« Va, et Je t'envoie vers Pharaon » (Exode 3,10). Nos sages (Pessahim 118b) appliquent « Louez Hachem, toutes les nations » aux miracles faits « bahadeihou » (avec elles). Rabbi Lévi Its'hak enseigne qu'à D.ieu ne plaise de dire qu'Il fait pour elles des miracles : de Lui ne sort que le bien. La plaie des premiers-nés vint de Hachem Lui-même, car elle causa la sortie d'Égypte et la sanctification de Son Nom ; les Égyptiens en furent les kelim (réceptacles). Les plaies précédentes, sans ce bien pour eux, vinrent par un envoyé. Dans l'avenir les nations comprendront et loueront : « car Sa bonté a prévalu sur nous ».
Aussi : selon le Ari Z"L, Moché refuse d'être cause du mal et Hachem dit « Je serai avec toi » car les plaies seront un bien ensuite ; Eheye nomme ce qui vient après un temps ; « Celui qui châtie les nations » (Tehilim 94,10).
לכה ואשלחך אל פרעה כו'. יבואר על פי מאמר חכמינו ז"ל (פסחים קיח:) על פסוק (תהלים קיז, א) הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם הללויה, אניסים ונפלאות דעביד בהדייהו כו'.
ולכאורה דברי רבותינו ז"ל נעלמים מאתנו לומר שכוונתם היה שהאומות יודו אניסים ואנפלאות שעשה להם הלא מקרא כתיב (דברים ד, לד) או הנסה א-להים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, בזה עיקר הבטחותינו שהבורא ברוך הוא מראה גודל אהבתו ותשוקתו לעמו בית ישראל שבכל דור ודור עושה לנו ניסים ונפלאות ומשלם גמול לכל אויבי נפשנו וחלילה לומר שהשם יתברך עושה להם ניסים ונפלאות. ונבאר באמת בעזרת השם יתברך כוונת חכמינו ז"ל ונבאר מאמר הגדת ליל פסח והכתי כל בכור בארץ מצרים (שמות יב, יב) אני ולא מלאך אני ה' אני הוא ולא אחר, לכאורה קשה למה מכות בכורות היתה על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו וכל תשעה מכות הקודמים היו על ידי שליח.
אמנם נבאר, דבאמת מאתו יתברך לא תצא הרעה כידוע, רק כל הטובות וכאשר יפקחו עינינו לראות גודל התועלת המגיע לרשעים עצמם מחמת הכאה שמכה השם יתברך אותם נראה בחוש התועלת הגדולה, רק הרשעים האומות בעצמם אין להם לב להבין להתלהב ולהשתוקק ולכסוף באהבה עזה וחמדה לקבל ההכאה באהבה וברוב חיבה ותשוקה וחמדה לחסות בנועם השם על ידי ההכאה זו. דידוע דעל ידי הכאת מצרים נתגדל ונתקדש שמו הגדול והקדוש בעולם אשר לא נודע עדיין ונתגלה אמיתיות מציאתו והוא הבורא ברוך הוא המשגיח אמיתי ואז החל העם לדרוש בשמו הגדול וקרבו את ישראל לאביהם שבשמים בעזיזא רחימא מחמת שראו שהוא השליט ובידו לגדל ולחזק לכל, וכן בכל הכאות רשעים נתגדל ונתקדש שמו הגדול והקדוש ככתוב בדברי הנביאים כמה פעמים, וכיון דעל ידי הכאתו נתגדל ונתקדש שמו הגדול כמה יש לו לכסוף ולהשתוקק לזכות זה שעל ידו יתגדל שמו הגדול ושאני גורם לזה מה נחמד ומה נעים ומה מתוק לחכי ומה ערב עלי כל ההכאות והיסורים שעל ידי יתגדל ויתקדש שמו הגדול בעולם.
