Ce passage poursuit : désormais l'homme reçoit à la meguila le joug de la Torah et des commandements, « ils ont confirmé ce qu'ils avaient déjà reçu ». Rabbi Lévi Its'hak rapporte du Zohar que Kippour est comme Pourim : l'illumination s'y purifie, le compte (hechbon) part de là, et l'essentiel est un cœur nouveau. À Pourim les natures et ce monde-ci s'affinent par la meguila, et le miracle s'est fait à l'intérieur des natures. Les hitsonim (forces extérieures) s'affinent alors, comme à Kippour où l'on jette le sort, pourim (pour = goral), le bouc pour Azazel. Chaque parole crée une illumination et un ange, na'hat roua'h au Créateur, « que Hachem se réjouisse en Ses œuvres ».
ומעתה יתלהב לב האדם בקראו המגילה ויכוין בקראו ובשמוע המגילה שמעתה מקבל עול תורתו ומצותיו כמאמר חכמינו ז"ל קיימו מה שקבלו כבר. וכפי אשר ביארנו לכן יכין את עצמו מה שחלף ועבר אין.
ומעתה הוא מקבל עליו עול תורתו ומצותיו יתברך שמו לכן אמרו בזוהר הקדוש יום כפורים שהוא כמו פורים, כלומר שהארת יום כפוד הוא מטוהר וחושבנא מכאן ולהלאה כמו שאמרו במדרש (תנחומא אמור כב) ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ) ראשון לחשבון עונות, כי העיקר האורות יום הכפורים לקנות לב חדש לעבוד אותו כמו שתיקנו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חקי רצונך כן בפורים מה שחלף ועבר אין. ומעתה מקבלין עלינו עול תורה ומצות יתברך שמו כמ"ש.
וגם כי בפורים ביארנו שהטבעים נזדככו על ידי קריאת המגילה שמאיר בעולם הזה כמ"ש (שמות ל, כג) בשמים ראש מארי דכיא. וביארנו על ידי קריאת המגילה נזדככו העולם הזה.
ולכן נעשה בתוך הטבעים וקיימו מה שקבלו כבר:
Et désormais, que le cœur de l'homme s'enflamme lorsqu'il lit la meguila, et qu'il ait l'intention, en la lisant et en l'entendant, que dès maintenant il reçoit le joug de Sa Torah et de Ses commandements, selon la parole de nos Sages de mémoire bénie : 'ils ont confirmé ce qu'ils avaient déjà reçu'. Et conformément à ce que nous avons expliqué, qu'il se prépare donc lui-même : ce qui est passé et révolu n'est plus.
Et désormais il reçoit sur lui le joug de Sa Torah et de Ses commandements, béni soit Son Nom. C'est pourquoi ils ont dit dans le saint Zohar que le jour de Kippour est comme Pourim (yom kippourim - ke-pourim), c'est-à-dire que l'illumination du jour de Kippour est purifiée et que le compte (hechbon) se fait à partir de là et désormais, comme ils l'ont dit dans le midrach (Tan'houma Emor 22) : 'et vous prendrez pour vous au premier jour' (Lévitique 23,40) - premier pour le compte des fautes ; car l'essentiel des lumières du jour de Kippour est d'acquérir un cœur nouveau pour Le servir, ainsi qu'ils l'ont institué : 'afin que nous cessions la rapine de nos mains et que nous revenions accomplir les décrets de Ta volonté'.
Ainsi en est-il à Pourim : ce qui est passé et révolu n'est plus. Et désormais nous recevons sur nous le joug de la Torah et des commandements, béni soit Son Nom, comme il a été écrit.
Et de plus, car à Pourim nous avons expliqué que les natures se sont affinées par la lecture de la meguila, qui brille dans ce monde-ci, comme il a été écrit (Exode 30,23) : 'des aromates de choix' (בשמים ראש), 'mari dakhya' (מארי דכיא, le maître de la pureté, selon la version araméenne). Et nous avons expliqué que par la lecture de la meguila ce monde-ci s'est affiné.
Et c'est pourquoi [le miracle] s'est fait à l'intérieur des natures, 'et ils ont confirmé ce qu'ils avaient déjà reçu'.
