« Si tu rencontres un nid d'oiseau » (Deutéronome 22,6). Rabbi Lévi Its'hak : deux éveils, d'en haut et d'en bas ; l'homme n'a le droit que de s'éveiller de lui-même, puis repose sur lui l'esprit de D.ieu. Le Saint, béni soit-Il, « donne la sagesse aux sages » ; sans intelligence, on envoie l'éveil d'en haut, comme la mère vers le nourrisson. « Oiseau » vient de tsafra, le matin : une clarté. La Mère supérieure (ima ila'a) se couche d'abord sur toi, petit en connaissance ; ne t'appuie pas sur cet éveil. Par ton éveil, le Créateur a davantage de plaisir, « Israël nourrit son Père qui est aux cieux », et la clarté demeure longtemps. « Tu renverras la mère » : te dépouiller de la matérialité.
Aussi : une joie nouvelle à faire monter dans les lettres, le parapet, le toit valant vingt-six ; Ammon et Moav nient que l'abondance passe par Tiferet Israël ; rendre le gage pour D.ieu, sans attendre la bénédiction du pauvre
כי יקרא קן צפור כו' (דברים כב, ו). כבר נודע שיש ב' התעוררות התעוררת דלעילא והתעוררות דלתתא ואין האדם רשאי לסמוך עצמו על התעוררות דלעילא, רק ליהנות מיגיע כפו להתעורר מעצמו ואז נחה עליו רוח ה' התעוררות דלעילא, כי הקדוש ברוך הוא יהיב חכמה לחכימין, כאשר מתעורר עצמו והוא בבחינת חכם כבר אז השם יתברך יהיב חכמה ושולח לו התעוררת העליון.
אמנם כשהתינוק קטן האם צריכה להטות עצמה להתינוק שיניק כן השם יתברך כשאין לאדם שכל כלל שיוכל להתעורר מעצמו שולחין לו התעוררת דלעילא. ודע שכתב הט"ז בשלחן ערוך סימן א', שיהא הוא מעורר השחר ולא השחר מעורר אותו, רוצה לומר שיהא הוא מעורר על ידי עצמו השחר, היינו התעוררת עליון ולא השחר מעורר אותו עיין שם, וזה שכתוב כי יקרא קן צפור, צפור, מלשון צפרא, דהיינו בהירות, רוצה לומר כשיקרה לך בהירות והתעוררות עליון יאיר עליך בדרך פירוש בדרכי ה' בהליכות עולם הבא, דהיינו במעשים טובים או בעץ עץ החיים זו התורה.
והאם רובצת על האפרוחים, פירוש מחמת שאתה עדיין אפרוח קטן בדעת להתעורר עצמך לכן צריך האם אימא עילאה לרבץ עליך בתחילה. הגם שהמדה ליהב חכמה לחכימין, אמנם אתה אין לך שכל שתהא תוכל להתעורר עצמך מלתתא ואף על פי כן לא תקח האם על הבנים, לא תסמוך על התעוררות דלעילא מה שאימא עילאה רובץ על כו', דהיינו עליך.
למען ייטב לך, פירוש על ידי התעוררות שלך יש להבורא יותר תענוג כמאמר חכמינו ז"ל ישראל מפרנסין לאביהם שבשמים, התענוג שמביאים בבורא הוא נקרא פרנסה ונמצא על ידי התעוררת שלך יש להשם יתברך יותר תענוג ולפי רבות התענוג ירבה השכר שלך ויהיה טוב לך. וזהו והארכת ימים, פירוש עוד טובה יגיע לך על ידי שתתעורר עצמך במעלת הקדושה מצד מעשיך הטובים אז יהיה מקום להתעוררות עליון להיות זמן רב אצלך, מה שאין כן כשבא התעוררות עליון מקודם שאתה בחוסר כל אין מקום להתעוררות לשרות בו זמן רב.
וזהו והארכת ימים מלשון הבהירות דהיינו הבהירות שנתן לך מלעילא תגרום שתאריך אותו שיהיה אצלך זמן רב. שלח תשלח את האם, פירוש שלח מלשון הפשטה, והיינו להפשיט אותך מגשמיות כשאתה רוצה.
האם הוא התעוררת עליון למען יהיה מנוח לכף רגלה על מה לשרות:
'Si tu rencontres un nid d'oiseau' etc. (Deutéronome 22,6).
Il est déjà connu qu'il y a deux éveils : l'éveil d'en haut (itarouta dile'ila) et l'éveil d'en bas (itarouta dilta'ta) ; et l'homme n'a pas le droit de s'appuyer sur l'éveil d'en haut, mais seulement de jouir du labeur de ses mains, de s'éveiller de lui-même ; et alors repose sur lui l'esprit de ה', l'éveil d'en haut. Car le Saint, béni soit-Il, 'donne la sagesse aux sages' (yahiv 'hokhma le-hakimin, Daniel 2,21) : lorsque l'homme s'éveille de lui-même et qu'il est déjà dans l'aspect (behina - degré, modalité) du sage, alors le Nom, béni soit-Il, donne la sagesse et lui envoie l'éveil supérieur.