אמנם האומות הם ערלי לב ועיניהם סתומות ולבם אטום להבין טובות שיוכל להגיע להם על ידי ההכאות הללו, לא כן אם דבר כזה היה אירע לנו אז מרוב שכלינו אשר ניתן לנו מאת אדון כל ואנחנו מבינים באמת תכלית כל דבר ופעולת כל דבר, היינו מקבלים ברוב תשוקה וחמדה כל המכות והיסורין כדי שעל ידי הכאות האלו יתגדל ויתקדש שמו של בוראנו בורא הכל ואנחנו עומדים ומצפים כל הימים לזה כמו שאמרו חכמינו ז"ל (ברכות סא:) שאמרו תלמידיו של רבי עקיבא עד כאן, אמר להם בכל יום ויום הייתי מצפה מתי יבוא לידי כו'. כי זה עיקר מגמת לבבינו ותאות נפשנו וחמדת כליותינו למסור את נפשנו ורוחינו ונשמותינו בשביל אהבת בוראינו ומה ידידות וחביבות ועריבת כל היסורים וכל המכות עלינו הן לבא באש והן במים בשביל שעל ידי מכות יתגדל ויתקדש שמו הגדול כאשר אנו רואים וכל מכה ומכה ועינוי אשר עושים להם הוא להם למזור ולתרופה ויפרחו מהמכות הללו ומתענגים מהם ויגילו וישמחו לעשות רצון קונם ומצפים מתי יבוא עליהם עוד יסורים וזה חמדתם.
אמנם האומות אשר בשר חמורים בשרם ולבם אטום ואינם מבינים הטובות שמגיע להם מהמכות הללו אמנם באמת ההכאות האלו כל מכה ומכה הוא טובה מכופלת שעל ידי הכאת מצרים נתגדל ונתקדש שמו הגדול והקדוש ולהכי מכת בכורות היה על ידי הבורא עצמו ברוך הוא, כי היא היתה עיקר הגורם יציאת בני ישראל ממצרים ומחמת יציאת מצרים נתגדל ונתקדש שמו הגדול נמצא המדה הזאת היתה עיקר שגרמה קדושת שמו הגדול בעולם להודיע שאל אחד לכולנו והוא רב ושליט ולכך זאת המכה היתה טובה גדולה להאומות שעל ידי שהכה בזה המכה נודע קדושת שמו בעולם ולהכי היתה זאת על ידי השם יתברך בעצמו, כי זה המכה לא היתה רעה רק טובה וגם להאומות היתה טובה שהמצריים הם נעשים כלים שעל ידם נודע מציאות הבורא וכיון שהמצרים היו הגורמים והכלים שיתקדש שמו היא טובה להם ולכן מכת בכורות היתה על ידי הקדוש ברוך הוא כיון שהיתה טובה למצרים ומאתו לא תצא רעה רק טובה מה שאין כן מכות הקודמין היו על ידי שליח, כי הם לא היו גורמים קדושת שמו הגדול כל כך והיתה מכה אשר לא הגיע ממנה טובה למצרים ומאתו יתברך לא תצא הרעה להכי היתה על ידי שליח. וזה מאמרנו באגדה והכתי כל בכור בארץ מצרים , אני ולא מלאך.
וכדי שלא תקשה על מה היה המכה הזאת על ידי השם יתברך בעצמו אשר מאתו לא תצא הרעה, להכי מסיים דבאמת מכה זו היתה טובה גדולה למצרים שעל ידי המכה נתגדל ונתקדש ונתגלה כי אני ה', אני הוא ולא אחר, ונמצא שעל ידי המכה נתגדל ונתקדש שמו בעולם והיו מצרים כלים לקדושת שמו יתברך היש טובה גדולה מזו ולהכי היתה על ידי השם יתברך בעצמו אדון כל. וזהו כוונת חכמינו ז"ל דלכאורה יש לדקדק בגמרא קאמר אניסים ואנפלאות דעביד בהדייהו ולא קאמר דעביד להו.
ולפי הנ"ל מבואר שכוונת חכמינו ז"ל הוא כן, דבאמת כל הניסים והטובות עושה לעם קדושתו אשר בחר בהם רק להאומות הוא גם כן טובה מה שמכה אותם כנ"ל שעל ידי שמכה אותם השם יתברך וגואל את עמו ישראל מאתם נתגדל ונתקדש שמו הגדול והקדוש בזה המכה והאומות המה כלים לקדושת שמו יתעלה אך עתה אטום לבם להבין הטובות שמגיע להם אמנם לעתיד לבוא יפקח עיניהם הקדוש ברוך הוא ואת לבבם הערל שיבינו הטובה ואז יתנו שיר ושבח לשמו הגדול שעשה עמהם השם יתברך הטובה להכות אותם:
'Va, et Je t'envoie vers Pharaon' etc. (Exode 3,10).
