent de manières différentes, et malgré cela, la totalité de toutes est qu'il y ait l'aspect d'un keli pour que réside en lui l'aspect de la sainteté supérieure, et comme il est écrit "et vous ferez toutes Mes mitsvot et vous serez saints pour votre Elokim, Je suis ה' votre Elokim", qu'il y a en cela l'aspect de l'élévation et de l'attraction, comme plus haut, et la mitsva est l'aspect d'un keli pour cela, comme il est écrit "car la mitsva est une lampe" (Proverbes 6, 23), et il faut la joie de la mitsva, par quoi est attiré le dévoilement de l'aspect du monde du caché, l'aspect de yod-hé, etc., car la joie est dans la bina, appelée le Michkan du témoignage.
ונמצא כללות סדר התפלה בפסוד״ז וק״ש ואהבת ודברת בם כו׳ היינו כסדר האמור בפסוק זה דאלה פקודי כו׳ ע״ד איתמר בן אהרן הכהן ופי׳ אהרן הכהן ידוע שהוא בחי׳ אה״ר דכהנא רבא והוא הממשיך הכח הזה להיות כל סדר העבודה הזאת וכמ״ש במ״א ע״פ בהעלותך את הנרות ובענין כשמן הטוב כו׳ יורד על הזקן זקן אהרן כו׳ גם כל עסק הלוים הי׳ ע״י אהרן וכמ״ש אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבודתו כו׳ וכתיב וילוו אליך וישרתוך כו׳ כי תכלית ההעלאה שע״י הלוים הוא בשביל ההמשכה שע״י אהרן זקן אהרן כו׳ שהוא הלכות התורה כו׳ וכמ״ש במ״א.
Et il se trouve que la totalité de l'ordre de la prière, dans les Pesouké deZimra et le Chema, "et tu aimeras", "et tu en parleras", etc., c'est selon l'ordre dit dans ce verset de "Voici les comptes", etc., à la manière d'Itamar fils d'Aharon le cohen. Et l'explication d'Aharon le cohen est connue : c'est l'aspect de l'ahava raba (amour immense) du cohen gadol (kahana raba), et c'est lui qui attire cette force pour que soit tout l'ordre de ce service, et comme il est écrit ailleurs sur le verset "lorsque tu feras monter les lampes", et au sujet de "comme l'huile bonne", etc., "qui descend sur la barbe, la barbe d'Aharon" (Psaumes 133, 2), etc.
Aussi tout le service des Léviim était par Aharon, et comme il est écrit "Aharon et ses fils viendront et les placeront, chacun sur son service", etc., et il est écrit "et ils s'attacheront à toi et ils te serviront", etc., car le but de l'élévation qui se fait par les Léviim est en vue de l'attraction qui se fait par Aharon, "la barbe d'Aharon", etc., qui sont les halakhot de la Torah, etc., et comme il est écrit ailleurs.
והנה כ״ז עכשיו אבל לע״ל כתיב ביום ההוא יהיה שבחי׳ ו״ה שהוא בחי׳ ירושמ״ט יהיו במדריגת י״ה ממש שהוא בחי׳ משכן העדות כי מה שעכשיו אינו מושג כלל רק בבחי׳ שלילה כו׳ יומשך לע״ל בבחי׳ גלוי וזהו דירה בתחתונים בבחי׳ ו״ה דוקא. ולכן נאמר אלע״ל לשון והי׳.
והיה ביום ההוא כו׳ דפי׳ והיה היינו שבחי׳ ו״ה קודם לבחי׳ י״ה לפי שיהיה דירה בתחתונים כו׳:
Or, tout cela est maintenant, mais pour le temps à venir il est écrit "en ce jour-là il sera" (Zacharie 14, 9), que l'aspect de vav-hé, qui est l'aspect de la Jérusalem d'en bas, sera au degré de yod-hé véritablement, qui est l'aspect du Michkan du témoignage, car ce qui maintenant n'est pas saisi du tout, seulement dans l'aspect de la négation, etc., sera attiré pour le temps à venir dans l'aspect du dévoilement, et c'est la demeure ici-bas dans l'aspect de vav-hé précisément. C'est pourquoi il est dit pour le temps à venir l'expression "et il sera".
"Et il sera en ce jour-là", etc., l'explication de "et il sera" étant que l'aspect de vav-hé précède l'aspect de yod-hé, parce qu'il y aura une demeure ici-bas, etc.
קיצור ענין. שבסדר התפלה בכל יום נמצא כ״ז.
כי פסוד״ז זהו כענין בחי׳ עבודת הלוים ועי״ז מגיע בשמע ישראל לבחי׳ יחו״ע. וזהו פקד ע״פ משה ומלמעלה למטה זהו בחי׳ איתמר ע״ד אז נדברו יראי ה׳:
Résumé. Le sujet : dans l'ordre de la prière chaque jour se trouve tout cela.
Car les Pesouké deZimra, c'est comme le sujet de l'aspect du service des Léviim, et par cela on parvient dans "Écoute Israël" à l'aspect de l'union supérieure. Et c'est "compté sur l'ordre de Moché", et de haut en bas, c'est l'aspect d'Itamar, à la manière de "alors se parlèrent ceux qui craignent ה'".