Ce passage poursuit l'exposé des lois de la providence et traite de la manière dont elle s'exerce. Pour le Ram'hal, ce sujet se divise en deux : Son regard et Son influx. On appelle regard le fait qu'Il juge les choses et décrète des décrets limités dans le temps où Il veut y introduire du nouveau ; tout ce qui fut et sera est prévu devant Lui. L'influx fait sortir Sa volonté à l'acte selon l'ordre qu'Il a désiré : Il le répand sur un ange, puis degré après degré jusqu'au dernier qui agit dans le corporel. Le maintien de tout vient de Lui ; la sortie des actions vers le corporel se fait par cette gradation.
Aussi : les commis (pakid) tiennent leur poste jusqu'au décret qui les déplace ; Il vise la perfection générale ; Il change les ordres de la création (sidré Berechit) quand Il le veut, les racines ayant consenti aux miracles pour Israël.
הנה עד הנה ביארנו משפטי ההשגחה עתה נדבר במה שבאופן ההשגחה וענין זה יתחלק לב׳ עיקרים הא׳ בהשקפתו ית׳ והב׳ בהשפעתו:
Voici que jusqu'ici nous avons expliqué les lois de la providence ; maintenant nous parlerons de ce qui touche à la manière dont s'exerce la providence. Et ce sujet se divise en deux points principaux : le premier, Son regard (hashkafa, le fait de porter les yeux sur les choses), béni soit-Il ; et le second, Son influx (hachpaa, l'épanchement de Sa volonté sur les êtres).
ענין השגחתו ית': בהשקפתו ית׳ כבר ידענו שהוא ית״ש יודע כל ואין אצלו חסרון ידיעה כלל לא בעתיד ולא בהוה ולא בעבר כי כל מה שהיה ויהיה כבר צפוי הוא לפניו מעולם ולא נעלם ממנו דבר וכל ההוה גלוי הוא לפניו ונודע אצלו ית׳ בכל בחינותיו ולא נסתר ממנו כלל אמנם נקרא שהוא משקיף על הדברים מה שהוא דן אותם וגוזר עליהם גזירות מוגבלות בגבול הזמן שירצה החדשם בהם ועוד נדבר מזה לפנים בעז״ה:
Le sujet de Sa providence, béni soit-Il : Quant à Son regard, béni soit-Il, nous savons déjà que Lui, que Son Nom soit béni, connaît tout, et qu'il n'y a chez Lui aucun manque de connaissance, ni dans l'avenir, ni dans le présent, ni dans le passé ; car tout ce qui fut et tout ce qui sera est déjà prévu devant Lui depuis toujours, et rien ne Lui est caché ; et tout ce qui existe est découvert devant Lui et connu de Lui, béni soit-Il, sous tous ses aspects, et rien ne Lui est dissimulé en quoi que ce soit. Toutefois, on appelle 'regard porte sur les choses' le fait qu'Il les juge et qu'Il décrète à leur sujet des décrets limités dans la limite du temps où Il veut y introduire du nouveau.
Et nous parlerons encore de cela plus loin, avec l'aide du Ciel.
ענין השפעתו: אך השפעתו היא מה שיוציא רצונו ית׳ לפועל באותו הסדר וההדרגה שהוא חפץ והנה בהיות שסידר בריותיו בסדר הדרגה והשתלשלות מפני שחפץ בסדר הזה הנה כמו שרצה בהשתלשלות זה בבחי׳ מציאות הנבראים כן רוצה בו בבחינת התמדתם ופעולותיהם בכל עניניהם ובסדר זה מקיימם בכל בחינותיהם ומשפיע בהם למה שרצה בענינם ויחסיהם.
והנה הוא ית״ש ישפיע למלאך והמלאך למלאך שתחתיו במדריגה וכן מדריגה אחר מדרגה עד שהמלאך האחרון יפעל בגשמיות לקיים דבר או לחדש אותו כפי מה שיצאה גזירת רצונו ית׳. ואמנם קיום כל הוה בכל מדריגה שהוא אינו אלא ממנו ית׳ כי הוא ית״ש מקיים בכחו הנבראים והשתלשלותם כל א׳ כפי ענינו אבל הוצאת הפעולות לגשמיות כפי סדר הנמצאים ויחסיהם שזכרנו למעלה זה נעשה בהדרגה שזכרנו:
Le sujet de Son influx : Mais Son influx, c'est ce par quoi Il fait sortir Sa volonté à l'acte, béni soit-Il, selon cet ordre et cette gradation qu'Il désire. Et voici que, puisqu'Il a disposé Ses créatures selon un ordre de gradation et d'enchaînement (hishtalchelout, le déroulement en chaîne des degrés l'un à partir de l'autre) parce qu'Il a désiré cet ordre-là, de même qu'Il a voulu cet enchaînement sous l'aspect de l'existence des créatures, de même le veut-Il sous l'aspect de leur permanence et de leurs actions, dans toutes leurs affaires ; et c'est selon cet ordre qu'Il les maintient sous tous leurs aspects et qu'Il répand sur elles Son influx pour ce qu'Il a voulu quant à leur condition et à leurs relations.