Cela s'expliquera d'après la parole de nos sages de mémoire bénie (Pessahim 118b) sur le verset (Psaumes 117,1) : 'Louez ה', toutes les nations; célébrez-Le, tous les peuples, car Sa bonté a prévalu sur nous, et la vérité de ה' est pour toujours, Halélouya' - 'pour les miracles et les merveilles qu'Il a faits avec eux (bahadeihou)' etc. Et à première vue, les paroles de nos maîtres de mémoire bénie nous sont cachées, si l'on dit que leur intention était que les nations rendent grâce pour les miracles et les merveilles qu'Il a faits pour elles; car voici, un verset est écrit (Deutéronome 4,34) : 'ou bien Elokim a-t-Il tente de venir prendre pour Lui une nation du sein d'une nation'.
En cela est l'essentiel de nos assurances : que le Créateur béni soit-Il montre la grandeur de Son amour et de Son désir pour Son peuple, la maison d'Israël, et qu'à chaque génération Il fait pour nous des miracles et des merveilles et paie leur rétribution à tous les ennemis de notre âme; et à D.ieu ne plaise de dire que le Nom béni soit-Il fait pour elles des miracles et des merveilles. Et nous expliquerons en vérité, avec l'aide du Nom béni soit-Il, l'intention de nos sages de mémoire bénie, et nous expliquerons la parole de la Haggada de la nuit de Pessa'h : 'et Je frapperai tout premier-né au pays d'Égypte' (Exode 12,12) - 'Moi et non un ange; Moi ה', Moi et non un autre'.
À première vue c'est difficile : pourquoi la plaie des premiers-nés fut-elle par le Saint béni soit-Il Lui-même, alors que les neuf plaies précédentes furent par un envoyé ? Mais nous expliquerons ceci.
Car en vérité, de Lui béni soit-Il ne sort pas le mal, comme il est connu, mais seulement tous les biens; et lorsque nos yeux s'ouvriront pour voir la grandeur de l'utilité qui parvient aux méchants eux-mêmes du fait du coup dont le Nom béni soit-Il les frappe, nous verrons de façon sensible la grande utilité. Seulement, les méchants, les nations elles-mêmes, n'ont pas de cœur pour comprendre, pour s'enflammer, pour désirer et pour aspirer d'un amour puissant et d'une convoitise à recevoir le coup avec amour et avec beaucoup d'affection, de désir et de convoitise, afin de s'abriter dans la douceur du Nom par ce coup.
Car il est connu que par la frappe de l'Égypte, Son grand et saint Nom fut agrandi et sanctifié dans le monde où il n'était pas encore connu, et la vérité de Son existence fut révélée - qu'Il est le Créateur béni soit-Il, Celui qui veille véritablement; et alors le peuple commença à rechercher Son grand Nom, et ils rapprochèrent Israël de leur Père qui est aux cieux avec force et affection (be-aziza rehima), parce qu'ils virent qu'Il est le Souverain et qu'il est en Son pouvoir de faire grandir et de fortifier tout. Et de même, par toutes les frappes des méchants, Son grand et saint Nom est agrandi et sanctifié, comme il est écrit maintes fois dans les paroles des prophètes.
Et puisque par le coup qui le frappe Son grand Nom est agrandi et sanctifié, combien doit-il aspirer et désirer ce mérite, que par lui Son grand Nom soit agrandi et que ce soit moi qui en sois la cause ! Comme cela est désirable, comme cela est agréable, comme cela est doux à mon palais, et comme me sont douceur tous les coups et toutes les souffrances par lesquels Son grand Nom sera agrandi et sanctifié dans le monde.
