« Ne me regardez pas de ce que je suis noirâtre » (Cantique 1,6). Rabbi Lévi Its'hak explique la parole des sages : deux sont descendus sur un même lit, l'un exaucé et l'autre non, selon qu'il a prié une prière complète. Le mot « complète » n'est pas compris : il aurait dû dire une bonne prière. Le grand juste, devant le Roi, oublie les affaires de ce monde-ci et ne demande plus qu'à être serviteur du Créateur ; il n'obtient pas, et sa prière n'a pas de plénitude, puisqu'il ne fait pas venir l'abondance (chefa) ici-bas. Le juste plus petit se souvient de sa demande et obtient.
Aussi : servir sans aucun motif, « l'homme et la bête » ; la cavale de Pharaon : Israël conduit le Saint béni soit-Il à faire sa volonté ; l'orge de Pessa'h (mesure) et le froment de Chavouot (vingt-deux lettres).
אל תראוני שאני שחרחורת כו'. (שיה"ש א, ו) ונבאר קודם מאמר חכמינו ז"ל (ר"ה יח.) שנים ירדו למטה אחת זה ירד וזה לא ירד זה נענה וזה לא נענה זה התפלל תפלה שלימה וזה לא התפלל תפלה שלימה.
ומלת שלימה אינו מובן, הוי ליה למימר זה התפלל תפלה טובה כו'. אמנם יבואר, והוא שאנו רואים שיש צדיקים שפועלין בתפילתן מה שרוצים ויש צדיקים שאינם פועלים.
הענין הוא כך, שזה הצדיק הגדול כאשר בא לחצר גינת ביתן המלך מלכו של עולם ומיישב עצמו שבא לפני המלך נשתכח מאתו מה שהיה לו לבקש בעסקי העולם הזה ואינו מבקש רק שיהיה דבוק תמיד בהמלך, כי מה ערב עליו, כי אם היותו עובד הבורא ולהיות עבד המלך ושוכח כל עסקיו. לא כן הצדיקים שאינם במדריגה זו אף על פי שעומדים לפני המלך זוכר בקשתו מה שהוא חפץ לבקש.
ולהכי זה הצדיק כשבא לפני המלך אינו זוכר הבקשה מעסקי עולם הזה שהוא חפץ לבקש לכן אינו פועל, והצדיק הקטן ממנו שזוכר בעת עמדו לפני המלך בקשתו ומבקש מאתו הבקשה לכן פועל. והצדיק הראשון, שאינו זוכר בקשתו להביא השפע לעולם הזה נקרא לא התפלל תפילה שלימה שאין בו שלימות שאינו מביא את השפע, רק חושב עסקי עולם הבא להיות עובד הבורא.
וזה שחשב גם בקשתו להביא השפע גם לעולם הזה נקרא תפלה שלימה, כי יש בתפילתו שלימיות שמביא שפע גם לעולם הזה. וזה שנים ירדו למטה אחת כו' זה התפלל תפלה שלימה, רצה לומר שתפילתו הוא שלימות שזוכר גם הבקשה בעת בואו לפני המלך.
וזה לא התפלל תפלה שלימה, שאין בתפילתו שלימות בעת בואו לפני אדון כל אינו זוכר כלל להביא השפע לעולם הזה:
Ne me regardez pas de ce que je suis noirâtre, etc. (Cantique 1,6) Et nous expliquerons d'abord la parole de nos sages de mémoire bénie (Roch Hachana 18a) : deux sont descendus sur un même lit (deux malades couchés sur le même lit) - celui-ci est descendu et celui-là n'est pas descendu, celui-ci a été exaucé et celui-là n'a pas été exaucé ; celui-ci a prié une prière complète (chelema) et celui-là n'a pas prié une prière complète.
Et le mot complète n'est pas compris : il aurait dû dire celui-ci a prié une bonne prière, etc. Mais cela s'expliquera ainsi.
C'est que nous voyons qu'il y a des justes qui obtiennent par leur prière ce qu'ils veulent, et il y a des justes qui n'obtiennent pas. La chose est ainsi : ce grand juste, lorsqu'il vient dans la cour du jardin du pavillon du Roi, le Roi du monde, et qu'il se recueille en pensant qu'il vient devant le Roi, il oublie ce qu'il avait à demander dans les affaires de ce monde-ci, et il ne demande plus qu'une chose : être toujours attaché au Roi.