Et voici que Lui, que Son Nom soit béni, répand Son influx sur un ange, et cet ange sur l'ange qui est au-dessous de lui en degré, et ainsi degré après degré, jusqu'à ce que le dernier ange agisse dans le corporel pour maintenir une chose ou pour y introduire du nouveau, selon ce qui est sorti du décret de Sa volonté, béni soit-Il. Et en vérité, le maintien de tout ce qui existe, à quelque degré que ce soit, ne vient que de Lui, béni soit-Il ; car c'est Lui, que Son Nom soit béni, qui maintient par Sa force les créatures et leur enchaînement, chacune selon sa condition.
Mais la sortie des actions vers le corporel, selon l'ordre des êtres et leurs relations que nous avons mentionnés plus haut, cela se fait par la gradation que nous avons mentionnée.
פעלת פקידי הטבע במשמרותם: והנה שם האדון ב״ה בטבע כל פקיד לעמוד על משמרתו ולקיים בגבורה מה שנמסר בידו ולא ידחה ממשמרתו אלא באותו הסדר שסידר האדון ב״ה.
ד״מ שר האילנות ישתדל ויתאמץ להחזיק אילנותיו ואולם בהיות הגזירה מלפניו ית׳ יחזיק שר הרוח את הרוח כפי מה שיוגזר עליו וידחה שר האילנות כפי זה ויעקרו כפי זה מאילנותיו בכח הרוח ויש בדברים האלה הדרגה רבה ופרטיות רב כי יש המלאכים פקידי הטבע הגשמי המחזיקים כל חלקי הגשמים בחוקותיהם הטבעיים ועליהם שרי גזרות הגמול המניעים מלאכי הטבע לסבב הענינים לפי הגזירות וכמה פרטים לפרטים כפי נפלאות סתרי הנהגתו ית׳:
L'action des commis de la nature à leur poste : Et voici que le Maître, béni soit-Il, a placé dans la nature de chaque commis (pakid, ange préposé à une charge déterminée) de se tenir à son poste et de maintenir avec force ce qui a été remis entre ses mains, et il n'est repoussé de son poste que selon l'ordre qu'a disposé le Maître, béni soit-Il. Par exemple, le ministre des arbres s'applique et s'efforce de soutenir ses arbres ; mais lorsque le décret vient de devant Lui, béni soit-Il, le ministre du vent renforce le vent selon ce qui est décrété à son sujet, et il repousse en conséquence le ministre des arbres, et selon cela certains de ses arbres sont déracinés par la force du vent.
Et il y a dans ces choses une grande gradation et un grand détail, car il y a les anges commis de la nature corporelle, qui maintiennent toutes les parties des corps dans leurs lois naturelles ; et au-dessus d'eux les ministres des décrets de la rétribution, qui meuvent les anges de la nature pour faire tourner les affaires selon les décrets ; et combien de détails à l'intérieur des détails, selon les merveilles des secrets de Sa conduite, béni soit-Il !
ואולם הוא ית״ש משקיף על הכל עליונים ותחתונים שרשים וענפיהם ומכוין תמיד על השלימות הכללי ולזה מסבב כל הבריאה ונחלק הענין בפרטיה כפי מה שנמצא שהכנתם אלה לידחות ואלה ליקרב אלה ליצרף ואלה לנוח כל א׳ כפי מה שראוי שיגיע לו להקים כלל הבריאה על השלימות:
Mais Lui, que Son Nom soit béni, porte Son regard sur tout, les êtres d'en haut et ceux d'en bas, les racines et leurs branches, et Il vise toujours la perfection générale ; et c'est vers elle qu'Il fait tourner toute la création. Et la chose se répartit dans ses détails selon ce que se trouve être leur disposition : ceux-ci pour être repoussés et ceux-là pour être rapprochés, ceux-ci pour être épurés et ceux-là pour reposer, chacun selon ce qu'il convient qui lui advienne, afin d'établir l'ensemble de la création dans la perfection.
