Ce passage poursuit : le premier verset du Chema est le témoignage de Son unicité, l'acceptation du joug de Sa royauté et la résolution de se livrer pour la sanctification de Son Nom. À cette réparation (tikoun) le Ram'hal joint Baroukh chem kevod malkhouto leolam vaed : toutes les influences s'enracinent dans l'unicité, les créatures passent par des cycles (guilgoulim) et Son Nom repose sur elles à la fin. Les anges prononcent cette louange ; les êtres inférieurs n'en sont pas dignes. Yaakov l'a dite à son départ parmi ses fils sans tare (pessoul) ; de lui une part nous en est donnée, dite à voix basse sauf le jour de Kippour, où Israël s'élève au degré des anges.
Aussi : les trois passages du Chema, dont la sortie d'Égypte qui établit Israël après la faute d'Adam ; les deux cent quarante-huit mots qui réparent l'homme et la création ; les bénédictions du matin et du soir, plus Hachkivenou
נמצא כלל ענין פ׳ ראשון של שמע הוא העדות וההודאה ביחודו ית׳ בכל הבחנותיו קבלת עול מלכותו והמליכו על כל הברואים כלם וגמור בדעתנו להמסר על קידוש שמו. ותולדת כל זה היות האדון ב״ה מחזיק ממשלת יחודו על כל הבריאה והכנע והשתעבד כחות הרע, והתחזק הטוב והתגבר והמצאו ית׳ לבריאה שתתלה בו ותשתלם בשלימותו ותמשך ההשפעה הנותנת עילוי לברואים בשיעור המצטרך וינתן בם בהירות וקידוש כפי הנאות:
Il se trouve donc que l'ensemble du contenu du premier verset du Chema est le témoignage et la reconnaissance de Son unicité, qu'Il soit béni, sous tous ses aspects ; l'acceptation du joug de Sa royauté et le fait de Le faire régner sur toutes Ses créatures sans exception ; et la résolution arrêtée dans notre pensée de nous livrer pour la sanctification de Son Nom. Et la conséquence de tout cela est que le Maître, béni soit-Il, maintient le gouvernement de Son unicité sur toute la création ; que les forces du mal se soumettent et soient asservies ; que le bien se renforce et prenne le dessus ; que Sa présence, qu'Il soit béni, se trouve donnée à la création, afin qu'elle dépende de Lui et se parfasse par Sa perfection ; que soit attirée l'influence (hachpaa) qui donne l'élévation aux créatures dans la mesure nécessaire, et qu'il leur soit donné clarté et sainteté selon ce qui convient.
ענין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד: ואמנם לתיקון הגדול הזה יתחבר תיקון אחר והוא הנכלל בשבח שאומרים אח״ז דהיינו בשכמל״ו.
וזה כי הנה כבר ביארנו שכלל כל השפעותיו ית׳ והארותיו הם ענינים נמשכים במסיבות שונות וכלם נשרשים ונתלים ביחודו ית׳ ושלימותו האמיתי. והנה הנבראים מתנהגים בגלגולים שונים לפי כלל ההשפעות האלה ומסיבותיהם וסוף הכל הוא שיגיעו להשתלם בשלימות האמיתי כי אולם גזרה החכמה העליונה שלא ימשך ולא יגיע ההשתלם לברואים אלא ע״י כל המסיבות האלה ואחר כל גלגוליהם.
והנה בהיות הפעולה והשליטה ליחוד נתלה הכל בו ונודעות כל ההשפעות שאינן אלא ענפי היחוד והדרך להגיע הברואים אליו. והנה בהיות הכונה בפ׳ ראשון לתלות הכל ביחוד כמ״ש נמצאו כל ההשפעות נתלות בזה והכל שב אל ענין השלימות האמיתי שזכרנו.
והנה הנולד מזה בברואים הוא שישרה שמו עליהם ותתדבק בם קדושתו התדבקות גדול וישלוט בם וימשיכם אחריו תמיד וימצאו כלם נתלים בו ומשתלמים בשלימותו וזהו המצב שיגיעו לו באמת בסוף כל הגלגולים. והנה בהיותם כך נמצא חפצו ית׳ נעשה וכבודו מתגדל וזה עיקר העטרה שהוא מתעטר בברואיו וכביכול מתגדל בם.
ואמנם עתה אין הדבר הזה משתלם אלא ברוחנים כי הנה הם טהורים וקדושים ושמו ית׳ שורה עליהם ומתקשר בם התקשרות גדול והם נמשכים ממש אחריו בכל עת ובכל שעה וכבודו מתגדל בהם. אך בתחתונים אין הדבר נשלם מפני שאינם עדיין שלמים והרע מתערב בהם ולא הטהרו ממנו וכביכול אין כבודו ית׳ מתגדל בהם כראוי.