Car qu'y a-t-il d'agréable pour lui, sinon d'être serviteur du Créateur et d'être l'esclave du Roi ? Et il oublie toutes ses affaires.
Il n'en est pas ainsi des justes qui ne sont pas à ce degré : bien qu'ils se tiennent devant le Roi, chacun se souvient de sa demande, de ce qu'il désire demander. C'est pourquoi ce juste-là, lorsqu'il vient devant le Roi, ne se souvient pas de la demande touchant les affaires de ce monde-ci qu'il désirait demander, et c'est pourquoi il n'obtient pas ; tandis que le juste plus petit que lui, qui se souvient de sa demande au moment où il se tient devant le Roi et qui Lui présente sa demande, celui-là obtient.
Et le premier juste, qui ne se souvient pas de sa demande pour faire venir l'abondance (chefa) dans ce monde-ci, est appelé celui qui n'a pas prié une prière complète, car il n'y a pas en lui de plénitude, puisqu'il ne fait pas venir l'abondance, mais qu'il ne pense qu'aux affaires du monde à venir, à être serviteur du Créateur. Et celui qui a pensé aussi à sa demande, pour faire venir l'abondance dans ce monde-ci également, est appelé prière complète, car il y a dans sa prière une plénitude, puisqu'il fait venir l'abondance dans ce monde-ci aussi.
Et c'est cela : deux sont descendus sur un même lit, etc., celui-ci a prié une prière complète - c'est-à-dire que sa prière est plénitude, puisqu'il se souvient aussi de la demande au moment où il vient devant le Roi. Et celui-là n'a pas prié une prière complète, car il n'y a pas de plénitude dans sa prière : au moment où il vient devant le Maître de tout, il ne se souvient pas du tout de faire venir l'abondance dans ce monde-ci.
וזהו אל תראוני שאני שחרחורת, כלומר שאיני פועל בתפילתי. ששזפתני השמש, שעל ידי שאני רואה הבהירות אני שחור כנ"ל בעת בואי לפני אדון כל אני שוכח בעסקי עולם הזה.
ומבאר יותר שמוני נוטרה את הכרמים, כלומר בעת בואי לפניו אני נוטר כרמים אחרים, כלומר אני מבקש בקשה אחרת להיות עובד הבורא מה שלא חשבתי מקודם לבקש. אמנם כרמי שלי לא נטרתי, פירוש הבקשה שלי שהייתי חפץ לבקש נשכח ממני ואיני זוכרה לבקש מאתו מרוב בהירות שאני רואה אז עיקר תשוקתי שאהיה עובד הבורא.
ולכן אמר שמוני נוטרה את הכרמים, דכרם הוא מורה על הקדושה:
Et c'est cela : ne me regardez pas de ce que je suis noirâtre - c'est-à-dire que je n'obtiens rien par ma prière. Car le soleil m'a hâlée - c'est-à-dire que, du fait que je vois la clarté, je suis noire comme ci-dessus : au moment où je viens devant le Maître de tout, j'oublie les affaires de ce monde-ci.
Et il explique davantage : ils m'ont mise à garder les vignes - c'est-à-dire qu'au moment où je viens devant Lui, je garde d'autres vignes, savoir que je demande une autre demande, celle d'être serviteur du Créateur, ce que je n'avais pas pensé à demander auparavant. Mais ma vigne, la mienne, je ne l'ai pas gardée - explication : ma demande, celle que je désirais demander, s'est oubliée de moi et je ne m'en souviens pas pour la Lui demander, à cause de la grande clarté que je vois ; alors l'essentiel de mon désir est d'être serviteur du Créateur.
Et c'est pourquoi il a dit : ils m'ont mise à garder les vignes, car la vigne (kerem) désigne la sainteté.
או יבואר, אל תראוני שאני שחרחורת, היינו שלא תראוני באותיות, כי לית מחשבה תפיסה ביה כלל ודו"ק:
Ou bien cela s'expliquera ainsi : ne me regardez pas de ce que je suis noirâtre - savoir que vous ne me verrez pas dans les lettres (otiot), car aucune pensée ne Le saisit du tout. Comprends-le bien.
אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן. (שיה"ש א, ח) הכלל הוא, כי יש אדם שעובד את הבורא מחמת שהוא יודע שבוודאי ישפיע עליו כל הטובות כשיעבוד אותו.
