Si un homme ne croit pas aux miracles cachés, il pense que tout est habitude, œuvre de l'Adversaire. Après ''Hanouka et la chute de Haman, il voit que le Nom délie les enchaînés et guérit. Rabbi Lévi Its'hak lit « sa mitsva va du coucher du soleil jusqu'à ce que cesse le pied du marché » : le coucher du soleil fait allusion aux miracles cachés, le marché aux forces extérieures, regel à l'accoutumance. En allumant la lampe, cette pensée s'en va, car l'action éveille la pensée. Le Roi renouvelle chaque jour la nature ; ''Hanouka, langage de hanoucat ha-bayit, est un terme de nouveauté.
Aussi : le Ramban : croire que toutes nos affaires sont des miracles, sans nature ; les Noms dont le compte avec le Nom propre fait « ner » ; la foi appelée NeHi"Y, car les miracles de ''Hanouka sont au sein de la nature
והנה אם אדם חס ושלום אינו מאמין בנסים נסתרים, אזי הוא במחשבתו שכך הוא ההרגל שביום מאיר החמה ובלילה מאיר הלבנה ובלילה הוא ישן וביום הוא נעור והמרבה בסחורה הוא מעשיר וההולך למרחקים הוא מרויח וכשהוא חולה ליקח רפואה והוא סבור שכך ההרגל. אמנם כשרואה נסים נסתרים אשר מסר האל הבורא ברוך הוא גבורים ביד חלשים, וכמו מפלת המן, וכל שכן נסים נגלים.
הוא רואה שאין העולם מתנהג בהרגל, רק שהשם יתברך הוא המתיר אסורים והוא הזוקף כפופים והוא הגולל אור מפני חושך והוא היוצר אור והחושך. והשם יתברך הוא הרופא חולים.
ועיין שם ברמב"ן בפרשת בחקותי, שחשב לחטא על מלך יהודה וגם בחליו לא דרש א-להים והכל בידו יתברך שמו, רק קודם שרואה הנסים הוא סובר שהכל הוא בהרגל, כי ההרגל הוא הטבע והרגל והטבע הכל אחד והוא מעשה בעל דבר שתולה בהרגל:
Or voici: si un homme, à D.ieu ne plaise, ne croit pas aux miracles cachés, alors il pense en lui-même que telle est l'habitude: que le jour le soleil éclaire et que la nuit la lune éclaire, que la nuit il dort et que le jour il est éveillé, que celui qui multiplie le commerce s'enrichit, que celui qui va au loin fait des profits, et que lorsqu'il est malade il faut prendre un remède; et il estime que telle est l'habitude. Mais lorsqu'il voit les miracles cachés, par lesquels D.ieu le Créateur, béni soit-Il, a livré des puissants aux mains des faibles, comme la chute de Haman, et à plus forte raison des miracles manifestes, il voit que le monde ne se conduit pas selon l'habitude, mais que le Nom, qu'Il soit béni, est Celui qui délie les enchaînés, Celui qui redresse les courbés, Celui qui roule la lumière devant les ténèbres, Celui qui forme la lumière et les ténèbres; et le Nom, qu'Il soit béni, est Celui qui guérit les malades.
Et vois là le Ramban (Rabbi Moche ben Nahman) dans la paracha Behoukotaï, qui a compté comme une faute, au sujet du roi de Juda, que même dans sa maladie il n'a pas recherché D.ieu, alors que tout est en Sa main, que Son Nom soit béni. Seulement, avant de voir les miracles, il estime que tout est selon l'habitude, car l'habitude est la nature, et l'habitude et la nature sont tout un; et c'est l'œuvre de l'Adversaire (baal davar, le mauvais penchant) qui fait tout dépendre de l'habitude.
אמנם אחר התגלות הניסים הנגלים והנסתרים כמו חנוכה, שמסר גבורים ביד חלשים. ומפלת רשעים כמו בימי מרדכי ואסתר.
רואה שאין העולם מתנהג על פי ההרגל. וכבר כתבתי בשם אדומ"ו ז"ל, שהניסים נסתרים המה רומזים ללילה.
והנה הרא"ה כתב בספר החינוך, שבזה שאנו עושים מעשים טובים כמו בפסח אכילת מצה אזי מעשה מעורר המחשבה שהמחשבה מזדככת ומאמין בנסים ונפלאות ומאמין בהבורא ברוך הוא על ידי מעשים אכילת מצה ופסח שהמחשבה נתעוררת לטבעיות המעשים והוא הדין בכל מעשים טובים מתעוררת המחשבה לטובה כן כתב הרא"ה. והנה האר"י ז"ל כתב, שהשוק מרומז על חצונים.