והנה המלאכים מצד התיקון שהם בו משבחים שבח זה בשכמל״ו אך התחתונים א״א להם לשבח אותו כי אינם ראוים לזה ולא השם שורה עליהם כראוי ולא הכבוד מתגדל בם. אלא יעקב אבינו ע״ה זכה כבר לזה בעת פטירתו מן העולם בהיותו עם כל בניו הקדושים סביביו שלא היה בהם פיסול ונתעטרו ביחודו ית׳ שאמרו שמע ישראל וכו׳ ואז ענה הזקן בשכמל״ו.
ונמצא שמצדנו אין אנו ראוים לענין הזה אלא קצת ממנו ניתן לנו מצדו של יעקב אבינו וע״כ אנו אומרם אותו אך בחשאי זולתי ביום הכפורים שמתעלים בו ישראל למדריגת המלאכים וכמ״ש במקומו בס״ד:
Sur 'Béni soit le Nom de la gloire de Sa royauté à tout jamais' (Baroukh chem kevod malkhouto leolam vaed, abrégé בשכמל״ו) : or, à cette grande réparation (tikoun) s'en joint une autre, celle qui est incluse dans la louange que l'on dit après cela, c'est-à-dire Baroukh chem kevod malkhouto leolam vaed. Et voici la chose : nous avons déjà expliqué que l'ensemble de toutes Ses influences, qu'Il soit béni, et de Ses illuminations sont des choses qui se prolongent par des causes diverses, et que toutes s'enracinent et dépendent de Son unicité, qu'Il soit béni, et de Sa perfection véritable.
Et voici que les créatures sont conduites à travers des cycles (guilgoulim - tours et révolutions successifs) divers, selon l'ensemble de ces influences et de leurs causes, et la fin de tout est qu'elles parviennent à se parfaire dans la perfection véritable ; car la Sagesse suprême a décrété que le parachèvement ne soit attiré ni ne parvienne aux créatures sinon par toutes ces causes et après tous leurs cycles. Et voici que, l'action et la domination appartenant à l'unicité, tout dépend d'elle, et toutes les influences se font connaître comme n'étant que des rameaux de l'unicité et la voie par laquelle les créatures parviennent à elle.
Et puisque l'intention, dans le premier verset, est de tout faire dépendre de l'unicité, comme nous l'avons écrit, il se trouve que toutes les influences en dépendent et que tout revient à la perfection véritable que nous avons mentionnée. Et ce qui naît de cela dans les créatures, c'est que Son Nom repose sur elles, que Sa sainteté s'attache à elles d'un grand attachement, qu'Il domine sur elles et les attire toujours à Sa suite, et qu'elles se trouvent toutes dépendantes de Lui et parachevées par Sa perfection ; et c'est là l'état auquel elles parviendront en vérité à la fin de tous les cycles.
Et lorsqu'elles sont ainsi, il se trouve que Sa volonté, qu'Il soit béni, est accomplie et que Sa gloire est magnifiée ; et c'est là l'essentiel de la couronne dont Il Se couronne par Ses créatures, et par lesquelles Il est, pour ainsi dire (kivyakhol), magnifié. Or, à présent, cette chose ne s'accomplit qu'avec les êtres spirituels, car ils sont purs et saints, Son Nom, qu'Il soit béni, repose sur eux et se lie à eux d'un grand lien, ils Le suivent réellement à tout instant et à toute heure, et Sa gloire est magnifiée par eux.
Mais dans les êtres inférieurs la chose ne s'accomplit pas, parce qu'ils ne sont pas encore parfaits, que le mal se mêle à eux et qu'ils ne s'en sont pas purifiés ; et, pour ainsi dire, Sa gloire, qu'Il soit béni, n'est pas magnifiée par eux comme il conviendrait. Et voici que les anges, du fait de la réparation dans laquelle ils se trouvent, prononcent cette louange : Baroukh chem kevod malkhouto leolam vaed ; mais aux êtres inférieurs il est impossible de la prononcer, car ils n'en sont pas dignes, le Nom ne repose pas sur eux comme il conviendrait et la gloire n'est pas magnifiée par eux.