ויש אדם שעובד בלי שום טעם, רק מחמת שהוא יודע שברא אותו וברא כל הנמצאים ועל ידי זה הוא עובדו באמת. וזהו אדם ובהמה תושיע ה' (תהלים לו, ז) בני אדם שמשימין עצמם כבהמה.
הרצון בזה, שעובד את הבורא ברוך הוא בלי שום טעם וכוונה על הטוב שישפיע עליו, כי כשאדם עובד מחמת הטעם הוא בבחינת אדם ומי שעובד אותו בלי שום טעם זהו בבחינת אדם ובהמה שמשימין עצמן כבהמה תושיע ה'. וכשאדם עובד אותו מחמת טעם שיודע שהבורא ברוך הוא ישפיע עליו כל הטובות אז הוא בבחינת נוקבא בבחינת מקבל.
וכשאדם עובד בלי שום טעם אז אינו בבחינה זו. וזהו אם לא תדעי לך היפה בנשים, הרצון בזה אם לא תרצה לידע הטעם מהעבדות ואז לא תהיה בבחינת נוקבא בבחינת מקבל.
צאי לך בעקבי הצאן, כמו שכתבנו אדם ובהמה, בני אדם שמשימין עצמן כבהמה תושיע ה':
Si tu ne le sais pas, ô la plus belle des femmes, sors sur les traces du troupeau. (Cantique 1,8) La règle est celle-ci : il y a un homme qui sert le Créateur parce qu'il sait que, s'il Le sert, Il fera assurément couler sur lui tous les biens.
Et il y a un homme qui sert sans aucun motif (taam), seulement parce qu'il sait que c'est Lui qui l'a créé et qui a créé tous les êtres, et par cela il Le sert en vérité. Et c'est cela : l'homme et la bête, Tu les sauves, ה' (Psaumes 36,7) - les hommes qui se font eux-mêmes comme une bête.
L'intention en cela est qu'il sert le Créateur béni soit-Il sans aucun motif ni aucune intention tournée vers le bien qu'Il fera couler sur lui. Car lorsque l'homme sert à cause du motif, il est dans l'aspect (behina) de l'homme (adam) ; et celui qui Le sert sans aucun motif, celui-là est dans l'aspect de l'homme et la bête - les hommes qui se font eux-mêmes comme une bête, Tu les sauves, ה'.
Et lorsque l'homme Le sert à cause du motif, sachant que le Créateur béni soit-Il fera couler sur lui tous les biens, alors il est dans l'aspect de la Noukva (le partsouf féminin, celui qui reçoit), dans l'aspect du receveur. Et lorsque l'homme sert sans aucun motif, alors il n'est pas dans cet aspect.
Et c'est cela : si tu ne le sais pas, ô la plus belle des femmes - l'intention en cela : si tu ne veux pas connaître le motif du service, alors tu ne seras pas dans l'aspect de la Noukva, dans l'aspect du receveur. Sors sur les traces du troupeau - comme nous l'avons écrit : l'homme et la bête, les hommes qui se font eux-mêmes comme une bête, Tu les sauves, ה'.
לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי כו'. (שיה"ש א, ט) כי כל מקום הרוכב מנהיג הסוס וכאן היה הסוס מנהיג הרוכב לטבוע בים.
כן אומר הקדוש ברוך הוא לישראל, כי כל העולמות אני מנהיג אבל בישראל הם מנהיגים אותי לעשות רצונם כמו בסוסי פרעה היה הסוס מנהיג הרוכב כן אני מדמה אותך להיות מנהיג אותו לבטל רצוני ולעשות כרצון ישראל:
À ma cavale parmi les chars de Pharaon je t'ai comparée, mon amie, etc. (Cantique 1,9) Car partout le cavalier conduit le cheval, et ici c'était le cheval qui conduisait le cavalier à se noyer dans la mer.
Ainsi le Saint béni soit-Il dit à Israël : tous les mondes, c'est Moi qui les conduis, mais en Israël, ce sont eux qui Me conduisent à faire leur volonté ; de même que, dans les chevaux de Pharaon, c'était le cheval qui conduisait le cavalier, ainsi Je te compare à cela, à savoir que tu Le conduis à annuler Ma volonté et à faire selon la volonté d'Israël.