Mais les nations ont le cœur incirconcis, leurs yeux sont fermés et leur cœur est bouche pour comprendre les biens qui pourraient leur parvenir par ces coups. Il n'en serait pas ainsi si une telle chose nous était advenue : alors, par l'abondance de notre intelligence qui nous a été donnée par le Maître de tout, et parce que nous comprenons en vérité la finalité de chaque chose et l'effet de chaque chose, nous recevrions avec beaucoup de désir et de convoitise tous les coups et toutes les souffrances, afin que par ces coups soit agrandi et sanctifié le Nom de notre Créateur, Créateur de tout.
Et nous nous tenons et attendons cela tous les jours, comme l'ont dit nos sages de mémoire bénie (Berakhot 61b), lorsque les disciples de rabbi Akiva dirent : 'jusqu'ici !'; il leur dit : 'chaque jour j'attendais quand cela viendrait entre mes mains' etc. Car c'est là l'essentiel de l'aspiration de notre cœur, du désir de notre âme et de la convoitise de nos reins : livrer notre nefech, notre roua'h et nos nechamot (les niveaux de l'âme) pour l'amour de notre Créateur.
Et quelle amitié, quelle affection et quelle douceur sont pour nous toutes les souffrances et tous les coups, qu'il s'agisse d'entrer dans le feu ou dans les eaux, pour que par les coups Son grand Nom soit agrandi et sanctifié - comme nous le voyons : chaque coup et chaque tourment qu'on leur fait est pour eux baume et remède, et ils fleurissent de ces coups et s'en délectent, ils exultent et se réjouissent d'accomplir la volonté de leur Possesseur, et ils attendent quand d'autres souffrances viendront encore sur eux : c'est là leur convoitise. Mais les nations, dont la chair est chair d'ânes, ont le cœur bouche et ne comprennent pas les biens qui leur parviennent de ces coups.
Or en vérité, ces coups - chaque coup - sont un bien redoublé, car par la frappe de l'Égypte Son grand et saint Nom fut agrandi et sanctifié; et c'est pourquoi la plaie des premiers-nés fut par le Créateur Lui-même, béni soit-Il. Car elle fut la cause principale de la sortie des enfants d'Israël d'Égypte, et du fait de la sortie d'Égypte Son grand Nom fut agrandi et sanctifié.
Il se trouve donc que cette mesure fut l'essentiel qui causa la sanctification de Son grand Nom dans le monde, pour faire savoir qu'il y a un seul D.ieu pour nous tous et qu'Il est grand et souverain. C'est pourquoi cette plaie fut un grand bien pour les nations, car par le fait qu'Il a frappé de cette plaie, la sainteté de Son Nom fut connue dans le monde; et c'est pourquoi celle-ci fut par le Nom béni soit-Il Lui-même, car cette plaie ne fut pas un mal mais seulement un bien.
Et pour les nations aussi ce fut un bien, car les Égyptiens deviennent des kelim (réceptacles, instruments) par lesquels l'existence du Créateur est connue; et puisque les Égyptiens furent la cause et les kelim de la sanctification de Son Nom, c'est un bien pour eux. C'est pourquoi la plaie des premiers-nés fut par le Saint béni soit-Il, puisqu'elle fut un bien pour les Égyptiens, et de Lui ne sort pas le mal mais seulement le bien.
Il n'en est pas ainsi des plaies précédentes, qui furent par un envoyé, car elles ne causaient pas autant la sanctification de Son grand Nom, et c'était une plaie dont aucun bien ne parvenait aux Égyptiens; et de Lui béni soit-Il ne sort pas le mal - c'est pourquoi elle fut par un envoyé. Et c'est là notre parole dans la Haggada : 'et Je frapperai tout premier-né au pays d'Égypte - Moi et non un ange'.
Et afin que tu ne demandes pas pourquoi cette plaie fut par le Nom béni soit-Il Lui-même, dont ne sort pas le mal, c'est pourquoi il conclut qu'en vérité cette plaie fut un grand bien pour les Égyptiens, car par la plaie fut agrandi, sanctifié et révélé que 'Moi ה', Moi et non un autre'. Il se trouve donc que par la plaie Son Nom fut agrandi et sanctifié dans le monde, et que les Égyptiens furent des kelim pour la sanctification de Son Nom béni soit-Il : y a-t-il un bien plus grand que celui-là ?