Seulement, Yaakov notre père, la paix soit sur lui (alav hachalom), a déjà mérité cela au moment de son départ de ce monde, alors qu'il était avec tous ses fils saints autour de lui, parmi lesquels il n'y avait aucune tare (pessoul) ; ils se sont couronnés de Son unicité, qu'Il soit béni, en disant 'Chema Israël, etc.', et alors le vieillard répondit : Baroukh chem kevod malkhouto leolam vaed. Il se trouve donc que, de notre côté, nous ne sommes pas dignes de cette chose, mais qu'une part nous en a été donnée du côté de Yaakov notre père ; c'est pourquoi nous ne la disons qu'à voix basse, sauf le jour de Kippour (Yom hakippourim), où Israël s'élève au degré des anges, comme nous l'écrirons en son lieu, avec l'aide du Ciel.
פרשה ראשונה דקריאת שמע: ואמנם שאר הפרשיות הנה הם השלמת זה הענין ונכלל הענין בג׳ עיקרים והם קבלת עול מלכותו ואהבתו קבלת עול מצות וזכירת יציאת מצרים.
הפרשה ראשונה בה יתכוין האדם להתחזק באהבתו ית׳ בכל תנאיה דהיינו בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ולהמשיך הארת קדושתו ית׳ ועול מלכותו ית׳ לבניו ולכל צאצאיו והיינו ושננתם לבניך. וליתקן בכל בחינות מצבו של האדם דהיינו בשבתך בביתך ובלכתך וכו׳ ולתקן בזה בחי׳ הבית שלו והיינו וכתבתם וכו׳:
Le premier passage de la lecture du Chema : or les autres passages sont l'achèvement de ce même contenu, et ce contenu se résume en trois principes, à savoir l'acceptation du joug de Sa royauté et Son amour, l'acceptation du joug des commandements, et le rappel de la sortie d'Égypte. Le premier passage (Devarim 6,4-9) : l'homme y aura l'intention de se renforcer dans son amour pour Lui, qu'Il soit béni, dans toutes ses conditions, c'est-à-dire 'de tout ton cœur, de toute ton âme et de tout ton pouvoir' (Devarim 6,5) ; et d'attirer l'illumination de Sa sainteté, qu'Il soit béni, et le joug de Sa royauté, qu'Il soit béni, sur ses enfants et sur toute sa descendance - et c'est 'tu les enseigneras à tes enfants' (Devarim 6,7) ; et de se réparer dans tous les aspects de la condition de l'homme, c'est-à-dire 'quand tu es assis dans ta maison et quand tu marches, etc.' (Devarim 6,7) ; et de réparer par là l'aspect de sa maison - et c'est 'tu les écriras, etc.' (Devarim 6,9).
ענין זכירת יציאת מצרים: אח״כ מקבל עליו עול מצות ב״והיה אם שמוע ואח״כ מזכיר יציאת מצרים בפ׳ ציצית והיינו כי הנה יציאת מצרים היה תיקון גדול שנתקנו בו ישראל ונשאר הדבר לנצח והיינו כי מאחר חטאו של אדה״ר נשאר האנושיות כלו מקולקל כמ״ש בח״א והיה הרע מתגבר בכלו עד שלא היה נמצא מקום לטוב שיתחזק כלל ואעפ״י שנברר אברהם אבינו ע״ה להיות הוא וזרעו לה׳ נבדלים מכל האומות הנה עדיין לא היה להם מקום שיוכלו להתחזק ולהתכונן בבחי׳ אומה שלימה ולזכות לעטרות הראויות להם מפני הרע שהיה מחשיך עליהם והזוהמא הראשונה שלא יצאה מהם עדיין וע״כ הוצרך שיגלו למצרים וישתעבדו שם ובאותו השעבוד הגדול יצורפו כזהב בתוך הכור ויטהרו.
והנה כשהגיע הזמן הראוי חיזק האדון ב״ה את השפעתו והארתו על ישראל וכפה את הרע לפניהם והבדיל אותם ממנו ורומם אותם מן השפלות שהיו בו והעלם אליו. ונמצאו גאולים מן הרע גאולת עולם ומשם והלאה הוקמו לאומה שלמה דבוקה בו ית׳ ומתעטרת בו.
והנה זה תיקון שנתקן לעולמים כמ״ש וכל הטובות שהגיעו ושמגיעים לנו כלם תלוים בו וע״כ נצטוינו לזכור אותו תמיד ולהזכירו בפינו שעי״ז מתחזק התיקון ההוא עלינו ומתאמץ האור בנו ומתמיד בנו התועלת הנמשך מן התיקון ההוא:
Sur le rappel de la sortie d'Égypte : ensuite il accepte sur lui le joug des commandements par 'Vehaya im chamoa' (Devarim 11,13-21), et ensuite il mentionne la sortie d'Égypte dans le passage des tsitsit (Bamidbar 15,37-41). Et voici pourquoi : la sortie d'Égypte fut une grande réparation par laquelle Israël a été réparé, et la chose est demeurée pour toujours.