או יבואר, לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי נאוו לחייך בתורים, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה. דהנה הבורא ברוך הוא מנהיג את עולמו בחסד.
ויש הנהגה שניה שהבורא ברוך הוא עושה ומנהיג כמו שאנו עמו בית ישראל רוצים שיהיה לנו חיים ושלום ושפע רב וברכה ומשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנה כשהבורא ברוך הוא עשה עמנו ניסים ונפלאות ביציאת מצרים ושינה את הטבע זה מופת גדול שהקדוש ברוך הוא עושה כמו שאנו רוצים שהוא הבורא ברוך הוא ברא את הטבע ורוצה בטבע ומשנה את הטבע בשבילנו לעשות עמנו ניסים זה מורה שהבורא ברוך הוא מנהיג כמו שאנו בית ישראל רוצים שיהיה לנו חיים ושלום ושפע רב.
והנה דבר זה שהקדוש ברוך הוא עושה רצונינו הוא נוהג בעולם, שנה, נפש, דהיינו בעולם, הוא שהקדוש ברוך הוא נותן לנו חיים ושלום וברכה. ובשנה הוא קביעת המועדים אשר תקראו אותם כמו שאמרו חכמינו ז"ל.
ובנפש, נקרא תורה שבעל פה שהוא פירוש על תורה שבכתב כמו שאנו רוצים אליעזר בני אומר כו'. וידוע שהקדוש ברוך הוא נקרא מנהיג ורוכב שמים כו' (דברים לג, כו) והנה אצל פרעה היו הסוסים מושכין את הרוכב ומרמז באלף אלפים הבדלות כביכול על הנהגה שניה כנ"ל שהקדוש ברוך הוא ציית אותנו וזהו בעולם וזה דמיתיך רעיתי נאוו לחייך בתורים, תורה שבכתב ושבעל פה, הוא בנפש צווארך בחרוזים הוא לענין קריאת המועדים בשנה:
Ou bien cela s'expliquera ainsi : à ma cavale parmi les chars de Pharaon je t'ai comparée, mon amie ; tes joues sont belles dans les rangs de perles (בתורים, batourim, terme proche de Torah) - dans la Torah écrite et dans la Torah orale. Car voici, le Créateur béni soit-Il conduit Son monde par la bonté ('hessed).
Et il y a une seconde conduite, dans laquelle le Créateur béni soit-Il agit et conduit selon ce que nous, Son peuple, la maison d'Israël, voulons : que nous ayons vie, paix, grande abondance et bénédiction, et qu'Il paie leur salaire à tous les ennemis de notre âme. Et voici, lorsque le Créateur béni soit-Il a fait avec nous des miracles et des merveilles à la sortie d'Égypte et qu'Il a changé la nature, c'est une grande preuve que le Saint béni soit-Il fait selon ce que nous voulons : car c'est Lui, le Créateur béni soit-Il, qui a créé la nature et qui veut la nature, et Il change la nature à cause de nous pour faire avec nous des miracles - cela montre que le Créateur béni soit-Il conduit selon ce que nous, la maison d'Israël, voulons avoir : vie, paix et grande abondance.
Et voici, cette chose, que le Saint béni soit-Il fait notre volonté, se pratique dans le monde, l'année et l'âme (olam, chana, nefech - l'espace, le temps et l'âme). Dans le monde, c'est que le Saint béni soit-Il nous donne vie, paix et bénédiction.
Dans l'année, c'est la fixation des fêtes, que vous proclamerez (Lévitique 23,2), comme l'ont dit nos sages de mémoire bénie. Et dans l'âme, c'est ce qu'on appelle la Torah orale, qui est l'explication de la Torah écrite selon ce que nous voulons, comme : Eliezer mon fils dit ainsi, etc.
Et il est connu que le Saint béni soit-Il est appelé conducteur et Celui qui chevauche les cieux, etc. (Deutéronome 33,26).
Et voici, chez Pharaon, les chevaux tiraient le cavalier, et cela fait allusion, avec mille milliers de distinctions et pour ainsi dire, à la seconde conduite comme ci-dessus, où le Saint béni soit-Il nous obéit ; et cela, c'est dans le monde. Et c'est cela : je t'ai comparée, mon amie, tes joues sont belles dans les rangs de perles (batourim) - la Torah écrite et la Torah orale, ce qui est dans l'âme ; ton cou dans les colliers (bahrouzim) - cela se rapporte à la proclamation des fêtes, ce qui est dans l'année.
