Ce passage poursuit l'ordonnance des lois de Sa conduite. La Volonté supérieure, après avoir fixé la limite du mal, établit une conduite droite : le mal subsiste un temps puis est aboli, et dès le commencement Il conduit le monde vers cette fin. Tant que le mal existe pour le service de l'homme, une autre conduite est requise. Le Ram'hal enseigne que les bonnes actions ne procurent aucun profit à D.ieu ni les mauvaises aucun manque (Job 35,6-7) : « Si tu pèches, que fais-tu contre Lui ? », « si tu es juste, que Lui donnes-tu ? » Il a institué des voies où l'on appelle « profit » l'accomplissement des commandements et « manque » leur transgression, quant à ce qu'Il veut opérer en nous.
Aussi : quand Israël accomplit la volonté de l'Omniprésent, ils ajoutent de la force à la puissance d'en haut ; rétribution ici-bas et au monde à venir, tikoun (réparation) par la techouva et les yissourim (souffrances) ; occultation de la perfection supérieure et révélation
אמר השכל – נשלים סדר עריכת משפטי הנהגתו ית', ונאמר, כי הנה אחר שכבר קבע הרצון העליון גבולו של הרע, וחקק עניניו מה שיהיו ולא יוסיפו, שב וקבע הנהגה ישרה כמו שהעולם צריך אחר היות מציאות הלע זה בבריאתו. ואמנם כלל מה שרצה הרצון העליון במציאות הרע הזה, הוא שיתקיים זמן מה כאשר הגביל לו, ושאחר כך יתבטל; ומתחילתו של עולם כבר הוא מנהל אותו לקראת סופו הטוב - שיהיה הרע מתבטל ממנו.
והרי זו הנהגה אחת שכבר הזכרנוה למעלה בענין גילוי יחודו ית'. ואמנם לכל הזמן שהוא ית' רוצה בקיומו צריכה הנהגה אחרת, כי הרי אין המצאו לבטלה, אלא לצורך עבודת האדם.
ועל כן צריך כאן הנהגה הראויה למעשה העבודה הזאת בכל תנאיה:
L'Intellect dit : achevons l'ordonnance des lois de Sa conduite, qu'Il soit béni, et disons : voici qu'après que la Volonté supérieure eut déjà fixé la limite du mal, et décrété ses modalités - ce qu'elles seraient, sans qu'elles y ajoutent quoi que ce soit - Elle établit ensuite une conduite droite, telle que le monde en a besoin dès lors que ce mal existe dans sa création. Or l'ensemble de ce que la Volonté supérieure a voulu dans l'existence de ce mal, c'est qu'il subsiste un certain temps, selon la limite qu'Elle lui a assignée, et qu'ensuite il soit aboli ; et dès le commencement du monde, Il le conduit déjà vers sa bonne fin - que le mal en soit aboli.
Voilà donc une conduite que nous avons déjà mentionnée plus haut, à propos de la révélation de Son unité, qu'Il soit béni. Mais pour tout le temps où Il veut, qu'Il soit béni, que [le mal] subsiste, une autre conduite est nécessaire, car son existence n'est pas vaine : elle est pour les besoins du service de l'homme.
C'est pourquoi il faut ici une conduite qui convienne à l'accomplissement de ce service, dans toutes ses conditions :
והנה תדעי ודאי שאין המעשים הטובים תועלת לו ית' כלל, ולא המעשים הרעים חסרון, וכבר נאמר (איוב לה, ו ז), "אם חטאת מה תפעל בו וגו' אם צדקת מה תתן לו" וגו'. אלא שהוא ית' המציא מין הנהגה אחת במשפטים ודרכים מיוחדים, שידע היותם הגונים לתכלית הזה, שמצדם יהיה מציאות זכות וחובה לאדם, שעל פי הדרכים האלה יוכל להקרא תועלת מה שיקיימו בני האדם את המצוות, וחסרון - שיעברו עליהם; לא תועלת וחסרון לעצמו ית', אלא למה שהוא רוצה לפעול בנו.
והוא ענין, "כשישראל עושים רצונו של מקום מוסיפים כח בגבורה של מעלה" וכו', שפירשו רז"ל (ילק"ש האזינו סוף סי' תתקמה). ואף גם זאת, לא לפי שאינו יכול לפעול אלא על פי מעשי התחתונים, חלילה, אלא לפי שאינו רוצה לפעול.
ועל כן יקראו המעשים הטובים, כבודו ית', והמעשים הרעים ההפך ח"ו. ונמצא שזה הוא מה שחידש בתחילה האדון ב"ה בהנהגה הזאת שלצורך העבודה, היינו מציאות התועלת שיוכלו להביא המעשים הטובים, והחסרון שיוכלו להביא המעשים הרעים, כי כל זה הוא מחודש, ותלוי רק ברצונו ית', וכמו שביארנו.
וזה נקרא הנהגת הטוב והרע, כי כלל הטוב הוא כל הסדרים המתוקנים, וכל התועלת שיוצא מן המעשים הטובים; והרע הפך זה - כל החסרון היוצא מן העבירות:
Et sache assurément que les bonnes actions ne procurent aucun profit à Lui, qu'Il soit béni, ni les mauvaises actions aucun manque, et il est déjà dit (Job 35,6-7) : 'Si tu pèches, que fais-tu contre Lui ?' etc., 'si tu es juste, que Lui donnes-tu ?' etc. Mais Lui, qu'Il soit béni, a fait exister un genre de conduite selon des lois et des voies particulières, dont Il savait qu'elles convenaient à cette finalité, et du fait desquelles il y a pour l'homme mérite et dette ; de sorte que, selon ces voies, on puisse appeler 'profit' le fait que les hommes accomplissent les commandements, et 'manque' le fait qu'ils les transgressent - non pas un profit et un manque pour Lui-même, qu'Il soit béni, mais quant à ce qu'Il veut opérer en nous.