והנה ידוע שמושב חצונים הוא בעולם הזה ובעולם הזה הוא רובו חיצונים, רק שנזדככו על ידי מעשה בני אדם ונמצא בפורים שנזדככו העולם הזה הוא עולם הטבע על ידי קריאת המגילה ומקבלים עול תורה ומצות נזדככו כל החיצונים, כן הוא ביום הכפורים שנזדככו כל החיצונים ומטילין גורל הוא פורים השעיר לעזאזל לכן מתלהב האדם בקריאת המגילה ובשמעו יכין את עצמו לקבל עליו מאותו יום עול תורה ומצות ויתחדש כנשר נעוריו וישמח בעול קבלת תורה ויכוין בקריאת המגילה שיזדככו כל העולמות ואפילו העולם הזה הוא עולם הטבע יזדככו על ידי קריאת המגילה וישמח מאוד שיזדככו כל העולמות ויקוים מקרא שכתוב (תהלים קד, לא) ישמח ה' במעשיו. ויכוין שבכל דיבור שיוצא מקריאת מגילה נברא הארה וכל דיבור שיוצא נברא מלאך אחד.
מה מאד יתלהב האדם כשיעלה במחשבתו שמכל דבור ודבור שמח הבורא בו ונבדא מלאך מה מאוד יתלהב האדם, כי כן הוא בדברי קדושה. והשם יתברך שמח בקריאת מגילה של בני ישראל ונזדככו כל העולמות וכל הנשמות ובכל דבור ודבור עושין נחת רוח לבורא ויוצר ועושה הכל ומקוים משום הכי ישמח ה' במעשיו, בן חכם ישמח אב (משלי י, א) זה הקדוש ברוך הוא.
והאל יתן בלבנו לעבדו בלב שלם ולשמור מצותיו וישמח ויעלוז האל בנו כמו שאמר הכתוב ישמח ה' במעשיו, ויקוים בנו (ישעיה סא, יא) שוש אשיש בה'. וישמח האל אותנו בשמחתו כמו שנאמר (אסתר ח, טז) ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר א"ס:
Et voici, il est connu que la demeure des hitsonim (חיצונים, les forces extérieures, les kelipot) est dans ce monde-ci, et que ce monde-ci est en sa plus grande part hitsonim, sinon qu'ils s'affinent par les actes des fils de l'homme. Et il se trouve qu'à Pourim, où ce monde-ci - qui est le monde de la nature - s'est affiné par la lecture de la meguila et où l'on reçoit le joug de la Torah et des commandements, tous les hitsonim se sont affinés.
Ainsi en est-il au jour de Kippour, où tous les hitsonim se sont affinés et où l'on jette le sort - c'est cela pourim (le sort, pour = goral) -, le bouc pour Azazel. C'est pourquoi l'homme s'enflamme lors de la lecture de la meguila, et en l'entendant qu'il se prépare lui-même à recevoir sur lui, à partir de ce jour, le joug de la Torah et des commandements, et qu'il se renouvelle comme l'aigle en sa jeunesse (Psaumes 103,5), et qu'il se réjouisse du joug de la réception de la Torah.
Et qu'il ait l'intention, lors de la lecture de la meguila, que tous les mondes s'affinent, et que même ce monde-ci, qui est le monde de la nature, s'affine par la lecture de la meguila ; et qu'il se réjouisse beaucoup de ce que tous les mondes s'affinent, et que s'accomplisse le verset écrit (Psaumes 104,31) : 'que ה' se réjouisse en Ses œuvres'. Et qu'il ait l'intention que, par chaque parole qui sort de la lecture de la meguila, une illumination est créée, et que chaque parole qui en sort crée un ange.
Combien l'homme doit s'enflammer lorsqu'il fait monter en sa pensée que, de chaque parole et chaque parole, le Créateur se réjouit et qu'un ange est créé - combien l'homme doit s'enflammer ! Car il en est bien ainsi dans les paroles de sainteté.
Et le Nom béni soit-Il se réjouit de la lecture de la meguila par les fils d'Israël, et tous les mondes et toutes les âmes s'affinent, et par chaque parole et chaque parole ils font un apaisement de l'esprit (na'hat roua'h) au Créateur, au Formateur et à Celui qui fait tout ; et pour cette raison même s'accomplit 'que ה' se réjouisse en Ses œuvres', 'un fils sage réjouit son père' (Proverbes 10,1) - c'est le Saint béni soit-Il. Et que Dieu mette en notre cœur de Le servir d'un cœur entier et de garder Ses commandements, et que Dieu se réjouisse et exulte en nous, comme l'a dit le verset : 'que ה' se réjouisse en Ses œuvres' ; et que s'accomplisse en nous (Isaie 61,10) : 'je me réjouirai grandement dans le Nom' ; et que Dieu nous réjouisse de Sa joie, comme il est dit (Esther 8,16) : 'pour les Juifs il y eut lumière et joie, allégresse et honneur'.
Amen sela (א"ס).