וזה מצותה משתשקע החמה ועד שתכלה רגל מן השוק, כלומר מצותה משתשקע החמה, נסים נסתרים אשר המה מרומזים בשקיעת החמה שאינו מאיר כל כך. ועד שתכלה רגל מן השוק, כלומר שצריך אתה לחשוב במחשבתך בהדלקת נר חנוכה שתכלה רגל מן השוק, שתכלה ממחשבותיך שהעולם מתנהג על פי הרגל הטבע.
וזה המחשבה היא מעשה חצונים ומחשבת יצר הרע אשר המה רמוזים בתיבות שוק. ובהדלקת נר חנוכה, תכלה זה המחשבה לילך ממך זה המחשבה שהעולם מתנהג על פי ההרגל.
ורגל, לשון רגילת מן השוק אשר זה המחשבה בא מן החיצונים אשר הוא מרומז בשוק, כי להוי ידוע לך כיון שאדם עושה מצוה לרמז על איזה דבר אזי הולך ממנו המחשבה דעה כמבואר בספר החינוך להרא"ה שהמצוה והמעשה מעורר המחשבה. ולכך בנר חנוכה הוא מודה על הנסים אפילו על נסים הנסתרים שהוא מרומז בשקיעת החמה לכן הולך ממנו ומכלה זה המחשבה רעה שהעולם מתנהג חס ושלום על פי ההרגל.
וזה לשון הרמב"ן סוף פרשת בא, מן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים נסתרים שהם יסוד התורה שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו ע"ה עד שמאמין בכל דברינו שכולם נסים אין בהם טבע ומנהגי העולם עד כאן לשונו:
Mais après la révélation des miracles manifestes et cachés, comme à 'Hanouka, où Il a livré des puissants aux mains des faibles, et la chute des impies comme aux jours de Mordekhai et d'Esther, il voit que le monde ne se conduit pas selon l'habitude. Et j'ai déjà écrit au nom de notre maître, notre guide et notre rabbin (adonenou morenou ve-rabbenou), de mémoire bénie, que les miracles cachés font allusion à la nuit.
Or le Raah (Rabbi Aharon ha-Levi) a écrit dans le Sefer ha-Hinoukh que, par le fait que nous accomplissons de bonnes actions, comme à Pessa'h la consommation de la matsa, l'action éveille alors la pensée, de sorte que la pensée se purifie, que l'homme croit aux miracles et aux prodiges et croit au Créateur, béni soit-Il, par le moyen des actions, la consommation de la matsa et le sacrifice de Pessa'h, la pensée étant éveillée par la nature même de ces actions; et il en va de même pour toutes les bonnes actions: la pensée est éveillée vers le bien. Ainsi a écrit le Raah.
Or le Ari (Rabbi Yitshak Louria), de mémoire bénie, a écrit que le marché fait allusion aux forces extérieures (hitsonim). Et c'est le sens de 'sa mitsva va du coucher du soleil jusqu'à ce que cesse le pied du marché' (Chabbat 21b).
C'est-à-dire: 'sa mitsva va du coucher du soleil', les miracles cachés, auxquels fait allusion le coucher du soleil, qui n'éclaire plus tant; 'et jusqu'à ce que cesse le pied du marché', c'est-à-dire que tu dois penser dans ta pensée, en allumant la lampe de 'Hanouka, que cesse le pied du marché, que cesse de tes pensées l'idée que le monde se conduit selon l'habitude de la nature. Car cette pensée est l'œuvre des forces extérieures et la pensée du mauvais penchant, auxquelles font allusion les lettres du mot marché (שוק).
Et lors de l'allumage de la lampe de 'Hanouka, que cesse cette pensée, que s'en aille de toi cette pensée que le monde se conduit selon l'habitude. Et 'regel' (le pied) est du langage de l'accoutumance (reguilout) du marché, car cette pensée vient des extérieurs, auxquels fait allusion le marché (שוק).
Car qu'il te soit connu que, dès lors que l'homme accomplit une mitsva pour faire allusion à quelque chose, alors cette mauvaise pensée s'en va de lui, comme il est exposé dans le Sefer ha-Hinoukh du Raah, que la mitsva et l'action éveillent la pensée. C'est pourquoi, par la lampe de 'Hanouka, il rend grâce pour les miracles, même pour les miracles cachés, auxquels fait allusion le coucher du soleil; c'est pourquoi s'en va de lui et se consume cette mauvaise pensée, que le monde se conduirait, à D.ieu ne plaise, selon l'habitude.