Toutefois, lorsque le nourrisson est petit, la mère doit se pencher vers l'enfant pour qu'il tête ; ainsi en est-il du Nom, béni soit-Il : lorsque l'homme n'a aucune intelligence du tout qui lui permette de s'éveiller de lui-même, on lui envoie l'éveil d'en haut. Et sache que le Taz (Touré Zahav, R.
David ben Chmouel Halévi) a écrit sur le Choulhan Aroukh, chapitre 1, que ce soit lui qui éveille l'aube et non l'aube qui l'éveille ; il veut dire que ce soit lui qui éveille par lui-même l'aube, à savoir l'éveil supérieur, et non l'aube qui l'éveille - vois-y. Et c'est là ce qui est écrit 'si tu rencontres un nid d'oiseau' : 'oiseau' (צפור), du langage de 'tsafra' (צפרא - le matin, en araméen), c'est-à-dire la clarté ; il veut dire : lorsqu'il t'arrivera une clarté et qu'un éveil supérieur brillera sur toi en fait d'explication, dans les voies de ה', dans les démarches du monde à venir, à savoir dans les bonnes actions ; ou bien 'dans un arbre' - l'arbre de vie, c'est là Torah. 'Et la mère est couchée sur les oisillons' : l'explication est que, parce que tu es encore un oisillon petit en connaissance pour t'éveiller toi-même, il faut donc que la mère, la Mère supérieure (ima ila'a - la sefira de Bina), se couche d'abord sur toi.
Bien que la mesure soit de 'donner la sagesse aux sages', toutefois toi, tu n'as pas l'intelligence qui te permettrait de t'éveiller toi-même d'en bas ; et malgré cela, 'tu ne prendras pas la mère avec les petits' : ne t'appuie pas sur l'éveil d'en haut, sur ce que la Mère supérieure se couche sur etc., à savoir sur toi. 'Afin qu'il te soit fait du bien' : l'explication est que, par ton éveil, le Créateur a davantage de plaisir, selon le propos de nos sages, de mémoire bénie, 'Israël nourrit son Père qui est aux cieux' ; le plaisir qu'ils apportent au Créateur est appelé nourriture. Il se trouve donc que, par ton éveil, le Nom, béni soit-Il, a davantage de plaisir ; et à la mesure de l'abondance de ce plaisir se multipliera ta récompense, et il te sera fait du bien.
Et c'est là 'et tu prolongeras tes jours' : l'explication est qu'un bien de plus t'atteindra par le fait que tu t'éveilles toi-même au degré de la sainteté du côté de tes bonnes actions ; alors il y aura place pour que l'éveil supérieur demeure longtemps auprès de toi. Ce qui n'est pas le cas lorsque l'éveil supérieur vient d'abord, alors que tu es dans le manque de tout : il n'y a pas de place pour que cet éveil y réside longtemps.
Et c'est là 'et tu prolongeras tes jours' (ימים), du langage de la clarté, c'est-à-dire que la clarté qui t'a été donnée d'en haut fera que tu la prolonges, qu'elle soit auprès de toi longtemps. 'Tu renverras la mère' : l'explication est que 'chalah' (שלח - renvoyer) est du langage du dépouillement, à savoir te dépouiller de la matérialité lorsque tu le veux. 'La mère', c'est l'éveil supérieur, afin qu'il y ait un repos pour la plante de son pied, quelque chose sur quoi résider.
כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך (דברים כב, ח). הכלל הוא, כשמגיע לאדם איזה שמחה מהבורא ברוך הוא אזי יראה לדבר דבורים להביא השמחה באותיות בתורה ובתפלה ושירות ותשבחות בכדי לדבק השמחה למעלה בבורא ברוך הוא.
וזהו הרמז כי תבנה בית חדש, כשמגיע לך שמחה חדשה. ועשית מעקה, לעלות השמחה על ידי אותיות כנ"ל.
וזהו מעקה, כי המעקה יבנה למעלה למעלה. וזהו הרמז לגגך, כדי להביא השמחה באותיות.
וידוע, כי כח המנענע בכל האותיות הוא השם הוי"ה ברוך הוא הרצון באותיות משם הוי"ה. וזהו גג"ך, גימטריא כ"ו:
'Lorsque tu bâtiras une maison neuve, tu feras un parapet à ton toit' (Deutéronome 22,8). Le principe est que, lorsqu'il arrive à l'homme quelque joie de la part du Créateur, béni soit-Il, alors qu'il veille à prononcer des paroles pour faire entrer cette joie dans les lettres, dans la Torah, dans la prière, dans les chants et les louanges, afin d'attacher la joie en haut au Créateur, béni soit-Il.