בפסח היו מביאין מנחת שעורין ובשבועות מנחת חיטים. דהכלל הוא, שיש שני מיני השגות שאנו משיגין את הבורא ברוך הוא.
האחד, שמשיג את הבורא על ידי ניסים ונפלאות שעשה עמנו ועושה עמנו בכל עת שמשפיע לנו חיים ושלום וברכה ומשלם גמול לכל איבי נפשינו. והשני, שמשיג את הבורא בהשכל שהוא מחודש והבורא הוא המחדש נותן שפע וברכה.
והנה כשמשיג את הבורא על ידי ניסים ונפלאות הוא משיג בשעורים ונודע בשערים בעלה על ידי שיעור וזה בפסח על כן מביאין מנחת שעורין לשון שיעור. אבל כשמשיג את הבורא ברוך הוא בהשכל משיג בלא שיעור וזה בשבועות ומשיג על ידי כ"ב אותיות התורה בלא שיעור ומדה על כן מביאין מנחת חיטים.
חטה, בגימטריה כ"ב אותיות:
À Pessa'h on apportait une offrande d'orge, et à Chavouot une offrande de froment. Car la règle est celle-ci : il y a deux sortes de saisies (hassagot) par lesquelles nous saisissons le Créateur béni soit-Il.
La première, c'est celui qui saisit le Créateur par les miracles et les merveilles qu'Il a faits avec nous et qu'Il fait avec nous en tout temps, lorsqu'Il fait couler sur nous vie, paix et bénédiction, et qu'Il paie leur salaire à tous les ennemis de notre âme. Et la seconde, c'est celui qui saisit le Créateur par l'intellect, savoir que le monde est nouveau (mehoudach, tiré du néant) et que le Créateur est Celui qui le renouvelle, qui donne abondance et bénédiction.
Et voici, lorsqu'il saisit le Créateur par les miracles et les merveilles, il saisit par des mesures (seorim, orge, terme proche de chiour, mesure), selon : et son mari est connu aux portes (ונודע בשערים בעלה, Proverbes 31,23), savoir par la mesure ; et cela, c'est à Pessa'h - c'est pourquoi on apporte une offrande d'orge (seorin), terme de mesure (chiour). Mais lorsqu'il saisit le Créateur béni soit-Il par l'intellect, il saisit sans mesure ; et cela, c'est à Chavouot, et il saisit par les vingt-deux lettres de la Torah, sans mesure ni limite - c'est pourquoi on apporte une offrande de froment.
Hita (חטה, froment) vaut en guematria vingt-deux, comme les vingt-deux lettres.
הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים. (שיה"ש א, טו) רצה לומר, שהקדוש ברוך הוא מתפאר בעמו ישראל הנך יפה רעיתי, שמסגלים תמיד מעשים טובים לאביהם שבשמים ואף שלפעמים הם הולכים בשווקים וברחובות לבקש את שאהבה נפשם על כל זה כל כוונתם לשם שמים שאם ירויחו איזה ממון מפזרין ממנו לצדקה ולענג שבתות וימים טובים ולישב בשבת תחכמוני כאשר יהיה צרכיהם מוכנים.
וזהו הנך יפה עיניך יונים, פירוש שתמיד עיניך צופות לדבק בבת זוגך הקדוש ברוך הוא כביכול דוגמת היונה שאינה ממירה בבת זוגה:
Te voici belle, mon amie, te voici belle, tes yeux sont des colombes. (Cantique 1,15) C'est-à-dire que le Saint béni soit-Il se glorifie de Son peuple Israël : te voici belle, mon amie - car ils amassent toujours de bonnes actions pour leur Père qui est aux cieux ; et bien que parfois ils aillent dans les marchés et dans les rues pour chercher celui que leur âme aime, malgré tout cela toute leur intention est pour le Nom du Ciel, car s'ils gagnent quelque argent, ils en répandent pour la charité, pour délecter les chabbats et les jours de fête, et pour siéger dans l'assemblée des sages (לישב בשבת תחכמוני, 2 Samuel 23,8) lorsque leurs besoins seront prêts.