ענין הנסים: והנה הוא ית״ש ברצונו משנה סדרי בראשית בכל עת שירצה ועושה ניסים ונפלאות כחפצו בדברים שונים כמו שיגזור היותו נאות לתועלת הבריאה לפי הענין ולפי הזמן ומה הוא זה שאז״ל תנאים התנה הקב״ה עם כל מעשה בראשית לא שלא ישנה הקב״ה דבר מעתה כי ודאי משנה הוא בכל עת שירצה שינוי גמור.
אבל הענין הוא שבעת הבריאה הראה והודיע לכל שרשי הנבראים ענינם ואמתת מציאותם והתכלית למה נבראו ואל מה עתידים היו לסבוב בגלגוליהם ומה יהיה סוף ענינם והשיגו וידעו שהכל היה הולך לתכלית הטוב האמיתי ונתרצו בדבר ושמחו בו והוא משז״ל במ״א כל מעשי בראשית לדעתן נבראו. ואמנם כשהודיעם הקב״ה אמתת ענינם וחוקם ואמתת כל גלגולם הראם כמו כן שממה שהיה מצטרך לשלימותם היה שיעשו בהם אותם הנסים לישראל או לצדיקים מהם באותם הזמנים.
ואמנם הדבר הזה נאמר בשרשים העליונים ואח״כ על פי כל זה נשתלשלו בהשתלשלות ונקבעו הדברים בגשמיות כראוי להם והועמדו עליהם הפקידים המחזיקים אותם בחוקם הטבעי ובעת שרוצה הקב״ה יגזור על הפקידים האלה ויעמדו מתפקידם וישתנו ממהלכם הטבעי כפי מה שתהיה עליהם הגזירה. וכבר אפשר שהגעת הגזירה להם תהיה בדרכים שונים פי׳ שתגיע ד״מ כמצות מלך עליהם או כגערת מושל שזעם כענין שנא׳ ויגער בים סוף ויחרב וכו׳ וכיוצא בזה מן הדרכים הכל לפי הענין בזמנו:
Le sujet des miracles : Et voici que Lui, que Son Nom soit béni, par Sa volonté, change les ordres de la création (sidré Bereshit, les lois fixées aux six jours du commencement) à chaque fois qu'Il le veut, et Il fait des miracles et des merveilles selon Son désir en des choses diverses, selon ce qu'Il décrète être convenable à l'utilité de la création, suivant la circonstance et suivant le temps. Et qu'en est-il alors de ce qu'ont dit nos maîtres, de mémoire bénie (Bereshit Rabba 5,4), que le Saint, béni soit-Il, a posé des conditions avec toute l'œuvre de la création ?
Ce n'est pas que le Saint, béni soit-Il, ne changerait plus rien désormais, car assurément Il change à chaque fois qu'Il le veut, d'un changement complet. Mais la chose est qu'au temps de la création Il a montré et fait connaître à toutes les racines des créatures leur condition, la vérité de leur existence, la fin pour laquelle elles avaient été créées, ce vers quoi elles devaient tourner au cours de leurs révolutions, et quel serait le terme de leur condition ; et elles saisirent et surent que tout allait vers la fin du bien véritable, et elles y consentirent et s'en réjouirent.
Et c'est là le sens de ce qu'ont dit nos maîtres, de mémoire bénie, en un autre endroit : toutes les œuvres de la création furent créées avec leur consentement. Et en vérité, lorsque le Saint, béni soit-Il, leur fit connaître la vérité de leur condition et de leur loi, et la vérité de toutes leurs révolutions, Il leur montra de même que, parmi ce qui était nécessaire à leur perfection, il y avait que s'accomplissent en elles ces miracles-là pour Israël ou pour les justes d'entre eux, en ces temps-là.
Et en vérité cette chose fut dite dans les racines supérieures ; et ensuite, d'après tout cela, les choses se déroulèrent par enchaînement et furent fixées dans le corporel comme il leur convenait, et furent établis sur elles les commis qui les maintiennent dans leur loi naturelle. Et au temps où le Saint, béni soit-Il, le veut, Il décrète sur ces commis, et ils s'arrêtent de leur charge et changent de leur cours naturel selon ce que sera le décret porte sur eux.
Et il est bien possible que l'arrivée du décret jusqu'à eux se fasse par des voies diverses : c'est-à-dire qu'il leur parvienne, par exemple, comme l'ordre d'un roi porte sur eux, ou comme la réprimande d'un souverain en colère, à la manière de ce qui est dit : 'Il tança la mer des Joncs et elle se dessécha, etc.' (Tehilim 106,9) ; et d'autres voies semblables à celle-ci, tout selon la circonstance en son temps.