Et voici les termes du Ramban à la fin de la paracha Bo: 'À partir des grands miracles renommés, l'homme reconnaît les miracles cachés, qui sont le fondement de la Torah; car l'homme n'a point de part à la Torah de Moche notre maître, sur lui la paix, jusqu'à ce qu'il croie, en toutes nos affaires et nos événements, que tous sont des miracles, qu'il n'y a en eux ni nature ni cours ordinaire du monde.' Fin de ses termes.
והנה שהבורא ברוך הוא יתברך שמו הוא מלך העולם ומי שהוא מלך אזי מחדש בעולמו כרצונו ואין בהם שום טבע והרגל לומר שכך מתנהג עולם תמיד, רק שאפילו בטבע הבורא יתברך שמו שהוא מלך העולם הוא מחדשו וברצונו מחדש הטבע וברצונו מבטל הטבע ואינו אומר שזה שהיה אתמול הוא יהיה, רק שבכל יום ויום הקדוש ברוך הוא מחדש כל ברואיו כמו שתקנו אנשי כנסת הגדולה המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, שהוא המלך הטוב תמיד בכל עת ובכל שעה. וזה עד שתכלה רגל מן השוק, שלא לאמר שהוא חס ושלום ההרגל, רק אנו מודים שהוא מלך עולם ועד ולעדי עד ימלוך והוא המחדש ובזה מאמין שהנסים נסתרים אינם טבעים, רק שהוא מחדש את העולם תמיד בכל עת ובכל שעה, רק לפעמים מחדש את הטבע כמו כשקבע בהעולם בששת ימי בראשית ולפעמים מחדש דבר חדש כגון נס נגלה, רק המודה בנס נסתר אזי הוא מודה שהוא מחדש תמיד ואפילו הטבע הקבוע בעולם.
וזה חנוכה, לשון חנוכת הבית, לשון חדש שאנו מודים בנסים הנסתרים ושהוא מחדש תמיד אפילו הטבע הקבוע בעולם ואין העולם מתנהג על צד ההרגל חס ושלום. וזה להדליק נר חנוכה, כלומר שיאיר זה הבחינה שהוא מחדש תמיד העולם בכל עת ובכל שעה וזה הבחינה יאיר תמיד בתוך מחשבותינו ויטהר לבנו לעבודתו אחר שהיינו מסורים בידו יתברך שמו.
והבחינה שכתבתי לעיל הוא שהוא ברא וחדש את העולם. ומה שכתבתי עכשיו שאפילו אחר שברא את העולם הוא מחדש תמיד הטבע הקבוע בו.
וזה אתה הוא עד שלא נברא העולם ואתה הוא משנברא העולם, אתה הוא המלך המחדש את הטבע תמיד וזה ה' מלך ה' מלך והבן:
Or voici: le Créateur, béni soit-Il, que Son Nom soit béni, est Roi du monde; et celui qui est roi renouvelle son monde selon sa volonté, et il n'y a en eux aucune nature ni habitude qui permette de dire que le monde se conduit toujours ainsi. Bien plus, même dans la nature, le Créateur, que Son Nom soit béni, qui est Roi du monde, la renouvelle: par Sa volonté Il renouvelle la nature et par Sa volonté Il annule la nature, et Il ne dit pas que ce qui a été hier sera de même; mais chaque jour le Saint, béni soit-Il, renouvelle toutes Ses créatures, comme l'ont institué les hommes de la Grande Assemblée (Knesset ha-Guedola): 'Celui qui renouvelle dans Sa bonté, chaque jour et continuellement, l'œuvre du commencement', car Il est le Roi bon en tout temps et à toute heure.
Et c'est le sens de 'jusqu'à ce que cesse le pied du marché': ne pas dire qu'il y a, à D.ieu ne plaise, une habitude, mais reconnaître qu'Il est Roi du monde à jamais et qu'Il règnera pour l'éternité, et qu'Il est Celui qui renouvelle. Et par cela l'homme croit que les miracles cachés ne sont pas des faits de nature, mais qu'Il renouvelle le monde continuellement, en tout temps et à toute heure; seulement, parfois Il renouvelle la nature telle qu'Il l'a établie dans le monde durant les six jours du commencement, et parfois Il renouvelle une chose nouvelle, comme un miracle manifeste.
