« Le royaume d'en haut est à l'image du royaume d'ici-bas. » Pour le Ram'hal, le Maître a disposé tribunaux et sanhédrins (assemblées de juges) d'êtres spirituels : le jugement des êtres libres et le renouvellement des créatures se font par leur décret. D.ieu apparaît dans ces sanhédrins, les établit dans la teneur véritable de l'affaire, et siège parfois à leur tête. Chaque membre de l'armée voit un aspect de mérite ou de faute ; le chef prononce le décret. D.ieu ne juge pas le monde du point de vue de Sa connaissance, mais du point de vue des ordres qu'Il a disposés : des anges préposés, les yeux de Hachem, témoignent avant tout jugement.
Aussi : l'accusateur, le Satan, réclame le jugement, et D.ieu ne saisit l'homme qu'après, par bonté ; les lois des temps et modalités du jugement (quatre périodes, le roi en premier, avant et après le verdict)
ענין הבתי דינין של מעלה: סידר האדון ב״ה שהנהגת עולמו כלה בין מה שלמשפט המעשים של בני הבחירה ובין למה שראוי להתחדש בעולם ובריותיו יעשה כסדר כעין מלכות הארץ וכן אז״ל מלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא והיינו בתי דינין וסנהדראות עם כל דרכיהם וחוקותיהם וזה כי הנה סידר בתי דינים שונים של נמצאים רוחניים במדריגות ידועות ובסדרים ידועים שלפניהם יערכו כל הענינים הראוים לישפט ובגזירתם יקומו כל הדברים וכמ״ש דניאל (דניאל ד יד) בגזרת עירין פתגמא וכו׳.
Le sujet des tribunaux d'en haut : le Maître, béni soit-Il, a disposé que la conduite de tout Son monde - aussi bien ce qui relève du jugement des actes des êtres doués de libre arbitre que ce qui doit se renouveler dans le monde et parmi ses créatures - se fasse selon un ordre semblable à celui d'un royaume terrestre. Ainsi ont dit nos maîtres, de mémoire bénie : le royaume d'en haut est à l'image du royaume d'ici-bas.
Il s'agit donc de tribunaux et de sanhédrins (assemblées de juges), avec toutes leurs voies et toutes leurs lois. Car voici qu'Il a disposé divers tribunaux d'êtres spirituels, à des degrés connus et selon des ordres connus, devant lesquels sont présentées toutes les affaires qu'il convient de juger, et par leur décret toutes choses se réalisent, comme l'a dit Daniel (Daniel 4,14) : cette sentence est par décret des veilleurs, etc.
הדין בבית דין שלמעלה: והנה הוא ית״ש מופיע בכל הסנהדראות האלה ומשפיע בם ומעמידם על תוכן הענין שבאמת שיצא המשפט לאמתו ויש מן הסנהדראת שהקב״ה שם לראש וכענין שנאמר ראיתי את ה׳ יושב על כסאו וכל צבא השמים עומד עליו מימינו ומשמאלו.
ופירשו ז״ל אלו מיימינים לזכות ואלו משמאלים לחובה ואמר דניאל עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב ... דינא יתב וספרין פתיחו.
Le jugement dans le tribunal d'en haut : et voici que Lui, que Son Nom soit béni, apparaît dans tous ces sanhédrins, influe sur eux et les établit dans la teneur véritable de l'affaire, afin que le jugement sorte selon sa vérité. Et il est des sanhédrins à la tête desquels le Saint, béni soit-Il, siège Lui-même, selon ce qui est dit (Rois I 22,19) : j'ai vu le Nom siégeant sur Son trône, et toute l'armée des cieux se tenant auprès de Lui, à Sa droite et à Sa gauche.
Et nos maîtres, de mémoire bénie, ont expliqué : ceux-ci vont à droite pour le mérite, et ceux-là à gauche pour la faute. Et Daniel a dit (Daniel 7,9-10) : jusqu'à ce que des trônes furent installés et que l'Ancien des jours s'assit... le tribunal siégea et les livres furent ouverts.
ענין העדים בבית דין שלמעלה: ואמנם עיקר הדבר כך הוא הנה כבר ביארנו למעלה כמה מן הדקדוק נמצא בדינו של כל איש ואיש כי הנה בכלל איש מן האנשים ימצאו טענות רבות לפי סבות שונות להיות נידון האיש ההוא לדרכים רבים מדרכי המשפט ובפרט ג״כ בכל מעשה ומעשה ממנו הנה ימצאו בו בחינה לזכות ובחי׳ לחובה לכמה צדדין רבים כי כל עניני העולם מורכבים בהרכבות רבות באמת ונמשכים בדרכים שונים ואולם כל הבחינות האמיתיות האלה מתגלים בבתי דינין העליונים האלה לאמתם וכל א׳ מן הצבא הנמצא באותו הב״ד מתגלה לו לפי ענינו א׳ מן הבחי׳ עד שבין כלם מתגלות הבחי׳ כלם לא נכחד דבר ואז ישקל הענין לפי כל הבחינות האמיתיות ההם ותצא הגזירה כפי הנאות.