Et c'est là l'allusion 'lorsque tu bâtiras une maison neuve' : lorsqu'il t'arrive une joie nouvelle. 'Et tu feras un parapet' (מעקה) : faire monter la joie par le moyen des lettres, comme ci-dessus. Et c'est là le 'parapet', car le parapet se bâtit toujours plus haut, vers le haut.
Et c'est là l'allusion 'à ton toit', afin de faire entrer la joie dans les lettres. Et il est connu que la force qui meut toutes les lettres, c'est le Nom (הוי"ה), béni soit-Il : la volonté qui est dans les lettres provient du Nom (הוי"ה).
Et c'est là 'ton toit' (גג"ך), dont la guematria est vingt-six (כ"ו).
לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים (דברים כג, ד). הכלל הוא, שישראל נקראו בני בכורי, הרצון בזה שכל שפע נשפע על ידי תפארת ישראל ומהתמצית יונקים כל האומות על ידי תפארת ישראל ונמצא כל האומות הם צריכים להחזיק טובה לישראל על זה.
והנה עמון ומואב כחשו זאת שעיקר השפע לתפארת ישראל והם המשפיעים לכל העולם. וזהו אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים:
'Un Ammonite ou un Moabite n'entrera pas dans l'assemblée de ה', parce qu'ils ne sont pas venus à votre rencontre avec du pain et de l'eau' (Deutéronome 23,4). Le principe est qu'Israël est appelé 'Mon fils premier-né' (Exode 4,22).
L'intention en est que toute l'abondance est déversée par le moyen de Tiferet Israël (la sefira de la splendeur, propre à Israël), et que c'est du résidu que toutes les nations tètent, par le moyen de Tiferet Israël ; il se trouve donc que toutes les nations doivent en être reconnaissantes à Israël. Or voici, Ammon et Moav ont nié cela : que l'essentiel de l'abondance va à Tiferet Israël et que ce sont eux qui la dispensent au monde entier.
Et c'est là 'parce qu'ils ne sont pas venus à votre rencontre avec du pain et de l'eau'.
ושכב בשלמתו. פירוש, כי האדם צריך לצמצם לעשות איזה דברים כדי שיוכל לקבל השפע מאת הבורא יתברך ושלמה נקרא מלבוש.
וזהו הפירוש על ידי מה יוכל לעשות צמצום, על ידי ושכ"ב, היינו שין תלת ראשין וכ"ב אותיות:
'Et il couchera dans son manteau' (Deutéronome 24,13). L'explication : l'homme doit se contracter (tsimtsoum - contraction, restriction volontaire) et faire certaines choses afin de pouvoir recevoir l'abondance de la part du Créateur, béni soit-Il ; et 'salma' (שלמה) désigne un vêtement.
Et voici l'explication : par quoi peut-il faire la contraction ? Par 've-chakhav' (ושכ"ב), à savoir le chin (ש) aux trois têtes et les vingt-deux (כ"ב) lettres.
וברכך ולך תהיה צדקה לפני ה' א-להיך (דברים כד, יג). ועיין פירוש רש"י.
ונראה לבאר כך, כי כשיחזור המשכון לעני בוודאי העני יברך אותו ונמצא אפשר יעשה זאת למען יברך אותו העני. ולזה מבאר הפסוק שאל יעשה זאת בכוונה הנ"ל, רק יעשה למען ה' ולא יצפה לברכת העני בשביל זה.
וזהו הרמז ולך תהיה צדקה, אתה תעשה הצדקה הזאת כשתעשה המצוה. לפני ה' א-להיך, פירוש כשתעשה המצוה רק בשביל ציווי הבורא יתברך ולא בשביל ברכת העני:
'Et il te bénira, et ce sera pour toi une justice devant ה' ton Elokim' (Deutéronome 24,13). Et vois le commentaire de Rachi (Rabbi Chelomo Yitshaki).
Et il apparaît de l'expliquer ainsi : lorsqu'il rendra le gage au pauvre, certainement le pauvre le bénira ; il se trouve donc qu'il pourrait faire cela afin que le pauvre le bénisse. C'est pourquoi le verset explique qu'il ne doit pas faire cela avec l'intention susdite, mais qu'il doit le faire pour ה', et ne pas attendre pour cela la bénédiction du pauvre.
Et c'est là l'allusion 'et ce sera pour toi une justice' : c'est toi qui feras cette justice (tsedaka - acte de charité et de justice) lorsque tu accompliras le commandement. 'Devant ה' ton Elokim' : l'explication est que tu accompliras le commandement uniquement en vue de l'ordre du Créateur, béni soit-Il, et non en vue de la bénédiction du pauvre.