Et c'est cela : te voici belle, tes yeux sont des colombes - explication : que toujours tes yeux regardent pour s'attacher à ton conjoint, le Saint béni soit-Il, pour ainsi dire, à l'image de la colombe qui ne change pas de compagne.
דודי ירד לגנו לערוגת הבושם לרעות בגנים וללקוט כו'. (שם ו, ב) הענין הוא כך, כשאדם רוצה לדעת ההצליח ה' דרכו שהמחשבה שחשב בה אם טהורה היא ונקתה הבחינה לזה הוא כשעומד להתפלל ואין מעכב ומבלבל תפילתו ואדרבא מסייעת את האדם לעבודת בוראו וודאי מחשבה טובה וזכה היא, אבל אם מבטלת תפילתו ומבלבלת אותו אזי יצרפנה כצרוף הכסף.
כי יש בה סיגים אף שלפי דעתו נראה לו שמחשבה קדושה היא. וזהו דודי ירד לגנו, רוצה לומר אל מקום התענוג של הקדוש ברוך הוא כביכול דמיון הגן העשוי לתענוג לפי שהקדוש ברוך הוא כביכול משתעשע במעשים טובים ובמחשבות קדושות של ישראל עם סגלתו ויש לו תענוג גדול מהם.
אמנם לא מכולם הוא מקבל התענוג, כי אם מאותם אשר בחר לו יה, בין טוב לרע יבקר כבקרת רועה עדרו. וזהו לרעות בגנים, רוצה לומר הוא בתענוגיו דמיון הרועה אשר בין טוב לרע יבקר:
Mon bien-aimé est descendu à son jardin, au parterre d'aromates, pour paître dans les jardins et pour cueillir, etc. (ibid.
6,2) La chose est ainsi : lorsque l'homme veut savoir si ה' à fait réussir sa voie (Genèse 24,21), savoir si la pensée qu'il a pensée est pure et nette, l'épreuve pour cela est la suivante : quand il se tient pour prier, si elle n'empêche pas et ne trouble pas sa prière, et qu'au contraire elle aide l'homme au service de son Créateur, c'est assurément une pensée bonne et limpide ; mais si elle annule sa prière et le trouble, alors qu'il l'affine comme on affine l'argent, car il y a en elle des scories, même si à son avis il lui semble que c'est une pensée sainte. Et c'est cela : mon bien-aimé est descendu à son jardin - c'est-à-dire vers le lieu du délice du Saint béni soit-Il, pour ainsi dire, à l'image du jardin fait pour le délice ; car le Saint béni soit-Il, pour ainsi dire, se délecte des bonnes actions et des pensées saintes d'Israël, Son peuple d'élection, et Il en a un grand délice.
Mais ce n'est pas de tous qu'Il reçoit ce délice, mais seulement de ceux que יה a choisis pour Lui (Psaumes 135,4) ; entre le bon et le mauvais Il inspecte, comme le berger inspecte son troupeau. Et c'est cela : pour paître dans les jardins - c'est-à-dire qu'Il est dans Ses délices à l'image du berger qui inspecte entre le bon et le mauvais.
היושבת בגנים חבירים מקשיבים לקולך השמיעני. (שיה"ש ח, יג) דאיתא בספרי יראים, שבשעת תורה ותפלה יעלה בדעתו שהוא בגן עדן וכל האבות והנשמות הקדושות שבגן עדן כולם מקשיבים לקולו ומענגים בו.
אך מהו הקול של היושבת בגנים ושמקשיבים החבירים, הוא מה שאנו צועקים השמיעני שהשם יתברך ישמיענו תמיד הוראת דרכו באמת:
Toi qui demeures dans les jardins, les compagnons sont attentifs à ta voix - fais-la moi entendre. (Cantique 8,13) Car il est rapporté dans les livres des hommes craignant le Ciel qu'à l'heure de la Torah et de la prière, l'homme doit se représenter en son esprit qu'il est dans le jardin d'Éden, et que tous les patriarches et toutes les âmes saintes qui sont dans le jardin d'Éden sont attentifs à sa voix et prennent délice en lui.
Mais quelle est la voix de celle qui demeure dans les jardins, celle à laquelle les compagnons sont attentifs ? C'est ce que nous crions : fais-la moi entendre - que le Nom béni soit-Il nous fasse toujours entendre l'enseignement de Sa voie en vérité.