ואולם הגמר הזה יעשהו מי שהוא ראש בב״ד ההוא ואם הוא מהבתי דינים שהאדון ב״ה רוצה ויושב שם לראש הנה אעפ״י שהכל צפוי לפניו יניח לכל המשרתים הצבא שלפניו שיטענו כפי המתגלה להם מבחי׳ הענין באמת ויגמור הדבר כפי הראוי וכמ״ש. נמצא לפי שרש זה שאין הקב״ה דן את העולם בבחי׳ ידיעתו אלא בבחינ׳ הסדרים שרצה וסידר לענין.
וממה שסידר עוד בזה הוא שלא יבא לישפט ענין מהענינים בשום ב״ד מאלה עד שיובא לפניו מפקידים שהפקיד לענין זה והיינו שהנה הפקיד בחפצו ית׳ פקידים מן הסוג המלאכיי שישגיחו על כל הענינים ההוים בעולם ואלה יבואו לב״ד שלמעלה ויעידו על הדברים שהשיגו ונגלה להם ואז יבואו הענינים במשפט. וכבר זכרתי פעמים שאין הענינים האלה נמשכים אחר ידיעתו ית׳ כי לא היו שום אחד מהענינים האלה צריכים לו שהכל צפוי לפניו מעולם אלא שכן גזר וסידר בחכמתו הנפלאה.
וע״פ אלה הסדרים מתנהג העולם באמת. ועל אלה הדרכים והענינים הוא שירמזו הכתובים במליצותיהם כענין שנא׳ וירד ה׳ לראות וכו׳ ויבאו בני האלקים להתיצב וכו׳ עיני ה׳ המה משוטטות בכל הארץ אלה אשר שלח ה׳ להתהלך בארץ ואחרים כאלה הכל נא׳ על דרכי ההנהגה הזאת כפי הסדרים שסידר ואותם המלאכים המופקדים להשגיח על עניני העולם ולהעיד עליהם יקראו עיני ה׳ ובהגלותו ית״ש על א׳ מהבתי דינים לשפוט ענין מהענינים כגון ענין בוני המגדל בזמנו נאמר וירד ה׳ לראות וכו׳ וכן כל כיוצא בזה ואולם צריך שתתבונן שאין הדמיון באלה הענינים עם מה שנעשה במלכות הארץ אלא בסדרים אך באופן העשות הדברים אין הדמיון אמיתי כי בגשמים נעשים כפי מה ששייך בהם בהשגתם ובכל עניניהם וברוחנים כפי מה ששייך בהם בהשגתם ובעניניהם:
Le sujet des témoins dans le tribunal d'en haut : or le fond de la chose est ainsi. Nous avons déjà expliqué plus haut combien de minutie se trouve dans le jugement de chaque homme.
Car voici que, de manière générale, pour tout homme il se trouve de nombreux arguments, selon des causes diverses, de sorte que cet homme puisse être jugé selon de nombreuses voies parmi les voies du jugement ; et de manière particulière aussi, dans chacun de ses actes il se trouve un aspect (be'hina, mode d'examen) de mérite et un aspect de faute, sous bien des rapports, car toutes les affaires du monde sont réellement composées de multiples combinaisons et se prolongent selon des voies diverses. Or tous ces aspects véritables se révèlent dans ces tribunaux supérieurs selon leur vérité, et à chacun de l'armée qui se trouve dans ce tribunal se révèle, selon sa propre nature, l'un des aspects, si bien qu'entre eux tous se révèlent tous les aspects, sans que rien ne soit dissimulé.
Alors l'affaire est pesée selon tous ces aspects véritables, et le décret sort comme il convient. Toutefois cette conclusion, c'est celui qui est à la tête de ce tribunal qui la prononce ; et s'il s'agit de l'un des tribunaux où le Maître, béni soit-Il, veut siéger Lui-même à leur tête, alors, bien que tout soit dévoilé devant Lui, Il laisse tous les serviteurs de l'armée qui sont devant Lui plaider selon ce qui se révèle à eux, en vérité, de l'aspect de l'affaire, et Il conclut la chose comme il convient, ainsi qu'il a été dit.
Il ressort de ce principe que le Saint, béni soit-Il, ne juge pas le monde du point de vue de Sa connaissance, mais du point de vue des ordres qu'Il a voulus et qu'Il a disposés pour cela. Et parmi ce qu'Il a encore disposé en la matière : qu'aucune affaire ne vienne en jugement dans aucun de ces tribunaux avant d'y avoir été apportée par les préposés qu'Il a commis à cet effet.