Et c'est pourquoi elle fut par le Nom béni soit-Il Lui-même, le Maître de tout. Et c'est là l'intention de nos sages de mémoire bénie.
Car à première vue il y a lieu d'examiner minutieusement : dans la Guemara il est dit 'pour les miracles et les merveilles qu'Il a faits avec eux (de-avid bahadeihou)', et il n'est pas dit 'qu'Il a faits pour eux (de-avid lehou)'. Et selon ce qui précède, il est expliqué que l'intention de nos sages de mémoire bénie est ainsi : en vérité, tous les miracles et tous les biens, Il les fait pour le peuple de Sa sainteté qu'Il a choisi; seulement, pour les nations aussi c'est un bien qu'Il les frappe, comme ci-dessus, car par le fait que le Nom béni soit-Il les frappe et délivre Son peuple Israël de leurs mains, Son grand et saint Nom est agrandi et sanctifié par cette plaie, et les nations sont des kelim pour la sanctification de Son Nom, qu'Il soit exalté.
Seulement, pour l'heure leur cœur est bouche pour comprendre les biens qui leur parviennent; mais dans l'avenir à venir, le Saint béni soit-Il ouvrira leurs yeux et leur cœur incirconcis, afin qu'ils comprennent le bien; et alors ils donneront chant et louange à Son grand Nom, pour le bien que le Nom béni soit-Il leur a fait en les frappant.
וזה כוונת חכמינו ז"ל הללו את ה' כל גוים (תהלים קיז, א), אניסים ונפלאות שעשה השם יתברך עם עמו ישראל ונפרע מהם מכל צריהם הוא בהדייהו, כלומר עמהם כלומר שאלו הניסים והטובות הוא מחמתם והם הגורמים לאלו הניסים והנפלאות שעמהם הוא עושה הניסים והנפלאות לישראל, פירוש שעל ידי הכאתם נעשה הניסים והנפלאות לישראל שיתגדל ויתקדש שמו הגדול על ידם ולהכי דייקו בלשונם מלת בהדייהו, כלומר עמהם עושה הניסים לישראל פירוש על ידם ולכך לא אמרו דעביד להם, כי להם משמע שעושה להם ניסים ונפלאות ובאמת חלילה לומר כן. וזה כוונת הכתוב הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים, ומפרש הכתוב על איזה דבר ישבחו, כי גבר עלינו חסדו, כלומר שעשה עמנו חסדו ונפרע לנו מכל צרינו ופדה אותנו מכף כל העריצים ועשה בהם שפטים על זה ישבחו שבחסדו הגדול אשר הטה על עמו בית ישראל ועשה בהם שפטים על זה ישבחו אשר נתנו עלינו עבודה קשה בגלותינו המר על ההכאות בעצמם יודו וישבחו אותו על המכה שהכה אותם.
ומפרש הכתוב, כי על ידי החסד שאהב אותנו ונפרע להם שכרם ואמת ה' לעולם, כלומר שנתגלה על ידם אמיתיות אלהותו והוא רב ושליט ולית אתר פנוי מיניה וכיון שגרמו בהכאות שלהם אמיתיות מציאותו ואחדותו זהו טובה גדולה להם ובעבור זה הללויה:
Et c'est là l'intention de nos sages de mémoire bénie : 'Louez ה', toutes les nations' (Psaumes 117,1) - pour les miracles et les merveilles que le Nom béni soit-Il a faits avec Son peuple Israël, et par lesquels Il s'est vengé pour eux de tous leurs oppresseurs : c'est 'bahadeihou', c'est-à-dire 'avec eux'. C'est-à-dire que ces miracles et ces biens sont à cause d'elles, et que ce sont elles qui causent ces miracles et ces merveilles, car c'est avec elles qu'Il fait les miracles et les merveilles pour Israël.
