« Vous rechercherez Sa demeure et tu viendras là » (Devarim 12,5) : « là » ce sont les lettres de Moché. Rabbi Lévi Its'hak l'explique d'après les Tikounim sur « depuis le lieu de Sa résidence Il veille » (Tehilim 33,14), dont les initiales forment Moché, et d'après le Midrach : Moché équivaut à tout Israël, et chacun d'Israël doit avoir en lui l'aspect de Moché. C'est par Moché que le Saint, béni soit-Il, veille sur toute la terre, c'est-à-dire sur Israël. Par l'aspect de Moché, vous parvenez au degré du repos de la Che'hina (Présence divine) sur toi.
Aussi : prélève la dîme afin que tu t'enrichisses : lorsque la tsedaka monte, toute la possession entre dans la mitsva, et l'année suivante ce produit devient la dîme
לשכנו תדרשו ובאת שמה (דברים יב, ה). שמה, אותיות משה.
ויבואר על פי מה שכתב בתיקונים על פסוק (תהלים לג, יד) ממכון שבתו השגיח, ראשי תיבות משה. ועל פי מאמר חכמינו ז"ל (שיהש"ר א) משה שקול כנגד כל ישראל וכל אחד מישראל צריך להיות לו בחינת משה וזהו ממכון כו' כל יושבי הארץ, על ידי משה משגיח הקדוש ברוך הוא על כל הארץ הם ישראל.
וזהו ובאת שמה, על ידי בחינת משה תבואו למדריגת השראת שכינה אליך. וזהו לשכנו תדרשו ובאת שמה:
'Vous rechercherez Sa demeure et tu viendras là' (Deutéronome 12,5). 'Là' (שמה) - ce sont les lettres de Moche (משה). Et cela s'expliquera d'après ce qui est écrit dans les Tikounim (Tikouney haZohar) sur le verset (Psaumes 33,14) 'depuis le lieu de Sa résidence Il veille' (ממכון שבתו השגיח), dont les initiales forment Moche (משה).
Et d'après le propos de nos sages, de mémoire bénie (Midrach Chir haChirim Rabba 1) : Moche équivaut à tout Israël, et chacun d'Israël doit avoir en lui l'aspect (behina) de Moche. Et c'est là 'depuis le lieu de Sa résidence' etc., 'sur tous les habitants de la terre' : c'est par Moche que le Saint, béni soit-Il, veille sur toute la terre, c'est-à-dire sur Israël.
Et c'est là 'et tu viendras là' : par l'aspect de Moche vous parviendrez au degré du repos de la Chekhina (Présence divine) sur toi. Et c'est là 'vous rechercherez Sa demeure et tu viendras là'.
עשר תעשר את כל תבואת זרעך (דברים יד, כב). ודרשו רבותינו ז"ל (שבת קיט.) עשר בשביל שתתעשר.
להבין זה נראה, דהנה כשאדם עושה צדקה אזי הצדקה עולה למעלה לפני הקדוש ברוך הוא. והנה על דרך משל, האדם הנותן זהב אחד או מדה אחת תבואה מעשר כשהצדקה עולה למעלה ומסתכלין זה המעשר מאין הוא בא והלא בא מחמת שהיה לו עשרה זהובים או עשרה מדות תבואה ונמצא אלו העשרה זהובים והעשרה המדות כולם נכנסין במצוה זו, כי מחמת שיש לו עשרה זהובים ועשרה מדות נותן אחד זהב או אחד מדה ובזה זוכה לשנה הבאה שיתן י' זהובים וי' מדות מעשר דהיינו שיהיה לו מאה זהובים ומאה מדות תבואה ונמצא שכל התבואה שהיה לו בפעם הראשון, דהיינו עשרה מדות שממנו נתן מדה אחת מעשר על ידי זה זוכה שבשנה הבאה יזכה שיתן ממאה מעשר, דהיינו שיהיה לו מאה מדות.
והטעם לזה, כיון שכולם נכנסין במצוה כנ"ל. וזהו עשר, כשתתן מעשר.
תעשר את כל תבואת זרעך לשנה הבאה, תזכה שכפי התבואה שהיה לך בשנה העבר יהיה עתה כל התבואה מעשר כנ"ל. וזהו הרמז עשר בשביל שתתעשר:
'Tu prélèveras la dîme de tout le produit de ta semence' (Deutéronome 14,22). Et nos maîtres, de mémoire bénie, ont exposé (Chabbat 119a) : 'prélève la dîme (עשר) afin que tu t'enrichisses (שתתעשר)'.
Pour comprendre cela, voici ce qu'il apparaît : car voici, lorsque l'homme fait la tsedaka (charité), alors cette tsedaka monte en haut devant le Saint, béni soit-Il. Et voici, par voie de parabole : l'homme qui donne une pièce d'or ou une mesure de produit en dîme - lorsque la tsedaka monte en haut, on examine cette dîme, d'où elle vient, et voici qu'elle est venue de ce qu'il possédait dix pièces d'or ou dix mesures de produit ; il se trouve donc que ces dix pièces d'or et ces dix mesures entrent toutes dans cette mitsva, car c'est parce qu'il possède dix pièces d'or et dix mesures qu'il donne une pièce ou une mesure.
Et par cela il mérite, pour l'année qui vient, de donner dix (י') pièces d'or et dix (י') mesures en dîme, c'est-à-dire qu'il possédera cent pièces d'or et cent mesures de produit. Il se trouve donc que tout le produit qu'il possédait la première fois, c'est-à-dire les dix mesures dont il a donné une mesure en dîme, par cela il mérite que l'année qui vient il ait le mérite de donner la dîme à partir de cent, c'est-à-dire qu'il possédera cent mesures.
Et la raison en est que toutes entrent dans la mitsva, comme ci-dessus. Et c'est là 'prélève la dîme' (עשר) : lorsque tu donneras la dîme, 'tu prélèveras la dîme de tout le produit de ta semence' pour l'année qui vient - tu mériteras que, à la mesure du produit que tu avais l'an passé, tout ce produit soit maintenant la dîme, comme ci-dessus.
Et c'est là l'allusion : 'prélève la dîme afin que tu t'enrichisses'.