C'est-à-dire qu'Il a préposé, par Sa volonté, qu'Il soit béni, des préposés de l'espèce angélique qui surveillent toutes les choses qui adviennent dans le monde ; ceux-ci viennent au tribunal d'en haut et témoignent des choses qu'ils ont perçues et qui leur ont été révélées, et alors les affaires viennent en jugement. Et j'ai déjà mentionné plusieurs fois que ces choses ne découlent pas de Sa connaissance, qu'Il soit béni, car aucune d'elles ne Lui est nécessaire, puisque tout est dévoilé devant Lui de toute éternité ; mais c'est ainsi qu'Il l'a décrété et disposé dans Sa sagesse merveilleuse.
Et c'est selon ces ordres que le monde se conduit en vérité. Et ce sont ces voies et ces choses que les versets désignent par allusion dans leurs figures, comme il est dit : et le Nom descendit pour voir, etc.
(Genèse 11,5) ; et les fils d'Élokim vinrent se présenter, etc. (Job 1,6) ; les yeux du Nom parcourent toute la terre (Zacharie 4,10) ; ce sont ceux que le Nom a envoyés parcourir la terre (Zacharie 1,10) ; et d'autres semblables.
Tout cela est dit au sujet des voies de cette conduite, selon les ordres qu'Il a disposés. Et ces anges préposés à surveiller les affaires du monde et à en témoigner sont appelés les yeux du Nom.
Et lorsqu'Il se révèle, que Son Nom soit béni, sur l'un de ces tribunaux pour juger l'une des affaires - comme l'affaire des bâtisseurs de la tour en son temps - il est dit : et le Nom descendit pour voir, etc., et de même pour tout ce qui est semblable. Toutefois il te faut comprendre que la ressemblance de ces choses avec ce qui se fait dans un royaume terrestre ne porte que sur les ordres ; mais quant à la manière dont les choses s'accomplissent, la ressemblance n'est pas véritable : car chez les êtres corporels elles se font selon ce qui leur convient, dans leur perception et dans toutes leurs affaires, et chez les êtres spirituels selon ce qui leur convient, dans leur perception et dans leurs affaires.
ענין הקטיגור: והנה שם האדון ב״ה את הקטיגור והוא השטן שנא׳ בו (איוב א ו) ויבוא גם השטן בתוכם ופקודתו לתבוע דין בבתי הדין וכשהוא תובע יתעוררו הדיינים וישפוטו.
וממדת טובו ית׳ שלא יתפוס בדין עד שיקטרג המקטרג ואעפ״י שחטאי החוטא גלוים לפניו. ואולם גם לזה חקק חוקים וסידר סדרים פי׳ לקטרוגו של המקטרג איך יהיה ומתי יהיה וכענין מה שכתבו ז״ל (ב״ר צא, ט) השטן מקטרג בשעת הסכנה וכן מ״ש ז״ל (ברכות נה.) שלשה מזכירים עונותיו של אדם ופרטים רבים כיוצא בזה:
Le sujet de l'accusateur : et voici que le Maître, béni soit-Il, a établi l'accusateur, c'est-à-dire le Satan, dont il est dit (Job 1,6) : et le Satan vint aussi parmi eux. Sa charge est de réclamer le jugement dans les tribunaux ; et lorsqu'il réclame, les juges s'éveillent et jugent.
Et c'est par Sa mesure de bonté, qu'Il soit béni, qu'Il ne saisit pas l'homme en jugement avant que l'accusateur n'ait accusé, bien que les fautes du fauteur soient dévoilées devant Lui. Or pour cela aussi Il a gravé des lois et disposé des ordres, c'est-à-dire pour l'accusation de l'accusateur : comment elle sera et quand elle sera.
Ainsi en va-t-il de ce qu'ont écrit nos maîtres, de mémoire bénie (Berechit Rabba 91,9) : le Satan accuse à l'heure du danger ; et de même ce qu'ils ont dit (Berakhot 55a) : trois choses rappellent les fautes de l'homme ; et bien d'autres détails semblables.
חקות הדין שלמעלה: ואולם לכל עניני המשפטים האלה בכללם ובפרטיהם חוקים ודרכים מסודרים כמו שגזרה חכמתו ית׳ לזמני המשפט ולבחינותיו כגון מה שאמרו ז״ל בד׳ פרקים העולם נידון ומה שאמרו מלך נכנס תחלה מקמי דליפוש חרון אף.
וכן מה שאמרו תבואה תרי דיני מתדנא וההפרשים שבין קודם גזר דין ולאחר גזר דין וכמה פרטים אחרים כיוצא באלו:
Les lois du jugement d'en haut : or toutes ces affaires de jugement, dans leur ensemble et dans leurs détails, ont des lois et des voies ordonnées, telles que Sa sagesse, qu'Il soit béni, les a décrétées quant aux temps du jugement et à ses modalités. Par exemple ce qu'ont dit nos maîtres, de mémoire bénie (Roch Hachana 16a) : le monde est jugé en quatre périodes ; et ce qu'ils ont dit : le roi entre en premier, avant que la colère ne s'accroisse.
Et de même ce qu'ils ont dit : la récolte est jugée par deux jugements ; et les différences entre avant le verdict et après le verdict, et bien d'autres détails semblables.