« Si vous marchez dans Mes décrets et que vous observiez Mes commandements et les accomplissiez » (Vayikra 26,3) : le langage paraît en excès. Selon Rabbi Lévi Its'hak, le Saint, béni soit-Il, joint la bonne pensée à l'acte. Qui accomplit sans intérêt personnel peut parvenir à un plus grand degré ; le tsadik est « celui qui marche », un commandement en entraîne un autre. Étudier des lois (halakhot) chaque jour, c'est « ses cheminements » (halikhot) vers un degré plus grand, assurance d'être un fils du monde à venir. « Si vous marchez », vous vous attachez aux décrets ; « vous observerez » au sens de « et son père garda la chose » : la pensée d'accomplir est déjà « et vous les accomplirez ».
Aussi : les pluies en leur temps pour donner la tsedaka, « la récompense d'un commandement est un commandement » ; l'effroi retiré au sens du manque ; semis vain, la terre d'Israël destinée à des gâteaux et au lin, seuls les ennemis sèment
אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמורו ועשיתם אותם (ויקרא כו, ג). ולכאורה נראה בכאן יתר לשון, ומהראוי היה לכתוב אם תשמורו את מצותי ונתתי כו'.
אבל הנראה בזה, דאיתא בגמרא (קידושין מ.) מחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרף למעשה, דהיינו במה שהאדם חושב ומקבל עליו במחשבה לעשות איזה מצוה אזי הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, דהיינו כאלו עשאה מיד. וכל שכן כשאדם עושה איזה מצוה באמת בלי שום פניה אזי יכול להיות שיבוא אל מדריגה הגדולה לעשות עוד מצוה ואם עשה עוד מצוה אחת אזי יבוא למדריגה יותר גדולה.
ולפי זה נקרא הצדיק בבחינת מהלך לפי שהולך ממדריגה למדריגה. וזהו מצוה גוררת מצוה.
ועל פי זה נוכל לבאר מאמר חכמינו ז"ל (נדה עג.) תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום מובטח וכו'. פירוש, זה קאי על הצדיק.
ועל זה אמר כל השונה הלכות, דהיינו שישנה בכל יום. הליכותיו, שהולך בכל יום ויום למדריגה יותר גדולה.
אז מובטח לו שהוא בן עולם הבא. וזהו אם בחקותי תלכו, דהיינו אם תדבקו בחקותי אזי תהיה בבחינת מהלך.
ואת מצותי תשמורו, לשון שמר את הדבר (בראשית לז, יא) דהיינו עוד אני אומר באם שתשמורו את מצותי. כלומר, באם שתחשבו לעשות מצותי אף על פי שאין אתם עושים עדיין אזי ועשיתם אותם.
פירוש, שתחשב בעיני כאלו עשיתם אותם לפי שמחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. וזהו ועשיתם אותם:
"Si vous marchez dans Mes décrets et que vous observiez Mes commandements et les accomplissiez" (Lévitique 26,3). À première vue, il semble y avoir ici un excès de langage, et il aurait convenu d'écrire : "Si vous observez Mes commandements, alors Je donnerai, etc.".
Mais voici ce qui apparaît à ce sujet : il est enseigné dans la Guemara (Kidouchin 40a) que le Saint, béni soit-Il, joint la bonne pensée à l'acte, c'est-à-dire que lorsque l'homme pense et prend sur lui en pensée d'accomplir quelque commandement, alors le Saint, béni soit-Il, joint cette pensée à l'acte, comme s'il l'avait accomplie aussitôt. Et à plus forte raison, lorsque l'homme accomplit véritablement quelque commandement sans aucun intérêt personnel, il peut alors advenir qu'il parvienne au grand degré d'accomplir encore un commandement ; et s'il a accompli encore un commandement, il parviendra alors à un degré plus grand encore.
Et selon cela, le tsadik est appelé "celui qui marche" (mehalekh), puisqu'il va de degré en degré. Et tel est le sens de "un commandement en entraîne un autre".
