D.ieu pouvait faire naître l'homme achevé : pourquoi naît-il si démuni ? Dans ce dialogue, l'Intellect répond à l'âme que la croissance de l'homme reproduit la conduite du monde. Conçu par son père et sa mère, porté dans le ventre de sa mère, il grandit peu à peu, devient tenu aux mitsvot à treize ans, atteint sa maturité, puis s'élève encore dans la vieillesse. Le monde avance de la même manière, par degrés, à travers les cinq états déjà décrits, et c'est ainsi que se révèle la gloire de D.ieu. L'homme montre dans sa propre personne la conduite par laquelle D.ieu le mène.
אמר השכל – תראי יצירת האדם בהדרגותיה. כי הקב"ה היה יכול להוליד האדם משוכלל בכל שלמותו ודאי אם היה רוצה, כי אין לו מונע; והוא לא כן עשה, אלא כמה חסר האדם ביום לידתו, והוא הולך ומשתלם מעט מעט.
ותמצאי שהוא מראה ממש על כבודו ית' והנהגתו בגילוי ממשלתו, כמו שהוא מסבב ומנהג את העולם בחמשת המצבים שזכרנו, שהם הם גדולתו של העולם שהולך וגדל כגדלותו של האדם, וכבודו של מקום שהולך ומתגלה בהדרגה הגדולה הזאת:
L'Intellect dit : Vois la formation de l'homme dans ses degrés successifs. Car le Saint, béni soit-Il, aurait certainement pu faire naître l'homme déjà achevé dans toute sa perfection s'Il l'avait voulu, car rien ne L'en empêche ; et pourtant Il n'a pas fait ainsi, mais combien l'homme est-il déficient au jour de sa naissance, et il va se complétant peu à peu.
Et tu trouveras que cela montre véritablement Sa gloire, qu'Il soit béni, et Sa conduite dans la révélation de Sa souveraineté : de même qu'Il fait tourner et conduit le monde selon les cinq états que nous avons mentionnés, lesquels sont précisément la grandeur du monde, qui va croissant à la manière de la croissance de l'homme, ainsi la gloire de l'Omniprésent va se révélant selon cette grande gradation.
הנה ראשית מציאותו של האדם הוא על ידי החיבור של השותפים בו, הם אביו ואמו, הם הם נגד המולידים אשר לכל תולדה. ואמנם הוא סגור בבטן אמו כל ירחי העיבור.
אחר יוולד וייצא לאויר העולם, ושוב יגדל מעט מעט הלוך וגדל. והוא אינו מושלם עדיין, לא בקומתו ולא בדעתו, עד שיעמוד על צביונו.
והנה בתחילה ישתלם בדעתו עד שיתחייב במצוות, והוא בן י"ג, ועם כל זה עדיין אינו שלם, ועודנו נער. אחר כך ישתלם ויעמוד על פרקו לגמרי.
ומשם והלאה יש לו עילויים על עילויים בבואו בימים, בהידור הזקנה, ועטרת שיבה, וטעם זקנים, אשר רוב שנים יודיעו חכמה. והנה כל זה דוגמה לסדר מעשיו בהדרגה אשר זכרנו למעלה.
ונמצא שהאדם עצמו, שהוא הנהוג ממנו ית', מראה בעצמו ההנהגה אשר הוא ית' מנהגו, וכבר זכרנו מזה למעלה:
Voici : le commencement de l'existence de l'homme se fait par l'union des associés qui le composent, à savoir son père et sa mère, lesquels correspondent aux générateurs que possède tout être engendré. Et il demeure enfermé dans le ventre de sa mère pendant tous les mois de la gestation.
Ensuite il naît et sort à l'air du monde, et de nouveau il grandit peu à peu, allant et croissant. Et il n'est pas encore achevé, ni dans sa taille ni dans son entendement, jusqu'à ce qu'il se tienne dans sa pleine forme.
Et voici qu'au début il se complète dans son entendement jusqu'à devenir tenu aux mitsvot (les commandements), et c'est à treize ans ; et malgré tout cela il n'est pas encore complet, et il est encore un jeune garçon. Ensuite il se complète et atteint entièrement sa maturité.
Et de là et au-delà il a des élévations sur des élévations lorsqu'il avance en jours : dans la dignité de la vieillesse, la couronne des cheveux blancs (Proverbes 16,31), et le discernement des anciens (Job 12,20), car 'le grand nombre des années fait connaître la sagesse' (Job 32,7). Et voici que tout cela est une illustration de l'ordre par degrés de Ses actes, que nous avons mentionné plus haut.
Il se trouve donc que l'homme lui-même, qui est celui qui est conduit par Lui, qu'Il soit béni, montre en sa propre personne la conduite par laquelle Il le conduit, qu'Il soit béni ; et nous avons déjà mentionné cela plus haut.