Explication : c'est par le fait de les frapper que sont faits les miracles et les merveilles pour Israël, afin que Son grand Nom soit agrandi et sanctifié par elles. Et c'est pourquoi ils ont été précis dans leur langage avec le mot 'bahadeihou', c'est-à-dire : c'est avec elles qu'Il fait les miracles pour Israël, ce qui signifie par elles; et c'est pourquoi ils n'ont pas dit 'de-avid le'hem' (qu'Il fait pour elles), car 'pour elles' laisserait entendre qu'Il fait pour elles des miracles et des merveilles - et en vérité, à D.ieu ne plaise de dire ainsi.
Et c'est là l'intention du verset : 'Louez ה', toutes les nations; célébrez-Le, tous les peuples'. Et le verset explique pour quelle chose elles Le louent : 'car Sa bonté a prévalu sur nous', c'est-à-dire qu'Il a fait avec nous Sa bonté, qu'Il nous a vengés de tous nos oppresseurs, qu'Il nous a rachetés de la paume de tous les tyrans et qu'Il a exercé sur eux des jugements - c'est de cela qu'elles Le loueront : que par Sa grande bonté, qu'Il a inclinée vers Son peuple la maison d'Israël, Il a exercé sur eux des jugements.
C'est de cela qu'elles Le loueront, elles qui nous ont imposé un travail dur dans notre amer exil : sur les coups eux-mêmes elles rendront grâce et Le loueront pour la plaie dont Il les a frappées. Et le verset explique : car par la bonté dont Il nous a aimés et par laquelle Il leur a payé leur salaire, 'et la vérité de ה' est pour toujours' - c'est-à-dire que par elles fut révélée la vérité de Sa divinité, et qu'Il est grand et souverain, et qu''il n'est pas de lieu vide de Lui' (leit atar panouy mineh); et puisque, par les coups qui les ont frappées, elles ont causé la vérité de Son existence et de Son unité, c'est là pour elles un grand bien - et pour cela, Halélouya.
וזהו כוונת הכתוב, דידוע מה שכתוב בלקוטי תורה בשם האר"י ז"ל לכה ואשלחך אל פרעה, כי השליחות ששלח השם יתברך את משה רבינו עליו השלום היה בו טובה ורעה, טובה לישראל ורעה למצרים ומאת ה' לא תצא הרעה להכי נגד הרעה שמגיע מהשליחות אמר השם יתברך על זה ואשלחך, אני משלח אותך על כך עיין שם. ועל פי זה מבואר תשובת משה רבינו עליו השלום ואמר מי אנכי כי אלך אל פרעה, כלומר וכי אני אהיה גורם לרעה למה לי זה להיותי גורם לרעה כאדם שמדבר אתה אינך רוצה לעשות רעה ואותי אתה שולח לעשות רעה מי אנכי להיותי גורם לרעה וגם לי אינו נאה ויאה לעשות רעה.
והשיב לו השם יתברך ואמר באמת לא כן יהיה כאשר אתה מחשב, רק באמת כי אהיה עמך, אני בעצמי אהיה עמך על כל השליחות, כי אין בהכאות הללו שום רעה אדרבה טובה גדולה הוא למצריים ההכאות שאכה אותם, ומפרש וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, על השליחות ולא תלך בעצמך. כי בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את הא-להים על ההר הזה, ונמצא שגורם על ידי מכות הללו קדושת השם יתברך שיקבלו ישראל את עול מלכותו והם יגרמו לזה וזה טובתם:
Et c'est là l'intention du verset. Car il est connu ce qui est écrit dans le Likoutei Torah au nom du Ari (rabbi Its'hak Louria) de mémoire bénie sur 'va, et Je t'envoie vers Pharaon' : la mission dont le Nom béni soit-Il chargea Moche notre maître, la paix soit sur lui, comportait bien et mal - bien pour Israël et mal pour l'Égypte; et de ה' ne sort pas le mal.
C'est pourquoi, face au mal qui provient de la mission, le Nom béni soit-Il dit à ce sujet 'et Je t'envoie' : c'est Moi qui t'envoie pour cela - vois-y. Et d'après cela s'explique la réponse de Moche notre maître, la paix soit sur lui, qui dit : 'qui suis-je pour aller vers Pharaon' (Exode 3,11) - c'est-à-dire : et moi je serais cause du mal ?