Mais celui qui reconnaît le miracle caché reconnaît par là même qu'Il renouvelle continuellement, et cela même dans la nature fixée dans le monde. Et c'est cela, 'Hanouka: du langage de hanoucat ha-bayit (l'inauguration de la maison), un terme de nouveauté, car nous reconnaissons les miracles cachés et qu'Il renouvelle continuellement, même la nature fixée dans le monde, et que le monde ne se conduit pas, à D.ieu ne plaise, selon l'habitude.
Et c'est le sens de 'allumer la lampe de 'Hanouka': c'est-à-dire que brille cet aspect selon lequel Il renouvelle continuellement le monde en tout temps et à toute heure, et que cet aspect brille continuellement au sein de nos pensées et purifie notre cœur pour Son service, puisque nous sommes livrés en Sa main, que Son Nom soit béni. Et l'aspect que j'ai écrit plus haut, c'est qu'Il a créé et renouvelé le monde; et ce que j'ai écrit maintenant, c'est que même après avoir créé le monde, Il renouvelle continuellement la nature qui y est fixée.
Et c'est le sens de 'Tu es Lui avant que le monde ne fût créé, et Tu es Lui depuis que le monde à été créé': Tu es le Roi qui renouvelle continuellement la nature. Et c'est le sens de ה' règne, ה' règne.
Comprends-le.
והנה ידוע שכל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לכבודו ברא. וזה לשון הרמב"ן סוף פרשת בא, וכונת כל המצוה שנאמין בא-להינו ונודה עליו שהוא בוראנו.
והוא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה ראשונה ואין לעליון בתחתונים חפץ מלבד זה שידע ויודה לא-להיו שבראו, וכונת רוממות הקול בתפילתו וכונת בתי כנסיות וכונת תפלת הרבים זה שיהיה לבני אדם מקום שיתקבצו ויודו לאל שבראם והוציאם ויאמרו לפניך בריותיך אנחנו עד כאן לשון הרמב"ן עיין שם שהאריך. והנה בשביל דברים האלו ברא הקדוש ברוך הוא עולמו שיהיה לו שעשועים במה שאנחנו מודים אליו בפינו ובלבבנו שהוא בראנו והוא אבינו מלכנו ואזי כל העולמות וכל המלאכים מלאים ששון ושמחה ושפע רב.
לכן כאשר יחשוב האדם זה שהאיך שמעבודתו מלאים כל העולמות שפע רב וששון ושמחה יתלהב לעבודתו יתברך שמו. והנה אנחנו מודים אליו שהוא ברא הכל יש מאין ושכל העולמות חוץ ממנו יתברך שמו המה מחודשים והוא בראם יש מאין.
וגם אנחנו מודים אליו שהוא תקיף ובעל יכולת כולם ועושה נפלאות גדולות מה שהם בשינוי טבעיים כגון יציאת מצרים וקריעת ים סוף גם אנחנו מודים שהוא מלך העולם אפילו הטבעיות הוא מנהיג אותם ואפילו מה שהוא בתוך הטבע אין זה ההרגל, רק שהוא מחדשם בכל עת ובכל רגע לכן נעשה נסים נסתרים שהוא בתוך הטבע, כי הוא מלכנו והוא מלך העולם והוא מחדש את הטבעים ונותן בהם שפע בכל עת ובכל שעה, כי מלך נקרא האל אם אינו משנה ועושה נס נגלה רק נס נסתר אז נקרא מלך שהוא מנהיג אותם ומחדשם בכל עת ובכל שעה ובזה עושים נסים נסתרים ואם הוא עושה נסים נגלים אז הוא תקיף ובעל יכולת ומשנה אותם, כי מלך נקרא המנהיג את עבדיו כרצונו ואין משנה אותם ותקיף ובעל יכולת נקרא כשהוא משנה את עבדיו וכשאנחנו מודים שהוא ברא יש מאין והשם שברא יש מאין הוא אהי"ה, כי כשהעולמות באין נקרא אהי"ה. דזמין הוא לאיתגליא והשם יתברך ברוך הוא שמו הוי"ה.