Et sur cette base, nous pouvons expliquer la parole de nos sages, de mémoire bénie (Nida 73a) : "Tanna de-vei Eliyahou (l'école d'Élie) a enseigné : quiconque étudie des lois (halakhot, הלכות) chaque jour a l'assurance, etc.". Explication : cela se rapporte au tsadik.
Et c'est à ce propos qu'il est dit "quiconque étudie des lois", c'est-à-dire qu'il étudie chaque jour ; lire aussi "ses cheminements" (halikhot, הליכות), car il va chaque jour vers un degré plus grand. Alors il a l'assurance d'être un fils du monde à venir.
Et tel est le sens de "si vous marchez dans Mes décrets", c'est-à-dire : si vous vous attachez à Mes décrets, alors vous serez dans la catégorie de "celui qui marche". "Et Mes commandements vous observerez" : au sens de "et son père garda la chose" (Genèse 37,11), c'est-à-dire : je dis encore ceci, si vous gardez Mes commandements, autrement dit si vous pensez à accomplir Mes commandements, même si vous ne les accomplissez pas encore, alors "et vous les accomplirez".
Explication : cela sera compté à Mes yeux comme si vous les aviez accomplis, puisque le Saint, béni soit-Il, joint la bonne pensée à l'acte. Et tel est le sens de "et vous les accomplirez" :
ונתתי גשמיכם בעתם (ויקרא כו, ד). מחמת שדברנו מקודם מענין שכר מצוה.
כי גם בזה קשה הלא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. ונראה לתרץ, מהא דאיתא בפרקי אבות (ד, ב) שכר מצוה מצוה, פירוש כי שכר מצוה בהאי עלמא ליכא.
אלא שכר מצוה היא שגוררת עוד מצוה אחרת. וזהו ונתתי גשמיכם בעתם, ומחמת הגשם תהיה ברכה בעולם ותוכלו ליתן כל אחד צדקה, והיינו שכר מצוה מצוה, שמצוה גוררת מצוה:
"Et Je donnerai vos pluies en leur temps" (Lévitique 26,4). Puisque nous avons parlé plus haut de la question de la récompense du commandement.
Car ici aussi il y a une difficulté : n'est-il pas dit qu'il n'y a point de récompense du commandement en ce monde-ci ? Et il semble que l'on puisse résoudre cela à partir de ce qui est enseigné dans les Pirke Avot (Chapitres des Pères, 4,2) : "la récompense d'un commandement est un commandement".
Explication : car il n'y a point de récompense du commandement en ce monde-ci ; mais la récompense du commandement, c'est qu'elle entraîne encore un autre commandement. Et tel est le sens de "et Je donnerai vos pluies en leur temps" : et grâce à la pluie il y aura une bénédiction dans le monde et vous pourrez, chacun, donner la tsedaka (aumône) ; et c'est cela "la récompense d'un commandement est un commandement", car un commandement en entraîne un autre :
ופקדתי עליכם בהלה וכו' (ויקרא כו, טז). ופקדתי, לשון חסרון כמו ויפקד מקום דוד (שמואל א' כ, כה) היינו אחסר מעליכם הבהלה ושאר מכות כי לא יהיה אצליכם.
וזרעתם לריק, כי עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת ותהיה הזריעה לריק, כי לא יהיה צורך לזריעה רק אויביכם יזרעו:
"Et Je ferai peser sur vous l'effroi, etc." (Lévitique 26,16). "Et Je ferai peser" : au sens du manque, comme dans "et la place de David fut vide" (ויפקד, Samuel I 20,25), c'est-à-dire : Je retirerai de vous l'effroi et les autres plaies, car elles ne seront pas chez vous.
"Et vous sèmerez en vain" : car il est destiné à la terre d'Israël de faire sortir des gâteaux tout prêts et des vêtements de fin lin, et le semis sera en vain, car il n'y aura pas besoin de semer ; seuls vos ennemis sèmeront :
סליק ספר ויקרא
Achevé, le livre du Lévitique