En effet, après la faute d'Adam harichon (le premier homme), toute l'humanité est demeurée corrompue, comme nous l'avons écrit dans la première partie, et le mal prenait le dessus en elle tout entière, au point qu'il ne se trouvait aucune place où le bien pût se renforcer si peu que ce soit. Et bien qu'Avraham notre père, la paix soit sur lui, ait été choisi pour être, lui et sa descendance, à ה', séparés de toutes les nations, ils n'avaient pourtant pas encore de lieu où ils puissent se renforcer et s'établir sous l'aspect d'une nation complète, ni mériter les couronnes qui leur convenaient, à cause du mal qui les obscurcissait et de la souillure primordiale (zouhama richona - l'impureté introduite par le serpent) qui n'était pas encore sortie d'eux.
C'est pourquoi il fallut qu'ils soient exilés en Égypte et asservis là-bas, et que, dans ce grand asservissement, ils soient affinés comme l'or dans le creuset et purifiés. Et lorsque le temps voulu arriva, le Maître, béni soit-Il, renforça Son influence et Son illumination sur Israël, soumit le mal devant eux, les en sépara, les éleva de l'abaissement dans lequel ils se trouvaient et les fit monter vers Lui.
Ils se trouvèrent ainsi délivrés du mal d'une délivrance éternelle, et à partir de là ils furent établis en une nation complète, attachée à Lui, qu'Il soit béni, et couronnée de Lui. Et voici que c'est là une réparation établie pour toujours, comme nous l'avons écrit, et tous les biens qui nous sont parvenus et qui nous parviennent en dépendent tous.
C'est pourquoi il nous a été ordonné de nous en souvenir toujours et de la mentionner de notre bouche, car par cela cette réparation se renforce sur nous, la lumière s'affermit en nous, et se perpétue en nous le profit qui découle de cette réparation.
רמ״ח תבות: ואולם עוד תיקון א׳ נכלל בכלל קריאת הפרשיות האלה והוא לתקן האדם כל פרטי בחינותיו באור יחודו ית׳ וכן לתקן בו כל פרטי הבריאה וזה כי הנה כלל בחינותיו של האדם הם רמ״ח והם רמ״ח אברים שלו ואולם חלקי הבריאה ג״כ לפי כונניותיהם הם רמ״ח בהקבלה לרמ״ח איברי האדם ואלו ואלו צריך שיתקנו באור יחודו ית׳ וזה נתקן ע״י רמ״ח תיבות שבק״ש:
Les deux cent quarante-huit mots (רמ״ח תבות) : or il y a encore une réparation incluse dans l'ensemble de la lecture de ces passages, et c'est de réparer chez l'homme tous les détails de ses aspects par la lumière de Son unicité, qu'Il soit béni, et de réparer de même par elle tous les détails de la création. Et voici la chose : l'ensemble des aspects de l'homme est de deux cent quarante-huit (rama'h, רמ״ח), à savoir ses deux cent quarante-huit membres ; et les parties de la création sont elles aussi, selon leurs dispositions, au nombre de deux cent quarante-huit, en correspondance avec les deux cent quarante-huit membres de l'homme ; et les unes comme les autres doivent être réparées par la lumière de Son unicité, qu'Il soit béni.
Et cela se répare par les deux cent quarante-huit mots que contient la lecture du Chema.
ברכות קריאת שמע דשחרית: והנה חז״ל חיברו לענין הזה הברכות של הק״ש וזה כי הנה בכל יום מתחדש כל המציאות כלו מלפניו ית׳ וזה בב׳ בחינות.
א׳ בבחי׳ הקיום וההתמדה שהנה מתחדש השפע בכל להתקיים ולהתמיד על מציאותו והב׳ כי הנה כל הימים מימי הששת אלפי שנה הנה כלם גזורים ועומדים מלפניו ית׳ בבחי׳ הארות והשפעות מציאיות ומצבים המצטרכים לעולם לשישלים הסיבוב הנרצה ויגיע אל השלימות. ונמצא כל יום בחי׳ חדשה ממש ובבחי׳ ההיא מתחדש כל המציאות כלו ועל זה נאמר מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית״.
והנה על השרש הזה תיקנו הברכות האלה והשבחים על כלל הבריות כלם שהם המתחדשים יום ביומו. והנה כלל הבריות האלה מתחלק לב׳.
הא׳ כל בריות העולם התחתונים והעליונים והב׳ כלל מין האנושי והיינו ישראל שהם מין האדם באמת. והנה על סדר זה סידרו ברכה ראשונה בשבח כלל הבריות ופקידיהם והם הבריות למטה והמלאכים למעלה כל א׳ בסדריו וכללו בזה ענין היום והלילה והמאורות המושלים בהם והב׳ בשבח על ענינם של ישראל והאהבה שאהבם והקירוב שקירבם לעבודתו.