ונמצא כשמודים שהוא ברא יש מאין אזי אנחנו מודים שהשם יתברך ששמו העצם הוי"ה הוא אהי"ה וכשאנחנו מודים שהוא תקיף ובעל היכולת ותקיף ובעל היכולת הוא שם א-להים כמוזכד בשלחן ערוך, אזי אנחנו מודים שהשם יתברך ברוך הוא ששמו העצם הוי"ה הוא א-להים. וכשאנחנו מודים שהוא בקרב הארץ שאפילו בעולם הטבע הוא מלכנו הוא מנהיגנו ועושה נסים נסתרים בטבעים ומלך העולם נקרא אדנ"י כמבואר בשלחן ערוך, אזי אנחנו מודים להשם יתברך ששמו העצם שהוא שם הוי"ה הוא אדנ"י:
Or il est connu que tout ce que le Saint, béni soit-Il, a créé dans Son monde, Il l'a créé pour Sa gloire. Et voici les termes du Ramban à la fin de la paracha Bo: 'Et l'intention de toute la mitsva est que nous croyions en notre D.ieu et que nous Lui rendions grâce de ce qu'Il est notre Créateur.
Et telle est l'intention de la formation, car nous n'avons pas d'autre raison à la première formation, et le Très-Haut n'a chez les êtres d'en bas nul désir sinon celui-ci: que l'homme sache et rende grâce à son D.ieu qui l'a créé. Et l'intention de l'élévation de la voix dans la prière, l'intention des maisons d'assemblée et l'intention de la prière publique, c'est que les hommes aient un lieu où ils se rassemblent et rendent grâce au D.ieu qui les a créés et les a fait sortir, et qu'ils disent devant Lui: nous sommes Tes créatures.' Fin des termes du Ramban; vois là, où il développe longuement.
Or c'est en vue de ces choses que le Saint, béni soit-Il, a créé Son monde: pour avoir des délices de ce que nous Lui rendons grâce, de notre bouche et de notre cœur, de ce qu'Il nous a créés et qu'Il est notre Père, notre Roi; et alors tous les mondes et tous les anges sont remplis d'allégresse, de joie et d'une grande abondance. C'est pourquoi, lorsque l'homme pensera à ceci, que par son service tous les mondes sont remplis d'une grande abondance, d'allégresse et de joie, il s'enflammera pour Son service, que Son Nom soit béni.
Or nous Lui rendons grâce de ce qu'Il a tout créé à partir du néant, et de ce que tous les mondes, hors de Lui, que Son Nom soit béni, sont nouveaux et qu'Il les a créés à partir du néant. Et nous Lui rendons grâce aussi de ce qu'Il est fort et maître de toute puissance, et qu'Il fait de grands prodiges qui sont un changement des lois de la nature, comme la sortie d'Égypte et l'ouverture de la mer Rouge.
Et nous reconnaissons encore qu'Il est Roi du monde, qu'Il conduit même les faits naturels, et que même ce qui est au sein de la nature n'est pas une habitude, mais qu'Il les renouvelle en tout temps et à chaque instant; c'est pourquoi il se fait des miracles cachés, qui sont au sein de la nature, car Il est notre Roi et Il est Roi du monde, et Il renouvelle les natures et leur donne l'abondance en tout temps et à toute heure. Car D.ieu est appelé Roi lorsqu'Il ne change rien et ne fait pas de miracle manifeste, mais seulement un miracle caché: alors Il est appelé Roi, en ce qu'Il les conduit et les renouvelle en tout temps et à toute heure, et c'est par là que se font les miracles cachés.
Et s'Il fait des miracles manifestes, alors Il est le Fort, le maître de toute puissance, et Il les change; car est appelé Roi celui qui conduit ses serviteurs selon sa volonté sans les changer, et est appelé Fort et maître de toute puissance celui qui change ses serviteurs. Et lorsque nous reconnaissons qu'Il a créé à partir du néant, or le Nom qui a créé à partir du néant est אהי"ה, car lorsque les mondes viennent à l'existence Il est appelé אהי"ה, 'car Il est prêt à se révéler' (dezamin hou le-itgalia), et le Nom, qu'Il soit béni, béni soit Son Nom, est הוי"ה, il se trouve donc que lorsque nous reconnaissons qu'Il a créé à partir du néant, nous reconnaissons que le Nom, qu'Il soit béni, dont le Nom propre est הוי"ה, est אהי"ה.