Pourquoi cela me revient-il, d'être cause du mal ? Comme un homme qui parle : Toi, Tu ne veux pas faire le mal, et c'est moi que Tu envoies faire le mal ?
Qui suis-je pour être cause du mal ? Et pour moi non plus il n'est ni convenable ni séant de faire le mal.
Et le Nom béni soit-Il lui répondit et dit : en vérité il ne sera pas ainsi que tu le penses; mais en vérité 'car Je serai avec toi' (Exode 3,12) - Moi-même Je serai avec toi pour toute la mission, car il n'y a dans ces coups aucun mal; au contraire, c'est un grand bien pour les Égyptiens, les coups dont Je les frapperai. Et il explique : 'et ceci sera pour toi le signe que c'est Moi qui t'ai envoyé' - pour la mission, et tu n'iras pas de toi-même. 'Car lorsque tu feras sortir le peuple d'Égypte, vous servirez Elokim sur cette montagne' (Exode 3,12).
Il se trouve donc que par ces plaies est causée la sanctification du Nom béni soit-Il, en ce qu'Israël recevra le joug de Sa royauté; et ce sont eux qui en seront la cause - et c'est là leur bien.
וזה כוונת הכתוב (תהלים צד, י) היוסר גוים הלא יוכיח, כלומר כשמייסר האומות ומכה אותם לא תקשה לך הלא מאתו לא תצא הרעה, כי באמת המכות הללו הם טובה גדולה להאומות, רק שבעת ההוא הם מכות ורעות למצריים, אבל אחר כך יהיה אלו המכות טובות אפילו למצרים שהם יהיו כלים שעל ידם יתגדל ויתקדש שמו הגדול ברבים, רק שכעת הוא רעה ואחר כך יהיה טובה. וכבר רמזתי הרבה פעמים שכל דבר שהוא אחר זמן נקרא אהי"ה ודבר שהוא עכשיו נקרא הוי"ה ברוך הוא.
וזה כי אהיה עמך, שאחר כך יהיה טובה אפילו למצרים שהם כלים שיתגדל ויתקדש שמו הגדול ברבים שתנתן התורה על ידי הנס. וזהו פירוש וזה לך האות תעבדון את הא-להים, כלומר שיהיה קידוש העולם והללו גורמים שמלמד לבני אדם דעת ויודעין שיש בורא אחד והוא השליט וזה טובה גדולה שהם גורמים אמיתות מציאותו:
Et c'est là l'intention du verset (Psaumes 94,10) : 'Celui qui châtie les nations ne reprendrait-Il pas ?' - c'est-à-dire : lorsqu'Il châtie les nations et les frappe, que cela ne fasse pas difficulté pour toi, à savoir que de Lui ne sort pas le mal; car en vérité ces plaies sont un grand bien pour les nations. Seulement, en ce temps-là elles sont des coups et des maux pour les Égyptiens, mais par la suite ces plaies seront des biens même pour les Égyptiens, car ils seront des kelim par lesquels Son grand Nom sera agrandi et sanctifié publiquement; seulement, pour l'heure c'est un mal, et par la suite ce sera un bien.
Et j'ai déjà fait allusion maintes fois à ce que toute chose qui est après un temps s'appelle אהי"ה (Eheye, 'Je serai'), et une chose qui est maintenant s'appelle הוי"ה (Havaya, le Nom), béni soit-Il. Et c'est 'car Je serai (eheye) avec toi' : que par la suite ce sera un bien même pour les Égyptiens, car ils sont des kelim pour que Son grand Nom soit agrandi et sanctifié publiquement, en ce que la Torah sera donnée par le moyen du miracle.
Et c'est là l'explication de 'et ceci sera pour toi le signe : vous servirez Elokim' - c'est-à-dire qu'il y aura sanctification du monde, et que ce sont ceux-là qui en sont la cause, en ce qu'Il enseigne la connaissance aux fils de l'homme et qu'ils savent qu'il y a un seul Créateur et qu'Il est le Souverain; et c'est là un grand bien, qu'ils causent la vérité de Son existence.