Tel est le sens de : 'Quand Israël accomplit la volonté de l'Omniprésent (Makom, littéralement le Lieu), ils ajoutent de la force à la puissance d'en haut', etc., que nos maîtres, de mémoire bénie, ont expliqué (Yalkout Chimoni, Haazinou, fin du paragraphe 945). Et cela non plus n'est pas parce qu'Il ne pourrait agir que selon les actes des êtres inférieurs, à D.ieu ne plaise, mais parce qu'Il ne veut pas agir [autrement].
C'est pourquoi les bonnes actions sont appelées Son honneur, qu'Il soit béni, et les mauvaises actions l'inverse, à D.ieu ne plaise. Il se trouve donc que voici ce que le Maître, béni soit-Il, a institué en premier lieu dans cette conduite destinée au service : à savoir l'existence du profit que peuvent apporter les bonnes actions, et du manque que peuvent apporter les mauvaises actions ; car tout cela est une institution nouvelle, qui dépend uniquement de Sa volonté, qu'Il soit béni, ainsi que nous l'avons expliqué.
Et cela s'appelle la conduite du bien et du mal, car le bien, en général, ce sont tous les ordres rectifiés et tout le profit qui sort des bonnes actions ; et le mal en est l'inverse - tout le manque qui sort des transgressions :
אחר כך קבע עניני שכר ועונש, ומדרגות האדם בהתאם למעשיו, ודרכי התיקון ע"י תשובה ויסוריםB:
Ensuite Il fixa les questions de la rétribution et du châtiment, les degrés de l'homme en rapport avec ses actes, et les voies du tikoun (réparation) par la techouva (retour, repentir) et les yissourim (souffrances) :
ואחרי זה צריך לסדר עניני השכר ועונש, דהיינו, מה הטוב שינתן לעושי המצוה, והעונש לעוברים עליה וזה השכר ועונש צריך שיהיה משני מינים, דהיינו, משכר ועונש של זה העולם, ומהגמול האמיתי של העולם הבא. וצריך לחדש סידורי מצב בני האדם, מצב הטובים ומצב הרעים, בקרבתם וריחוקם אליו ית' בהדרגה מדוקדקת לפי ענין מעשיהם; ותיקון המקולקלים, שהוא כלל התשובה, או קבלת היסורין בעולם הזה או בעולם הבא.
נמצאת כל זאת הנהגה המצטרכת לכל זמן המצא הרע. וכבר את רואה כמה חכמה עמוקה יצטרך להעמיד כל הדברים האלה על בורים:
Et après cela, il faut ordonner les questions de la rétribution et du châtiment, à savoir : quel est le bien qui sera donné à ceux qui accomplissent le commandement, et quel est le châtiment pour ceux qui le transgressent. Et cette rétribution et ce châtiment doivent être de deux espèces : la rétribution et le châtiment de ce monde-ci, et la rétribution véritable du monde à venir.
Il faut aussi instituer l'ordonnance des états des hommes, l'état des bons et l'état des mauvais, quant à leur proximité et à leur éloignement à Son égard, qu'Il soit béni, selon une gradation minutieuse conforme à la nature de leurs actes ; ainsi que la réparation (tikoun) de ceux qui se sont corrompus, ce qui comprend, en général, la techouva, ou bien l'acceptation des yissourim en ce monde-ci ou dans le monde à venir. Voilà donc toute la conduite qui est requise pour tout le temps de l'existence du mal.
Et tu vois déjà combien il faudra une sagesse profonde pour établir toutes ces choses dans leur vérité :
וכל זה מלבד ההנהגה העמוקה המסבבת כלל המציאות כולו אל התיקון השלם, המגלגלת הדברים לשיבטל הרע ביטול גמור מן הבריאה, ומה שמצטרך לו מן ההנהגה. וזאת היא הנהגה מיוסדת על התעלם השלמות העליון, ועל שובו להגלות.
ושיעור הנהגה הזאת הם שיעורי הסיבוב של הגלגל הזה, פירוש, הילוך כל הענין הסובב והולך מהתעלם השלמות העליון ועד הגלותו, וכמו שביארנו במקומו בס"ד. הנה אלה שתי הנהגות שצריכים אנו לבאר באר היטב, אם לא פרטיהם, כי אין להם תכלית, אך כלליהם לפחות, עד מקום שידינו מגעת:
Et tout cela, en plus de la conduite profonde qui fait tourner l'ensemble de toute l'existence vers la réparation complète, celle qui fait rouler les choses afin que le mal soit aboli d'une abolition totale hors de la création, avec tout ce qui lui est nécessaire en fait de conduite. Et c'est une conduite fondée sur l'occultation de la perfection supérieure et sur son retour à se révéler.
Et la mesure de cette conduite, ce sont les mesures de la révolution de cette roue, c'est-à-dire le parcours de toute cette affaire qui tourne et avance depuis l'occultation de la perfection supérieure jusqu'à sa révélation, ainsi que nous l'avons expliqué en son lieu, avec l'aide du Ciel. Voici donc les deux conduites qu'il nous faut expliquer très clairement : sinon leurs détails, car ils sont sans fin, du moins leurs principes généraux, jusqu'où notre main peut atteindre :