Toutes les créatures n’ont été créées que parce que la Sagesse suprême a vu en elles une utilité pour le but général de la création, et leurs lois naturelles ont été gravées selon cette intention. Il convient donc qu’elles subsistent tant qu’elles sont utiles, et le Maître, béni soit-Il, veille à les maintenir dans l’état qu’Il veut. Pour le Ram'hal, l’espèce humaine, douée de libre choix et agissante, reçoit une providence qui regarde les détails de ses actes et lui procure selon ses voies, mesure pour mesure. Les autres espèces, dont les individus sont agis, sont maintenues selon ce que la nature de leur racine impose.
Aussi : les forces séparées (entités spirituelles sans matière), commencement des créatures et racine de tout corporel ; les préposés établis sur les êtres, maintenus avec leur charge
ידוע ומבואר הוא שכל הנבראים כלם שנבראו בין העליונים ובין התחתונים הנה נבראו לפי שראתה בהם החכמה העליונה צורך ותועלת למה שהוא התכלית הכללי של הבריאה. וכל חוקותיהם ומשפטיהם הטבעיים הוחקו והוטבעו כפי מה שגזרה החכמה העליונה היותו נאות לפי הכוונה שכיונה בנברא ההוא.
ואולם מאותו הטעם עצמו שנבראו ראוי ג״כ שיתקיימו כל זמן היות בם תועלת לכלל הבריאה כמ״ש וע״כ האדון ב״ה שברא כל הנבראים האלה לא ימנע ג״כ מלהשגיח עליהם לקיימם באותו המצב שהוא רוצה אותם בו:
Il est connu et expliqué que toutes les créatures, sans exception, celles d'en haut comme celles d'en bas, n'ont été créées que parce que la Sagesse suprême a vu en elles un besoin et une utilité pour ce qui est le but général de la création. Et toutes leurs lois et tous leurs statuts naturels ont été gravés et imprimés en elles selon ce que la Sagesse suprême a décrété convenable à l'intention qu'elle a visée dans cette créature-là.
Or, pour cette raison même pour laquelle elles ont été créées, il convient également qu'elles subsistent tout le temps qu'il y a en elles une utilité pour l'ensemble de la création, comme nous l'avons écrit (kemo che-katavnou). C'est pourquoi le Maître, béni soit-Il (baroukh Hou), qui a créé toutes ces créatures, ne s'abstiendra pas non plus de veiller sur elles, pour les maintenir dans l'état dans lequel Il les veut.
השגחתו ית' על כל מדריגות הבריאה: ואולם כבר הקדמנו בח״א פ״ה שתחלת הנבראים כלם הם הכחות הנבדלים ומהם משתלשלים הגשמים והדברים בגשמים בכל פרטיהם הנה הם כפי מה שנעתק אליהם מן הכחות ההם בפרטי בחינותם ואין דבר קטון או גדול בגשמיים שלא יהיה לו סבה ושרש בכחות הנבדלים כפי בחינותיהם.
והאדון ב״ה הנה הוא משגיח על כל אלה הענינים כפי מה שבראם דהיינו על הכחות הנבדלים בראשונה ועל כל השתלשלותם כפי מה שהוא באמת וכן הוא משגיח ג״כ על הפקידים שהפקיד על הנמצאות כמ״ש שם לקיים אותם ואת פקודתם ולהתמיד להם הכח שיפעלו פעולתם:
Sa providence, béni soit-Il (yitbarakh), sur tous les degrés de la création : Or nous avons déjà posé en prémisse dans la première partie, chapitre 5 (helek alef, perek hei), que le commencement de toutes les créatures, ce sont les forces séparées (les entités spirituelles dépourvues de matière), et que d'elles découlent par enchaînement les êtres corporels. Et les choses corporelles, dans tous leurs détails, sont selon ce qui leur a été transmis de ces forces-là, selon les aspects particuliers de celles-ci ; et il n'y a rien, de petit ni de grand, parmi les êtres corporels, qui n'ait sa cause et sa racine dans les forces séparées, selon leurs aspects.
Et le Maître, béni soit-Il, veille sur toutes ces choses selon la manière dont Il les a créées, c'est-à-dire sur les forces séparées en premier lieu, et sur tout leur enchaînement selon ce qu'il est en vérité. Et de même veille-t-Il aussi sur les préposés qu'Il a établis sur les êtres existants, comme nous l'avons écrit là-bas, pour les maintenir, eux et leur charge, et pour leur faire perdurer la force par laquelle ils accomplissent leur action.
השגחתו על המין האנושי: ואמנם בהיות שנשתנה המין האנושי מכל שאר המינים שניתנה לו הבחירה והיכולת במה שהוא לו קנית השלימות או חסרון ונמצא בבחינה זו פועל ומניע ולא נפעל גם ההשגחה עליו מוכרח שתשתנה מההשגחה על שאר המינים.
הנה יצטרך להשגיח ולהשקיף על פרטי מעשיו להמציא לו כדרכיו וכפרי מעלליו ונמצא שיושגחו מעשיו כלם ותולדותיהם וישוב ויושגח עליו כפי הראוי לתולדות המעשים ההם בפרט ומדה כנגד מדה וכמ״ש לפנים וזה ממה שאין שייך בשאר המינים שאישיהם נפעלים ולא פועלים ואינם אלא כפי מה שראוי לתשלום המין ההוא כפי מה שהושרש בשרשו שהנה תהיה השגחה לקיים השורש ההוא וענפיו כפי מה שטבע וחק השרש נותן שיהיו. אבל המין האנושי שאישיו פועלים ומניעים כמ״ש הנה צריך שיושגחו בפרט כפי מה שיגרמו להם מעשיהם לא פחות ולא יותר ועוד נרחיב ביאור הדבר הזה לפנים בס״ד:
Sa providence sur l'espèce humaine : Or, puisque l'espèce humaine se distingue de toutes les autres espèces en ce que lui ont été donnés le libre choix et le pouvoir dans ce qui est pour elle acquisition de la perfection ou du manque, et qu'elle se trouve, sous ce rapport, agissante et motrice, et non pas agie, la providence sur elle doit nécessairement différer, elle aussi, de la providence sur les autres espèces. Il faudra donc veiller et regarder les détails de ses actes, pour lui procurer selon ses voies et selon le fruit de ses agissements ; il se trouve ainsi que tous ses actes et leurs conséquences sont l'objet de la providence, et qu'en retour on veille sur elle selon ce qui convient aux conséquences de ces actes en particulier, mesure pour mesure, comme nous l'écrirons plus loin.
Et cela ne s'applique pas aux autres espèces, dont les individus sont agis et non agissants, et qui ne sont que selon ce qui convient à l'achèvement de cette espèce-là, conformément à ce qui a été enraciné dans sa racine ; car là, la providence est de maintenir cette racine et ses rameaux selon ce que la nature et la loi de la racine imposent qu'ils soient. Mais l'espèce humaine, dont les individus sont agissants et moteurs, comme nous l'avons écrit, il faut qu'ils soient l'objet d'une providence particulière selon ce que leurs actes leur auront valu, ni moins ni plus.
Et nous élargirons encore l'explication de cette chose plus loin, avec l'aide du Ciel (be-siata di-chmaya).