ונכללו בברכות האלה כל אלה הענינים בדרכיהם האמיתים אח״כ ק״ש ואח״כ סידרו ברכה אחרת על כלל הנסים הגדולים שעשה לנו האדון ב״ה. והעיקר הוא יציאת מצרים בפרטיו מסודר על פי סודותיו האמיתים וכל הבחנותיו:
Les bénédictions de la lecture du Chema du matin (cha'harit) : et voici que nos Sages, de mémoire bénie (haza'l), ont rattaché à ce sujet les bénédictions de la lecture du Chema. Et voici pourquoi : chaque jour toute la réalité se renouvelle entièrement devant Lui, qu'Il soit béni, et cela sous deux aspects.
Le premier, sous l'aspect du maintien et de la persévérance, car l'influx se renouvelle en toute chose pour qu'elle subsiste et persévère dans son existence. Le second, car tous les jours des six mille ans sont tous décrétés et fixés devant Lui, qu'Il soit béni, sous l'aspect des illuminations, des influences, des réalités et des états nécessaires au monde pour qu'il achève le cycle voulu et parvienne à la perfection.
Il se trouve donc que chaque jour est un aspect réellement nouveau, et c'est sous cet aspect que toute la réalité se renouvelle entièrement ; et c'est à ce propos qu'il est dit : 'Il renouvelle dans Sa bonté, chaque jour, l'œuvre du commencement (maasse berechit)'. Et voici que c'est sur cette racine qu'ils ont institué ces bénédictions et ces louanges sur l'ensemble de toutes les créatures, qui se renouvellent jour après jour.
Et l'ensemble de ces créatures se divise en deux : la première, toutes les créatures du monde, inférieures et supérieures ; la seconde, l'ensemble de l'espèce humaine, c'est-à-dire Israël, qui sont véritablement l'espèce de l'homme. Et c'est selon cet ordre qu'ils ont disposé la première bénédiction en louange de l'ensemble des créatures et de leurs préposés - à savoir les créatures en bas et les anges en haut, chacun selon ses ordres - et ils y ont inclus le sujet du jour et de la nuit et des luminaires qui y dominent ; et la seconde, en louange de ce qui concerne Israël, de l'amour dont Il les a aimés et du rapprochement par lequel Il les a rapprochés de Son service.
Toutes ces choses ont été incluses dans ces bénédictions selon leurs voies véritables. Ensuite vient la lecture du Chema, et ensuite ils ont disposé une autre bénédiction sur l'ensemble des grands miracles que le Maître, béni soit-Il, a faits pour nous ; et l'essentiel en est la sortie d'Égypte dans ses détails, ordonnée selon ses secrets véritables et tous ses aspects.
ברכות קריאת שמע דערבית: והנה עיקר ענין זה בבקר שאז הוא התחדשות המציאות כמ״ש ואולם בלילה הנה נוסף ענין בבריות כלם לפי ענין הלילה ואין זה אלא כמו גמר ענינו של היום והשלמתו.
ובבחי׳ זו ג״כ סידרו ברכות ק״ש של הערב כפי ברכות ק״ש של שחרית אך יותר בקצרה כי אינו אלא חזרת הדברים בקיצור כפי מה שמתחדש בסדרי ההנהגה נמשך אחר מה שנתחדש ביום. ועוד הוסיפו ברכה על ענין מנוחת הלילה והשינה בכל בחינותיה והיינו ברכת השכיבנו:
Les bénédictions de la lecture du Chema du soir (arvit) : et voici que l'essentiel de ce sujet est le matin, car c'est alors qu'a lieu le renouvellement de la réalité, comme nous l'avons écrit. Mais la nuit, il s'ajoute quelque chose dans toutes les créatures selon le propre de la nuit, et cela n'est que comme l'achèvement de ce qui concerne le jour et son parachèvement.
Et c'est sous cet aspect également qu'ils ont disposé les bénédictions de la lecture du Chema du soir à l'image des bénédictions de la lecture du Chema du matin, mais en plus bref, car ce n'est qu'une reprise abrégée des choses, à la mesure de ce qui se renouvelle dans les ordres de la conduite (hanhaga) et qui découle de ce qui s'est renouvelé durant le jour. Et ils ont encore ajouté une bénédiction sur le repos de la nuit et sur le sommeil dans tous ses aspects, à savoir la bénédiction 'Hachkivenou' (Fais-nous coucher).