Et lorsque nous reconnaissons qu'Il est le Fort et le maître de toute puissance, or le Fort et maître de toute puissance est le Nom א-להים, comme il est mentionné dans le Choulhan Aroukh, alors nous reconnaissons que le Nom, qu'Il soit béni, béni soit-Il, dont le Nom propre est הוי"ה, est א-להים. Et lorsque nous reconnaissons qu'Il est au sein de la terre, que même dans le monde de la nature Il est notre Roi et notre conducteur et qu'Il fait des miracles cachés dans les faits naturels, or le Roi du monde est appelé אדנ"י, comme il est exposé dans le Choulhan Aroukh, alors nous rendons grâce au Nom, qu'Il soit béni, dont le Nom propre, qui est le Nom הוי"ה, est אדנ"י.
וידוע בכתבי האריז"ל שאלו השמות הוי"ה ואהי"ה, הוי"ה וא-להים, הוי"ה ואדני, הוא כמנין נר. וזה להדליק נר חנוכה, אף על פי שהוא עושה נסתרות ומנהיג אותנר ואת עולמו ואינו ניכו', רק ששם העצם הוי"ה הוא אדנ"י, אף על פי כן מאיר במחשבתו ומודים גם כן ששם הוי"ה הוא א-להים שהוא תקיף ובעל היכולת.
ושם העצם הויה הוא אהיה, שהוא ברא יש מאין של זמן שנעשה נס וההארה לי"ט, אזי זאת הבחינה מאיר בכל העולמות ובחנוכה אנחנו מודים שכל הבחינות, אף על פי שאינו ניכר רק הוי''ה ואדנ"י מאירים בה הוי"ה א-להים הוי"ה ואהי"ה גם כן, וזה להדליק נר והמשכיל יבין. לכן יתלהב כשמדליק נר חנוכה שהוא הממשיך אלהות על כל העולמות וא-להי א-להים שמח בו ועושה נחת רוח ליוצרו ומביא שפע לכל ההיכלות והעולמות ואומרין אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' א-להיו.
וכל העולמות מכריזין זכאה פלניא דעבד דעותא דמאריה והנס שבתוך הטבעיות אזי הא-להים אינו ניכו', רק באמונה ניכר אלהותו ואמונה נקרא נה"י. וזה הכונה הנזכר בכתבי הקודש האר"י ז"ל להמשיך כל ההארות בנה"י, כי בחנוכה הנסים בטבעיים והבן:
Et il est connu, dans les écrits du Ari, de mémoire bénie, que ces Noms, הוי"ה et אהי"ה, הוי"ה et א-להים, הוי"ה et אדני, font le compte de נר (la lampe, dont la valeur numérique est 250). Et c'est le sens de 'allumer la lampe de 'Hanouka': bien qu'Il fasse des choses cachées et qu'Il nous conduise, nous et Son monde, sans être reconnu, en sorte que le Nom propre הוי"ה n'est que אדנ"י, malgré cela il brille dans sa pensée, et nous reconnaissons aussi que le Nom הוי"ה est א-להים, qui est le Fort et le maître de toute puissance; et que le Nom propre הוי"ה est אהי"ה, en ce qu'Il a créé à partir du néant le temps même où le miracle s'est produit, et l'illumination de לי"ט (ainsi dans le texte).
Alors cet aspect brille dans tous les mondes; et à 'Hanouka nous reconnaissons tous les aspects: bien que seuls הוי"ה et אדנ"י soient reconnaissables, brillent en elle הוי"ה et א-להים, et הוי"ה et אהי"ה également. Et c'est le sens de 'allumer la lampe'; et l'homme intelligent comprendra.
C'est pourquoi il s'enflammera lorsqu'il allume la lampe de 'Hanouka, car il est celui qui attire la divinité sur tous les mondes, et le D.ieu des dieux se réjouit en lui; il fait un apaisement d'esprit à son Formateur et amène l'abondance à tous les palais célestes (heikhalot) et à tous les mondes, et l'on dit: 'Heureux le peuple pour qui il en est ainsi, heureux le peuple dont ה' est le D.ieu' (Psaumes 144,15). Et tous les mondes proclament: 'Heureux tel homme qui a fait la volonté de son Maître' (zakaa peloni de-avad reouta de-mareh).
Et dans le miracle qui est au sein des faits naturels, la divinité n'est pas reconnaissable: c'est seulement par la foi que Sa divinité est reconnue, et la foi est appelée NeHi"Y (netsa'h, hod, yessod). Et c'est là l'intention mentionnée dans les saints écrits du Ari, de mémoire bénie, d'attirer toutes les illuminations dans NeHi"Y, car à 'Hanouka les miracles sont au sein des faits naturels.
Comprends-le.